לשון השירה נעה בין שני קטבים: בין השימוש הנורמטיבי בשפה על כלליה והגבלותיה, לבין החתירה לחידוש ולפריצת דרך המשקפת סגנון,זרם דור ויוצרים יחידים.השיעור יעקוב אחר ההתעשרות של מגוון המבעים השיריים בעברית המתחדשת:מיל"ג ובני דורו דרך ביאליק, טשרניחובסקי,פוגל,רחל, בן-יצחק,אלתרמן שלונסקי,גולדברג,עמיחי, זך רביקוביץ,וולך, הורביץ,ויזלטיר ובני דורם ועד משורררי ימינו. מספרם של המחקרים בלשון השירה הוא מזערי, השיעור מבקש לתקן מצב זה ולצייד את התלמידים בכלי זיהוי וניתוח בלשניים.מטרת השיעור היא ללמד את התלמידים להפעיל כלים אלה בבואם לדון בטקסט הספרותי במישורי הצליל,התחביר,הסמנטיקה,הפרגמטיקה וחקר השיח,כל זאת תוך שימת לב להקשרים התרבותיים וההיסטוריים של התופעות על רקע התפתחותה של העברית החדשה. יובלטו הזיקות של לשון השירה אל סוגות וזרמים בעולם וכן יחסיה המתעשרים בדורות האחרונים עם לשון הדיבור.