אחד ממאפייניו הבולטים של הבודהיזם הטיבטי הוא גישתו הפתוחה לנושא המוות. המוות אינו נתפס כתקלה או כישלון, אלא כדבר שהוא חלק בלתי נפרד מגלגל החיים, ובעיקר כנקודת מפתח בתרגול הרוחני של האדם. הבודהיזם הטיבטי פיתח לדרגת אומנות את יחסו למוות, ומביא עימו כלים שונים ומגוונים שנועדו לסייע למתרגל להתכונן למותו, ולהפיק ממנו את המירב עבור התפתחותו הרוחנית. כלים אלו מבוססים בחלקם על יסודות מהבודהיזם המוקדם (הבודהיזם הפאלי) ואחרים שהתווספו במהלך השנים בטיבט.
במהלך הקורס נעקוב אחר גישת הבודהיזם למוות, החל מהכתבים המוקדמים בשפה הפאלית, ועד ספרות מודרנית של מורים טיבטיים בני זמננו. ננסה להבין את משמעות המוות לתרגול הרוחני, מקומו, וההיבטים הפילוסופיים, חברתיים ואנושיים של ההתמודדות עימו.
כראוי לקורס העוסק בדרך של התפתחות רוחנית הקורס ידרוש מהתלמידים מידה של מעורבות אישית ונקודת מבט חווייתית על הנלמד בשיעור.
חובות הקורס יכללו שתי מטלות ומבחן סיום.