שם השיעור: הוליזם: האם הכול קשור?

תיאור השיעור:

הייתכן שיהיה בעולם רק דבר אחד? האם אפשר להבין בשפה רק מילה אחת? האם ניתן לייחס לאדם רק אמונה אמיתית אחת? האם אפשר להתחיל חקירה מדעית באישוש ניסיוני של טענה אחת? מי שמחזיק בהשקפה הוליסטית באשר למטאפיזיקה, ללשון, לתכנים מנטליים או לתיאוריות מדעיות כופר באפשרויות האלה כפירה עקרונית. הוא מתעקש שבניגוד למראית-העין, לאלמנטים באחד או יותר מן התחומים הללו אין קיום עצמאי, או שלא ניתן לתאר אותם תיאור מבוּדד. לטענתו, הם תלויים באופן מהותי במכלול שאליו הם שייכים, או ביחסיהם לכל אחד ואחד מן האלמנטים האחרים.

אבל איך מגיעים לרעיון משונה כזה? איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שכדי להכיר כמו שצריך דבר אחד, מוכרחים להכיר את העולם כולו?

בשיעור ננסה לבחון מה עשויים להיות הטעמים הכלליים לאימוץ הוליזם, ונבחן את הטעמים המיוחדים שהביאו פילוסופים אחדים להחיל אותו בתחומים מסוימים. נתחיל בכך שנשאל את עצמנו, באמצעות טקסטים שונים, שאלות עקרוניות; למשל: למה מתכוונים כשאומרים על משהו שהוא קיים באופן בלתי-תלוי באחרים? האם ייתכן שהיחסים בין שני דברים הם מרכיב מהותי בזהותו של כל אחד מהם? ננסה לחשוב מה בעצם אומרים מי שאומרים שכדי להכיר כל פרט צריך להכיר את המכלול, ואם יכולה להיות לרעיון זה יותר מגרסה אחת. בהמשך נתמקד בגילויים אחדים של הוליזם בפילוסופיה של המדע והלשון. נדבר על התזה של פייר דוּהם, שלפיה ניתן לאשש באופן אמפירי רק תיאוריות שלמות ולעולם לא משפטים מבודדים. בעקבותיה נדון בגרסה של קוויין לרעיון, שקושרת אותו לסוגיות של שפה ומשמעות. נדבר, ככל שיותיר הזמן, על פונקציונליזם בפילוסופיה של הנפש ובמדעי החברה, ועל ההשלכות ההוליסטיות שעלולות להיות לו. בה-בעת נשתדל לשים לב לבעיות שהתפיסה ההוליסטית מעוררת בכל אחד מהתחומים, ונתבונן בטיעונים שהוצגו נגדה.

דרישות: כתיבת עבודה קצרה.