מה בין פילוסופיה לארכיטקטורה? כיצד נפגשות שתי דיסציפלינות אלו ומה האפשרויות הגלומות במפגש זה?

כיום, בתקופה בה התיאוריה הביקורתית הפכה לאופציה מובילה לפרשנות בשיח הארכיטקטוני, עומקה של השאלה הפילוסופית הפך לרלוונטי יותר מתמיד. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בחיפושו אחר משמעויות, פנה השיח הארכיטקטוני לתיאוריות ביקורתיות על מנת להרחיב את הממד הפרשני של הארכיטקטורה.

לבעיות פילוסופיות, טוען ויטגנשטיין, יש את הצורה של " איבדתי את דרכי". בעיות פילוסופיות צצות בכל אימת שבני אדם מתחילים לערער על מקומם בטבע, בחברה ובהיסטוריה. בקורס נדון בשאלות: מה הקשר בין פילוסופיה למעשה הארכיטקטוני? וכיצד דיון פילוסופי במושגים חלל ומקום מהותיים לשאלות מרכזיות בארכיטקטורה? מה ההבדל בין חלל גיאומטרי לחלל קיומי? מהו היחס בין האתי והאסתטי בארכיטקטורה?

נקודת המוצא לקורס תהיה טענתו של זיגפריד גדעון, מאבות התיאוריה המודרנית בארכיטקטורה, כי משימתה העיקרית של הארכיטקטורה הנה לתת "פרשנות לדרך החיים אשר תקפה עבור תקופתנו". בהקשר זה, יוצג הדיאלוג בין ארכיטקטורה לבין מחשבה פילוסופית כתנאי לחשוב מחדש את מושגי היסוד של הפרקטיקה הארכיטקטונית, תוך דגש על המימד הפרשני והקיומי של חלל, מקום, מגורים ושכינה.

בקורס נבחן כמה מההתפתחויות המרכזיות בארכיטקטורה של המאה ה-20 תוך דגש על ההקשר הפילוסופי שלהן. נעסוק בלה-קורבוזיה על רקע הגותו של היידגר; ביצירתו של קרלו סקארפה תוך דיאלוג עם הפנומנולוגיה של מרלו פונטי; בדיאלוג הפוסט-מודרני בין ז'אק דרידה והארכיטקט פיטר איזנמן, ובשאלת המרחב הציבורי בארכיטקטורה תוך דיון באתיקה לוינס

הקורס יסתיים בעבודת סיום.