Heroes of the Holocaust in the Israeli Society

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה "שואה", במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה ללא "גבורה" בצידה, ששיאה המרד המזוין שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943); זו האחרונה המציאה לחברה הישראלית המתגבשת זקיפות קומה, גאווה ונחמה. שורשי חיבור זה בימי היישוב, אז הועלו על נס מי שהשתתפו בפעולת התנגדות מזוינת לגרמנים באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה והיו לגיבורות ולגיבורים בתקופת השואה. מגמה זו נמשכה בשנות המדינה הראשונות, לפחות עד משפטו של אדולף אייכמן בירושלים, שנפתח באפריל 1961.
מטרתו של הקורס לבחון את נוכחותו של מושג הגבורה בתקופת השואה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ומשפט אייכמן. ביטויים אלה ייבחנו תוך קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים, עיתונות התקופה ועדויות נבחרות ממשפט אייכמן.
בין מיומנויות הלמידה שיוקנו במהלך הקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת מקור היסטורי וניתוחו; היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת טקסט אקדמי; גיבושה של שאלת מחקר לקראת יצירת חיבור אקדמי, בניית ראשי פרקים לעבודה, איתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 20%; פרזנטציה בכיתה – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; מטלה מסכמת – 50%.