בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה. רבים טוענים כי הוא ממשיך להתקיים גם לאחר תהליכי התפרקות האימפריות ותהליך הדה-קולוניזציה. האימפריות המערביות החדשות התייחדו לא רק במימדי הענק שלהן ובעוצמה צבאית וטכנולוגית, ולא בהכרח בכך ששלטו במישרין על טריטוריות קולוניאליות, אלא גם בכך שהיו נוכחות בחייהם, בהתנסויותיהם ובדמיונם של בני העידן המודרני —שולטים ונשלטים כאחד—ועצבו מדינות והתפתחותן, תנועות פוליטיות, את הכלכלה העולמית, זהויות לאומיות, מעמדיות ומיגדריות, ותרבויות—הן תרבות גבוהה, הן תרבות פופולארית. הבנת התפתחות האימפריות והמגעים הבין-תרבותיים בין "מערב" (כאזור, או מקום גיאוגרפי וכדימוי) ו"מזרח" מאפשרת לנו לקרוא, להבין מחדש, ולכתוב מחדש את ההיסטוריה של העידן המודרני.

כתיבת והוראת ההיסטוריה של הקולוניאליזם המודרני עוסקות בהשפעותיו באירופה עצמה בנפרד מהשפעותיו במזרח התיכון, או הרחוק. ויש גם נטייה לעסוק בנפרד בהיסטוריה היהודית המודרנית ובתולדות האימפריות. השיעור משלב באופו ייחודי שלושה תחומים אלה. בשיעור נדון בראיית ה"מזרח" וה"מערב", הגדרתם ודמיונם בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה, נבחן את "האימפריות של החומרים": בדים וטבק, פורצלן וקפה, בתרבויות צריכה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה באירופה ובמזרח התיכון, נבדוק תנועות לאומיות –באירופה, במזרח התיכון, וכן את הציונות, בזיקתן לקולוניאליזם, ננתח קשרים בין מלחמות מודרניות לאימפריות, בין אימפריאליזם לכלכלה—מתקופת התיעוש ועד לכלכלות הנפט, ובין אימפריליזם לתרבות ההמונים המודרנית (למשל בתערוכות עולמיות, בקולנוע ובטלוויזיה ובקשרים) נבחן גם את הקשרים שבין אימפריאליזם לגלובליזציה בימינו.

בשיעור נעשה שימוש נרחב במגוון של טקסטים מילוליים, מחוזים בינלאומיים ועיתונות, ועד לספרי מסעות, בספרות יפה ובאומנות הפלסטית ובקולנוע.

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין שבין ההתפתחויות בתחומים אלו באירופה להתפתחויות מקבילות או מנוגדות בקרב קהילות ויחידים - יהודים וערבים. במסגרת הקורס נעסוק בהשפעות המודרניזציה על יהודים וערבים, מעמדה של הדת, הופעתן של רעיונות לאומיים ואחרים, התפתחויות תרבותיות, ולבסוף, צמיחתן של מדינות ערביות ולצידן כינונה של מדינת ישראל, ופרוץ סכסוך הדמים בין היודים לערבים בארץ ישראל.

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית, ונבחן את הדרך שבה עיצבו מחברי הספרים ההיסטוריוגרפיים את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון. נלמד על עולמם של ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה.
נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ללמוד מה הן המתודות ההיסטוריות שבעזרתן ניתן ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון.

במהלך הקורס נתאר את תולדות עם ישראל מאז כינון מוסד הממלכה בראשית האלף הראשון לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון וראשית הגלות. במהלך שני הסימסטרים נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר דברי הימים) עם הנתונים העולים מן התעודות החיצוניות ומהממצא הארכיאולוגי.
תלמידי הקורס יקבלו תמונה מקפת וממצה על אופן צמיחתן, גיבושן ונפילתן של ממלכות ישראל ויהודה, על ייחודו של המקרא כמקור היסטורי, ועל תרומתם של המקורות שבידינו לחקר תולדות עם ישראל בימי בית ראשון.

כתובות עבריות רבות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ ישראל ובסביבתה. לכתובות אלה חשיבות רבה להבנת ההיסטוריה של תקופת המקרא, התרבות, הדת, החברה וצדדים שונים של אורח החיים בתקופה זו.
במהלך הקורס נלמד להכיר את הכתובות הללו ואת הדרך שבה חוקרים מפענחים ומבינים אותן. נבדוק איזה מידע יכול ההיסטוריון להפיק מהכתובות העתיקות הללו, ואילו כלים עומדים לרשותו לצורך כך. בהמשך, ננסה לעמת את המידע שעולה מהכתובות העתיקות הללו עם המידע שיש לנו ממקורות אחרים (ארכיאולוגיה, מקרא, כתובות אחרות), כדי ללמוד את הכלים ואת המגבלות של יצירת סינתזה היסטורית.
מטרתו של התרגיל היא לתת לסטודנטים כלים מתודולוגיים ומידע בסיסי להמשך הלימוד והמחקר של העת העתיקה.

הסמינר יעסוק באחת מתקופות המפנה בתולדות העם היהודי, בה עוצבו רבים ממאפייניו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. בסמינר נתמקד במערכת היחסים שהתפתחה בין יהודה לבין האימפריות הבבלית והפרסית ובהשפעות שהיו להן על המשטר, החברה והתרבות שהתפתחה ביהודה. על רקע זה נבחן את המגמות הרעיוניות שרווחו במהלך תקופה זו ביהודה, בעיקר ביחס למקומם ומעמדם של ירושלים, של המקדש, של בית דוד ושל מעמד הכהונה. נעמוד על היחס לטריטוריה ונבדוק את היחסים בין קבוצות שונות בעם היהודי ובסביבתו.
נושאי העבודות יהיו מתחומי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה והמקרא, והתלמידים יוכלו לשלב את התחומים השונים בהתאם לכישוריהם ולרקע ממנו באו.

מהותם והיקפם של הקשרים בין הדת האירנית הקדומה (הזורואסטרית) לבין היהדות לזרמיה היא אחת הבעיות הקרדינליות בחקר תהליך התגבשותה של דת ישראל. קביעה זו חשובה למיפויו של הקורס במסגרת התוכנית למ.א. במדע הדתות. לעת-עתה ברור רק עניין אחד והוא שההשפעה היתה חד-סיטרית: נראה שהיהדות הושפעה מן הדת הזורואסטרית ואילו האחרונה לא הושפעה מן היהדות. בפגישות הראשונות של הסמינר השנתי למ.א. אתן מבוא קצר לדת הזורואסטרית תוך התחקות על הרצף הרעיוני בינה לדת ההודו-אירנית הקדומה (האלילית במובהק) מחד והמגעים הפוליטיים-חברתיים בין יהודים לאירנים קדומים מאידך. אחר כך נדון במתודולוגיה ובפרובלמטיקה של הנושא. בהמשך נקרא קטעים מתורגמים מן האווסטה (כתבי הקודש הזורואסטריים) ומהכתובות המלכותיות האכימניות. הגישה הפרשנית הנקוטה לגבי הטכסט של האווסטה מעניקה פרימאט להישגי שיטות הבלשנות ההיסטורית והספרות ההשוואתית ומסתייעת בפרשנות הזורואסטרית המסורתית כברירת מחדל. המסגרת הכרונולוגית היא מן המאה השביעית ועד השניה לפסה"נ (עד מגילות ים המלח ולא בכלל). עם זאת אין מנוס מהישענות על מקורות מאוחרים יותר (עד סוף האלף הראשון לספה"נ) לליבון הנושא המורכב והשלכותיו.

המחקר הארכיאולוגי וחקר המקרא הם שני הכלים העיקריים שבעזרתם ניתן לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. המטרה בסמינר זה היא להכיר את שני תחומי המחקר הללו ולהבין את דרך העבודה של ההיסטוריון, בעת שהוא מנסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה של תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. במהלך הסמינר נתמודד עם סוגיות מפרקי זמן שונים ונחדד את הקשיים המתודיים בדרך העבודה המדעית של ההיסטוריון.

הקורס יעסוק בתולדות הערים היווניות בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית. במהלכו ייבחנו עדויות שונות כגון מקורות כתובים, כתובות, מטבעות וממצא ארכיאולוגי. שימת לב מיוחדת תינתן לנושא ההשפעה של התרבות היוונית-רומית על הערים הנ"ל.

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית, ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפים העיקריים ויתרגלו את השימוש בהם.

בשבעים השנים שעברו מאז ראשית ההגירה ההמונית של יהודי רוסיה לכיוון אמריקה ועד השואה והקמת מדינת ישראל חלו תמורות וזעזועים ברחבי העולם היהודי. נפתח את התרגיל במאה ה-19, אך נתרכז בחמשת העשורים הראשונים של המאה ה-20. נלמד להכיר את התהליכים המעצבים את פני העולם כולו ובעקבות כך גם את גורל המיעוטים היהודים. נלמד על ההבדלים בין מצב היהודים באזורים גאו-פוליטיים שונים של העולם: מערב ומזרח-אירופה, צפון-אפריקה הקולוניאלית, המזרח-התיכון, ועוד. נלמד על שקיעת המרכז היהודי הדמוגרפי הגדול במזרח-אירופה ועל עלייתם של מרכזים חדשים, בארצות הברית של אמריקה ובארץ-ישראל. מטרת הקורס להעשיר את התלמידים באמצעות ההתוודעות לאירועים החשובים בתקופה זו והיכרות ראשונית עם האסכולות ההיסטוריוגרפיות הדנות בהם. התרגיל יתבסס על ניתוחים נבחרים של היסטוריה המשפחתית של המרצה ושל תלמידי התרגיל. דרך הסיפורים המשפחתיים האישיים תתפרס הפזורה היהודית על אגפיה השונים, והתהליכים והאירועים המרכזיים שהתרחשו בה.

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 10 – 12, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נעמוד בהרחבה על הרקע התיאולוגי של היהדות בגולה ושל הנצרות במאות הראשונות לספירה. נעמוד על תהליך הגירת היהודים לצפון- צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמת הקהילות היהודיות בארצות אלה ועל דרכי הפרנסה היהודית. נרחיב הדיבור על המאה ה- 11, ההתפתחויות התרבותיות בעולם היהודי ובעולם הנוצרי, ועל שיאה של המאה: מסע הצלב הראשון לארץ ישראל (1095 – 1099) והפגיעה ביהודי גרמניה בשנת תתנ"ו.

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות הקהילות ופיתוח כלים כדי להתמודד עם המציאות התובענית, נחקור את החברה היהודית בנושאי פנים כמו יחס לילדים, מעמד הנשים ועוד. נבדוק סוגיות מרכזיות בחיי יהודים אלה כמו: עלילות דם, שרפת התלמוד בפריז וגירוש היהודים מאירופה. נרחיב בנושא חיי התרבות ויצירות התרבות היהודיות בתקופה זו: תפילות, פרשנות המקרא, הפיוט, הרחבת ההלכה והתאמתה למציאות הסובבת, כתיבת ההיסטוריה היהודית ועוד.

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את ירושלים להתיישבות יהודית, ונלמד על הנסיבות להקמת יישוב זה. במאה התשיעית התיישבו בארץ ישראל הקראים. במסגרת שיעור זה נלמד על השפעת מגילות קומראן על הקראים שעלו לארץ ישראל. כמו כן נלמד על סיום מפעל המסורה, דהיינו שימור הנוסח של המקרא, כפי שהוא ידוע לנו היום.

יהודי ספרד חיו ופעלו בסביבה נוצרית במשך מאות שנים. השיעור יעסוק בהיסטוריה של יהודי ספרד על רקע היחסים בין החברה הנוצרית והיהודית. דעותיהם של יהודי ספרד על המציאות הזאת יהיו נושא מרכזי בשיעור.

תחת השלטון הפרסי הסאסני התפתח המרכז היהודי בבבל. ערב הכיבוש המוסלמי הסתיימה כתיבת התלמוד הבבלי. רבים הגורסים שבהשפעת יהודי בבל הטמיעו המוסלמים את שיטת התורה שבעל-פה להלכתם. עיראק הפכה למרכז העולם המוסלמי תחת השלטון העבאסי, כאשר אלמנצור (754-775) הקים את בירת החליפות בבגדאד. הסימביוזה התרבותית החשובה בין איסלאם ליהדות החלה בבל. סעדיה גאון ראש ישיבת סורא מסמל את השינוי התרבותי שעברו יהודי האיסלאם. הוא תרגם את התורה לערבית, כתב את ספרי הדקדוק הראשונים בעברית בשפה הערבית, ובאותה שפה כתב את ספר האמונות והדעות. יצירה זו נכתבה בהשפעת המעתזלה. בבל ופרס היו גם בית היוצר של התנועה הקראית. על השפעות מעתזליות, שיעיות וח'ארג'יות על תנועה זו נלמד גם כן. נתרכז גם בתולדות ההנהגה היהודית בבבל תחת שלטון בית עבאס.

ימי כהונתו של רבי יהודה הנשיא (220-175 לספירה לערך) היו תור הזהב של החיים היהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (התקופה הרומית ביזאנטית). בימי נשיאותו התנהלו יחסים מתוקנים עם השלטונות הרומיים, המצב הכלכלי היה שפיר, החברה התגבשה, למוסדות ההנהגה הייתה הגמוניה מסוימת על התפוצות והתרחשה תנופה משמעותית ביצירה הרוחנית שבמרכזה חתימת המשנה. השיעור ינסה לענות על שורה של שאלות: מה הביא לכינונם של היחסים ההדוקים וההכרה ההדדית בין רבי יהודה הנשיא לבין השלטונות הרומיים? מה היה הביא ליחסים האמביוולנטיים בינו לבין חכמי דורו? מה הזיקה בין מעמדו הכלכלי המבוסס לבין השקפותיו הכלכליות והחברתיות? מה הניע אותו לתקן את תקנותיו הרפורמטוריות? לפי אלו עקרונות סידר את המשנה? המעבר לימי האמוראים הביא עמו הפרדה בין הנשיאות לבין בית הוועד, הנשיאות נותרה ההנהגה המדינית חילונית, ובית הוועד ההנהגה הדתית רוחנית. באותה תקופה שרר משבר כלכלי עמוק שנגרם עקב משבר הקיסרות הרומית שנמשך כיובל שנה (284-235). השיעור יברר כיצד השפיעו תמורות אלה על חיי היהודים בארצם.

השיעור יעסוק בארבע האישים רבי המשקל בתולדות התנועה הציונית מאז ייסודה ועד להקמת מדינת ישראל: בנימין זאב הרצל – ההוגה והמייסד של התנועה הציונית; חיים וייצמן – נשיא ההסתדרות הציונית בתקופת המנדט; זאב ז'בוטינסקי – מנהיגה של התנועה הרביזיוניסטית; דוד בן-גוריון – בכיר מנהיגיה הפוליטיים של תנועת העבודה. במסגרתו ננתח את הקווים הביוגראפיים המהותיים והייחודיים באופיים, בגישתם הרעיונית, בהשקפתם הפוליטית ובמורשתם ההיסטורית – על יתרונותיהם וחסרונותיהם, כאבני דרך בגיבוש הציונות ממקבץ רעיונות ערטילאי למדינה יהודית בארץ ישראל. במהלך השיעור נחתור לאתר את הגורמים שאפשרו למנהיגותה של התנועה הציונית להוליכה להשגת היעד שאותו הציבה לעצמה.

בתקופה המשתרעת בין שתי מלחמת העולם גדל היישוב היהודי בארץ ישראל מ-56,000 נפש ל-450,000 נפש. הגידול המספרי הדרמטי הזה בנוכחות היהודית מלמד על עוצמת השינויים שהתחוללו בארץ ישראל בין 1918 ל-1939. במהלך השיעור נעסוק בקווים העיקריים בהתפתחותו של היישוב בפרק הזמן הנדון ובסיבות להפיכתו למוקד פעילותה של התנועה הציונית. במרכז עיוננו יעמדו גלי העלייה, היחסים והמאבקים עם הערבים ועם משטר המנדט הבריטי, העימותים הפוליטיים בזירה היישובית והציונית, הטלטלות הכלכליות והשסעים הרעיוניים-חברתיים. נברר איך ובאיזו מידה השפיע המתרחש בתחומים אלה על מגמות התמורה בתפקידו ובייעודו של היישוב היהודי, משלל ניסיונות מקוטעים, תקוות נכזבות וכיסופים ערטילאיים לממשות שאין כל אפשרות לפסוח עליה בקביעת גורלה הפוליטי של ארץ ישראל.

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור השני. בקורס יוצגו בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה ואזרחיה בתחומי הביטחון, הפוליטיקה והכלכלה וכן אירועי מפתח שהשפיעו על ענייני זהות וחברה. מטרת הקורס היא לפתוח בפני המשתתפים צוהר לעולמם של מקבלי ההחלטות מזה ואזרחי המדינה מזה בתקופה פורמטיבית זו.
להלן תוכנית הקורס:
1-2 הפוליטיקה הישראלית בעשור השני
3-4 מדיניות הביטחון עד 1955, מלחמת סיני ותוצאותיה
5 כלכלת ישראל בין צמיחה למיתון
6-7 דת ומדינה: מיהו יהודי, בג"צ שליט, בג"צ רופאייזן
8-9 פרשת לבון
10 משפט אייכמן, זכרון השואה והחברה הישראלית
11 השינוי בדפוסי ההנהגה – מבן גוריון לאשכול
12-13 ההמתנה, מלחמת ששת הימים והבוקר שלמחרת

מטרת הקורס היא לבחון את הנורמות התרבותיות התשתיתיות שרווחו בציבור היהודי בישראל בשנות החמישים הראשונות ולהקנות ידע רחב היקף על נסיבות חיי היחיד והמשפחה באותן שנים. במסגרת הקורס ייבחנו היבטים של חיי הפרט בתחומי התזונה, הדיור, ההיגיינה ונוהגי המשפחה והקהילה וכן בהקשרים אלה נעמוד גם על חלקה של המדינה בעיצוב חיי הפרט. נתחקה אחר הרפרטואר התרבותי הישראלי תוך השוואה והידרשות לדפוסי ההתנהגות של חברות מערביות אחרות באותה תקופה.
תכני הקורס:
א. התרבות העברית החדשה בתקופת המנדט
ב. נשים והתנועה הלאומית היהודית.
ג. נשים ומזון בתקופת הצנע.
ד. הלבוש והקשריו החברתיים בעידן הקיצוב.
ה. הבית בתרבות והמערבית ובישראל.
ו. תנאי החיים של העולים והזהות העדתית.
ז. המשפחה הישראלית, נוהגי הנישואין ומעמדו של הילד.
ח. מנחילי התרבות – בין הבית לחוץ – בית הספר, תנועת הנוער וצה"ל.

האם יש ליהודים היסטוריה פוליטית משלהם? אם כן, איך תתכן היסטוריה פוליטית בלי ריבונות פוליטית? יתרה מזו, מה הקשר בין ההיסטוריה הפוליטית הזו ובין הניסיון להקים מדינה עצמאית? שיעור זה ידון בשאלות אלו ובשאלות אחרות דרך עיון בפרקים שונים בהיסטוריה היהודית בעת החדשה. בנוסף לדיון על פוליטיקה יהודית בעידן האימפריות, נדון גם בתגובותיהם של יהודים רבים להופעתה של מדינת הלאום באירופה. דגש מיוחד יושם על האופי הטרנס-לאומי (trans-national) של חלק גדול מן התופעות האלו וגם על הקשר המורכב בין מנהיגים, מאמינים ואנשים אחרים. כמו כן, נדון גם בגורלן של תנועות פוליטיות שנעלמו, במהלך הזמן מן הנוף כגון תנועת הבונד, התנועות הטריטוריאלסטיות השונות ובחוויותיהם של יהודים שהתחילו להאמין בדת חדשה - תורת מרקס ולנין.

שיעור זה ישלב הרצאות, קריאה ודיונים על מנת לעקוב אחרי התפתחותן של קהילות יהודיות וקבוצות אתניות אחרות בשתי יבשות. דרך השוואה היסטורית בין שתי קהילות יהודיות הנראות לכאורה שונות מאוד, ננסה להבין את הקשר בין הסביבה הלא יהודית ובין התפתחותן של קהילות יהודיות. האם יהודי מזרח אירופה תמיד חיו בנפרד משכניהם? אם כן, אילו תנאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים עודדו תופעה זו? ומה לגבי יהודי צפון אמריקה? האם דרכם אל תוך החברה האמריקאית בימינו הייתה כה צפויה מראש? אילו תנאים אפשרו את השתלבותם בחברה הסובבת? ומצד שני איך, מדוע ומתי הם נשארו קבוצה אתנו-דתית נפרדת? דגש מיוחד יושם על התפתחויות היסטוריות, יחסים עם קבוצות אתניות אחרות, מדיניות ממשלתית וההשפעה של הסביבה העירונית. הקורס יתמקד גם בהשוואות בין ערים שונות כמו: ווילנה ומונטריאל, וורשה וניו-יורק, לודז' ושיקגו.

לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה-ארץ ישראל והן בקרב המיעוטים, יהודים ונוצרים. ירושלים שינתה פניה והרבה ממאפייניה המוכרים לנו כיום ניבנו באותה תקופה (החומות, בריכת השולטן, ועוד).
השיעור יסקור את התהליכים האדמיניסטרטיביים והכלכליים שעברו על העיר לאחר הכיבוש, את מערכות הקשרים בין השלטונות העות'מאניים לאוכלוסיה המקומית - מוסלמים ובני דתות ועֵדות אחרות - ואת מערכות היחסים שנוצרו בין בני הדתות השונות.
על רקע זה – ידוֹן מצבה של הקהילה היהודית בירושלים במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, ובמיוחד התמודדותה של הקהילה עם המערכת השלטונית מצד אחד ועם השינויים הכלכליים והחברתיים שעברו עליה בעקבות עליות לארץ ישראל, מצד שני.
השיעור יתבסס על מקורות מוסלמיים, עבריים ונוצריים מן התקופה.

סקירה כללית של ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של היהודים באימפריה העת'מאנית מכיבוש קונסטנטינופול ועד ראשית תקופת הרפורמות. מיפוי המחקר הקיים בתחום על פי תקופות, איזורים, סוגיות וגישות. מטרות: היכרות בסיסית עם התחום וגיבוש כלים שימושיים לעיסוק בו.

מטרת הקורס:
להקנות ידע על התחייה והתקומה של התנועה הלאומית היהודית בבריה"מ ועל שינויי האידיאולוגיה שלה מסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 עד תקופת הדמוקרטיזציה בעידן גורבצ'וב בשנות ה- 80 ותחילת העלייה ההמונית.
בקורס זה נדבר על גורמי ההתעוררות הלאומית של יהודי בריה"מ", על מדיניות השלטון הסובייטי כלפי היהודים והתנועה הלאומית שלהם במהלך כל התקופה הנדונה. נבדוק היבטים ציוניים, דתיים ותרבותיים של התנועה. נתמקד במאבקם של היהודים למען זכותם לעלות לישראל, להגר למדינות המערב או להישאר בבריה"מ ולהיות "יהודי" לכל דבר.
נתרכז על יחסי-הגומלין שבין התנועה הלאומית היהודית לבין זרמי התנועה הדיסידנטית האחרים בבריה"מ (התנועה לזכויות האדם, הארגונים הדמוקרטיים והלאומניים).
נברר את חלקה של מדינת ישראל, הארגונים היהודיים הבינלאומיים ויהדות מדינות המערב במאבק למען היהדות הסובייטית ובתמיכתם בתנועה הלאומית היהודית בבריה"מ.

אין ספק שהקמת התנועה הקראית בגולת בבל ופרס היא אחת התוצאות של המפגש התרבותי שבין אסלאם ליהודות. באמצעות עיון בקראות בראשיתה נפתח אף צוהר להבנת הכיתות באסלאם, כגון השיעה והחארג'יה. אבלי ציון הקראים שעלו לארץ ישראל נפגשו עם מקצת המגילות של כת קומראן, והושפעו מהן. עיון במקורות קראיים אלו פותח פתח להבנת מספר מחלוקות בתקופת בית שני.

התרגיל יעסוק ברבדים השונים של האוכלוסייה היהודית בספרד. נקרא מקורות ראשוניים מימי הביניים על הנושא.

בבל היא אמריקה של העת העתיקה. מרד החורבן; מרד התפוצות בימי טריאנוס ומרד בר-כוכבא הביא לתנועת הגירה מארץ-ישראל ומהתפוצות לתפוצה הבבלית. בבל הייתה התפוצה הגדולה המשמעותית היחידה מחוץ לאימפריה הרומית, ובה חיו היהודים בתנאים מדיניים, כלכליים וחברתיים נוחים. התרגיל יעקוב אחרי שלבי עליית חשיבותה של התפוצה הבבלית, תוך שהיא הולכת ותופסת את מקומה של ארץ-ישראל בהנהגת היהודים באשר הם. התלמוד הבבלי ולא הירושלמי קובע עד היום בפסק ההלכה. כן יעסוק התרגיל בנושאים מרכזיים מתחום החברה וההנהגה: התגדרותם של בני בבל בטהרה הייחוס, עד כדי סירובם להתחתן עם בנות יהודי ארץ-ישראל. משרת ראש הגולה – ראשיתה; סמכויותיה המדיניות, המשפטיות, הכלכליות והרוחניות-דתיות; יחסיה עם השלטונות, החכמים והמון העם. ישיבות בבל – ייסודן; מיקומן; מִבנן; פירקא וירחי כלה; רבדיה של החברה היהדוית הבבלית; קשרי בבל וארץ-ישראל.

ירושלים עמדה במוקד החיים הלאומיים היהודיים לכל אורך תקופת הבית השני. אך תהליך ההתיוונות, גזרות אנטיוכוס אפיפנס ומרד החשמונאים יצרו מצב מוזר בו הפכה ירושלים למוקד אחיזתו של השלטון הסלווקי והמתיוונים דווקא, בעוד המורדים נשענים על יהודה הכפרית. ניצחון מרד החשמונאים היווה כן פריצה להתפתחותה של ירושלים היהודית אל עוצמה, שהגיעה לשיאה עם חורבן הבית. ריבוי אוכלוסייתה, המוני עולי הרגל שנהרו אליה, חשיבותה הלאומית והדתית כל אלה הפכו את ירושלים למראה המעצבת ומשקפת בעוצמה חזקה ביותר את הרוחות, התהפוכות והמחלוקות שהתקיימו בעולם היהודי בן הזמן ובמערכת היחסים שבין יהודים לעמים אחרים.
במהלך השיעורים נבחן את תהליך התעצמותה של העיר מהיבטים מגוונים: אורבנית-ארכיטקטונית, שלטונית, כלכלית, דתית וכו'. נתחקה אחר תפקידה של ירושלים כגורם מלכד מצד אחד וכמקור למחלוקות פוליטיות, סוציאליות ודתיות מן הצד השני. לקראת סוף הקורס נבחן אף את יחסה של הדת החדשה- הנצרות- אל ירושלים.

בהשראת מאמרו המפורסם של ש"ד גויטיין: 'מי היו רבותיו הראשונים של מחמד', נקדיש מספר שיעורים לדיון במידת השפעת היהדות על האסלאם בראשית דרכו, הן בחצי האי ערב, והן בעיראק, שם הוקמה הח'ליפות העבאסית. חלק הארי של התרגיל יתמקד בהשפעת האסלאם על היהדות בתחומי ההגות, ההלכה, הלשון והשירה. עיון במפעלו התרבותי של סעדיה גאון מלמד עד כמה הושפעו היהודים בתקופתו מהאסלאם.

התרגיל יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה ושקיעתו של המרכז האשכנזי ועלייתו של המרכז האשכנזי בפולין מזה.
במהלך הקורס יעלו לדיון הסוגיות המרכזיות הנוגעות לתולדות צפת: התהוות הקהילות (תוך שמוש נרחב במפקדים שנערכו בערי ארץ ישראל אחרי הכיבוש העות'מני), מעמדה החברתי והפוליטי בארץ ישראל ובמזרח, מעמדה הכלכלי של הקהילה, מעמדה הדתי בחברה היהודית האירופית, ובעיקר עליית הקבלה שנתנסחה בבתי המדרשות הצפתיים עצמם. במהלך הקורס ידונו הדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, ר' שלמה אלקבץ וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף קארו וספר מגיד מישרים שלו, ספרי שו"ת שנתחברו בעיר, ספר שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

במהלך הסמסטר נדון במגוון של שאלות המיועדות לברר את הקשר המורכב והמעורפל בין העידן המודרני ובין תנועה פוליטית אחת, דומיננטית מאוד בחיינו בארץ, הציונות. האם הציונות היא תופעה מודרנית? אם כן, איך התגבש והתבטא הקשר בין הציונות ובין המודרניות במהלך השנים? אם לא, איך הציונות קיבלה, התייחסה ונאבקה עם שלל התופעות הכרוכות במונח הבעייתי הזה "המודרניות"? בנוסף לנושאים פוליטיים מסורתיים נדון בשאלות הקשורות לתרבות, אמנות ומגדר על מנת להבין את המתח בין הציונות ובין המודרניות מאספקטים שונים ולפעמים בלתי צפויים. דגש מיוחד יושם על החוויה העירונית, על הקשרים בין יהודים ובין לא יהודים ועל שאלות הקשורות למיניות, מגדר ויצירת היחיד (selfhood). הקורס יתבסס על קריאה שוטפת, דיונים אינטנסיביים וחשיבה פתוחה.

בשנות החמישים היה הציבור הישראלי מפולג על פי קווי מתאר חברתיים-כלכליים, עדתיים ואתניים, אידיאולוגיים ופוליטיים. בקורס נבקש לעקוב מקרוב אחר אירועים ומשברים שונים אשר גילמו, החצינו ואף שרטטו את גבולותיהן של כמה מקבוצות המשנה בחברה ולדון בהכרעות שעיצבו את מעמדו של השלטון וכן את מעמדם של האזרחים וזכויותיהם. בקורס נעקוב מקרוב אחר הסערה הציבורית שעוררו האירועים המכוננים בזמן התרחשותם, ואחר ההשפעה שהייתה לאירועים אלה על זהותן של קבוצות המשנה ועל עיצוב הזיכרון של העשור הראשון. דגש מיוחד יושם על לימוד שפת המושגים של התקופה באמצעות קריאה של מקורות ראשוניים וצפייה בסרטים בני הזמן וממרחק הזמן.

להלן רשימת הנושאים שיידונו בקורס:
1 מפלגות ובחירות בעשור הראשון
2 השמאל מפרוק הפלמ"ח ושביתת הימאים ועד משפט הרופאים– הפנים והחוץ
3 הפילוג בקיבוץ המאוחד
4 הימין מאלטלנה ועד הנסיגה מסיני
5 המפלגות הדתיות והמאבק על החינוך ומעמד הנשים
6 שלטון, משפט, מחתרת - ברית הקנאים ומחתרת צריפין
7 פעולת קיביה – הדיון הציבורי וההשפעות המאוחרות
8 כפר קאסם – בין משפט לזיכרון
9 אירועי ואדי סאליב וכינונה של הזהות המזרחית

מטרת הקורס היא גם לשרטט את קווי המתאר העיקריים והמוטיבציה של היצירה היהודית מגירוש ספרד ועד ימינו וגם לתארה. הקורס יאורגן סביב שלושה אפיקי יצירה דומיננטיים: הלכה, מיסטיקה והגות. תיאור ושירטוט 'ארונות הספרים היהודיים' יעשו על יסודן של שתי הנחות יסוד שינחו את הדיונים בקורס. האחת - היצירה היהודית בעת החדשה נוצרה לא בחלל ריק אלא בזיקה למציאות היסטורית, חברתית, תרבותית ודתית חד-פעמית. השנייה - מאפיינה העיקרי של היצירה היהודית בעת החדשה הוא ה'תמורה והרציפות'.

התרגיל יעסוק בטקסי מחזור החיים ומעגל השנה היהודי והדרך שבה הם צוינו בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. נעסוק בבחינת מספר טקסים שפותחו ו\או התקיימו בקרב הקהילות היהודיות באירופה הנוצרית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ונתמקד במיוחד בטקסים הקשורים למחזור החיים מלידה ועד מוות ובטקסים הקשורים לחגים היהודיים. בעזרת שימוש במתודות אנתרופולוגיות נבקש להגדיר את מקומם ותפקידם של ריטואלים בחברה הימי ביניימית ולעמוד על האפשרויות החדשות שבחינת הטקסים פותחת בפנינו להכרת חיי היום יום והמחשבה הימי ביניימית. בחינת הטקסים תעשה תוך כדי השוואה מתמדת לטקסי חיים נוצריים מאותה התקופה.

קושטא (איסתנבול), בגדאד וקהיר הן הבירות החשובות ביותר במזרח-התיכון במאה ה19-, והקהילות היהודיות שלהן עברו במאה זו תמורות עמוקות. על הערים, הקהילות היהודיות וההיסטוריה שלהן נלמד דרך עיון בכתבות עתונאיות שפורסמו עליהן בבימות שונות, רובן של עתונות ההשכלה היהודית במזרח-אירופה. מקום חשוב בדיון יתפסו דמויות הכותבים, חלקם תיירים זרים, אך רובם משכילים מקומיים.

מטרת הסמינר להבין את היווצרותן והתפתחותן של התנועות הדתיות בארצות הברית (רפורמה, שמרנית, אורתודוקסית וריקונסטורציוניזם) ויחסן לציונות ולמדינת ישראל. במסגרת הסמינר יתוודע התלמיד גם אל היצירה היהודית הדתית (התיאולוגית) במאה העשרים וזיקותיה אל המחשבה הדתית בארצות הברית.

היהודים והשומרונים היו שתי קבוצות האוכלוסייה המובהקות ביותר בארץ ישראל, שראו בארץ ישראל את ביתם ההיסטורי, הקימו בה מרכז דתי-פולחני והתמידו בישיבתם בה. הדמיון מצד אחד והתחרות מצד שני הובילו למערכת יחסים מורכבת ביניהם. בקורס נבחן את טיבה של מערכת היחסים הזו והתפתחותה מתקופת הבית השני עד לכיבוש המוסלמי. תשומת-לב מיוחדת תוקדש למעמדם ההילכתי של ה'כותים' [=השומרונים] וליחס היהודים כלפיהם, כעולה מן הספרות התלמודית.

זהו סמינר מתודולוגי שיתנהל מול פנקסי קהילה. קהילת קרקוב, החשובה שבקהילות היהודיות בפולין במאות השש עשרה והשבע עשרה, הייתה גם הקהילה ששרדו ממנה תעודות קהילתיות יותר מאשר בקהילות אחרות. תקנות הקהילה המוקדמות ביותר נוסחו על ידי פרנסיה ("תקנות שנ"ה), ושורה של פנקסים של מוסדות הקהילה ניצלו מאבדון על ידי היסטוריונים מקומיים שאספו אותם מתוך בתי הכנסת העתיקים של הקהילה. הם גם העתיקו אותם ופרסמו אותם בבמות ספרותיות שונות. הסמינר יעשה שימוש נרחב בתעודות אלו, על מנת להעמיד תמונה רחבה ככל שניתן של חיי היום יום של הקהילה קודם לחלוקות פולין.

סמינר זה מיועד לתלמידי התואר הראשון ותחילת התואר השני, משום שבחלקו הראשון תוצג ההיסטוריה של השואה שהידרדרה משלב לשלב עם הקצנת מדיניותה של גרמניה כלפי העם היהודי; ובחלקו השני והעיקרי יעסקו המשתתפים בבחינת התפתחותה של כתיבת תולדותיה: מי הם ההיסטוריונים שכתבו היסטוריה זו, מה היו נושאי הדיון המרכזיים וכיצד התחלפו באחרים במשך הזמן. שאלת המחקר תהיה האם יש כבר בנמצא מערכת של מסקנות או לפחות הנחות שההיסטוריונים העבירו למערכת החינוך ולציבור, גם אם היא נתונה לוויכוח ולשינוי מתמידים. כמו כן תיבחן השאלה האם יש הקבלה בין שלבי התפתחותה שלכתיבת ההיסטוריה של השואה בארץ לבין זו שבגרמניה.

הקמתם של גופים ביטחוניים במחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה תופעה חדשנית בהיסטוריה היהודית, לאחר דורות רבים שבהם היה העם היהודי נטול יכולת התגוננות עצמאית. במרכז לימודי הסמינר יעמוד ארגון ה"הגנה", בתורת גורם הכוח הצבאי הבכיר, הגדול והחזק בתקופת היישוב, שהיה כפוף למרותם של מוסדות היישוב והתנועה הציונית. במהלכו נעסוק בגופים הביטחוניים שקדמו ל"הגנה" – "בר גיורא", "השומר" והגדודים העבריים, ובארגונים הפורשים – אצ"ל ולח"י. במוקד הדיונים בסמינר יעמדו הפעילות בתחום הביטחוני והעימותים בין הגופים השונים והאישים שעמדו בראשם. בעזרת עיון בתעודות ראשוניות נבחן את הזיקה בין המערכת הפוליטית-האזרחית היישובית לבין התמורות הארגוניות והמערכתיות באופיים ובתפקידם של הגופים הביטחוניים לנוכח המציאות המשתנה. התלמידים בסמינר יידרשו להגיש עבודות רפראט או עבודות סמינריוניות בתיאום עם המרצה.

בעקבות המאבק על האמנציפציה, ההתעוררות הלאומית, מלחמות העולם, המהפכה הרוסית הקמת מדינת ישראל נעשו שאלת מהותה של היהדות, השיבה להיסטוריה והזיקה שבין פוליטיקה למוסר לנושאים החשובים ביותר שאליהם נדרשה ההגות היהודית הציונית והלא ציונית במאה העשרים. בסמינריון יבחנו דרכי התמודדותם של הוגים יהודים מודרניים (מנדלסון, קרוכמל, אחד העם, יחזקאל קאופמן, מ' בובר, פראנץ רוזנצוויג, ג' שלום, אנדרה נהר, מרדכי קפלן, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) מראשית העת החדשה ועד הקמתה של מדינת ישראל עם שאלות יסוד הכרוכות בשיבתם של היהודים להיסטוריה. בין הנושאים שאליהם יידרש העיון במשנותיהם של הוגים אלה יהיו: מהות היהדות, בחירת ישראל, זהות יהודית, ציונות ודת, ציונות ומוסר, ההיסטוריה היהודית, מרכז ותפוצה והסכסוך היהודי –ערבי.

עיון בתפקיד המרכזי שהיה ליהדות וליהודים בהתפתחות הדת הנוצרית וההשלכות של חשיבות זו ביחסים בין יהודים ונוצרים, ממותו של ישו עד לסוף ימי הביניים. נדון בברית החדשה, בחיבורי אבות הכנסייה, במשפט הנוצרי ובספרות הפולמוס האנטי-יהודי מימי הביניים, וכן במקורות יהודיים המעידים על יחסה של היהדות לנצרות.

כתיבת ההיסטוריה היא אחד התחומים הבולטים בתרבות יהודי ספרד. בסמינר נקרא וננתח כרוניקות של יהודי ספרד וננסה לזהות את נקודת מבטם ומגמותיהן.

תעודות הגניזה מלמדות אותנו על היחסים שבין גאוני ארץ ישראל לגאוני בבל, ועל היחסים שבין שני מרכזים אלו לקהילותיהם. עם חורבן ישיבת ארץ ישראל, וירידת כוחה של בבל התחזק מעמד הקהילות. במצרים התחזק מעמד הנגיד, ונפתח פתח לעליית בית הרמב"ם. בנו הראב"ם ניסה להוביל רפורמה בהשראת הצופיות. בשלל נושאים אלו, לאור ההתפתחות הפוליטית באסלאם, והשינויים הפנימיים בהנהגה היהודית, נעסוק בסמינריון זה.

הסמינר ידון בנושאים הבאים:
א. ההיסטוריוגרפיה על הנושא.
ב. המקורות הפנימיים.
ג. המקורות החיצוניים.
ד. הפרובלמטיקה של הזהות.

בסמינר יבחנו נושאים הקשורים לקבוצה היהודית בחברה הנוצרית בימי הביניים, מן הבחינה המתודולוגית, מן הבחינה ההיסטוריוגרפית ומן הבחינה ההיסטורית. הקבוצה הראשונית (המשפחה) ומוסדות המערכת הקהילתית ינותחו בכלי מחקר היסטוריים ובעזרת התחומים הנוספים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

יוסף בן-מתתיהו נולד כבן למשפחת כהנים ירושלמית אך זכה לזיכרון עולם כפלאביוס יוספוס ההיסטוריון, בן חסות של שושלת הקיסרים מחריבת ירושלים, ברומא.
כתביו ההיסטוריים שרדו כמעט במלואם, והם מקור יחיד במינו להיסטוריה היהודית ומערכת היחסים עם רומא ועם עמי האזור. חלק משמעותי מנושאי כתיבתו התרחשו לנגד עיניו והוא נטל בהם חלק פעיל.
במחקר המודרני זכה יוספוס להערכות קוטביות: אמין ורחב רואי מצד אחד; שקרן פתטי מן הצד השני.
במהלך הסמינר ננסה להתחקות אחר המאפיינים העיקריים של כתיבתו, לעמוד על יתרונותיה ועל חולשותיה, השפעות ז'אנריות, ועל המתח המתמיד שבין יוסף מירושלים ליוספוס ברומא.

הדרך שבה עוצבה דמותו של ישו בספרי הבשורה אילצה את הסביבה היהודית להתמודד אתה בדרכה. פרשנות המקרא החדשה והמקורית שהתבקשה מכך, האתגר המשיחי שיצרה הפרשנות הדתית לדמותו של ישו, מעמדו כבן האלוהים יצרו את הצורך להתמודד בדרכים שונות עם הדמות שסביבה סבבה הדת שאיימה על מעמדה של היהדות המסורתית.
התגובות לדמותו של ישו מופיעות בדרכים שונות כבר בתלמודים, אך החיבור "תולדות ישו" הוא נסיון נועז לנסח נרטיב אלטרנטיבי – ובמידה רבה גם וולגרי - לספור חיי ישו כפי שנוסחו בספרי הבשורה. , ובגלל אופיו המתריס הועבר החיבור, גם בתקופת הדפוס, רק בכתבי יד, מהלך שנועד למעשה להסתיר את החיבור מעיניה של הסביבה הנוצרית.
תולדות ישו אינו ספר במובן השגור של המלה. זהו בעצם שם גג לשורה של חיבורים פלספמיים שנועדו למגר את דמותו האלוהית של ישו כפי שהלכה והתהוותה בספרות הנוצרית וחלחלה ממנה אל הרחוב היהודי.
הסמינר יבחן את גלגוליו השונים של הספר, למן חלקיו הארמיים הנחשבים להיות הקדומים ביותר ומיוחסים למאה הרביעית ואף קודם לכן, ועד לנוסחים שנוסחו כבר בשלהי ימי הביניים ואף מאוחר.

סמינר זה ינסה לבחון כיצד מוצגת תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה במוזיאונים בארץ. שאלת המחקר של הסמינר תהיה האם יש למוזיאונים אלה קוים משותפים, ואם אכן כך הדבר, האם יש בהם משום ניסיון להבנות זיכרון לאומי, או שמא הם מייצגים זיכרון תנועתי או מפלגתי. מוזיאון לוחמי הגטאות (הקיבוץ המאוחד), משואה (הנוער הציוני), גבעת חביבה (הקיבוץ הארצי) ויד ושם (ממלכתי), מציגים את השואה כל אחד בדרכו, ולצידם התפתחה שורה נוספת של מוזיאונים קטנים מקומיים. תקופת המלחמה בארץ מוצגת במוזיאוני הפלמ"ח, ההגנה, יאיר שטרן, אצ"ל, המחתרות ועוד. כמובן שאין כוונה או אפשרות לבקר בכולם כקבוצה, אך משתתפי הסמינר יתבקשו לבסס את עבודתם כל אחד על מוזיאון אחר ולנתחו לפני יתר המשתתפים.

בסמינר יעמוד התלמיד על תוכנן של הציפיות המשיחיות וקורותיה של התנועות השבתאית והפראנקיסטית מהופעתו של שבתי עד המחצית השנייה של המאה ה-18. תשומת לב רבה תוקדש לאמונה במשיחיותו של שבתי צבי, לעליות המשיחיות לארץ-ישראל בשנים 1740-1700ולאידיאולוגיה הפראנקיסטית. הסמינר יתבסס על קריאה במקורות ראשונים.

שנתה הראשונה של מדינת ישראל נפתחה אמנם במלחמה קשה, אך גם בתקופה של ניצחונות ותחושה של הגשמת החזון הציוני בשל העלייה הגדולה. אך כבר ב-1949 התברר כי העלייה ההמונית, חסרת התקדים בתולדותיהן של ארצות הגירה, מזעזעת את המבנה הקיים של החברה הציונית בארץ-ישראל ומאיימת לכאורה גם על מוסדותיה וערכיה. ביישוב הוותיק התפתחו חרדות, שאליהן התלוותה תחושת היכולת להפנות את "החומר האנושי" החדש למשימות ולגומחות חברתיות שהותיקים מאסו בהן. בעקבות כל אלה באו דפוסי יחס ומדיניות שנתנו ביטוי להפרדה ואף להפליה בין ותיקים לעולים, בהם הלך וגדל משקל יוצאי אסיה ואפריקה. תקופת העלייה הגדולה, שנמשכה רק כשלוש שנים וחצי ובמהלכה הוכפל כוחו הדמוגראפי של היישוב הציוני מלפני 1948 – קבעה לשנים רבות את קווי המתאר הבסיסיים של החברה היהודית במדינת ישראל. בסמינר נעקוב אחרי התפתחויות אלה ונתעכב במיוחד על תוצאות התקופה כפי שהתבטאו בפריסה הגיאוגרפית, החברתית והמעמדית של הרוב היהודי. נעמוד גם על גורל המיעוט הערבי בתקופה פורמטיבית זו.

הסמינר יעסוק במקומם של היהודים בהיסטוריה המודרנית של אירופה וביחס שלהם לאירופה – כמציאות, כאתגר, כדימוי וכזיכרון. הוא יבחן את הדרכים השונות של היהודים להסתגל לתרבות האירופית, להשתלב בה או להיענות לאתגרים השונים שהציגה – מה שחולל את הפיצול הגדול בחברה היהודית במאות ה-19 וה-20 .

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.

• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע חיפושים ביבליוגראפיים, ספריות חשובות בארץ ובחו"ל, מאגרי מידע, כלים אינטרנטיים.

• אסטרטגיות לתכנון עבודות סמינריוניות והצעות מחקר: יסודות לחשיבה מתודולוגית תקינה, גיבוש תכניות מחקר ויישומן, הכוונת תלמידים למנחים אפשריים.

עיון יסודי בהאשמה האנטי-יהודית המזעזעת ביותר בעולם הנוצרי: שורשיה, השתלשלותה וביטוייה בהיסטוריה ובספרות. נשלב את ניתוח המקורות מימי הביניים עם פניות למחקרים מודרניים חדשניים כדי להבין את היחס המורכב בין התיאולוגיה הנוצרית לתרבות העממית, וכדי להבחין בין מציאות לדמיון ביחס של החברה הנוצרית לעם היהודי.

מרד בר-כוכבא (135/6-132 לספירה) הוא שיאה ושיברה של תנועת ההתנגדות לרומא, והניסיון האחרון לכונן מדינה יהודית עצמאית עד 1948. הבעייתיות העיקרית במחקר נובעת מהצורך לשחזר את תולדות המרד מפסיפס של עדויות חלקיות ומקוטעות, לעתים סותרות ופעמים מגמתיות – בספרות התלמודית; בכתבי סופרים רומיים; בדברי אבות הכנסייה; בכרוניקות השומרוניות, ומהממצא הארכיאולוגי המיוחד במינו של איגרות בר-כוכבא; מטבעות; כתובות; הארכיון של בבתא; דרכים; מערות מסתור, מערות מפלט ועוד. סוגיות מרכזיות ממשיכות להעסיק את המחקר, כגון מעמדו של בר-כוכבא ודמותו; מדיניותו של הדריאנוס; סיבות המרד; היקפו הטריטוריאלי; האם השתתפו השומרונים במרד; עמדת הנוצרים כלפי המרד; עמדת החכמים כלפי המרד; הממצא במערות מדבר יהודה; האם הביא המרד למפנה בתולדות ישראל; האימפקט של מרד בר-כוכבא למשך הדורות עד ימינו.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים והשפעתו; לידת הסיפורת העברית המודרנית; הסיפורת בין שתי מלחמות העולם; יצירתו של ש"י עגנון; 'דור בארץ' ודור המדינה בסיפורת הישראלית; מניאו-ריאליזם לפוסט-מודרניזם.

The Relation to History in the Rabbinic World
ההיו חכמינו אדישים להיסטוריה? או שמא פחדו מפניה? הקורס יבחן את תופעת העדרה של היסטוריוגרפיה רציפה ושל תודעה היסטורית מובהקת בספרות חז"ל, וינסה לתהות על הסיבות לכך. נלמד שורה של אגדות פסוודו-היסטוריות ששוקעו בספרות חז"ל. נדון במקורותיהן, במגמות ששימשו בעיצובן, ובמהימנותן ההיסטורית על רקע עדויות חיצוניות.