בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה
לסילבוס המלא...

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת
לסילבוס המלא...

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא
לסילבוס המלא...

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין
לסילבוס המלא...

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת
לסילבוס המלא...

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית, ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות
לסילבוס המלא...

בשבעים השנים שעברו מאז ראשית ההגירה ההמונית של יהודי רוסיה לכיוון אמריקה ועד השואה והקמת מדינת ישראל חלו תמורות וזעזועים ברחבי העולם היהודי. נפתח את התרגיל במאה ה-19, אך נתרכז בחמשת העשורים הראשונים של המאה ה-20. נלמד להכיר את התהליכים המעצבים את פני העולם כולו ובעקבות כך גם את גורל המיעוטים
לסילבוס המלא...

במהלך הקורס נתאר את תולדות עם ישראל מאז כינון מוסד הממלכה בראשית האלף הראשון לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון וראשית הגלות. במהלך שני הסימסטרים נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר דברי
לסילבוס המלא...

כתובות עבריות רבות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ ישראל ובסביבתה. לכתובות אלה חשיבות רבה להבנת ההיסטוריה של תקופת המקרא, התרבות, הדת, החברה וצדדים שונים של אורח החיים בתקופה זו.
במהלך הקורס נלמד להכיר את הכתובות הללו ואת הדרך שבה חוקרים מפענחים ומבינים אותן. נבדוק איזה מידע יכול
לסילבוס המלא...

ימי כהונתו של רבי יהודה הנשיא (220-175 לספירה לערך) היו תור הזהב של החיים היהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (התקופה הרומית ביזאנטית). בימי נשיאותו התנהלו יחסים מתוקנים עם השלטונות הרומיים, המצב הכלכלי היה שפיר, החברה התגבשה, למוסדות ההנהגה הייתה הגמוניה מסוימת על התפוצות והתרחשה תנופה
לסילבוס המלא...

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 10 – 12, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נעמוד בהרחבה על הרקע התיאולוגי של היהדות בגולה ושל הנצרות במאות הראשונות לספירה. נעמוד על תהליך הגירת היהודים לצפון- צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמת הקהילות היהודיות בארצות אלה ועל דרכי
לסילבוס המלא...

יהודי ספרד חיו ופעלו בסביבה נוצרית במשך מאות שנים. השיעור יעסוק בהיסטוריה של יהודי ספרד על רקע היחסים בין החברה הנוצרית והיהודית. דעותיהם של יהודי ספרד על המציאות הזאת יהיו נושא מרכזי בשיעור.

לסילבוס המלא...

לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה-ארץ ישראל והן בקרב המיעוטים, יהודים ונוצרים. ירושלים שינתה פניה והרבה ממאפייניה
לסילבוס המלא...

השיעור יעסוק בארבע האישים רבי המשקל בתולדות התנועה הציונית מאז ייסודה ועד להקמת מדינת ישראל: בנימין זאב הרצל – ההוגה והמייסד של התנועה הציונית; חיים וייצמן – נשיא ההסתדרות הציונית בתקופת המנדט; זאב ז'בוטינסקי – מנהיגה של התנועה הרביזיוניסטית; דוד בן-גוריון – בכיר מנהיגיה הפוליטיים של תנועת
לסילבוס המלא...

בתקופה המשתרעת בין שתי מלחמת העולם גדל היישוב היהודי בארץ ישראל מ-56,000 נפש ל-450,000 נפש. הגידול המספרי הדרמטי הזה בנוכחות היהודית מלמד על עוצמת השינויים שהתחוללו בארץ ישראל בין 1918 ל-1939. במהלך השיעור נעסוק בקווים העיקריים בהתפתחותו של היישוב בפרק הזמן הנדון ובסיבות להפיכתו למוקד
לסילבוס המלא...

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור השני. בקורס יוצגו בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה ואזרחיה בתחומי הביטחון, הפוליטיקה והכלכלה וכן אירועי מפתח שהשפיעו על ענייני זהות וחברה. מטרת הקורס היא לפתוח בפני המשתתפים צוהר לעולמם של מקבלי ההחלטות מזה ואזרחי המדינה מזה בתקופה
לסילבוס המלא...

מטרת הקורס היא לבחון את הנורמות התרבותיות התשתיתיות שרווחו בציבור היהודי בישראל בשנות החמישים הראשונות ולהקנות ידע רחב היקף על נסיבות חיי היחיד והמשפחה באותן שנים. במסגרת הקורס ייבחנו היבטים של חיי הפרט בתחומי התזונה, הדיור, ההיגיינה ונוהגי המשפחה והקהילה וכן בהקשרים אלה נעמוד גם על חלקה של
לסילבוס המלא...

קורס-מבוא מקיף זה סוקר וממפה את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו אלה על יוצריה הבולטים והמגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: ראשית הסיפורת – הסאטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי בשיאו; 'דור המעבר' בשלהי המאה התשע-עשרה; הנוסח של מנדלי מוכר ספרים
לסילבוס המלא...

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס
לסילבוס המלא...

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את
לסילבוס המלא...

תחת השלטון הפרסי הסאסני התפתח המרכז היהודי בבבל. ערב הכיבוש המוסלמי הסתיימה כתיבת התלמוד הבבלי. רבים הגורסים שבהשפעת יהודי בבל הטמיעו המוסלמים את שיטת התורה שבעל-פה להלכתם. עיראק הפכה למרכז העולם המוסלמי תחת השלטון העבאסי, כאשר אלמנצור (754-775) הקים את בירת החליפות בבגדאד. הסימביוזה התרבותית
לסילבוס המלא...

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות
לסילבוס המלא...

האם יש ליהודים היסטוריה פוליטית משלהם? אם כן, איך תתכן היסטוריה פוליטית בלי ריבונות פוליטית? יתרה מזו, מה הקשר בין ההיסטוריה הפוליטית הזו ובין הניסיון להקים מדינה עצמאית? שיעור זה ידון בשאלות אלו ובשאלות אחרות דרך עיון בפרקים שונים בהיסטוריה היהודית בעת החדשה. בנוסף לדיון על פוליטיקה יהודית
לסילבוס המלא...

שיעור זה ישלב הרצאות, קריאה ודיונים על מנת לעקוב אחרי התפתחותן של קהילות יהודיות וקבוצות אתניות אחרות בשתי יבשות. דרך השוואה היסטורית בין שתי קהילות יהודיות הנראות לכאורה שונות מאוד, ננסה להבין את הקשר בין הסביבה הלא יהודית ובין התפתחותן של קהילות יהודיות. האם יהודי מזרח אירופה תמיד חיו בנפרד
לסילבוס המלא...

סקירה כללית של ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של היהודים באימפריה העת'מאנית מכיבוש קונסטנטינופול ועד ראשית תקופת הרפורמות. מיפוי המחקר הקיים בתחום על פי תקופות, איזורים, סוגיות וגישות. מטרות: היכרות בסיסית עם התחום וגיבוש כלים שימושיים לעיסוק בו.

לסילבוס המלא...

מטרת הקורס:
להקנות ידע על התחייה והתקומה של התנועה הלאומית היהודית בבריה"מ ועל שינויי האידיאולוגיה שלה מסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 עד תקופת הדמוקרטיזציה בעידן גורבצ'וב בשנות ה- 80 ותחילת העלייה ההמונית.
בקורס זה נדבר על גורמי ההתעוררות הלאומית של יהודי בריה"מ", על מדיניות
לסילבוס המלא...

בבל היא אמריקה של העת העתיקה. מרד החורבן; מרד התפוצות בימי טריאנוס ומרד בר-כוכבא הביא לתנועת הגירה מארץ-ישראל ומהתפוצות לתפוצה הבבלית. בבל הייתה התפוצה הגדולה המשמעותית היחידה מחוץ לאימפריה הרומית, ובה חיו היהודים בתנאים מדיניים, כלכליים וחברתיים נוחים. התרגיל יעקוב אחרי שלבי עליית חשיבותה של
לסילבוס המלא...

הקורס יעסוק בתולדות הערים היווניות בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית. במהלכו ייבחנו עדויות שונות כגון מקורות כתובים, כתובות, מטבעות וממצא ארכיאולוגי. שימת לב מיוחדת תינתן לנושא ההשפעה של התרבות היוונית-רומית על הערים הנ"ל.

לסילבוס המלא...

בהשראת מאמרו המפורסם של ש"ד גויטיין: 'מי היו רבותיו הראשונים של מחמד', נקדיש מספר שיעורים לדיון במידת השפעת היהדות על האסלאם בראשית דרכו, הן בחצי האי ערב, והן בעיראק, שם הוקמה הח'ליפות העבאסית. חלק הארי של התרגיל יתמקד בהשפעת האסלאם על היהדות בתחומי ההגות, ההלכה, הלשון והשירה. עיון במפעלו
לסילבוס המלא...

התרגיל יעסוק ברבדים השונים של האוכלוסייה היהודית בספרד. נקרא מקורות ראשוניים מימי הביניים על הנושא.

לסילבוס המלא...

במהלך הסמסטר נדון במגוון של שאלות המיועדות לברר את הקשר המורכב והמעורפל בין העידן המודרני ובין תנועה פוליטית אחת, דומיננטית מאוד בחיינו בארץ, הציונות. האם הציונות היא תופעה מודרנית? אם כן, איך התגבש והתבטא הקשר בין הציונות ובין המודרניות במהלך השנים? אם לא, איך הציונות קיבלה, התייחסה ונאבקה עם
לסילבוס המלא...

ירושלים עמדה במוקד החיים הלאומיים היהודיים לכל אורך תקופת הבית השני. אך תהליך ההתיוונות, גזרות אנטיוכוס אפיפנס ומרד החשמונאים יצרו מצב מוזר בו הפכה ירושלים למוקד אחיזתו של השלטון הסלווקי והמתיוונים דווקא, בעוד המורדים נשענים על יהודה הכפרית. ניצחון מרד החשמונאים היווה כן פריצה להתפתחותה של
לסילבוס המלא...

אין ספק שהקמת התנועה הקראית בגולת בבל ופרס היא אחת התוצאות של המפגש התרבותי שבין אסלאם ליהודות. באמצעות עיון בקראות בראשיתה נפתח אף צוהר להבנת הכיתות באסלאם, כגון השיעה והחארג'יה. אבלי ציון הקראים שעלו לארץ ישראל נפגשו עם מקצת המגילות של כת קומראן, והושפעו מהן. עיון במקורות קראיים אלו פותח פתח
לסילבוס המלא...

התרגיל יעסוק בטקסי מחזור החיים ומעגל השנה היהודי והדרך שבה הם צוינו בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. נעסוק בבחינת מספר טקסים שפותחו ו\או התקיימו בקרב הקהילות היהודיות באירופה הנוצרית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ונתמקד במיוחד בטקסים
לסילבוס המלא...

התרגיל יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה ושקיעתו של המרכז האשכנזי ועלייתו של המרכז האשכנזי בפולין מזה.
במהלך הקורס יעלו לדיון הסוגיות המרכזיות הנוגעות לתולדות צפת: התהוות הקהילות (תוך שמוש
לסילבוס המלא...

מטרת הקורס היא גם לשרטט את קווי המתאר העיקריים והמוטיבציה של היצירה היהודית מגירוש ספרד ועד ימינו וגם לתארה. הקורס יאורגן סביב שלושה אפיקי יצירה דומיננטיים: הלכה, מיסטיקה והגות. תיאור ושירטוט 'ארונות הספרים היהודיים' יעשו על יסודן של שתי הנחות יסוד שינחו את הדיונים בקורס. האחת - היצירה היהודית
לסילבוס המלא...

בשנות החמישים היה הציבור הישראלי מפולג על פי קווי מתאר חברתיים-כלכליים, עדתיים ואתניים, אידיאולוגיים ופוליטיים. בקורס נבקש לעקוב מקרוב אחר אירועים ומשברים שונים אשר גילמו, החצינו ואף שרטטו את גבולותיהן של כמה מקבוצות המשנה בחברה ולדון בהכרעות שעיצבו את מעמדו של השלטון וכן את מעמדם של האזרחים
לסילבוס המלא...

הסמינר יעסוק באחת מתקופות המפנה בתולדות העם היהודי, בה עוצבו רבים ממאפייניו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. בסמינר נתמקד במערכת היחסים שהתפתחה בין יהודה לבין האימפריות הבבלית והפרסית ובהשפעות שהיו להן על המשטר, החברה והתרבות שהתפתחה ביהודה. על רקע זה נבחן את המגמות הרעיוניות שרווחו במהלך תקופה זו
לסילבוס המלא...

The Relation to History in the Rabbinic World
ההיו חכמינו אדישים להיסטוריה? או שמא פחדו מפניה? הקורס יבחן את תופעת העדרה של היסטוריוגרפיה רציפה ושל תודעה היסטורית מובהקת בספרות חז"ל, וינסה לתהות על הסיבות לכך. נלמד שורה של אגדות פסוודו-היסטוריות ששוקעו בספרות חז"ל. נדון במקורותיהן, במגמות
לסילבוס המלא...

עיון בתפקיד המרכזי שהיה ליהדות וליהודים בהתפתחות הדת הנוצרית וההשלכות של חשיבות זו ביחסים בין יהודים ונוצרים, ממותו של ישו עד לסוף ימי הביניים. נדון בברית החדשה, בחיבורי אבות הכנסייה, במשפט הנוצרי ובספרות הפולמוס האנטי-יהודי מימי הביניים, וכן במקורות יהודיים המעידים על יחסה של היהדות לנצרות.

לסילבוס המלא...

קושטא (איסתנבול), בגדאד וקהיר הן הבירות החשובות ביותר במזרח-התיכון במאה ה19-, והקהילות היהודיות שלהן עברו במאה זו תמורות עמוקות. על הערים, הקהילות היהודיות וההיסטוריה שלהן נלמד דרך עיון בכתבות עתונאיות שפורסמו עליהן בבימות שונות, רובן של עתונות ההשכלה היהודית במזרח-אירופה. מקום חשוב בדיון יתפסו
לסילבוס המלא...

מטרת הסמינר להבין את היווצרותן והתפתחותן של התנועות הדתיות בארצות הברית (רפורמה, שמרנית, אורתודוקסית וריקונסטורציוניזם) ויחסן לציונות ולמדינת ישראל. במסגרת הסמינר יתוודע התלמיד גם אל היצירה היהודית הדתית (התיאולוגית) במאה העשרים וזיקותיה אל המחשבה הדתית בארצות הברית.

לסילבוס המלא...

היהודים והשומרונים היו שתי קבוצות האוכלוסייה המובהקות ביותר בארץ ישראל, שראו בארץ ישראל את ביתם ההיסטורי, הקימו בה מרכז דתי-פולחני והתמידו בישיבתם בה. הדמיון מצד אחד והתחרות מצד שני הובילו למערכת יחסים מורכבת ביניהם. בקורס נבחן את טיבה של מערכת היחסים הזו והתפתחותה מתקופת הבית השני עד לכיבוש
לסילבוס המלא...

כתיבת ההיסטוריה היא אחד התחומים הבולטים בתרבות יהודי ספרד. בסמינר נקרא וננתח כרוניקות של יהודי ספרד וננסה לזהות את נקודת מבטם ומגמותיהן.

לסילבוס המלא...

זהו סמינר מתודולוגי שיתנהל מול פנקסי קהילה. קהילת קרקוב, החשובה שבקהילות היהודיות בפולין במאות השש עשרה והשבע עשרה, הייתה גם הקהילה ששרדו ממנה תעודות קהילתיות יותר מאשר בקהילות אחרות. תקנות הקהילה המוקדמות ביותר נוסחו על ידי פרנסיה ("תקנות שנ"ה), ושורה של פנקסים של מוסדות הקהילה ניצלו מאבדון על
לסילבוס המלא...

הקמתם של גופים ביטחוניים במחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה תופעה חדשנית בהיסטוריה היהודית, לאחר דורות רבים שבהם היה העם היהודי נטול יכולת התגוננות עצמאית. במרכז לימודי הסמינר יעמוד ארגון ה"הגנה", בתורת גורם הכוח הצבאי הבכיר, הגדול והחזק בתקופת היישוב, שהיה כפוף למרותם של מוסדות היישוב והתנועה
לסילבוס המלא...

סמינר זה מיועד לתלמידי התואר הראשון ותחילת התואר השני, משום שבחלקו הראשון תוצג ההיסטוריה של השואה שהידרדרה משלב לשלב עם הקצנת מדיניותה של גרמניה כלפי העם היהודי; ובחלקו השני והעיקרי יעסקו המשתתפים בבחינת התפתחותה של כתיבת תולדותיה: מי הם ההיסטוריונים שכתבו היסטוריה זו, מה היו נושאי הדיון
לסילבוס המלא...

בעקבות המאבק על האמנציפציה, ההתעוררות הלאומית, מלחמות העולם, המהפכה הרוסית הקמת מדינת ישראל נעשו שאלת מהותה של היהדות, השיבה להיסטוריה והזיקה שבין פוליטיקה למוסר לנושאים החשובים ביותר שאליהם נדרשה ההגות היהודית הציונית והלא ציונית במאה העשרים. בסמינריון יבחנו דרכי התמודדותם של הוגים יהודים
לסילבוס המלא...

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.

• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע
לסילבוס המלא...

המחקר הארכיאולוגי וחקר המקרא הם שני הכלים העיקריים שבעזרתם ניתן לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. המטרה בסמינר זה היא להכיר את שני תחומי המחקר הללו ולהבין את דרך העבודה של ההיסטוריון, בעת שהוא מנסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה של תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. במהלך הסמינר נתמודד עם סוגיות
לסילבוס המלא...

מהותם והיקפם של הקשרים בין הדת האירנית הקדומה (הזורואסטרית) לבין היהדות לזרמיה היא אחת הבעיות הקרדינליות בחקר תהליך התגבשותה של דת ישראל. קביעה זו חשובה למיפויו של הקורס במסגרת התוכנית למ.א. במדע הדתות. לעת-עתה ברור רק עניין אחד והוא שההשפעה היתה חד-סיטרית: נראה שהיהדות
לסילבוס המלא...

בסמינר יבחנו נושאים הקשורים לקבוצה היהודית בחברה הנוצרית בימי הביניים, מן הבחינה המתודולוגית, מן הבחינה ההיסטוריוגרפית ומן הבחינה ההיסטורית. הקבוצה הראשונית (המשפחה) ומוסדות המערכת הקהילתית ינותחו בכלי מחקר היסטוריים ובעזרת התחומים הנוספים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

לסילבוס המלא...

יוסף בן-מתתיהו נולד כבן למשפחת כהנים ירושלמית אך זכה לזיכרון עולם כפלאביוס יוספוס ההיסטוריון, בן חסות של שושלת הקיסרים מחריבת ירושלים, ברומא.
כתביו ההיסטוריים שרדו כמעט במלואם, והם מקור יחיד במינו להיסטוריה היהודית ומערכת היחסים עם רומא ועם עמי האזור. חלק משמעותי מנושאי כתיבתו התרחשו לנגד
לסילבוס המלא...

תעודות הגניזה מלמדות אותנו על היחסים שבין גאוני ארץ ישראל לגאוני בבל, ועל היחסים שבין שני מרכזים אלו לקהילותיהם. עם חורבן ישיבת ארץ ישראל, וירידת כוחה של בבל התחזק מעמד הקהילות. במצרים התחזק מעמד הנגיד, ונפתח פתח לעליית בית הרמב"ם. בנו הראב"ם ניסה להוביל רפורמה בהשראת הצופיות. בשלל נושאים אלו,
לסילבוס המלא...

הדרך שבה עוצבה דמותו של ישו בספרי הבשורה אילצה את הסביבה היהודית להתמודד אתה בדרכה. פרשנות המקרא החדשה והמקורית שהתבקשה מכך, האתגר המשיחי שיצרה הפרשנות הדתית לדמותו של ישו, מעמדו כבן האלוהים יצרו את הצורך להתמודד בדרכים שונות עם הדמות שסביבה סבבה הדת שאיימה על מעמדה של היהדות המסורתית. לסילבוס המלא...

בסמינר יעמוד התלמיד על תוכנן של הציפיות המשיחיות וקורותיה של התנועות השבתאית והפראנקיסטית מהופעתו של שבתי עד המחצית השנייה של המאה ה-18. תשומת לב רבה תוקדש לאמונה במשיחיותו של שבתי צבי, לעליות המשיחיות לארץ-ישראל בשנים 1740-1700ולאידיאולוגיה הפראנקיסטית. הסמינר יתבסס על קריאה במקורות ראשונים.

לסילבוס המלא...

סמינר זה ינסה לבחון כיצד מוצגת תקופת השואה ומלחמת העולם השנייה במוזיאונים בארץ. שאלת המחקר של הסמינר תהיה האם יש למוזיאונים אלה קוים משותפים, ואם אכן כך הדבר, האם יש בהם משום ניסיון להבנות זיכרון לאומי, או שמא הם מייצגים זיכרון תנועתי או מפלגתי. מוזיאון לוחמי הגטאות (הקיבוץ המאוחד), משואה (הנוער
לסילבוס המלא...

מרד בר-כוכבא (135/6-132 לספירה) הוא שיאה ושיברה של תנועת ההתנגדות לרומא, והניסיון האחרון לכונן מדינה יהודית עצמאית עד 1948. הבעייתיות העיקרית במחקר נובעת מהצורך לשחזר את תולדות המרד מפסיפס של עדויות חלקיות ומקוטעות, לעתים סותרות ופעמים מגמתיות – בספרות התלמודית; בכתבי סופרים רומיים; בדברי אבות
לסילבוס המלא...

עיון יסודי בהאשמה האנטי-יהודית המזעזעת ביותר בעולם הנוצרי: שורשיה, השתלשלותה וביטוייה בהיסטוריה ובספרות. נשלב את ניתוח המקורות מימי הביניים עם פניות למחקרים מודרניים חדשניים כדי להבין את היחס המורכב בין התיאולוגיה הנוצרית לתרבות העממית, וכדי להבחין בין מציאות לדמיון ביחס של החברה הנוצרית לעם
לסילבוס המלא...

הסמינר ידון בנושאים הבאים:
א. ההיסטוריוגרפיה על הנושא.
ב. המקורות הפנימיים.
ג. המקורות החיצוניים.
ד. הפרובלמטיקה של הזהות.

לסילבוס המלא...

הסמינר יעסוק במקומם של היהודים בהיסטוריה המודרנית של אירופה וביחס שלהם לאירופה – כמציאות, כאתגר, כדימוי וכזיכרון. הוא יבחן את הדרכים השונות של היהודים להסתגל לתרבות האירופית, להשתלב בה או להיענות לאתגרים השונים שהציגה – מה שחולל את הפיצול הגדול בחברה היהודית במאות ה-19 וה-20 .

לסילבוס המלא...

שנתה הראשונה של מדינת ישראל נפתחה אמנם במלחמה קשה, אך גם בתקופה של ניצחונות ותחושה של הגשמת החזון הציוני בשל העלייה הגדולה. אך כבר ב-1949 התברר כי העלייה ההמונית, חסרת התקדים בתולדותיהן של ארצות הגירה, מזעזעת את המבנה הקיים של החברה הציונית בארץ-ישראל ומאיימת לכאורה גם על מוסדותיה וערכיה.
לסילבוס המלא...