"[...] 1) מה אני יכול לדעת? 2) מה עלי לעשות? 3) לְמה רשאי אני לקוות? 4) מהו האדם? השאלה הראשונה נענית על-ידי המטאפיסיקה, השניה על-ידי תורת-המוסר, השלישית על-ידי הדת, והרביעית על-ידי האנתרופולוגיה. ביסודו של דבר כל אלה היו יכולות להיחשב כאנתרופולוגיה, מכיוון ששלוש השאלות הראשונות מתייחסות אל האחרונה" (ע. קאנט, לוגיקה).
"האקזיסטנציאליזם האתאיסטי, שאני מייצגו, מצהיר בעקביות, שאם אין אלוהים, הרי מצויה לפחות ישות אחת אשר קיומה קודם למהותה; ישות הקיימת לפני שאפשר להגדירה על-פי עיון במושגה. ישות זו היא האדם" (ז'-פ. סארטר, האקזיסטנציאליזם הוא הומאניזם).

מטרת הקורס: ברור מושגי ותמאטי בשאלות מהות האדם – באשר לעצם קיומה, טיב קיומה ותוקפה, ובדבר תכניה השונים.
נושאי הקורס: תפישות אדם שונות בתולדות הפילוסופיה, כגון אלה של אפלטון ואריסטו בעת העתיקה, דקארט, הובס, רוסו וקאנט בעת החדשה, היגל, קירקגור, מארקס וניטשה במאה ה-19, פרויד, הוגי אסכולת פרנקפורט, הוגים אקזיסטנציאליסטיים במאה ה-20. הנושאים הספציפיים שידונו בקורס יקבעו בשבועיים הראשונים לקיומו, בהתאם לנושאי הרצאות הרפראט שיטלו על עצמם התלמידים: במסגרת מתוחמת של תולדות ההגות המערבית – איש איש לפי עניינו.
דרכי הוראה: הרצאות מבוא, הרצאות רפראט של תלמידים ו/או קריאה-מודרכת בהנחייתם, דיון בכיתה, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: פרקים נבחרים מתולדות הפילוסופיה, העוסקים בתפישות האדם. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. באופן ראשוני אפשר לעיין באנתולוגיה E.Fromm and R.Xirau, (eds), The Nature of Man (MacMillan, N.Y., London, 1968…), אשר מכילה יותר מ-70 טקסטים מתולדות התרבות וההגות הפילוסופית על אודות טבע האדם.
מטלות במהלך הקורס ולסיומו: הרצאת-רפראט (ומסירתה בכתב); עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.