מקומו של האל בפילוסופיה של קאנט ושל ממשיכיו

עם הופעתה של המהפכה הקופרניקנית לא נותר דבר עומד על תלו, ואלוהים עצמו אינו פטור. ההנחה היסודית כי המושאים צריכים לכוון עצמם לפי התודעה אינה מנותקת מהקשר שיטתי, והפילוסופיה כולה עוברת אפוא שינויים מקיפים כדי להתאים לה. האידיאליזם הטרנסצנדנטלי, אשר מגיח מבין ההריסות, כבר מכיל תפישה חדשה לגמרי של מושג האל. כתוצאה מכך ויכוחים עתיקים שהתפתחו סביב נושא זה מגיעים לקצם, בעוד שאחרים מקבלים תפנית. אך למרות שקאנט התיימר לחתום את הדיון, נוכח האיזון העדין שהשיג בין ידיעה לאמונה, קמו לו ממשיכים. הללו, נאמנים לרוחו, זיהו שהדרך חזרה נחסמה לתמיד, ומכאן שהבעיות שאיתרו בעמדתו הובילו אותם להתקדם. מבחינתם, הדיון לא הסתיים מאחר שקאנט טרם מיצה את אשר חשף.
אולם בשל רגישות הנושא, הדיון הסוער לא נותר בגבולות המצומצמים של הפילוסופיה. הוא התנהל כולו תחת עיניהן הפוקחות של הממסד הדתי והמדינה. מרחב התמרון שאלו ביקשו להתיר לו, תוך איומים מפורשים, הגביל אותו מצד אחד, אך מצד שני הוביל אותו לעסוק באופן פורה ביחסן של הדת והפילוסופיה. סוגיה זו עצמה לא התמקדה רק בשאלת הבכורה, שהוכרעה לטובת הפילוסופיה, אלא נגעה גם בחופש הדיבור. מעבר לעניין התיאורטי, שלא חרג ממעגל המלומדים, הייתה זו אפוא סוגיה פוליטית חשובה.
עיקר הקורס יתמקד כאמור במקומו של האל בפילוסופיה של קאנט. כרקע לדיון נערוך היכרות קצרה עם עמדות שקדמו לו, כפי שנמצא ב"דיאלוגים על הדת הטבעית" של דויד יום ובפילוסופיה של לייבניץ. לאור דברים אלה נעבור לפילוסופיה של קאנט, ולה נקדיש את חלקו המרכזי של הקורס. נסקור טקסטים שונים שכתב, אשר משתרעים על-פני נושאים מגוונים, וזאת בניסיון לחלץ תמונה רחבה ומלאה של המקום שתופש האל בהגותו. את הדיון נסיים בתיאור כללי של עמדות ממשיכיו, עליהם נמנים פיכטה והיגל, ונשים את הדגש על האופן שבו משמש להם קאנט כתשתית.
הקורס יסתיים במבחן.