מה הסלבס יודעים על זריקות ההרזייה שגם לנו כדאי לדעת?

בשנים האחרונות זריקות ההרזייה הפכו לטרנד הכי חם בדיאטות של כוכבי הוליווד. השטיח האדום מלא בכוכבות ובכוכבים שלא מתביישים להודות שכדי לשמור על הגזרה הם נעזרים בתרופות הללו, שפותחו בכלל כדי לעזור לחולות ולחולי סוכרת, אך לאחרונה הוכרו גם ככאלה שיכולות להגביר את תחושת השובע ולדכא את התיאבון (האוזמפיק, למשל, פועלת במנגנון של דיכוי התיאבון והגברת תחושת השובע לאחר ארוחות ומחקרים הוכיחו כי היא יכולה לסייע בהפחתת 20% ממשקל הגוף בתוך כשנה). שאלנו את פרופ' רחלי דנקנר, מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, איך זה עובד, האם יכול להיות שמעכשיו לא נצטרך יותר לחשוב פעמיים לפני ארוחה לילית ספונטנית מול המקרר? ואולי זוהי בכלל תחילתה של מהפכה שתרפא אותנו מהתמכרויות? (ספוילר: כדאי לנו להמשיך לשמור על תזונה מאוזנת ואורח חיים בריא).

האם בעיית המשקל תהפוך להיסטוריה?

"אני מתקשה לדמיין עולם שבו כל בני האדם מזריקים לעצמם, או נוטלים באופן קבוע תרופה, רק כדי להתמודד עם נושא האכילה המופרזת. חשוב להבין שהיעילות של תרופות  אינה של 100%, בין היתר מכיוון שיש אנשים שמגיבים יותר טוב ויש כאלו שמגיבים פחות, או כלל לא מגיבים לתרופות הללו. יש גם תופעה של פיתוח עמידות או הסתגלות, כאשר התרופה פועלת בהתחלה, אולם בהמשך מאבדת מיעילותה באותו האדם. לבסוף, לכל תרופה יש תופעות לוואי, ואנו עושים שימוש בתרופות שהתועלת שלהן עולה על הנזק. זו תהיה טעות לבסס את היכולת האנושית לשמור על משקל גוף בריא באמצעות טיפול תרופתי. חשוב שכולנו נבין את הנזק העצום שהסוכר גורם לגופנו ונתרגל לאכילה בריאה ומאוזנת".

האם זה אומר שאכילה רגשית היא בעצם פיזיולוגית?

"כשאומרים אכילה רגשית מתכוונים לתופעה של אכילה לא מבוקרת, שאינה נובעת מרעב. כיום אנחנו מבינים טוב יותר את מנגנוני השובע והרעב, ומבינים שיש קשר בין רקמות הגוף השונות (רקמת שומן, שריר, לבלב, כבד, מוח ועוד), שמגיבות ומפעילות את מערכות הגוף בתגובה לאכילה או לרעב. הרגשות שלנו אינם מנותקים מכל אלה ומושפעים מהם, ואני בספק אם ניתן להפריד בין הדברים. בנוסף, הגישה כיום לאוכל מייצרת התייחסות אליו כאל גורם שהוא מעבר למה שיועד להיות: בגיל הגן חטיפים וממתקים מהווים פרס, בבתי הספר מאפשרים לילדים לאכול לאורך כל שעות הלימודים, דבר שמייצר קשר שגוי ומזיק בין האכילה לבין התמודדות עם קושי, חרדה, שעמום".

האם נשמע בקרוב על תרופות נוספות שיטפלו בהתמכרויות?

"אכן, זו רק ההתחלה של התרופות הללו. יש אנשים עם נטייה להתמכרויות ולהתנהגות קיצונית. אנשים כאלו ייטו יותר לשתות אלכוהול בהגזמה, לעשן סיגריות וחומרים אחרים וגם להמר. היכולת להגיע לאיזון בכל ההיבטים של הבריאות: שינה מספקת ואיכותית, אכילה מאוזנת ובריאה, פעילות גופנית, היא מעצימה ומסייעת לשמור על הבריאות, וזהו תהליך שמפרה את עצמו, כשכל מרכיב של הבריאות חשוב גם ליכולת שלנו לשמור על המרכיבים האחרים. הקושי, למשל, להימנע מאכילה מוגזמת ושל מזונות מזיקים הוא עצום עבור אנשים מסויימים, והם חייבים עזרה חיצונית, כלומר תרופות. חברות התרופות יודעות את זה ויש להן מוטיבציה אדירה לפתח תרופות חדשות בתחום. אבל המסר לציבור הוא שחשוב לשמור לאורך כל החיים על משקל גוף תקין, כי קשה מאוד להפטר מהמשקל העודף ולהצליח בכך לאורך זמן".

מה דעתך האישית לגבי הזריקה הזו?

"אני שמחה שיש התקדמות כל כך משמעותית בטיפול בנושא. בעבר הטיפולים התרופתיים היו באמצעות חומרים ממריצים שגרמו לנזק, אבל הדחף החברתי לרזון היה כל כך גדול שאנשים, בעיקר נשים, השתמשו בהם על אף הסיכון. כיום אנחנו יודעים ששמנוּת היא מצב שמאוד מזיק לבריאות, וקשורה לתחלואה כרונית כגון סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ממאירויות ולירידה קוגניטיבית. זה בנוסף לנושא של המראה החיצוני וההשפעות על הדימוי העצמי והסיטואציה החברתית. אז העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא לשמור על הבית שלנו נקי ממזונות חסרי ערך תזונתי ועתירי נזק בריאותי, אבל טוב שיש כיום גם אפשרויות טיפוליות בטוחות ואפקטיביות".