הסמינר יבקש לעמת בין תפיסת הנפש של שפינוזה, שנולדת מתוך החשיבה הפילוסופית המסורתית, לבין תפיסת הנפש של ניטשה, שמנוסחת כחלק מביקורתו את הפילוסופיה המסורתית. עמדתו של שפינוזה היא שהשכל שוכן ביסוד הנפש האנושית והוא הפן האקטיבי שלה, בעוד שעמדתו של ניטשה היא שהיצרים הם ששוכנים ביסוד הנפש האנושית והם שקובעים את דמותה. הדיון ינוע, בהתאם לכך, בטווח שבין פילוסופיה לפסיכולוגיה. בעמדתו של שפינוזה נדון דרך קריאה בחלקים ב' ו-ג' של ספרו אתיקה. בעמדתו של ניטשה נדון דרך קריאה בקטעים נבחרים מתוך הספרים המדע העליז ומעבר לטוב ולרוע.

הסמינר יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי ובפרשנויותיה הקלאסיות והמודרניות. ננסה להבין מהן השאלות הפילוסופיות עימן ביקש מחבר היוגה-סוטרה להתמודד, ולברר כיצד הוא מתכתב עם מסורת הסאנקהיה ועם הבודהיסטים. נקדיש מזמננו גם לפילוסופיית היוגה של שרי אורובינדו, ולבסוף נדון במקומה של היוגה כפילוסופיה בדיאלוג העכשווי בין הודו והמערב.
המשתתפים יידרשו לקריאה מרובה מפגישה לפגישה ולהצגת רפרטים.
ביבליוגרפיה ראשונית:
Ian Whicher and David Carpenter (eds.), Yoga: The Indian Tradition, London: Routledge Curzon, 1993.
Daya Krishna, 'The Yoga Sūtras: The Undeciphered Text – Anomalies, Problems and Paradoxes', in: Indian Philosophy: A Counter Perspective, Sri Satguru Publications, Delhi, 2006, pp. 204-223

הסמינר יעסוק בממד המיסטי והדתי במחשבתו של ויטגנשטיין המוקדם והמאוחר ובאופן בו יישמו פרשניו של ויטגנשטיין את שיטתו הפילוסופית של ויטגנשטיין המאוחר על מנת להבין את טבעה של האמונה הדתית ואת מאפייניה. נתבונן בטרקטט, בהרצאה על אתיקה, בהרצאות על אמונה דתית בהרצאותיו של ויטגנשטיין על פרייזר, בחקירות הפילוסופיות ובעל הוודאות. כמו כן, נתבונן בראש ריס, ווינץ, פיליפס ואחרים המשתמשים בשיטתו של ויטגנשטיין המאוחר בניתוחיהם הפילוסופים השונים את האמונה ומאפייניה.

הרכב הציון הסופי: 90% עבודה 10% רפרט + השתתפות.

ונציה של תקופת הרנסנס (המאות ה-15 וה-16) היא כרך קוסמופוליטי מהגדולים בעולם המערבי, ובירתה של אימפריה שהשתרעה ממזרח הים התיכון ועד פאתי מילנו. הרפובליקה הונציאנית עברה תמורות מבניות ששינו במידה רבה את פניה בתקופת הרנסנס. בין אלה ניתן למנות את הפיכתה של ונציה למעצמה תעשייתית, את עליית משקלה של היבשת האיטלקית בחיים הונציאנים, את השפעת ההומניזם, ואת המאבקים הצבאיים ביבשה ובים.
בסימנריון זה נתמקד בתופעות ותהליכים חברתיים שאפיינו את החברה בכרך הגדול במשך כמאתיים שנה. באמצעות ניתוח מקורות בני התקופה ומחקרים מודרניים, נבחן את מעמדן של קבוצות חברתיות שונות, את מערכות היחסים שאפיינו את החברה הונציאנית ואת האופן בו הושפעה החברה העירונית מהשינויים המערכתיים שעברו על הרפובליקה.

בין הסוגיות שיעמדו במוקד הדיון:
המסגרת המוסדית והתשתית הכלכלית.
החברה הפטריקית.
מעמד ה"אזרחים".
השכבות העממיות.
נשים בחברה הונציאנית, יחסים בין המינים, מוסד הנישואין, רווקות.
הכנסיה והחברה הונציאנית.
זרים ומיעוטים בחברה הונציאנית.

לקריאה מוקדמת:
D.S. Chambers, The Imperial Age of Venice, 1350-1580 (London 1970 )

בקורס זה נדון במונחים וברעיונות המרכזיים אשר יצרו את תרבות אירופה בין הרנסנס והמהפכה הצרפתית. נקרא את עבודתם של היסטוריונים שלימדו אותנו שקיימת "תולדות הרעיונות". תכניתי היסודית היא להראות שלמעשה הבינו את העת החדשה המוקדמת יותר טוב לפני מאה שנים, ורק עכשיו אנחנו מגלים מחדש את הבנות החלוצים האלה. נקרא קטעים מאת המחברים הבאים, ונקשור אותם למלומדים בני זמננו אשר לא יודעים עד כמה הם הולכים בעקבותיהם.

Jacob Burckhardt (1818-97) , William Edward Hartpole Lecky (1838-1903), John William Draper (1811-82), Andrew Dickson White (1832-1918), Johan Huizinga (1872-1945), Johan Bagnell Bury (1861-1927), Ernst Cassirer (1874-1945), Carl Lotus Becker (1874-1945), Basil Willey (1897-1978), Paul Hazard (1878-1944), Arthur Oncken Lovejoy (1873-1962), Robin George Collingwood (1889-1943), Arnold Joseph Toynbee (1889-1975), Erich Auenbach (1892-1957), Isaiah Berlin (1909-1999), Friedrich Nietzsche (1844-1900).

כישוף ומכשפות באירופה במאות ה-14-17 – סמינר מ"א
Witches and Witchcraft in Europe from the 14th Century to the 17th Century

האמונה במכשפות ובכישוף היתה והינה חלק מתפיסת העולם במרבית החברות האנושיות. אף על פי כן, רק באירופה שבין שלהי המאה ה-15 לשלהי המאה ה- 17 הוצאו להורג עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. ציד המכשפות שהתקיים באירופה בראשית העת החדשה הוא תופעה ייחודית וחריגה מבחינת היקפה בהסטוריה העולמית; משום כך, מצויות השאלות הנוגעות לציד מכשפות זה במוקד המחקר ההסטורי של העת החדשה המוקדמת. במסגרת סמינר זה, נסקור את המגמות הבולטות בהסטוריוגרפיה של הכישוף ורדיפת המכשפות, לצד ניתוח מקורות ראשוניים משני סוגים עיקריים: חיבורים דמונולוגים וספרי הדרכה לשופטים במשפטי כישוף, ותעודות מן המשפטים עצמם. באמצעות הדיון במקורות ובספרות המחקר, נתחקה אחר תהליכי הפמיניזציה והדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף בשלהי ימי הביניים, ונבקש להבין את הסיבות לכך שמרבית הקרבנות של משפטי הכישוף היו נשים. לצד הסוגיה המגדרית, נתמקד בסוגית הקשר בין החיבורים התיאורטים בנושאי מכשפות לבין נכונותם של גברים ונשים רבים להאשים את שכנותיהם (ולעתים אף את בנות משפחתם) בכישוף, תוך ידיעה שהאשמה זו עשויה להביא למותן. באיזו מידה שיקפו החיבורים התיאורטים בנושאי כישוף--שנתחברו על-ידי תיאולוגים, שופטים ורופאים מבני האליטה המשכילה--תפיסות שרווחו בקרב השכבות העממיות? האם היתה לספרות הדמונולוגית השפעה כלשהי על הדימוי העממי של מכשפות או על אופן ניהולם של משפטי הכישוף?ננסה להבין גם את הסיבות להתפרצותם של גלי רדיפות דווקא במקומות ובמועדים מסוימים, תוך התיחסות לשאלות הבאות: באיזו מידה ניתן לראות בתנאים הפיזיים ששררו בחלקים מסוימים של אירופה בעידן הקרח הקטן הסבר מספק להתפרצות גלי רדיפות אכזריים דווקא באזורים אלה? האם הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה או מלחמות הדת השפיעו על היקפה של רדיפת המכשפות באזורים שונים? האם ניתן להצביע על קשר סיבתי בין התבססותן של ישויות מדיניות ריכוזיות לבין מיעוט הרדיפות בשטחיהן של ישויות מדיניות אלה?

קריאה מקדימה לקראת הקורס:
Edward Peters, “The Medieval Church and State on Superstition, Magic and Witchcraft: From Augustine to the Sixteenth Century,” in Karen Jolly, Catharina Raudvere and Edward Peters, Witchcraft and Magic in Europe: The Middle Ages, vol. 3 of The Athlone History of Witchcraft and Magic in Europe (London: Athlone Press, 2002), pp. 173-237.
מומלץ לקרוא גם את הספר הבא:
Wolfgang Behringer, Witches and Witch-Hunts: A Global History (Cambridge: Polity Press, 2004).

מטרת הקורס היא להעמיק את המיומנות הערביסטית שנרכשה במהלך הלימודים לתואר הראשון בחוג לשפה וספרות ערבית, וזאת בתחום לימודי הקוראן והמקורות החוץ קוראניים, כלומר הסירה, התפסיר, התאריח' והחדית', המשמשים יסוד לחקר האסלאם הקדום על מכלול היבטיו. יידונו נושאים המעסיקים את חוקרי האסלאם הקדום, בעיקר בתחומי מקורותיו של האסלאם, פולחניו וערכיו הדתיים, כולל מצוות היסוד שלו.
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
חובת נוכחות פעילה בשיעור חלה על כל התלמידים והיעדרות מתמשכת עלולה להביא לביטול הקורס בהתאם להוראות האוניברסיטה.
חובות הסמינר (תרגילים ועבודות) -- כמפורט בתקנון החוג ללימודי הערבית והאסלאם.

הסמינריון יוקדש לעיונים באופן שבו טופלו מיתוסים שונים בגופי הגות פילוסופית למיניהם. דוגמאות: סיפור עקידת יצחק התנכ"י ב"חיל ורעדה" מאת קירקגור; מעמד ה"אודיסיאה" ב"דיאלקטיקה של הנאורות" מאת הורקהיימר ואדורנו; "המיתוס של סיזיפוס" בספרו של אלבר קאמי הנושא שם זה, ועוד. המפגשים יהיו מושתתים על דיונים משותפים בספרים שנקראו. מספר המפגשים שיוקדש לכל ספר ייקבע כתוצאה מדינמיקת הדיונים שתתפתח במהלך הסמינריון.

הסמינר ידון בעיקרי הגותו של ריצ'ארד רורטי, ובחלק מהדיון הער שעוררה. הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופויה של הרוח במסורת הניאו-פרגמטיסטית האמריקאית. לקראת הסמינר יש לקרוא בעיון שני ספרים של רורטי:
Philosophy and the Mirror of Nature, Princeton University Press, 1979
ו-
Contingency, Irony, and Solidarity, Cambridge University Press, 1989
וכן את את חיבור המבוא שהקדים רורטי לאסופת המאמרים שערך תחת הכותרת:
The Linguistic Turn: Essays in Philosophical Method, University of Chicago Press, 1967.

קבלת קרדיט: הגשת שני רפרטים ו/או עבודה סמנריונית
תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרטים או עבודה סמינריונית):
תאריך אחרון להגשת העבודה: רפרטים - עבודות סמנריוניות –

הלימוד הימי ביניימי הוא בעיקרו אקט פרשני. דבר זה נכון לתרבויות שונות ולתחומי עיון שונים בימי הביניים. ההרמנויטיקה ניצבת במוקד העיסוק הדתי והמדעי כאחד ואולם ההרמנויטיקה היא גם שמאפשרת מעברים תכופים ודו כיווניים בין הדתי והמדעי. על מנת להבין טוב יותר את האופן שבו מייסדת הפרשנות את השיח המדעי והדתי תבחנה במהלך הסמינר מספר סוגיות מפתח בהגות הימי ביניימית תוך השוואה בין השיטה הפרשנית של פילוסופים המפרשים את כתבי הקודש לבין שיטתם בבואם לפרש טקסטים פילוסופיים ומדעיים.

קבלת קרדיט: לצורך קבלת קרדיט על הסמינר יש צורך בהשתתפות פעילה שכוללת רפרט בכיתה במהלך הסמסטר וכן הגשת עבודה בכתב, בהיקף של רפרט או עבודה סמינריונית.

עבודה מסכמת:

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין

הכינוי מיסטיקה משמש לתיאור טווח רחב ביותר של תופעות, בראש ובראשונה כאילו שלקוחות מתחומי הדת ואולם נעשה בו שימוש רב גם לתיאור זרמי מחשבה פילוסופיים מהעת העתיקה ועד ימינו והוא נוגע ישירות לתחומי המדע והמאגיה בימי הביניים ובראשית העת החדשה. כחלק מההיסטוריוגרפיה של ימי הביניים מייצג המושג גם את טשטוש התחומים שבין דתיות ממוסדת, דתיות חוץ מימסדים ותופעות של מינות והרס הנורמות המקובלות. הסמינר יתמקד במכלול האספקטים הללו על מנת לעקוב אחר תרומתן של תנועות מיסטיות ליצירתה של "תיאולוגיה סקולרית" בשלהי ימי הביניים.

מהותם והיקפם של הקשרים בין הדת האירנית הקדומה (הזורואסטרית) לבין היהדות לזרמיה היא אחת הבעיות הקרדינליות בחקר תהליך התגבשותה של דת ישראל. קביעה זו חשובה למיפויו של הקורס במסגרת התוכנית למ.א. במדע הדתות. לעת-עתה ברור רק עניין אחד והוא שההשפעה היתה חד-סיטרית: נראה שהיהדות הושפעה מן הדת הזורואסטרית ואילו האחרונה לא הושפעה מן היהדות. בפגישות הראשונות של הסמינר השנתי למ.א. אתן מבוא קצר לדת הזורואסטרית תוך התחקות על הרצף הרעיוני בינה לדת ההודו-אירנית הקדומה (האלילית במובהק) מחד והמגעים הפוליטיים-חברתיים בין יהודים לאירנים קדומים מאידך. אחר כך נדון במתודולוגיה ובפרובלמטיקה של הנושא. בהמשך נקרא קטעים מתורגמים מן האווסטה (כתבי הקודש הזורואסטריים) ומהכתובות המלכותיות האכימניות. הגישה הפרשנית הנקוטה לגבי הטכסט של האווסטה מעניקה פרימאט להישגי שיטות הבלשנות ההיסטורית והספרות ההשוואתית ומסתייעת בפרשנות הזורואסטרית המסורתית כברירת מחדל. המסגרת הכרונולוגית היא מן המאה השביעית ועד השניה לפסה"נ (עד מגילות ים המלח ולא בכלל). עם זאת אין מנוס מהישענות על מקורות מאוחרים יותר (עד סוף האלף הראשון לספה"נ) לליבון הנושא המורכב והשלכותיו.

המחקר הארכיאולוגי וחקר המקרא הם שני הכלים העיקריים שבעזרתם ניתן לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. המטרה בסמינר זה היא להכיר את שני תחומי המחקר הללו ולהבין את דרך העבודה של ההיסטוריון, בעת שהוא מנסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה של תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. במהלך הסמינר נתמודד עם סוגיות מפרקי זמן שונים ונחדד את הקשיים המתודיים בדרך העבודה המדעית של ההיסטוריון.

הסמינר יוקדש לנושא הנבואה ביוון הקדומה כפי שהוא מיוצג במסורת האפית ובראש ובראשונה בשירי הומרוס
בין הנושאים המרכזיים :
הנבואה כמיומנות מקצועית וכהשראה אלוהית
תפקידה בחברה
הנביאים הבולטים של המסורת היוונית
יחסי הגומלין שבין הנבואה הקדומה והאורקולום שבדלפי.

תעודות הגניזה מלמדות אותנו על היחסים שבין גאוני ארץ ישראל לגאוני בבל, ועל היחסים שבין שני מרכזים אלו לקהילותיהם. עם חורבן ישיבת ארץ ישראל, וירידת כוחה של בבל התחזק מעמד הקהילות. במצרים התחזק מעמד הנגיד, ונפתח פתח לעליית בית הרמב"ם. בנו הראב"ם ניסה להוביל רפורמה בהשראת הצופיות. בשלל נושאים אלו, לאור ההתפתחות הפוליטית באסלאם, והשינויים הפנימיים בהנהגה היהודית, נעסוק בסמינריון זה.

הסמינר ידון בנושאים הבאים:
א. ההיסטוריוגרפיה על הנושא.
ב. המקורות הפנימיים.
ג. המקורות החיצוניים.
ד. הפרובלמטיקה של הזהות.

בסמינר יבחנו נושאים הקשורים לקבוצה היהודית בחברה הנוצרית בימי הביניים, מן הבחינה המתודולוגית, מן הבחינה ההיסטוריוגרפית ומן הבחינה ההיסטורית. הקבוצה הראשונית (המשפחה) ומוסדות המערכת הקהילתית ינותחו בכלי מחקר היסטוריים ובעזרת התחומים הנוספים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

הדרך שבה עוצבה דמותו של ישו בספרי הבשורה אילצה את הסביבה היהודית להתמודד אתה בדרכה. פרשנות המקרא החדשה והמקורית שהתבקשה מכך, האתגר המשיחי שיצרה הפרשנות הדתית לדמותו של ישו, מעמדו כבן האלוהים יצרו את הצורך להתמודד בדרכים שונות עם הדמות שסביבה סבבה הדת שאיימה על מעמדה של היהדות המסורתית.
התגובות לדמותו של ישו מופיעות בדרכים שונות כבר בתלמודים, אך החיבור "תולדות ישו" הוא נסיון נועז לנסח נרטיב אלטרנטיבי – ובמידה רבה גם וולגרי - לספור חיי ישו כפי שנוסחו בספרי הבשורה. , ובגלל אופיו המתריס הועבר החיבור, גם בתקופת הדפוס, רק בכתבי יד, מהלך שנועד למעשה להסתיר את החיבור מעיניה של הסביבה הנוצרית.
תולדות ישו אינו ספר במובן השגור של המלה. זהו בעצם שם גג לשורה של חיבורים פלספמיים שנועדו למגר את דמותו האלוהית של ישו כפי שהלכה והתהוותה בספרות הנוצרית וחלחלה ממנה אל הרחוב היהודי.
הסמינר יבחן את גלגוליו השונים של הספר, למן חלקיו הארמיים הנחשבים להיות הקדומים ביותר ומיוחסים למאה הרביעית ואף קודם לכן, ועד לנוסחים שנוסחו כבר בשלהי ימי הביניים ואף מאוחר.

בסמינר יעמוד התלמיד על תוכנן של הציפיות המשיחיות וקורותיה של התנועות השבתאית והפראנקיסטית מהופעתו של שבתי עד המחצית השנייה של המאה ה-18. תשומת לב רבה תוקדש לאמונה במשיחיותו של שבתי צבי, לעליות המשיחיות לארץ-ישראל בשנים 1740-1700ולאידיאולוגיה הפראנקיסטית. הסמינר יתבסס על קריאה במקורות ראשונים.

עיון יסודי בהאשמה האנטי-יהודית המזעזעת ביותר בעולם הנוצרי: שורשיה, השתלשלותה וביטוייה בהיסטוריה ובספרות. נשלב את ניתוח המקורות מימי הביניים עם פניות למחקרים מודרניים חדשניים כדי להבין את היחס המורכב בין התיאולוגיה הנוצרית לתרבות העממית, וכדי להבחין בין מציאות לדמיון ביחס של החברה הנוצרית לעם היהודי.

תחנות בהתפתחותה של שירת הקודש העברית למן ראשיתה בארץ ישראל ועד לשיאי הביטוי הלירי שלה בספרד. זיקתו של הפיוט אל התפילה מחד ואל עולם המדרש מאידך יצרו מתחים תוכניים וצורניים עמם התמודדו הפייטנים בדרכים שונות. בשל היות הפיוט אומנות פונקציונאלית נוכל לעקוב אחרי שינויים שחלו בשירים מכוח השפעות של החברה שבה הם נתחברו, כגון שילובה של המקהלה בבית הכנסת, שינויים בסדרי הקריאה בתורה וכד'.

בסוף הקורס: עבודה מסכמת / רפראט.

בין כלל דרכי הביטוי והייצוג של השואה תופשת השירה מקום מרכזי. חרף זאת, המחקר והביקורת מיעטו, באופן יחסי, לטפל בנושא זה. הקורס יתמקד ביצירותיהם של משוררים כותבי עברית כמו נתן אלתרמן, אמיר גלבע, א.צ.גרינברג, אבות ישורון, אבא קובנר, לאה גולדברג, דן פגיס - בצד עיון בכמה מן הבולטים במשוררי/ משוררות השואה בלשונות אחרות ובהם: אברהם סוצקבר (יידיש), פול צלאן, נלי זק"ש (גרמנית), צ'סלב מילוש, ויסלבה שימבורסקה (פולנית) יבגני יבטושנקו (רוסית) ואחרים. הקריאה בשירת העולם תיעשה על בסיס תרגומים.

מטרת הקורס לתאר את תפקידם של היסודות המיסטיים בסיפורים , ברומאנים ובשירים מן הספרות
העברית החדשה. תיבחן השפעתם של טקסטים קבליים על היצירות, ויודגש גם תפקידם של אלמנטים
מן המסורת הנוצרית ואלמנטים מזרחיים. הקורס יתמקד ביצירות שבהן לתשתית המיסטית יש תפקיד מרכזי בעיצוב הטקסט.

מטרת הקורס להציג מגוון דימויים של גאולה אישית ברומאנים, בסיפורים ובשירים שנכתבו עברית
בעשורים האחרונים. לעומת הדגשתה של הגאולה הלאומית בטקסטים מימי ראשיתה של הציונות, זוכה נושא הגאולה האישית להבלטה רבה בספרות הישראלית בימינו. הקורס יתמקד בצורות האופייניות של גאולה אישית זו ויחקור את הרקע להופעתן תוך התעכבות על אופני העיצוב הספרותי של דימויים אלה.

תיאור קצר: רבים מהיהודים שגורשו מספרד בסוף המאה החמש עשרה הגיעו לערי האימפריה העות'מאנית ולארץ ישראל. טראומת הגירוש והמפגש עם חיי התרבות של יהודי המזרח המקומיים יצרו תנאים להתפתחותה של אסכולה שירית חדשה, שמעצבה הוא המשורר הנודע, ישראל נג'ארה. נבדוק את מאפייני היצירות – קודש וחול - מצד התכנים, הצורות, הפואטיקה והיעד החברתי שלהם. נבחן שירים אלה לאור המסורות הספרדיות הקלאסיות, ונבחן גם את מקומה ואת השפעתה של המוסיקה בביצוע היצירות הללו.

הסמינר יעסוק:
א. במרכז הרוחני שהתפתח בצפת למן המאה ה- ט"ז.
ב. במקובלי צפת ותורת הקבלה שלהם(רמ"ק והאר"י ).
ג. בספרות השבחים שהתפתחה סביב דמותו של האר"י.
ד. בדמותו של ר' חיים ויטל וביומנו האישי.
ה. ביצירות מן הספרות העברית החדשה העוסקות בצפת ומקובליה.
חובות הסמינר: השתתפות פעילה, קריאה בחומר המלווה, הכנת רפארטים ועבודות לפי בחירה.

בסמינר זה נקרא יחדיו את אחת מיצירות המופת העשירות והמורכבות ביותר בתולדות הספרות העולמית הלא הוא הרומן "חלום ההיכלות האדומים" של צאו שואה-צין. נעסוק ברומן זה הן מנקודת מבט ספרותית – תוך שאנו דנים במגוון רחב של נושאים: אהבה ושחרור, עיצוב הדמויות ומשמעותה של הבדיה הספרותית, אירוניה וחמלה – והן מנקודת מבט היסטורית, כמקור לחקר החברה הסינית במאה השמונה עשרה. זאת באשר רומן זה מציג תמונה מפורטת מאין כמוה של חיי המשפחה, החברה, והשלטון בתקופת צינג.

הופעת הבודהיזם על במת ההיסטוריה הסינית היוותה את אחת מנקודות המפנה החשובות ביותר בתולדות הציביליזציה הסינית. הבודהיזם היווה צינור דרכו השפיעה התרבות ההודית (על כל היבטיה) על התרבות הסינית. בסמינר זה נבחן את ההשפעה העמוקה שהדמיון היוצר ההודי השפיע על הדמיון הסיני. נעסוק באלים (ובשדים) הודיים שהתבייתו בספרות הסינית, ונדון בשאלה האם עצם הרעיון של ספרות כבדיה מודעת הגיע לסין מהודו. בשאלות אלו נעסוק תוך שאנו קוראים זה מול זה את האפוס ההודי הכביר "הראמאינה" והרומן המיתולוגי הסיני הגדול: "המסע למערב".

הסמינר יציע מבט ביקורתי ותמטי בנושאים מרכזיים בבודהיזם היפני, ככוח מכונן תרבות. בין הנושאים שיוצעו: הכריזמה של המייסד והאיש הקדוש בבודהיזם היפני; מרכזיותו של המרחב המובנה (הר, מקדש) להבנת הבודהיזם ביפן; החיבור בין הבודהיזם לפולחני הקאמי (תורת ה"הונגי' סואיג'קו); הריטואל הבודהיסטי ותפקידו החברתי והפוליטי; הקשר העמוק בין בודהיזם, הון, ושלטון ביפן; האשה בבודהיזם היפני; האסתטיקה בבודהיזם היפני, והשפעת הבודהיזם על אמנויות יפן; ובודהיזם בתרבות העממית.

הומניזם הוא דרך חיים רציונאלית שבה אדם, התפתחותו ומניעיו הם הדומיננטיים בהבנת העולם והחיים. עניינו העיקרי של ההומניזם הוא מימוש האדם באופן קונקרטי. ההומניזם, כאתי ואוניברסאלי, פונה לחיפוש רווחת כל בני האדם בחיים אלו דרך חסד ותבונה. ההומניזם חפשי מאמונות באשר למה שאינו טבעי ומקבל את עובדות החיים כדרך לפתרון בעיות אנושיות, הוא קונסטרוקטיבי ולא נגטיבי, פרקטי ולא מיסטי. כתפיסה המושתתת על הפרט וחירותו, מחוייב ההומניזם להליך דמוקרטי.
בסמינר נבחן באיזו מידה עונה הקונפוציאניזם על איפיונים אלו, והאם ניתן לראות בדאו בסיס ל"הומניזם חילוני".
נפתח בהגות הקונפוציאנית הקלאסית, דרך הניאו-קונפוציאניזם של הסונג ונתייחס לבסוף לזרמים בקונפוציאניזם של ימינו, מתוך השוואה לזרמים בהומניזם של ה"מערב", בפרט ההומניזם האקזיסטנציאלי של סארטר, קירקגור, קאמי וסימון דה-בובואר.

"לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בזיקה לחקר המקרא".

Prophet -Prophety - Prophetic Book
הקורס ידון בספרות הנבואה, ויעמיד במרכזו שאלות כגון: מי היו הנביאים המכונים 'נביאי הכתב'? כיצד מבין המקרא את תופעת הנבואה ומה יחסו אליה? מהו היחס בין הנביא ההיסטורי לבין הספר הנקרא על שמו במקרא? האם ספרי הנביאים הם אנתולוגיות מיצירות הנביאים ששמם נקרא על ספריהם, או שחלקם – ואולי אף כולם –הם אנתולוגיות רב שכבתיות, רב זמניות, שעוצבו על ידי עורכים?
תוך כדי בחינת הנושאים השונים יעמיד הקורס למבחן את הגישות הפוסט-מודרניסטיות בחקר הנבואה, ואת זיקתן לזרם הרביזיוניסטי בחקר ההיסטוריוגרפיה המקראית.

תלמידים שיהיו מעוניינים לכתוב עבודה סמינריונית יוכלו לפתח את הרפרט לסמינריון לאחר אישור המרצה.

The Apocaliptic Literature of the Second Temple Period
ספרות אפוקליפטית התפתחה בימי הבית השני בקרב חוגים מסוימים ביהדות הבית השני, ובהם כת קומראן. אחד מגורמי התפתחותה היה הפסקת הנבואה השליחית. במקום המסר האלוהי הישיר מפי הנביאים נוצרה ספרות שביקשה לגלות מסרים אלוהיים נסתרים בדרכים אחרות. מקור הגדרתה במלה היוונית "אפוקליפסיס" – גילוי. סופריה של סוגה זו ביקשו לגלות את נסתרות האל באמצעות פתרון חלומות וחזיונות סמליים מפי מלאכים, בתיורים שמימיים בהדרכת מלאכים, בקריאה בלוחות השמים ובפשרים המבארים רזים בדברי נבואה קדומים, כפי שנתגלו לאישים נבחרים.
הגילויים האפוקליפטיים עוסקים בנושאים שונים, כגון נושאים קוסמולוגיים הקשורים ב"מדע" אסטרונומי, אקלימי וקלנדרי. אך נושאם העיקרי היה גילוי נסתרות ההיסטוריה. האכזבה מהשתהות הגאולה המובטחת בספרות הנבואה הביאה לצורך להבין את המהלך ההיסטורי, ואת סיכויי התפתחותו העתידית עד לבוא הגאולה המובטחת. האמינות שזכתה בה הנבואה השליחית דווקא בעקבות חורבן הבית הראשון, הביאה לאמינות גם בבוא הגאולה, ולהשקפת עולם דטרמיניסטית המניחה כי מהלך ההיסטוריה עד לגאולה גזור מראש. חוזים אפוקליפטיים התחזו לדמויות היסטוריות מן העבר הרחוק, ותיארו את סודו של מהלך זה בדרכי הגילוי שנזכרו לעיל מן הזמן ההיסטורי שאליו התחזו עד לימי בית שני – זמנם ההיסטורי האמיתי - וממנו לגאולה הצפויה.
מטרת הסמינריון היא ללבן את המגמות בהתפתחות הספרות האפוקליפטית, את זרמיה השונים, ואת הדרכים הספרותיות שבהן נקטו סופריה.

Polemic and holy places in biblical literature
למרות חוק ריכוז הפולחן, ספרות המקרא מתארת מגוון של מקומות קדושים. מה הופך מקום לקדוש, האם ניתן ליטול ממקום את קדושתו, האם קיים פולמוס על קדושתם של מקומות שונים והאם קדושה של מקום יכולה לנדוד ממקום למקום - נושאים אלה יעמדו במרכזו של סמינר זה.

מטלות: כתיבת עבודה סמינריונית

Mysticism and Aesthetics Gabirol reads Plotinus
שירתו של ר' שלמה אבן גבירול היא שילוב ייחודי בין רגישות פילוסופית לרגישות פואטית. גבירול שואב רבות לא רק מהספרות המקראית ובמיוחד הנבואית, אלא אף מהספרות הפילוסופית הניאואפלטונית.
סמינר זה בא להתחקות אחר המשך שבין פילוסופיה ושירה ביצירתו של אבן גבירול. במיוחד נעיין בחיבור "אנאדות" של פלוטינוס והאופן שהרעיונות המיסטיים והאסטטיים של פלוטינוס עוצבו כשירה ביצירתו של גבירול.

Humanism, Secularism and Religion – Nietzsche, Gordon, Buber and the New Age
כתביו של ניטשה עוררו עניין רב בקרב אותם צעירים יהודים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים שהתלבטו בשאלות הדת וחילונה. בכתביהם של א.ד. גורדון ומרטין בובר ניכרת השפעה זו בצד מתח פנימי שעוררה בהם הגותו של ניטשה. הסמינר יוקדש למעקב אחר השפעתו של ניטשה על בני התקופה היהודים ויתמקד בדיון בכתביו במיוחד לאור משנותיהם של גורדון ובובר. עיון זה ישמש רקע לדיון עכשווי בשאלת מהותו של החיפוש הרוחני המאפיין את העידן החדש בסוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. בהקשר זו תועלנה בסמינר שאלות כמו באיזה מידה קרוב החיפוש העכשווי לחזון האדם ולרצון לעוצמה הניטשיאניים? האם זהו חיפוש נרקיסיסטי או חיפוש רוחני לשמו? כיצד ניתן לבדוק שאלות אלו ומה תרומתה האפשרית של ההגות היהודית המודרנית לשאלות אלו.
ביבליוגרפיה מרכזית:
פרידריך ניטשה, כתבים; יעקב גולומב (עורך), ניטשה והתרבות העברית, ירושלים תשס"ב;
א.ד. גורדון, כתבים; מרטין בובר, פני אדם; מרטין בובר, בסוד שיח.

Gersonides'Interpretations of the story of the Garden of Eden and of the Song of Songs
פירוש הרלב"ג לסיפור גן העדן ולשיה"ש

הרלב"ג הוא אחד ההוגים החשובים ביותר בפילוסופיה היהודית בימה"ב. זהו הוגה בעל ידע מעמיק בפילוסופיה ובעל מחשבה עצמאית ומקורית. הוא ההוגה האריסטוטלי הראשון בפיל' היהודית של ימה"ב שכתב חיבורים פילוסופיים במובהק ועשה זאת באמצעות פירושים רבים של אבן רשד לאריסטו. הוא כתב ספר תיאולוגי-פילוסופי עצמאי שבו חקר שאלות שלא זכו עד לזמנו לפתרון מספק ובו חידושיו בתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה. בנוסף על כך היה הפילוסוף האריסטוטלי הראשון שכתב פירושים רציפים למרבית ספרי המקרא שבהם הוא משתמש בדיונים ובפתרונות בתחום הפילוסופיה והתיאולוגיה בכתביו האחרים ואף מוסיף עליהם. הגותו שבאה לידי ביטוי בסוגי כתיבה שונים היא מקשה אחת.
במבוא לקורס נציג את אישיותו של הרלב"ג ופועלו. אח"כ נקרא את הקדמתו לפירוש על התורה ונראה מהי כוונת התורה ומהי חשיבותה לפי פירושו. לאור הדברים הללו נעסוק בפירושו לסיפור גן העדן. את הפירוש הזה נשלים על ידי קריאת פירושים נבחרים מפירושו לשיה"ש, קטעים מספרו התיאולוגי פילוסופי ס' מלחמות ה' וקטעים מפירושיו לפירושי אבן רשד לאריסטו.
מן ההיבט הפרשני נעמוד על אופיה של פרשנות המקרא שלו, על דרכיה על דרכי הצגתה ועל יחסו של הרלב"ג למדרש. מבחינה תמטית נעסוק בתורת האדם של הרלב"ג: תפיסתו את הגבר והאשה את מקומם בעולם ואת יעודם; תורת הנפש ותורת ההכרה שלו.

Reading Book Yezira and the Book Bahir

זוג ספרים זה מציב את התשתית לכל הקבלה. בספר יצירה מופיע לראשונה מושג הספירות וספר הבהיר מציג את השילוב המוזר בין מחשבה ניאופלטונית למיתוס גנוסטי, שילוב הנותן את הדחף להתפתחויות העתידיות בקבלה. זוג ספרים זה עדיין מעורר מחלוקת רבה בקרב החוקרים – מתי נכתבו ומה בעצם נאמר שם. בסמינר זה נסקור את הדעות המרכזיות בעניינם של ספרים אלו וננסה להבין מה קיסמם: מה יש בו בספר יצירה שגרם לכך שיצוטט אלפי פעמים בקבלה? מה יש בספר הבהיר שאיפשר לקבלה להתפתח באלף השנים הבאות? על התלמידים תוטלנה שאלות מחקריות כדי לנסות ולהעמיק את הבנתם של ספרים אלו.

הקורס יעסוק באחת מן התורות המרכזיות של המחשבה הקבלית: התהוות העולמות ומעמדם
כמדרגות ההשתלשלות. לאחר פתיחה קצרה, שבה יידונו התהוותו ופשרו של הביטוי "יש
מאין", נעסוק בתורת ההתהוות הקבלית (תורת האצילות) ובמשמעות החדשה, שהקנתה לביטוי
הנ"ל. תשומת לב מרובה תוקדש בהמשך לתורת ההתהוות של קבלת האר"י, שבמרכזה ניצבת
תורת הצמצום על פירושיה השונים. הקורס יסתיים בבירור תורת ההתהוות של החסידות, שגם
בה תופסים מושגי ה"יש" וה"אין" מקום חשוב ביותר, הן בתורת האלוהות והבריאה, והן
בתורת האדם

Jewish Techniques for the Attainment of Mystical Inspiration

גם לאחר שפסקה הנבואה בתחילת ימי בית שני, לא חדלה בעם ישראל השאיפה לקבל השראה ממרום, וזאת בטכניקות שונות: 'גילוי אליהו', 'שאלת חלום', 'מגידים' ועוד. בסמינר זה נעסוק בכמה מן הטכניקות האלה, תוך התמקדות בטכניקות של 'שם הכותב' ו'שם הדורש' (כתיבה אוטומטית ודיבור אוטומטי). במפנה המאות הי"ג והי"ד היו טענות שלפיהן הזוהר נכתב ב'שם הכותב'. נדון בטענה זו ובאפשרות הסבירה יותר, כנראה, שהשכבות המאוחרות יותר בספרות הזוהר, 'תיקוני הזוהר' ו'רעיא מהימנא', אכן נכתבו בטכניקה מאגית זו. כמו כן נדון בשאלה מה אפשר ללמוד לענייננו מדוגמאות מודרניות של כתיבה אוטומטית, כמו הכתיבה המדיומיסטית (דוגמה – המשורר ו"ב ייטס), שביקשה לתקשר עם כוחות חיצוניים ולקבל מהם השראה, והכתיבה האוטומטית של מייסדי הסוראליזם במחצית הראשונה של המאה הכ', שביקשה למצוא דרך חדשה ליצירתיות על ידי שאיבה מתת-התודעה.

New Testament Interpietations of the Bible
כתבי הברית החדשה משקפים את צמיחת הנצרות הקדומה מתוך היהדות בשלהי הבית השני. מכמה מקומות ניתן להשיג שהשאיפה היא אכן להגיע ל"יהדות אותנטית" יותר מזו הסוררת באותה שעה. כמובן אמצעי מובהק להצגת טענה זו הוא השענות על כתבים "מוסכמים" על הכל, לומר על המקרא. ובכל זאת שונה השימוש בספר מדי פעם, בין שמדובר במבואה מן המקור העברי או מן התרגום היווני, בין שהכוונה ל"פשט" הנאמר או לצורה כזו או אחרת של "דרש". מאחר שהשימוש בכתבי המקרא הוא חיובי ביותר מבחינת הנצרות הקדומה אך בעייתי לא פחות מבחינת הוויכוח היהודי נגד דת-הבת , נמיין כאן סוגים שונים של שימושים, פירושים, דרשות ומדרשים במקומם התאולוגי במסגרת החדשה.

השטן והשוטה
סמינר זה יעסוק בשתי דמויות יסוד בתרבות ובדת. הן מנסות לערער על סדרי העולם והחברה כפי שהם באים לידי ביטוי במערכות-יסוד המקיימות את העולם. מכלתחילה, דמותו של השטן ומקורו אינה מובהרת, אולם – כפי שמעיד על כך ספר איוב – השטן מצוי למעשה בפמליה של מעלה, ונוכחותו שם מעלה שאלות נוקבות, בין השאר גם על המבנה והמהות המיוחדים של עולם האלוהות. ככל שהמחשבה הדתית מתפתחת, יש לשטן תפקיד מעוצב יותר, ונוכחותו מאיימת יותר בכל מישור של החיים. גם לדמותו של השוטה יש תפקידים דומים, אולם אין הוא שייך לפמליה של מעלה אלא למסגרות האנושיות הרגילות בחברה. בכל מקרה, הן השטן והן השוטה הן דמויות המנסות לשבש סדרים קיימים, אולם במקרים לא מעטים השיבוש הוא לאו דווקא הרסני אלא בונה ופוקח עיניים.

בזירת הדתיות החדשה הולכת ומתבלטת בעשורים האחרונים אופציית הניו אייג'. תופעה זו לובשת מגוון רחב של צורות: מרפואה משלימה ועד תקשור, מטכניקות לשליטה מוחית ועד קלפי ניחוש. הדוגמאות המייצגות את דת העידן החדש בשדה לובשות לעתים גוונים דתיים מובהקים, ולעתים סגנון מחולן. המשגות שונות הוצעו להסבר מצב מוזר זה ובהן הניסיון להשתמש במונח "רוחניות" כתחליף ל"דת". יתר על כן, הקירבה בין הניו אייג' לבין שיחים אחרים – אקולוגיה, פמיניזם, מדע בדיוני ועוד – יוצרת תמונה מורכבת של עמדות, השתייכויות וקשרים רעיוניים וחברתיים, שיש מקום לתארה ולנתחה.
בסמינר נעסוק בשאלות מתודולוגיות כמו גם בשאלות מבחן שונות בנוגע לדת העידן החדש: מה ייחודי לדתיות הניו אייג'ית ואילו סוגי דתיות חדשים "מתחרים" בה; האם הניאו-פגאניות היא חלק מהניו אייג'; אילו תפיסות ופרקטיקות אופייניות לריפוי הניו אייג'י; מהם המאפיינים הייחודיים של התקשור; מהם תוצרי המפגש הבין-דתי של הניו אייג' והיהדות; האם התורות המזרחיות בעיד"ש "אותנטיות" או ממוערבות לחלוטין; כיצד אנשים רציונליים וחילוניים מסבירים אימוץ פרקטיקות ואמונות שאינם הולמים לכאורה חילוניות; ועוד. לצד נושאי חתך שונים נעמיק גם בכמה תימות מרכזיות (כגון מיתוסים על תולדות האנושות, או היחס לטבע) בקורפוס הניו אייג'י, נברר ערכים ותפיסות עולם המשותפים לעולם מגוּון זה, וננתח את אופני העיצוב הרטוריים המצויים בשיח הניו אייג' הכתוב והמדובר.
בקורס נקרא מאמרים שונים ונסתמך על הספרות הבסיסית הבאה:
Hanegraaff, Wouter J. New Age Religion and Western Culture- Esotericism in the Mirror of Secular Thought. Brill: The Netherlands, 1998.
Heelas, Paul. The New Age Movement (The Celebration of the Self and the Sacralization of Modernity). Great Britain, 1996.
Kemp, Daren. New Age - A Guide (Alternative Spiritualities from Aquarian Conspiracy to Next Age). Edinburgh University Press: Edinburgh, 2004.
Sutcliffe, Steven & Marion Bowman (Eds.) Beyond New Age (Exploring Alternative Spirituality). Edinburgh University Press: Edinburgh, 2000.
York, Michael. Historical Dictionary of New Age Movements. Scarecrow Press: Lanham, Md, 2004.