אנו רגילים לחשוב על דברי הנביאים כעל נאומיהם של מורי מוסר חוצבי להבות, בעלי תודעה חברתית עמוקה. עם זאת, יש לזכור כי לא פחות מכך היו הנביאים גם פרשנים, מסוג מסוים, של מסורות וסיפורים שקדמו להם, אשר חלקם משוקעים בטקסטים אחרים בתנ"ך, ובכלל זה בתורה. בספרי הנביאים הקלאסיים, ובמיוחד בספרי עמוס, הושע, ישעיהו וירמיהו, נמצא הרזמים (אלוזיות) לסיפורים או מוטיבים הידועים לנו מסיפורי הבריאה, יציאת מצרים והאבות. כיצד השפיעו החומרים הללו על הנביאים? מה הייתה מטרת הפרשנות המיוחדת, ולא פעם הביקורתית בעליל, שנתנו לטקסטים העתיקים מהם, או למסורות המקובלות שעמדו מאחוריהם, שלחלקן כבר היה מעמד מקודש בקרב קהליהם? הקורס יעסוק בפרשנות הפנים-מקראית כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרי הנביאים, תוך התמקדות בטכסטים נבחרים המדגימים את קריאתם הפרשנית של הנביאים בתורה.