כגילומה האולטימטיבי של הישראליות החדשה וכבית היוצר של הצבר המיתולוגי הקיבוץ מופיע בתדירות רבה בספרות העברית המלווה את ההתיישבות בארץ ישראל מראשיתה. הקורס יעסוק במופעיו השונים של הקיבוץ בספרות ובתפקידו כפריזמה אשר דרכה נבחנת האידיאולוגיה ונבחנים האתוסים הישראליים. הקריאה שתוצע בקורס מזהה בעיקר מגמות ספקניות בנוגע לפרוגנוזה של הקהילה הקיבוצית (כמייצגת המפעל הציוני בכללותו). קריאה כזאת רלוונטית הן ליצירות שנכתבו בשנות "בניין האומה" והן לטקסטים מאוחרים יותר, המתעמתים עם כשלון הקיבוץ ומבקשים לפענח את הדינמיקה של כישלון זה. אחד המוקדים העיקריים של הדיון יהיה בית הילדים והעימות בין המשפחה הפרטית ו"משפחת הקיבוץ" שהוא מייצג. הדיון יתבסס על קריאה בקובץ "קהילייתינו" וכן בטקסטים משל ברנר, בלבן, בן נר, יהושע, סובול, עוז, רביקוביץ שמיר ואחרים.