בקורס נבחן את האפשרות לפרשנות פסיכואנליטית לסיפור של עקדת יצחק, במיוחד במשניותיהם של זיגמונד פרויד, תיאודור רייק וז'אק לאקאן. נפגיש את המעשה הפרשני הפסיכואנליטי עם מספר הבנות של העקדה בתוך המסורת היהודית, ובמיוחד בקרב הוגים יהודים מודרניים דוגמת מרטין בובר וישעיה ליבוביץ'.
העיונים במגמות הפרשניות הללו ישלחו אותנו לשאול שאלות אודות: מעמד האב ומעמד הבן בטקסט המקראי מול מעמדם בהגות המודרנית; מקומה של החרדה (Angst) בפרשנות לעקדה אצל הפסיכואנליטיקאים וההוגים המודרניים השונים, בעקבות תפיסתו הידועה של קירקגור ב"חיל ורעדה"; תהייה מתודית על תרומתה או חסרונה של הפרשנות הפסיכואנליטית להבנת הטקסט המקודש על פני הפרשנויות המסורתיות כמו גם הפרשנויות ההגותיות המודרניות ביהדות; האופן שהסיפור היהודי יכל לשמש כאלטרנטיבה למיתוס המכונן של השיח הפסיכואנליטי, שהוא המיתוס היווני של אדיפוס; וגם תהייה שמא הפרשנויות הפסיכואנליטיות למיתוס של עקדת הבן-יצחק הנן תוצר של הבנה נוצרית, ולאו דווקא יהודית, של העקדה כמיתוס מקדים לצליבה של הבן-ישו.