הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה‏ (06211025)

שיעור

פרופ` אביעד קלינברג

השיעור ינסה להציע ניתוח מבני וכרונולוגי של הנצרות המערבית מראשיתה עד לסוף המאה ה-14. נבחן שורה של נושאים מרכזיים להבנת הנצרות כמערכת של אמונות וטקסים וכמערכת של ממשל ושליטה. במאה הרביעית הפכה הנצרות לדת המדינה בקיסרות הרומית. מנהיגי הנוצרים חלקו את השלטון בקהילה עם הרשויות החילוניות. מה היה היחס בין ההנהגה הדתית והשכבות העממיות? כיצד נפתר המתח בין האידיאלים של ישו לבין הצרכים השילטוניים של ממשיכי דרכו? איזה מקום תפסו זרמים מיסטיים ותנועות נזירות בחיי הכנסיה? מהי הכנסיה? אילו מוסדות יצרה הנצרות וכיצד התפתחו? כיצד תפסה האפיפיורות תפקיד של הנהגה בנצרות שי ימי הביניים וכיצד השפיעו מאבקי הכוח שלה עם גופים חילוניים ועם התנגדות פנימית על אופי החברה? שאלות אלו ודומות ייבחנו בשיעור תוך התבוננות בספרות ההיסטורית, באמנות, ובהגות.

המאה האמריקאית 1945-2008‏ (06211086)

שיעור

פרופ' אייל נוה

הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית. ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000)

מרומא לביזנטיון:העולם היווני מדיוקלטיאנוס ועד בסיליוס הראשון‏ (06211101)

שעור

ד"ר אבשלום לניאדו

השיעור פותח בתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס (284 - 305) ומסתיים בעלייתו לשלטון של בסיליוס הראשון בשנת 867. השיעור דן בנושאים הבאים: העולם הרומי במאה השלישית לספירה; דיוקלטיאנוס וסיומו של משבר המאה השלישית; רומא במזרח - ייסודה של קונסטנטינופול; התנצרות האימפריה הרומית - מקונסטנטינוס הראשון לתיאודוסיוס הראשון; מדוע התפצלה האימפריה הרומית לשתי מדינות ומדוע היה גורלן שונה? ביזנטיון במאה השישית; משבר המאה השביעית - סופו של העולם העתיק? המאה השמינית - האיום המוסלמי והמחלוקת האיקונוקלסטית; הקיסר תיאופילוס וכשלונו הסופי של האיקונוקלסם; פולחן הצלמים כפולחן רשמי.

לקריאה מוקדמת:
1) לופז, ר., לידתה של אירופה, תל-אביב תשנ"ז
2) עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית,
ירושלים, תשס"ג.
3) רובין, ז., התנצרותה של אירופה, תל-אביב,
תשנ"א.
4) שצמן, י., האימפריה הרומית ומורשתה, תל-
אביב, תשס"ב.
5) שרארד, פ., ביזאנטיון, תל-אביב 1976.
6) Brown, p., The World of Late Antiquity
London 1981

חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה‏ (06211110)

שו"ת

ד"ר סילבי הוניגמן , פרופ` יונתן פרייס

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

ד"ר סילבי הוניגמן
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה.
פרופ' יונתן פרייס
סקירה היסטורית המבוססת על המקורות העתיקים של יוון מן הפריחה התרבותית פוליטית-במאה השישית לפנה"ס ועד תום מלחמת הפלפוניס בסוף המאה החמישית. במקביל לרצף המאורעות הפוליטיים יילמדו הנושאים הבאים: היחס בין הפרט והכלל; הבעיות של דמוקרטיה; מקומן של נשים בחברות השונות ביוון; הדת היוונית, אמונה ומעשה; טיבה של אימפריה. המקורות כוללים: הומרוס, שירה לירית, הרודוטוס, תוקידידס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, אפלטון, אריסטו, פלוטרכוס.

סטודנט בחוג להיסטוריה כללית אשר אינו בוחר ללמוד תרגיל זה במסגרת לימודיו, חייב ללמוד שיעור על יוון הע

חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה‏ (06211111)

שו"ת

ד"ר אבשלום לניאדו, פרופ` זאב רובין, ד"ר רחל פייג` וישניא

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה.

פרופ' זאב רובין
מטרת התרגיל: הקניית מושגי יסוד בתולדות רומא העתיקה, הכרות ראשונית עם המקורות המשמשים את ההיסטוריונים ללימוד ההיסטוריה של רומא בתקופת רספובליקה, ומפגש עם כלי העבודה ושיטות העבודה בהם משתמשים ההיסטוריונים בחקר מקורות אלה.
נושאי התרגיל המרכזיים הם:
-פריודיזאציה (חלוקה לתקופות) של ההיסטוריה הרומית והגדרה בסיסית של המשטר האופייני לכל
אחת מהתקופות בתולדותיה.
-בעיית אמינותם של המקורות המצויים בידינו לראשית תולדותיה של רומא.
-המאבקים בין פאטריקים לפלבאים וצמיחת מוסדותיה החוקתיים של הרספובליקה הרומית.
-מוסדות המדינה הרומית בימי עליונותה של האצולה הפאטריקו-פלבאית.
-מעיר מדינה לאימפריה-ההשלכות החברתיות והחוקתיות של כבושי רומא.
-משטר הרספובליקה הרומית.
-מרספובליקה לשלטון יחיד.

הערות: סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום

סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום

לאומים והיסטוריה – סיפור אהבה‏ (06211145)

שיעור

פרופ` שלמה זנד

מהו לאום ומהי לאומיות? מי קדם למי? האם הישויות הלאומיות התקיימו מאז ומתמיד? האם מקורן בעמים עתיקים או שהלאומיות היא שהמציאה את רוב סיפורי העבר שלהן? מי בלאומיות היו אלה שאחראים לתפיסות ה"אתניות" בקרב החברות של היום? האם הגאלים הם אבותיהם של הצרפתים? האם הגרמנים של היום הם צאצאי הטווטונים? האם היהודים הם יוצאי חלציהם של העברים?
השיעור יעסוק בתפקידם של ההיסטוריונים בהמצאת העמים ואגב כך יבחן את תרומתם התרבותית החשובה לייצורם של הלאומים המודרניים. מקצוע ההיסטוריה המודרני הוא המקצוע הלאומי בה' הידיעה. בלי אהבתם הגדולה של יצרני הזיכרון ה"מורשים" לעברם הקולקטיבי ספק אם היינו מכירים כלל את הנרטיבים והמיתוסים של ה"זמן הארוך" בתולדות העמים.

הרודוטוס בעולם המודרני‏ (06211146)

שיעור

פרופ` יונתן פרייס

הרודוטוס, ההיסטוריון הראשון במערב, כתב על אימפריות גדולות, עמים וציביליזציות שונים בכל רחבי הארץ, יחסיות תרבותית, עימותים אפיים. כל דור של קוראים מבקש לראות בהרודוטוס דבר המתאים לו, המייצג את ההשקפה של אותו דור. הקורס יסקור את ההתייחסות להרודוטוס, והשימוש בחיבורו, בדור הנוכחי.

"Herodotus, the first historian in the western tradition, writes of great empires, far-flung peoples and civilizations, cultural relativism, epic clashes. Each generation of readers has seen something different in him, reflecting their own concerns and interests. The course shall examine how Herodotus is read and understood today."

המהפכה הצרפתית ‏ (06211147)

שעור

אמנון יובל

המהפכה הצרפתית אחראית להיווצרותם של רבים ממאפייניה של התרבות הפוליטית המודרנית, וביניהם החלוקה האידיאולוגית לשמאל ולימין; הטרור המאורגן כנגד מתנגדי-משטר; השפעתו של ההמון על ההכרעות הפוליטיות; והנכונות למות למען המולדת. במהלך הקורס נבחן את מקורותיה הרעיוניים, החברתיים והפוליטיים של המהפכה, נדון בהשתלשלותה הדרמטית ונהרהר במורשת הטעונה שהותירה אחריה. בתוך כך יושם דגש בהשוואת החזון הפוליטי של "אנשי 1789" לזה היעקוביני מהשנים 1793-4, במדיניות הטרור וסיבותיה, במובנם המשתנה של המושגים שיוויון וחירות בשיח המהפכני, ובכמה מהמחלוקות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות הנוגעות למהפכה.

חברה, משטר ותרבות בימי הביניים‏ (06211301)

שו"ת

פרופ` גדי אלגזי, פרופ` רון ברקאי, פרופ` אביעד קליינברג , פרופ' בנימין ארבל

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

פרופ' רון ברקאי
התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים.

ד"ר אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

פרופ' גדי אלגזי
זהו תרגיל מבוא, המתמקד בימי הביניים התיכוניים (משנת האלף עד סוף המאה השתים עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארות, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. התרגיל מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום.
קריאה מקדימה:
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural change 950-1350
(London:penguin, 1994)[ מומלץ לרכוש!]
Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven:Yale University Press 1953
Marc Bloch, Feudal Society, L.A. Manyon trans. (London: RKP, 1962
פרופ' בנימין ארבל
בתרגיל ידונו סוגיות מרכזיות ומושגי יסוד בתולדות ימי הביניים, כמפורט להלן: סוגיית התיקוף – התיזה של פירן (Pirenne);מהו פיאודליזם?;מקומה של הכנסייה בחברה המדייבלית, "התעוררות" הערים בימי הביניים המאוחרים, לידת האוניברסיטאות והתפתחות התרבות הסכולסטית המהפכה המסחרית של ימי הביניים המאוחרים.

חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת‏ (06211501)

שו"ת

פרופ` יוסי מאלי, פרופ` מרים אליאב פלדון, פרופ` בנימין ארבל, פרופ דוד כ"ץ, ד"ר תמר הרציג

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

פרופ' יוסי מאלי
התרגיל בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה.

פרופ' מירי אליאב-פלדון
דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' בנימין ארבל
התקופה תיבחן מנקודת מבט של היסטוריה חברתית. סוגיות עיקריות: החברה הכפרית במערב; התפתחות החברה העירונית; אליטות וקבוצות אצולה; צמיחתה של המדינה המודרנית; רנסאנס והומניזם; דת וכנסיה ותקופת הרנסאנס והרפורמציה; התגליות והעידן הקולוניאלי; התפתחותה של כלכלה עולמית; "המהפכה המדעית"; תרבות ההשכלה.

פרופ' דוד כ"ץ
דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

ד"ר תמר הרציג
בתרגיל זה נבחן את התהליכים המרכזיים שהתחוללו באירופה בעת החדשה המוקדמת מן הזווית של הסטוריה דתית ותרבותית, תוך התמקדות במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. במהלך הקורס נדון בעיקר בסוגיות הבאות: התשתית הכלכלית והחברתית של תרבות הרנסנס; הרנסנס וההומניזם באיטליה ומחוצה לה; מהפכת הדפוס; עידן התגליות; הממסד הכנסייתי ומבקריו ערב הרפורמציה; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה; הקונטרה-רפורמציה ותרבות הבארוק; מלחמות הדת; התגבשות המדינה המודרנית.

תולדות הנצרות 2008-1350 ‏ (06211542)

שעור

פרופ` דוד כ"ץ

התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו.

חברה, משטר ותרבות במאה ה-19‏ (06211685)

שו"ת

ד"ר רפי ווגו, פרופ` שולמית וולקוב, פרופ` בלהה מלמן

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה.

פרופ' שולמית וולקוב
בתרגיל זה ננתח תעודות ונדון בשאלות מרכזיות בתולדות מזרח אירופה ומערבה מאז ראשית המאה ה-19ועד ערב מלחמת העולם הראשונה (כגון: המהפכה התעשייתית, הרומנטיקה, מהפכת 1848, איחוד גרמניה ועוד). כמו כן נברר שאלות מתודולוגיות בתחום המחקר ההיסטורי ונתרגל כתיבה היסטורית והבעה בעל-פה בתחום זה.

פרופ' בילי מלמן
התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע.

חברה, משטר ותרבות בארצות הברית‏ (06211687)

שו"ת

פרופ` ארנון גוטפלד , ד"ר מיכאל זכים

פרופ' ארנון גוטפלד
בקורס נדון בנושאים המרכזיים המסבירים את התפתחותה של ארצות-הברית מקולוניה אגררית נחשלת במאות ה-17 וה-18 עד להפיכתה לחברה אורבנית, מתועשת ומעצמת-על בסוף המאה ה-19. הנושאים המרכזיים שיודגשו הם: השפעת הנאורות, הפרוטסטנטיות, תהליך כיבוש הספר, חוקה וחוקתיות, הדרך למלחמת האזרחים ויסודותיה של ארה"ב המודרנית. הכל במטרה להביא להבנה מעמיקה יותר של החוויה האמריקנית.

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

ד"ר דפנה שטראוס
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

חברה, משטר ותרבות באמריקה הלטינית‏ (06211688)

שו"ת

ד"ר חררדו לייבנר, אורי פרויס

ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

אורי פרויס

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריהן; המהפכה הקובנית.

חברה, משטר ותרבות במאה ה-20‏ (06211690)

שו"ת

ד"ר בעז נוימן, פרופ` שלמה זנד, ד"ר יגאל חלפין, ד"ר אלון רחמימוב

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן

התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

מבוא לתולדות יוון העתיקה‏ (06211910)

שיעור מבוא

פרופ' עירד מלכין

רבים רואים את ראשיתה של הציויליזציה המערבית ביוון הקדומה, אותה יוון שחידשה והביאה לעולם את הפילוסופיה, ההיסטוריה, הארכיטקטורה הציבורית, הדמוקרטיה, המיתולוגיה היוונית, ועוד כהנה וכהנה. בשיעור נסקור את תולדות יוון הארכאית והקלאסית ונדון בגישות מחקריות ובשיטות המחקר הייחודיות לעולם הים תיכוני הקדום. נעסוק בעולמו של הומרוס ובאיליאדה והאודיסיאה, בספרטה ובאתונה, בהתיישבות שמעבר לים, בדת ובתרבות היוונית, במלחמות הפרסים והיוונים, ובדמוקרטיה האתונאית. השיעור ילווה בקריאת מקורות קדומים בתרגום ובסקירות וניתוחים מודרניים.

מבוא לתולדות רומא העתיקה‏ (06211911)

שיעור

ד"ר רחל פייג וישניא

השיעור יעסוק בתולדותיה של רומא העתיקה בין השנים 753 לפה"ס (תאריך יסוד העיר על-פי המסורת הרומית) ועד לרציחתו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפה"ס. בין השאר ידונו הנושאים הבאים:

בעיית המקורות, רומא בתקופה הארכאית – ארכיאולוגיה והיסטוריה; יסוד הרפובליקה; המאבק בין פטריקים לפלבאים; כיבוש איטליה; ה"חוקה" הרומית; חניבעל בשערים -המלחמות הפוניות; האימפריאליזם הרומי במאה השנייה לפה"ס; השפעת הכיבוש על הכובש- משברים ותמורות במאה השנייה לפה"ס; מאריוס, סולה, קיסר – מתקנים או מחריבים; קיקרו ו"הרפובליקה האבודה"; יוליוס קיסר – כרוניקה של רצח ידוע מראש.

מבוא לתולדות המאה העשרים‏ (06211920)

שיעור

ד"ר בעז נוימן

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

מבוא לימי הביניים, הולדת המערב.‏ (06211931)

שיעור

פרופ' רון ברקאי

השיעור יעסוק ביצירת מערב אירופה כישות פוליטית, תרבותית וחברתית, למן המאה הרביעית ועד למאה השתיים עשרה. היסודות נקבעו עם התפוררות האימפריה הרומית במערב והקמת ממלכות הגרמנים בפרובינציות האלו. המשטר הפיאו-ואסאלי העניק לממלכת החדשות את המסגרת החברתית-פוליטית בעוד שהכנסיה הנוצרית קבעה את האידיאולוגיה ואת התרבות שלהן.

השיעור יעסוק ביצירת מערב אירופה כישות פוליטית, תרבותית וחברתית, למן המאה הרביעית ועד למאה השתיים עשרה. היסודות נקבעו עם התפוררות האימפריה הרומית במערב והקמת ממלכות הגרמנים בפרובינציות האלו. המשטר הפיאו-ואסאלי העניק לממלכת החדשות את המסגרת החברתית-פוליטית בעוד שהכנסיה הנוצרית קבעה את האידיאולוגיה ואת התרבות שלהן.

מבוא לתולדות העת החדשה המוקדמת Introduction to Early-Modern History‏ (06211951)

שיעור

פרופ` מירי אליאב פלדון

ניתוח האירועים והתהליכים, שהתרחשו באירופה מאמצע המאה החמש-עשרה ועד אמצע המאה השבע-עשרה וחוללו את המפנה מימי-הביניים אל העת החדישה. עם מחוללי התמורה הללו נמנים: המצאת הדפוס, תרבות הרנסנס, גילוי יבשות ונתיבי-ים חדשים, הרפורמציה הפרוטסטנטית והתגבשות ה"מונרכיה החדשה".

מבוא לתולדות המאה ה-19‏ (06211985)

שיעור

ד"ר אלון רחמימוב

המאה ה-19 עדיין נחשבת כמרכיב בהסטוריה המודרנית. למרות זאת, במובנים רבים החברה האירופית במהלך אותה מאה רק החלה להפנים את השינויים שגרמו תנודות דמוגראפיות עזות, תהליכי תעוש מהירים, עיור, ודמוקרטיזציה. מאה זו נמצאת בתווך בין העולם המסורתי, על רבדיו השונים, והעולם של ימינו. בסדרת הרצאות זו נסקור הבטים של ההסטוריה האירופית במאה ה-19 שרישומם ניכר בחיינו גם היום: המבנה הלאומי של היבשת האירופית, כפי שהתפתח במאה ה-19, האידיאולוגיות המדריכות את המעשה הפוליטי בעידן זה, השנויים הכלכליים הדרמטיים שגם הסטוריונים שאינם מטריאליסטיים אינם יכולים שלא להכיר במרכזיותם, תהליכי הדמוקרטיזציה, בעיקר מאמצע המאה והלאה, יצירת התשתית למדינת הרווחה ולבסוף השנויים במאזן הכוחות ביבשת, תוך שהיא נפתחת להשפעת אזורים חדשים ומתמודדת עם מאבקים אימפריאליים מסוגים שונים.

מבוא לתולדות ארה"ב‏ (06211987)

שעור

פרופ' ארנון גוטפלד

בקורס נתרכז בתיאור ובניתוח הנושאים המרכזיים בחוויה האמריקנית לאחר מלחמת האזרחים ובמאה ה- 20. יסודותיה של אמריקה המודרנית- המעבר ממדינה אגררית נחשלת לענק מתועש, מחברה הומוגנית להגירה הטרוגנית, מחברה כפרית למדינה אורבנית, ממדינה חלשה למעצמת על ומחברה בה שלט הקפיטליזם האלים לסוג של מדינת רווחה.

מבוא לתולדות אמריקה הלטינית, מאות 19 ו- 20‏ (06211988)

שיעור

ד"ר חיררדו לייבנר

שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19
וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו.
השיעור יתמקד במספר נושאים מרכזיים: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; מלחמות האזרחים והמאבקים סביב עיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיות; התפתחותו של קפיטליזם תלותי; שאלת הלאומיות, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

הדמוקרטיה האתונאית כמהפכה אינטלקטואלית ותרבותית‏ (06212026)

סמינר

ד"ר סילבי הוניגמן

הביטוי מהפכה תרבותית מכוון לשתי תופעות: מצד אחד, כינון הדמוקרטיה הוא תוצאה של תהליך חשיבתי שארע בתקופה הארכאית, והביא לשינוי מהותי בתפישת האדם ויכולת הפעולה שלו ביקום. כתוצאה, בין השאר, נוצרה לראשונה הפרדה (אם כי, לא מושלמת) בין הספירה הציבורית לבין הספירה הפרטית. מצד שני, עידן הדמוקרטיה באתונה הוא גם עידן האימפריאליזם האתונאי מחד, ועידן שיא של פריחת האמנות היוונית, על כל מגווניה: ספרות, רתוריקה ואומנות חזותית. נשאלת השאלה, מה הקשר בין שלשת ההיבטים הללו. הסמינר יתחקה אחר התופעות השונות הללו (שורשיה האינטלקטואליים והחברתיים של הדמוקרטיה; ביטוייה האינטלקטוליים והאומנותיים של הדמוקרטיה במאה החמישית ובמאה הרביעית). בניסיון לשפוך אור על הרקע התרבותי-החברתי של משטר הדמוקרטיה הראשון בתולדות המערב.

האימפריה הביזנטית כמדינה נוצרית‏ (06212027)

סמינר

ד"ר אבשלום לניאדו

הסמינר עוסק בשאלת השפעתה של הנצרות על מוסדותיה וחוקיה של האימפריה הביזנטית.בין הנושאים: החקיקה כמכשיר לקידומה של דת חדשה; הכנסיה כגוף מחוקק ושאלת תוקפו של החוק הקנוני; השפעתה של הנצרות על החקיקה בענייני משפחה; השפעתה של הנצרות על החקיקה בתחום המשפט הפלילי; הצרת צעדיהם של פגאנים, יהודים ומינים; משקלן של מסורות קדם נוצריות; הנצרות ומדיניות החוץ.

לקריאה מוקדמת:
1) לופז, ר., לידתה של אירופה, תל-אביב תשנ"ז
2) עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית,
ירושלים, תשס"ג.
3) רובין, ז., התנצרותה של אירופה, תל-אביב,
תשנ"א.
4) שצמן, י., האימפריה הרומית ומורשתה, תל-
אביב, תשס"ב.
5) שרארד, פ., ביזאנטיון, תל-אביב 1976.
6) Brown, p., The World of Late Antiquity
London 1981

ז`אן ד`ארק‏ (06212177)

סמינר

פרופ` גדי אלגזי

הסמינר יתמקד בחייה של נערה בכפר, ז'אנט בת איזבו וז'אק, שעדיין לא נקראה "ז'אן ד'ארק". יש בנות איכרים ספורות מן המאה החמש עשרה, עליהן נוכל לדעת כל-כך הרבה, כמו על ז'אן, בת איכרים מן הכפר דומרמי. בסמינר ננסה להשתמש בגוף המקורות הקיים - הכולל הן את דבריה של ז'אן עצמה והן עדויות רבות עליה, על ילדותה בכפר ועל מעשיה עד מותה - כדי לחקור את חייה של אישה צעירה, בת איכרים, בימי הביניים המאוחרים. נעסוק בילדותה והסוציאליזציה שלה, יחסי השארות ורשת הסנדקות בכפר הולדתה, מערך האמונות המקומי, הדרך בה נחוותה מלחמת מאה השנה 'מלמטה', על ידי איכרים, החיפוש של ז'אן אחר 'קול', אימוץ לבוש גבר ומשמעותו. הסמינר מבוסס על עבודה עצמית; במרכז הפגישות יעמוד הניתוח המשותף של מקורות, שהוכנו על-ידי המשתתפים. במהלך השליש הראשון שלו תוגש עבודת-ביניים קצרה בכתב.
המשתתפות והמשתתפים מתבקשים לקרוא חומר רקע על ז'אן ד'ארק כהכנה לקורס. הספר הטוב ביותר שישמש אותנו בעבודתנו הוא ספרה של מרינה וורנר:Marina Warner, Joan of Arc: The Image of Female Heroism (1991 . מספר העותקים שלרשותנו מוגבל, ולכן ממולץ לרכוש את הספר מבעוד מועד.
הבסיס לעבודתנו המשותפת הוא רשומות חקירתה של ז'אן ד'ארק במשפטה ודוחות "משפטה החוזר". גירסה חלקית שלהם נגישה באינטרנט בתרגום אנגלי ישן מאת W.P.Barett
משתתפי הקורס מתבקשים להוריד את החומר מהרשת:
המשפט:ttp://www.fordham.edu/halsall/basis/joanofarc-trial.html
המשפט החוזר: http://www.stjoan-center.com/Trial/#nullification
תרגום מודרני שלם של המשפט ותרגום חלקי של המשפט החוזר:. (.Daniel Hobbins (trans
The Trial of Joan of Arc (Cambridge, Mass. Harvard University Press. 2005)
Regine Pernoud (ed.) J.M.Cohen (trans.) The Retrial of Jean D'Arc. The Evidence at the Trial for her Rehabilitation 1450-1456 (1955
המהדורה המדעית של הטקסט עצמו: Proces de condemnation et de rehabilitation de Jeanne d'Arc (Paris,Klincksieck,(1960-1971
Proces de la condamantion de Jeanne d'Arc (Paris: klincksieck, 1979-1988)

אלכסנדר הגדול‏ (06212201)

סמינר

ד"ר סילבי הוניגמן

דמותו של אלכסנדר הגדול, כובש העולם, ממשיכה להצית את הדמיון בחברה המערבית עד היום. לאחרונה אף הופק סרט עלילתי רב הפקה על דמותו. גם המחקר האקדמי אודות אלכסנדר אינו פוסק, כפי שמראים הפרסומים החדשים הרבים בנושא. אולם, כפי שמראים פרסומים אלה, לאחרונה חל שינוי ביחסם של חוקרים רבים כלפי דמות היסטורית זו. בסמינר אנו נתחקה אחר הרקע לשינוי זה. אנו נבחן שאלות כיצד ניתן לעסוק היום בביוגרפיה היסטורית, איזה משקל יש ליחס לדמות היחיד, אלכסנדר, ולחילופין, לחברה הסובבת אותו, בניתוחנו את התמורות שחלו בימיו. אנו ניתן דעתנו לטיבם ולמהימנותם של המקורות הספרותיים העתיקים, זאת בהתחשב במיוחד בעובדה שהביוגרפיה העתיקה ביותר של אלכסנדר שהגיעה לידינו נכתבה כשלש מאות שנה לאחר מותו, בראשית האימפריה הרומית. אנו נבחן כיצד משפיעות על הדיון בדמותו של אלכסנדר גישות חדשות בלימוד ההיסטוריוגרפיה היוונית והרומית בשני העשורים האחרונים.

המגפה השחורה בראי טכסטים מימי הביניים‏ (06212397)

סמינר

פרופ` רון ברקאי

במסגרת הסמינר נקרא וננתח חיבורים רפואיים-מלומדים, חיבורים מאגיים, תגובות דתיות ותיאורים ספרותיים על אודות המגפה השחורה. מקורות אלו נלקחו משלש התרבויות, הנוצרית, היהודית והמוסלמית והם משקפים את עמדות השכבה האקדמית-מדעית, הממסד הדתי והתרבות העממית לנוכח הקטסטרופה הגדולה ביותר שידעה אירופה בימי הביניים.

מסורת ריפוי העצמי בימי הביניים המאוחרים‏ (06212398)

סמינר

ד"ר גור זק

ימי הביניים המאוחרים, בין המאות השתים-עשרה והארבע-עשרה, אופיינו בשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים: עיור מואץ, צמיחת המסחר וראשית הקפיטליזם, לצד מגיפות קטלניות ומשברים פוליטיים חוזרים ונשנים בין הקיסר והאפיפיור. אחת מההשלכות המרכזיות של ההתפתחויות הללו הייתה שחיקה הדרגתית במעמדם של מקורות הסמכות המסורתיים, כדוגמת הכנסייה, ויצירת משבר רוחני וקיומי עמוק בקרב אנשי התקופה. בסמינר זה נעסוק באחת מהתגובות המרכזיות למשבר בתקופה – התחזקות האידיאלים של "ריפוי העצמי" באמצעות פרקטיקות או "תרגילים רוחניים" כבחינת המצפון, קריאה מדיטטיבית וכתיבה עצמית, תוך כוונה לעצב ולהעניק משמעות לחוויית העצמי באופן עצמאי ובלתי תלוי עד כמה שניתן בממסד הכנסייתי. נתמקד בעיקר בשימושים שעשו בפרקטיקות אלו תנועות הנזירות הציסטריאנית והפרנציסקנית, מיסטיקניות כקתרינה מסיינה וראשוני ההומניסטים, תוך שימת דגש על המתחים שליוו את הפרקטיקות הללו וההשלכות שהיו להן על תופעות כמו חילון וצמיחת האינדיבידואליזם המודרני.

אידיאולוגיה, כוח ושררה בימי-הביניים‏ (06212399)

סמינר

פרופ` גדי אלגזי

האם קיבלו אנשים בימי-הביניים את הסדר החברתי הקיים? כיצד אפשר לדעת זאת? האם איכרים ונשים האמינו בצידקתם של סדרי החברה בה חיו? בשאלות אלו יעסוק הסמינר. הסמינר יתבסס על ניתוח מקורות, אך מן השאלות הללו עולה גם שורה של בעיות תיאורטיות ומתודולוגיות שאיתן נתמודד: האם יש למושג האידיאולוגיה מקום במחקר חברות פרה-מודרניות? כיצד ניתן לשחזר את נקודת מבטם של הנשפלים והמדוכאים בחברות כאלה? האם חקר השיח יכול לעזור בכך? האם נזקק בכלל הסדר החברתי ב"חברה מסורתית" להצדקות מפורשות?
קריאה מקדימה:
מקס ובר, "מעמדות, קבוצות-סטטוס, מפלגות", בתוך: תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות: קובץ מקורות ומאמרים, כרך א, בעריכת ד"ר יעל אנוך (תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1993), עמ' 115–129; מארק בלוך, החברה הפיאודלית (ירושלים: מאגנס, תשמ"ח), עמ' 293-360 (אבירות ואצולה, אורח חיים והבחנות פנימיות), 82-118 (הזיכרון הקיבוצי).

עידן הבארוק‏ (06212526)

סמינר

פרופ' יוןסף מאלי

מטרתנו הראשונה היא לאפיין ולהגדיר את מושג ה"בארוק" עצמו, כדרך שהתבטא ביצירות אמנות והגות כמו גם בתחומי-החיים הדתיים, החברתיים, והפוליטיים בתרבויות השונות באירופה (ומעבר לה) במחצית הראשונה של המאה ה-17. ננסה להבהיר את מקורות ה"בארוק" בתנועת הריפורמציה הקתולית במחצית השנייה של המאה ה-16, וב"משבר הכללי" של שלהי המאה, תוך התייחסות לתנאים החברתיים, הפוליטיים, הדתיים, והתרבותיים של התקופה. בהמשך נדון בתופעות ייחודיות לתרבות הבארוק – דוגמת התיאטרליזם המופגן בכל תחומי החיים; העיסוק האובססיבי באינסוף, אור-וצל, אשליות, וחזיונות; התיאוריות הפוליטיות החדשות של המלוכה; האירועים וההשפעות של "מלחמת שלושים השנים", ועוד. על רקע זה נדון גם בתיאוריות ובתיאורים שבאמצעותם ביטאו בני התקופה את השקפותיהם החדשות ביחס לאדם, לחברה, ולהיסטוריה. מטלות הסמינר יוגדרו ויובהרו למשתתפים בהתאם לנסיבות (כמות משתתפים, וכו').

כה דומים וכה שונים: היחס לחיות בתרבות המערב ‏ (06212622)

סמינר

פרופ` בנימין ארבל

מה שונה ומה דומה בין יצורים אנושיים לבעלי חיים אחרים? האם חיות ניחנות ביכולת מחשבה? האם האדם נברא בצלם או התפתח מבעלי חיים אחרים? האם לחיות יש נשמה? מה המשמעות המוסרית של קרבה בין חיות לבני אדם, או לחילופין של חיץ בלתי ניתן לגישור ביניהם?
הסמינריון יעסוק בדילמות הללו שאיתן התמודדו חוגים ומחברים שונים מימי קדם ועד ימינו, תוך התמקדות באירופה של העת החדשה המוקדמת, שבה, לדעת מנחה הסמינריון, חלו שינויים חשובים בהתייחסות לחיות לא אנושיות. בסמינריון ייבחנו מקורות המחשבה המערבית בסוגיות אלה, ואת הרגישויות החדשות שהתפתחו לגביהן מתקופת הרנסאנס ואילך.

חזון החברה האידאלית Ideal Societies‏ (06212648)

סמינר

פרופ` מירי אליאב פלדון

בשנת 1516 התפרסם החיבור "אוטופיה" של ההומניסט האנגלי, תומס מור, ונולד מושג חדש: תיאור של חברה דימיונית אידיאלית, שהוקמה עלי אדמות בכוחות אנוש בלבד. בעקבותיו של תומס מור החלו הוגי דעות נוספים כותבים על קהילות המוצגות כאידיאליות, כפתרון לכל המצוקות של החברה בת זמנם. אוטופיה, בגלל היותה תיאור של חברה שלמה על כל רכיביה, היא מקור מיוחד במינו המאפשר ללמוד בעת והעונה אחת על צדדים שונים של המציאות החברתית ועל רגשות ותפישות של בני התקופה. בסמינריון ננתח את הטקסטים הללו וננסה לברר באמצעותם מה היו הבעיות החמורות ביותר בעיני הכותבים, מה היו החלומות שנחשבו אז כניתנים למימוש, במה היו שונים חזונות אלה מן השאיפות בימי-הביניים ומהתכניות לתיקון חברתי בתקופה המודרנית

בחיפוש אחר חברה מודרנית: רוסיה במחצית השניה של המאה ה-18 In Search of Modern Society: Russia in the Second Part of the eighteent Century‏ (06212681)

סמינר

ד"ר ורה קפלן

המחצית השניה של המאה ה-18 ברוסיה התאפיינה ברפורמות פוליטיות, חברתיות וחינוכיות שמטרתם היתה בניית חברה מודרנית, כפי שנתפשה בתקופה זו. הרפורמות היזומות על-ידי המונרכית הנאורה, יקטרינה השניה, הביאו לתוצאות אמביוולנטיות. מחד גיסא, כוננו חוקים ברוח הנאורות, נוסדו מוסדות חדשים שנועדו לתת בסיס למדינת חוק ולשמירת זכויות האזרח, והעיקר, החל תהליך התגבשותה של שיכבת המלומדים שקיבלה את הרעיונות הנאורים כאמפרטיב מוסרי. מאידך גיסא, נחשפו אספקטים אוטופיים של הרפורמות, המודרניזציה נתקלה במכשול הצמיתות והתנגשה עם הרעיון של האוטוקרטיה כמונרכיה לא מוגבלת, שבסופו של דבר הביא למשבר ביחסים בין המונרכית לבין אותה שכבה מלומדת שהתפתחה תחת חסותה. במהלך הסמינר יערך דיון על דימוי החברה המודרנית כפי שהוא בא לידי ביטוי במקורות התקופה ותבחן השפעת הרעיונות הפילוסופיים על מדיניותה החברתית של יקטרינה השניה. יושם דגש על תהליך התגבשותו של הציבור המלומד, על הווצרותן של נורמות חברתיות ותרבותיות ועל קודים חדשים של התנהגות שאיפיינו ציבור זה.

לקראת הקורס מומלץ לקרוא: ו. א. קליוצ'בסקי, דברי ימי רוסיה, כרך ב, חלק י': 1762 – 1796, תקופת ייקאטרינה השנייה ומרד פוגאצ'וב, עמ. 224–333.

מגדר וחברה באיטליה בתקופת הרנסנס – Gender and Society in Renaissance Italy ‏ (06212682)

סמינר

ד"ר תמר הרציג

בתקופת הרנסנס, שנמשכה מהמאה הארבע-עשרה ועד לאמצע המאה השש-עשרה, התחוללה בשטחי חצי-האי האיטלקי פריחה תרבותית אדירה. בעקבות פרסום מאמרה של ג'ון קלי "האם היה רנסנס לנשים"? בשנת 1977, ניסו הסטוריונים שונים לעמוד על ההשפעה שנודעה לנשים על עיצוב תרבות הרנסנס. בחלק הראשון של הסמינר, נסקור את ההסטוריוגרפיה העוסקת בתרומתן של כמה מנשות האליטה בערים ובחצרות הנסיכים האיטלקיות לתרבות הרנסנס, ובמגבלות החוקיות והחברתיות שמנעו מנשים רבות אחרות להשתתף בתהליך התחייה התרבותית. בחלק השני של הסמינר, נתמקד בחיי היום-יום של נשים וגברים מקרב השכבות הרחבות של האוכלוסיה העירונית והכפרית, תוך שימוש במגדר כקטגוריה של ניתוח הסטורי. עד כמה היו הדימויים, התפקידים החברתיים ואמצעי הביטוי שהיו זמינים לנשים בתקופת הרנסנס שונים מאלה שהיו זמינים לגברים? כדי לענות על שאלה זו, נעסוק בסוגיות הקשורות לחיי המשפחה, כגון ההבטים הפוליטיים והכלכליים של הסכמי הנישואין; ההבדלים במעמד המשפטי של בני זוג נשואים; והסמכות שהיתה להם כלפי ילדיהם. נדון גם באפשרויות הפעולה השונות שנפתחו בפני נשים וגברים שבחרו לאמץ אורח חיים דתי, ובחשיבות הסמלית, הפוליטית והחברתית שנודעה למנזרי נשים בחברה האיטלקית. החלק האחרון של הסמינר יתמקד בדרכים שבאמצעותן נוצרו הזהויות המגדריות של גברים ונשים, ובמאפייניהם של דפוסי ההתנהגות שנחשבו ל'נשיים' לעומת אלה שנשחשבו ל'גבריים' ברנסנס. לשם כך, ננתח את ההבטים המרכזיים של התרבות המינית שרווחה בערים האיטלקיות, ןאת החשיבות שיוחסה הן למוסד הזנות, והן לדפוסים מסוימים של יחסים חד-מיניים, כאמצעים לשמירה על הסדר החברתי. המקורות הראשוניים בהם נעשה שימוש בסמינר כוללים ספרי הדרכה הומניסטים בנושאי חינוך וחיי משפחה; ספרות יפה; ספרות דתית; חיבורים אוטוביוגרפיים; מכתבים ותעודות משפטיות.

עולמות טרנס-אטלנטיים: יחסי גומלין בין איבריה ואמריקה הלטינית בתקופה‏ (06212683)

סמינר

ד"ר הלל אייל

במשך 300 שנים, שבהן הייתה אמריקה הלטינית נתונה תחת שלטון ספרד ופורטוגל ולמרות

מרחק גיאוגרפי ומכשולים טכנולוגיים, התקיימו יחסי גומלין דינמיים בין יבשת

אמריקה לאירופה. סחורות, בעלי-חיים (כולל בני-אנוש) ורעיונות חצו את האוקיינוס

האטלנטי בשני הכיוונים. סמינר זה דן ביחסי גומלין אלה, אשר הותירו את רישומם

לאורך ההיסטוריה של שתי היבשות. הסמינר ידון בסוגיות כגון הכיבוש הביולוגי של

אמריקה, סחר טרנס-אטלנטי, עבדות שחורה, הגירה ספרדית והשפעת הנאורות על האליטה

הקריאולית. הדיון מבוסס על קריאה ביקורתית של טיעונים מרכזיים בהיסטוריוגרפיה. עיקר תשומת

הלב יופנה לאופן שבו היסטוריונים חקרו וכתבו על העולם הטרנס-אטלנטי. בין השאר,

נעסוק בראיות, במתודולוגיות ובתיאוריות ממדעי החברה אשר יושמו במחקר ההיסטורי

של אמריקה הלטינית.

מלחמת העולם הראשונה: היסטוריה, מיתוס וזכרון‏ (06213191)

סמינר

ד"ר אלון רחמימוב

מלחמת העולם הראשונה השפיעה באופן ישיר על חייהם ומותם של מיליוני בני אדם - על משפחות בעורף, חיילים בחזית, שבויים, פליטים, עובדים ועובדות במשק המלחמתי ועוד. היא הביאה לאימוץ עיקרון ההגדרה העצמית במערכת הבינלאומית וליסודן של "מדינות לאום" חדשות במרכז אירופה ומזרחה. היסטוריונים רבים רואים במלחמת העולם הראשונה את הגורם המרכזי בעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה וביצירת נורמות התנהגות ברבריות במאה העשרים. סמינר זה יתמקד בסוגיות מרכזיות בחקר מלחמת העולם הראשונה. הסמינר יבחן את המלחמה והשלכותיה מזוויות שונות (פוליטיקה, צבא, חברה ותרבות), תוך דיון במושגי מפתח היסטוריים מן הספרות המחקרית (כגון 'מיתוס', 'מיליטריזם', 'לאומיות', 'מודרניזם', 'זיכרון ציבורי').

ההשכלה בארה"ב 1763 - 1800‏ (06213235)

סמינר

פרופ` ארנון גוטפלד

הסמינר יתמקד ביישום רעיונות ההשכלה באמריקה 1763 – 1800. אירופה חלמה את ההשכלה – ארה"ב יישמה אותה. אך נגלה שהיישום באמריקה קיבל כיוונים ומטרות אחרות שהוכתבו על ידי סמינר- ההשכלה באה לאמריקה
דטרמיניזם גיאוגרפי. מוקד הסמינר- ניתוח רעיונותיהם המרכזיים של דור המהפכה והחוקה – הפילוסופים המדינאים, האידיאליסטים הפרגמטיים

סוגיות בסטליניזם‏ (06213236)

סמינר

ד"ר יגאל חלפין

הסמינר יבחן את ההיסטוריוגרפיה החדשה של עשרים השנה הראשונות להיסטוריה הסובייטית. נעסוק במפלגה, במבנה הכוח במדינה, במושג המנהיג ובטרור של שנות ה-30 - כולם נושאים שטופלו בהרחבה אחרי פתיחת הארכיונים עם נפילת ברית המועצות. הסמינר ישמש גם כדרך לבחון את כוחו ההסברי של ניתוח שיח בהבנת תופעות היסטוריות.

להיות ברפובליקת ויימאר‏ (06213237)

סמינר

ד"ר בעז נוימן

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה.

"אקזוטיקה בעידן הנאורות: טבע, אדם ופרא"‏ (06213238)

סמינר

פרופ` שולמית וולקוב

הסמינר יועבר בשיתוף עם איריס אידלסון

המאה השמונה-עשרה הייתה תקופה של תמורות אינטלקטואליות ואידיאולוגיות, אשר שינו את דימויה העצמי של אירופה. תהליכי החילון, התגבשות האתוס המדעי והפדגוגי והאידיאלים החדשים של הנאורות - הכתיבו תמורה באינטרוספקציה האירופית, אך שינו גם את מבטה של אירופה על העולם שמחוץ לה, עולמו של "האקזוטי". "האקזוטי" של הנאורות היווה קבוצה רחבת יריעה, שכללה את מי שחיו מחוץ לאירופה הגיאוגרפית ממש, אך גם את מי שהתמקמו בפריפריה התרבותית, הדתית או החברתית של החברה האירופית. תחת קטגוריה זו נתכנסו שחורים, אמריקאים, פולינזים, יהודים, מוסלמים, נשים, חרשים, חולי נפש ועוד.
במהלך הסמינר נלמד להכיר את סקאלת דימויי האחר והאקזוטי של הנאורות, אשר נעה בין המיתולוגי למדעי. נבחן אותה תוך קריאה בטקסטים מדעיים, ספרותיים ופילוסופיים בני הזמן, וכן על-בסיס מחקרים היסטוריים שנכתבו החל מהמחצית השנייה של המאה ה- 20 ועד לשנים האחרונות, וננסה לברר אילו תמורות חלו בדמותו של האקזוטי לאורך המאה, אילו תאוות הוא עורר ואילו פחדים גילם, כיצד הוא סייע בבניית דימויה העצמי של אירופה ובקביעתם מחדש של גבולות האנושי. כמו כן, ננסה לבדוק אם ניתן לחלץ מן העולם האינטלקטואלי של המאה השמונה-עשרה גם את קולו של "האקזוטי" עצמו, ובפרט את דימויו העצמי, את יחסו לאירופה ולנאורות ואת הדרכים בהן כונן הוא "אחרים" משל עצמו.

דימויי אלימות בגרמניה אחרי 1945‏ (06213239)

סמינר

ד"ר ניצן לייבוביץ

הסמינר ייבחן את האופן שבו התרבות הגרמנית אחרי 1945 חשבה על אלימות. הסטוריה תרבותית של גרמניה בתקופה זו מראה כיצד יוצרים מן השורה הראשונה התעמתו עם השאלות העקרוניות שהעלו מושגים כגון "המלחמה הטוטאלית" וה"השמדה". הסמינר ייפתח בקריאה כללית בהסטוריה גרמנית אחרי 1945 ועד נפילת החומה, ויעבור לדיון באופני רפרזנטציה של האלימות ומושגיה. במסגרת הסמינר נקרא יצירות ספרות (היינריך בל, וולפגנג קפן, גינטר גראס, מארטין וואלזר), נתבונן בסרטים (ריינר וורנר פאסבינדר, וורנר הרצוג, פולקר שלנדורף) ונבחן יצירות אומנות (אנסלם קיפר, גרהארד ריכטר ואחרים). שאלה עקרונית שיעלה הסמינר היא: האם יש סתירה אינהרנטית בין תפיסה אוניברסאלית של האלימות ובחינה פרטיקולארית שלה? כפי שיראה הסמינר, הסטוריזציה זהירה של המושגים והדימויים תוביל למסקנות תאורטיות מפתיעות.

אלימות, מלחמה ואומנ באמריקה הלטינית במאה ה-19‏ (06213314)

סמינר

ד"ר אורי פרויס

החל באימי הכיבוש הספרדי שסביבו נטוותה "האגדה השחורה", עבור בהפיכות ובמלחמות האזרחים התכופות של ראשית המאה ה-19 ובמשטרים הצבאיים של המאה ה-20, וכלה בקרטלי הסמים ובפשע העירוני הגואה של ימינו אלה, אמריקה הלטינית מזוהה עם אלימות וקטל. זיהוי זה, הרווח בתוך האקדמיה ומחוצה לה כאחד, עומד בבסיס הסמינר וייבחן בו באופן ביקורתי. האומנם נולדו ארצות האזור מתוך "דם ואש", כפי שקובעת הכותרת המייצגת של אחד מספרי הלימוד הפופלריים בתחום? שאלה זו תרחף מעל הקורס, במהלכו נתוודע אל גילויים מרכזיים של אלימות קולקטיבית ברחבי אמריקה הלטינית לאורכה של המאה ה-19 ונציב במבחן דימויים והנחות מחקריות מקובלים. במוקד הדיון יעמדו קשרי הגומלין המעשיים והתודעתיים בין אלימות לבין תהליכי ההרס והבנייה של מדינות ואומות ביבשת. בין הנושאים שיידונו: מלחמות העצמאות; דפוסי שלטון של קאודיוס מרכזיים; מרידות אזוריות ויחסי אדונים-עבדים בברזיל; מלחמת הברית המשולשת בין ברזיל ארגנטינה ואורוגוואי לבין פרגוואי; מלחמת האוקיינוס השקט בין צ'ילה לבין פרו ובוליביה; מסעות כיבוש והשמדה בתוך הגבולות הלאומיים לקראת סוף המאה; המדינה המודרנית ומתנגדיה.

מזרח אירופה בעת מלחמת העולם השניה - EASTERN EUROPE DURING THE SECOND WORLD WAR‏ (06213358)

סמינר

ד"ר רפאל ווגו

הסמינר יעסוק בסוגיות הקשורות להיסטוריה הפוליטית, חברתית וצבאית של מדינות ועמי מזרח אירופה בעת מלחמת העולם השניה, תוך דגש על אופי המשטרים, החיים בצל המלחמה, מאפייני ההתנגדות לכובש ולבעלי בריתם של הנאצים, טיהורים אתניים והתפתחות המאבק על השליטה לקראת העידן שלאחר המלחמה. כמו כן, יעסוק הסמינר בדפוסי זיכרון המלחמה באזור והשינויים שחלו מאז נפילת המשטרים הקומוניסטיים ב-1989

אוטופיה וגאולה בתרבות הפוליטית האמריקנית‏ (06213364)

סמינר

פרופ` אייל נוה

הסמינריון יעסוק במוטיב מרכזי הפושט ולובש צורה בארה"ב עוד מתקופת ההתיישבות הבריטית בעולם החדש ועד לעצם ימינו אלה. אר"הב ראתה עצמה כמקום הבונה מלכות שמיים עלי אדמות וראייה זו עומדת בבסיס ביטויים כמו "עיר על הגבעה" "החלום האמריקני".
"הייעוד הגלוי" "התקווה האחרונה של האנושות" "המאה האמריקנית" ו"סדר עולמי חדש"
ששזורים בתרבות הפוליטת האמריקנית ומופיעם בטקסטים מכוננים שלה. בקורס נבדוק באופן כרונולוגי את מימד הגאולה בתרבות האמריקנית תוך ברור מושגים כמו אוטופיה, דיסטופיה, אנטי אוטופיה והטרוטופיה. כמו כן נעמוד העל הדיאלקטיקה שבין מושג הגאולה לבין שלילתה על ידי הוגים אמריקנים מרכזיים.
התלמידים נדרשים לנוכחות מלאה. השתתפות רציפה בדיוני הסמנריון וכתיבת עבודת רפרט בסופו. מי שירצה יוכל להרחיב זאת גם לעבודה סמינריונית. .

שנות הששים המהפכניות באמריקה הלטינית‏ (06213367)

סמינר מ"א

ד"ר חיררדו לייבנר

שנות הששים המהפכניות באמריקה הלטינית
סמינר ב.א., סמסטר ב, יום שני 16:00-20:00

מנקודת מבט פוליטית ניתן לתקף את שנות ה- 60 המהפכניות באמריקה הלטינית בין ניצחון המהפכה הקובנית ב- 1959 לבין הפלת משטרו הסוציאליסטי-דמוקרטי של סלבדור איינדה בצ'ילה ב- 1973. זו תקופה של תסיסה פוליטית חסרת תקדים בכל רחבי היבשת, תקופה של ציפיות לשחרור וגאולה, של עליית כוחות פוליטיים צעירים בעלי יומרה מהפכנית ובו בזמן תקופה של דיונים רעיוניים ושל שינויים תרבותיים וחברתיים החורגים מהעימות הפוליטי. במסגרת הסמינר ננסה לבחון את התקופה מנקודות מבט שונות, נעמיד בסימן שאלה דימויים ודעות רווחות לגבי תופעות מסוימות המיוחסות לתקופה. הדיון יחתור תחת ההפרדה המקובלת בדיון על הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי. בין היתר, ננסה לשאול שאלות תרבותיות-חברתיות לגבי תופעות הנידונות לרוב ברובד פוליטי-אידיאולוגי, וננסה לשאול שאלות אודות הכלכלה של תופעות הנידונות לרוב בהקשרים תרבותיים ורעיוניים. אמנם בחלק מהפגישות נדון בעבודות של חוקרים בנושאים השונים (לא רק היסטוריונים), אבל גם נקדיש זמן לא מבטל בדיון משלנו סביב מקורות ראשוניים.

היסטוריונים ומחשבה היסטורית בעת החדשה‏ (06215500)

שיעור

פרופ` ישראל גרשוני, פרופ` יוסי מאלי, פרופ` יעקב שביט

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

אימפריות: 'מערב' ו'מזרח' מן המאה השמונה עשרה ועד למה העשרים ואחת‏ (06215501)

שיעור

פרופ' בילי מלמן

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה. רבים טוענים כי הוא ממשיך להתקיים גם לאחר תהליכי התפרקות האימפריות ותהליך הדה-קולוניזציה. האימפריות המערביות החדשות התייחדו לא רק במימדי הענק שלהן ובעוצמה צבאית וטכנולוגית, ולא בהכרח בכך ששלטו במישרין על טריטוריות קולוניאליות, אלא גם בכך שהיו נוכחות בחייהם, בהתנסויותיהם ובדמיונם של בני העידן המודרני —שולטים ונשלטים כאחד—ועצבו מדינות והתפתחותן, תנועות פוליטיות, את הכלכלה העולמית, זהויות לאומיות, מעמדיות ומיגדריות, ותרבויות—הן תרבות גבוהה, הן תרבות פופולארית. הבנת התפתחות האימפריות והמגעים הבין-תרבותיים בין "מערב" (כאזור, או מקום גיאוגרפי וכדימוי) ו"מזרח" מאפשרת לנו לקרוא, להבין מחדש, ולכתוב מחדש את ההיסטוריה של העידן המודרני.

כתיבת והוראת ההיסטוריה של הקולוניאליזם המודרני עוסקות בהשפעותיו באירופה עצמה בנפרד מהשפעותיו במזרח התיכון, או הרחוק. ויש גם נטייה לעסוק בנפרד בהיסטוריה היהודית המודרנית ובתולדות האימפריות. השיעור משלב באופו ייחודי שלושה תחומים אלה. בשיעור נדון בראיית ה"מזרח" וה"מערב", הגדרתם ודמיונם בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה, נבחן את "האימפריות של החומרים": בדים וטבק, פורצלן וקפה, בתרבויות צריכה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה באירופה ובמזרח התיכון, נבדוק תנועות לאומיות –באירופה, במזרח התיכון, וכן את הציונות, בזיקתן לקולוניאליזם, ננתח קשרים בין מלחמות מודרניות לאימפריות, בין אימפריאליזם לכלכלה—מתקופת התיעוש ועד לכלכלות הנפט, ובין אימפריליזם לתרבות ההמונים המודרנית (למשל בתערוכות עולמיות, בקולנוע ובטלוויזיה ובקשרים) נבחן גם את הקשרים שבין אימפריאליזם לגלובליזציה בימינו.

בשיעור נעשה שימוש נרחב במגוון של טקסטים מילוליים, מחוזים בינלאומיים ועיתונות, ועד לספרי מסעות, בספרות יפה ובאומנות הפלסטית ובקולנוע.

ערי מדינה ים תיכוניות‏ (06216014)

סמינר מ"א

פרופ` עירד מלכין

בתקופה הארכאית (מאות שמינית-ששית לפנה"ס) נפוץ מודל עיר המדינה לאורך חופי הים התיכון והים השחור, למן חופי גרוזיה ועד לספרד וצפון אפריקה. בקרב הציוויליזציות בהן נוצרו ערים אלה, היוונית, הפניקית, האטרוסקית והלטינית, היו אלה בעיקר הפניקים והיוונים (ובמידה מוגבלת האטרוסקים) שהתיישבו, ייסדו ערים וכוננו רשת בעלת אופי לא ריכוזי שאת טבעה ננסה לחקור בסמינריון זה. הסמינריון יסקור בראשיתו את תולדות ייסוד ערי המדינה הים תיכוניות ויתמקד במספר דוגמאות. בשלב השני יעמוד הסמינריון על אופי הקשרים שבין ערי המדינה, בינן לבין עצמן, על מנת לעמוד על הזיקה שבין מושגי ה"רשת" ומושג "הציוויליזציה הים תיכונית".

City states spread along the coasts of the Black Sea and the Mediterranean especially during the Archaic period (from the eighth to the sixth centuries BCE). Among the civilizations which created these city states (Greeks, Phoenicians, Etruscans, and Latins) it was mostly the Phoenicians and Greeks who were responsible for the foundation of "colonies." These formed a "network" the nature of which will be studied in the seminar as well as some specific examples of new city states. We will try to understand the concepts of "network" and "civilization" as causally interrelated.

קריאה מודרכת בהיסטוריונים עתיקים‏ (06216015)

הדרכה אישית

פרופ' יונתן פרייס

הקורס הזה, שייבנה ויגובש על פי הרקע והכישרונות של המשתתפים, מכוונת לתלמידים המעוניינים בקריאה פרטנית ומדויקת בהיסטוריונים שכתבו ביוונית ולטינית.

קריאה בכתבי אוגוסטינוס ‏ (06216513)

הדרכה אישית

פרופ` אביעד קלינברג

הקורס ייתמקד בשניים מחיבוריו המרכזיים של אוגוסטינוס--הוידויים ועיר האלוהים--ובשאלת הרצף. כיצד הוא תופס זהות, אישית וקולקטיבית כפי שהיא מתעצבת לאורך זמן וכתוצר של דחפים סותרים.
הערות:

המשפחה האירופית בימי הביניים‏ (06216514)

סמינר מ"א

פרופ` צבי רזי

סמינר זה מבוסס על החידושים הרבים במחקר המשפחה בשלושים השנים האחרונות. אנו נעסוק במבני וסוגי המשפחות, בתפקידן הכלכלי, הסיעודי, החינוכי והרגשי ובזיקתן למערכת הפוליטית. דגש מיוחד יינתן לברור המעמד והתרומה של נשים וילדים למשפחה. כמו כן נברר את השינויים המבניים והתפקודיים של המשפחה במהלך ימי הביניים. אנו נעבוד עם מגוון רחב של מקורות ראשוניים ומשניים.

האבירות בימי הביניים‏ (06216515)

הדרכה אישית

פרופ' צבי רזי

הנושים להדרכה יהיו:
צמיחת האבירות, מאפייני האבירות, האביר כ"לותם של ישו", נהביר כאדון ובעל השקעות, דמות האביר בספרות ימי הביניים וירידת האבירות.

אנתרופולוגיה היסטורית‏ (06216516)

סמינר מ"א

פרופ` גדי אלגזי

הדיאלוג בין היסטוריה ואנתרופולוגיה אינו חדש; הוא נמשך זה כמה דורות, ובכל זאת נראה כי היסטוריה אנתרופולוגית עדיין לא מצאה את מקומה הראוי. הסמינר יציע היכרות עם כמה ממסורות המחקר בתחום, כמה מהישגיו הבולטים ובעיותיו. הוא מבוסס על קריאה אינטנסיבית בספרות המחקר ונעסוק בו בין השאר בקשרי משפחה ושארות, בחילופי מתנות ודפוסי הדדיות, בקודים של לבוש ובהיסטוריה של הגוף.
קריאה מקדימה:
Edward P. Thompson, “Anthropology and the Discipline of Historical Context. A Review of Keith Thomas, Religion ad the Decline of Magic; Alan MacFarlane, The Family Life of Ralph Josselin." Midland History 1:2 (1972), pp. 41-55; Sidney W. Mintz, “Culture: An Anthropological View", The Yale Review 71 (1982), pp. 499-512 (electronic offprint in the central library); David Warren Sabean & Hans Medick, eds., Interest and Emotion. Essays in the Study of Family and Kinship (Cambridge: Cambridge University Press, 1984).

ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות‏ (06216517)

סמינר מ"א

פרופ` אביעד קלינברג

הסמינר יעסוק בכתיבה בגוף ראשון, מן הוידויים של אוגוסטינוס לוידויים של רוסו. נבחן את המשמעויות ואת האופנים של כתיבה על האני בהקשרים השונים ובתרבויות השונות

החברה הונציאנית בתקופת הרנסנס (1600 - 1400 )‏ (06217012)

סמינר מ"א

פרופ' בנימין ארבל

ונציה של תקופת הרנסנס (המאות ה-15 וה-16) היא כרך קוסמופוליטי מהגדולים בעולם המערבי, ובירתה של אימפריה שהשתרעה ממזרח הים התיכון ועד פאתי מילנו. הרפובליקה הונציאנית עברה תמורות מבניות ששינו במידה רבה את פניה בתקופת הרנסנס. בין אלה ניתן למנות את הפיכתה של ונציה למעצמה תעשייתית, את עליית משקלה של היבשת האיטלקית בחיים הונציאנים, את השפעת ההומניזם, ואת המאבקים הצבאיים ביבשה ובים.
בסימנריון זה נתמקד בתופעות ותהליכים חברתיים שאפיינו את החברה בכרך הגדול במשך כמאתיים שנה. באמצעות ניתוח מקורות בני התקופה ומחקרים מודרניים, נבחן את מעמדן של קבוצות חברתיות שונות, את מערכות היחסים שאפיינו את החברה הונציאנית ואת האופן בו הושפעה החברה העירונית מהשינויים המערכתיים שעברו על הרפובליקה.

בין הסוגיות שיעמדו במוקד הדיון:
המסגרת המוסדית והתשתית הכלכלית.
החברה הפטריקית.
מעמד ה"אזרחים".
השכבות העממיות.
נשים בחברה הונציאנית, יחסים בין המינים, מוסד הנישואין, רווקות.
הכנסיה והחברה הונציאנית.
זרים ומיעוטים בחברה הונציאנית.

לקריאה מוקדמת:
D.S. Chambers, The Imperial Age of Venice, 1350-1580 (London 1970 )

מה הרעיון בתולדות הרעיונות?‏ (06217013)

סמינר

פרופ' דוד כ"ץ

בקורס זה נדון במונחים וברעיונות המרכזיים אשר יצרו את תרבות אירופה בין הרנסנס והמהפכה הצרפתית. נקרא את עבודתם של היסטוריונים שלימדו אותנו שקיימת "תולדות הרעיונות". תכניתי היסודית היא להראות שלמעשה הבינו את העת החדשה המוקדמת יותר טוב לפני מאה שנים, ורק עכשיו אנחנו מגלים מחדש את הבנות החלוצים האלה. נקרא קטעים מאת המחברים הבאים, ונקשור אותם למלומדים בני זמננו אשר לא יודעים עד כמה הם הולכים בעקבותיהם.

Jacob Burckhardt (1818-97) , William Edward Hartpole Lecky (1838-1903), John William Draper (1811-82), Andrew Dickson White (1832-1918), Johan Huizinga (1872-1945), Johan Bagnell Bury (1861-1927), Ernst Cassirer (1874-1945), Carl Lotus Becker (1874-1945), Basil Willey (1897-1978), Paul Hazard (1878-1944), Arthur Oncken Lovejoy (1873-1962), Robin George Collingwood (1889-1943), Arnold Joseph Toynbee (1889-1975), Erich Auenbach (1892-1957), Isaiah Berlin (1909-1999), Friedrich Nietzsche (1844-1900).

מיקרו-היסטוריה: על אנשים קטנים גדולים Microhistory: The Lost People of Europe‏ (06217016)

סמינר מ"א

פרופ` מירי אליאב פלדון

בעשורים האחרונים של המאה העשרים התפתחה סוגה חדשה בהיסטוריוגרפיה, המיקרו-היסטוריה, שהיא בגדר הצצה דרך "חור המנעול" אל חברה מסוימת בנקודת זמן מסוימת בעבר. באמצעות בדיקה מדוקדקת של חומר ארכיוני (משפטי, בדרך כלל) על פרשה אחת, שבמרכזה עמדו "גיבור" או "גיבורה" אשר לא נימנו עם השכבות המעצבות את מהלך ההיסטוריה, הציע החוקר הסברים למציאות ולתמורות בחיי התקופה - ביחוד בפינות שאליהן אין על-פי רוב גישה בכלי מחקר אחרים. בין החלוצים בכתיבת סוגה זו היו קרלו גינצבורג, לה-רואה לדורי, נטלי זימון דייוויס וג'ודית בראון. על הערך ההיסטוריוגרפי של גישה זו, על חסרונותיה ומעלותיה, התנהל ויכוח נוקב בין היסטוריונים. בסמינריון נדון בכמה מן הדוגמאות המפורסמות של סוגה זו וכן בפולמוס שהתפתח על אודותיה.

כישוף ומכשפות באירופה במאות ה-14-17 – ‏ (06217017)

סמינר מ"א

ד"ר תמר הרציג

כישוף ומכשפות באירופה במאות ה-14-17 – סמינר מ"א
Witches and Witchcraft in Europe from the 14th Century to the 17th Century

האמונה במכשפות ובכישוף היתה והינה חלק מתפיסת העולם במרבית החברות האנושיות. אף על פי כן, רק באירופה שבין שלהי המאה ה-15 לשלהי המאה ה- 17 הוצאו להורג עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. ציד המכשפות שהתקיים באירופה בראשית העת החדשה הוא תופעה ייחודית וחריגה מבחינת היקפה בהסטוריה העולמית; משום כך, מצויות השאלות הנוגעות לציד מכשפות זה במוקד המחקר ההסטורי של העת החדשה המוקדמת. במסגרת סמינר זה, נסקור את המגמות הבולטות בהסטוריוגרפיה של הכישוף ורדיפת המכשפות, לצד ניתוח מקורות ראשוניים משני סוגים עיקריים: חיבורים דמונולוגים וספרי הדרכה לשופטים במשפטי כישוף, ותעודות מן המשפטים עצמם. באמצעות הדיון במקורות ובספרות המחקר, נתחקה אחר תהליכי הפמיניזציה והדיאבוליזציה של תפיסת הכישוף בשלהי ימי הביניים, ונבקש להבין את הסיבות לכך שמרבית הקרבנות של משפטי הכישוף היו נשים. לצד הסוגיה המגדרית, נתמקד בסוגית הקשר בין החיבורים התיאורטים בנושאי מכשפות לבין נכונותם של גברים ונשים רבים להאשים את שכנותיהם (ולעתים אף את בנות משפחתם) בכישוף, תוך ידיעה שהאשמה זו עשויה להביא למותן. באיזו מידה שיקפו החיבורים התיאורטים בנושאי כישוף--שנתחברו על-ידי תיאולוגים, שופטים ורופאים מבני האליטה המשכילה--תפיסות שרווחו בקרב השכבות העממיות? האם היתה לספרות הדמונולוגית השפעה כלשהי על הדימוי העממי של מכשפות או על אופן ניהולם של משפטי הכישוף?ננסה להבין גם את הסיבות להתפרצותם של גלי רדיפות דווקא במקומות ובמועדים מסוימים, תוך התיחסות לשאלות הבאות: באיזו מידה ניתן לראות בתנאים הפיזיים ששררו בחלקים מסוימים של אירופה בעידן הקרח הקטן הסבר מספק להתפרצות גלי רדיפות אכזריים דווקא באזורים אלה? האם הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה או מלחמות הדת השפיעו על היקפה של רדיפת המכשפות באזורים שונים? האם ניתן להצביע על קשר סיבתי בין התבססותן של ישויות מדיניות ריכוזיות לבין מיעוט הרדיפות בשטחיהן של ישויות מדיניות אלה?

קריאה מקדימה לקראת הקורס:
Edward Peters, “The Medieval Church and State on Superstition, Magic and Witchcraft: From Augustine to the Sixteenth Century,” in Karen Jolly, Catharina Raudvere and Edward Peters, Witchcraft and Magic in Europe: The Middle Ages, vol. 3 of The Athlone History of Witchcraft and Magic in Europe (London: Athlone Press, 2002), pp. 173-237.
מומלץ לקרוא גם את הספר הבא:
Wolfgang Behringer, Witches and Witch-Hunts: A Global History (Cambridge: Polity Press, 2004).

לידת הגוף המודרני‏ (06218011)

סמינר מ"א

ד"ר מיכאל זכים

לגוף האדם תפקיד חשוב בכינון יחסי הכוח בכל חברה (בהגדרת האציל והנחות, האנין והגס, הנורמלי והפטלוגי, הטבעי והמלאכותי, הגברי והנשי, בין השאר). סמינר זה יעסוק בבחינת הקשר בין הגוף לבין הופעת המערך החברתי הדמוקרטי, כפי שהתהווה באמריקה במהלך המאה ה – 18 והמאה – 19. תוכנית הלימודים מתבססת על מבוא תיאורטי ודיונים בנושאים היסטוריים כגון הגוף העובד, הגוף של האינדיאני, מיגרנות נשיות, הגוף המת, הגוף של הזונה והגוף המגונדר – רובם ככולם מרכיבים מרכזיים בבניית "הגוף האזרחי" המודרני. תלמידים יורשו לכתוב עבודות בנושאים שמחוץ למסגרת הכרונולוגית-גיאוגרפית הספציפית של הסילבוס.

היסטוריה אינטלקטואלית אמריקנית‏ (06218012)

הדרכה אישית

פרופ' אייל נוה

ההדרכה תינתן לתלמידים המעוניינים להתמקד בכתביו של הוגה מרכזי בארה"ב המודרנית או בברור עיקרי אסכולה רעיונית שהתפתחה בעיקר בארה"ב כגון פרגמטיזם, ליברליזם, שמרנות, או ניאו-שמרנות . המפגש יתקיים עם מספר סטודנטים מצומצם במטרה להנחותם בכתיבת עבודה סמינריונית.

U.S. foreign relations in the 20th century. ‏ (06218013)

סמינר

Prof. R.D. Johnson

U.S. Foreign relations in the 20th century. Theodore Roosvelt, Woodrrow Wilson and the contrasting approaches to internationalism. World war I, the postwar order, and U.S. interventionism in Latin America. World War II and the origins of the Cold War. The Vietnam War and U.S. society. Domestic politics and the making of U.S. foreign policy. The United States and Middle Eastern wars. U.S. FOreign policy in the post-Cold War World

20th Century American Politics‏ (06218014)

סמינר

Prof. R.D. Johnson

U.S. political history since 1900—focusing on the history of American public policy; the changing nature of U.S. political ideologies; and important U.S. campaigns and elections.

ראיונות כמקורות היסטוריים‏ (06218511)

סמינר מ"א

ד"ר חיררדו לייבנר

הסמינר יוקדש לדיון במתודות עבודה עם מקורות אוראליים להיסטוריה של המאה ה- 20. בחלקו נבחן באופן ביקורתי שימושים שונים שהיסטוריונים עשו ועושים במקורות אוראליים, אחר כך ננתח יחד מספר ראיונות שפורסמו לאחר עריכה, חלקם כסיפורי חיים, ואולי גם קטעי ראיונות מתומללים ולא-ערוכים. כמו כן, נעסוק גם בדרכים לביצוע של ראיונות למטרות של איסוף של מקורות היסטוריים. חלק מהחומרים והדוגמאות בהם ניגע יעסקו בהיסטוריה של אמריקה הלטינית, אבל יהיו גם חומרים ממקומות אחרים. הסמינר מיועד לתלמידי מ.א. בהיסטוריה והוא מומלץ למי שמעוניינים לפתח כלי עבודה ורגישות למקורות אוראליים.

מעמד, גזע, מגדר ותרבות בארצות האנדים‏ (06218513)

הדרכה אישית

ד"ר חיררדו לייבנר

ההדרכה האישית מיועדת למספר תלמידים מצומצם במסגרת המ.א. או לתלמידי ב.א. מצטיינים לקראת סוף התואר. במהלך הסמסטר התלמידים יקראו מספר מחקרים העוסקים באנתרופולוגיה ובהיסטוריה החברתית והתרבותית של אוכלוסיות שונות בבוליביה, פרו ו-אקואדור של המאה ה- 20. במפגשים אישיים נדון באותם מחקרים ונעמיד שאלות הנוגעות לקטגוריות מעמדיות, גזעיות, אתניות, מגדריות ותרבותיות.

"הדרכה אישית: סוגיות בהיסטוריה גרמנית"‏ (06219014)

הדרכה אישית

פרופ' שולמית וולקוב

תלמידים שתחום התעניינותם המרכזי או התמחותם הוא ההיסטוריה הגרמנית בעת החדשה (מאז המאה ה-18) יקראו בהדרכתי ספרות מופת בנושאים הרלוונטיים לתחומם, לפי בחירתם. אם יסתמן קשר בין הנושאים של התלמידים השונים נוכל גם לעבוד בקבוצות קטנות.

פוטוגניות ותולדות העבר – צרפת והקולנוע שלה ‏ (06219017)

הדרכה אישית

פרופ' שלמה זנד

ההדרכה האישית תתמקד בבחינת היחסים בין ההיסטוריה הצרפתית לתמונה הנעה וכן בבעיות התיאורטיות הכרוכות בטיפול בממצאים ובנרטיבים שאינם כתובים. התלמידות/ים המשתתפים בהדרכה האישית יהיו חייבים לכתוב בסיומה עבודה העוסקת או בסוגיות מתודולוגיות שעומדות בפני היסטוריונים בהתמודדותם עם הקולנוע או בצורות ישומה של מתודולוגיה זו בניתוח סרטים בעלי זיקה להיסטוריה צרפתית.

בעיניים מערביות"- קולוניאליזם, תרבות וחברה 1750 - 1950 ‏ (06219018)

סמינר מ"א

פרופ` בילי מלמן

הסמינר יידע אתכם למושגי יסוד בתחום מרכזי זה - וביניהם "שוני", "דמיון", "בינתרבותיות" ו"אוריינטליזם", וכן אף לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות החשובים שבו. ביחד עם זאת יציע הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ושינויים מרכזיים או "תחנות יסוד" בהיסטוריה האירופית של המאות ה - 18 - 20. כל זאת מנקודת המבט של הקולוניאליזם. הסמינר מניח כי לימוד ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של מערב אירופה, מנקודת המבט של הקולוניאליזם - כאורח התבוננות, חשיבה, חיים ותרבות היסטורית - יכול ליצור תובנה מחודשת של היסטוריה זו. בין הנושאים שיידונו בסמינר: ההתבוננות באוריינט בעידן הנאורות (הן ב"אוריינט" העות'מני והן זה ההודי); אוריינטליזם וארגון ידע במאה ה-19; המהפכה הצרכנית, (consumption) התיעוש והאימפריה; ה"עין המיסיונרית" - והמהפכה הדתית האוונגליסטית; תרבות המונים בעידן הקולוניאליזם-בתחומי האמנויות הויזואליות, המוסיקה הפופולרית והקולנוע ההיסטורי המוקדם; התבוננות בינתרבותית בעידן הלאומיות החדשה וכו'... הסמינר עושה שימוש במגוון רב של מקורות וחומרים הכוללים: חיבורים פילוסופיים, ספרות מסעות, ספרות מדעית ופסאדו-מדעית (אתנוגרפית ואנתרופולוגית) מוסיקה וקולנוע.

קולוניאליזם ותרבות: בעיות מתודולוגיות‏ (06219019)

קריאה מודרכת

פרופ' בילי מלמן

קריאה וכתיבה מודרכות בנושאים: קולוניאליזם מודרני, מערב אירופי ואמריקני, בהיבטיו הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים, מגעים בין תרבותיים בין אנשי מערב אירופה לתרבויות וחברות שמחוצה לה, מהמאה השמונה עשרה ועד לסוף המאה העשרים, ההיסטוריוגרפיה של הקולוניאליזם והאימפריאליזם המודרניים, כולל ההיסטוריוגרפיה המסורתית של האימפריאליזם, הן כתיבת ה"היסטוריה העולמית",הן זו הפוסט קולוניאלית. פתוח לתלמידים ותלמידות ממגמת ההיסטוריה של מערב אירופה, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון והיסטוריה של דרום ודרום מזרח אסיה.

תרבות סוף המאה ה-19: וינה, פראג, בודפשט‏ (06219020)

סמינר מ"א

ד"ר אלון רחמימוב

כמה מהזרמים התרבותיים המשפיעים ביותר במאה השנים האחרונות הופיעו לראשונה בשלהי המאה התשע עשרה ( תקופה המכונה ה- fin-de-siècle . פסיכואנליזה, אקספרסיוניזם, דקדנס ואדריכלות מודרנית התגבשו בתקופה זו מתוך דיאלוג ביקורתי נוקב עם הנחות היסוד של התרבות הליברלית של המאה התשע עשרה. בין המרכזים החשובים ביותר של המרד "המודרניסטי" היו שלושת הערים החשובות של מרכז אירופה: וינה, פראג ובודפשט. במוקד סמינר זה בחינת כמה תזות היסטוריות מרכזיות המנסות להסביר את הפרץ התרבותי סוף המאה התשע עשרה בהקשרו החברתי, הפוליטי, הכלכלי והלאומי. שימת לב תינתן גם לשאלה מדוע יוצרים מודרניסטים כה רבים היו מרקע יהודי. המשתתפים סמינר יתבקשו להציג רפרט בכיתה, ולכתוב מבחן בית כמטלת סיכום. אלה אשר יירצו בכך יוכלו לכתוב עבודה סמינריונית.

זהויות לאומיות והיסטוריוגרפיה במזרח אירופה המודרנית National Identities and Historiography in Moderb Eastern Europe‏ (06219021)

סמינר מ"א

ד"ר רפאל ווגו

הסמינר יעסוק בחקר האסכולות ההיסטוריוגרפיות השונות במזרח אירופה מתוך דגש על הנרטיב הלאומי ותפישות של זהות לאומית על רקע הופעת התנועות לשחרור לאומי, הקמת המדינות הלאומיות, פירוק המסגרות הרב לאומיות וכינון המשטרים השונים באיזור. כמו כן נתמקד בשינויים אשר חלו בתפישות ההיסטוריוגרפיות מאז מלחמת העולם השנייה - ההיסטוריוגרפיה הקומוניסטית והחזרה לקו הלאומי לאחר 1989.

להמציא עמים וליצר אומות- צרפתים, יהודים ואחרים‏ (06219022)

סמינר מ"א

פרופ` שלמה זנד

מהו לאום ומהי הלאומיות שמתכרבלת תמיד סביבו ומקדשת אותו? האם הישות הלאומית התקיימה מאז ומתמיד או שהיא מוצר מודרני מובהק? מהן הנסיבות ההיסטוריות שעמדו בבסיס התהוותן של הזהויות הלאומיות? מהם הקשרים בין מדינה ללאום או בין זיכרון קולקטיבי לתודעה לאומית? מי הם סוכני התרבות המייצרים זיכרונות לאומיים ומהם האתרים שבהם זכרונות אלה ממוקמים?
האם היחסים החדשים בין זהות-העל הלאומית לבין תתי-זהויות המתקיימים לצידה ובתוכה מסמנים שינוי ביחסי הכוח ביניהן? האם קיימת היום פוליטיקת זהויות המכרסמת בלאומיות וכיצד הגלובליזציה נוכחת בפוליטיקה זו?
סוגיות אלו ואחרות יעמדו במרכז דיוני הסמינר כאשר בציריו המרכזיים תעמוד ההשוואה בין התפתחותם של הלאומים ולאומיות באירופה, בעיקר בצרפת, לבין התגבשותה ואופייה של הלאומיות הציונית.

התלמידות/ים ידרשו להעביר רפרט בכיתה וכן לקרוא משבוע לשבוע טקסטים מביבליוגרפיית החובה.

ההיסטוריון וה"טראומה"‏ (06219023)

סמינר מ"א

ד"ר יגאל חלפין

ההיסטוריון יבדוק האם מושג הטראומה שזכה לפופולריות רבה בשנים האחרונות יכול לעזור להיסטוריון. מה ההבדל בין טראומה לסתם אירוע? האם ניתן לשלב בין זמן אישי-חוויתי לזמן היסטורי-קבוצתי בעזרת טראומה? הסמינר יפתח בבירור המקור הפסיכואנליטי של המושג. לאחר מכן נבדוק את הספרות המשתמשת בטראומה ככלי ניתוח (לרנר, פלמן) והן את הספרות שמעלה ספקות ביחס למושג אנליטי זה. מקרי המבחן שלנו יהיו הלם קרב, שואה ואלימות נגד ילדים.

היסטוריה והיסטוריוגרפיה גרמנית במאה העשרים‏ (06219024)

הדרכה אישית

ד"ר בעז נוימן

אני מתעניין בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה גרמנית במאה העשרים בדגש על המחצית הראשונה של המאה. אשמח לקיים הדרכה אישית בנושאים רלבנטיים בדגש על יצירות שמעבר לתזה ההיסטורית, מבקשות גם לטעון טענה היסטוריוגרפית/מתודולוגית. עדיפות תינתן למשתתפי השיעור "מבוא לנאציזם" והסמינר "להיות ברפובליקת ויימאר" שבהדרכתי.

יהודים וערבים - צמתי הכרעה ונקודות מפנה בעת החדישה‏ (06225500)

שיעור

פרופ' אייל זיסר, פרופ' יעקב שביט

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין שבין ההתפתחויות בתחומים אלו באירופה להתפתחויות מקבילות או מנוגדות בקרב קהילות ויחידים - יהודים וערבים. במסגרת הקורס נעסוק בהשפעות המודרניזציה על יהודים וערבים, מעמדה של הדת, הופעתן של רעיונות לאומיים ואחרים, התפתחויות תרבותיות, ולבסוף, צמיחתן של מדינות ערביות ולצידן כינונה של מדינת ישראל, ופרוץ סכסוך הדמים בין היודים לערבים בארץ ישראל.

מבוא כללי - חובה לתלמידי שנה א'

מבוא להיסטוריה של אפריקה‏ (06229102)

שיעור

ד"ר גליה צבר

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש חטיבות זמן עיקריות: אפריקה בתקופה הקדם קולוניאלית; בתקופה הקולוניאלית ובתקופת העצמאות. הלימוד וההבנה של תקופות היסטוריות אלו, יעניקו לך בסיס איתן להבנת ההתרחשויות העכשוויות ביבשת אפריקה.

חומר הקריאה רובו ככולו בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאה של מספר עמודים לפני כל פגישה ופגישה תרחיב ותעשיר את ידיעותיך ותאפשר הבנה טובה יותר של חומר הלימודים המועבר בשיעור

קולוניאליזם בריטי במזרח אפריקה‏ (06229303)

סמינר

ד"ר גליה צבר

הסמינר יבחון את הקולוניאליזם הבריטי באפריקה החל מהמאה ה – 19 ועד לשלהי המאה ה – 20. הקורס יתמקד בהיבטים תאורטיים בהבנת הקולוניאליזם הבריטי לצד התעמקות בקניה אוגנדה וטנזניה המייצגות מופעים שונים של הכיבוש הבריטי. כל תלמיד יחוייב בהגשת רפרט בעל פה בכיתה, בחינת בית וכן כתיבת עבודה סמינרית.

רומנטיקה ואידיאולוגיות פוליטיות בגרמניה, 1770-1918‏ (06621176)

שיעור

ד"ר דורון אברהם

Romanticism and Political Ideologies in Germany, 1770-1918.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של ההתרחשויות. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבדוק את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון בקורס יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המהפכה עצמה ובעשור הריאקציה שאחריה. במסגרת זו נדון גם במאפייניהם ודרכם של הסוציאליזם והקומוניזם. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נבחן את התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, ובמאבקם בסוציאליזם המתחזק. נברר את משמעותו המעשית של השינוי האמור הן בנוגע למתרחש בתוך גרמניה והן בזירת יחסי החוץ, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

משבר הסמכות ברנסנס‏ (06683047)

סמינר

ד"ר נדין קופרטי צור

המהפכה התרבותית של הרנסנס מתחילה באיטליה של המאה ה-15 עם תרגומם ועריכתם מחדש של טקסטים קדושים, טקסטים מהמורשת היוונית והרומית, כתבי יד ערביים של הגאומטריה של אוקלידס ועוד. חדירת ידע עצום זה בעולם הידע של סוף ימי הביניים תחולל שינויים מחשבתיים משמעותיים בתחומים רבים. הקורס מבקש לבחון את השתקפותן בספרות התקופה של התמורות החלות בתפיסת עולם של הרנסנס. נדון בסוגיה הזו דרך יצירתו המונומנטלית והססגונית של פרנסוא רבלה ונסיים את הסמינר בבחינת אותה סוגיה ביצירתו של מישל דה מונטיין ומסותיו.
הגשת עבודה סמינריונית עד 304.08

מלחמת העולם השנייה בספרות, בזיכרונות ובקולנוע1975-1944‏ (06775501)

שיעור פדרטיבי

פרופ` דינה פורת

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

מלחמת העולם השנייה בספרות, בזיכרונות ובקולנוע2005-1975‏ (06775502)

שיעור פדרטיבי

פרופ' דינה פורת

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.