מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד‏ (06621013)

שיעור

ד"ר יעל דר

Introduction to Poetics of Children’s Literature and Child’s Culture

מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? מה בין מודרניות ופוסט מודרניות בספרות הילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים.

דרישות הקורס:
קריאה שוטפת של מאמרים
מבחן מסכם

מדע פופולרי וחינוך מדעי לילדים בתרבות היהודית במאות ה-18 וה-19‏ (06621015)

שו"ת

ד"ר טל קוגמן

Popular sciences and science education for children in the Hebrew culture during the 18th and the 19th centuries

הקורס יבחן את חדירתם של רעיונות מדעיים ותכנים מדעיים לתרבות היהודית והעברית, מסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19, ובדרכי הפצתו של המדע הפופולרי בתרבות היהודית המודרנית. דגש מיוחד יושם על החינוך המדעי של ההשכלה היהודית, כפי שבא לידי ביטוי בספרי לימוד, כתבי עת, ספרי קריאה ועוד. ידע מדעי פופולרי בתחומי הביולוגיה, הפיסיקה, הרפואה, הגיאוגרפיה, הטכנולוגיה והאסטרונומיה (ועד לטקסטים שנושקים למדע בדיוני), טקסטים המתארים בעלי חיים, כוכבים ויצורים המצויים עליהם, וכן סיפורים על מגלים וממציאים – כולם ייבחנו מן ההיבט ההיסטורי-תרבותי: מהם מקורותיו של הידע המדעי, אילו שינויים נעשו בו במעבר מן התרבות הלא-יהודית לתרבות היהודית, ומה ניתן ללמוד מן הטקסטים הללו על התפקיד שמילא המדע הפופולרי והחינוך המדעי שניתן לילדים ולבני נוער יהודים בתהליכי המודרניזציה של העולם היהודי.

יחסי ערך-עובדה: גישור או פרידה?‏ (06621023)

שו"ת

ד"ר נעה גדי

Bridging the Separation between Values and Facts מעטים היום ההיסטוריונים, סוציולוגים או חוקרי תרבות שיתעקשו, כי יש מדע נקי מערכים או כי ניתן לשמור על הפרדה ברורה בין ערכים לבין עובדות. למעשה, טענה נפוצה ומקובלת היום היא, כי גם במדעי הטבע לא ניתן להתעלם מהשפעתם של ערכים על המדען/ית ועל החקירה המדעית, על הניסוח והבחירה של תיאוריות, לעיתים אפילו על הממצאים עצמם. הדימוי הקלסי של המדע (הן בציבור והן בקהילה המדעית) כסוג של ידע ודאי, אובייקטיבי וניטרלי החל להיסדק בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכתוצאה, קרסה גם הדיכוטומיה ערך-עובדה. מקור הדיכוטומיה ערך-עובדה בפער המתודולוגי שנפער במהלך המאה ה-19 בין מדעי הטבע ומדעי החברה כשני סוגי חקירה שונים בתכלית. אחת מדמויות המפתח בפיתוח התפישה הפוזיטיביסטית של המדע, שנשענה על ההפרדה החדה בין ערכים לעובדות, הוא הסוציולוג הגרמני מכס ובר. אלא שעל רקע ההתפכחות מן ההבטחה לקדמה (טכנולוגיה בשירות מלחמה, הרס ודיכוי), עלו גישות ביקורתיות שונות שתקפו את הנחות היסוד של הפוזיטיביזם, הטילו ספק רדיקלי ביכולת האנושית לכונן תמונת עולם ריאליסטית וערערו על הניטראליות המפורסמת (חופש מערכים) של המדע. אחת ההשלכות הישירות של גישות ביקורתיות אלה היא ההכרה בקיומם, צד בצד ולרוב באופן משולב, של ערכים ועובדות בכל פעילות אנושית, כולל עשייה מדעית. השאלות אותן ננסה לברר הן: מה מקור ההבחנה בין 'ערך' ל'עובדה' וכיצד הפכה לדיכוטומיה? האם תיאוריה קודמת לממצאים וכיצד זה משליך על עניין האמת המדעית והמתח בינה לבין 'אידיאולוגיה'? האם גורם ההטיה החברתית של המדען/ית הוא מן הנמנע? האם יש מקום לדבר על צדק או שוויון בהקשר מדעי? האם ערכים זקוקים בכלל להצדקה ואיזו מין הצדקה ניתן לספק להם? במהלך הקורס נשלב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה בפורמט אקדמי, תוך שימוש בחומרי הקריאה ובתכנים הספציפיים של נושא הדיון שלנו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 20%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; המטלה המסכמת – 60%.

הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי: משיגעון לשפיות‏ (06621103)

שיעור

ד"ר שלמה מנדלוביץ

From Psycho-psychology to the Definition of Sanity 1. כללי חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים. 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: הנורמלי והלא-נורמלי, הבריא והחולה. שיעור ב' – הפרעות פסיכוטיות 1. שיעור ג' – הפרעות פסיכוטיות 2. שיעור ד' – הפרעות נוירוטיות 1. שיעור ה' – הפרעות נוירוטיות 2 (השיעור כולו יוקדש להפרעה כפייתית). שיעור ו' – הפרעות חרדתיות. שיעור ז' – הפרעות דיסוציאטיביות. שיעור ח' – הסטיות המיניות. שיעור ט' – הפרעות פוסט-טראומתיות. שיעור י' – הפרעות אישיות 1. שיעור י"א – הפרעות אישיות 2. שיעור י"ב – סיכום. לקורס לא נדרש ידע מוקדם כלשהו.

משלילת הגולה לשלילת השלילה - זהות יהודית במבחן הזמן‏ (06621107)

שיעור

ד"ר אלון גן

From negation of the Diaspora to negation of the “negation”: junctures in the public discourse of the issue of Jewish identity:

קורס זה יעסוק בבחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. הקורס יעסוק במקורות ובמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
מטרות הקורס:
1.לחשוף בפני הסטודנטים דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן.
2.פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית.
3.תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה.
4.הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית.
פרקי הנושא:
א.צמיחתו של אתוס שלילת הגולה:
1.הציונות כהיפוכה של היהדות ("הדרשה"- הזז).
2.המרד בעולם ההורים – עולם הגלות.
3.אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש.
4.הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
5.פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי.
ב.שלילת השלילה – צמתים בויכוח:
1.הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית".
2.ועידת הסופרים – 1958, 1960.
3.חוגים וקבוצות שיצאו כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לחפש דרכים חדשות לזיקה למורשת:
א.החוג הדתי
ב.חוג אמנה
ג.חוג מבקשי דרך
ד.שדמות
ה.פרוזדור
ו.פתחים
ז.יוסף שכטר והשכטריסטים
4.שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח".
5.מלחמת ששת הימים.
6.התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, מקראות, מצגות, חניכה אישית, עבודה בקבוצות, הכנת פרוייקטים אישיים וקבוצתיים.
חובות התלמיד:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס.

מושגי יסוד בפסיכואנליזה‏ (06621121)

תרגיל

מר רענן שניר

Basic Concepts in Psychoanalysis – Tutorial

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חווייתינו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר ותקשורת עם אנשים אחרים והפרעות נפשיות; וכלה בפעילות תרבותית דוגמת אומנות, דת ומוסר. יחד עם זאת ולמרות היותה מקיפה תחומים רבים, מבוססת הפסיכואנליזה (ככל תיאוריה אחרת) על גרעין מצומצם יחסית של רעיונות ומושגים יסודיים. הרעיונות פותחו במרוצת השנים על ידי תיאורטיקנים שונים, ולצד היותם מרכיבים משלימים בתוך תיאוריה מרכזית, הם משקפים את נקודת המבט המיוחדת של כל תיאורטיקן או תיאורטיקנית אודות האדם ודרך התפתחותו הנפשית. בתרגיל נפתח כמה מן המושגים והרעיונות הללו במקביל לקריאה בטקסטים תיאורטיים מרכזיים. ננוע מנקודת המבט הפרטית ביותר (החווייה של לחיות) אל נקודת המבט היותר כללית (להיות חלק מתופעת החיים); נתחיל בויניקוט ונסיים בפרויד. הקורס ניתן בזיקה לשיעורי המבואות של ההקבץ: "הפגיעה השלישית" ו-"הפסיכולוגיה של הנורמלי".

תכנית השיעורים
1. עולם פנימי, עולם חיצוני ומרחב פוטנציאלי (ויניקוט – מיקומה של החוויה התרבותית).
2. הולדת העצמי והחוויה התרבותית (ויניקוט – מיקומה של החוויה התרבותית).
3. התפתחות הזהות בחברה (אריק אריקסון – ילדות וחברה, קרוסלת החיים).
4. המודל הסטרוקטוראלי: תפקידי אגו (אריק אריקסון – ילדות וחברה, אנה פרויד – האני ומנגנוני ההגנה: סיכום).
5. יחסי אובייקט (מלאני קליין –Our adult world and its roots in infancy ).
6. עולמנו הבוגר ושורשיו בינקות (מלאני קליין –Our adult world and its roots in infancy ).
7. התיאוריה של המיניות (פרויד – מבוא לפסיכואנליזה: הרצאה כ"א).
8. התפתחות המיניות ותסביך אדיפוס (פרויד – מבוא לפסיכואנליזה: הרצאה כ"א).
9. עקרון העונג ועקרון המציאות (פרויד – ניסוחים בדבר שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית).
10. מעבר לעקרון העונג: כפיית החזרה (פרויד – מעבר לעקרון העונג: פרקים א'-ג').
11. טראומה והמנגנון הנפשי (פרויד – מעבר לעקרון העונג: פרקים ד'-ה').
12. יצרי מוות ויצרי חיים (פרויד – מעבר לעקרון העונג: פרקים ו'-ז').

חובות:
קריאת חובה: מתוך הרשימה הביבליוגרפית.
מטלת אמצע: 15% מן הציון.
מבחן בית: 85% מן הציון.

שעת קבלה: בתיאום מראש בטלפון: 03-6041464 או בדוא"ל: raanan.snir@gmail.com.

אתר הקורס בכתובת: http://virtual.tau.ac.il.

רפואה ומחלות נפש בימי-הביניים: מדע דת וחברה‏ (06621123)

שו"ת

ד"ר מיכאל גרינפלד

Mental Illness in the Medieval Period קורס זה יוקדש לתפיסה הרפואית של הנפש וחולייה, כפי שזו התפתחה בימי הביניים, ולהקשר התרבותי חברתי בו פעלה והתפתחה. במרכזה של רפואת ימי הביניים עמדה תיאוריית הליחות, לפיה גוף האדם מכיל ארבע ליחות – לבנה, שחורה, צהובה ואדומה – כשהיחס (הכמותי) הקיים ביניהן מעצב את מזג האדם. איזון בין הליחות משקף מצב של בריאות, והפרתו של האיזון מצב של חולי – של הגוף, של הנפש, או של שניהם יחדיו. תיאוריה זו, שנשענה על עקרונות מדעיים שמקורם בעולם העתיק, גובשה באופן סופי במאה השנייה לספירה על ידי הרופא היווני גאלנוס, ומאז זכתה להגמוניה כמעט מוחלטת בדיון המדעי הביניימי. בראשית הקורס נסקור בקצרה את התפתחות תפיסת הנפש בעת העתיקה, ואת האופן בו הועברה לאנשי ימי הביניים – בתחילה לארצות האסלאם ומאוחר יותר אל המערב הנוצרי. מכאן נעבור לרעיונות אודות הנפש וחולייה, כפי שהם מוצגים בחיבורי רופאים שפעלו בימי הביניים, ונעמת את התפיסה הרפואית של מחלות הנפש עם התפיסה המוצעת בטקסטים אחרים מן התקופה (זאת תוך דגש מיוחד על טקסטים של מחברים יהודים). במקביל, נעיין במחקרים היסטוריים עכשוויים העוסקים בנושא. בין הסוגיות שיעסיקו אותנו בקורס: אופיו של החולי הנפשי; הסיבות והסימפטומים של מחלות נפשיות; טיפול מונע וטיפול מרפא; מוסדות טיפוליים; הרופא והחולה בנפשו; רפואה מדעית ורפואה עממית; ועוד. נושאים אלה יילמדו, בין השאר, באמצעות קריאה בקטעים מחיבורי הרופאים הבאים: גאלנוס (מאה 2), אל-ראזי (מאה 9-10), אבן סינא (מאה 10-11), רמב"ם (מאה 12), נתן בן יואל פלקירה (מאה 13), משה בן יהושע נרבוני (מאה 14), ארנו דה וילנובה (מאה 14), ואחרים. כמו כן, כאמור, נקרא כמה מן המחקרים החשובים שעסקו בנושא, נברר את הטיעונים החשובים שהוצגו במסגרתם, ונבחן את שיטות המחקר השונות בהן נקטו החוקרים/ות המחברים/ות. במהלך הקורס תשולב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות, שעיקרן מתן כלים לקריאה ביקורתית של טקסטים, וכן הדרכה בכללי הכתיבה האקדמית. הדבר יעשה תוך שימוש בחומרי הקריאה של הקורס, ובמקביל לתכנים הנלמדים בו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 30%; מטלה מסכמת – 60%. אופן הוראה: תרגיל לפיתוח מיומנויות למידה

על גיבורות ועל גיבורים: הישראלים והשואה‏ (06621125)

שו"ת

ד"ר שרון גבע

Heroes of the Holocaust in the Israeli Society

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה "שואה", במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה ללא "גבורה" בצידה, ששיאה המרד המזוין שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943); זו האחרונה המציאה לחברה הישראלית המתגבשת זקיפות קומה, גאווה ונחמה. שורשי חיבור זה בימי היישוב, אז הועלו על נס מי שהשתתפו בפעולת התנגדות מזוינת לגרמנים באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה והיו לגיבורות ולגיבורים בתקופת השואה. מגמה זו נמשכה בשנות המדינה הראשונות, לפחות עד משפטו של אדולף אייכמן בירושלים, שנפתח באפריל 1961.
מטרתו של הקורס לבחון את נוכחותו של מושג הגבורה בתקופת השואה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ומשפט אייכמן. ביטויים אלה ייבחנו תוך קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים, עיתונות התקופה ועדויות נבחרות ממשפט אייכמן.
בין מיומנויות הלמידה שיוקנו במהלך הקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת מקור היסטורי וניתוחו; היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת טקסט אקדמי; גיבושה של שאלת מחקר לקראת יצירת חיבור אקדמי, בניית ראשי פרקים לעבודה, איתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 20%; פרזנטציה בכיתה – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; מטלה מסכמת – 50%.

קולנוע וקוגניציה‏ (06621126)

שיעור

ד"ר רונן צדקה

Film and Cognition קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנו עית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

גיבושה של תרבות חילונית: פסטיבלים וקרנבלים בארץ-ישראל ובישראל‏ (06621127)

שו"ת

ד"ר נילי אריה-ספיר

The Formation of a Secular Culture: Festivals and Carnivals in Eretz Israel and in Israel
במסגרת הקורס נעסוק בתהליכי ההתחדשות שעברו על פסטיבלים וקרנבלים, השייכים למחזור השנה היהודי, בתקופת העליות הראשונות לארץ-ישראל. נדון בעיצובן מחדש של מערכות הסמלים של החגים, ובאופן שבו סייעו לזירוז התהוות הזהות הלאומית-חילונית אצל הקבוצה היהודית המחדשת את חייה בארץ-ישראל. נבחן את מאפייניו המשתנים של מחזור השנה היהודי עד ימי ההווה בישראל המודרנית.

In this course we will discuss the renewal process of festivals and carnivals , that are part of the yearly cycle, during the first Aliyot to Eretz Israel. We will explore the reformation of the holidays’ symbolic systems, and the way they accelerated the formation of the national secular identity of Jewish ideological groups in Eretz Israel. We will examine the changing characteristics of the yearly cycle to the present day in modern Israel.

ילדות וספרות ילדים באנגליה הויקטוריאנית‏ (06621128)

שו"ת

ד"ר תמי רזי

Childhood and Children's Literature in Victorian England
מטרת הקורס היא לבחון את התהוותם של מושגי הילד והילדוּת בתרבות המערב בעידן המודרני ואת היצירות הספרותיות הקלאסיות לילדים שנוצרו במאה ה-19. זהו קורס בינתחומי, שעיקרו דיון היסטורי בטקסטים ספרותיים. באמצעות ניתוח של ספרי ילדים שהניב תור ספרות הזהב, כגון "ילדי המים", "ספר הג'ונגל", ו"פיטר פן" נדון בתפיסות חדשות של ילדוּת וילדים, וכן במקומם המשתנה של ילדים בחברה. הקורס ידון בתנאים שאפשרו את צמיחתה של ספרות ילדים כז'אנר מובחן ואת מאפייני הכתיבה לילדים, על רקע שינויים חברתיים והיסטוריים שהתחוללו בתקופה. נדון בשינויים שחלו בגישות לחינוך הילדים, במסגרות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בתפיסות מגדריות של ילדוּת ונעורים וכן בהשפעת השיח האימפריאלי על תפיסת הילדות ועל הכתיבה לילדים. יצירות הספרות שנבחן יאפשרו לנו לעמוד על אופני הייצוג של ילדים וילדוּת בספרים אלה, על הבחנות מעמדיות ועל שימוש בספרות ילדים כאמצעי לביקורת חברתית.

יהודי אתיופיה בישראל – עבר, הווה, עתיד‏ (06621129)

שו"ת

ד"ר מלכה שבתאי

ETHIOPIAN JEWS IN ISRAEL: PAST, PRESENT AND FUTURE
הקורס מהווה הזדמנות להכרות שיטתית של ההבטים המרכזיים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
כמו גם משלב לימוד של מיומנויות לימוד אקדמיות.
נעמוד על ציוני דרך בתולדות הקהילה המהווים חלק בלתי נפרד מהזיכרון והזהות הקולקטיבית של בניה העוברים מדור לדור. נעמיק בהבנת הסוגיות המרכזיות של נשים, גברים נוער וצעירים בני הקהילה.
נעסוק בדילמות של הבניית זהות ישראלית-אתיופית ואתגר ההשתייכות לחברה הישראלית.
בקורס נשלב קריאה של ספרים ומאמרים ונצפה בסרטי וידיאו.
חובות הקורס
השתתפות בכל השיעורים חובה. נוכחות פעילה בשיעורים, קריאה של הטקסטים המפורטים בסילבוס והכנתם לדיון בכיתה. הגשה של מטלה אחת במהלך הסמסטר ומטלת סיכום בסיום הסמסטר.
הערכת סטודנטים
מטלה ראשונה: 30% מהציון הכולל
מטלה שנייה: 60% מהציון הכולל
השתתפות פעילה בשיעורים: 10%

צדק חברתי בישראל? דילמות סוציולוגיות בראי החברה הישראלית‏ (06621154)

שיעור

גב' נועה לביא

Social justice and Social dilemmas in Israel מהו מושג ה"צדק"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ולאחר מכן נאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל. הקורס יתמקד באי שוויון מעמדי, לאומי, אתני ומגדרי בישראל. לבסוף נדון בגלובליזציה, בשאלה האם היא נתפסת כצודקת ובהשלכותיה על החברה הישראלית. חובות הקורס: השתתפות בשיעורים 10% מבחן בית מסכם 90%.

מבוא לפוסט-מודרניזם‏ (06621156)

שיעור

ד"ר חיים דעואל-לוסקי

INTRODUCTION TO POST-MODERNISM

1.המצב המודרני והעולם המערבי: תפיסת המציאות הריאלית והרומנטית
2.המצב הפוסט-מודרני: מות האדם ופרוק הערכים במסורת, במדינה ובאמנות
3.המפנה ה- I בפילוסופיה המודרנית: ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום
4.המפנה ה II : ביקורת הסוביקט של דיקארט והצו הקאטגורי של קאנט
5.פרידריך ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה קיומית
6.ביקורת ההיסטוריה, ביקורת המדע והמודלים הסיבתיים והניגודיים
7.מיהו האחר ומהו ההבדל: מישל פוקו, ביקורת השלילה וגילוי השגעון
8.משיפוט הטעם הטהור [של קאנט] לעבר הכרה בעליונותה של האמנות
9.מבוא למחשבה החדשה על המוסר: רלטיביזם מוסרי או אתיקה חדשה?
10.מהו ה"שפע" ומהו ה"צימצום" – בין האמנות המודרניות לפוסט מודרנית - I
11.האמנות המודנית מול האמנות הפוסט מודרנית II: בין פיקאסו ודושאן
12.הפילוסופיה כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם והגלובליזציה
13.העיסוק במשמעות באמנות הגוף והמיצג, הקולנוע, הוידאו ארט
14.תמונת העולם החדש בעקבות המחשבה הפוסט מודרנית: ריבוי ואחדות.

מודרניזם, אנטי-מודרניזם ופוסט מודרניזם‏ (06621157)

שיעור

ד"ר נסים גל

Modernism, Anti-modernism and Post-modernism מלחמת העולם השנייה הינה ציון דרך למפנה חברתי, גיאוגרפי ופוליטי באמנות המערב. השיעור יקרא בעיניים פוסט-מודרניות את המודרניזם המוקדם ואת שיאו של המודרניזם בארה"ב, וימשיך עם התהליך האמנותי, שהחל לערער בשנות ה-60 - 70 על הנחות היסוד המודרניסטיות והגיע לגיבוש של תודעה חדשה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. הדיון ישלב סוגיות מרכזיות שהעסיקו את האמנים ואת התקופה בה אנו דנים: הפוליטיקה של האוואנגארד, נקודות השקה שבין אמנות גבוהה לתרבות פופולרית, ייצוגים של הבדל מגדר וזהות אתנית (גזעית), צנזורה, אקטיביזם, הסביבה החברתית והאקולוגית, המוזיאון והאמנות הציבורית. במהלך הקורס נקרא את מאפייניה של האמנות העכשווית על רקע ההיסטוריה המודרניסטית, ונדון במספר מושגים השגורים בשיח העכשווי של האמנות החזותית – אוונגארד וניאו-אוונגארד, אמת, יחסי ייצוג-מציאות, אחרוּת, ביקורת, לוקאליות מול גלובליות וכיו"ב.

גלובליזציה, שוק העבודה והקרב על מדינת רווחה‏ (06621158)

שו"ת

ד"ר אפריים דוידי

Globalization, the Welfare State and the Labor Movement

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח התהליך הכלל-עולמי המוגדר כ"גלובליזציה" והשלכותיו על עולם העבודה, המדיניות הממשלתית ורשת הביטחון הסוציאלי, על רקע ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בעולם ובארץ ועל רקע התפיסות הרעיוניות לגבי תפקיד המדינה, צדק חברתי וזכויות חברתיות. .
נושאים:
1.מהי הגלובליזציה? האם בכלל קיימת גלובליזציה? קיצור תולדות הגלובליזציה.
2.פס הייצור העולמי והשלכותיו על המשק המקומי.
3.מנגנונים בינלאומיים ומקומיים המקדמים גלובליזציה.
4.גלובליזציה והקרב על מדינת הרווחה.
5.מרכז ופריפריה, האם קיימים גבולות לגלובליזציה? האם ניתן לקדם מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית במסגרת הגלובליזציה?
6.קפיטליזם, צמיחה כלכלית, שוויון וזכויות חברתיות.
7.הגלובליזציה והמעורבות המדינה בכלכלה ובחברה - השנוי בתפקיד המדינה.
8.גלובליזציה עובדים, פערים, עוני וקבוצות מקופחות - המקרה של הנשים.
9.התנועה האנטי-גלובלית: מקורות רעיוניים, צורות התארגנות, הישגים וכישלונות.
10. סיכום: העולם בעידן הגלובליזציה - האם קיימת חלופה לניאו-ליברליזם?

רומנטיקה ואידיאולוגיות פוליטיות בגרמניה, 1770-1918‏ (06621176)

שיעור

ד"ר דורון אברהם

Romanticism and Political Ideologies in Germany, 1770-1918.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של ההתרחשויות. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבדוק את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון בקורס יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המהפכה עצמה ובעשור הריאקציה שאחריה. במסגרת זו נדון גם במאפייניהם ודרכם של הסוציאליזם והקומוניזם. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נבחן את התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, ובמאבקם בסוציאליזם המתחזק. נברר את משמעותו המעשית של השינוי האמור הן בנוגע למתרחש בתוך גרמניה והן בזירת יחסי החוץ, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

יחסים בין-אישיים בקבוצה‏ (06621248)

תרגיל

גב' ליאור גול

Interpersonal Relations in a Group מטרת הקורס, פתוח מודעות עצמית, רגישות והבנת הזולת. שיפור דרכי קומוניקציה, הבנת תהליכים קבוצתיים. הלמידה בקורס בקבוצה קטנה, מבוססת על התנסות אישית בתהליך קבוצתי והמשגתה בעבודה מסכמת. מבנה הקורס: הקורס מציע הזדמנות ללמידה "אחרת" המבוססת על התנסות חווייתית כחברי קבוצה. מטרות הקורס: הכרות ולמידה של תהליכים בקבוצה קטנה . בדיקה, הכרה והבנה של מחשבות, רגשות והתנהגות של המשתתף בקבוצה בהתייחס להשפעה ההדדית של הפרט על הקבוצה ושל הקבוצה על הפרט. מטלות: בתום הקורס תוגש על-ידי הסטודנטים עבודה מסכמת שתכלול ניתוח אינטגרטיבי של התהליך הקבוצתי והאישי, בהתייחס להיבטים תיאורטיים מתחום הקבוצה. מומלץ לנהל רישום אחרי המפגשים. השתתפות: הקורס מחייב נוכחות רצופה. זכותך לבחור את הדרך בה תבטא/י את נוכחותך בקבוצה. היעדרות מעל שתי פגישות לא מאפשרת לקבל ציון בקורס. הערכה: הציון בקורס יינתן אך ורק על בסיס עבודת הסיכום. רשימת ספרות מומלצת זיו, י., בהרב, י. (2001). מסע קבוצתי. תל-אביב: הוצאת גל. רוזנווסר, נ., אלירון, נ. (1997). (עורכים). הנחיית קבוצות. ירושלים: הוצאת מרכז ציפורי. Bennis,W. C. & Shephard, H. A. (1956). A theory of group development. Human Relations, 9, 415-437. Corey, M. S., & Corey, G. (2006). Groups: Process and practice (7th ed.). Belmont, CA: Thompson-Brooks/Cole. Ch. 5: Initial stages of a group (pp. 131-176). Ch. 6: Transition stage of a group (pp. 177-224). Ch. 7: Working stage of a group (pp. 225-266). Ch.8: Finial stage of a group (pp. 267-288). MacKenzie, K. R. (1990). Introduction to time-limited group psychotherapy. Washington: American Psychiatric Press, Inc. Ch. 4 – How Groups Develop (pp. 47-60). Ch. 5 – Social Roles. (pp. 61-74). Tuckman, B. (1965). Developmental sequences in small groups. Psychological Bulletin, 63, 384-399. Yalom, I. D. (1985). The Theory and Practice of Group Psychotherapy. N.Y.: Basic Books, Inc., Ch. 2. – Interpersonal Learning.

הפגיעה השלישית - דמות האדם בראי הפסיכואנליזה‏ (06621251)

שיעור

ד"ר יוסי טריאסט

“The Third Blow” – The Image of Man in Psychoanalysis

"שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם- הפסיכואנליזה היא אולי המכאיבה מכולן" (פרויד). בקורס מבוא זה תושם הפסיכואנליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה – מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית".
אופן הוראה: שיעור

טכנוטופיה ותרבות הסייבר‏ (06621269)

שיעור

מר משה אלחנתי

Techno-Utopia and Cyberculture * קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה קשה להגזים בעת הזו, בחשיבות ובמידת ההשפעה התרבותית והחברתית הנודעת לאינטרנט כמדיום תקשורת וכמרחב חברתי פעיל. כתוצאה מכך, עולם המחקר שופע בעשור האחרון עבודות העוסקות בהשלכות האקטואליות של הרשת, אך רק מעט מאד עבודות מתוך השפע הזה, מנסות להביט בהתרחשות זו מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. ואולי דווקא בשל כך, השיעור המוצע מבקש לעסוק בתרבות הסייבר ולא בהשלכותיה המיידיות, השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים קרי, במקורות שהזינו את השיח המכונן של תרבות הסייבר. נעסוק אפוא בהקשר ההיסטורי דהיינו, נציג את שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, המוטמע באופן שיחסים אלה מוצגים החל מן המאה- 18. במהלך הסמסטר נעמוד על ההיסטוריה האקטואלית של האינטרנט, ונמקמם אותה כחלק בלתי נפרד מהולדת עידן האינפורמציה וכתוצר ישיר למלחמה הקרה ולאידיאולוגיה הקיברנטית. בהמשך נסקור כמה אופני שיח אופטימיים שאפיינו את שיח הסייבר המוקדם וביניהם: הסייברספייס והרטוריקה הטכנו-אוטופית. טכנו-רומנטיציזם בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית. מכונות אינפורמציה ואבולוציה טכנולוגית. מוטיב הסְפר האמריקאי וחברת הסייבר. 'המכונה שבגן' והפשרה הדיגיטלית: טכנולוגיה וטבע באתוס האמריקאי. המכונה הדיגיטלית והאנרכיזם ההדוניסטי. זהות וירטואלית: סייבורגים באזור הלימינלי.

* קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה

לאכול ולגדול: אוכל בספרות ילדים‏ (06621277)

שיעור

מר יחיל צבן

Eat and grow: Food in children's literaure

מבנה הקורס:

שיעור 1: מבוא - אוכל, טקסט ומשפחה

•לקרוא את הארוחה כטקסט: המזון כמצפין, נושא ומוסר אינפורמציה חברתית, לאומית ומגדרית
•המזוהם, הטמא והאסור: חוק, תשוקה ומנהגי אכילה
•מעמד המזון בתא המשפחתי
מקורות:
מרי דגלס, התועבות בספר ויקרא, מתוך טוהר וסכנה, רסלינג, 2004, ע' 67-81.
רולאן בארת, הסטייק והצ'יפס, מתוך מיתולוגיות, בבל, 1998, ע' 99-101.
Claude Levi Strauss, The Culinary Triangle, Food and Culture: A Reader, ed. C. Counihan and P. Van Estrik, Routledge, 1997, p. 28-35.
שעורים 2-3: הארוחה על הספה - אוכל, ספרות ילדים ופסיכואנליזה
•מזון, אהבה וזיגמונד פרויד – התשוקה האוראלית ותסביך אדיפוס
•קריאה וניתוח המעשייה "הנזל וגרטל"
מקורות:
האחים גרים, הנזל וגרטל, מתוך האחים גרים מעשיות, ספריית פועלים, 1994, ע' 52-58.
ברונו בטלהיים, הנזל וגרטל, מתוך קסמן של אגדות, מודן, 2002, ע' 129-134.
זיגמונד פרויד, התפתחות הליבידו וארגון המיניות, מתוך מבוא לפסיכואנליזה, דביר, 1988, הרצאה כא', ע' 219-232.
זיגמונד פרויד, פשר החלומות, יבנה, 1969.
שעורים 4-6: שוקולד וקפיטליזם
•הממתק כסמל תרבותי
•צ'רלי, מארקס והשוקולדה – טיול במפעל לייצור ממתקים וילדים.
מקורות:
מרוין הריס, החזיר המשוקץ, מתוך פרות קדושות וחזירים משוקצים, מסדה, 1987, ע' 54-71.
קרל מארקס, פרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, מתוך המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן, ערך בנימין כהן, הקיבוץ המאוחד, 2003, ע' 37-65.
רואלד דאל, צ'רלי והשוקולדה, זמורה ביתן, 2005.
שיעורים 7-8: קולוניאליזם קולינרי
•לחנך את הקניבל – "ברמלי" מאת קורניי צ'וקובסקי
•מה אוכל טרזן מלך הג'ונגל
מקורות:
בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
הומי ק. באבא, שאלת האחר: הבדל אפליה ושיח קולוניאלי, בתוך קולוניאליות והמצב הפוסט-קולוניאלי, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2004.
אדוארד סעיד, אוריינטליזם, עם עובד , 2000.
קורניי צ'וקובסקי, ברמלי, עם עובד, 1990.
אדגר ריס ביראוס, טרזן מלך הקופים, מ.מזרחי, 1972.
שעורים 9-10: לגדל את אמא – הארוחה המגדרית
•קריאה משווה "שבעה אכלנים משונים" מאת מרי אן הוברמן לעומת "אבא עושה בושות" מאת מאיר שלו
•מי מבשל ומה בספר "ילדים מבשלים"
נעמי וולף, הפרק "דת" מתוך מיתוס היופי, הקיבוץ המאוחד, 2004, ע' 93-102.
קייט מילט, תאוריה של פוליטיקה מינית, מתוך ללמוד פמיניזם – מקראה, הקיבוץ המאוחד, 2006, ע' 67-107.
מרי אן הוברמן, שבעה אכלנים משונים, הד ארצי, 1998.
מאיר שלו, אבא עושה בושות, כתר, 2000.
רות סירקיס, ילדים מבשלים, הוצ' רות סירקיס, 2000.
שעורים 11-12: יתושים ברוטב וקציצות יענים – על נורמות תרבותיות וערעורן
•קריאה בקטעים נבחרים מתוך "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר
•לאכול או לדבר – דלז קורא את "עליסה בארץ הפלאות"
אריך קסטנר, 35 במאי, אחיאסף, 1980.
לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הספריה החדשה, 1997.
Gilles Deleuze, The Logic of Sense, Continiuum, 2004, p.29-51.
שעור 13: סיכום
דרישות הקורס: נוכחות בשיעור, קריאת החומר הנדרש, עבודת אמצע סמסטר (30%), מבחן (70%).

בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית‏ (06621280)

שו"ת

ד"ר נסים ליאון

Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies 1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. * קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

* קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

מבוא לרטוריקה‏ (06621450)

שיעור

ד"ר שי פרוגל

Introduction to Rhetoric הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק. בקורס נסקור באופן היסטורי ורעיוני מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. נכיר כל השקפה דרך הטקסטים המרכזיים שלה ונעמוד על הנחות היסוד השוכנות בבסיסה. הדיון יתחיל עם הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, ויסתיים בהשקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן. קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

מגרים לוולט דיסני - מעשיות האחים גרים‏ (06622010)

שיעור

ד"ר חנה לבנת

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales”

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
צפייה בעיבודים לקולנוע
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפניה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

תרבות ולאומיות בספרות ילדים ונוער‏ (06622015)

שיעור

ד"ר חנה לבנת

Culture and Nationality in Children’s Literature

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר.
הקורס יתמקד בטקסטים ספרותיים בשפה העברית (מקור ותרגום), שהוצעו לילדים ולנוער בישראל בשלבים שונים של גיבוש התשתית התרבותית הישראלית והיהודית; זאת, לנוכח מקורותיהם של הטקסטים המתורגמים ותוך השוואה עם שלבי גיבושן של אומות אחרות.

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפנייה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים והסטודנטיות:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

פמיניזם מבעד לרעלה-הילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו? ‏ (06622037)

שיעור

ד"ר מירה צורף

Feminism through the Veil- Can they Co-exist?

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל ועדיין מתנהל במערב מדובר במקרים שלפנינו בנשים הנאבקות להשגת חרויותיהן כשהן רעולות, כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן מקור לעוצמה ולא לחולשה , מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את הפטריארכליה הדתית, החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת הנשים הן ע"י אנשי דת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקיהן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, קטאר וכווית שהן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין וכן במאבקן של נשים פלסטיניות בתחומי הרשות הפלסטינית- שהיא ישות טרום מדינתית.

שפינוזה ומנדלסון : שאלת היהודי המודרני‏ (06622040)

שיעור

מר אלי שיינפלד

Spinoza and Mendelssohn : The question of the Modern Jew

המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. כיצד יש להבין את היהודי לאחר המהפכה הרציונליסטית-מדעית? איזה מעמד יש להקנות לכתבי הקודש? כיצד ניתן לפשר בין האוניברסליות של האמת לבין המעמד הסינגולרי של היהודי (היותו "עם נבחר")? מהי מקומה של ההתגלות במסגרת השיטות הפילוסופיות המודרניות? שפינוזה ומנדלסון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : הם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, וחקרו אותן לעומקן בהגותם, תוך נסיון לפתור אותן, כל אחד בסגנונו הוא ובדרכו. בגישה המקורי שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האפשרויות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, אשר עמדו לנגד עיניהם של מרבית ההוגים היהודים המודרנים, עד לימינו אנו.
בקורס ננסה להתחקות אחר שתי אפשרויות פונדמנטליות אלו, וכך לקנות הבנה מעמיקה יותר של המודרניות של היהודי.

היהודי שבישראלי - דילמות זהות באמנות הישראלית המודרנית‏ (06622045)

שיעור

ד"ר דליה מנור

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו.

בין היהודי החדש לילדי ההפקר: אידיאולוגיה, מגדר ורווחה בתקופת המנדט‏ (06622047)

שיעור

ד"ר תמי רזי

Between the New Jew and Juvenile Delinquents: Ideology, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה

קורס זה עוסק בתפיסות אידיאולוגיות ומקצועיות מרכזיות שעיצבו את החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט בעיקר ביחסה אל ילדי שוליים. נדון באתוס של היהודי החדש ובמרכזיותו בשיח הציוני. נעמוד על מרכזיותם של הנשים ושל ארגוני הנשים ביצירתן של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ביישוב החדש ונדון בנסיבות החברתיות והתרבותיות שניתבו את הנשים לתחומים אלה. נדון במרכזיותה של ההיגיינה הרוחנית והפיזית בטיפול בילדים בכלל, ובילדי שוליים בפרט. נעסוק בגיוסה של הפסיכואנליזה לשרות הרעיון הציוני בכלל ולטיפול בילדים עזובים בפרט. נעסוק בתפיסות עדתיות העולות מן הטיפול בילדי שוליים בתקופה.

* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס

ז`אק לאקאן‏ (06622048)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים‏ (06622052)

שיעור

ד"ר תמר אילת -יגורי

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives
מטרת הקורס: תשובות שונות לשאלת משמעות החיים, החל בערכים כגון: אושר, אמונה, מוסר או אהבה, וכלה בתהליכים של בניית משמעות וסיפור חיים.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? בדיון הפילוסופי יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. בדיון הפסיכולוגי יוצגו גישות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, אריסטו, יום, פסקל, שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, ויטגנשטיין וקאמי; וכן לעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

בלי הבדל מין? נשים יהודיות בישראל בשנות המדינה הראשונות ‏ (06622053)

שו"ת

ד"ר שרון גבע

Jewish Women in the State of Israel (The First Decade)
התמודדותה של החברה הישראלית עם שאלת שילובן של נשים (שאלת מעמד האשה במדינת ישראל) נפתרה לכאורה באמצעות הצהרה על שוויון זכויות דה יורה, לפיה נשים התקבלו ומתקבלות כשוות ערך בחברה הישראלית; שוויון זכויות זה לא היה דה פקטו, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה חברתית. הנחת היסוד היתה שכל אשה בישראל היא אם, בפועל ובפוטנציה; בהתאם, תועלו נשים למקצועות שביסודם טיפול, שירות, חינוך וסיעוד, בדרך כלל כמשרה חלקית, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו.
מטרתו של הקורס לבחון את מעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים יהודיות בחברה ובתרבות הישראלית בשנים הראשונות למדינת ישראל, על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים ודיונים בכנסת ועיתונות התקופה, ולאור המחקר הביקורתי בנושא.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; פרזנטציה בכיתה – 20%; בחינה -70%.

אלג`יריה, קניה, פלסטין: נשים במאבקים לאומיים‏ (06622056)

שיעור

ד"ר אירית בק

Algeria, Kenya, Palestine: Women in National Struggles

הקורס יעסוק בניתוח סוגיות הקשורות להשתתפותן של נשים במאבקים לאומיים במזרח התיכון ובאפריקה במחצית השנייה של המאה העשרים. במהלך הקורס נבחן את השתתפותן של נשים בשלושה מאבקים לאומיים מרכזיים- מלחמת העצמאות של אלג'יריה בין השנים 1958- 1962, מלחמת המאו-מאו בקניה בין השנים 1952 – 1956 ומאבקם הלאומי של הפלשתינאים החל מאינתיפאדה הראשונה ועד לימינו. מלבד ניתוח תהליכי שינוי אשר השפיעו על מעמדן של נשים במהלך המאבקים, נעקוב אחר השלכות השתתפות במאבקים אלו במדינות העצמאיות, בתהליכים כגון המאבקים על עיצוב ההיסטוריוגרפיה הלאומית ושינויים בתחום המשפט. ותוניסיה. בקורס ישולבו גם צפייה ודיון בקטעי סרטים עלילתיים ודוקומנטריים.
חובות המשתתפים:
- נוכחות מלאה
- קריאת המקורות והשתתפות פעילה
- מבחן בסוף הסמסטר

מחרדה לאופוריה: החברה הישראלית ומלחמת ששת הימים‏ (06622057)

שיעור

ד"ר אלון גן

From anxiety to euphoria: The Israeli society and The Six-Day War

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. הקורס עוסק בשלושה שבועות גורליים, ובעלי השפעה מכרעת על עתיד המדינה – המכונים "תקופת ההמתנה", שלושה שבועות שהודחקו לשולי הזיכרון הקולקטיבי. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה ערכית -פוליטית חדשה. העיבוד השונה למשמעות הנגזרת מהניצחון במלחמה הוליד תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בחברה הישראלית. בקורס נעסוק בטקסטים ומסמכים מכונני זהות שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים: "אלבומי הניצחון", "שיח לוחמים", "חשופים בצריח" וננסה לבחון באמצעותם שאלות ומאפייני יסוד בהווית החיים של החברה הישראלית.

ברלין-פריז-וינה: תרבות אורבנית ומודרנה 1914-1890 ‏ (06622058)

שיעור

גב` רוני רצ`קובסקי

Berlin, Paris, Vienna: Urban Culture and Modernity 1890-1914

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות, בתי קפה וקברטים נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.
הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה משלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות הקפיטליזם והתרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; פוליטיקת ההמונים ועליית המפלגות הסוציאליסטיות והאנטישמיות; טכנולוגיה ותחבורה עירונית; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר; ולבסוף – הזיהוי של היהודים עם המודרנה והעיר הגדולה, הן בשיח האנטישמי והן בשיח הציוני.
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, קטעי סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

כשסבא וסבתא היו קטנים: עיצוב תודעה היסטורית בספרי ילדים‏ (06622059)

שיעור

גב` רימה שיכמנטר

Writing History for Children

לטקסטים המופנים לילדים ולנוער תפקיד מרכזי בעיצוב תודעתו ההיסטורית של הדור הצעיר. באמצעות התמקדות בטקסטים לילדים ולנוער שבמרכזם תיאור של העבר ההיסטורי נבחן כמה מבעיות היסוד של הכתיבה ההיסטורית בכלל ושל הכתיבה ההיסטורית לילדים בפרט. בין היתר נעמוד על הדומה והשונה בין כתיבה היסטורית ספרותית לילדים לכתיבה היסטורית מידעית לילדים; נבחין בהבדלים בין כתיבה היסטורית לילדים לכתיבה היסטורית למבוגרים; נבחן את המודלים הטקסטואליים המקובלים להצגת העבר לילדים; נדון בהשפעותיהן של הפוליטיקה והאקטואליה על הכתיבה ההיסטורית לילדים ולבסוף נעמוד על התמורות שחלו בעשורים האחרונים בתמונת העבר המוצגת לילד ובאמצעים להבנייתה.
בקורס נעסוק בטקסטים לילדים ולנוער שראו אור בארץ בעשורים האחרונים והם מתמקדים בהתיישבות הציונית בארץ ישראל ובתקופת המדינה. בצד הטקסטים הספרותיים-בלטריסטיים (כמו הרומן ההיסטורי) נעסוק גם בטקסטים מידעיים (ספרי לימוד, אנציקלופדיות וכד').
בקורס נקרא את ספריהם של דבורה עומר, גלילה רון-פדר, גילה אלמגור, סמי מיכאל ואחרים.

חובות הקורס: נוכחות פעילה בכיתה, קריאה של טקסטים ספרותיים וחומרים הביבליוגרפיים, הגשת עבודה מסכמת.

רטוריקה יישומית‏ (06622060)

סדנה

מר אורי זכאי

Applied Rhetoric

אמנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של כל אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עוצמה בעולם הפוליטי/משפטי אך תפסה גם מקום מרכזי ככלי אמנותי, כאמצעי חינוך וכשיטת מחקר למדעים ולאתיקה. במסגרת הקורס נכיר את הבסיס הפילוסופי - תיאורטי של אמנות הרטוריקה ונלמד לבצע ניתוח מטא - טקסטואלי לכתבים המהווים פנינות רטוריות מההיסטוריה העתיקה והמודרנית (ככתבי אפלטון, אריסטו, שייקספיר, הרצוג, אבן ועוד). ניתוח היצירות יתבצע לפי מפתח תמתי, קרי - לפי החלוקה לנאומים פוליטיים, משפטיים ונאומי ראווה.
הציון בקורס יורכב מ 40% השתתפות פעילה בכיתה ו 60% בחינת בית, במסגרת הבחינה יידרש כל סטודנט לבחור טקסט בעל מעלות רטוריות ולנתח אותו בעזרת הכלים שרכש בקורס.
בקורס קיימת חובת נוכחות חובה.

יהדו(יו)ת ב"עידן החדש": מפגש בין תרבותי‏ (06622061)

שיעור

ד"ר מריאנה רוח-מדבר

Judaism(s) in the New-Age: Multicultural Crossroads

תופעה חדשה תופסת בעשורים האחרונים תאוצה גוברת בעולם המערבי תחת כותרת הגג "העידן החדש". לתופעה זו פנים וביטויים רבים – תנועה חברתית, התעוררות רוחנית, ביקורת תרבות ואלטרנטיבה לממסד (הן הממסד הדתי והן מוסדות חילוניים שונים), תורות ומדעים חדשים ועוד. תופעה זו משפיעה באורח מכריע בשדות התרבות השונים בעולם כולו, ובעשור האחרון משגשגת תרבות העידן החדש גם בישראל, חלקה ב"ייבוא" של תופעות הקיימות בעולם המערבי, וחלקה בסינתזות חדשות המייצגות את האופי היהודי-ישראלי הלוקלי. תופעות אלה מעוררות עניין רב ובעלות השפעה פוטנציאלית אדירה על החברה הישראלית, הזהות היהודית, הערכים והשיח המובילים ועוד.
בקורס יילמדו מאפיינים כלליים של תרבות העידן החדש, תוך התמקדות במפגש הבין-תרבותי עם קהילות וגישות יהודיות בישראל ובעולם. תיערך סקירה של מפגש זה – היקפו, דוגמאות לטיפוסים הנוצרים במפגש, תורות ופרקטיקות חדשות, מקבילות בעולם הנוצרי, ועוד. יוצגו תוצרים תרבותיים חדשים המבטאים – או מתמודדים עם – מתחים שונים הנוצרים במפגש זה. כך, למשל, יידונו ההבדלים בין העידן החדש היהודי-ישראלי לבין תופעות יהודיות ניו אייג'יות אחרות שנוצרו ברחבי התפוצות בעשורים האחרונים. סוגיות לדוגמה: פתרונות שונים למתח שבין ערכים גלובליים ואוניברסליים לבין לוקליוּת ופרטיקולריות, השיח בנוגע לממסד הדתי מחד גיסא ולמגמת החילון מאידך גיסא, תפיסות חדשות אודות מקומו הייחודי של עם ישראל בין משפחת העמים, טקסטים המתייחסים לפרקטיקות הלכתיות מסורתיות, לוח השנה האלטרנטיבי, מיתוסים חדשים על תולדות עם ישראל, ועוד.
חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה.

חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה

מי מפחד מחרדה?‏ (06622062)

שיעור

ד"ר אורנה ראובן-מגריל

Who's Afraid of Anxiety?

חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהבנת המושג חרדה. נתבונן בייצוגים של חרדה בספרות ובקולנוע, נלמד על מקומה של החרדה בחשיבה של פרויד ושל ממשיכי דרכו, נכיר את הפרעות החרדה השונות ואת ההסברים השונים לחרדה: מההסבר הפסיכואנליטי, דרך ההסבר הביולוגי ועד ההסבר הקוגניטיבי-התנהגותי. ננסה להבין את ההשלכות הטיפוליות השונות הנגזרות מהסברים אלה.
חלקו השני של הקורס יתמקד בהפרעה האובססיבית-קומפולסיבית. נדבר על שליטה ועל אשליית שליטה, נחווה פרדוקסים של עצירת מחשבות ונתבונן בדוגמאות קליניות מפורטות.

יהדות ויהודים בערש המודרניזם‏ (06622063)

שיעור

ד"ר מרינה ארביב

Judaism and Jews in the Cradle of Modernism

זיגמונד פרויד, פרנץ קפקא, גרשם שלום וולטר בנימין הם יהודי אירופה ששינו את פניה של התרבות המערבית במודרנה ובו בזמן חידדו את השינויים שבזהות היהודית המודרנית . השורשים של אישים אלה נעוצים בחשיבה של כמה דמויות מהעבר, כגון שפינוזה – "היהודי החילוני הראשון", משה מנדלסון – המשלב רציונאליזם עם רעיון הפלורליזם הדתי – ורחל פרנהגן ושאר מנהלות הסלונים של ברלין, המנסות להגשים את חלום ה"סימביוזה" היהודית- גרמנית, אשר התברר בבוא הזמן כחלום כוזב ותובע קורבנות. פרויד, קפקא, שלום ובנימין שאלו את השאלות שממשיכות להטריד גם בימינו את האדם היהודי ואת האזרח הישראלי. בראש ובראשונה מהדהדת בהגותם שאלת הלגיטימיות של האופציה הדתית, שאלת הסבלנות, שאלת הקיום המשותף של חילוניים ודתיים ושאלת ההפרדה בין דת ומדינה. נושאים אלה ידונו בקורס.

להיות שייך, להיות אחר: זהות אמריקה הלטינית בספרותה‏ (06622064)

שיעור

פלורינדה פ. גולדברג

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
כניסתה של יבשת אמריקה להיסטוריה העולמית מקורה בטעות גיאוגרפית-תרבותית של מגליה וכובשיה. במיוחד אמריקה הלטינית נאבקת מאז ועד היום עם הקושי להגדיר את זהותה בין השילוב לעולם המערבי ושמירת איחודיה התרבותיים. הקורס מתייחס להיבטים הספרותיים של אותו תהליך, החל מטקסטים ראשוניים על העולם החדש, דרך הקמת הלאומים העצמאיים במאה ה-19 ועד היצירות המרכזיות של המאה ה-20. יילמדו יצירות מאת קולומבוס, סרמיינטו, קירוגה, בורחס, קורטאסר וגרסייה-מארקס.

פוסטמודרניזם בקולנוע‏ (06622065)

שיעור

ד"ר חיים כלב

Postmodernism in Cinema
אובדן האמון באמיתות מוחלטות ובקידמה והמשבר העמוק בערכי היסוד של תרבות המערב, כפי שהם באים לידי ביטוי בסרטים מרכזיים בקולנוע. בחינת דרכי מבע ועקרונות אסתטיים, הנותנים ביטוי הולם לתחושת העולם הפוסטמודרניסטית: אינטרטקסטואליות תוך דיאלוגיזם פארודי בין טקסטים, סימולציה תוך רידוד המקור, התבוננות קרנבלית בעולם תוך ביטול היררכיות בין נקלה לנשגב, משחק במוסכמות ז'אנריות תוך תמרונן המשועשע, יבוא מערכות נרטיביות "מן המוכן" תוך מיחזור שבלוני של החוויה האנושית. השיעור יתנהל תוך ניתוח סרטים.

סיפורים מ"הקופסה" – דיון תיאורטי ומתודולוגי בטלוויזיה. "tales from the Box": Theoretical and Methodological dilemmas in the study of television‏ (06622066)

שיעור

גב` נועה לביא

"אם אתה לא שם אתה לא קיים"
נאמר על הספרה הטלוויזיונית - אולם, למרות היותה של הטלוויזיה כלי חיברות עצמתי במודרנה המאוחרת, הרי שבמשך שנים רבות נתפסה כתחום מחקר "נחות" באקדמיה. בקורס הנוכחי נבחן את הדילמות התיאורתיות והמתודולוגיות סביב מחקרי הטלוויזיה, תוך התמקדות בלימודי תרבות וסוציולוגיה. כמו כן,, נבחין בין גישות הרואות בטלוויזיה כלי משחית, מנוון המשרת את האליטות השונות ובין גישות הרואות בייצוגים הטלוויזיוניים אתר המאפשר חופש ופרשנות. לבסוף, נתמקד בטלוויזיה הישראלית, נסקור את ההיסטוריה שלה בקצרה וננתח תכניות טלוויזיוניות שונות אשר שודרו בישראל תוך דגש על עידן הטלוויזיה המסחרית.

תרבות ומאבק: שולטים נשלטים והשאיפה לצדק חברתי‏ (06623059)

סמינר

ד"ר איתן גינזברג

Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), ממפתחיה המרכזיים של תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות והתנגדות החלשים בנסיבות תרבותיות יום-יומיות והיסטוריות; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, ממפתחי מושגי ההגמוניה; עמנואל לה רוי לדורי (Ladurie) ולואיס גונסאלס אי-גונסאלס (González), ממפתחי ה"מיקרו-היסטוריה"; על ספריו של אאוג'ין ג'נובזה (Genovese) שעסק רבות בשאלת ההתנגדות הסמוייה למצבי העבדות בארה"ב; וכן על ספריהם של ברינגטון מור (Moore Jr.), שעסק ביחסים שבין ציות למחאה חברתית בנסיבות של אי-צדק חברתי ושל קאלה לאסן ונעמי קליין, שעסקו בשאלות של שיבוש תרבות והתנגדות לקפיטליזם הצרכני. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, גדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית.

אכזריות בין ניטשה לפרויד‏ (06623070)

סמינר

ד"ר ענת רימון-אור

Cruelty Between Nietzsche and Freud

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח', פוסט-מודרניזם' ו'צדק חברתי'.
הסטודנטים ידרשו להשתתף בפגישות להגיש שלושה רפרטים קצרים, כתובים, במהלך הסמינר, ועבודה מסכמת בסופו.
הסמינר יציע מסגרת לדיון במושג 'הבנליות של הרוע' באמצעות עיון בכתבים של פרידריך ניטשה וזימגמון פרויד. אצל שני ההוגים חשיפת כאב מודחק ומודעות לתחושות חוסר נחת, כמו גם רכישת היכולת להיענות להם, מסתברת ככוח מניע של החיים, וכגורם המארגן מחדש את משמעותם של נתוני החושים. במקביל, מסתברת ההיענות לתחושות חוסר הנחת ולכאב, אצל שני הוגים אלו, כמקור של מצוקות לאחרים לסובייקט הפועל, אשר מהן עליו להתעלם, אם ברצונו להעצים את חייו. דחיקת מצוקות, אשר גורם אופן ההתנהלות 'השגרתית', אל מחוץ למסגרת מושאי ההוראה האפשריים מסתברת, מצידה, כגורם (הפועל באופנים שונים) לתופעות של אכזריות שהורסת את הסובייקט ואת סביבתו.
נדון בהופעתו כפולת הפנים של היחס לכאב בשתי הגישות, וננסה להבין אותה על רקע תופעת יחסי הכוח שבהם מתפקד האדם לפי ניטשה, על רקע מושג 'החזרה הכפייתית' של פרויד ועל רקע הבחנתו בין פעולת יצרי החיים ליצרי המוות.
על רקע הדיון הזה נקרא בספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים" ונדון בניסוי 'מכות החשמל' של סטנלי מילגרם, אשר נערך בהשפעת ה'דו"ח' של ארנדט. בסמינר אציע לתלמידים לראות בניסוי של מילגרם וב'דו"ח' של ארנדט שתי תופעות שונות של אכזריות, אשר על רקע הדיון המקדים, ניתן להבין כיצד הן הופכות 'בנליות' במהלך התנהלותו של האדם.

תרבות הפנאי של ילדים‏ (06623071)

סמינר

ד"ר יעל דר

Children's Leisure
במסגרת הקורס נתחקה אחר תפישות שונות של המושג "פנאי" ו"תרבות פנאי", כפי שהתבססו בחברה המערבית במאה העשרים. הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים. תחילה נאתר מהו "פנאי" של ילדים? ננסה להבין מי מגדיר את הפנאי הזה, מי מעצב אותו, מי שופט וממדר אותו, מי צורך אותו ומי באמת מרוויח ממנו.
הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים שמוכתבת ומיוצרת על ידי מבוגרים: החינוך המשלים על כל גווניו (טיולים מאורגנים, חוגים, תנועות נוער, פעילות התנדבותיות), טלוויזיה לילדים, משחקים וספורט של ילדים, תיאטרון, קולנוע, ספרות, עיתונות וצרכנות של ילדים. בצד זה יידונו מקרים שבהם שליטת המבוגרים בפנאי של הילדים קטנה יותר: טלוויזיה בכבלים, אינטרנט וטלפונים סלולריים.
התלמידים יתמקדו במחקריהם במקרי מבחן שונים מתחום זה. באמצעות הדיון הכיתתי בשלבי המחקרים הראשונים, יוצג פסיפס של תרבות הפנאי של ילדים בישראל המוכתבת על ידי מבוגרים, ותוצג תמונה של מניעיה התרבותיים.

דרישות הסמינריון
נוכחות חובה
קריאה שוטפת של מאמרים
הגשת שתי מטלות כתובות במהלך הסמסטר
הצגת שאלות המחקר והיפותזות עיקריות בכתה
כתיבת עבודת מחקר (סמינריון).

מחזור החיים הנשי בחברה היהודית המסורתית ובחברה הישראלית המודרנית ‏ (06623072)

סמינר

ד"ר נילי אריה-ספיר

The Feminine Life Cycle in The Jewish Traditional Society and in The Israeli Modern Society
תיאור הקורס:
במסגרת הסמינר נעסוק במאפייניהם של טקסי המעבר של מחזור החיים הנשי (מלידה ועד מוות) בחברות יהודיות מסורתיות ובאופן שבו מתקיימים אותם טקסים בחברה הישראלית המודרנית. במרכז דיוני הסמינר יעמדו עיונים בקולות נשיים, שנובעים מתוך המערכת הטקסית הזאת, ובשדרים שהם מעבירים.

In this seminar we will discuss the rites of passage of feminine life cycle (from birth to death) in traditional Jewish societies and in the modern Israeli society. Central to the seminar will be a discussion of women voices coming out of this ceremonial system and the messages they transmit.

"ספרים טובים לילדים" ברוח הזמן: ביקורת ספרי ילדים בראי ההיסטוריה‏ (06623074)

סמינר

ד"ר יעל דר

Good Books for Children in the Spirit of the Times: An Historical Perspective on Evaluating Children's Books

במהלך הקורס נתחקה אחר תמורות בהגדרת ה"יפה" וה"טוב" לילדים במהלך המאה התשע עשרה והמאה העשרים. באמצעות כמה מקרי מבחן מביקורת של ספרי ילדים מרכזיים במאות אלה, ננסה למפות קריטריונים יציבים של שיפוט לעומת קריטריונים מתחלפים. במקביל נבחן תמורות בתפקידו של מבקר ספרי הילדים בתרבות במהלך שתי המאות, ולבסוף נשאל מהו תפקידו של מבקר ספרי ילדים בתרבות פוסט-מודרנית.

דרישות הקורס:
נוכחות חובה
הצגת מקרה מבחן בכתה
כתיבת עבודה סמינריונית

למה מלחמה? – פרשנות פסיכואנליטית לסוגיות אקטואליות‏ (06623075)

סמינר

ד"ר ענר גוברין

?Why War

התובנות הפסיכואנליטיות חורגות מתחום הפסיכותרפיה והספרות ומאפשרות מבט חד ומעניין להבנת סוגיות אקטואליות. בקורס זה נבדוק באיזו מידה ניתן להשתמש בפרשנות הפסיכואנליטית על מנת לחקור את השיח הקשור לאלימות בין עמים וקבוצות תוך התייחסות לשאלות של מוסר.
נפתח בקריאת ההתכתבות "למה מלחמה?" בין פרויד לאינשטיין (1932) ובמאמרו של פרויד "מחשבות בעיתות מוות ומלחמה" (1915) , משם נתחקה על שורשי הרוע האנושי כפי שהוא מתואר בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות (קליין, ביון). בחלק השני של הקורס ננסה להבין תופעות כמו טרור, לאומיות ופטריוטיזם והמשמעות הפסיכולוגית של פצצת האטום תוך התייחסות למוקדי קונפליקט בעולם ובארץ כמו ה- 11 בספטמבר והסכסוך הישראלי פלסטיני.

הלא מודע הפרוידיאני: קריאה בטקסטים נבחרים של פרויד וממשיכיו‏ (06623076)

סמינר

ד"ר ערן רולניק

Freud and beyond: Selected Texts * הסמינריון מיועד לתלמידים ששמעו את המבואות בפסיכואנליזה מטרת הסמינר להציג חתך אורך בהגותו של פרויד והוא יוקדש לקריאה משתהה של מספר מצומצם יחסית של חיבורי פרויד. רשימת הקריאה תדגום כתיבה קלינית (סיפור מקרה אחד) לצד כתיבה מטאפסיכולוגית-תיאורטית; וכתיבה "טכנית" לצד מאמר או שניים המוקדשים לסוגיות של חברה ודת. באופן זה ננסה להתחקות אחר תהליך התהוותה של הפסיכואנליזה, כמו גם אחר מאפייניו הייחודיים של הפרויקט האנליטי ואחר קוו הגבול המטושטש המפריד בין הפסיכואנליזה כשיטת ריפוי לבין הפסיכואנליזה כתיאוריה אתית-ביקורתית.

* הסמינריון מיועד לתלמידים ששמעו את המבואות בפסיכואנליזה

לכתוב כאשה: "ספרות נשים באמריקה הלטינית"‏ (06623078)

סמינר

גב' פלורינדה פ. גולדברג

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
סוגית כתיבת נשים כייחודית ושונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בהגות על תרבות וספרות. נשאלת השאלה האם ההבדלים המאפיינים את הכתיבה הנשית שייכים לנושאים, לתפישות וגישות, ללשון הכתיבה ולסגנון, או לשילוב של כל המרכיבים הללו. הקורס יבדוק יצירות של הסופרות הבולטות בארצות השונות באמריקה הלטינית במאה ה-20, המתייחסות במפורש או בעקיפין לבעייה הכפולה "להיות אישה, לכתוב כאישה". יכללו יצירות מאת קסטאיינוס, מרקדו, פרי-רוסי, ואלנזואלה, מוניז, ליספקטור ואחרות.

הקורבן והמחשבה הפילוסופית ‏ (06623079)

סמינר

ענת רימון-אור

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

פסיכואנליזה שלאחר הפוסט-מודרניזם: השיבה אל האובייקטיביזם?‏ (06623080)

סמינר

ד"ר שלמה מנדלוביץ

Post-post-modern psychoanalysis: Returning to a scientific method?

הסמינר מבקש לבחון את גבולות ישימותה של המחשבה האובייקטיבית בפסיכואנליזה. בעשורים האחרונים, הודגש הפן היחסי, ותלוי ההקשר, בחשיבה הפסיכואנליטית. זאת, עד לכדי סובייקטיביזם המונע הגדרתה של חוקיות ברורה. בסמינר, ננסה לבדוק האם ניתן להגדיר, בעולם התוך-נפשי, חוקים אשר אינם תלויי הקשר. בשלושת המפגשים הראשונים תוצע (על ידי המנחה) מערכת חוקים אובייקטיבית הלקוחה מתוך עולם הסוציולוגיה. זאת, מתוך הנחה כי התנהלות העולם האובייקטאלי (קרי, עולם ההפנמות) נענית לחוקיות סוציולוגית. לאחר מפגשי פתיחה אלו, כל משתתף יבחן פן אחר ממערכת זו, וידון בישימות החוקים הנגזרים ממנו בהבנה של- (ובהשפעה על-) חיי הנפש.

ד"ק: לתלמידי הב"א הכללי
שיעורי החובה בהקבץ פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח
תרגיל לפיתוח מיומנויות למידה
ראיון אישי עם המרצה (עפ"י תאום מראש עם מזכירות התכנית)

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

תנועות הנוער במזרח אירופה: בית ומכשיר‏ (06623081)

סמינר

ד"ר אלי צור

מאז שחר ההיסטוריה נחשבו הנעורים כשלב מעבר בתהליך התפתחותו של האדם הבוגר.
במאה הי"ט, על רקע תהליכי המהפכה התעשייתית, העיור והתפוררות המשפחה הרחבה, היו הנעורים לתופעה אנטרופולוגית וסוציולוגית. בראשית המאה העשרים הנעורים היו גם למגזר תרבותי ונוצר המושג "תרבות הנוער". על בסיס ההתפתחויות הללו צמחו בראשית המאה העשרים תנועות הנוער שהתמיינו מראשיתן ל"תנועות הנוער החופשיות" ותנועות צופיות.

תנועות הנוער היהודיות נוצרו בצל תנועות הנוער הכלליות והתמודדו עם שלושה תהליכים שהופיעו במקביל בציבור היהודי במזרח אירופה: א. מודרניזציה וחילון; ב. הופעת הלאומיות היהודית המודרנית. קרי, הציונות; ג. אידיאולוגיות חברתיות מהפכניות. תנועות אלה היו בו בזמן מסימני התהליכים האלה ומקדמיהם. מבחינה פנימית הן פעלו בין שני הקטבים של תרבות הנוער לבין היותן סוכן של משימת לאומיות. המתח הזה יצר תופעה ייחודית הן בתרבות הנוער העולמית, הן ברחוב היהודי והן בציונות. לעומת התנועות האחרות, תנועות הנוער הציוניות יצרו לעצמן המשך ארגוני, שקלט את בוגריהן. החל ממחצית שנות העשרים תנועות הנוער הציוניות היו לסוכן המרכזי של התנועה הציונית ומכשירה העיקרי ליישוב הארץ.

אם כי תנועות הנוער הארץ ישראליות והגופים שצמחו מהן זכו למעמד קנוני בתולדות היישוב, הן היו המשך, העתקה ופיתוח של התנועות שצמחו במזרח אירופה. על כן הסמינר יעסוק בתנועות הנוער הציונית במזרח אירופה הן כקטגוריה עצמאית והן כמכשיר העיקרי שהוביל רבבות ארצה, ובארץ - לרוב צורות ההתיישבות. המסגרת הכרונולוגית של הקורס תחומה בשנים 1939-1907. הוא יעסוק בתנועות העיקריות שצמחו במזרח אירופה: "החלוץ", השומר הצעיר, גורדוניה, דרור, החלוץ הצעיר, בית"ר. הקורס ידון במבנה הפנימי של התנועות, בחייהן הפנימיים, ביחסים ביניהן ובין הזירה היהודית הכללית בכלל והציונית בפרט.

חובות התלמיד: הקורס יתקיים כסמינר. התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.

נושאי הקורס:

1. הופעת תרבות הנוער ותנועות הנוער על שני כיווניהן – הזרם הצופי ותנועות הנוער החופשית
2. הרחוב היהודי והנוער היהודי עד למלחמת העולם הראשונה
3. הופעת השומר הצעיר והתפתחותו עד למחצית שנות העשרים
4. "החלוץ" מרובנו לדנציג
5. תנועות הנוער היהודיות המקומיות, הארציות, והעולמיות
6. תנועות הנוער והחלוץ
7. תנועות הנוער בפוליטיקה
8. תנועות הנוער כמסגרת חינוכית
9. תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית
10. מאבק התנועות על עצמאותן מול ההנהגות הארץ ישראליות
11. התנועות במבחן השואה
12. סיכום: תנועות הנוער הציוניות, משמעותן ותרומתן

ביבליוגרפיה:
י' אופנהיים, תנועת החלוץ בפולין, ירושלים תשמ"ב
גורדוניה, תנועת נוער עממית חלוצית (עורך נ' רוטנשטרייך), חולדה, 1982
י' דורון, נעורים בתנועה, ירושלים, 1996
ב' די-נור, שנתיים בישיבת טלז בקווים לתולדות החינוך העברי (עורך ע' אטקס), ירושלים, תשמ"ד
דרכי נוער (עורך ג' חננוך), ירושלים, תרצ"ח
החלוץ הצעיר, מאסף (עורך מ' בסוק), עין חרוד, 1944
ד' זית, האוטופיה השומרית, שדה בוקר, 2002
ב' יחיאלי, "עקיבא", ת"א, 1988
י' כהן, הנוער הציוני, צמיחתה של תנועה, ת"א, תשל"ו
צ' לם, תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור, ת"א, 1991
מ' מינץ, חבלי נעורים, ירושלים, 1995
ב' מלמן, מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב בציון ס"ב, ג', עמ' 278-243
ספר בית"ר (עורך ח' בן-ירוחם), ירושלים תשל"ו
ספר דרור, (עורכים ד' גוטספרוכט ואחרים), עין חרוד, תש"ז
ספר השומרים (עורך י' גוטהלף), ורשה, 1934
א' צור, לפני בוא האפלה, שדה בוקר, 2006
א"ל' שריד, החלוץ ותנועות הנוער בפולין, ת"א, 1979
Awakening lives (ed. J. Shandler), New Haven, 2002
R. Baden-Powell, Scouting for Boys, London, 1914
Z. Lamm, Youth takes the Lead, Tel Aviv, 2004
W. Laqueur, Young Germany, London, 1962
S. Stampfer, Gender Differentiation and Education of the Jewish Woman in 19-th Century Eastern Europe in From Shtetl to Socialism (ed. A. Polonsky),
London, 1993

התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.