Cruelty Between Nietzsche and Freud

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח', פוסט-מודרניזם' ו'צדק חברתי'.
הסטודנטים ידרשו להשתתף בפגישות להגיש שלושה רפרטים קצרים, כתובים, במהלך הסמינר, ועבודה מסכמת בסופו.
הסמינר יציע מסגרת לדיון במושג 'הבנליות של הרוע' באמצעות עיון בכתבים של פרידריך ניטשה וזימגמון פרויד. אצל שני ההוגים חשיפת כאב מודחק ומודעות לתחושות חוסר נחת, כמו גם רכישת היכולת להיענות להם, מסתברת ככוח מניע של החיים, וכגורם המארגן מחדש את משמעותם של נתוני החושים. במקביל, מסתברת ההיענות לתחושות חוסר הנחת ולכאב, אצל שני הוגים אלו, כמקור של מצוקות לאחרים לסובייקט הפועל, אשר מהן עליו להתעלם, אם ברצונו להעצים את חייו. דחיקת מצוקות, אשר גורם אופן ההתנהלות 'השגרתית', אל מחוץ למסגרת מושאי ההוראה האפשריים מסתברת, מצידה, כגורם (הפועל באופנים שונים) לתופעות של אכזריות שהורסת את הסובייקט ואת סביבתו.
נדון בהופעתו כפולת הפנים של היחס לכאב בשתי הגישות, וננסה להבין אותה על רקע תופעת יחסי הכוח שבהם מתפקד האדם לפי ניטשה, על רקע מושג 'החזרה הכפייתית' של פרויד ועל רקע הבחנתו בין פעולת יצרי החיים ליצרי המוות.
על רקע הדיון הזה נקרא בספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים" ונדון בניסוי 'מכות החשמל' של סטנלי מילגרם, אשר נערך בהשפעת ה'דו"ח' של ארנדט. בסמינר אציע לתלמידים לראות בניסוי של מילגרם וב'דו"ח' של ארנדט שתי תופעות שונות של אכזריות, אשר על רקע הדיון המקדים, ניתן להבין כיצד הן הופכות 'בנליות' במהלך התנהלותו של האדם.