Bridging the Separation between Values and Facts מעטים היום ההיסטוריונים, סוציולוגים או חוקרי תרבות שיתעקשו, כי יש מדע נקי מערכים או כי ניתן לשמור על הפרדה ברורה בין ערכים לבין עובדות. למעשה, טענה נפוצה ומקובלת היום היא, כי גם במדעי הטבע לא ניתן להתעלם מהשפעתם של ערכים על המדען/ית ועל החקירה המדעית, על הניסוח והבחירה של תיאוריות, לעיתים אפילו על הממצאים עצמם. הדימוי הקלסי של המדע (הן בציבור והן בקהילה המדעית) כסוג של ידע ודאי, אובייקטיבי וניטרלי החל להיסדק בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכתוצאה, קרסה גם הדיכוטומיה ערך-עובדה. מקור הדיכוטומיה ערך-עובדה בפער המתודולוגי שנפער במהלך המאה ה-19 בין מדעי הטבע ומדעי החברה כשני סוגי חקירה שונים בתכלית. אחת מדמויות המפתח בפיתוח התפישה הפוזיטיביסטית של המדע, שנשענה על ההפרדה החדה בין ערכים לעובדות, הוא הסוציולוג הגרמני מכס ובר. אלא שעל רקע ההתפכחות מן ההבטחה לקדמה (טכנולוגיה בשירות מלחמה, הרס ודיכוי), עלו גישות ביקורתיות שונות שתקפו את הנחות היסוד של הפוזיטיביזם, הטילו ספק רדיקלי ביכולת האנושית לכונן תמונת עולם ריאליסטית וערערו על הניטראליות המפורסמת (חופש מערכים) של המדע. אחת ההשלכות הישירות של גישות ביקורתיות אלה היא ההכרה בקיומם, צד בצד ולרוב באופן משולב, של ערכים ועובדות בכל פעילות אנושית, כולל עשייה מדעית. השאלות אותן ננסה לברר הן: מה מקור ההבחנה בין 'ערך' ל'עובדה' וכיצד הפכה לדיכוטומיה? האם תיאוריה קודמת לממצאים וכיצד זה משליך על עניין האמת המדעית והמתח בינה לבין 'אידיאולוגיה'? האם גורם ההטיה החברתית של המדען/ית הוא מן הנמנע? האם יש מקום לדבר על צדק או שוויון בהקשר מדעי? האם ערכים זקוקים בכלל להצדקה ואיזו מין הצדקה ניתן לספק להם? במהלך הקורס נשלב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה בפורמט אקדמי, תוך שימוש בחומרי הקריאה ובתכנים הספציפיים של נושא הדיון שלנו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 20%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; המטלה המסכמת – 60%.