הודעות לעיתונות

מחקר חדש של צריכת חדשות באינטרנט של מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה:

• 74 אחוזים מהישראלים צורכים חדשות באינטרנט
  אבל הרוב עושה זאת בנוסף לצריכת חדשות מאמצעי התקשורת האחרים
  23 פברואר 2005
  74 אחוזים מן הישראלים שיש להם נגישות לאינטרנט משתמשים בו לצריכת חדשות, אולם רובם המכריע אינו עושה זאת במקום קריאת עיתונים אלא בנוסף לה. רק 14.6 אחוז מצרכני החדשות באינטרנט עושים זאת באינטרנט בלבד.
  עובדה זו עולה ממחקר ראשון מסוגו בארץ על צריכת חדשות באינטרנט, שנערך על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב. המחקר הראה גם, כי שני שליש מצרכני החדשות באינטרנט מבלים כשעה ביום בגלישה באתרי החדשות. רק 8.7 אחוזים מהגולשים עושים זאת במשך שעתיים או יותר ביממה.
  להערכת עורכי המחקר, ראש המכון ד"ר יורם פרי וד"ר יריב צפתי מאוניברסיטת חיפה, העובדה שרובם המכריע של צרכני החדשות בטלוויזיה אינם עושים זאת במקום שימוש בצינורות התקשורת המסורתיים, העיתונים הרדיו והטלוויזיה, אלא בנוסף להם, מנוגדת לתהליך שקיים במדינות רבות בעולם, במיוחד בארה"ב, שם הולך וקטן מספר קוראי העיתונים. הדבר נובע מכך שהישראלים הם צרכנים כבדים מאוד של חדשות. לכן הראה המחקר, שהישראלים שצורכים הרבה חדשות בתקשורת החדשה (האינטרנט) צורכים גם הרבה חדשות באמצעי התקשורת הישנים.
  ב-2004 היו יותר משני שליש ממשקי הבית בישראל מחוברים לאינטרנט. 93 אחוזים מהם השתמשו בו בראש וראשונה לצורך דואר אלקטרוני, ואחוז דומה - לצורך חיפוש מידע ונתונים כללי. צריכת החדשות - בין אם קריאת העיתונים המקוונים או הפורטלים לחדשות - היתה השימוש השלישי בחשיבותו. אחוז המשתמשים באינטרנט לצורך האזנה לרדיו נמוך הרבה יותר ומגיע ל-28% בלבד. וואלה נהנית מ-43.9 אחוזי חשיפה בקרב הגולשים, אחריו Y-net עם 41.2% ו-nrg עם % 22.6.
  החקר על צריכת האינטרנט נערך במסגרת מחקר שוטף של מדד אמון הציבור בתקשורת שעושה מכון הרצוג. מן הסקר עולה, שרמת האמון שהציבור מייחס לחדשות באינטרנט גבוהה מזו של כל שאר אמצעי התקשורת. בעוד רמת האמון הכללית בתקשורת היא 3.1 בסולם של 1- 5, האמון באינטרנט הוא 3.41. בכך שיפר האינטרנט את מעמדו בעיני הציבור. במחקר שנערך בשנת 2002 פיגר האמון באינטרנט אחרי הטלוויזיה והרדיו והקדים רק את העיתונים.
  עוד מתברר, שרוב הגולשים אינם מנצלים את היתרונות של המדיום החדש. רק 21.5% מהגולשים לאתרי החדשות שלחו אי פעם תגובה לפרסום (בארה"ב שיעורם מגיע ל-50% בערך). ורק אחוז אחד פנו לעורכי האתר בתגובה לכתבות. כשליש מהגולשים שלחו לחבריהם הפניות מהאתר ו-41.4% הורידו קבצים או שמרו דפים מהאתר.
  

מדד אמון הציבור בתקשורת של מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה:

• הציבור מאמין לתקשורת אבל היה רוצה שתהיה יותר פטריוטית
  18 פברואר 2004
  רוב צרכני התקשורת בישראל היו רוצים שהתקשורת תהיה יותר פטריוטית ותסקר יותר אירועים חיוביים. העיתונאים, לעומתם, סבורים שהתקשורת בישראל מגוייסת יתר על המידה. בעוד כמחצית הציבור טוענים שהתקשורת שמאלנית, 84 אחוז מן העיתונאים דוחים לחלוטין תפישה זו, ורק אחוז אחד בלבד מסכים עימה.
  מימצאים אלה ואחרים התקבלו בסקר ראשון מסוגו בארץ, שבחן את היחס של הציבור כלפי התקשורת והשווה זאת עם התפישות של העיתונאים עצמם. הסקר נערך במסגרת "מדד אמון הציבור בתקשורת", סקר שוטף שעורך מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.
  עורכי הסקר, ראש המכון ד"ר יורם פרי וד"ר יריב צפתי, מצאו כי בסך הכל יש דמיון רב בין הערכת העיתונאים לבין הערכת הציבור הרחב את תיפקוד התקשורת בישראל אלה גם אלה מייחסים לתקשורת אמון גבוה יחסית. הציבור למשל נותן לה ציון 2.9 בסולם מ-1 עד 5, לעומת ציון של 2.4 בארה"ב.
  יש גם מידה גבוהה של התאמה בין הערכים המקצועיים של העיתונאים ואלה של הציבור הרחב. שתי הקבוצות מייחסות חשיבות גבוהה לצורך באיזון בהצגת המידע, כלומר בהצגת כל הצדדים של הסיפור ובמידה שווה; לאובייקטיביות; לאי הבעת עמדה אישית ולווידוא המידע. לעומת זאת עיתונאים מעריכים שעליהם לספק פרשנות לחדשות ואילו הציבור מייחס לכך חשיבות פחותה.
  רוב העיתונאים שבעי רצון בעבודתם, והדבר נובע בין השאר מתחושת השליחות שלהם ובהרגשה שהם מסוגלים לעזור לאנשים. אלה הם גורמים חזקים יותר מאשר רמת השכר שלהם או הרצון לזכות בהערכה ציבורית.
  המחקר מתבסס על מדגם של כ-1,200 איש המייצג את האוכלוסייה הישראלית הבוגרת ועל מדגם של 209 עיתונאים בישראל, מחציתם בכירים. בשדה נמצא עתה מחקר נוסף הבוחן את ציפיות הציבור כלפי סיקור הנעשה בשטחים והמאבק עם הפלסטינים.
  
• רוב הציבור מרוצה מאופן סיקור המלחמה בתקשורת
  אפריל 2003
  אנשים שהיו יותר לחוצים בימים הראשונים למלחמה צרכו יותר תקשורת ונטו יותר להאמין בה. שיעור הלחוצים ירד ל-20 אחוזים בלבד המלחמה בעיראק העלתה לא רק את רמת הצריכה של החדשות, אלא גם את האמון שיש לציבור הישראלי בתקשורת. מימצא זה נמצא בסקר מיוחד שנערך במסגרת מדד אמון הציבור בתקשורת, סקר שוטף של מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, המודד את השינויים ביחס הציבור כלפיה.
  
  הסקר שנערך ב-26-27 במרץ הראה, כי בעוד שבסקר קודם, שנערך בתחילת ינואר, רמת האמון של האוכלוסייה היהודית הבוגרת הייתה 2.95 , במהלך המלחמה היא עלתה ל-3.12 . (הסולם הוא מ-1 כשאין אמון, ל-5 כשיש אמון מלא). הרוב הגדול של הציבור הישראלי גם שבע רצון למדי מאופן כיסוי מלחמת עיראק בתקשורת. לעומת כמחצית צרכני התקשורת שהשיבו שהם מרוצים ממנה במידה רבה מאוד או במידה רבה, רק 17 אחוזים השיבו "במידה מועטה, או "בכלל לא".
  במחקר נמצא עוד, כי יש קשר בין המידה שאנשים היו בלחץ לבין צריכת התקשורת שלהם. בימים הראשונים של המלחמה 31% אמרו שהם לחוצים, לעומת 48 אחוזים שציינו כי לא היו לחוצים כלל. לאחר עשרה ימי המלחמה רק 20% אומרים שהם נמצאים בלחץ, ברמות בינוניות ומעלה, לעומת 61 אחוזים שציינו שאינם לחוצים כלל.
  מעקב אחר דפוסי חשיפה לתקשורת בתקופת המלחמה בעיראק הראה, כמצופה, כי חלה עליה בצריכת חדשות. אולם הסקר של מכון חיים הרצוג - שנערך על ידי ראש המכון באוניברסיטת תל-אביב ד"ר יורם פרי ועמית המכון ד"ר יריב צפתי מאוניברסיטת חיפה - חשף תופעה מעניינת אחרת: במהלך המלחמה עלתה גם רמת אמון הציבור בתקשורת, ויש מתאם בין רמות האמון לבין רמות הלחץ. כלומר, אנשים שחששו יותר מפני הסכנות הכרוכות במלחמה, נוכח האפשרות שישראל תיפגע ישירות מטילים או מפיגועים אחרים, נטו להגדיל את המידע שלהם על ידי הגברת הצריכה של תקשורת. אותם אנשים היו גם בעלי נכונות גבוהה יותר להאמין לחדשות, מאלה שלא היו לחוצים.
  על אף רמת האמון הגבוהה למדי לגבי החדשות המתפרסמות בתקשורת הישראלית יש ספקנות יחסית כלפי הערכות ופרשנויות שמתפרסמות בה לגבי המלחמה. רק כשליש (36.9 אחוז) אמרו שהם מאמינים במידה רבה מאוד או במידה רבה להערכות ולפרשנויות שמתפרסמות בתקשורת הישראלית לגבי המלחמה בעיראק. 13.8% השיבו "במידה מועטה" ו-7.6 השיבו "בכלל לא". הקטגוריה השכיחה ביותר הייתה "ככה ככה" - 37 אחוזים ענו כך. במילים אחרות, לעומת ציוני שביעות הרצון הכללית הגבוהה יחסית, האמון בהערכות ובפרשנויות נמוך יותר.
  מדד אמון הציבור בתקשורת נערך על מדגם של האוכלוסייה היהודית הבוגרת שכלל כ-500 נחקרים. הראיונות הטלפוניים נערכו בעברית ורוסית וטעות הדגימה היא 4 אחוזים.
  
  עלייה בחשיפה לתקשורת בתקופת המלחמה
  המלחמה בעיראק הביאה לעליה משמעותית בחשיפה לתקשורת. ההשוואה היא עם הסקר הקודם שנערך בראשית ינואר. אז דיווחו 61% מהנחקרים על רמות נמוכות של קריאת עיתונים (פחות מחצי שעה ביום). לעומת זאת בסוף מרץ השיעור המקביל היה רק 33%. בעוד בסקר ינואר דיווחו 22.5% על רמות בינוניות של קריאת עיתונים (בין חצי שעה לשעה ביום), בסקר מרץ עלה השיעור ל 38.2%. שיעור הקוראים הכבדים (המקדישים יותר משעה ביום) עמד בסוף מרץ על כ 23%, לעומת 16% בינואר.
  לגבי צפייה בטלוויזיה, בסקר ינואר רק 22% דיווחו על חשיפה יומית של יותר משעה לחדשות ומשדרי אקטואליה. שיעור זה עלה ל- 48% בסוף מרץ, בימים הראשונים של המלחמה בעיראק. בסקר ינואר דיווחו 27% בלבד על האזנה של יותר משעה ביום לחדשות ומשדרי אקטואליה ברדיו. בסוף מרץ שיעור זה עלה ל 35%.
  

• פרופסורים לתקשורת מציעים רפורמה בחוקי תעמולת הבחירות
  מרץ 2003
  בין ההצעות: שינוי מתכונת שידורי התעמולה, התרת שידורים בעלי אופי
  תעמולתי ובחינת האפשרות לאסור על פרסום סקרים בסמוך לבחירות
  
  השינויים הפוליטיים ובעיקר השינוי במפת התקשורת בישראל מחייבים שינויים מרחיקי לכת בחוק הבחירות ובמתכונת שידורי תעמולת הבחירות. כך ממליצה קבוצת-עבודה של מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה, שבה השתתפו פרופסורים לתקשורת ולמדעי המדינה משש אוניברסיטאות בארץ.
  בין השאר הם מציעים לבטל את שידורי תעמולת הבחירות הנהוגים כיום ולהנהיג שידורים במתכונת שונה, לבטל את סעיפי החוק האוסרים על שידור תכנים שיש בהם תעמולה ולעודד עימותים טלוויזיוניים. הקבוצה מציעה לשקול את האפשרות לאסור פרסום סקרים בשבוע האחרון לפני הבחירות. הקבוצה מתכוונת להביא את ההמלצות לדיון ציבורי ופרלמנטרי.
  במערכת הבחירות לכנסת ה-16 בלטו כמה וכמה ליקויים בתפקודה של התקשורת, נאמר במסקנות הצוות. לכן יש להביא לשינוי חקיקה ולהגיע להסכמה של כלי התקשורת על שינוי בכללי ההתנהגות בתקופת מערכת הבחירות. חשוב ליישם שינויים אלה כבר עכשיו ולא לדחות אותם סמוך לבחירות הבאות.
  בין ההצעות השונות: שינויים בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), הסדרת פרסום סקרי בחירות, הנהגת פורמטים חדשים לשידורי תעמולת הבחירות ברדיו ובטלוויזיה, עידוד עימותי טלוויזיה ועידוד כלי תקשורת להביע תמיכה במועמדים כפי שנהוג בכמה מדינות במערב כמו בארה"ב. שני עקרונות בולטים שבאו לידי ביטוי בעבודת הצוות הם הרחבת חופש הפעולה של כלי התקשורת ושיקול הדעת המקצועי של העיתונאים, וכן שיפור הרמה המקצועית בכל הנוגע לסקרי בחירות. בהקשר זה מציע הצוות לבחון את האפשרות לאסור פרסום תחזיות בחירות בשבוע האחרון לפני הבחירות.
  במקום שידורי התעמולה היקרים והבלתי אפקטיביים מציע הצוות מספר חלופות וביניהן לאפשר למפלגות לרכוש זמן שידור כרצונם ובתנאי שהדבר ייעשה במסגרת תקציב הבחירות המאושר בחוק על ידי הכנסת. בנושא הסקרים מציע הצוות בין השאר לאמצעי התקשורת להימנע ממה שהוא מכנה "שעשועי סקרים" למשל צירופים ומינויים אפשריים כשאלות היפותטיות בנוסח עור מי תצביע אם בראש הרשימה X יעמוד Y. הצוות מציע לעודד עימותים בחסות ארגונים ציבוריים ולקיימם תוך במתכונת גמישה ולפי שיקולים עיתונאיים.
  בצוות השתתפו הפרופסורים אשר אריאן (המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת חיפה) גדי וולפספלד (האוניברסיטה העברית) גבי וימן (אוניברסיטת חיפה) דן כספי (בן-גוריון) צ'רלס ליבמן (בר-אילן) ויורם פרי, ראש מכון הרצוג לתקשורת, פוליטיקה וחברה (אוניברסיטת תל-אביב).
  
• "אפקט התקשורת העויינת" מקטין את השפעת התקשורת על המצביעים
  ינואר 2003
  רק 16 אחוז טוענים שהיא עוזרת להם להחליט בעד מי יצביעו
  מגלה מחקר חדש של מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה
  רק 16 אחוז מן הישראלים בעלי זכות הבחירה מרגישים שהתקשורת עוזרת להם להחליט בעד איזו מפלגה יצביעו. לעומתם 84 אחוזים טוענים שהתקשורת אינה עוזרת להם. תחושת השפעה קיימת יותר אצל צעירים, עולים ותומכי מפלגות השמאל. מימצאים אלה עולים ממחקר על עמדות הציבור כלפי סיקור מערכת הבחירות בתקשורת, שנערך על ידי מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.
  לדברי עורכי המחקר, ראש המכון ד"ר יורם פרי ועמית המכון ד"ר יריב צפתי מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, הדבר נובע במידה רבה בגלל הרמה הגבוהה של "אפקט התקשורת העויינת" הקיים בארץ. רוב אנשים נוטים לראות את התקשורת כעויינת את המועמדים והמפלגות שלהם ותומכת במועמדים ובמפלגות המתחרות.
  אולם לציבור יש גם ביקורת אחרת על סיקור הבחירות בתקשורת. בעוד שרוב גדול של הנחקרים, 59 אחוז, אומרים שחשוב להם לקבל מידע על העמדות והתכניות של המועמדים והמפלגות, רק 17 אחוז חשו שהתקשורת מספקת להם בפועל מידע כזה. לעומת זאת רק 19 אחוזים טענו, שחשבו להם לקבל סקרים והערכות מי ינצח בבחירות, אולם 60 אחוז מהנחקרים חשו שהתקשורת מתמקדת במידע זה.
  הציבור גם אינו סבור שסיקור הבחירות מוסיף לידע הפוליטי שלו. רק 27 אחוזים ציינו, שהסיקור תורם לידע שלהם במידה רבה מאוד או רבה, ואילו 73 אחוזים טענו שהמידע תורם במידה מעטה או כלל לא. רמות גבוהות מאוד של חוסר שביעות רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות נמצאו בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי חוסר שביעות רצון היתה גבוהה מעט יותר אצל חרדים, מצביעי הימין והערבים. נשים היו מעט יותר שביעות רצון מהסיקור לעומת הגברים.
  כמו כן נמצא מתאם בין שביעות הרצון מסיקור הבחירות לבין השתתפות ומעורבות פוליטית. אלה המעורבים יותר בפוליטיקה, מדברים יותר על פוליטיקה עם חברים ובני משפחה ומרגישים שיש להם השפעה על הפוליטיקה הם גם מרוצים יותר מן הסיקור התקשורתי. אבל קבוצה זו קטנה יותר מקבוצה שרמת ההשתתפות והמעורבות שלה נמוכה יותר.
  מחרתיים, יום ד', ייערך באוניברסיטת תל אביב יום עיון מטעם מכון הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה בו יימסרו פרטים נוספים על המחקר שהוא ראשון מסוגו ובהיקפו . המדגם הגדול של 1,219 אנשים כלל גם דוברי רוסית וערבית וטעות הדגימה קטנה 2,8 בלבד. בכנס ישתתפו ראשי מפלגות ובהם עמרם מצנע, חוקרי תקשורת יועצים אסטרטגיים פוליטיים ועיתונאים.