מבוא לפילוסופיה של המדע‏ (06181041)

שיעור

פרופ' מנחם פיש

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה-16. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18; בבעיתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה-19; בפילוסופיית המדע הקאנטיאנית; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.

הלשון של השלטון ‏ (06593031)

סמינר

פרופ' עדי אופיר

איך השלטון מדבר אלינו? האם יש לשלטון שפה משלו? האם לחוק יש מעמד מיוחד כשפת השלטון? ואיך אנחנו מדברים אל השלטון? ולפני הכל, אולי, מהו שלטון ואיך נכון לדבר עליו, לתאר ולנתח אותו? אבל האם אפשר לדבר על השלטון בלי לשכפל את השפה שבה השלטון מדבר אלינו? ומצד שני, האם השלטון מתקיים מחוץ לשפה או לשפות שבהן הוא מיוצג? האם אפשר להשיב על השאלות באופן עקרוני, מעבר להקשרים היסטוריים ספציפיים? השאלות האלה יידונו באופן עצמאי ובמקביל גם יכוונו קריאה בכתביהם של כמה הוגים קלאסיים מן הקאנון של הפילוסופיה הפוליטית (אפלטון, מקיאוולי, הובס, הגל, מרכס, שמיט) וכמה הוגים בני זמננו (אלתוסר, פוקו, ראנסייר, ז'יז'ק). נעזר גם במלוויל ובקפקא וכן בטקסטים של היסטוריונים וסוציולוגים כמקס וובר, נורברט אליאס, ארנסט קנטרוביץ, ברטראן דה ג'וּבֶנֶל, ולואי מארן. הסמינר יתנהל במקביל בכיתה ובקבוצות עבודה קטנות.

הערה: הסמינר פתוח לתלמידי תואר שני וכן לתלמידי שנה אחרונה לתואר ראשון, באישור המרצה.

שלושה פרקים בהיסטוריה של האסון האלוהי‏ (06593033)

סמינר

פרופ' עדי אופיר

מאז סיפור המבול קשורה דמותו של האל המונותיאיסטי באסונות שהוא מחולל או עתיד לחולל, בעצמו או באמצעות שליחיו. מאז סיפור המבול מלוּוים אסונות, בעיקר אסונות המוניים, בסיפורים על התערבות אלוהית והאסונות נתפסים כזירה של התגלות אלוהית. הסמינר יוקדש לבחינת שלושה פרקים בהיסטוריה של האסון האלוהי: הוויכוח הסמוי בין קולות שונים בתפיסת האסון האלוהי ברבדים שונים של המקרא; תפיסות שונות של חילון האסון במאה השמונה עשרה בכתביהם של דפו, וולטר ורוסו; דימויים של אלימות אלוהית כמפתח לביקורת רדיקלית של היחסים בין חוק לאלימות במחשבתו של וולטר בנימין, וגלגולי הביקורת הזו במחשבתם של שמיט, דרידה ואגמבן.

הערה: הסמינר פתוח לתלמידי תואר שני וכן לתלמידי שנה אחרונה לתואר ראשון, באישור המרצה.

‮המדע ‮העברי‮ בימי ‮הביניים‏ (06593037)

סמינר

פרופ' רות גלזנר

מבוא:
סקירה היסטורית של המדע העברי בימי הביניים מתחילת המאה הי"ב ועד המאה הט"ו. מפעל התרגומים באילו מדעים עסקו ובאילו מדעים לא עסקו. האם אפשר להסביר מדוע? הויכוחים על הלגיטימיות של העיסוק במדע.
קריאת טסטים:
בעיקר באסטרונומיה ואסטרולוגיה המדגימים ארבע גישות שונות למדע: אבן עזרא, רמב"ם, רלב"ג, קרשקש.

רשימת קריאה
ש.‮ סלע,‮ אסטרולוגיה ‮ופרשנות ‮המקרא ‮בהגותו‮ של‮ אברהם‮ אבן‮ עזרא ,רמת ‮גן‮ 1991
ג.‮ פרוידנטל,‮ "מקום ‮המדע ‮בקהילות‮ היהודיות ‮בימי ‮הביניים. ‮זמנים 1992 ‮24 40-41
‮י.צ. לנגרמן,‮ "סוגיות ‮אסטרונומיות ‮במחשבת ‮הרמב"‮ם",‮ דעת ‮73 , 701- 811.
ג.‮ב.‮ צרפתי,‮ מונחי‮ המתמטיקה‮ בספרות ‮המדעית‮ העברית ‮של ‮ימי ‮הביניים‮, ירושלים‮ תשכ"ט
ד.‮ רפל,‮ שבע‮ החכמות:‮ הויכוח‮ על ‮לימודי ‮חול ‮ביהדות‮, ירושלים‮ תש"‮ן‮.
ד.‮ שוורץ,‮ אמונה ‮ותבונה:‮ דרכי‮ הוויכוח ‮בהגות‮ היהודית ‮בימי ‮הביניים, הוצאת ‮האוניברסיטה
‮המשודרת 2001 .
ד.‮ שוורץ,‮ אסטרולוגיה ‮ומגיה ‮בהגות ‮היהודית ‮בימי‮ הביניים, רמת‮ גן‮ 1991

G‭. Freudenthal‭, "Science ‭in ‭the ‭Medieval‭ Jewish‭ Culture‭ of‭ Southern‭ France"‭,
History‭ of‭ Science‭ 33 (1995), 23-58.
G‭. Freudenthal‭, "Les‭ sciences‭ dans‭ les‭ communautés‭ juives ‭médiévals‭ de
Provence‭ Leur‭ appropriation‭ leur‭ role"‭, REJ‭ 132 (1993), 29-136.
G.‭ Freudenthal‭, "Maimonides'‭ Stance‭ on‭ Astrology ‭in‭ Context‭ Cosmology‭
Physics‭ Medicine‭ and‭ Providence‭", in‭ F‭ Rosner ‭and‭ S‭S‭ Kottek‭, Moses
Maimonides‭: Physician‭ Scientist‭ and‭ Philosopher‭.
R. Glasner,‭ "Levi ben Gershom and the study of Ibn Rushd in the Fourteenth Century"‭, JQR 86 (1995), 51-90.
B.R.Goldstein‭, "Preliminary‭ Remarks‭ on‭ Levi‭ ben‭ Gerson‭'s‭ Contributions ‭to
Astronomy‭", Proceedings‭ of‭ the ‭Israel‭ Academy‭ of‭ Sciences‭ and‭ Humanities‭ 3
‭(1969), pp‭ 293-254.
B.R.Goldstein‭, 'The‭ Role‭ of‭ Science ‭in ‭the‭ Jewish‭ Community ‭in
Fourteenth‭ Century‭ France‭" in‭ Goldstein,‭ Theory‭ and‭ Observation‭ in‭ Ancient
and‭ Medieval‭ Astronomy‭ Variorum‭ Reprints,‭ London‭1985, ch.‭ 20.
D. Gutas‭,‭ Greek‭ Thought‭ Arabic‭ Culture‭ (New‭York‭, 1998).
Y.‭T.‭ Langermann,‭ "Maimonides‭ Repudiation‭ of‭ Astrology‭", Maimonidean‭ Studies
‭ (1991) 123-158.‮
Y‭.T.‭ Langermann‭, "Some‭ Astrological‭ Themes ‭in‭ the ‭Thought‭ of‭ Abraham‭ Ibn
Ezra"‭, in‭ I‭. Twersky‭ and‭ J‭.M.‭ Harris, ‭Rabbi‭ Abraham ‭Ibn‭ Ezra‭ Studies ‭in‭ the
Writings ‭of‭ a‭ Twelfth‭ Century‭ Jewish‭ Polymath‭
A.‭I.‭ Sabra,‭ "The‭ Appropriation ‭and‭ Subsequent‭ Naturalization‭ of‭ Greek
Science ‭in‭ Medieval‭ Islam‭ a‭ Preliminary‭ Statement‭", History ‭of‭ Science‭ 25
‭1987) 223-243.
A‭.I.‭ Sabra‭ "The‭ Andalusian‭ Revolt‭ against‭ Ptolemaic‭ Astronomy:‭ Averroes‭ and
al‭ Bitrûjî‭" in‭ E‭ Mendelsohn‭(ed‭), Transformation ‭and‭ Tradition‭ in‭ the
Sciences ‭(Cambridge‭ 1984) 133-153.
S. Sela‭‭, Abraham ‭Ibn‭ Ezra‭ and‭ the‭ Rise‭ of‭ Medieval‭ Hebrew‭ Science‭ (Leiden‭
‭2003).

סמינר מתודולוגי‏ (06593040)

סמינר

פרופ' עדי אופיר

הסמינר מיועד לתלמידים הנמצאים בעיצומה של כתיבת עבודת המאסטר או הדיסרטאציה, או מגבשים הצעת מחקר לדוקטורט. הוא יאפשר לתלמידים להציג בכיתה פרקים מעבודתם, לקיים דיון ביקורתי ואוהד בטקסטים שלהם ולעיין בסוגיות עיקריות המעסיקות אותם. מספר התלמידים בסמינר מוגבל ל-12. השאיפה היא ליצור קבוצה שתעסוק בנושאים מתחומים קרובים ככל האפשר. כל הסטודנטים ילמדו יחד טקסטים מרכזיים מן הקורפוס המחקרי המשמש את חבריהם לכיתה. תוכנית הלימודים המדוייקת תקבע לפי שיחות אישיות לפני תחילת הסמסטר (שעליהן תבוא הודעה נפרדת).

ואלטר בנימין, על מושג ההיסטוריה‏ (06593043)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש כל-כולו לקריאה דקדקנית ב"תיזות על ההיסטוריה" מאת ואלטר בנימין. תוקדמנה לקריאה בטקסט עצמו שתיים או שלוש הרצאות-פתיחה על אסכולת פרנקפורט באופן כללי ועל מעמדו של בנימין בתוכה. המפגש האחרון יוקדש לרצפציית התיזות של בנימין.

המיתוס בפילוסופיה‏ (06593044)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש לעיונים באופן שבו טופלו מיתוסים שונים בגופי הגות פילוסופית למיניהם. דוגמאות: סיפור עקידת יצחק התנכ"י ב"חיל ורעדה" מאת קירקגור; מעמד ה"אודיסיאה" ב"דיאלקטיקה של הנאורות" מאת הורקהיימר ואדורנו; "המיתוס של סיזיפוס" בספרו של אלבר קאמי הנושא שם זה, ועוד. המפגשים יהיו מושתתים על דיונים משותפים בספרים שנקראו. מספר המפגשים שיוקדש לכל ספר ייקבע כתוצאה מדינמיקת הדיונים שתתפתח במהלך הסמינריון.

מסע בעקבות השלמות – פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית‏ (06593045)

שיעור

ד"ר עידו יעבץ

תולדות האסטרונומיה היוונית הן למעשה תולדותיה של תורת התנועה המתימטית-פיזיקאלית הראשונה בתולדות האנושות. רבים ממאפייניה הבסיסיים משתקפים בבירור במדעים המדוייקים המודרניים, וחשיבותה המרכזית בתולדות המדעים אינה מוטלת בספק. במהלך הקורס יבחנו היחסים בין תופעות, מודלים, ותיאוריה כללית במסגרת האסטרונומיה היוונית, וקשרים בין עקרונות בסיסיים של התורות האסטרונומיות שפותחו ביוון לבין השקפות פילוסופיות של היוונים על טבע היקום. פרק מיוחד יוקדש להשוואה בין האסטרונומיה היוונית לבין האסטרונומיה/אסטרולוגיה המתימטית שפיתחו הבבלים. חלקו האחרון של הקורס יעסוק בעבודתו של תלמי מאלכסנדריה ובמידת הצלחתו להשיג את השלמות שהיתה מטרת האסטרונומיה היוונית לפחות מאז שציינוה תלמידיו של פיתגורס.

ביצות, אבירים, ומכונות: סוגיות בתולדות הטכנולוגיה‏ (06593046)

סמינר

ד"ר עידו יעבץ

תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. הסמינר יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. קשרי הגומלין בין מדע וטכנולוגיה בראשית העידן המודרני יבחנו לאור התפתחותם של שעון המטוטלת ומכונת הקיטור. קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי הלוהט בימינו סביב "אפקט החממה."

מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט עד פרויד‏ (06593056)

שיעור

פרופ' עדי אופיר

בשיעור יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.

שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי. השתתפות בשיעור זה היא תנאי להשתתפות בשיעור ההמשך, מבוא לתיאוריות ביקורתיות II: מפרויד עד באטלר, שיינתן בשנת הלימודים תשס"ח.

הרטוריקה והפוליטיקה של הפולמוס בימי הביניים‏ (06593059)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

סילבוס: הוויכוח הבין דתי, הוויכוח הפנים דתי בין אורתודוקסיה למינות, הוויכוח שבין מדע לדת, הוויכוח הפנים מדעי. במהלך הסמינר יילמדו טקסטים מהמאות 12 – 15, שמייצגים את סוגי הפולמוס השונים הללו כמו גם כאלו שמערבים תחומים שונים ואסטרטגיות טיעון שונות. לצד המהלכים האינטלקטואליים ייבחנו גם ההקשרים הפוליטיים והמימסדיים והאופן שבו הם משפיעים ומשתנים במעבר בין תרבויות ודתות שונות.

קבלת קרדיט:
הרצאת רפרט במסגרת הסמינר והגשת עבודה כתובה.

עבודה מסכמת:

תאריך אחרון להגשת העבודה: על פי ההנחיות

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין.

אמת, מציאות, אוביקטיביות וחופש: הפרגמטיזם של רורטי ומבקריו ‏ (06593060)

סמינר

פרופ' מנחם פיש

הסמינר ידון בעיקרי הגותו של ריצ'ארד רורטי, ובחלק מהדיון הער שעוררה. הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופויה של הרוח במסורת הניאו-פרגמטיסטית האמריקאית. לקראת הסמינר יש לקרוא בעיון שני ספרים של רורטי:
Philosophy and the Mirror of Nature, Princeton University Press, 1979
ו-
Contingency, Irony, and Solidarity, Cambridge University Press, 1989
וכן את את חיבור המבוא שהקדים רורטי לאסופת המאמרים שערך תחת הכותרת:
The Linguistic Turn: Essays in Philosophical Method, University of Chicago Press, 1967.

קבלת קרדיט: הגשת שני רפרטים ו/או עבודה סמנריונית
תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרטים או עבודה סמינריונית):
תאריך אחרון להגשת העבודה: רפרטים - עבודות סמנריוניות –

טקסט, סמכות ואמת: פרקים בהרמנוטיקה ימי ביניימית ‏ (06593061)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

הלימוד הימי ביניימי הוא בעיקרו אקט פרשני. דבר זה נכון לתרבויות שונות ולתחומי עיון שונים בימי הביניים. ההרמנויטיקה ניצבת במוקד העיסוק הדתי והמדעי כאחד ואולם ההרמנויטיקה היא גם שמאפשרת מעברים תכופים ודו כיווניים בין הדתי והמדעי. על מנת להבין טוב יותר את האופן שבו מייסדת הפרשנות את השיח המדעי והדתי תבחנה במהלך הסמינר מספר סוגיות מפתח בהגות הימי ביניימית תוך השוואה בין השיטה הפרשנית של פילוסופים המפרשים את כתבי הקודש לבין שיטתם בבואם לפרש טקסטים פילוסופיים ומדעיים.

קבלת קרדיט: לצורך קבלת קרדיט על הסמינר יש צורך בהשתתפות פעילה שכוללת רפרט בכיתה במהלך הסמסטר וכן הגשת עבודה בכתב, בהיקף של רפרט או עבודה סמינריונית.

עבודה מסכמת:

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין

מיסטיקה ותאולוגיה סקולרית בימי הביניים ‏ (06593062)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

הכינוי מיסטיקה משמש לתיאור טווח רחב ביותר של תופעות, בראש ובראשונה כאילו שלקוחות מתחומי הדת ואולם נעשה בו שימוש רב גם לתיאור זרמי מחשבה פילוסופיים מהעת העתיקה ועד ימינו והוא נוגע ישירות לתחומי המדע והמאגיה בימי הביניים ובראשית העת החדשה. כחלק מההיסטוריוגרפיה של ימי הביניים מייצג המושג גם את טשטוש התחומים שבין דתיות ממוסדת, דתיות חוץ מימסדים ותופעות של מינות והרס הנורמות המקובלות. הסמינר יתמקד במכלול האספקטים הללו על מנת לעקוב אחר תרומתן של תנועות מיסטיות ליצירתה של "תיאולוגיה סקולרית" בשלהי ימי הביניים.

‏ (06593063)

מבוא לתיאוריה ביקורתית :II מסוסיר עד דרידה‏ (06593065)

שיעור

ד"ר רועי וגנר

הערות

בשיעור זה תוצג סקירה של זרמים בתיאוריה הביקורתית שהתפתחו בין שנות העשרים לשנות השבעים של המאה הקודמת. הסקירה תכלול דיון בהגות סטרוקטורליסטית ומרקסיסטית סביב מלחמת העולם השנייה, ובהתפתחויות בתיאוריה הסוציולוגית והפוסט-סטרוקטורליסטית סביב שנת 1968.
בקורס נקרא טקסטים של דה-סוסיר, לוי-שטראוס, לקאן, אסכולת פרנקפורט, דה-בובואר, בורדייה, פוקו, ודרידה.

השתתפות בקורס זה מותנית בהשתתפות בקורס מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט ועד פרויד

Dynamic Tensions in Early Modern Mathematics‏ (06593066)

סמינר

Prof. Henk Bos

During the Early Modern Period (say, 1575 - 1700)

Mathematics changed in many ways. Most of these

changes can, at least in part, be seen as

consequences of tensions within the corpus of

knowledge, experience and expertise which at the time

constituted the domain of mathematicians.

Thus there were tensions between ancient and modern,

between algebra and geometry, between pure and mixed

mathematics, and between mathematics' truths and its

tasks.

These tensions had consequences; mathematicians saw

them as challenges, to save and protect as well as to

transgress and break new ground.

My interest is in the workings of these challenges in

the dynamics of change within early modern

mathematics. In the seminar I intend to discuss

these, on the basis of case histories and primary

sources.

תימות בהיסטוריוגרפיה של היסטוריה עולמית (אירופאית, מוסלמית וסינית) של המדע בתחילת העת-החדשה‏ (06593067)

סמינר

ד"א אבנר בן זקן

אביב 2008
סמינר לתלמידים מתקדמים
הקורס יתחיל באיחור - מפגש ראשון - יום ה' 8.11

תימות בהיסטוריוגרפיה של היסטוריה עולמית (אירופאית, מוסלמית וסינית) של המדע בתחילת העת-החדשה

II. תיאור הסמינר:

סמינר זה משמש כמבוא ביקורתי לתימות עכשוויות בהיסטוריוגרפיה של המדע בתחילת העת-החדשה. רשימת הקריאה מאורגנת כרונולוגית מהמהפכה הקופרניקאית עד לפיסיקה החדשה של אייזק ניוטון, תוך כדי טיפול בסוגיות מרכזיות מהבחנה בין דת למדע ועד לשאלות אנטרופולוגיות של אמון בין אנשי-מדע ואופני-עיצוב של פרסונה מדעית. אנו נעריך מחדש את ההבחנות הקונבנציונאליות בין פילוסופיה של הטבע האירופאית והלא-אירופאית תוך מבט היסטורי דרך הפריזמה של מושגים היסטוריוגרפיים של "פרקטיקה", "תאוריה", "ניסיון", "ניסוי", "אמון" ו"פטרונאג'". התמונה העולה מציגה את הפילוסופיה של הטבע כנטועה ביחסים בין-תרבותיים עד לכדי כך שיהיה קשה להמשיך להחזיק את ההבחנה המסורתית בין מדע לתרבות ובין מדע אירופאי למדע לא-אירופאי.

. דרישות:II
א.נוכחות והשתתפות המבוססת על הקריאה הנדרשת לאותו מפגש שבועי.
ב. שתי הצגות של מאמרים [המסומנים ברשימה בכוכבית] המאירים אור נוסף על התימה השבועית.
ג. עבודת מחקר [20-30 עמודים].

. ספרים נדרשים:III

א.

1. Thomas Kuhn, The Copernican Revolution
2. Elizabeth L. Eisenstein, The Printing Revolution In Early Modern Europe
3. Frances A. Yates, Giordano Bruno and the Hermetic Tradition
4. John Christianson, On Tycho’s Island
5. Mario Biagioli, Galileo the Courtier: The Practice of Science in the Culture of Absolutism
6. Peter Dear, Discipline and Experience: the Mathematical Way in the Scientific Revolution
7. Shapin and Schaffer, Leviathan and the Air Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life
8. Betty Jo Teeter Dobbs, The Janus Face of Genius: The Role of Alchemy in Newton's Thought

ב. חומר הקריאה הנוסף יכלל במקראה מיוחדת של הקורס.

IV קריאה שבועית:

1. שבוע ראשון: התיזה של שינוי פרדיגמות
Thomas Kuhn, The Copernican Revolution, pp. 100-134, 185-265.
* Kuhn, The Structure of Scientific Revolutions
* Robert Westman, “Two Cultures or One? A Second Look at Kuhn's 'The Copernican Revolution'”, Isis, March 1994, v85, no. 1, pp. 79-116.

2. שבוע שני: מהסבר פרדיגמטי להסבר חומרי – ספרים מודפסים וההתפשטות של הפילוסופיה של הטבע

Elizabeth L. Eisenstein, The Printing Revolution In Early Modern Europe, pp. 3-41, 187-278.
* Anthony Grafton, “The Important of Being Printed”, Journal of Interdisciplinary History, xi: (Autumn 1980), 265-286.
* Robert Westman, “The Printing Press as an Agent of Change: Communications and Cultural Transformations in Early-Modern Europe”, Isis, Vol. 71, No. 3. (Sep., 1980), pp. 474-477.
* Jerry Brotton, “Printing the World”, in Books and the Sciences in History, (eds.) Marina Frasca-Spada and Nich Jardine (Cambridge University Press, 2000) pp. 35-48.

3. שבוע שלישי: המקורות "הלא-רציונליים" של הקוסמולוגיה – כישוף, הרמטיסיזם וקבלה

Frances A. Yates, Giordano Bruno and the Hermetic Tradition, pp.1-20, 144-189, 257-274.
* Brian Copenhaver, ” Natural Magic, Hermetism, and Occultism in Early Modern science ” in Reappraisals of the Scientific Revolution.
* D. M. Plassner, “Hermes Trismegistus and Arabic Science”, Exrtait De Studia Islamica, vol II, 1954, pp. 45-59.

4. שבוע רביעי: אסטרונומיה כמפגן של כח פוליטי

John Christianson, On Tycho’s Island, pp. 1-27, 58-170.
* Westman, “The Astronomer’s Role”, History of Astronomy
* Aydin Sayili, The Observatory in the Islam and Its Place in the General History of the Observatory (Ankara, Turk Tarih Kurumu Basimevi, 1960), p. 422-

5. שבוע חמישי: החלפה, השאלה והתאמה: מדע בין סין למזרח-התיכון
Toby Huff, The Rise of Early Modern Science: Islam, China, and the West (Chicago: 2003) [selected parts TBA]
Benjamin Elman, On their Own Terms (Harvard: 2005) [selected parts TBA]

6. שבוע שישי: תרבות ופילוסופיה של הטבע

Mario Biagioli, Galileo the Courtier: The Practice of Science in the Culture of Absolutism, pp. 1-210, 353-362.
* Peter Dear, “Cultural History of Science: an Overview with Reflections”, Science, Technology, & Human Values, (Spring 1995), vol. 20, no. 2, pp. 150 -171.

7. שבוע שביעי: שינוי והמשכיות בפרקטיקה של הפילוסופיה של הטבע

Peter Dear, Discipline and Experience: the Mathematical Way in the Scientific Revolution, pp. 1-62, 93-179.
* Moody, “Galileo and Avampace [ibn Bajja]: Dynamics of the Leaning Tower Experiments,” Roots of Scientific Thought, (ed.) Philip Wiener and Aaron Noland (New York: Basic Books, 1957), pp. 176-206.

8. שבוע שמיני: הסטוריה עולמית של אסטרונומיה פוסט-קופרניקאית

* Nathan Sivin, "Copernicus in China", Studia Copernicana, no. 6 (1973).
* Keizo Hashimoto, Hsu Kuang-Ch'I and Astronomical Reform: The Process of the Chinese Acceptance of Western Astronomy 1629-1635, (Kansai University Press, Osaka: 1988).
* Ekmeleddin Ihsanoglu, “Introduction of Western Science to the Ottoman World: A Case Study of Modern Astronomy (1660-1860),” in Ekmeleddin Ihsanoglu (ed.), Transfer Of Modern Science and Technology to the Muslim World (Istanbul: 1992).
* Bernard Lewis, “Science and Technology”, The Muslim Discovery of Europe, pp. 221-238.

9. שבוע תשיעי: תאולוגיה פוליטית, חברות מדעיות ופילוסופית הניסוי

Shapin and Schaffer, Leviathan and the Air Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life
Ian Hacking, The Social Construction of What? (Harvard: 1999) [preface and chp. 3]
Mario Biagioli, "Scientific Academies", N.Smelser and P.Baltes (eds), International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences, (Oxford: Pergamon, 2001), Vol.20, pp. 13704-8.

10. שבוע עשירי: המימד המגי של הפיסיקה

Betty Jo Teeter Dobbs, The Janus Face of Genius: The Role of Alchemy in Newton's Thought, pp. 1-89, 213-250.
* John Hedley Brooke, “Religious Belief and the Content of the Sciences. (Introduction)”, Osiris, Annual 2001, pp. 3-30.
* George Anawati, “Arabic Alchemy”, Encyclopedia of the History of Arabic Science, vol. III, pp.751 –795.

11. שבוע אחד-עשרה: מכשירים, פטנטים וזכויות יוצרים

Mario Biagioli, "From Print to Patents: Living on Instruments in Early Modern Europe", History of Science 44 (2006): 139-186.
Adrian Johns, Intellectual Property and the Nature of Science, Cultural Studies 20 (2006), 145-164.
Mario Biagioli, Galileo's Instruments of Credit: Telescopes, Images, Secrecy (Chicago University press, 2007) [selected parts TBA]
Mario Biagioli, “From Book Censorship to Academic Peer Review" in Emergences, Vol. 12, No. 1 (2002), pp. 11-45.

הקורס יתחיל באיחור מפגש ראשון יום ה` 8.11

הפילוסופיה של ההשכלה הברלינאית במאה ה- 18 ‏ (06594105)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

ההשכלה הברלינאית היתה גילויה המובהק הראשון של ההשכלה היהודית בכלל. שני הפילוסופים הבולטים בה הם משה מנדלסון ושלמה מימון. במרכזו של הסמינר יעמודו ההקשרים של הפילוסופיה של שניהם עם ההשכלה היהודית והנאורות בכלל. נקרא הן טקסטים שנכתבו עברית והן כאלה שנכתבו גרמנית (בתרגום). נקרא טקסטים מסוגות שונות: פילוסופיה, פרשנות תורה, פרשנות לספרי החכמה וכו'.

הפילוסופיה של המדע של קארל מארקס‏ (06594106)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

יצירתו המדעית הבשלה של קארל מארקס אמורה להוות לא רק תרומה למדע החברה של ימיו אלא גם דוגמה מובהקת למדע בעל אופי אחר מהמקובל. במאה השנים הראשונות מאז פרסומו של "הקאפיטאל" פורש הספר גם כמודל של "מדע פרולטארי" או "דיאלקטי" וכחלופה ל"מדע הבורגני." נקרא חלקים ניכרים מהיצירה וכן ספרות משנית וננסה לענות על השאלה איזה מודל של מדע מגולם בה.

פרויד בהקשר פילוסופי‏ (06594107)

סמינר

פרופ` ז`וזה ברונר

הנושא העומד במרכז הסמינר הוא סירובו של פרויד להסתפק באחת מהעמדות המקובלות בפילוסופיה, ובמקום זה לאמץ בו-זמנית מספר עמדות שלכאורה סותרות זו את זו. כך פרויד מבקש לספק הן הסברים סיבתיים והן פרשנות של משמעויות, שפתו מדעית מכניסטית ותכליתית גם יחד, הוא דוגל באובייקטיביות אך גם בסובייקטיביות. כמו כן, פרויד משלב בהסבריו (ובפרשנותו) להתנהגות אנושית מספר גורמים, כוחות ומנגנונים, כוונות ומשאלות, הנמצאים בקונפליקט זה עם זה.
נדון בניסיונות לשייך את פרויד לעמדה אחדותית זו או אחרת, כדי להתגבר על הסתירות וחוסר הרציפות של ההגות שלו. בניגוד לניסיונות אלו נטען בסמינר שיש להתייחס לפרויד כאל הוגה "פאגאני," המסרב לכל אמונה באל מדעי, פילוסופי או דתי אחד, ושמדגיש ומעדיף ריבוי על פני אחדות מתוך עמדה עקרונית. כמובן שטענה זו מנביעה שאלות חדשות ונוקבות. האם פאגאניות כזו כלל מתקבלת על הדעת? מהן השלכותיה? מהם מקורותיה? מהם יתרונותיה וחסרונותיה? זאת הפריזמה, דרכה נדון בנושאים שונים, כגון:
• המקורות הפילוסופים השונים של הגותו של פרויד.
• המעמד הפילוסופי של הלא מודע ושל המבנים, המנגנונים והכוחות שמאכלסים את נפש האדם על פי פרויד.
• המעמד של הידע הקליני והיחס בין טענות קליניות לבין ההכללות התיאורטיות (ה"מטאפסיכולוגיות").
• המסקנות האתיות והפוליטיות שנובעות מתפישת האדם של פרויד.
• הפרשנות והביקורת של פילוסופים בני זמננו, כגון Paul Ricoeur, Jurgen Habermas Jonathan Lear Alisdair McIntyre, Marcia Cavell, Richard Rorty על פרויד.

אנא שימו לב!
עקב התארכות סמסטר ב' שמתנגשת עם התחייבות קודמת שלי בחו"ל, לא אוכל לקיים את הסמינר למשך שלושה שבועות, מאמצע יוני עד התחלת יולי. כדי להבטיח רציפות ומיקוד בדיון בסמינר, לא יהיה מורה מחליף, אלא אשלים את שעות ההוראה החסרות בעצמי, על פי לוח הזמנים הבא (ולא כפי שפורסם בידיעון):
1. השיעור הראשון יתקיים בשבוע לפני הפתיחה הרשמית של הסמסטר, ביום ד', ה-30 לאפריל. יש לציין שבתאריך שהיה צריך להתקיים השיעור הראשון לסמסטר, ב-7 במאי, חל יום הזיכרון לחללי צהל, ולכן אין לימודים. מכיוון שממילא אמור להתקיים שיעור השלמה אחד ביום ו', שיעור ההשלמה של הסמינר יתקיים בשבוע הזה, ביום ו', ה-9 במאי, 10:00—14:00.

2. שאר השיעורים יתקיימו כסדרם, בימי ד', ב- 14, 21, 28 במאי, ב-4 ביוני, ב-9 וב-16 ביולי.

אורכם של כל השיעורים, כולל זה של ה-30 באפריל, הינו 6 שעות, מ-14:00 עד 20:00.

כלומר, במקום 12 שיעורים של 4 שעות יתקיימו בסמינר זה 8 שיעורים של 6 שעות.

גליליאו בקונטקסט: האם "מכניקה חדשה"?‏ (06594108)

סמינר

פרופ' רבקה פלדחי וד"ר עידו יעבץ

בהיסטוריה המסורתית של המדע – כמו גם בדמיון הפופולרי – נחשב גליליאו לאבי הפיזיקה החדשה. להערכה זו שורשים עמוקים בעבודתו, בה הציג עצמו גליליאו כממציא של שני מדעים חדשים. בסמינר זה נעקוב אחר התפתחות המכניקה של גליליאו מן הטקסט המוקדם שלו "על התנועה" דרך ה"מכניקה" המוקדמת, ה"דיאלוג על שתי השיטות של מבנה העולם" ו"שני מדעים חדשים". בין הנושאים בהם נטפל:

א.המסורות המדעיות שקדמו לגליליאו והתמידו גם בזמנו.
ב. מה בין "פיזיקה" אריסטוטלית ל"מדע מתימטי מעורב"?
ג. השיח של מהנדסים-מדענים.
ד. המעמד החברתי של מדען החצר.

עיקר הדגש יהיה על התהליך הקוגניטיבי-אינטלקטואלי-חברתי של צמיחתם של מושגים חדשים, או משמעויות חדשות למושגים ישנים, תוך קריאה בטקסטים הגליליאנים והדגשת הדיאלוג הביקורתי שהוא ניהל עם בני תקופתו.

פילוסופיה של המדע למתקדמים ‏ (06594613)

שיעור

פרופ' מנחם פיש

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

קבלת קרדיט:
משימת בית: הגשה בתאריך___________

מבוא היסטורי לתיאוריה חברתית מודרנית‏ (06595155)

שיעור

פרופ' משה צוקרמן

השיעור יוקדש להצגה פנורמית של שש או שבע דמויות מרכזיות מתולדות ההגות החברתית הקלאסית: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו (ואם אספיק, גם גיאורג זימל). מדובר בשיעור מבוא, ובהתאם לכך הכוונה להגיש "טעימות" ראשוניות, מבלי לרדת לעומק הראוי לכל אחד מן ההוגים שברשימה.

מושגי יסוד בביולוגיה ‏ (06595233)

שיעור

ד"ר נורית קירש

הקורס עוסק במושגי יסוד בביולוגיה וסובב סביב עקרונות הארגון והאבולוציה כעקרונות מארגנים בסיסיים של החשיבה הביולוגית. הקורס מיועד ללא-ביולוגים, ועוסק במגוון של תופעות ביולוגיות ממוצא החיים ועד חקר ההתנהגות. (ראו סילבוס מפורט ב Virtual Tau).
קרדיט על הקורס : בחינה

תרגיל בפילוסופיה של המדע ‏ (06595287)

תרגיל

מר ניצן מיטל

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי ותוקפו, באמצעות התמקדות בשלושה אספקטים מרכזיים של פילוסופית המדע במסורת האנליטית: ההבחנה בין משפטים אנליטיים וסינתטיים, מושג ההסבר המדעי, ושאלת אמות המידה לקידמה ולפעילות רציונלית במדע. במהלך הקורס ננסה לבדוק, בין היתר, מדוע שאלות אלה הטרידו כמה מגדולי הפילוסופים, עד כמה הושפעו פילוסופים אלה מעמדות קודמיהם, ומה הייתה תרומתם להבהרתן וניסוחן המחודש של השאלות. על המשתתפים בתרגיל מוטלת חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים, והגשה בכתב, של שלושה דו"חות קריאה מבין עשרה שנעסוק בהם. פרט לדוחות הקריאה הנ"ל, אין חובות הגשה נוספים

מבוא לתולדות המתמטיקה מיוון ועד ניוטון ‏ (06596056)

שיעור

פרופ' ליאו קורי

הקורס סוקר מהלכים מרכזיים בהתפתחות המחשבה המתמטית מימי היוונים ועד המאה השמונה-עשרה, מיד לאחר פיתוח החשבון האינפיניטסימלי ע"י ניוטון ולייבניץ. התפתחות זו לא נבחנת כסדרה של גילויים ברצף, המנותקים מכל הקשר היסטורי, והמוליכים באופן טבעי ואוטונומי האחד אל משנהו בדרך של מערכת דדוקטיבית סגורה וסדורה. ההיפך: מושם דגש מיוחד בקורס בהארת הזיקה שבין התפתחות הרעיונות המתמטיים הייחודיים לכל תקופה לבין המסגרות האינטלקטואליות, התרבותיות והמוסדיות הרחבות יותר שבתוכן תרחשה ההתפתחות הזו.
בקורס יוצג חקר תולדות המתמטיקה כתחום אקדמי פעיל ותוסס, שבו מחלוקות ושאלות מחקר פתוחות רבות. כמו כן, יושם דגש על הכרת הביבליוגרפיה

קבלת קרדיט:
חובות הקורס כוללות שני מבחני בית: הראשון יעסוק במתמטיקה היוונית והערבית והשני בתקופה שלאחר מכן (ימי הביניים עד המאה י"ח).
אורך העבודה: בין 7 ל 10 עמודים מודפסים (3000 עד 4000 מילים), פלוס ביבליוגרפיה.

הסטוריה אינטלקטואלית א': מהמנזר אל האוניברסיטה‏ (06596126)

שיעור

ד"ר יוסף שוורץ

הקורס עוסק בהסטוריה האינטלטואלית האירופית למן שלהי העת העתיקה ועד המאה היג. הוא מתחלק לשלוש חטיבות שכל אחת מהן מדגישה קשרים בין תרבותיים, בין דתיים ורב לשוניים כגורמים מעצבים בהתפתחות המחשבה הפילוסופית, התאולוגית והמדעית. החטיבה הראשונה מוקדשת למנזר כמרכז הידע הדתי משלהי העת העתיקה ועד למאה ה- 11, השנייה עוסקת באידאל הנזירות החדש למן המאה ה- 12 ובזרמים האינטלקטואליים שהוא מביא לידי ביטוי, השלישית עוסקת בתהליכי מיסוד הידע במעבר למאה ה- 13 תוך שימת דגש על מפעלי התרגום ומיסוד האוניברסיטאות.

קבלת קרדיט:
עבודת בית :
לצורך עמידה בדרישות הקורס יש לכתוב עבודה מסכמת. שאלון העבודה יועלה לאתר הקורס שבוע לפני תום הקורס, בתאריך 17.1.2008. העבודה תוחזר למזכירות המכון עד לתאריך 11.2.

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: יש לענות (בהקף של 5 – 10 עמ') על שאלה אחת מתוך שתי שאלות לבחירה. המבחן מתבסס על ניתוח טקסט מקור או ציטוט מספרות המחקר ועל סדרה של סעיפים שמרחיבים את התשובה בקונטקסט הכללי של הנלמד בקורס.

‏ (06596138)

הסטוריה אנטלקטואלית ב`‏ (06596141)

שיעור

פרופ` רבקה פלדחי

הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה.
הערות:

ריכרד ואגנר – היסטוריה, אמנות, אידיאולוגיה‏ (06596204)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש לדיון בהיבטים האמנותיים, הפוליטיים והאידיאולוגים של דמותו של ריכרד ואגנר. הסמינריון ייפתח בהרצאות מבוא על ההיבטים השונים הללו בבחינת סקירה פנורמית של פועלה של האישיות ההיסטורית, יצירתה, התיאוריות שלה ותהליכי הרצפציה שלה במאות ה-19 וה-20. חלקו הארי של הסמינריון יוקדש לרפרטים שיוגשו ע"י הסטודנטים, בהם יידונו ההיבטים האמורים ביתר פירוט ועומק: הדמות הפוליטית על רקע ההיסטוריה הגרמנית במאה ה-19; התיאוריות האמנותיות והאידיאולוגיה האסתטית שלהן; השפעת ההגות של שופנהאואר, הקשר עם ניטשה; האנטישמיות של ואגנר; הרצפציה של ואגנר בתקופת הנציונל-סוציאליזם; הרצפציה של ואגנר בישראל וסוגיית זכר השואה הישראלי.

מה נותר מן הנאורות ‏ (06596234)

סמינר

ד"ר סנאית גיסיס

הסמינריון יוצא מנקודת מוצא כפולה‮: ‬האחת‮ ‬‭-‬‮ ‬להתבונן‮ ‬במארג הסבוך של מושגים‮, ‬רעיונות‮ ‬ואובייקטים מדעיים חדשים ההולכים ומתגבשים במהלך המאה השמונה‮ ‬עשרה‮ ‬בתוך ההקשרים‮ ‬החברתיים והפוליטיים של מאה זו‮; ‬האחרת‮ ‬‭-‬‮ ‬לעקוב אחר המחלוקות ההסטוריוגרפיות המלוות את ההתבוננות ההסטורית‮ עד הפולמוסים בני ימינו על תחלואי המודרניות‮ ‬כתולדת הנאורות וכינונו של שיח פוסטמודרני מתוך ביקורת זו‭.‬‮ ‬חומרי הסמינריון יתייחסו בעיקר לצרפת‮, ‬בריטניה וגרמניה‭.

מושגי יסוד במתמטיקה ‏ (06596247)

שיעור

פרופ' ליאו קורי

הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.
הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.

קבלת קרדיט:
מבחן כיתה

סוציולוגיה של המדעים ‏ (06597039)

סמינר

ד"ר סנאית גיסיס

משלהי המאה ה‮ ‬17‮ ‬המדע הולך ומתכונן כאתר הידע המובהק‮, ‬הנתפס בחברות המערביות כמספק אמיתות מבוססות אמפירית על העולם‭.‬‮ ‬בסמינר נדון בגישות סוציולוגיות השואלות על ידע זה בהקשריו החברתיים‮ (‬כלכליים‭-‬‮ ‬פוליטים‭-‬‮ ‬תרבותיים‮) ‬‭-‬על דרכי כינונו‮, ‬ארגונו המוסדי‮, ‬ביסוס סמכותו ואופני שליטתו‭.‬‮ ‬בסמינר ייעשה נסיון למפות את הסוציולוגיה של המדעים משתי נקודות מבט‭-‬‮ ‬ההסטוריוגרפיה של תחום צעיר למדי זה ושדה המחלוקות העכשווי‭.‬