כל שירה העוסקת במציאות עליונה (מטאפיסית), נסתרת או אי רציונאלית, מתמודדת התמודדות "חזיתית" עם קשיי הבעתה בכלים המושגיים של הלשון. הלשון המושגית קשורה קשר הדוק אל מה ששרוי בגבולות ההשגה השכלית שלנו, ומה שמצוי מעבר לגבולות ההכרה השכלית שלנו הוא לפיכך בגדר הבלתי ניתן להבעה (The Ineffable). מכאן מתחייבת לכאורה קביעתו הידועה של ויטגנשטיין, ש"על מה שאי אפשר לדבר – על זה יש לשתוק". והנה, המשוררים בכל התקופות לא רק שאינם שותקים, אלא הם מתמודדים שוב ושוב עם הבעתו של המיסתורי, האי רציונאלי, הבלתי ניתן להבעה. השיעור ייוחד לעיון בטקסטים אשר נותנים ביטוי למציאות אחרת, שמעבר לגבולותיו של העולם הזה או מעבר לגבולותיו של האני המוכר - ומעמידים את הזר, המיסתורי, הנשגב, המאיים והמושך כאחת. המטרה העיקרית של השיעור תהיה בחינת האסטרטגיות הלשוניות שהמשוררים נוקטים כדי להכשיר את הלשון המושגית למסור איכויות בלתי מושגיות, אמוציונאליות וחמקמקות - שאינן לפי טיבה. ההנחה היא שמשוררים בני תקופות שונות מוצאים פתרונות דומים להכשרתה של הלשון להביע את הבלתי ניתן להבעה. דרישות השיעור: כתיבת תרגיל, בחינת סיום.