בתקופת הרנסנס, שנמשכה מהמאה הארבע-עשרה ועד לאמצע המאה השש-עשרה, התחוללה בשטחי חצי-האי האיטלקי פריחה תרבותית אדירה. בעקבות פרסום מאמרה של ג'ון קלי "האם היה רנסנס לנשים"? בשנת 1977, ניסו הסטוריונים שונים לעמוד על ההשפעה שנודעה לנשים על עיצוב תרבות הרנסנס. בחלק הראשון של הסמינר, נסקור את ההסטוריוגרפיה העוסקת בתרומתן של כמה מנשות האליטה בערים ובחצרות הנסיכים האיטלקיות לתרבות הרנסנס, ובמגבלות החוקיות והחברתיות שמנעו מנשים רבות אחרות להשתתף בתהליך התחייה התרבותית. בחלק השני של הסמינר, נתמקד בחיי היום-יום של נשים וגברים מקרב השכבות הרחבות של האוכלוסיה העירונית והכפרית, תוך שימוש במגדר כקטגוריה של ניתוח הסטורי. עד כמה היו הדימויים, התפקידים החברתיים ואמצעי הביטוי שהיו זמינים לנשים בתקופת הרנסנס שונים מאלה שהיו זמינים לגברים? כדי לענות על שאלה זו, נעסוק בסוגיות הקשורות לחיי המשפחה, כגון ההבטים הפוליטיים והכלכליים של הסכמי הנישואין; ההבדלים במעמד המשפטי של בני זוג נשואים; והסמכות שהיתה להם כלפי ילדיהם. נדון גם באפשרויות הפעולה השונות שנפתחו בפני נשים וגברים שבחרו לאמץ אורח חיים דתי, ובחשיבות הסמלית, הפוליטית והחברתית שנודעה למנזרי נשים בחברה האיטלקית. החלק האחרון של הסמינר יתמקד בדרכים שבאמצעותן נוצרו הזהויות המגדריות של גברים ונשים, ובמאפייניהם של דפוסי ההתנהגות שנחשבו ל'נשיים' לעומת אלה שנשחשבו ל'גבריים' ברנסנס. לשם כך, ננתח את ההבטים המרכזיים של התרבות המינית שרווחה בערים האיטלקיות, ןאת החשיבות שיוחסה הן למוסד הזנות, והן לדפוסים מסוימים של יחסים חד-מיניים, כאמצעים לשמירה על הסדר החברתי. המקורות הראשוניים בהם נעשה שימוש בסמינר כוללים ספרי הדרכה הומניסטים בנושאי חינוך וחיי משפחה; ספרות יפה; ספרות דתית; חיבורים אוטוביוגרפיים; מכתבים ותעודות משפטיות.