מבוא לפילוסופיה פמיניסטית : מחשבות נשים‏ (06081110)

שיעור

ד"ר מירי רוזמרין

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

סמ` א`, 2 ש"ס

אתיקה פמיניסטית‏ (06085302)

סמינר

ד"ר מירי רוזמרין

הביקורת הפמיניסטית על המציאות החברתית הולידה גם את הצורך לבחון מחדש את העקרונות שלפיהם אנו שופטים את הערך המוסרי של מעשים ומעצבים קני מידה להתנהגות ראויה. הקורס יבחן תפיסות מוסר (אתיקה) פמיניסטי עכשוויות, ואת הביקורת שתפיסות אלו מותחות על תפישות מוסר מסורתיות. נבחן כיצד התפיסות השונות מתמודדות עם סוגיות מוסריות מרכזיות ונשאל איזה שינוי תרבותי וחברתי כל תפיסה דורשת לשם ישומה.

סמ` ב`, 4 ש"ס

מבוא ללוגיקה פילוסופית‏ (06181010)

שיעור

מר רן לנצט

מטרת הקורס היא להעמיק ולהרחיב את ההיכרות עם תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון, וכן לסקור מספר נושאים נוספים מתחום הלוגיקה אשר לא נידונו בקורס המבוא. בין הנושאים שיטופלו בקורס:
א. מושגי-יסוד בתורת הקבוצות.
ב. תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון עם זהות – כללי היסק וסמנטיקה תורת-קבוצתית.
ג. פרדוקסים לוגיים וסמנטיים.
ד. מושגים ראשונים מלוגיקה מודאלית, כולל הצגת הסמנטיקה של עולמות אפשריים.
במהלך הקורס ינתנו עבודות בית. אחוז ההגשה של העבודות ישוקלל לציון הכללי במשקל של 20%. יתרת הציון תקבע על-ידי בחינת סיום.

הקורס אינו מומלץ לתלמידים שהתקשו בקורס המבוא.

מבוא ללוגיקה‏ (06181012)

שיעור

גב` דנה ריזנפלד

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.

תוכן הקורס:

1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.

מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

מבוא לפילוסופיה של הלשון‏ (06181015)

שיעור

גב` דנה ריזנפלד

המבוא לפילוסופיה של הלשון מציג סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).
תכנית הקורס עפ"י שבועות:

1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
2- 3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
6-7. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם).
8. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
9-10. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
11. סטרוסון על שימוש – תשובה לראסל
12. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.

מבוא לפילוסופיה של הדת‏ (06181016)

שיעור

ד"ר נחמה ורבין

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-20. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ.

מבוא לתורת המוסר‏ (06181018)

שיעור

ד"ר מירי רוזמרין

מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון ונסיונו להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מהי אחריות מוסרית לפי תפיסת המוסר של שפינוזה קושרת בין אושר ואלוהים; נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו; ונראה את נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

מבוא לפילוסופיה פוליטית‏ (06181019)

שיעור

פרופ' צבי טאובר

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

מבוא לפילוסופיה יוונית‏ (06181030)

שיעור

ד"ר אורנה הררי וד"ר אריה פינקלברג

ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים ובחינה מסכמת.
הבחינה המסכמת תקבע את הציון הסופי

חובות קריאה:
שמואל שקולניקוב, היראקליטוס ופארמנידס: עדויות ופרגמנטים, מוסד ביאליק, ירושלים 1988.
אפלטון, מנון, בכתבי אפלטון, תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך א' ירושלים 1979, עמ'
414-462
אפלטון, פיידון, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ב' ירושלים 1979, עמ' 7-90.
אפלטון, פארמנידס, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ג' ירושלים 1979, עמ' 9-23.
אריסטו, על הנפש, תרגום מנחם לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1989. ספר ב' פרקים 1-3.
אריסטו, קטגוריות, תרגום אורנה הררי פרקים 1-5. הטקסט יופיע באתר ה virtual tau של הקורס.

ד"ר אריה פינקלברג - סמסטר ב'
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים עיצבו את מושג הפילוסופיה, הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו את יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

מבוא לפילוסופיה חדשה‏ (06181032)

שיעור

פרופ` צבי טאובר וד"ר נועה נעמן צאודרר

פרופ' צבי טאובר - סמסטר א'

"עם דקארט מגיעים אנו באמת אל פילוסופיה עצמאית, המודעת לכך שהיא נובעת באורח עצמאי מן התבונה ושהתודעה-העצמית היא מומנט מהותי של האמת [...]. עם דקארט מתחילה להופיע באמת תרבות העת החדשה, מחשבת הפילוסופיה החדשה [...]" (היגל, תולדות הפילוסופיה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה"; עמדות מדעיות "חדשות"; 2-4) רנה דקארט; 5-6) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 11-13) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר נועה נעמן צאודרר - סמסטר ב'

מטרת הקורס: הכרת מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 17-18) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בשיטות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי התקופה.

נושאי הקורס:
1. מבוא: מיקום הפילוסופיה החדשה בתולדות הפילוסופיה. מושגי יסוד.
2. המהפכה המדעית.
3. רנה דקארט.
4. ברוך שפינוזה.
5. ג'והן לוק.
6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ.
7. ג'ורג' ברקלי.
8. דויד יום.
9. עמנואל קאנט.
10. סיכום: על הישגיה וכישלונותיה של הפילוסופיה החדשה. הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

מבוא למטאפיזיקה ולתורת ההכרה‏ (06181037)

שיעור

פרופ` רות ויינטראוב וד"ר ירון סנדרוביץ

פרופ' רות ויינטראוב - סמסטר א'

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון.
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר ירון סנדרוביץ - סמסטר ב'

שאלת הזיקה שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלו בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון הגישות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, מושג הזמן ומושג הזהות.

מבוא לפילוסופיה של המדע‏ (06181041)

שיעור

פרופ' מנחם פיש

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה-16. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18; בבעיתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה-19; בפילוסופיית המדע הקאנטיאנית; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.

מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו‏ (06181042)

שיעור

פרופ' שלמה בידרמן

בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:

1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה.
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית.
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המיממסה
4. מושג הדהרמה וחוק הקארמה
5. תורת "האני" של האופנישדות
6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה"אני"
7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית
8. שיטות טיעון בפילוסופיה ההודית ומעמד הפילוסופיה
9. הספקנות ותוצאותיה.

ביבליוגרפיה ראשונית:
1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2
2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7
3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP)
4. Matilal, B.K., Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1.
5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy

ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחד השיעורים הראשונים.

מבוא לפילוסופיה סינית‏ (06181043)

שיעור

ד"ר גליה פת-שמיר

במרכז הפילוסופיה הסינית המקורית עומד רעיון הדרך (דאו). הדרך היא תורה וחוק, שיטה, והלכה, והיא אף תהליך ההליכה; והליכה היא השתנות. לפיכך השתנות היא אחד הרעיונות שחוזרים שוב ושוב בגרסאות שונות בהגויות המרכזיות בסין: הקונפוציאניזם והדאואיזם. הדאואיסט מאמין בטבע המשתנה השתנות תמידית, אשר האדם המשתנה בו משתנה אתו. השינוי הוא, לפיכך, שינוי ספונטאני, טבעי, "כך מעצמו" בלא כוונה. הקונפוציאני מאמין אף הוא בשינוי, אלא שהשינוי עבורו אינו טבעי אלא מוסרי. האדם מצוי בתהליך של שינוי מוסרי מודע ומכוון, שעניינו שימור המוסר הטבוע מפנים או רכישתו מחוץ. למרות ריחוקן המחשבתי הרב, מקבלות שתי האסכולות כאחת את האוטוריטה של ספר התמורות (Yijing). נבחן את ייחודו של ספר זה כספר חכמה וניחוש החובק בחובו רעיונות בסיסיים אודות הטבע, היחס בין שמים וארץ, אדם וערכיו. הספר, נחשב על-פי רבים מהחוקרים לעתיק בעולם, ובכל מקרה ניתן לייחס לו את אחד הניסיונות הראשונים של המחשבה האנושית למיקום-עצמי בעולם. בסין קיבל ספר התמורות מעמד מיוחד של "גג" להבנת עולם ואדם בהגויות השונות.
בקורס השנה תיערך ההיכרות עם הרעיונות המרכזיים בפילוסופיה הסינית המקורית דרך רעיון השינוי וההשתנות ב"ספר התמורות", בקונפוציאניזם ובדאואיזם.

ציון הקורס יקבע על-פי עמידה בבחינת סיום.

מבוא לאסתטיקה‏ (06181059)

שיעור

ד"ר חגי כנען

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן.

בין הנושאים הנדונים:
- התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית.
- אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות.
- ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס.
- השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה.
- האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות.
- אמת וטרגדיה.
- מודרניות ואואנגרד.

קריאה מודרכת א'‏ (06181068)

תרגיל

מורי החוג

לשיעור שתי מטרות עיקריות:

1.פיתוח מיומנותו של התלמיד בקריאת טקסטים פילוסופיים.
2..הענקת כלים בסיסיים לכתיבת עבודות אקדמיות.

1. המטרה המרכזית של שיעור קריאה מודרכת היא פיתוח יכולתו של התלמיד להתמודד עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. השיעור מתמקד בקריאה צמודה בטקסט מרכזי מתולדות הפילוסופיה, "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" מאת רנה דיקרט, כשהטקסט הנידון משמש בעיקר כדגם לטקסטים פילוסופיים בכלל, והמטרה אינה להתמקד בהגותו של הפילוסוף שכתבו. הקריאה והדיון השיטתי בכיתה שמות דגש על המאפיינים המיוחדים המייחדים כתיבה פילוסופית, כגון האסטרטגיה הטיעונית של הטקסט, המבנה הלוגי של הטיעונים, הנחות היסוד המובלעות והגלויות, הרטוריקה של הטיעון, ומאפיינים בולטים נוספים.
דגש מיוחד ניתן לדיון בכיתה, שבמהלכו מעמת התלמיד באופן פעיל את עמדותיו המוקדמות ולומד להכיר את התכונות המייחדות דיון פילוסופי חי.
2. מטרה נוספת של השיעור היא הקניית מיומנות בכתיבתן של עבודות אקדמיות. במהלך הקורס נדרש התלמיד לכתוב מספר תרגילים קצרים, בעזרתם הוא מתנסה בניסוח הרעיונות והתובנות שעולים מהקריאה בטקסט, ולומד להכיר את הכללים ואמות המידה המאפיינים עבודה אקדמית, תוך כדי הדרכה אישית צמודה.

ציונו הסופי של השיעור מורכב מציון הבחינה המסכמת ומציוני התרגילים, אותם הגיש התלמיד במהלך הסמסטר.

קריאה מודרכת ב'‏ (06182068)

תרגיל

מורי החוג

הקורס הוא המשך לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב"קריאה מודרכת ב'" יילמדו חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום.
ציונו הסופי של השיעור מורכב משקלול ציוני העבודות שאותן הגיש התלמיד במהלך הסמסטר.

קריאה מודרכת ג`‏ (06182069)

תרגיל

מורי החוג

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה: גורגיאס של אפלטון והנחות יסוד למטאפיסקה של המידות של עמנואל קאנט.

פילוסופיה במאות ה-19 וה-20‏ (06182200)

שיעור

ד"ר אלי פרידלנדר

בשיעור זה נתחקה אחר תמות מרכזיות בפילוסופיה של המאה ה19. נקרא מכתביהם של הגל, מרקס, ניטשה וקירקגור. נשרטט בקויים כלליים את האופן שבו אותן תמות עוברות טרנספורמציה ופותחות את שדה הפילוסופיה במאה ה20 (אצל פרגה וויטגנשטיין מצד אחד והוסרל והיידגר מצד שני).

השיעור יסתיים במבחן

פילוסופיה של הדת - שיעור המשך‏ (06182209)

שיעור

ד"ר נחמה ורבין

הקורס יעסוק בשאלה האם ניתן לדבר עם ואודות האל. נתחיל בניסיון להבין את טיבעו של האל עליו ברצוננו לשוחח ונעבור לעסוק בסוגים שונים של ספק: ספק אודות האפשרות לדבר אודות האל, ספק אודות קיומו, וספק אודות האפשרות לנהל עימו מערכת יחסים.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה.

פילוסופיה הודית - שיעור המשך‏ (06182223)

שיעור

ד"ר דני רווה

השיעור יתמקד בסוגיות אפיסטמולוגיות כפי שהן מוצגות ונידונות בבתי המדרש הפילוסופיים של הניאיה, הסאנקהיה, האדויטה ודאנטה והבודהיזם. כמו כן נדון בפילוסופיית הלשון של בהרטרהרי.
המשתתפים יידרשו לקרוא ולהגיב בכתב על שני מאמרים:
Arindam Chakrabarti, 'Is Liberation (mokşa) Pleasant?', Philosophy East and West, Vol. 33 no.2 (1983), pp. 167-182.
Ben-Ami Scharfstein, 'Immanent-Transcendent Holism: Śankara and Spinoza', in his A Comparative History of World Philosophy: From the Upanişads to Kant, Albany: SUNY, PP.367-405.

פילוסופיה סינית - שיעור המשך‏ (06182225)

שיעור

ד"ר גליה פת-שמיר

בשיעור ההמשך והתרגיל בשנה זו נתרכז בתפיסה הניאו-קונפוציאנית המוחזקת אצל הפרשנים כסינתזה של יסודות מהקונפוציאניזם, הבודהיזם, והדאואיזם. ננסה להבין מה "ניאו" בניאו-קונפוציאניזם, והאם השינוי שמציעות ההגויות הניאו-קונפוציאניות הינו שינוי רעיוני או שהוא טרמינולוגי בלבד. במהלך המפגשים בשיעור נקרא חלקים מהחיבור המסמל את תחילת הניאו-קונפוציאניזם: ספר ההקפה (Tongshu) של ג'ואו דון-אי עם פרשנות ג'ו-שי. נתייחס לרעיונות המרכזיים העולים בחיבור: אותנטיות, שלמות, ארגון (או "עקרון") , תנועה, אחדות וריבוי, חכמה והישג אנושי. מחד, ננסה להבין את מעמד הרעיונות בטקסט של ג'ואו דון-אי מתוך התייחסות למקורותיהם השונים ב"ספר התמורות" ובהגות הקונפוציאנית הקלאסית, ומתוך בדיקה אם לחלקם מקורות דאואיסטיים ובודהיסטיים.
התרגיל יתמקד ב"10 הדיאגרמות של החכמה" של הקוריאני יי-טוויגי הבאות להציג אותם רעיונות מנקודת מבט שונה. במהלך הסמסטר נערוך מספר מפגשי שיעור ותרגיל בהם יערכו בהשתתפות הסטודנטים עימותים בין העמדות הנלמדות בקורס.

לתלמידים המעוניינים לעבוד עם הטקסט הסיני תינתן אפשרות להתרכז בו.
ציון הקורס : 40% עבודת מחצית (3-5 עמודים) 50% עבודת סיום (5-7 עמודים) 10% השתתפות פעילה.

מטאפיזיקה ותורת ההכרה - שיעור המשך‏ (06182350)

שיעור

פרופ' רות ויינטראוב

הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתן לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה:
1) Descartes: Meditations
2) Hume: A Treatise of Human Nature
3) Outlines of Pyrrhonism (Sextus Empiricus)
4) מגמות בתולדות הספקנות :עדי פרוש
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

אסתטיקה - שיעור המשך‏ (06182400)

שיעור

פרופ' רות רונן

שיעור זה יעסוק בשאלה מהי התנסות אסתטית? מה בין התיאורים הפילוסופיים של התנסות זו לבין סוג הסיפוק או הטלטלה שאמנות גורמת לנו? האם יש לפילוסופיה אפשרות לאבחן את האופן הייחודי בו יצירת האמנות פועלת על נמעניה? תבחן השאלה מהו האסתטי, האם הגדרתו של 'האסתטי' משתנה לאחר המודרניזם, ובכלל מהן ההשלכות שיש לתמורות בשדה האמנות על הפילוסופיה. השיעור יעסוק בשאלה האם היופי הוא תנאי להתרחשותו של שיפוט אסתטי ומהם האופנים להבין מושג זה של היפה. האם יש צורך לחשוב מחדש את האפיון המסורתי של האמנות במונחי יופי ושגב ואת אפיונה של החוויה האמנותית במונחי הנאה ויצירתיות לאור מה שנראה כעיסוק מסיבי של האמנות בת-זמננו במכוער, בדוחה ובחריג?
לשם בירור שאלות אלה יעסוק השיעור בשני טקסטים עיקריים: "ביקורת כוח השיפוט" של קאנט ו"מקור מעשה האמנות" של היידגר. בנוסף נקרא מתוך "הולדת הטרגדיה" של ניטשה, מתוך "הרצאות באסתטיקה" של היגל ואת מאמרו של פרויד "על המאוים". בנוסף יידונו בשיעור טקסים קצרים מן הפילוסופיה של האמנות שלאחר המודרניזם.
הטקסטים של קאנט ושל היידגר הם קריאת חובה לקורס. בתרגיל הצמוד לשיעור תתאפשר קריאה צמודה בטקסטים אלו.
בסיום הקורס תינתן בחינת בית, ובתרגיל תינתן עבודה.

נוכחות והשתתפות פעילה של הרשומים בקורס הן בשיעור והן בתרגיל הן חובה ומהוות תנאי לסיומו.

פילוסופיה של הלשון - שיעור המשך‏ (06182401)

שיעור

ד"ר ענת מטר

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית של תפישות שפה בשנה בה הסתיים שיעור המבוא – 1950. נדון ביחסי משמעות ואמת כפי שהם עולים במספר שיטות פילוסופיות וכן בקשר בין אלה לבין עמדות יסוד באשר למהות הפילוסופיה ואפשרויותיה. בין הגישות הנסקרות: נטורליזם, פילוסופיית השפה הרגילה, תפישות ריאליסטיות ואנטי-ריאליסטיות, סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה. בין ההוגים הנלמדים: קווין, אוסטין, דיווידסון, דאמט, סוסיר ודרידה.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים משל חלק מן ההוגים האמורים, וכן משל קריפקה ופטנם. רשימות ביבליוגרפיות – לשיעור ולתרגיל – תמצאנה על אתר הקורס.
הקורס יסתיים במבחן בית.

ביקורת הדמוקרטיה בכתבי ניטשה‏ (06182484)

שיעור

גב` איריס מאיר

"התנועה הדמוקרטית, לא זו בלבד שהיא צורת ניוון של הארגון הפוליטי, כי אם גם צורת ניוונו והקטנתו של האדם, גימודו לבינוניות, פיחות ערכו" (ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, ס' 203).
ניטשה הוא אחד ממבקריה הרדיקליים ביותר של החברה הדמוקרטית המודרנית. לדידו, ערכי המהפיכה הצרפתית - חירות, שוויון ואחווה - לא רק שלא התממשו בפועל, אלא שימשו למעשה כיסוי ומסיכה לדבר-מה אחר, לשיעבוד.
בשיעור נדון במשמעות הניטשיאנית של ערכי המהפיכה הצרפתית ועד כמה ובאילו מובנים מתממשות, לדידו, חירויות האדם לאחר המהפיכה. כמו כן, נבחן האם ניתן למצוא בהגותו של ניטשה אלטרנטיבות חברתיות להווה הפוליטי כפי שהוא מתארו ומבקרו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים.

האופן בו יסתיים השיעור: מבחן בית.

תורת המוסר - שיעור המשך‏ (06182601)

שיעור

גב' נופר שמעוני

השיעור יתמקד בבחינת תפקידם של מושג החופש ושל הניגוד המושגי בין חופש לבין שעבוד במסגרת תורות מוסר פילוסופיות. ננסה לאפיין את מושג החופש על-ידי בירור הקשרים בינו לבין המושגים של מצפוניות, כנות, אותנטיות, וביקורת. סוגיות אלו יוצגו תוך כדי דיון השוואתי בגישות מרכזיות לפילוסופיה של המוסר: האינטלקטואליזם והוולונטאריזם בתיאולוגיה המוסרית הנוצרית בימי-הביניים ובראשית העת החדשה; תורתו של רוסו והשפעתה על מושגי הכנות והאותנטיות בגישות מוסריות בנות-זמננו; תורתו של קאנט וגישות קאנטיאניות בנות-זמננו; תורתו של פוקו וגישות פוסט-מודרניות אחרות.

מבין הנושאים הספציפיים שיעלו לדיון במסגרת זו: אינטלקטואליזם, וולונטאריזם, ו'המצאת' האוטונומיה; חשיבה עצמאית, מצפון ומצפוניות, כנות ואותנטיות, בתור היבטים של האישיות המוסרית; האישיות המוסרית ואידיאל האוטונומיה – כיצד באה האוטונומיה לידי ביטוי בחקיקת עקרונות מוסר אוניברסאליים מצד אחד, ובפיתוח אישיות ייחודית מצד שני?; בין אוטונומיה לנייטראליות – האם האדם האוטונומי כופה על עצמו נייטראליות, ואם כן, נייטראליות ביחס למה?; בין אוטונומיה לנאורות – מושג הביקורת וביטוי החופש על-ידי האישיות הנאורה עפ"י קאנט ועפ"י פוקו; ביקורת החופש – מקורות העצמי, הסגולות הטובות, וביקורת המושגים של אוטונומיה ושל יצירת העצמי עפ"י צ'רלס טיילור ועפ"י מאקינטייר. כמו כן נדון בהשלכות של נושאים אלה על סוגיות אקטואליות בתחומי החיים האישיים והחברתיים.
רשימה ביבליוגרפית מפורטת תימסר לקראת תחילת שנה"ל.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של קאנט ופוקו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים; עמידה במבחן-בית בסיום הקורס.
הציון הסופי של הקורס ייקבע על-ידי מבחן-בית על תכני השיעור (50%) ועל-ידי מטלות התרגיל (50%).

פרקים במשנתו של אפלטון‏ (06182648)

שיעור

ד"ר אריה פינקלברג

קורס המשך לקורס "מבוא לפילוסופיה יוונית" המתמקד בהיבטים העקריים של הפילוסופיה האפלטונית - המטפיסי, האפיסטמולוגי, הפסיכולוגי, האתי והפוליטי.
דגש מיוחד יושם על קוי דימיון ושוני בין התפיסות של אפלטון ושל אריסטו.
הקורס יסתיים במבחן בית

מודעות: גישות מדעיות ופילוסופיות‏ (06182684)

שיעור

גב` ליעד מודריק

במשך מאות בשנים המודעות האנושית נחשבה חידה שאינה ניתנת לפתרון מדעי, אולם בעשור האחרון רואים חוקרי מוח רבים את המודעות כאתגר החשוב ביותר של מדעי העצב. הקורס ינסה להבין מהי מודעות, ולבחון את ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכופיסית. בין השאר, הקורס יעסוק בנושאים הבאים: בעיית ה-Qulaia, הפער ההסברי(Explanatory gap) לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן למודעות ועוד.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
במהלך הקורס יקבלו התלמידים אפשרות להגיש עבודה אחת בהסתמך על רשימת הקריאה. הקורס יסתיים במבחן בית.
מרכיבי הציון הסופי:
30% עבודת אמצע (רשות), 90% מבחן בית.

לייבניץ – מטאפיזיקה ופילוסופיה של הטבע‏ (06182775)

שיעור

מר עידן שמעוני

ברטרנד ראסל תאר את המטאפיזיקה של לייבניץ כסיפור אגדה דמיוני ושרירותי. בקורס זה ננסה להבין את עמדתו המטאפיזית הייחודית של לייבניץ לאור הסוגיות והמחלוקות המדעיות והמטאפיזיות של התקופה. אחת המחלוקות הבוערות של התקופה נסבה על בעיית החלוקה האינסופית של החלל והחומר שבו – האם החומר, כמו החלל שבו הוא שוכן, נתון לחלוקה אינסופית כדעת תומכי ניוטון, או שמא החומר מורכב בבסיסו מיסודות פשוטים ובלתי מתחלקים כדעת לייבניץ. מחלוקת אחרת נסבה על המידה הנכונה של הכוח ועל הגודל הבסיסי המשתמר בטבע. התכונה היסודית שדיקרט ייחס לחומר היתה תפיסת מקום במרחב. לכן, ההתרחשות היסודית בעולם היא שינוי המיקום במרחב, או במילים אחרות – תנועה, וכול תכונה או התרחשות אחרת צריכות להיות מוסברות במונחים של תנועה. כך, בין היתר, צריך להיות מוסבר גם הכוח שיש לגוף, שאותו הגדיר דיקרט כמכפלת מהירות הגוף במסתו (mv). לייבניץ לעומת זאת סבר שבגוף החומרי יש יותר מאשר התפשטות גרידא, כלומר, יש בו "כוח חי" (vis viva) אינהרנטי שמתבטא בשאיפת הגוף לשכפל מתוך עצמו את כמות התנועה שקיבל מסיבות חיצוניות (mv2). מחלוקת שלישית נסבה על שאלת הטבע של החלל. תומכי ניוטון תבעו לייחס לחלל מעמד אבסולוטי בשביל לאפשר תנועה מוחלטת ולהבטיח את הוודאות האפריורית של משפטי המתמטיקה. ניוטון תיאר את החלל ככלי קיבול אינסופי ובלתי-נע שבו נעים כל הדברים. בניגוד לעמדה זו לייבניץ סבר שהחלל יחסי בלבד, כלומר, אין לו קיום מוחלט ובלתי-תלוי בדברים שמופיעים בו אלא הוא אינו אלא הרכבה של כל היחסים החיצוניים הממשיים והאפשריים שמתקיימים בין הדברים.
בקורס ננסה להתחקות אחר גישתו המדעית והמטאפיזית של לייבניץ לחקר הטבע והיקום מתוך מחלוקותיו אלה עם בעלי הגישה הגיאומטרית-מכניסטית, נחלץ וננתח את עקרונות היסוד של הפילוסופיה שלו, ובכך בעצם נבקש לערער על הטענה שעמדה זו היא "אגדתית ושרירותית". נקרא וננתח כמה חיבורים חשובים העוסקים בסוגיות אלה, שהעיקריים שבהם הינם:

G. W. Leibniz [1686], “A Brief Demonstration”.
G. W. Leibniz [1691], “Essay on Dynamics on the Laws of Motion”.
G. W. Leibniz [1695], “Specimen Dynamicum”.
G. W. Leibniz [1695], “New System”.
G. W. Leibniz [1697], “On the Radical Origination of Things”.
G. W. Leibniz [1698], “On Nature Itself”.
G. W. Leibniz [1702], “On Body and Force, against the Cartesians”.
G. W. Leibniz [1715-1716], The Leibniz-Clarke Correspondence.

חובות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

יצירת האמנות כסמל‏ (06182805)

שיעור

גב` מיכל גל

המשמעות של יצירת אמנות היא מוצר אינטלקטואלי, שנתפס דרך פרשנות על ידי מישהו שאינו האמן עצמו, והיופי של היצירה, אם היא אכן יפה, נובע ממשמעות זו" (ארתור דנטו, 2004)

בשיעור זה ננתח תורות אסתטיות אנליטיות (אנגלו-אמריקאיות) המציגות את יצירת האמנות, הויזואלית, הלשונית או המוזיקלית, תמטית או מופשטת, כחלק משפה, כסמל במערכת סמלים. אלה תורות שפותחו בהשפעה של הפילוסופיה של הלשון, של המאה העשרים. הן עוסקות בקשר בין השפה הטבעית לשפת האמנות, במשמעות של יצירות אמנות כמהות שלה, בתכניה ובקשר שלה עם המיוצג. נעבור דרך תורות קוגניטיביסטיות של גודמן, בלק וסיבלי, המציגות את היצירה כמוסרת מידע על העולם, תורתו ההיסטוריציסטית של דנטו, שעל פיה היצירה היא משמעות מגולמת במדיום המקבלת זהותה מהנרטיב הפרשני-היסטורי שבו היא לוקחת חלק, ותפיסות חברתיות של קראוס, ברייסון וברגר המציגות את היצירה כסמל כוחני בשדות כוח. נסיים בסוזן זונטג, היוצאת כנגד ההגדרה של יצירת האמנות כסמל והטוענת כי ההתייחסות הפרשנית לאמנות נוגדת את טבעה.

השיעור יסתיים במבחן בית (100% מהציון)
ביבליוגרפיה

Danto, Arthur. “The Artworld”.
Danto, Arthur. The Transfiguration of the Commonplace.
Goodman, Nelson. “When is Art”. in Ways of Worldmaking.
Goodman, Nelson. Languages of Arts.
Krauss, Rosalind The Originality of the Avant-Garde.
Bryson, Norman. “Semiology and Visual Interpretation”. in Visual Theory.
Sontag, Susan. “Against Interpretation”. in Against Interpretation and Other Essays.

חלל, מקום, מחשבה: בין פילוסופיה וארכיטקטורה‏ (06182827)

שיעור

גב` עדנה לנגנטל

מה בין פילוסופיה לארכיטקטורה? כיצד נפגשות שתי דיסציפלינות אלו ומה האפשרויות הגלומות במפגש זה?

כיום, בתקופה בה התיאוריה הביקורתית הפכה לאופציה מובילה לפרשנות בשיח הארכיטקטוני, עומקה של השאלה הפילוסופית הפך לרלוונטי יותר מתמיד. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בחיפושו אחר משמעויות, פנה השיח הארכיטקטוני לתיאוריות ביקורתיות על מנת להרחיב את הממד הפרשני של הארכיטקטורה.

לבעיות פילוסופיות, טוען ויטגנשטיין, יש את הצורה של " איבדתי את דרכי". בעיות פילוסופיות צצות בכל אימת שבני אדם מתחילים לערער על מקומם בטבע, בחברה ובהיסטוריה. בקורס נדון בשאלות: מה הקשר בין פילוסופיה למעשה הארכיטקטוני? וכיצד דיון פילוסופי במושגים חלל ומקום מהותיים לשאלות מרכזיות בארכיטקטורה? מה ההבדל בין חלל גיאומטרי לחלל קיומי? מהו היחס בין האתי והאסתטי בארכיטקטורה?

נקודת המוצא לקורס תהיה טענתו של זיגפריד גדעון, מאבות התיאוריה המודרנית בארכיטקטורה, כי משימתה העיקרית של הארכיטקטורה הנה לתת "פרשנות לדרך החיים אשר תקפה עבור תקופתנו". בהקשר זה, יוצג הדיאלוג בין ארכיטקטורה לבין מחשבה פילוסופית כתנאי לחשוב מחדש את מושגי היסוד של הפרקטיקה הארכיטקטונית, תוך דגש על המימד הפרשני והקיומי של חלל, מקום, מגורים ושכינה.

בקורס נבחן כמה מההתפתחויות המרכזיות בארכיטקטורה של המאה ה-20 תוך דגש על ההקשר הפילוסופי שלהן. נעסוק בלה-קורבוזיה על רקע הגותו של היידגר; ביצירתו של קרלו סקארפה תוך דיאלוג עם הפנומנולוגיה של מרלו פונטי; בדיאלוג הפוסט-מודרני בין ז'אק דרידה והארכיטקט פיטר איזנמן, ובשאלת המרחב הציבורי בארכיטקטורה תוך דיון באתיקה לוינס

הקורס יסתיים בעבודת סיום.

קירקגור: עבודת האהבה‏ (06182828)

שיעור

ד"ר שרון קרישק

עבודות אהבה (Works of Love) של קירקגור הוא היחיד מבין כתביו שמוקדש לנושא האהבה, ולשאלת היחס שבין אהבה לאל, אהבה לאחר, ואהבה לעצמי. הספר, ששייך לקבוצת הכתבים הדתיים של קירקגור (בשונה מכתביו האסתטיים-פסוודונימיים), זוכה בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת לאחר שקוראים מוקדמים שלו (ביניהם פילוסופים כמו אדורנו) הוציאו את דיבתו רעה כחיבור שאין בינו לבין האהבה כמעט ולא כלום. בקורס נקרא ביחד בספר, ובעיקר נתמקד בעמדתו האמביוולנטית של קירקגור לגבי אהבה רומנטית ויחסיה המורכבים עם אהבה נוצרית. מנקודת מבט זו ננסה להבין מדוע עורר הספר התנגדות כה גדולה, ונראה איך פרשנים עכשוויים מתמודדים עם הבעיות שהוא מעלה. הטענה של הקורס היא שעל אף בעייתיותו, מהווה ספר זה מפתח חשוב להבנת תפישת האהבה של קירקגור, כמו גם להבנה כללית יותר של אהבה רומנטית. בקורס, לפיכך, ננסה להבין את עמדתו של קירקגור, נשאל על יכולתה לשפוך אור על שאלות מרכזיות על אהבה, ונראה איך היא עומדת ביחס לעמדות נוספות שקירקגור ביטא כלפי אהבה רומנטית. התלמידים יידרשו לקריאה שוטפת משיעור לשיעור ולהשתתפות פעילה, ולהגשת עבודה מסכמת בסוף הקורס.

טלאולוגיה ופעולה‏ (06182830)

שיעור

מר אסף וקסלר

טלאולוגיה היא שיטת מחקר והסבר במונחים של תכליות. כהנחת עבודה, אפשר לדבר על שלושה סוגים עיקריים של תכליות: תכלית של פעולה (הוא מטייל לשם הבריאות; היא אוכלת גלידה לשם הנאה; החתול מיילל כדי לקבל אוכל), תכלית של מערכת ביולוגית (לטורפים יש שיניים חדות לשם אכילת בשר; תפקיד הקיבה הוא עיכול מזון) ותכלית של מוצר מלאכותי (תפקיד המאייד הוא ליצור תערובת של מים ודלק). הסבר טלאולוגי מסביר תופעה על ידי הטענה שהיא מתקיימת לשם דבר מה.
מה הקשר בין סוגי תכליות אלה? האם אחד מהם בסיסי יותר מהשני? האם הסבר טלאולוגי הוא סוג של הסבר סיבתי? ואם לא – איך ניתן להבינו? האם יש בכלל מקום להסברים טלאולוגיים בביולוגיה או בפסיכולוגיה לאחר המהפכה המדעית, ולאור תורת האבולוציה?
תכלית של פעולה שונה מהתכליות האחרות מכיוון שפעולה היא רצונית (intentional); היא נעשית בכוונה. מה הופך תנועת גוף לפעולה רצונית/מכוונת? האם זו העובדה שהפועל (agent) מודע לתכלית הפעולה ובוחר את האמצעים להשגתה באופן רציונאלי? אולי זו העבודה שתכלית הפעולה נתפסת על ידי הפועל כבעלת ערך, וזה מה שמניע אותו לפעול? במקרים אלה הפועל מונע לפעולה על ידי טעמים (reasons) לפעולה, (מדוע אתה רץ? כדי לתפוס את האוטובוס. מדוע אתה רוקד? כי זה מהנה.), אז אולי התנהגות מתוך טעמים היא המאפיין המיוחד של פעולה? או שמא פעולה מאופיינת כבעלת מימד של חופש, או של נורמטיביות, או אולי על ידי כך שהפועל שולט בפעולה בזמן התרחשותה? ייתכן שפעולה מאופיינת בכך שהיא נגרמת על ידי אירוע נפשי מיוחד המכונה 'רצון'. אבל האם אפשר לנתק את המושג של רצון מהמושג של תכלית (אני עושה X כדי לספק את רצוני)? נדמה שלרצון יש קשר למושג הערך, משום שבדרך כלל אנו רוצים דברים שאנו חושבים שהם טובים (נעימים, יפים, מועילים, ראויים). אך אולי המצב הוא הפוך – אנו שופטים כטובים את הדברים שאנו רוצים.
בקורס ננסה להשיב על שאלות כגון אלה, ולהתיר את הסבך המושגי העולה מתוך מחשבה על פעולה וטלאולוגיה, תוך הישענות על ההיסטוריה של הפילוסופיה החל מאפלטון ואריסטו ועד פילוסופים של המאה ה-20 כגון אליזבת' אנסקומב, דונאלד דיוידסון, רות' מיליקן, והארי פרנקפורט.

חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומר, והגשת שתי מטלות קצרות במהלך הסמסטר.
הקורס יסתיים בהגשת עבודת סיום.
הרכב הציון הסופי: 70% עבודת סיום, 30% שתי המטלות.

מיתולוגיות לבנות‏ (06182831)

שיעור

מר ארז אוסטרייך

קורס זה יתמקד בחשיפתו של הכשל ה"פאלוגוצנטרי" כפי שהוא בא לידי ביטוי, בין היתר, בכתביהם של ז'ק דרידה, מישל פוקו, פרנץ פאנון, אדוארד סעיד, הומי ק. באבא ופרדריק ג'יימסון. באמצעותו יובהרו התמות העיקריות ומושגי היסוד של המחשבה הפוסטסטרוקטורליסטית. כמו כן, נעמוד על הקונקרטיזציה הפוליטית של עמדות אלו ונברר מהן ההשלכות הפוליטיות הנגזרות מהתמה המרכזית של המחשבה הפוסטסטרוקטורליסטית ביחס לשאלת תקפותו של הידע. כלומר, ננסה לברר כיצד משפיעה מסורת המחשבה המערבית על המבנה החברתי, הכלכלי, התרבותי והפוליטי במסגרת הביקורת אשר מזהה את האמת עם ה"כוח". בשיעור נקרא חלקים מן הטקסטים הבאים:
פוקו, מישל. הנאורות מהי?. בתוך בשארה, עזמי. הנאורות – פרויקט שלא נשלם? הוצאת הקיבוץ המאוחד. תל אביב. 1997
באבא, ק, הומי. שאלת האחר: הבדל, אפליה ושיח קולוניאלי. בתוך שנהב, יהודה. קולוניאליות והמצב הפוסט קולוניאלי. הוצאת הקיבוץ המאוחד. תל אביב. 2004
דרידה, ז'ק. חיסון עצמי:התאבדויות ממשיות וסימבוליות. בתוך בוראדורי, ג'יובנה. פילוסופיה בזמן טרור. הוצאת הקיבוץ המאוחד. תל אביב. 2004
ג'יימסון, פרדריק. פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר. הוצאת רסלינג. תל אביב. 2002
השיעור יסתיים במבחן בית.

מושגי יסוד בפנומנולוגיה‏ (06182832)

שיעור

גב` גלית ענבר ישראלי

הקורס יבקש להסביר באיזה מובן מהווה הפינומנולוגיה של הוסרל חידוש של ממש בתולדות הפילוסופיה. נתמקד בהולדת המחשבה הפינומנולוגית מתוך התמודדותו של הוסרל עם קשיים שאופן התיחסותו הפרגיאני למבנה המחשבה בעבודתו "חקירות לוגיות" לא הצליח לפתור. בחלקו הראשון של השיעור נתמקד במעבר של הוסרל ממבנה מחשבה פרגיאני למבנה מחשבה פינומנולוגי ונבקש להראות באיזה מובן המבנה הפינומנולוגי מהווה מודל הסברי טוב יותר עבור המחשבה. בחלקו השני של השיעור נבקש לחשוף את הקושי של הפינומנולוגיה להסביר את מקורו של מבנה המחשבה החדש, ובמיוחד את מקור האינטנציונליות של המחשבה ואת מעמדו האפיסטמי ומקורו של הנתון מראש אליו מתכוונת המחשבה, וביחס אליו פועלת את פעולתה. נבקש להציע מודל הסברי אלטרנטיבי למבנה האינטנציונלי ולתוכן ההינתנותי של המחשבה בהשראת מושג הסוביקט המעורב בעולם של מרלו-פונטי.

במהלך הקורס נקרא, בין היתר, ב"חקירות לוגיות", "אידאות I", "ניסיון ושיפוט" ו"לוגיקה פורמלית וטראנסצנדנטאלית" של אדמונד הוסרל וב"פינומנולוגיה של התפיסה" של מוריס מרלו-פונטי.

דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בדיון, קריאת הטקסטים הנידונים, בחינה מסכמת בסיומו.
מרכיבי הציון הסופי: מעורבות בשיעור: 20%; בחינה: 80%.

* ביבליוגרפיה מלאה וסילבוס מפורט של הקורס יופיעו באתר הקורס סמוך לתחילתו.

האדם כאזרח שני העולמות: על הקשר בין המעשי לתיאורטי בפילוסופיה של קאנט‏ (06182833)

שיעור

מר דני טנא

מטרת השיעור להעמיק במעט את ההכרה הבסיסית עם הפילוסופיה של קאנט, וזאת בעזרת בחינה של סוגיה מהותית אשר חובקת יחד שני נושאים שנהוג לדון בהם בנפרד: תורת-ההכרה של קאנט ותורת-המוסר שלו. הסוגיה שבה נדון בשיעור אינה אלא שאלת אחדותם של המעשי והתיאורטי לפי קאנט. שאלה זו וההתמודדות עמה, נושא בעל חשיבות רבה לפילוסופיה שלו, מופיעים אפוא בכתבים עצמם. השיעור יתחקה לפיכך אחר הדיון של קאנט, החל מהרקע הנדרש לשם בירור הסוגיה, דרך בחינה של סוגיה זו עצמה, וכלה בסקירה של השלכותיה.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות וקריאה של הטקסטים הנלמדים.

האופן בו יסתיים השיעור: מבחן.

מרכיבי הציון הסופי: מבחן 90%, התרשמות אישית 10%

סילבוס: יינתן במהלך השיעור.

צורה ותוכן: בשפה, במחשבה ובמחשב‏ (06182834)

שיעור

גב` הגר מסחרי

החוויה הבסיסית שלנו של העולם היא כאוטית: החושים שלנו מציפים אותנו באינפורמציה ואנחנו מנסים להבין אותה; מנסים להשליט סדר בתוך זרם בלתי פוסק של נתונים, על מנת שנוכל לחיות בעולם. כך מתוך שטף של אינפורמציה נולדות החוויות החושיות שלנו, נבנים המושגים שלנו ונוצרות המילים המתארות אותם. מהם התהליכים שמשמשים אותנו לבודד אלמנטים בתוך השטף? עד כמה הם מושפעים מן האינפורמציה שבאה מן החוץ ועד כמה הם מושפעים מהמערכת שקולטת את האינפורמציה – כלומר, ההכרה האנושית? כמה מולד וכמה נרכש? מדוע לאובייקטים (להבדיל מפעולות או מיחסים) יש מקום מרכזי כל כך בשפה ובמחשבה האנושית? וכיצד משמשות המילים ככלי לארגון מידע בשפה?
נבחן מספר תשובות שניתנו לשאלות הללו לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, החל מהאמפיריציסטים הבריטים, דרך קאנט וכלה בראסל ובפוזיטיביסטים הלוגיים. נכיר את הדיון הפילוסופי בסוגיות האלו במאה ה-20 וה-21 : קוויין, דייוידסון, פאטנם, דרצקה, דנט ופודור, ונציץ אל הדיון שנערך בנושאים אלו מחוץ לפילוסופיה, בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובמדעי המחשב.
הקורס יסתיים בבחינת בית.

"הנתון": עובדה או מיתוס?‏ (06182835)

שיעור

גב' הגר מסחרי

הקורס יעסוק ברעיון "הנתון" ובמקומו בפילוסופיה. נבחן סוגים שונים של "נתונים", ננסה להבין את המרכזיות של "הנתון" בתמונת העולם האמפיריציסטית, את התפקיד שאמור למלא "הנתון" בחקירה המדעית, ואת הזיהוי האמפירציסטי בין "הנתון" לבין נתוני חושים או רשמים. לשם כך נקרא בכתביהם של לוק ויום, של ראסל ומור ושל הפוזיטיביסטים הלוגיים.
אחר כך נכיר את הביקורות על נתוני החושים: ויטגנשטיין המאוחר, אוסטין וקוויין, ואת הביקורות המדברות על חוסר האפשרות שלנו לבודד את "הנתון" מהמערכת הקונספטואלית שקולטת אותו: סלרס, מקדאוול ואחרים.
לסיום, לאור הביקורות, ננסה לבדוק אם אפשר לנהל חקירה מדעית או אפיסטמולוגית מבלי להסתמך על "נתון" בכלל. לחילופין, ננסה לבדוק האם יכולה להיות תפיסה של "נתון", שעומדת בפני הביקורות, ולשער איך תראה תמונת עולם, שמבוססת על תפיסה כזו של נתון.
הקורס יסתיים בבחינת בית.

בעיית האני: תודעה עצמית וזהות אישית‏ (06182836)

שיעור

גב' זואי גוטצייט

"מן-ההכרח, ש'אני חושב' יהא עשוי ללוות את כל דימויי" [B 132]
"על ידי אני זה... אינו מיוצג אלא נושא טראנסצינדנטאלי של מחשבות, ,X[...] אותו אנו סובבים במעגל מתמיד, מתוך שאנו משתמשים וחוזרים-ומשתמשים על-כורחינו בדימוי שלו, כדי לשפוט עליו משהו" [B 404]

מי אני? מה עושה אותי לאותו אחד בזמנים שונים? כיצד אני מכיר את עצמי, ומהו הקשר בין הכרתי את עצמי לבין זהותי, ובין הללו לבין אפשרות-כינונו של ניסיון אובייקטיבי?
בגישתה רבת-הפנים אל האני, מאפשרת הפילוסופיה של קאנט לעמוד על מורכבותן של סוגיות אלו ואחרות, ואף מציעה כיוונים פוריים להבנתן, אשר עודם רלוונטיים גם לדיונים בני זמנינו.

השיעור יוקדש לבחינת עמדתו של קאנט ביחס לאני, לשאלת הזהות והתודעה העצמית, כמו גם ליחסים שביניהם, בעיקר כפי שהללו עולות ב"ביקורת התבונה הטהורה". מטרת השיעור הינה לעמוד על מקומן של סוגיות אלו ביחס לפרויקט הצבת גבולות הידיעה של קאנט, כשבנוסף ננסה להעריך את כוחן של התובנות הקאנטיות בהארת הדיון בשאלת האני בכלל.

רשימה ביבליוגרפית תימסר בשיעור הראשון.
הקורס יסתיים בבחינת-כיתה.

האחר במחשבה הפסיכואנליטית‏ (06182837)

שיעור

גב' חגית אלדמע

קורס זה ידון במושג "האחר" כפי שהוא בא לידי ביטוי במחשבה הפסיכואנליטית ובאופן שבו מחשבה זו מתארת את עמדת האחר כעמדה שמאפשרת את כינון הידע של הסובייקט. בירור מושג זה יתרחש דרך קריאת טקסטים של פרויד ולאקאן תוך התמקדות במושג ה"העברה".
את ה"העברה" כהתנסות המנסחת את הדיאלקטיקה בין הסובייקט והאחר, אבחן באמצעות הדיאלוג האפלטוני. הדיאלוגים בהם אבקש להתמקד במהלך הקורס הם ה"משתה" וה"סופיסטן" אך אתייחס גם לדיאלוגים אחרים.
דרך קריאה בדיאלוגים אלה וכן באמצעות בחינת מושג הדיאלקטיקה האפלטוני, קרי, באמצעות בירור גבולות הידע שדיאלקטיקה זו מאפשרת, נבחן את המעמד של עמדת האחר ביחסה לידע שמתכונן במהלך הדיאלוג מתוך אופני הופעתה בטקסט הפילוסופי ובטקסט הפסיכואנליטי.

חובות הקורס הן שתי עבודות הגשה קצרות במהלכו ועבודת סיכום בסיומו.

הנוכחות בקורס היא בגדר חובה.

הטבעי והנורמטיבי בראי המהפך הלשוני‏ (06182838)

שיעור

מר יניב איצקוביץ

מאז ומעולם נהגו הפילוסופים להבחין בין פרקטיקות נורמטיביות למה שקיים באופן טבעי. אפילו המהפכה הקופרניקאית של קאנט, אשר מיקמה את צורות ההסתכלות בסובייקט, יצרה מערכת ברורה המבחינה בין האובייקטיבי לסובייקטיבי ובין הלוגי לפסיכולוגי.
המהפך הלשוני מחייב אותנו להתבונן בצורות החשיבה ובמציאות דרך שימושי השפה. גם הבניית העולם הטבעי, אם כך, מתחוללת באמצעות פרקטיקות נורמטיביות בהכרח. גם אם נקבל את ההנחה שהטבעי או האובייקטיבי אינו תלוי באופן תפיסתם ושפתם של בני האדם, הרי שגם טענה זו היא הבנייה נורמטיבית בהכרח, וזאת מבלי להזכיר טיעונים רבים מתחום המוסר או הדת, אשר נשענים על מצב טבעי זה או אחר של האדם (למשל, אכילת בעלי חיים).
בקורס זה נעסוק בסוגיות אלה או אחרות, בעיקר דרך הגותו של ויטגנשטיין המאוחר. הקורס יתמקד בחקירה לשונית ואתית.

הטקסטים המרכזיים שנקרא:
1."חקירות פילוסופיות" / ויטגנשטיין
2. "וידויים" / אוגוסטינוס
3. "על הוודאות" / ויטגנשטיין
4. כתבי ג'. א. מור

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
-שתי עבודות ביניים במהלך הסמסטר – מבחני בקיאות בטקסטים הנלמדים.
-עבודת גמר.

האופן בו יסתיים השיעור: עבודת גמר.

מרכיבי הציון: 80% עבודת גמר, 20% עבודות אמצע סמסטר.

אונטולוגיה ואסתטיקה בהגותו של מרלו-פונטי‏ (06182839)

שיעור

גב' מירב אלמוג

מוריס מרלו-פונטי, אחד הפנומנולוגים הצרפתיים החשובים במאה ה-20 ,השיב את הגוף האנושי לפילוסופיה לאחר הזנחה של שנים ארוכות. מרלו-פונטי מתנגד לתפיסה המציגה את הראייה והחישה כפועלות מנקודה סטטית נטולת גוף גשמי ורואה בגוף החי הנע בעולם נקודת מוצא לחקירה האונטולוגית.
בקורס זה ננסה לשרטט את תפיסתו הייחודית תוך קריאה בכתביו השונים, ובמיוחד ב"העין והרוח" בו מציב מרלו-פונטי את האמן, ובפרט את הצייר כמי שיכול ללמד את הפילוסוף כיצד להביט בעולם. ננסה ראשית להבין את התפיסה הקרטזיאנית הנוגעת לראיה וחישה נגדה יוצא מרלו-פונטי, ולאחר מכן נתמקד בין היתר בשאלות הבאות:
מהי חשיבותו של הגוף האנושי בתפיסה וראייה, ובאמנות וציור בפרט? מה מאפיין את הראייה אליה חותר מרלו-פונטי? מה יכול הצייר ללמדנו על ראייה שרגישה יותר לעולם?

חובות התלמידים: הקפדה על קריאה משיעור לשיעור והגשת מס' מטלות קצרות.

הקורס יסתיים במבחן בית

ויטגנשטיין על סוליפסיזם ופרטיות‏ (06182840)

שיעור

מר נמרוד מתן

הקורס יעסוק בשני מוקדים בכתיבתו של ויטגנשטיין: הדיון בסוליפסיזם ב"טרקטטוס לוגי-פילוסופי" (סעיפים 5.6-5.641) וטעון השפה הפרטית ב"חקירות פילוסופיות" (סעיפים 215-243). על אף ההבדלים הניכרים בעמדות הפילוסופיות שמקובל ליחס לויטגנשטיין בשתי התקופות שבהן נכתבו טקסטים אלה, עולה בשניהם תמונה דומה: נסיונו של היחיד לתאר את העולם מנקודת מבטו מסתיים בכשלון, התאור אינו יכול להיות מובן על ידי אחרים, אולם עצם הכשלון מצליח לחשוף את גבולות הלשון.
נעסוק בקורס בשאלות פילוסופיות שונות שהתמונה הזו מעלה, ובעיקר בשאלת משמעותם של הביטויים המעורבים בה, ונבדוק את ההיבטים הלוגיים, האתיים והאקסיסטנציאליים של העיסוק בשאלות אלה, עבור ויטגנשטיין. נבחן את המושגים "פרטיות" ו"סוליפסיזם" אל מול תפיסת המובן של ויטגנשטיין ב"טרקטטוס" ואל מול המרכזיות של מושג הפומביות בתפיסת המשמעות שלו ב"חקירות". נעסוק גם בקשר בין הדיון המוקדם בסוליפסיזם לבין הדיון המאוחר בפרטיות לאור תפיסות שונות של המשכיות וחידוש ביחס לפילוסופיה של ויטגנשטיין בפרט וביחס לפילוסופיה בכלל.
במהלך הקורס נקרא גם מכתביהם של פילוסופים אחרים העוסקים בסוגיות אלה אצל ויטגשטיין, וביניהם: אנסקומב, ריס, קריפקה, קאוול, מקדואל, דיאמונד, וקונאנט.

הקורס יסתיים בהגשת עבודה מסכמת, שתקבע גם את הציון הסופי בקורס.

במהלך הקורס יוצע לתלמידים לכתוב שתי עבודות רשות קצרות, בנוסף לעבודה המסכמת, שהציון עליהן יוכל לשפר את הציון הסופי (אך לא לגרוע ממנו).

פילוסופיה ותיאטרון‏ (06182841)

שיעור

מר עירא אבנרי

"מילא, אם אין נותנים כוס תה, הבה נא, על כל פנים, נתפלסף מעט"
[מתוך "שלוש אחיות" לאנטון צ'כוב]

בשיעורי הקורס נדון בכמה מהנחות היסוד למטאפיסיקה של אמנות התיאטרון, תוך בחינת זיקתן לאמנות הפילוסופיה. נתייחס להוגים ומחזאים רבים, מהעת העתיקה ועד לימינו, על-רקע סוגיות כגון: מהו תיאטרון, האדם המשחק, פילוסופיה כמשחק, הדרמה כדיאלקטיקה, שורשיו הרעיוניים של דימוי העולם כבמה, האשליה התיאטרונית ושבירתה, זהותה של הדמות ביצירת התיאטרון, תיאטרון אריסטוטלי ואנטי-אריסטוטלי, הדיוניסי והאפוליני בדרמה, איך עושים דברים [דרמטיים] עם מילים, תיאטרון ואבסורד, ועוד.
רשימת הקריאה תכלול הן טקסטים פילוסופיים והן כמה מחזות מופת.

דרישות הקורס וחובות התלמידים
נוכחות בשיעורים, קריאה שוטפת.
במהלך הקורס יידרשו התלמידים להגיש מטלה קצרה על אחת הסוגיות אשר יידונו בו, בהתייחס למחזה מרשימת הקריאה או לאירוע תיאטרוני ספציפי .
הקורס יסתיים בהגשת מבחן בית.

מרכיבי הציון הסופי
נוכחות והשתתפות בשיעורים, מטלה במהלך הסמסטר ומבחן בית

מושגי יסוד בניאו-פלטוניזם‏ (06182842)

שיעור

ד"ר אורנה הררי

נעמוד על עקרי הפילוסופיה הניאו-פלטונית תוך קריאה באינאדות נבחרות של פלוטינוס. דגש מיוחד יושם על יצירת העולם החומרי מתוך דרגות ההוויה הלא חומריות, על תפיסת היחס בין נפש וגוף ועל הקשר בין פילוסופיה ודת.
בבליוגרפיה:
פלוטינוס, אניאדות, תרגום נתן שפיגל, מוסד ביאליק 1978
התלמידים יופנו במהלך הקורס למקורות משניים נבחרים.

נוכחות בלפחות 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקרות הראשוניים ומבחן בית.

תרבות וקונפליקט‏ (06182843)

שיעור

פרופ' אלעאי אלון

מטרת הקורס הינה להצביע על מרכיב התרבות שבסכסוכים ובניהולם. התזה המרכזית של שיעור זה הינה שלמרות שסכסוכים קיימים בכל חברה, הם אינם מוסד אוניברסאלי בלבד. יתר על כן, מושגים, השקפות עולם, עקרונות, אמונות, ערכים, מוסדות והתנהגויות קובעים לא מעט את תפיסת מוסד הסכסוך, את הסיבות לו, את מידת חומרתו, ואת האמצעים לניהולו וליישובו, ובכך מהווים את המסד שעליו נבנות שאר הגישות לסכסוך. המבוא הכללי יודגם בעיקר על-ידי תרבות האסלאם דוברת הערבית.

תפיסת הזמן באסלאם‏ (06182844)

שיעור

פרופ' אלעאי אלון

מטרת הקורס הינה להצביע על תפיסת הזמן באסלאם דובר הערבית, תוך השוואה לתפיסות זמן מערביות, ולטעון כי בעיקר במגעים בין-תרבותיים הבדלים אלה מהווים מקור לאי-הבנות בסיסיות. ההבדלים נוגעים הן לרמה המושגית (כגון מונוכרונית לעומת פוליכרוניות; סופיותו או אין סופיותו של הזמן), והן לרמה הפרטנית (כגון תפיסתם של העבר, ההוה והעתיד והשלכתה על התנהגות, למשל חפש הבחירה והעצמאות של הפרט בהחלטותיו).

מושגי יסוד בפסיכואנליזה‏ (06182845)

שיעור

פרופ' רות רונן

שיעור זה יעסוק בכמה מושגי יסוד בפסיכואנליזה: הלא-מודע, הדחף, התשוקה וההעברה. המושגים הפסיכואנליטיים יידונו בהקשר של עבודתם של פרויד ושל לאקאן ולגבי כל מושג יידונו ההשלכות הפילוסופיות שלו. לדוגמה, בקשר ללא-מודע, תיבחן הזיקה בין המחשבה הפסיכואנליטית על הסובייקט לבין הקוגיטו הקרטזיאני; לגבי הדחף תבחנה ההשלכות שיש לראשוניות של הדחף לגבי תפיסת הדיבור והשפה.
בסופו של הקורס יגישו המשתתפים עבודה.

הפילוסופיה של סוקרטס – דת, אתיקה וידיעת אי הידיעה‏ (06182846)

שיעור

מר רואי בן בשט

במשפטו המפורסם נגזר על סוקרטס גזר דין מוות בגין כפירה באלים שבהם מאמינה המדינה, ואמונה במעשים דימוניים חדשים. ב'אפולוגיה' שלו (בנוסח אפלטון), סוקרטס מכחיש את הטענות בדבר היותו כופר באלים, ומציב דווקא את נאמנותו לאלים ביסוד עמדתו הפילוסופית, ואת הציות להם כמחייב יותר מהציות לחוקי המדינה. סוקרטס מתייחס לשני סוגים של אלים: האחד הוא ה'אורקל' המסורתי מדלפי, השני הוא 'דימון', יצור כלאיים בין אל ובין בן תמותה, המזוהה עם דמותו המקורית של סוקרטס. יחסו של סוקרטס לאלים מלמד על עמדתו הפילוסופית בהיבטים שונים - הכרה, אתיקה, דת. בחינת עמדתו הדתית המיוחדת של סוקרטס, אשר כונתה על ידי קירקגור ואחרים "אירונית", תגלה את העיקרים החוזרים של הפילוסופיה הסוקרטית, הנגועה לכל אורכה בפרדוקס ידיעת אי-הידיעה, פרדוקס המופיע בתחומי ההכרה השונים, והמתגלם באורח החיים הסוקרטי.
במהלך השיעור נלמד את דמותו של סוקרטס תוך קריאה ב'אפולוגיה של סוקרטס', ב'פידון' וב'המשתה' מאת אפלטון. לאחר מכן נעיין בשלוש פרשנויות שונות מן המאה ה-19 לדמותו של סוקרטס: של הגל, אשר ראה בסוקרטס את "מייסד המוסר" בפילוסופיה; של ניטשה, שהציג את סוקרטס כראשית ניוונה של תרבות המערב; ושל קירקגור, שראה באירוניה הסוקרטית מופת לעמדה פילוסופית קיומית.

רשימת קריאה :

- כתבי אפלטון: אפולוגיה של סוקרטס, פידון, המשתה.
- הגל: הרצאות על תולדות הפילוסופיה, הפרק על סוקרטס.
- ניטשה: שקיעת האלילים, "בעייתו של סוקרטס".
- קירקגור: קטעים מתוך מושג האירוניה בהתייחסות מתמדת לסוקרטס, סוף פסוק בלתי מדעי, חיל ורעדה.

הוליזם: האם הכל קשור?‏ (06182847)

שיעור

מר יפתח בריל

שם השיעור: הוליזם: האם הכול קשור?

תיאור השיעור:

הייתכן שיהיה בעולם רק דבר אחד? האם אפשר להבין בשפה רק מילה אחת? האם ניתן לייחס לאדם רק אמונה אמיתית אחת? האם אפשר להתחיל חקירה מדעית באישוש ניסיוני של טענה אחת? מי שמחזיק בהשקפה הוליסטית באשר למטאפיזיקה, ללשון, לתכנים מנטליים או לתיאוריות מדעיות כופר באפשרויות האלה כפירה עקרונית. הוא מתעקש שבניגוד למראית-העין, לאלמנטים באחד או יותר מן התחומים הללו אין קיום עצמאי, או שלא ניתן לתאר אותם תיאור מבוּדד. לטענתו, הם תלויים באופן מהותי במכלול שאליו הם שייכים, או ביחסיהם לכל אחד ואחד מן האלמנטים האחרים.

אבל איך מגיעים לרעיון משונה כזה? איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שכדי להכיר כמו שצריך דבר אחד, מוכרחים להכיר את העולם כולו?

בשיעור ננסה לבחון מה עשויים להיות הטעמים הכלליים לאימוץ הוליזם, ונבחן את הטעמים המיוחדים שהביאו פילוסופים אחדים להחיל אותו בתחומים מסוימים. נתחיל בכך שנשאל את עצמנו, באמצעות טקסטים שונים, שאלות עקרוניות; למשל: למה מתכוונים כשאומרים על משהו שהוא קיים באופן בלתי-תלוי באחרים? האם ייתכן שהיחסים בין שני דברים הם מרכיב מהותי בזהותו של כל אחד מהם? ננסה לחשוב מה בעצם אומרים מי שאומרים שכדי להכיר כל פרט צריך להכיר את המכלול, ואם יכולה להיות לרעיון זה יותר מגרסה אחת. בהמשך נתמקד בגילויים אחדים של הוליזם בפילוסופיה של המדע והלשון. נדבר על התזה של פייר דוּהם, שלפיה ניתן לאשש באופן אמפירי רק תיאוריות שלמות ולעולם לא משפטים מבודדים. בעקבותיה נדון בגרסה של קוויין לרעיון, שקושרת אותו לסוגיות של שפה ומשמעות. נדבר, ככל שיותיר הזמן, על פונקציונליזם בפילוסופיה של הנפש ובמדעי החברה, ועל ההשלכות ההוליסטיות שעלולות להיות לו. בה-בעת נשתדל לשים לב לבעיות שהתפיסה ההוליסטית מעוררת בכל אחד מהתחומים, ונתבונן בטיעונים שהוצגו נגדה.

דרישות: כתיבת עבודה קצרה.

מקומו של האל בפילוסופיה של קאנט ושל ממשיכיו‏ (06182848)

שיעור

מר דני טנא

מקומו של האל בפילוסופיה של קאנט ושל ממשיכיו

עם הופעתה של המהפכה הקופרניקנית לא נותר דבר עומד על תלו, ואלוהים עצמו אינו פטור. ההנחה היסודית כי המושאים צריכים לכוון עצמם לפי התודעה אינה מנותקת מהקשר שיטתי, והפילוסופיה כולה עוברת אפוא שינויים מקיפים כדי להתאים לה. האידיאליזם הטרנסצנדנטלי, אשר מגיח מבין ההריסות, כבר מכיל תפישה חדשה לגמרי של מושג האל. כתוצאה מכך ויכוחים עתיקים שהתפתחו סביב נושא זה מגיעים לקצם, בעוד שאחרים מקבלים תפנית. אך למרות שקאנט התיימר לחתום את הדיון, נוכח האיזון העדין שהשיג בין ידיעה לאמונה, קמו לו ממשיכים. הללו, נאמנים לרוחו, זיהו שהדרך חזרה נחסמה לתמיד, ומכאן שהבעיות שאיתרו בעמדתו הובילו אותם להתקדם. מבחינתם, הדיון לא הסתיים מאחר שקאנט טרם מיצה את אשר חשף.
אולם בשל רגישות הנושא, הדיון הסוער לא נותר בגבולות המצומצמים של הפילוסופיה. הוא התנהל כולו תחת עיניהן הפוקחות של הממסד הדתי והמדינה. מרחב התמרון שאלו ביקשו להתיר לו, תוך איומים מפורשים, הגביל אותו מצד אחד, אך מצד שני הוביל אותו לעסוק באופן פורה ביחסן של הדת והפילוסופיה. סוגיה זו עצמה לא התמקדה רק בשאלת הבכורה, שהוכרעה לטובת הפילוסופיה, אלא נגעה גם בחופש הדיבור. מעבר לעניין התיאורטי, שלא חרג ממעגל המלומדים, הייתה זו אפוא סוגיה פוליטית חשובה.
עיקר הקורס יתמקד כאמור במקומו של האל בפילוסופיה של קאנט. כרקע לדיון נערוך היכרות קצרה עם עמדות שקדמו לו, כפי שנמצא ב"דיאלוגים על הדת הטבעית" של דויד יום ובפילוסופיה של לייבניץ. לאור דברים אלה נעבור לפילוסופיה של קאנט, ולה נקדיש את חלקו המרכזי של הקורס. נסקור טקסטים שונים שכתב, אשר משתרעים על-פני נושאים מגוונים, וזאת בניסיון לחלץ תמונה רחבה ומלאה של המקום שתופש האל בהגותו. את הדיון נסיים בתיאור כללי של עמדות ממשיכיו, עליהם נמנים פיכטה והיגל, ונשים את הדגש על האופן שבו משמש להם קאנט כתשתית.
הקורס יסתיים במבחן.

מקוריות‏ (06182849)

שיעור

מר נמרוד מתן

הקורס יעסוק במושג "מקוריות" כפי שהוא מתגלם באמנות מודרנית ובמחשבה על אמנות ועל יצירתיות במאה ה- 20. נעסוק גם במושגים הקשורים למושג המקוריות, וביניהם: פרקטיקולריות, מחבר, חזרתיות, אוטומטיות, שכפול, ציטוט. בין ההוגים שמכתביהם נקרא: ויטגנשטיין, קאוול, בנימין, דלז, אנדרה ברטון ואחרים.
השיעור יסתיים בכתיבת עבודה.

השיעור יסתיים בכתיבת עבודה.

הפילוסופיה של הפרישות ההודית‏ (06182904)

שיעור

ד"ר דני רווה

השיעור יתמקד בפן הפילוסופי של הפרישות ההודית. לא נדון בפרישות כתופעה סוציולוגית או בפרקטיקה של הפרישות ההודית, אלא נעיין בטקסטים העוסקים בזיקה שבין פרישות, ידיעה וזהות עצמית. נקרא פרקים מהאופנישדות, האפוסים הגדולים והבהגוד-גיטא, ומכתבי שרי אורובינדו וג'ידו קרישנמורטי.
המשתתפים יידרשו לקרוא ולהגיב בכתב על שני מאמרים:

Louis Dumont, 'World Renunciation in Indian Religions', in: Contributions to Indian Sociology, Vol. 4 (1960), pp. 33-62.
J. Moussaieff-Masson, 'The Psychology of the Ascetic', Journal of Asian Studies, Vol. 35 (1976), pp. 611-625.

ביקורת כוח השיפוט של קאנט‏ (06183370)

סמינר ב.א.

ד"ר אלי פרידלנדר

סמינר זה יוקדש לקריאה של ביקורת כוח השיפוט של קאנט. נרצה לבחון את מקומה של אותה בקורת ביחס לתחומים האחרים שבהם עוסקת מחשבתו של קאנט, כמו גם את הקשר שלה לתפיסת ההסטוריה והמרחב הפוליטי. נבחן את השלכותיה מרחיקות הלכת של הביקורת השלישית לא רק בפילוסופיה אלא גם על כתיבה ספרותית, על ביקורת ספרות, ועל הבנת הזיקה שבין תחומים אלה וכתיבה פילוסופית.

טרגדיה ופילוסופיה‏ (06183724)

סמינר ב.א.

פרופ` רות רונן

השאלה מהו הטרגי העסיקה פילוסופים רבים מאז ימי אריסטו והיא ממשיכה לפרנס ספרות עניפה גם בימינו אלה. בהיסטוריה של הדיון בטרגי היו מי שזיהו את הטרגי כצורה לבטא עמדה מוסרית (ביחס לסבלו של האחר), כעניין פואטי שאין בינו לבין המוסר ולא כלום, או כביטוי של המבנה היסודי של כל סובייקט אנושי. בסמינר זה נעסוק במושג של הטרגי ובמספר מושגים הנילווים אליו כמו הקתרזיס, המפנה הטרגי, הפגם הטרגי וכיוצא באלה. הדיון ינוע מאבחון של עמדות שונות בהיסטוריה של העיסוק בטרגי (מאריסטו ועד היגל, ניטשה והיידגר) ועד פתרונות מן התיאוריות השונות הרווחות בזמננו, כאלה שמציעים פילוסופים של המוסר ושל הנפש (נוסבאום וליר), דרכי התבוננות בטרגדיה כפי שעולים מתוך הפסיכואנליזה של פרויד ולאקאן, וכן צורות הניתוח המצויות במחשבה הפמיניסטית של ג'ודית באטלר הבוחנת את הקורלציה בין הטרגי לבין הגורל הנשי.
חומר הקריאה לקורס יכלול מלבד חומר עיוני, שורה של מחזות שבגורל הטרגי של גיבוריהן נעיין: מאנטיגונה, מדיאה ואלקטרה, ועד פדרה של ראסין, המלט ומקבת'.

נוכחות בכל פגישות הסמינר והשתתפות פעילה בו הם חובה ומהווים תנאי לסיומו.

איך השחרור נראה?‏ (06183808)

סמינר ב.א.

ד"ר דני רווה

הסמינר יעסוק בהגותם של שישה הוגים הודים בני זמננו: ראמה-קרישנה, ויוקאננדה, שרי אורובינדו, ראמנה מהארשי, מהאטמה גנדהי וג'ידו קרישנמורטי. נעיין בפרקים פרי עטם ובתמלילי שיחותיהם, בניסיון להבין מהו ניאו הינדואיזם וכיצד הוא מתכתב עם מסורות פילוסופיות הודיות קלאסיות מחד ועם 'המערב' מאידך. המשתתפים יידרשו לקריאה מרובה מפגישה לפגישה ולהצגת רפרטים.
ביבליוגרפיה ראשונית:
Arvind Sharma, Modern Hindu Thought: the Essential Texts, New Delhi: Oxford University Press, 2002.
Paul Hacker, 'Aspects of Neo-Hinduism as Contrasted with Surviving Traditional Hinduism', in: Wilhelm Halbfass (ed.), Philology and Confrontation: Paul Hacker on Traditional and Modern Vedānta, Albany: State University of New York Press, 1995, pp. 229-255.

אמת‏ (06183814)

סמינר ב.א.

ד"ר עפרה רכטר

האם יש תכונה כזאת -- אמת -- שהיא תכונה של הדברים שאנו אומרים או חושבים? האם אמת היא תכונה בכלל? פילוסופים רבים חשבו שכן, אבל נסיונות להציע הסבר נאות של אופיה של תכונה כזאת נתקלו בקשיים. אנו נכיר כמה נסיונות כאלה וכמה גישות למושג האמת המבקשות להתמודד עם קשיים אלה.
מהי אמת? אילו מיני דברים יכולים להיות אמיתיים? לאילו דברים אפשר לייחס אמת או שקר? איך קשורה אמיתותו של דבר מה לידיעה (או למחשבה) שהוא אמיתי? האפשר שתהיינה אמיתות שאי אפשר באופן עקרוני לדעת? שאלות אודות אמת העסיקו פילוסופים במשך מאות שנים. אך משמעותן וחשיבותן של שאלות אלה עצמן מטרידות אף הן. כיצד יש לגשת אליהן, וכיצד תיראה תשובה הולמת? ישנם פילוסופים הדוחים את ההנחה שיש בכלל משהו מעניין פילוסופית לומר על אמת. נתייחס למספר מוטיבציות בולטות לעניין הפילוסופי בשאלות על אמת ולהשלכות מפתיעות של תכונותיו הבסיסיות ביותר והטריויאליות לכאורה של מושג זה.
דרישות הקורס: נוכחות וקריאה שוטפות. רפראט בכתה כהכנה לעבודה מסכמת (רפראט או עבודה סמינריונית).
רשימת קריאה מופיעה באתר הקורס.

המטאפיזיקה המופלאה של האלה‏ (06183818)

סמינר ב.א.

גב` מיה טבת דיין

בסמינר זה נתמקד בימי הביניים המאוחרים בהודו ובתפישת העולם הייחודית שהתפתחה בהם סביב אלת השפה וההשראה ההינדית, סרסווטי. תפישת עולם זו העמידה ספרות מופלאה, פילוסופיה מהפכנית ואמנות נדירה בנוף ההודי. כל אלו ביקשו לחקור את טענתה המרכזית: מהותו של העולם היא המילה. עיסוקם היה בכוחה הקוסמולוגי של השפה, בצלילים שאינם נשמעים, בהשראה האלוהית ובכוחו היצירתי של האדם. בסמינר זה נבחן פנים שונות של תפישת עולם זו באמצעות קריאה ברומן ההודי הראשון ולצידו בכתבי הטנטרה, בהרטריהרי, השירה הסנסקריטית הגדולה וסיפורי עם. הקריאה תלווה גם בהתבוננות ביצירות אמנות בנות התקופה.

חובות התלמידים: על התלמידים לעמוד בחובות הקריאה והמטלות השותפות של הסמינר ולהגיש עבודת סמינר בסיום הקורס.

ביבליוגרפיה ראשונית תפורסם באתר הקורס לפני תחילת הסמסטר.

הדיאלקטיקה של ההתנכרות: רוסו ומארקס‏ (06183821)

סמינר ב.א.

ד"ר יפתח גולדמן

מושג ה"ניכור" (alienation, Entfremdung) , תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של קארל מארקס ובביקורת שהציג על החברה הקפיטאליסטית. כמאה שנים לפני מארקס, תאר גם ז'אן-ז'אק רוסו את ההיסטוריה של התרבות האנושית כהיסטוריה של התנכרות-עצמית של האדם.
בקורס נבחן את תופעת ההתנכרות על הבטיה החברתיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים והאתיים, מתוך קריאה בכתביהם של הוגים אלה.

הטקסטים העיקריים שבהם נעסוק:
היגל גיאורג ו. פ., מבוא לתולדות הפילוסופיה, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן
מארקס קארל, "האידאולוגיה הגרמנית" בתוך: מארקס, כתבי שחרות, ספרית פועלים 1965
מארקס קארל, "כתבי-יד כלכליים-פילוסופיים", בתוך: מארקס, כתבי שחרות
מארקס קארל, "לשאלת היהודים", בתוך: מארקס, כתבי שחרות
רוסו ז'אן ז'אק, "מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני האדם", בתוך: רוסו ז'אן ז'אק, מאמרים, הוצאת מאגנס תשנ"ג.
רוסו ז'אן ז'אק, על האמנה החברתית, הוצאת מאגנס תשנ"ו

רשימת קריאה מפורטת תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

אופי הקורס: הסמינריון ישא אופי של "קריאה מודרכת" בספרות המקור, הרצאות ודיונים בכיתה.
דרישות: נוכחות (על פי כללי האוניברסיטה), קריאה מוקדמת של החומר בבית (על פי הנחיות המורה), השתתפות פעילה בכיתה.
הסמינר לא יתבסס על רפרטים של הסטודנטים. למרות זאת, ייתכן ויוצגו כמה רפראטים כאלה, אם הדבר יתאים מבחינת הנסיבות והעניין של התלמידים (בכל מקרה, אין חובה להציג רפראט בכיתה כחלק מדרישות הקורס).
ייתכן שבמהלך הסמינריון ינתנו שניים או שלושה תרגילים ("פיפרים"), להגשה (ציון "עובר").
לשם קבלת ציון בקורס על הסטודנט לכתוב עבודה סמינריונית.

אתיקה בין אחרות ואינטימיות‏ (06183823)

סמינר ב.א.

ד"ר מירי רוזמרין

הסמינר ידון בשתי מגמות עכשוויות בתורת מוסר עכשווית. האחת מנסה לעגן אחריות מוסרית ומחויבות לפעולה מוסרית ביחודיות של קשרי קרבה וזיקה בין אדם לעצמו, או בין אדם לאחרים מסוימים: אהוב/ה, ידיד/ה, הורה,ילד/ה. השניה, מדגישה את האחרות של הזולת, אי ההינתנות שלו וההבדל, כנקודת מוצא ליחס מוסרי. נדון בנציגים הבולטים של מגמות אלו ונבחן את הקשרים בין שתי המגמות. בין ההוגים/הוגות או התפיסות שידונו: מישל פוקו, ג'דית באטלר, אתיקה של דאגה, עמנואל לוינס.

פוליטיקה מודרנית ופוסט-מודרנית: הובס, מרקס, פוקו‏ (06183830)

סמינר ב.א.

ד"ר אילנה ארבל

השיעור יעסוק בשאלות, מהו תחום הפוליטיקה וכיצד פועלים מנגנוני הכוח בחברה. זאת, באמצעות דיון בתורותיהם של הובס, מרקס ופוקו. בשיעור, שיתנהל ברובו כקריאה מודרכת, נקרא חלקים מן הטקסטים הבאים: הובס - לוויתן, מרקס – "המניפסט הקומוניסטי", פוקו – תולדות המיניות 1: הרצון לדעת; "הנאורות מהי?".

הציון לקורס יינתן על עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.

רגשות ואתיקה בפילוסופיה של ימי הביניים‏ (06183831)

סמינר ב.א.

ד"ר אליזבט אופנהיימר

הסמינר יציג מבוא תמאטי והיסטורי לנושא הרגשות ומקומם בהתנהגות המוסרית – מאז העת העתיקה ועד ימי הביניים המוקדמים. לאחר מכן יתמקד הקורס בתיאוריית הרגשות של תומס אקוינס: מה מקומם של הרגשות בתוך תפיסתו האנתרופולוגית הכוללת, כיצד מגדיר אקוינס את הרגשות העיקריים (אהבה, שנאה, עצב, כעס, וכד'). חלקו השני של הסמינר ידון בשאלות האתיות אשר קשורות בנושא הרגשות: תפקיד הרגשות בתפיסת הרוע והחטא, הזיקה בין הרגשות לבין אחריות מוסרית, נשים ורגשות, ועוד. לסיום נערוך השוואה בין יחסו של דקארט לנושא הרגשות לבין יחסו של אקוינס, כדי להצביע על ההמשכיות שבין ראשית העת החדשה לבין תפיסות ימי ביניימיות.

חובות הקורס: נוכחות והשתתפות בשיעורים, עבודה סמינריונית.

מלנכוליה ופילוסופיה‏ (06183832)

סמינר ב.א.

גב` עילית פרבר

כיצד נוכל לחשוב את מושג המלנכוליה הלקוח במקורו מחיי הנפש האנושיים, ממצבים פסיכולוגיים של סובייקטים – כשהוא מועמד ביחס למחשבה פילוסופית? איזה סוג של יחסים יכולים להיבנות בין מושג המלנכוליה ההיסטורי, המשתנה והמגוון כל כך, לבין המחשבה הפילוסופית? איזה יחס יכול להתקיים בין מושג שמתאר מצב נפשי ולעיתים אפילו פתולוגי, לבין מחשבה בכלל, ומה אפשר לומר על פילוסופיה שהמבנה הפנימי שלה נובע או קשור למבנה המלנכולי. המצב המלנכולי יובן במסגרת הקורס לא רק כמצב פסיכולוגי-פתולוגי של סובייקטים, אלא כמבנה של מחשבה והלך רוח המתנה מחשבה. שאלת האובדן תעמוד במרכז דיוננו, ותידון מהבטים שונים החל מתגובה מלנכולית לאובדן במחשבה הפסיכואנליטית וכלה בפילוסופיה שממקמת את עצמה בלב ליבו של אובדן נתון, או באיבוד האוביקט שלה עצמה. נדון בקשר שבין שפה למלנכוליה ואובדן, והאופן בו האחרונים קשורים בשאלת הביטוי בכלל. בין הטקסטים שידונו בקורס (רשימה לא סופית): אריסטו, פרויד, היידגר, קריסטבה, בנימין, ועוד.
אין דרישות קדם.
דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים. קריאה משבוע לשבוע. הצגת רפרט והגשת עבודה סמינריונית מסכמת.
מרכיבי הציון הסופי: 80% עבודה סמינריונית + 20% רפרט והשתתפות.

אמונה שלמה: אברהם, יצחק ואלוהים‏ (06183833)

סמינר ב.א.

ד"ר תמר אילת יגורי

הסמינר עוסק בספר חיל ורעדה מאת סֹרֵן קירקגור. בספר זה נבחנת דמותו של אברהם בעקדת יצחק דרך ניתוח ספרותי, מוסרי, פסיכולוגי, רציונלי ואמוני. אברהם, לפי קירקגור, השיג אמונה שלמה, ומכונה "אביר האמונה", מופת למאמין במדרגה הגבוהה ביותר.

המובן של עקדת יצחק הוא כזה שאף פעם לא תהיה תשובה אחת ואחרונה בעניינו. עם זאת פרשניה תמימי דעים בראיית העקדה כמבחן אמונה שנתנסה בו אברהם (וגם יצחק), ראיית הניסיון הזה כקשה ביותר וכן הכרה שהניסיון הוכתר בהצלחה, אברהם (ויצחק) הצליח במבחן האמונה. הסמינר יתמקד בעמדה הפרשנית של קירקגור אשר קנתה לו מקום של כבוד בין הפרשנים של עקדת יצחק.

יש להתעדכן באתר הקורס ולהביא לכל שיעור את הטקסט המתאים.
מטלות הקורס: הצגת רפרט בכיתה כתנאי להגשת עבודה בסיום הקורס.

דיווידסון: אמת, משמעות, מחשבה‏ (06183834)

סמינר ב.א.

דנה ריזנפלד

The considerations I have put forward do not apply to language only; they apply equally to thought in general. Belief, intention, and the other propositional attitudes are all social in that in that they are states a creature cannot be in without having the concept of intersubjective truth, and this a concept one cannot have without sharing, and knowing that one shares, a world, and a way of thinking about the world, with someone else (“The second person” Davidson 2001:121).

שלושת המושגים בהם עוסק הקורס; אמת, משמעות ומחשבה, קשורים זה בזה ומהווים את מרכז הכובד של הפילוסופיה של דוידסון. למעשה, שאר המושגים והנושאים המרכזיים המאפיינים את הפילוסופיה של דוידסון כרוכים בשלושת אלו: פרשנות רדיקלית, עקרון החסד, הדוגמה השלישית, דחייתם של כללים, תורת אמת נוסח טרסקי, טריאנגוליצה ועוד. הסמינר יתחקה אחר תפקידם והשפעתם של מושגים אלו במסגרת הפילוסופיה הדוידסוניאנית ובמהלכו יקראו מאמרים מתקופות שונות בכתיבתו של דוידסון בתחום פילוסופיית הלשון והמיינד.

נושאים בהיסטוריה של הפילוסופיה האנליטית‏ (06183835)

סמינר ב.א.

ד"ר אלי פרידלנדר

בסמינר זה נרצה לבחון את התהוותה של הפילוסופיה האנליטית בכתביהם של פרגה, ראסל, ויטגנשטיין וקרנפ. בפרט נרצה לקשר את השאלות שדרכן מתעצבת מסורת זו להסטוריה של הפילוספיה (לייבניץ, קאנט ועוד) כמו גם להתפתחות המקבילה של המסורת הקונטיננטלית (הוסרל, היידגר, בנימין). בין הנושאים: לוגיקה, נוטציה קונצפטואלית, אינטואיציה, סוליפציזם, קונסטרוקטיביזם, אפשרותה של מטא-שפה, תרגום ועוד.

סוגיות במשנתו של אל-פאראבי‏ (06183836)

סמינר ב.א.

פרופ' אלעאי אלון

כמו פילוסופים אחרים שפעלו בסביבה דתית, גם אל-פאראבי, גדול הפילוסופים הערביים של יה"ב הגיע להצבעה על התנגשות בלתי נמנעת בין האמונה לבין הפילוסופיה. סמינר זה יוקדש לעיון בפתרונות שהציע לקושי זה ולהערכתם.

כיצד לחיות?‏ (06183837)

סמינר ב.א.

ד"ר אריה פינקלברג

כתחום מובחן של הדיון הפילוסופי ההגות האתית ביוון העתיקה מתחילה מסוקרטס, אשר ראה את השאלה "כיצד לחיות" כשאלה היחידה הראויה לדיון. למרות שסוקרטס לא הצליח לגבש תורה אתית סדורה, הזיהוי שהוא עשה בין האושר לבין הסגולה היה לצאן ברזל של התפיסות האתיות המרכזיות בתקופה העתיקה. הקורס יוקדש לשלוש גירסאות עיקריות של האתיקה הסוקרטית - של אפלטון, אריסטו והסטואה, לסיבות הריבוי של הגרסאות ולשוני המהותי בין ה"אתיקה" היוונית לבין תורות ה"מוסר" המודרניות.

פרקים באופנישדות ובמשנתו של שנקרה‏ (06183839)

סמינר ב.א.

ד"ר דני רווה

שנקרה נחשב לגדול הפילוסופים של הודו. ננסה לברר מהם היסודות עליהם נשענת משנתו הפילוסופית, ולשם כך זה נקרא פרקים מתוך האופנישדות; נתמקד במושגי המפתח בהגותו של שנקרה: אוידיא, אדהיאסה ומאיא; נידרש לאופני ההתפלספות שלו עם יריביו הפילוסופיים מבתי המדרש של המימאמסא, הסאנקהיה והבודהיזם; וניגע בהרחבה בזיקה שבין אפיסטמולוגיה ומטאפיזיקה ביצירתו. המשתתפים יידרשו לקריאה שוטפת והשתתפות פעילה.
ביבליוגרפיה ראשונית:
Deutsch, Eliot, Advaita Vedānta: A Philosophical Reconstruction, Honolulu: East-West Center Press, 1969.

עמנואל לוינס: אחרות ומובן‏ (06183840)

סמינר ב.א.

ד"ר חגי כנען

הסמינר מוקדש לעיון בהגותו של עמנואל לוינס, אחד הפילוסופים הקונטיננטלים הבולטים
והמשפיעים ביותר בחצי השני של המאה ה-20. הסמינר יעסוק בתורת המשמעות של לוינס
ובקשר שלה לאתיקה אותה הוא מפתח, אתיקה המבוססת על הבנה ייחודית של מושג ה"אחר",
על תפיסה של אחרות רדיקלית כלפיה נותרת המחשבה המושגית-שיטתית סגורה ועיוורת.

בעיית התודעה‏ (06183842)

סמינר ב.א.

ד"ר ירון סנדרוביץ

"בעיית התודעה" נחשבת לאחת מ10 הבעיות הפילוסופיות והמדעיות העיקריות שהן עדיין לא פתורות. עוסקים בה פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. עובדת התודעה היא עובדה המוכרת לכל אחד מאיתנו. על אף העניין הגדול בלא מודע לסוגיו, אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מובהק של הווייתנו. אך מה מבחין ישים מודעים מישים נטולי תודעה? מה הוא טיבעו של השינוי המתחולל בנו כאשר אנחנו מתעוררים משנה נטולת חלומות או ממצב של עילפון, מצבים שבהם היינו נטולי תודעה? מהן חוויות נפשיות מודעות? כיצד ניתן להסביר את היות החוויות הנפשיות המודעות בעלות האיכות שיש להן? האם אפשר להסביר את הסובייקטיביות הקשורה במצבי מודעות בעזרת הכלים המושגיים של מדעי הטבע?
שאלות אלו ואחרות כלולות תחת הכותרת בעיית התודעה. בסמינר זה נבקש להתחקות אחר כמה ממוקדיו של עיסוק העיסוק הפילוסופי בבעיית התודעה אשר מצוי במרכזה של פילוסופיית הנפש בשנים האחרונות.

תרגום‏ (06183843)

סמינר ב.א.

ד"ר ענת מטר

בסמינר נדון בשאלת מהותו ואפשרותו של תרגום. שאלה זו פותחת מקום לדיונים רחבים יותר במושגי השפה והמחשבה ובשאלות של שונות תרבותית. ננסה לגעת גם בדיונים אלה, דרך כתבים העוסקים במושג התרגום מזוויות שונות ומתוך דיסציפלינות פילוסופיות שונות. בין היתר נקרא יחדיו טקסטים משל קווין, האס, וורף, ריקר, בנימין, דרידה, בלאנשו.

מחלוקות בפילוסופיה ובמדע‏ (06183844)

סמינר ב.א.

פרופ` מרסלו דסקל

האם מחלוקות הן תופעה שולית בפילוסופיה או במדע? אם כן, כיצד להסביר את תכיפותן והשפעתן הרבה בשני התחומים הללו. ואם לא, שמא יש להן תפקיד חיוני כלשהו הן בפילוסופיה והן במדע, זולת היותן "גורם מפריע" או "סקנדל", כפי שכינה קנט את עצם קיומן של מחלוקות בפילוסופיה (סקנדל שלדעתו המדע השכיל לחסל). ואם יש למחלוקות תפקיד חיוני במדע ובפילוסופיה, מהו ומה השלכותיו המטה-מדעיות והמטה-פילוסופיות?.

אלה השאלות בהן יעסוק הסמינר.

כדי להשיב עליהן יוצגו חלק מתוצאות המחקר שהמרצה עורך זה שנים רבות בנושא. אך בעיקר יתרמו המשתתפים בסמינר ע"י איתור מחלוקות בתחומי המחקר הנוכחיים שלהם והבאתן לדיון בכיתה. ניסיון העבר הוכיח שהשתתפות מסוג זה מועילה ביותר למיקוד ולקידום מחקריהם.

רמזים לביבליוגרפיה רלוונטית ניתן לחפש (ולמצוא) באתר:
www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal

סוגיות קיומיות בפרספקטיבה אנליטית‏ (06184002)

סמינר מחקר

פרופ` רות ויינטראוב

הפגישה הראשונה תתקיים ב-23.1.2008 בשעה 14:15 בחדר 497 בבניין גילמן.
נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל – הוא רע), האמונה הדתית, הרציונליות של הרגשות, טיעון המדרון החלקלק, דטרמיניזם וחופש הרצון, דילמות מוסריות ועוד.
הקורס יתקיים במתכונת של הדרכה אישית: כל תלמיד יכתוב מספר עבודות במהלך הסמסטר, ויפגש עם המרצה לדיון עליהן.
חשוב מאוד להגיע לפגישה הראשונה של סמינר המחקר. זו הפגישה הקבוצתית היחידה, ואחריה יתנהל הסמינר במתכונת של פגישות אישיות. לקראת הפגישות האישיות תידרשו להגיש עבודות, ואופיין, מטרת הסמינר ואופן התנהלותו יוסברו בפגישה הראשונה בהרחבה - תוך מתן הזמנות לשאילת שאלות.

סמינר מחקר: תיאוריה ופרקסיס‏ (06184007)

סמינר מ.א.

ד"ר נועה נעמן צאודרר

שאלת היחסים בין תיאוריה לפרקסיס מעסיקה את הפילוסופיה לדורותיה וקשורה במגוון רחב של תחומים: תורת ההכרה ואונטולוגיה, תיאוריה פוליטית, אתיקה, פילוסופית הלשון, תורת המשפט, מטא-פילוסופיה, ועוד. בסמינר נבחן כמה מן הביקורות הפוסט-מודרניות על השניות המסורתית בין תיאוריה לפרקסיס, בין מחשבה לפעולה, בין עובדה לערך, בין ייצוג של העולם לבין פעולה בתוכו. באמצעות ניתוח של מושג הביקורת של פוקו נדון בשאלה עד כמה יכולה הפילוסופיה להשתחרר מן התפיסה העצמית המסורתית שלה, כדיסציפלינה תיאורטית, הן מבחינת מהות העשייה הפילוסופית והן מבחינת התכליות שהיא מעמידה לעצמה. במפגש הראשון תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בה, מנקודות מבט שונות. התלמידים יתבקשו לבחור אחד מן המאמרים שברשימה, לנתח את העמדה המוצגת בו ולנסח את תגובתם לעמדה זו. החיבור ייכתב בשלבים, בהנחיה אישית של המרצה.

האמנות העולמית‏ (06184826)

סמינר מ.א.

פרופ` בן עמי שרפשטיין

The course formulates an aesthetics for the art of the world as a whole. It takes up the art of China, India, Europe, and Africa, from the standpoint of tradition, anti-tradition, the mutual influence of the different cultures, and characteristics possibly common to the art of all of them. It ends by contrasting local with universal judgment.
The seminar is meant for graduate students (especially of philosophy or art), but a particularly well-equipped undergraduate may be accepted at the teacher’s discretion. While the course is yearly, some students may be admitted at the teacher’s discretion at mid-year.
The main basis for the course is an unpublished book, written in English, named A Philosophy of World Art. Apart from weekly reading assignments in the book, students are expected to write brief weekly essays and a course essay, usually a seminar paper. Class sessions are devoted mainly to discussion.
A student’s mark is based mainly on his or her course essay.

על הנפש: שפינוזה וניטשה‏ (06184844)

סמינר מ.א.

ד"ר שי פרוגל

הסמינר יבקש לעמת בין תפיסת הנפש של שפינוזה, שנולדת מתוך החשיבה הפילוסופית המסורתית, לבין תפיסת הנפש של ניטשה, שמנוסחת כחלק מביקורתו את הפילוסופיה המסורתית. עמדתו של שפינוזה היא שהשכל שוכן ביסוד הנפש האנושית והוא הפן האקטיבי שלה, בעוד שעמדתו של ניטשה היא שהיצרים הם ששוכנים ביסוד הנפש האנושית והם שקובעים את דמותה. הדיון ינוע, בהתאם לכך, בטווח שבין פילוסופיה לפסיכולוגיה. בעמדתו של שפינוזה נדון דרך קריאה בחלקים ב' ו-ג' של ספרו אתיקה. בעמדתו של ניטשה נדון דרך קריאה בקטעים נבחרים מתוך הספרים המדע העליז ומעבר לטוב ולרוע.

נטורליזם, רדוקציוניזם ונורמטיביות‏ (06184845)

סמינר מ.א.

הילרי פטנאם

Naturalism, Reductionism and Normativity
The course will deal with the possibility of and the need for developing a version of naturalism that is neither scientistic nor reductionist. The readings and lectures/discussions will take up the following topics:
(1) Naturalism. [Questions: What has “Naturalism” has come to mean in present day analytic philosophy? Are all meaningful questions scientific questions? (We will look briefly at some writing by Austin and Wittgenstein connection with this one.) Are all scientific questions of the same kind? (The different answers of Positivism, Realism, and Pragmatism will be examined.)
(2) Reductionism. [Subtopics: meanings of “reduction”. The concept of “supervenience”. Reductionism in the philosophy of mind and the philosophy of language, and the alternatives to it.]
(3) Normativity. Is normative language “cognitively meaningful”? Is a “yes” answer compatible with Naturalism?

יוכר כ-2 ש"ס, יתקיים בשפה האנגלית ויסתיים ב-20 בפברואר 22008

הפרשנות הרדיקלית של הדת והדת אחרי המטאפיזיקה‏ (06184846)

סמינר מ.א.

פרופ` יהושע רוס

רבים מהעוסקים בפילוסופיה של הדת במאה ה-20 והמאה ה-21 מבקשים לתת תשובה לשאלות כגון "איך אפשר להסביר את המשך קיומן של הדתות המסורתיות גם בעידן החילוני שלנו?" "האם יתכן שאנשים חכמים ומשכילים מאוד אינם מבינים שלאמונה הדתית אין מקום בעולם המדעי והטכנולוגי של ימינו?" אחרי ה"פוזיטיביזם" וה"פוזיטיביזם הלוגי" של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נעשו נסיונות של סוציולוגים ופילוסופים להסביר את התופעה הדתית. נעסוק בסמינריון זה בשתי מקראות הכוללות מאמרים חדישים של פילוסופים המנסים לפרש את התופעה הדתית, אחת מהן לפי הגישה האירופאית-קונטיננטלית והשניה בגישה האנגלו-סקסית.

ביבליוגרפיה:

Nancy K. Frankenberry, editor, RADICAL INTERPRETATION IN RELIGION, Cambridge University Press 2002

Mark A. Wrathall, editor, RELIGION AFTER METAPHYSICS. Cambridge University Press 2003

תורת העצם של אריסטו‏ (06184847)

סמינר מ.א.

ד"ר אורנה הררי

מושג העצם הוא הציר סביבו אריסטו מפתח את השקפותיו לגבי נושאים שונים כמו ידיעה, תחושה, מוסר תנועה ושינוי. בקורס זה נעסוק במושג יסוד זה והמושגים נלווים שאריסטו מציג תוך פיתוח תורת העצם. הקורס יתבסס על קריאה של החיבור המרכזי שבו מופיעה השקפתו המפותחת של אריסטו על העצם (הספר השביעי של המטאפיזיקה). במהלך הקורס נעמוד על ההבדלים בין ההשקפה המוצגת במטאפיזיקה ובין תפיסת העצם בחיבורים מוקדמים של אריסטו. נעמוד על הקשיים בתורה המוקדמת ובניסיונות של אריסטו לפתור אותם מאוחר יותר וכן בהשלכות של התפיסה המאוחרת יותר על אפשרות הידיעה והסבר התנועה.

ביבליוגרפיה:
Aristotle, Metaphysics Book 7, in The Complete Works of Aristotle ed. J. Barnes, Princeton, 1991.
Ross, W.D., Aristotle’s Metaphysics vol. II, Oxford 1924, pp. 159-225.
Bostock, D., Aristotle: Metaphysics Books Z and H, Oxford, 1994.

נדרשת נוכחות בלפחות 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות הראשוניים, הגשת עבודה מסכמת או עבודה סמינריונית על-פי בחירת התלמיד.

ולטר בנימין: דיוקנאות המודרני‏ (06184848)

סמינר מ.א.

ד"ר אלי פרידלנדר

בסמינר זה נקרא במאמריו של ולטר בנימין על בודלר, פרוסט, קפקא, קראוס וברכט כמו גם במאמריו העוסקים בסוריאליזם, בדמות המספר, בצילום וקולנוע. מכלול זה יאפשר לנו לחשוב על תמונת המודרני הנבנית בכתביו של בנימין כמו גם לאפיין את מקומה של האמנות במימוש משמעותו של המודרני.

המילון הרגשי‏ (06184849)

סמינר מחקר

פרופ` אלעאי אלון

הפגישה הראשונה תתקיים ב-27/1/2008 בשעה 13:00 בחדר 497.
השערת המחקר היא שלמשמעות מלים מרכיב רגשי, שתלוי, במידה מרובה בהקשר התרבותי שבו נמצאת השפה הנדונה. תחומי העבודה יכללו עיונים תאורטיים על משמעות, רגשות, ולשון, וכן בדיקות אמפיריות של השערת המחקר.

זהות ואחרות באסלאם‏ (06184850)

סמינר מ.א.

פרופ' אלעאי אלון

השערת המחקר של סמינר זה הנה שמושג הזהות והאחרות עומדים, בין השאר, ביסודם של קונפליקטים. הסמינר יבחן את ההשערה במסגרת תרבות האסלאם דובר הערבית ברמות שונות: האישית, המשפחתית והצבורית, וכן את השלכות התפיסות הבולטות בתרבות זו.

חידות גדולות‏ (06184851)

סמינר מחקר

ד"ר גליה פת-שמיר

רוב האנשים יבינו פחות או יותר במה מדובר אם ישאלו "מהי חידה".
חידה הינה שאלה מורכבת ומפתיעה המכילה מראש את הפיתרון עבורה. בהינתן הפיתרון הופכת החידה הגיונית, מובנת ואינה מפתיעה עוד. הפתרון לחידה מקדם, ולו מעט, את ההבנה האנושית, הוא מחייב לעיתים שבירה של כללי השפה המוכרים ומציע כללים חדשים לשפה רחבה יותר.
לרוב האנשים אין כל מושג מהי "חידה גדולה".
את המושג "חידה גדולה" טבעה קורה דיאמונד, בעקבות ויטגנשטיין. בדומה לחידה הרגילה, גם החידה הגדולה מפתיעה, גם היא מכילה קצה חוט לפתרון המכונן שפה, אלא שיותר מכל מתאפיינת חידה גדולה בכך שהמענה לה (גם אם איננו "פתרון") - הינו "צורת חיים". חידה גדולה לפיכך, היא חידה הנובעת מהחיים ונענית בחיים. באופן זה הדת, המדע, הפיוט והאמנות בהיותם מכוונים אל חידת החיים, הינם חידות גדולות. אם נתחקה אחר החידה הגדולה נלמד משהו על צורות החיים של בני האדם הנוטלים חלק בצורות החיים השונות, גם אם לנו אין חלק בהן.

בסמינר יוכלו המשתתפים לבחור טקסטים המכילים חידות גדולות, בהם יעסקו בעבודותיהם.
במפגש הראשון תוצג המתודולוגיה המוצעת לניתוח הטקסט, ובהמשך הסמסטר יערכו שלוש פגישות נוספות של כלל הקבוצה (מועדיהן יקבעו עם תחילת הסמסטר). יתר הסמינר יתנהל בפגישות אישיות.
ציון הסמינר יקבע על סמך עבודת הסיום וההתקדמות במהלך הסמסטר.

פרקים בפילוסופיה של היוגה‏ (06184852)

סמינר מ.א.

ד"ר דני רווה

הסמינר יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי ובפרשנויותיה הקלאסיות והמודרניות. ננסה להבין מהן השאלות הפילוסופיות עימן ביקש מחבר היוגה-סוטרה להתמודד, ולברר כיצד הוא מתכתב עם מסורת הסאנקהיה ועם הבודהיסטים. נקדיש מזמננו גם לפילוסופיית היוגה של שרי אורובינדו, ולבסוף נדון במקומה של היוגה כפילוסופיה בדיאלוג העכשווי בין הודו והמערב.
המשתתפים יידרשו לקריאה מרובה מפגישה לפגישה ולהצגת רפרטים.
ביבליוגרפיה ראשונית:
Ian Whicher and David Carpenter (eds.), Yoga: The Indian Tradition, London: Routledge Curzon, 1993.
Daya Krishna, 'The Yoga Sūtras: The Undeciphered Text – Anomalies, Problems and Paradoxes', in: Indian Philosophy: A Counter Perspective, Sri Satguru Publications, Delhi, 2006, pp. 204-223

פילוסופיה ושירה‏ (06184853)

סמינר מחקר

ד"ר חגי כנען

"הריב העתיק" בין הפילוסופיה לשירה הוא עדות לא רק למתח בסיסי הקיים בין שתי דרכים שונות לגלות ולתת פשר לדברים, אלא, בו בעת, גם עדות לאינטימיות ולקירבה השוררת בין שתי דרכים אלה. סמינר המחקר מיועד לסטודנטים המתעניינים ומתמצאים בשירה ומטרתו לבדוק אפשרויות של כתיבה פילוסופית אודות שירה. הסטודנטים הנרשמים מתבקשים לבוא לפגישת הסמינר הראשונה לאחר שבחרו מראש במשורר/ת או קורפוס שירי מסויים בו ירצו להתמקד במהלך עבודתם האישית. הסמינר יתנהל במתכונת משולבת של פגישות אישיות וקבוצתיות.

הפילוסופיה של החזותי‏ (06184854)

סמינר מ.א.

ד"ר חגי כנען

דיון במקומה האמביוולנטי של התופעה החזותית במחשבה הפילוסופית, תוך ניסיון לברר מהי פתיחות פילוסופית אל החזותי ומדוע חשובה פתיחות מעין זו? הסמינר יבדוק את האפשרות לפתח שפה חזותית כדי לתאר צומת של סוגיות אפיסטמולוגיות, אסתטיות ואתיות שעומדות ביסוד המרחב הבינאישי.
הקריאה תכלול טקסטים של: מרלו-פונטי, ויטגנשטיין, בארת, לוינס, דלז, לקאן וויניקוט.

המטאפיזיקה של הזמן‏ (06184856)

סמינר מחקר

ד"ר ירון סנדרוביץ

הפגישה הראשונה תתקיים ב-24/1/2008 בשעה 18:00 בחדר 497.
מושג הזמן הוא ממושגי היסוד של המדע והמטאפיזיקה. במסגרת סמינר זה נבקש להבין כמה מהסוגיות העיקריות שקשורות להווייתו של הזמן. בין הסוגיות שתידונה במישירין או בעקיפין בסמינר: הוויה והתהוות, זמן ואובייקטיביות, המעמד של ההתהוות הזמנית, ההבחנה (של מקטאגרט) בין שני טיפוסי סדרות זמניות (סידרה A וסדרה B), תודעת זמן וזמניות. הטקסטים שבהם נדון לקוחים הן מהמסורת האנליטית בפילוסופיה והן מהמסורת הקונטיננטאלית.
סמינר זה הוא סמינר מחקר – סמינר בהדרכה אישית. בראשית השנה יתקיים מפגש אחד שבו יוצג נושא הסמינר והמאמרים והספרים שיידונו. במסגרת הסמינר יידרשו התלמידים לכתוב שתי עבודות קצרות שיתבססו על טקסטים משותפים. כל עבודה תידון במסגרת פגישה אישית עם מורה הקורס. הציון יינתן על סמך עבודות אלו ועל סמך המפגשים עם מורה הקורס.

עצמיות ומודעות‏ (06184857)

סמינר מ.א.

ד"ר ירון סנדרוביץ

מה הקשר בין 'עצמיות' (selfhood) לבין 'מודעות עצמית' (self-consciousness)? האם יש קיום לעצמיים (selves) שאינם מחוננים ביכולת למודעות עצמית? שאלה זו תעמוד במרכזו של סמינר זה. בחינת התשובות השונות שנתנו בעת החדשה לשאלה זו חושפת את המבוכה והבלבול שהיא מעוררת. חלק מההוגים סבור שאין תלות מושגית בין קיומם של עצמיים לאפשרות תודעתם, חלק אחר מדגיש את התלות המושגית שבין קיומם של עצמיים למודעותם העצמית. במסגרת הסמינר נבקש לסלק מבוכה זו או לפחות להתחקות אחר מקורותיה. נתייחס לשאלת הקשר שבין תודעה עצמית לעצמיות תוך ניסיון לבחון, ראשית, את מה שמייחד את מושג העצמי ואת מושג התודעה העצמית האנושית. בין הנושאים שבהם נדון כלולים א) שאלת ייחודיותה של נקודת המבט של הגוף הראשון; ב) המודלים הנרטיביים של העצמיות; ג)אחדות התודעה ועצמיות; ד) זהות פרסונאלית ותודעה עצמית. הטקסטים שאליהם נתייחס לקוחים מתחום ההיסטוריה של הפילוסופיה בעת החדשה, הפילוסופיה האנליטית של הנפש והפנומנולוגיה. בין ההוגים שאליהם נתייחס כלולים דיקארט, קאנט, הוסרל, היידגר, ריקר, סטרוסן וממשיכיו, פארפיט, לואיס מקדואל, דנט, רוזנטאל, פלאנאגן, ראדר-בייקר, מוראן, ואחרים.

פילוסופיה - הפשר על סוגיו‏ (06184858)

סמינר מחקר

פרופ` מרסלו דסקל

נושא סמינר המחקר השנה הוא התופעה של מתן פשר על סוגיה ותחומיה השונים: יצירות אמנות, טקסטים פילוסופיים או אחרים, תקשורת בין-אישית או המונית, רגילה או אלקטרונית, וכד'. התשתית התיאורטית לחקר מתן הפשר, שעליה יסתמך הסמינר, היא הפרגמטיקה והרטוריקה.
הסמינר נועד לעבודה אישית עם כל סטודנט בנפרד. בפגישה משותפת ראשונה של כל המשתתפים, יוצגו מטרותיו ודרכי העבודה של הסמינר, כל אחד יציג את תחומי ההתעניינות שלו וקשריו המשוערים עם נושא הסמינר, ותקבענה פגישות אישיות (לפי מועדים המתאימים למרצה ולסטודנט; לרוב הפגישות תהינה בימי ה' אחה"צ). בהמשך הסמסטר תחל עבודה אינטנסיבית עם כל אחד מהמשתתפים. רצוי שהסטודנט יגיע לפגישה הראשונה של הסמינר (הפגישה המשותפת) כבר עם תיאור של שתיים עד שלוש בעיות פילוסופיות המעניינות אותו (לא יותר מעמוד אחד מודפס לכל בעיה). בשתי הפגישות הראשונות ייקבע נושא המחקר והביבליוגרפיה, בהסכמה הדדית בין המרצה והסטודנט. ייעשה מאמץ לבוא לקראת הסטודנט בבחירת הנושא על פי התעניינותו של הסטודנט, ואף בדרך שתשרת אותו להמשך לימודיו (כולל עבודה לקראת התיזה). בפגישה השלישית תגובש תוכנית העבודה. במהלך הסמסטר יוגשו טיוטות של פרקי העבודה הסמינריונית המתוכננת, ולפחות טיוטה מלאה של העבודה. בדרך זו ישמש הסמינר לחידוד דרכי החשיבה וכושר הניסוח של הסטודנט. המטרה (והדרישה) היא שלפני חופשת הקיץ יגיש הסטודנט את הגרסה הסופית של העבודה. העבודות הראויות לכך יוצגו בתמצות בפני הקבוצה כולה בפגישת סיום של הסמינר. ניתן להגיש עבודות בעברית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, וגרמנית. ניתן לבדוק את תחומי המחקר של המרצה באתר:
www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal

הרציונאליות וסוגיה‏ (06184859)

סמינר מ.א.

פרופ' מרסלו דסקל

לכאורה, הרציונאליות, הבאה לידי ביטוי בחשיבה ובפעולות של האדם ובתוצאותיהן, על אף היבטיה שרבים והשונים, היא תופעה אחידה במהותה, הנשענת למעשה על תשתית ייחודית לאדם – המכונה "ratio". מטרת הסמינר היא לבחון את סבירותה של דעה מקובלת ומושרשת זו. שיטת הבדיקה תהיה מושגית-פילוסופית, היסטורית ואמפירית. יועלו לדיון בסמינר דוגמאות לכאורה של סוגים שונים – באופן מהותי – של רציונאליות (ושל אי-רציונאליות) לכאורה, ותשאל לגביהם האם אכן הם ראויים לכינוי 'רציונאלי' או 'אי-רציונאלי'. דיון נוקב בשאלה זו יאפשר, מצידו, להרחיב או לצמצם הדיון, את מושג הרציונאליות ומגוון יישומיו ה"לגיטימיים" – כלומר, תספק בסיס "אמפירי" לאנליזה פילוסופית מבוססת של המושג הנ"ל.
המשתתפים בסמינר מוזמנים לערוך חיפושים, עוד בטרם פתיחת שנת הלימודים, על תופעות הנחשבות על ידם או על ידי אחרים, בימינו אנו או בתקופות אחרות, בתרבותנו או בתרבויות אחרות, "רציונאליות" (או "אי-רציונאליות"), לאסוף ראיות וטיעונים אודותיהן, על מנת להציגן בסמינר ואולי להמשיך ולפתח אותן לעבודות סמינריוניות.
רמזים לביבליוגרפיה רלוונטית ניתן לקבל מסטודנטים אחרים המכירים את המרצה או לדלות מהאתר:
www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal

מטא-פילוסופיה‏ (06184860)

סמינר מחקר

ד"ר נועה נעמן צאודרר

בסמינר נעסוק ביחסה של הפילוסופיה אל עצמה. נבחן תשובות עכשוויות לשאלות כמו מהי הפילוסופיה ומהי תכליתה; באיזו מידה ניתן לראותה כדיסציפלינה העומדת ברשות עצמה; האם מטרותיה של הפילוסופיה תיאורטיות או מעשיות; מהו הקשר בין ביקורת פילוסופית לחיי היום יום; ובאיזו מידה, אם בכלל, ניתן לדבר על פרוגרס בפילוסופיה. במפגש הראשון תוצג הסוגיה ותחולק רשימת מאמרים העוסקים בה, מנקודות מבט שונות. התלמידים יתבקשו לבחור באחד מן המאמרים שברשימה, לנתח את העמדה המוצגת בו ולנסח את תגובתם לעמדה זו. החיבור ייכתב בשלבים, בהנחיה אישית של המרצה.

המיסטי והדתי: ויטגגנשטיין ופרשניו‏ (06184862)

סמינר מ.א.

ד"ר נחמה ורבין

הסמינר יעסוק בממד המיסטי והדתי במחשבתו של ויטגנשטיין המוקדם והמאוחר ובאופן בו יישמו פרשניו של ויטגנשטיין את שיטתו הפילוסופית של ויטגנשטיין המאוחר על מנת להבין את טבעה של האמונה הדתית ואת מאפייניה. נתבונן בטרקטט, בהרצאה על אתיקה, בהרצאות על אמונה דתית בהרצאותיו של ויטגנשטיין על פרייזר, בחקירות הפילוסופיות ובעל הוודאות. כמו כן, נתבונן בראש ריס, ווינץ, פיליפס ואחרים המשתמשים בשיטתו של ויטגנשטיין המאוחר בניתוחיהם הפילוסופים השונים את האמונה ומאפייניה.

הרכב הציון הסופי: 90% עבודה 10% רפרט + השתתפות.

קבלת קרדיט על סמינר זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים, בהצגת רפרט והגשת עבודה סמינריונית בסוף הקורס.

האנטי-ריאליזם של דאמט‏ (06184864)

סמינר מ.א.

ד"ר ענת מטר

מייקל דאמט מנסה לאתגר את המטאפיסיקה הריאליסטית המושרשת עמוק באופן בו אנחנו חושבים על העולם. בסמינר נקרא מתוך מאמריו המנסים לחשוף את הדוגמה הריאליסטית ולבדוק את טיבה ואפשרותה של האלטרנטיבה האנטי-ריאליסטית בתחומים שונים (כגון מתימטיקה, זמן, עבר). המאמרים ארוכים ומפותלים, ולכן נבסס את הדיונים בכיתה על רפראטים ועל קריאת הכנה בבית.

על טבע האדם‏ (06184865)

סמינר מ.א.

פרופ' צבי טאובר

"[...] 1) מה אני יכול לדעת? 2) מה עלי לעשות? 3) לְמה רשאי אני לקוות? 4) מהו האדם? השאלה הראשונה נענית על-ידי המטאפיסיקה, השניה על-ידי תורת-המוסר, השלישית על-ידי הדת, והרביעית על-ידי האנתרופולוגיה. ביסודו של דבר כל אלה היו יכולות להיחשב כאנתרופולוגיה, מכיוון ששלוש השאלות הראשונות מתייחסות אל האחרונה" (ע. קאנט, לוגיקה).
"האקזיסטנציאליזם האתאיסטי, שאני מייצגו, מצהיר בעקביות, שאם אין אלוהים, הרי מצויה לפחות ישות אחת אשר קיומה קודם למהותה; ישות הקיימת לפני שאפשר להגדירה על-פי עיון במושגה. ישות זו היא האדם" (ז'-פ. סארטר, האקזיסטנציאליזם הוא הומאניזם).

מטרת הקורס: ברור מושגי ותמאטי בשאלות מהות האדם – באשר לעצם קיומה, טיב קיומה ותוקפה, ובדבר תכניה השונים.
נושאי הקורס: תפישות אדם שונות בתולדות הפילוסופיה, כגון אלה של אפלטון ואריסטו בעת העתיקה, דקארט, הובס, רוסו וקאנט בעת החדשה, היגל, קירקגור, מארקס וניטשה במאה ה-19, פרויד, הוגי אסכולת פרנקפורט, הוגים אקזיסטנציאליסטיים במאה ה-20. הנושאים הספציפיים שידונו בקורס יקבעו בשבועיים הראשונים לקיומו, בהתאם לנושאי הרצאות הרפראט שיטלו על עצמם התלמידים: במסגרת מתוחמת של תולדות ההגות המערבית – איש איש לפי עניינו.
דרכי הוראה: הרצאות מבוא, הרצאות רפראט של תלמידים ו/או קריאה-מודרכת בהנחייתם, דיון בכיתה, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: פרקים נבחרים מתולדות הפילוסופיה, העוסקים בתפישות האדם. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס. באופן ראשוני אפשר לעיין באנתולוגיה E.Fromm and R.Xirau, (eds), The Nature of Man (MacMillan, N.Y., London, 1968…), אשר מכילה יותר מ-70 טקסטים מתולדות התרבות וההגות הפילוסופית על אודות טבע האדם.
מטלות במהלך הקורס ולסיומו: הרצאת-רפראט (ומסירתה בכתב); עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.

מרקסיזם פרודיאני ‏ (06184866)

סמינר מ.א.

פרופ' צבי טאובר

"אילו הצליח אי-מי להראות לנו בפרוטרוט את דרך התנהגותם של המומנטים השונים האלה - את מערך-היצרים הכלל-אנושי, את הווריאציות הגזעיות שלו ואת גלגוליו התרבותיים, איך הם מעכבים ומקדמים זה את זה בתנאי הסדר החברתי, בתנאי הפעילות המקצועית ואפשרויות הפרנסה - אילו עלה בידי מי לגלות לנו כל אלה, היה נותן בכך השלמה למארקסיזם, השלמה שהיתה הופכת אותו למדע-חברה ממשי" (ז. פרויד, סידרה חדשה של הרצאות המבוא לפסיכואנאליזה).
"נראה כי בכל מהפכה היה רגע היסטורי, שבו המאבק נגד השליטה היה יכול לנצח – אך רגע זה חלף. יסוד של הבסה עצמית כלול, כנראה, בדינאמיקה הזאת [...]. במובן זה היתה כל מהפכה – מהפכה נבגדת" (ה. מרקוזה, ארוס וציוויליזציה).

מטרת הקורס: הכרת הסינתזה המארקסית-פרוידיאנית של אנשי אסכולת פרנקפורט ובעיקר של אריך פרום (בשנות ה-30) ושל הרברט מרקוזה.
נושאי הקורס: מבוא מושגי למטריאליזם ההיסטורי של מארקס ולתורת היצרים של פרויד; המארקסיזם הפרוידיאני של א.פרום; "זכות האם"; ההיסטוריזאציה של תורת-היצרים; תסביך אידיפוס והתרמידור הנפשי; עקרון-מציאות לא-דכאני; פמיניזם מארקסיסטי-פרוידיאני.
דרכי הוראה: הרצאה, קריאה מודרכת, דיון, הנחיה אישית לכתיבת עבודה סמינריונית.
ספרות: בין הטקסטים המרכזיים: א.פרום, משבר הפסיכואנאליזה (הוצ' רובינשטיין, 1975); ה.מרקוזה, ארוס וציוויליזאציה (ספרית פועלים, 1978). רשימות מפורטות של ספרות ראשונית ומשנית תחולקנה לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: עבודה סמינריונית או עבודת רפראט.

פילוסופיה פוליטית - שיעור המשך: היסטוריה, מדינה ומוסר‏ (06187585)

שיעור

פרופ' צבי טאובר

"המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).
"מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע והפלנטות סובבות אותה, לא הוכר [העיקרון] שהאדם עומד על הראש, כלומר על המחשבה, והוא בונה לפיה את הממשות" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).
"אופן החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם" (מארקס, לביקורת הכלכלה המדינית).

מטרת הקורס: הכרת היחסים בין ההיסטוריה, הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה.
דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון.
נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מארקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; פופר – ביקורת ההיסטוריציזם; מרקוזה – החברה החד-ממדית. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא, גם בהתאם לעניין התלמידים.
ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; פופר, דלות ההיסטוריציזם; מרקוזה, האדם החד-ממדי. רשימות ממוקדות של ספרות ראשונית וספרות משנית תמסרנה לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

הלשון של השלטון ‏ (06593031)

סמינר

פרופ' עדי אופיר

איך השלטון מדבר אלינו? האם יש לשלטון שפה משלו? האם לחוק יש מעמד מיוחד כשפת השלטון? ואיך אנחנו מדברים אל השלטון? ולפני הכל, אולי, מהו שלטון ואיך נכון לדבר עליו, לתאר ולנתח אותו? אבל האם אפשר לדבר על השלטון בלי לשכפל את השפה שבה השלטון מדבר אלינו? ומצד שני, האם השלטון מתקיים מחוץ לשפה או לשפות שבהן הוא מיוצג? האם אפשר להשיב על השאלות באופן עקרוני, מעבר להקשרים היסטוריים ספציפיים? השאלות האלה יידונו באופן עצמאי ובמקביל גם יכוונו קריאה בכתביהם של כמה הוגים קלאסיים מן הקאנון של הפילוסופיה הפוליטית (אפלטון, מקיאוולי, הובס, הגל, מרכס, שמיט) וכמה הוגים בני זמננו (אלתוסר, פוקו, ראנסייר, ז'יז'ק). נעזר גם במלוויל ובקפקא וכן בטקסטים של היסטוריונים וסוציולוגים כמקס וובר, נורברט אליאס, ארנסט קנטרוביץ, ברטראן דה ג'וּבֶנֶל, ולואי מארן. הסמינר יתנהל במקביל בכיתה ובקבוצות עבודה קטנות.

הערה: הסמינר פתוח לתלמידי תואר שני וכן לתלמידי שנה אחרונה לתואר ראשון, באישור המרצה.

שלושה פרקים בהיסטוריה של האסון האלוהי‏ (06593033)

סמינר

פרופ' עדי אופיר

מאז סיפור המבול קשורה דמותו של האל המונותיאיסטי באסונות שהוא מחולל או עתיד לחולל, בעצמו או באמצעות שליחיו. מאז סיפור המבול מלוּוים אסונות, בעיקר אסונות המוניים, בסיפורים על התערבות אלוהית והאסונות נתפסים כזירה של התגלות אלוהית. הסמינר יוקדש לבחינת שלושה פרקים בהיסטוריה של האסון האלוהי: הוויכוח הסמוי בין קולות שונים בתפיסת האסון האלוהי ברבדים שונים של המקרא; תפיסות שונות של חילון האסון במאה השמונה עשרה בכתביהם של דפו, וולטר ורוסו; דימויים של אלימות אלוהית כמפתח לביקורת רדיקלית של היחסים בין חוק לאלימות במחשבתו של וולטר בנימין, וגלגולי הביקורת הזו במחשבתם של שמיט, דרידה ואגמבן.

הערה: הסמינר פתוח לתלמידי תואר שני וכן לתלמידי שנה אחרונה לתואר ראשון, באישור המרצה.

ואלטר בנימין, על מושג ההיסטוריה‏ (06593043)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש כל-כולו לקריאה דקדקנית ב"תיזות על ההיסטוריה" מאת ואלטר בנימין. תוקדמנה לקריאה בטקסט עצמו שתיים או שלוש הרצאות-פתיחה על אסכולת פרנקפורט באופן כללי ועל מעמדו של בנימין בתוכה. המפגש האחרון יוקדש לרצפציית התיזות של בנימין.

המיתוס בפילוסופיה‏ (06593044)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש לעיונים באופן שבו טופלו מיתוסים שונים בגופי הגות פילוסופית למיניהם. דוגמאות: סיפור עקידת יצחק התנכ"י ב"חיל ורעדה" מאת קירקגור; מעמד ה"אודיסיאה" ב"דיאלקטיקה של הנאורות" מאת הורקהיימר ואדורנו; "המיתוס של סיזיפוס" בספרו של אלבר קאמי הנושא שם זה, ועוד. המפגשים יהיו מושתתים על דיונים משותפים בספרים שנקראו. מספר המפגשים שיוקדש לכל ספר ייקבע כתוצאה מדינמיקת הדיונים שתתפתח במהלך הסמינריון.

מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט עד פרויד‏ (06593056)

שיעור

פרופ' עדי אופיר

בשיעור יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.

שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי. השתתפות בשיעור זה היא תנאי להשתתפות בשיעור ההמשך, מבוא לתיאוריות ביקורתיות II: מפרויד עד באטלר, שיינתן בשנת הלימודים תשס"ח.

אמת, מציאות, אוביקטיביות וחופש: הפרגמטיזם של רורטי ומבקריו ‏ (06593060)

סמינר

פרופ' מנחם פיש

הסמינר ידון בעיקרי הגותו של ריצ'ארד רורטי, ובחלק מהדיון הער שעוררה. הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופויה של הרוח במסורת הניאו-פרגמטיסטית האמריקאית. לקראת הסמינר יש לקרוא בעיון שני ספרים של רורטי:
Philosophy and the Mirror of Nature, Princeton University Press, 1979
ו-
Contingency, Irony, and Solidarity, Cambridge University Press, 1989
וכן את את חיבור המבוא שהקדים רורטי לאסופת המאמרים שערך תחת הכותרת:
The Linguistic Turn: Essays in Philosophical Method, University of Chicago Press, 1967.

קבלת קרדיט: הגשת שני רפרטים ו/או עבודה סמנריונית
תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרטים או עבודה סמינריונית):
תאריך אחרון להגשת העבודה: רפרטים - עבודות סמנריוניות –

טקסט, סמכות ואמת: פרקים בהרמנוטיקה ימי ביניימית ‏ (06593061)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

הלימוד הימי ביניימי הוא בעיקרו אקט פרשני. דבר זה נכון לתרבויות שונות ולתחומי עיון שונים בימי הביניים. ההרמנויטיקה ניצבת במוקד העיסוק הדתי והמדעי כאחד ואולם ההרמנויטיקה היא גם שמאפשרת מעברים תכופים ודו כיווניים בין הדתי והמדעי. על מנת להבין טוב יותר את האופן שבו מייסדת הפרשנות את השיח המדעי והדתי תבחנה במהלך הסמינר מספר סוגיות מפתח בהגות הימי ביניימית תוך השוואה בין השיטה הפרשנית של פילוסופים המפרשים את כתבי הקודש לבין שיטתם בבואם לפרש טקסטים פילוסופיים ומדעיים.

קבלת קרדיט: לצורך קבלת קרדיט על הסמינר יש צורך בהשתתפות פעילה שכוללת רפרט בכיתה במהלך הסמסטר וכן הגשת עבודה בכתב, בהיקף של רפרט או עבודה סמינריונית.

עבודה מסכמת:

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין

מיסטיקה ותאולוגיה סקולרית בימי הביניים ‏ (06593062)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

הכינוי מיסטיקה משמש לתיאור טווח רחב ביותר של תופעות, בראש ובראשונה כאילו שלקוחות מתחומי הדת ואולם נעשה בו שימוש רב גם לתיאור זרמי מחשבה פילוסופיים מהעת העתיקה ועד ימינו והוא נוגע ישירות לתחומי המדע והמאגיה בימי הביניים ובראשית העת החדשה. כחלק מההיסטוריוגרפיה של ימי הביניים מייצג המושג גם את טשטוש התחומים שבין דתיות ממוסדת, דתיות חוץ מימסדים ותופעות של מינות והרס הנורמות המקובלות. הסמינר יתמקד במכלול האספקטים הללו על מנת לעקוב אחר תרומתן של תנועות מיסטיות ליצירתה של "תיאולוגיה סקולרית" בשלהי ימי הביניים.

מבוא לתיאוריה ביקורתית :II מסוסיר עד דרידה‏ (06593065)

שיעור

ד"ר רועי וגנר

הערות

בשיעור זה תוצג סקירה של זרמים בתיאוריה הביקורתית שהתפתחו בין שנות העשרים לשנות השבעים של המאה הקודמת. הסקירה תכלול דיון בהגות סטרוקטורליסטית ומרקסיסטית סביב מלחמת העולם השנייה, ובהתפתחויות בתיאוריה הסוציולוגית והפוסט-סטרוקטורליסטית סביב שנת 1968.
בקורס נקרא טקסטים של דה-סוסיר, לוי-שטראוס, לקאן, אסכולת פרנקפורט, דה-בובואר, בורדייה, פוקו, ודרידה.

השתתפות בקורס זה מותנית בהשתתפות בקורס מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט ועד פרויד

הפילוסופיה של ההשכלה הברלינאית במאה ה- 18 ‏ (06594105)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

ההשכלה הברלינאית היתה גילויה המובהק הראשון של ההשכלה היהודית בכלל. שני הפילוסופים הבולטים בה הם משה מנדלסון ושלמה מימון. במרכזו של הסמינר יעמודו ההקשרים של הפילוסופיה של שניהם עם ההשכלה היהודית והנאורות בכלל. נקרא הן טקסטים שנכתבו עברית והן כאלה שנכתבו גרמנית (בתרגום). נקרא טקסטים מסוגות שונות: פילוסופיה, פרשנות תורה, פרשנות לספרי החכמה וכו'.

הפילוסופיה של המדע של קארל מארקס‏ (06594106)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

יצירתו המדעית הבשלה של קארל מארקס אמורה להוות לא רק תרומה למדע החברה של ימיו אלא גם דוגמה מובהקת למדע בעל אופי אחר מהמקובל. במאה השנים הראשונות מאז פרסומו של "הקאפיטאל" פורש הספר גם כמודל של "מדע פרולטארי" או "דיאלקטי" וכחלופה ל"מדע הבורגני." נקרא חלקים ניכרים מהיצירה וכן ספרות משנית וננסה לענות על השאלה איזה מודל של מדע מגולם בה.

פילוסופיה של המדע למתקדמים ‏ (06594613)

שיעור

פרופ' מנחם פיש

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

קבלת קרדיט:
משימת בית: הגשה בתאריך___________

תרגיל בפילוסופיה של המדע ‏ (06595287)

תרגיל

מר ניצן מיטל

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי ותוקפו, באמצעות התמקדות בשלושה אספקטים מרכזיים של פילוסופית המדע במסורת האנליטית: ההבחנה בין משפטים אנליטיים וסינתטיים, מושג ההסבר המדעי, ושאלת אמות המידה לקידמה ולפעילות רציונלית במדע. במהלך הקורס ננסה לבדוק, בין היתר, מדוע שאלות אלה הטרידו כמה מגדולי הפילוסופים, עד כמה הושפעו פילוסופים אלה מעמדות קודמיהם, ומה הייתה תרומתם להבהרתן וניסוחן המחודש של השאלות. על המשתתפים בתרגיל מוטלת חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים, והגשה בכתב, של שלושה דו"חות קריאה מבין עשרה שנעסוק בהם. פרט לדוחות הקריאה הנ"ל, אין חובות הגשה נוספים

מבוא לפוסט-מודרניזם‏ (06621156)

שיעור

ד"ר חיים דעואל-לוסקי

INTRODUCTION TO POST-MODERNISM

1.המצב המודרני והעולם המערבי: תפיסת המציאות הריאלית והרומנטית
2.המצב הפוסט-מודרני: מות האדם ופרוק הערכים במסורת, במדינה ובאמנות
3.המפנה ה- I בפילוסופיה המודרנית: ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום
4.המפנה ה II : ביקורת הסוביקט של דיקארט והצו הקאטגורי של קאנט
5.פרידריך ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה קיומית
6.ביקורת ההיסטוריה, ביקורת המדע והמודלים הסיבתיים והניגודיים
7.מיהו האחר ומהו ההבדל: מישל פוקו, ביקורת השלילה וגילוי השגעון
8.משיפוט הטעם הטהור [של קאנט] לעבר הכרה בעליונותה של האמנות
9.מבוא למחשבה החדשה על המוסר: רלטיביזם מוסרי או אתיקה חדשה?
10.מהו ה"שפע" ומהו ה"צימצום" – בין האמנות המודרניות לפוסט מודרנית - I
11.האמנות המודנית מול האמנות הפוסט מודרנית II: בין פיקאסו ודושאן
12.הפילוסופיה כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם והגלובליזציה
13.העיסוק במשמעות באמנות הגוף והמיצג, הקולנוע, הוידאו ארט
14.תמונת העולם החדש בעקבות המחשבה הפוסט מודרנית: ריבוי ואחדות.

מבוא לרטוריקה‏ (06621450)

שיעור

ד"ר שי פרוגל

Introduction to Rhetoric הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק. בקורס נסקור באופן היסטורי ורעיוני מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. נכיר כל השקפה דרך הטקסטים המרכזיים שלה ונעמוד על הנחות היסוד השוכנות בבסיסה. הדיון יתחיל עם הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, ויסתיים בהשקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן. קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים‏ (06622052)

שיעור

ד"ר תמר אילת -יגורי

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives
מטרת הקורס: תשובות שונות לשאלת משמעות החיים, החל בערכים כגון: אושר, אמונה, מוסר או אהבה, וכלה בתהליכים של בניית משמעות וסיפור חיים.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? בדיון הפילוסופי יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. בדיון הפסיכולוגי יוצגו גישות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, אריסטו, יום, פסקל, שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, ויטגנשטיין וקאמי; וכן לעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

הקורבן והמחשבה הפילוסופית ‏ (06623079)

סמינר

ענת רימון-אור

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

גוף ונפש‏ (06694102)

סמינר

פרופ' רות רונן

גוף ונפש Body and Soul

ישנו קושי של ממש להיפטר מן הדואליזם של דקארט בין גוף לנפש שכן נדמה שההיסטוריה של הדיונים בגוף ונפש, הן לפני דקארט והן אחריו, נבחנת לאורו של הדואליזם הזה. מהו פתרון לדואליזם? באיזה מובן הדואליזם עצמו הוא פתרון? מהן האפשרויות לחשוב את הנפש או הגוף או שניהם כאחד? מהן ההשלכות של קדימות המחשבה על פני הגוף?
סמינר זה יעסוק בצורות לקרוא את הדואליזם בין גוף ונפש לאורה של המחשבה הפסיכואנליטית. לשם כך נקרא כמה טקסטים פילוסופיים: "פיידון" של אפלטון, "על הנפש" לאריסטו, "תשוקות הנפש" של דקרט, "מה נקראת מחשבה?" של היידגר. במקביל נעסוק בטקסטים מכוננים בפסיכואנליזה לאורם ניתן לבחון את הדילמה הפילוסופית הזו: "מעבר לעקרון העונג" של פרויד, התייחסויות של לאקאן בטקסטים שונים וכן סמינר של הפסיכואנליטיקאי ז'.אלן מילר שכותרתו "הביולוגיה הלאקאניינית".
הנוכחות בכל פגישות הסמינר היא חובה.

השיח בתרבות על פי לאקאן‏ (06694104)

סמינר

פרופ` רות רונן

השיח בתרבות על פי לאקאן
Discourse in Culture according to Lacan

בסמינר שלו בשנת 1969-70 (שכותרתו "ההופכי של הפסיכואנליזה") מציע לאקאן צורת התבוננות במקומה של הפסיכואנליזה ביחס למבני השיח האחרים בתרבות. הפסיכואנליזה, על פי תפיסתו, איננה תפיסת עולם אלא דיסקורס, אחד מיני חמישה אותם הוא מונה: שיח האדון, שיח ההיסטרית, שיח האוניברסיטה ושיח הפסיכואנליטיקאי (השיח החמישי הוא השיח של הקפיטליזם שהוא נגזרת של צורות שיח אחרות). בסמינר זה פורס לאקאן את האפקטים שיש לכל אחד ממבני השיח על התרבות כאשר המבנה הייחודי לכל אחד מהם מופיע דרך תצורות תרבותיות.
הסמינר יוקדש לקריאת קטעים נבחרים מתוך הסמינר, שגירסה רישמית שלו יצאה בשנה האחרונה באנגלית.
לא נדרש בהכרח ידע מוקדם במחשבה הפסיכואנליטית , אך נדרש עניין בסוג השאלות שהפסיכואנליזה מעלה, ונכונות להשקיע מאמץ בתהליך הלמידה. הנוכחות בפגישות הסמינר היא חובה.

פילוסופיה יוונית אחרי אריסטו‏ (06721104)

שיעור

ד"ר אורנה הררי

סקירה של תולדות הפילוסופיה היוונית ממות אריסטו ועד המאה הראשונה לפנה"ס. נעסוק באסכולות הפילוסופיות של התקופה ההלניסטית – האקדמיה, הפריפטוס, הסטואה, האפיקורטים והספקנים. נעמוד על השקפותיהם של ההוגים השונים, לגבי השפה, ההכרה, הטבע ומוסר ומדינה.
דרישות: נכוחות בלפחות 80% מהשיעורים
קריאה שוטפת של המקורות
מבחן
המבחן יקבע את הציון הסופי

מוות לידה ומה שביניהם‏ (06872134)

שיעור 2 ש"ס

מר בועז עמיחי

אחד ממאפייניו הבולטים של הבודהיזם הטיבטי הוא גישתו הפתוחה לנושא המוות. המוות אינו נתפס כתקלה או כישלון, אלא כדבר שהוא חלק בלתי נפרד מגלגל החיים, ובעיקר כנקודת מפתח בתרגול הרוחני של האדם. הבודהיזם הטיבטי פיתח לדרגת אומנות את יחסו למוות, ומביא עימו כלים שונים ומגוונים שנועדו לסייע למתרגל להתכונן למותו, ולהפיק ממנו את המירב עבור התפתחותו הרוחנית. כלים אלו מבוססים בחלקם על יסודות מהבודהיזם המוקדם (הבודהיזם הפאלי) ואחרים שהתווספו במהלך השנים בטיבט.
במהלך הקורס נעקוב אחר גישת הבודהיזם למוות, החל מהכתבים המוקדמים בשפה הפאלית, ועד ספרות מודרנית של מורים טיבטיים בני זמננו. ננסה להבין את משמעות המוות לתרגול הרוחני, מקומו, וההיבטים הפילוסופיים, חברתיים ואנושיים של ההתמודדות עימו.
כראוי לקורס העוסק בדרך של התפתחות רוחנית הקורס ידרוש מהתלמידים מידה של מעורבות אישית ונקודת מבט חווייתית על הנלמד בשיעור.
חובות הקורס יכללו שתי מטלות ומבחן סיום.

יופיו של הבלתי מושלם: תפישת היופי והזן בודהיזם היפני‏ (06872143)

שיעור 2 ש"ס

פרופ' יעקב רז

השיעור יעסוק בתורות היופי היפניות, במיוחד באלה שקבלו את השראתן מעולם הזן בודהיזם. תוך כדי עיון ודיון ביצירות אמנות מעולם הספרות, השירה, הארכיטקטורה, הקרמיקה, הציור, טכס התה, ועוד נעמוד על ההבטים האסתטיים והפילוסופיים של ערכי האמנות היפנית: הערכים של הבלתי מושלם, הפגום, הפשוט, המסתורי, השקט, הישן, ומקומם שך החלל הריק, האקראי והספונטני בתוך יצירת האמנות

ריקותה של הריקות: על עצמי ושחרור בבודהיזם המהאיאנה ‏ (06872155)

שיעור 2 ש"ס

פרופ' יעקב רז

הקורס יעסוק במושג הריקות, שהוא מושג מרכזי בעיון ובמעשה של בודהיזם המהאיאני, מן הגירסה הטיבטית ועד עולם הזן בודהיזם הסיני-יפני. הקורס יסקור את המושג גם מנקודת המבט של סוגית קיום-אי-קיום העצמי והקשר שלה לשחרור הבודהיסטי. כל זאת תוך כדי עיון בסוטרות וכתבים העוסקים בנושא: סוטרת הלב, סוטרת היהלום, ערור האמונה במהאיאנה, שין-שין-מינג, כתבי דוגן ואחרים

הבודהיזם המוקדם: מדרשות הבּוּדְהָה למסורת תְהֶרַוַאדַה‏ (06872160)

שיעור 2 ש"ס

גב' קרן ארבל

הקורס ישמש מבוא להיסטוריה, הפילוסופיה והתרגול הבודהיסטי השייך למסורת התְהֶרַוַאדַה שבסרי-לנקה, בורמה, תאילנד, לאוס וקמבודיה. הקורס יבחן כמה מהסוגיות והפרקטיקות המרכזיות של הבודהיזם המוקדם כפי שהן מופיעות בקנון הפּאלי, הגרעין העתיק ביותר של של מסורת התְהֶרַוַאדַה. בין הנושאים שידונו: הבנת הקונטקסט הדתי-פילוסופי-תרבותי בו התפתחה התורה הבודהיסטית, היווצרותו של הקנון הפּאלי, הבודהה שאקימוני ומעמדו של המורה, ארבעת האמיתות של האצילי, קוסמולוגיה, תורת ה’לא-אני‘ וחמשת המצרפים, ההתהווּת המוּתנית (paticca-samuppaada), התודעה הלא-עֵרה והתודעה העֵרה, נזירוּת ו’בעלי בית‘, היחס לנשים ומעמדן, הפרקטיקות המדיטטיביות השונות והשתלבותם בתרגול הבודהיסטי להתעוררות (bodhi), ניבּאנה (נירוואנה) בחיים ולאחר המוות, התפיסה המרכזית של האבּהִדְהַמַּה (הפסיכולוגיה הבודהיסטית).
ננסה גם להתחקות אחר התפתחותם של חלק מהרעיונות המרכזיים בתפיסה הבודהיסטית, מהסוטרות, דרך האבּהִדְהַמַּה, לתפיסה התְהֶרַוַאדית, כפי שהיא מוצגת בוִיסֻדְּהִמגּה, הטקסט החוץ-קנוני החשוב ביותר למסורת זו. נבחן האם התמונה שעולה מדרשות הבּוּדְהָה, כפי שהן מופיעות בקנון הפאלי, דומה או שונה לתפיסה הדוקטרינלית של מסורת התְהֶרַוַאדַה, הרואה בטקסטים אלו את דברי הבּוּדְהָה.
בכל שיעור נדון באחד מנושאים אלו תוך קריאה בדרשות הבּוּדְהָה (סוטרות) בתרגום לאנגלית ולעברית, ומאמרים אקדמיים רלוונטים.

נשיות הודית בתרבות הקלאסית והפופולרית‏ (06872163)

שיעור 2 ש"ס

גב' מיה טבת דיין

בקורס זה נבחן מקרוב את ייצוגיה של האישה בתרבות ההודית הפופולרית (קולנוע, ספרות הודית מודרנית, מדיה ויזואלית) ובתרבות הקלאסית (שירה, מיתולוגיה, אמנות וסיפורי עם). לא פעם מתנגשים ייצוגים אלו עם הגדרותיה המסורתיות של האישה וחושפים בפנינו רגעים מרתקים ומכריעים בחייה. השיעורים יוקדשו להיכרות עם מספר צירים מרכזיים בחיי הנשים: אידיאל חיי הנישואין, הדילמה סביב מבחני הטהרה, סימני השאלה סביב מנהגי הסאטי (מוות באש) והדאורי (מוהר), חיי האלמנות ופרישותן של נשות המקדשים.

הדרך הבודהיסטית‏ (06872271)

פרו"ס 4 ש"ס

מר אביתר שולמן

לדרך הבודהיסטית פנים רבות, מתרגול ומדיטציה, דרך פולחן ואמנות, ועד הגות פילוסופית. באופן כללי, אפשר להגדיר את הדרך הבודהיסטית כניסיון לבסס ולהנכיח את תובנתו של הבודהא במציאות בשר ודם, כאשר הגילום המלא של הידיעה הישרה נקרא 'הארה'. מטבע הדברים, בבודהיזם התפתחו הגדרות שונות לדרך הבודהיסטית. אחדים הדגיש את המדיטציה, בעוד אחרים סברו שלימוד טקסטים יספיק. היו גם אלה שהאמינו כי דבקות בדמותו של הבודהא, או אולי תרגול נדיבות וסבלנות, יובילו אותם לעולמות טובים יותר. הבודהיסטים גם היו תמיד חלוקים הן לגבי הגדרת המציאות, והן לגבי הבנת הדינמיקה הנפשית עליה מבוסס הסבל. בשיעור זה נבחן את גלגוליה השונים של הדרך הבודהיסטית. נשרטט את הגישות הכלליות עליהן מבוסס הבודהיזם, ונבחן את הקשר בין לימוד ותרגול, ובין טקסט וחוויה. נבין מהן האסכולות הבודהיסטיות המרכזיות ונתהה לאן הן מובילות.

נוכחות בשיעורים חובה, הגשת העבודה שבועיים מתום הסמסטר

גבר, אשה, לימוד משפחה – קונפוציאניזם ומגדר ‏ (06872278)

פרו"ס 4 ש"ס

ד"ר גליה פת-שמיר

איך מאזנים בין מחויבות ומסירות למשפחה ולזולת לבין זו שדורשים הלימוד וההתקדמות האישית? קונפליקט זה שעומד במרכז חייהם של נשים וגברים רבים בעולם המודרני ואשר הצמיח מתוכו תורות של ג'נדר אינו זר לקונפוציאניזם המוקדם. כהגות שבמרכזה שימור המסורת מחייב הקונפוציאניזם שתי גישות סותרות לכאורה: מחד, הקונפוציאניזם מעמיד את המשפחה כראשונה במעלה באמצעות מידת כיבוד ההורים (xiao), רעיון המוצדק בין היתר בכך שהמסורת התרבותית מועברת מהורים לילדיהם דרך הגרעין המשפחתי, בפרקטיקה יומיומית, בחגים, ובריטואלים. מאידך, מוצג הלימוד (xue) כראשון במעלה עבור הקונפוציאני, מאחר והמסורת ניתנת להעברה רק באמצעות לימוד, בפרט לימוד הקלאסיקה. איך נפתר הקונפליקט בתיאוריה ובמעשה? על שאלה זו נענה בקורס באמצעות דוגמאות מהספרות, הפילוסופיה, הדת, הקולנוע ודרך דמויות היסטוריות בסין.
הפרו"ס יועבר דרך הצגת כלים תיאורטיים ומתודולוגיים לחקר שאלות מגדר. כל משתתפי הפרו"ס יקבלו לידיהם טקסט מהפילוסופיה, הספרות, הדת או הקולנוע הסיני, על-פי בחירתם. דרך הטקסט יציגו את הביטוי הרלוונטי לקונפליקט שבין משפחה ולימוד ואופן ההתמודדות איתו בטקסט הנבחר.

נוכחות בשיעורים חובה, הגשת העבודה שבועיים מתום הסמסטר

הומניזם קונפוציאני‏ (06873380)

סמינר 4 ש"ס

ד"ר גליה פת-שמיר

הומניזם הוא דרך חיים רציונאלית שבה אדם, התפתחותו ומניעיו הם הדומיננטיים בהבנת העולם והחיים. עניינו העיקרי של ההומניזם הוא מימוש האדם באופן קונקרטי. ההומניזם, כאתי ואוניברסאלי, פונה לחיפוש רווחת כל בני האדם בחיים אלו דרך חסד ותבונה. ההומניזם חפשי מאמונות באשר למה שאינו טבעי ומקבל את עובדות החיים כדרך לפתרון בעיות אנושיות, הוא קונסטרוקטיבי ולא נגטיבי, פרקטי ולא מיסטי. כתפיסה המושתתת על הפרט וחירותו, מחוייב ההומניזם להליך דמוקרטי.
בסמינר נבחן באיזו מידה עונה הקונפוציאניזם על איפיונים אלו, והאם ניתן לראות בדאו בסיס ל"הומניזם חילוני".
נפתח בהגות הקונפוציאנית הקלאסית, דרך הניאו-קונפוציאניזם של הסונג ונתייחס לבסוף לזרמים בקונפוציאניזם של ימינו, מתוך השוואה לזרמים בהומניזם של ה"מערב", בפרט ההומניזם האקזיסטנציאלי של סארטר, קירקגור, קאמי וסימון דה-בובואר.

נוכחות חובה, הגשת עבודה עד לתאריך- 30.4.08

ספרי ה-DAO (הדרך) לדורותיהם‏ (06873385)

סמינר 4 ש"ס

פרופ' יואב אריאל

ה-לאו-דזה (老子), או ספר הדרך והסגולה (道德經) כפי שהוא נקרא החל מן המאה השנייה ולאילך, הוא ספר-הספרים של הקנון הדאואיסטי ואחת משתי אבני היסוד של התרבות הסינית, לצד המאמרות שערכו תלמידי קונפוציוס. הוא היה מקור השראה לתנועות דתיות וחברתיות, להוגים, משוררים, ציירים, אלכימאים ומבקשי אלמות. הוא גם הספר המתורגם ביותר במערב (אחרי התנ"ך), ויש כיום מאות תרגומים בכל שפות אירופה. הוא נולד בתקופה שבה הפילוסופיה הסינית היתה פוריה במיוחד, אחד מהכתבים המרובים שבעליהם התחרו ביניהם על הדרך שבה צריך הפרט לנהל את ענייניו והשליט את מדינתו. אלא שמאוחר יותר רוב המתחרים נשרו מהמירוץ, ולא נשארו אלא צאצאיהם הרוחניים המגוונים של קונפוציוס ושל מחבר הספר שלפנינו, אם כי כולם ניזונו גם מיריביהם החצי-נשכחים של השניים – הלגליסטים, הלוגיקנים, המוהיסטים, אנשי החזרה אל הטבע והמטפיזיקאים של היִין והיאנג וחמשת הכוחות הפועלים. ואז, במאה השלישית לספירה נכנס השחקן השלישי לזירה, הבודהיזם, וטרף מחדש את הקלפים. אבל ענייננו בסמינר אינו תולדות המחשבה הדאואיסטית, או הפרקטיקה הדתית, המוסדות הכנסייתיים, הנזירים המתבודדים, ובני האלמוות הקשורים במישרין או בעקיפין ב"ספר הדרך והסגולה". נצמצם איפוא את העניינים שנעסוק בהם בסמינר בספר הזה עצמו ובספרי פילוסופיה סינית אחרים בהם מפעפעת הרוח של ה-DAO (הדרך) הדאויסטי כגון המעשה הפנימי 那業 מתוך הגואן דזה 管子; האחד הגדול הוליד את המים 太一生水 שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות בשנת 1993 בגואו-דיאן ובקטע מתוך לרדת אל מקור הדרך 源道 שהוא פרק הפתיחה של החואי-נאן דזה 淮南子.

הנוכחות חובה, הגשת עבודה עד לתאריך 7.9.08

מבוא להגות היהודית בעת החדשה(חלק א)-מהי יהדות ומיהם היהודים‏ (06901602)

שיעור

ד"ר רון מרגולין

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק א

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

תלמידי מגמת קבלה וחסידות יכולים להמיר את שיעור המבוא להגות היהודית במבוא לימה"ב סה"כ 4 ש"ס.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה (חלק ב)-מהי יהדות ומיהם היהודים‏ (06901603)

שיעור

ד"ר רון מרגולין

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק ב'
What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

תלמידי מגמת קבלה וחסידות יכולים להמיר את שיעור המבוא להגות היהודית במבוא לימה"ב סה"כ 4 ש"ס.

מבוא לפילוסופיה היהודית בימה"ב (חלק א`)‏ (06901606)

שיעור

פרופ` שרה קליין ברסלבי

1

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy

‬

‬
בקורס נעסוק בשלושה נושאים‮:‬‭ ‬
א‮. ‬מבוא כללי לפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬הנושאים המרכזיים שידונו‮: ‬אופיה ותחומיה של הפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮, ‬המוטיבציה להתפתחותה‮, ‬המרכזים הרוחניים בהם התפתחה התרגומים ושפות הכתיבה בימה"ב‮.‬
ב‮. ‬שאלת שכל התגלות וכתבי הקודש או דת ופילוסופיה בפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬התגובה על המפגש בין הדת לבין הפילוסופיה הוא נושא המפתח להבנת הפילוסופיה היהודית בימה"ב‮. ‬נציג את גישותיהם של שלושה הוגים לשאלה הזאת‮: ‬רס"ג‮ (‬תחילת מאה ‮01); ‬ריה"ל‮ (‬מאה ‮21); ‬רמב"ם‮ (‬מאה ‮21).‬
ג‮. ‬האל של הטבע והאל של הדת‮ - ‬ההוכחות למציאות האל בפילוסופיה היהודית של ימה"ב טיבן והאל שאת מציאותו הן מוכיחות‮. ‬נציג את ההוכחות של‮ : ‬רס"ג‮, ‬בחיי אבן פקודה‮ (‬סוף המאה ה-‮11 ‬תחילת המאה ה-‮21) ‬ריה"ל‮, ‬רמב"ם וחסדאי קרשקש‮ (‬סוף המאה ה-‮41 ‬תחילת המאה ה-‮51).‬

לתלמידי החוג: שני החלקים מהווים יחדיו את שיעור המבוא

מבוא לפילוסופיה היהודית בימה"ב (חלק ב`)‏ (06901607)

שיעור

פרופ` שרה קליין ברסלבי

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy

בקורס נעסוק בשני נושאים‮ ‬אשר באמצעות הדיון בהם נעמוד על אופיה של ההגות הפילוסופית היהודית בימה"ב‮: ‬תורת הנבואה‮, ‬ושאלת בריאת העולם‮.‬‮ ‬בדיון בכל אחד מן הנושאים הללו נציג פתרונות של הוגים שונים לשאלות שהועלו בהם‮.‬
בקורס תנתן תשומת לב מיוחדת להשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית על ההגות היהודית בימה"ב‮.‬

לתלמידי החוג: שני החלקים מהווים יחדיו את שיעור המבוא

קריאה במורה נבוכים‏ (06902600)

שיעור

ד"ר אסתי אייזנמן

READINGS IN MAIMONIDES' GUIDE OF THE PERPLEXED
קריאה במורה הנבוכים
מרכזיותו של הרמב"ם בהיסטוריה ובפילוסופיה היהודית היא מן המוסכמות. מטרת השיעור היא לברר את היסודות הפילוסופיים של משנתו, על ידי קריאה בספרו 'מורה הנבוכים' - ספר פילוסופי חדשני ונועז, שעמד במוקדו של פולמוס חריף לאורך כל ימי הביניים- ולנסות לפענח את הסודות הפילוסופיים הצפונים בו.

דת ומדע - מעשה בראשית בהגות ימי הביניים‏ (06902624)

שיעור

גב` רבקה קנלר

אחד מן הנושאים המרכזיים במפגש הבין תחומי בין דת למדע בפילוסופיה היהודית של ימה"ב היתה, ונותרה כך עד היום הזה, שאלת בריאת העולם. התפישה המדעית הרווחת בימי הביניים היתה תפישת קדמות העולם האריסטוטלית. עמדה זו הציבה אתגר קשה ביותר בפני הוגים יהודים והוגים בני הדתות המונותאיסטיות האחרות שהאמינו באל בורא עולם מחד גיסא ובאמיתתה של הפיזיקה האריסטוטלית מאידך גיסא.
הוגי התקופה נדרשו להתמודד עם תורת הקדמות והשלכותיה במישור הפילוסופי, ועם הפיזיקה האריסטוטלית מול כתבי הקודש - במישור הפרשני.
בקורס זה נשתדל לבחון כיצד ניסו ההוגים היהודים בימי הביניים להגן על עמדתם הדתית, לפשר בינה לבין התפיסה הפילוסופית-מדעית או לערער עליה. נתמקד בעיקר בתורות הבריאה של ר' אברהם אבן עזרא, הרמב"ם ושמואל אבן תיבון. את תורותיהם נבחן משני הבטים: ההיבט התיאורטי וההיבט הפרשני: נציג את עמדתם בשאלת בריאת העולם לצד פירושיהם לפרקי המקרא העוסקים בשאלה זו.

עמנואל לוינס: משאלת הקיום למחשבת ההתגלות‏ (06902625)

שיעור

מר אלי שיינפלד

Emmanuel Lévinas: From Existence to Revelation

בקורס המוצע נבקש לבחון את הפילוסופיה של לוינס לאור מחשבתו היהודית. מצד אחד, נעיין בטקסטים הפילוסופים העיקריים שלו, מהתקופה המוקדמת (הזמן והאחר, מהקיום אל הקיים), דרך כתביו הפילוסופים המרכזיים (כוליות ואינסוף, אחרת מהיות או מעבר למהות), ועד לטקסטים המאוחרים יותר (המוות והזמן, אלוהים והפילוסופיה). מצד שני, נתמודד עם הטקסטים היהודיים של לוינס (קריאות תלמודיות, חירות קשה), ונמדוד בעזרתם את צעדיו הפילוסופים ביחס להגותו היהודית. ננסה לראות כיצד, מתוך נסיון לשאול את שאלת הקיום באופן שונה (מהיידגר, מסארטר), מחשבתו של לוינס מתפתחת לכדי מחשבת התגלות. עיון כפול זה – היהודי והפילוסופי – תאפשר לנו לחשוף את הגותו של לוינס במלוא היקפה ומשמעותה.

תיקון הדת של שפינוזה‏ (06902627)

שיעור

מר יובל ג`ובני

פרויקט תיקון הדת של שפינוזה הוא אחד מן הפרויקטים המקיפים ביותר והיסודיים ביותר בפילוסופיה של העת החדשה. במרכזו של פרויקט זה שפינוזה מבקש לתקן באמצעות הביקורת הפילוסופית את מושג אלהים של המסורת התיאולוגית. שכן התקפתו החזיתית והנועזת של שפינוזה על מושג אלהים של התיאולוגיה לא הובילה אותו למסקנה שמושג אלהים כשלעצמו הוא מושג שקרי, וככזה יש לבטלו מכל וכל. להיפך, תגליתו של שפינוזה היתה שמושג אלהים הוא אכן מושג אמיתי ובעל חשיבות עליונה אלא שעד אליו הוקנה למושג זה פשר שגוי ומסולף. ולכן, על מנת לתקן את המושג המסורתי של אלהים שפינוזה מבקש לזקקו מכל סיגיה של האמונה התפלה ולצקת אותו לתוך תבניתה של התבונה.
השיעור יוקדש לקריאה באתיקה.

מה ניתן להגיד על אלוהים‏ (06903654)

סמינר

פרופ` מנחם לורברבוים

God Talk
מה אנחנו יכולים לדעת על אלוהים?
מה אנחנו יכולים לבטא אודות אלוהים?
שאלות אלה הם במרכזה של כל פילוסופיה דתית.
בסמינר הזה נעקוב אחר התמודדותו של הרמב"ם ב"מורה הנבוכים". הרמב"ם מעצב בהתמודדותו עם שאלות אלו את התאולוגיה השלילית.

בסמינר זה נעקוב מקרוב אחר המהלך הטיעוני של הרמב"ם בסוגיה זאת.
במרכז עניינינו יהיו הפרקים נ'-ס' שבחלק א' מ"מורה הנבוכים". הקריאה הקשובה לפרקים אלו תלווה בבדיקה של אופן התמודדותם של הפרשני הימי הביניימיים מצד אחד ושל המחקר המודרני מצד שני עם מהלכו הטעוני של הרמב"ם.

בין דת למוסר - הרמן כהן, בובר ולייבוביץ‏ (06903655)

סמינר

ד"ר רון מרגולין

בין דת למוסר – הרמן כהן, בובר ולייבוביץ (סמינר ב.א.)

Between Religion and Ethics – Herman Cohen, Martin Buber and Yeshayahu Leibowitz

תיאור כללי ומטרות הסמינר:
בהגות היהודית המודרנית תופסת סוגיית הדת והמוסר מקום מרכזי. במחצית השנייה של המאה העשרים ניסח ישעיהו לייבוביץ עמדה חד משמעית המציגה את ערכי המוסר כמנוגדים לתורה. לשיטתו מטרת המוסר טובת האדם ולעומת זאת מטרת חוקי התורה עבודת השם. תפיסה זו מערערת על המהלך המזהה בין ערכי המוסר והיהדות שראשיתו בהגותם של משה מנדלסון ושד"ל ושיאו הפילוסופי בספרו של הרמן כהן "דת התבונה ממקורות היהדות". מטרת הסמינר עיון בשתי המגמות ההפוכות בסוגייה זו במיוחד באמצעות כתביהם של שלושה הוגים: כהן, בובר ולייבוביץ. תפיסותיהם תיבחנה על רקע של סקירת הסוגייה הכללית של דת ומוסר בעולם ההלכה והמחשבה היהודית לדורותיהם עד המאה העשרים ועל רקע עיון בסוגיה הפילוסופית הכללית לאור הדיאלוגים האפלטוניים ו"הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות" של עמנואל קאנט.
ביבליוגרפיה עיקרית:
דניאל סטטמן ואברהם שגיא, דת ומוסר, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ג.
אבי שגיא, יהדות: בין דת למוסר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות, תרגם מ. שפי, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן.
הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ב.
בובר, בסוד שיח, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"א.
בובר, פני אדם, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ב.
ישעיהו ליבוביץ, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, ירושלים תשל"ט.

מנדלסון והנאורות‏ (06903657)

סמינר

ד"ר מיכאל מאך

מנדלסון והנאורות
Mendelsson and the Enlightment
את מאמרו המפורסם "מהי נאורות?" פותח עמנואל קאנט בהערת שוליים ברוח: אילו ידעתי שפילוסופים דגולים נוספים כגון משה מנדלסון כבר נתנו את דעתם על השאלה – לא הייתי טורח לחבר את מאמרי זה! ואכן לכל הדעות מפי גדול הפילוסופים בדורו זו מחמאה לאותו "יהודי מוגן" בברלין. במסגרת ההגות היהודית יש כמה רבדים בהם פעל מייסד הנאורות היהודית (מעבר לכתביו הפילוסופיים "פרופר"): "בירושלים" הוא נותן את דעתו על עתידו של עם ישראל; בוויכוח המפורסם עם הכומר לווטר הוא אמנם שותק אבל הדים לדעתו ניתן למצוא במקומות שונים. ולבסוף תירגם מנדלסון את ספר התהילים לגרמנית באותיות לטיניות כדי להראות לעולם המשכיל שאכן ישנה שירה עברית ראויה – ולשם חינוך בניו החל לתרגם את ספר התורה ולבארו ביאור חדש.
הקורס מיועד להקנות ידיעה ראשונית של פילוסוף רב ההשפעה זה ולעיון בכמה מכתביו.

אסתטיקה ומיסטיקה: אבן גבירול ופלוטינוס‏ (06904609)

סמינר

פרופ` מנחם לורברבוים

Mysticism and Aesthetics Gabirol reads Plotinus
שירתו של ר' שלמה אבן גבירול היא שילוב ייחודי בין רגישות פילוסופית לרגישות פואטית. גבירול שואב רבות לא רק מהספרות המקראית ובמיוחד הנבואית, אלא אף מהספרות הפילוסופית הניאואפלטונית.
סמינר זה בא להתחקות אחר המשך שבין פילוסופיה ושירה ביצירתו של אבן גבירול. במיוחד נעיין בחיבור "אנאדות" של פלוטינוס והאופן שהרעיונות המיסטיים והאסטטיים של פלוטינוס עוצבו כשירה ביצירתו של גבירול.

הומניזם, חילון ודת- ניטשה, בובר והעידן החדש‏ (06904610)

סמינר

ד"ר רון מרגולין

Humanism, Secularism and Religion – Nietzsche, Gordon, Buber and the New Age
כתביו של ניטשה עוררו עניין רב בקרב אותם צעירים יהודים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים שהתלבטו בשאלות הדת וחילונה. בכתביהם של א.ד. גורדון ומרטין בובר ניכרת השפעה זו בצד מתח פנימי שעוררה בהם הגותו של ניטשה. הסמינר יוקדש למעקב אחר השפעתו של ניטשה על בני התקופה היהודים ויתמקד בדיון בכתביו במיוחד לאור משנותיהם של גורדון ובובר. עיון זה ישמש רקע לדיון עכשווי בשאלת מהותו של החיפוש הרוחני המאפיין את העידן החדש בסוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. בהקשר זו תועלנה בסמינר שאלות כמו באיזה מידה קרוב החיפוש העכשווי לחזון האדם ולרצון לעוצמה הניטשיאניים? האם זהו חיפוש נרקיסיסטי או חיפוש רוחני לשמו? כיצד ניתן לבדוק שאלות אלו ומה תרומתה האפשרית של ההגות היהודית המודרנית לשאלות אלו.
ביבליוגרפיה מרכזית:
פרידריך ניטשה, כתבים; יעקב גולומב (עורך), ניטשה והתרבות העברית, ירושלים תשס"ב;
א.ד. גורדון, כתבים; מרטין בובר, פני אדם; מרטין בובר, בסוד שיח.