מה הקשר בין 'עצמיות' (selfhood) לבין 'מודעות עצמית' (self-consciousness)? האם יש קיום לעצמיים (selves) שאינם מחוננים ביכולת למודעות עצמית? שאלה זו תעמוד במרכזו של סמינר זה. בחינת התשובות השונות שנתנו בעת החדשה לשאלה זו חושפת את המבוכה והבלבול שהיא מעוררת. חלק מההוגים סבור שאין תלות מושגית בין קיומם של עצמיים לאפשרות תודעתם, חלק אחר מדגיש את התלות המושגית שבין קיומם של עצמיים למודעותם העצמית. במסגרת הסמינר נבקש לסלק מבוכה זו או לפחות להתחקות אחר מקורותיה. נתייחס לשאלת הקשר שבין תודעה עצמית לעצמיות תוך ניסיון לבחון, ראשית, את מה שמייחד את מושג העצמי ואת מושג התודעה העצמית האנושית. בין הנושאים שבהם נדון כלולים א) שאלת ייחודיותה של נקודת המבט של הגוף הראשון; ב) המודלים הנרטיביים של העצמיות; ג)אחדות התודעה ועצמיות; ד) זהות פרסונאלית ותודעה עצמית. הטקסטים שאליהם נתייחס לקוחים מתחום ההיסטוריה של הפילוסופיה בעת החדשה, הפילוסופיה האנליטית של הנפש והפנומנולוגיה. בין ההוגים שאליהם נתייחס כלולים דיקארט, קאנט, הוסרל, היידגר, ריקר, סטרוסן וממשיכיו, פארפיט, לואיס מקדואל, דנט, רוזנטאל, פלאנאגן, ראדר-בייקר, מוראן, ואחרים.