היסטוריה ומגדר‏ (06081004)

שיעור

ד"ר תמי רזי

הקורס יבחן את התפתחות ההיסטוריה של נשים, ההיסטוריה של מגדר וההיסטוריוגרפיה הפמיניסטית במערב החל מן המחצית השנייה של המאה ה-19. בקורס נדון בהתפתחויות החברתיות וההיסטוריות שאפשרו את הופעתה של ההיסטוריה של נשים כענף של המחקר ההיסטורי, ונמקם את תחומי המחקר ואת המושגים התיאורטיים החדשים בהקשרים דיסציפלינריים, פוליטיים ותרבותיים. נעסוק בסוגיות תיאורטיות ומתודולוגיות העולות הן מן המחקר ההיסטורי של נשים והן מן המחקר ההיסטורי של מגדר, כגון: שאלות של תיקוף בהיסטוריה; קשרי גומלין בין קטגוריות של מגדר לקטגוריות של מעמד, גזע ולאום; שימוש במתודות מחקר מתחומי מדעי החברה ובעיות מתודולוגיות המתעוררות במחקר ההיסטורי של נשים בפרט ובהיסטוריוגרפיה הפמיניסטית בכלל.

בסיום הקורס יתקיים מבחן

ביבליוגרפיה נבחרת
חנה הרצוג, "ארגוני הנשים בחוגים האזרחיים: פרק נשכח בהיסטוריוגרפיה של היישוב", קתדרה 70, 1994, עמ' 111-133
בילי מלמן, "'למלאך ההיסטוריה יש מין': היסטוריה של נשים, היסטוריה ופוליטיקה 1880-1993", זמנים 46-47, חורף 1993, עמ' 18-33
ג'ון סטוארט מיל, "על שעבוד הנשים", ללמוד פמיניזם (ערוכות דלית באום ואחרות), תל-אביב 2006, עמ' 41-47
ג'ואן וולך סקוט, "מגדר: קטגוריה שימושית לניתוח היסטורי", ללמוד פמיניזם (ערוכות דלית באום ואחרות), תל-אביב 2006, עמ' 327-356
מרגלית שילה, "האשה – 'עובדת' או 'חברה' במפעל התחייה? על מקומה של האשה בעלייה הראשונה (1882-1903), יהדות זמננו 9, תשנ"ה, עמ' 121-147
Gisela Bock, "Challenging Dichotomies: Perspectives on Women's History", Writing Women's History (ed. Karen Offen and others), Indianapolis 1991, pp. 1-24
Joan Kelly, "The Social Relations of the Sexes: Methodological Implications of Women's History, Women, History and Theory, Chicago 1986' pp. 1-18
Amanda Vickery, "golden Age to Separate Spheres? A Review of the categories and Chronology of English Women's History", The Historical Journal 36 (2), 1993, pp. 383-414

סמ` א`, 2 ש"ס

מבוא לפילוסופיה פמיניסטית : מחשבות נשים‏ (06081110)

שיעור

ד"ר מירי רוזמרין

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

סמ` א`, 2 ש"ס

בין המינים: מבוא לתיאוריות פמיניסטיות עכשוויות‏ (06081115)

שיעור

ד"ר אורלי לובין

הקורס ישלב מושגי יסוד של המחשבה הפמיניסטית ביחד עם הנושאים העכשויים בהם עוסקות התיאוריות הפמיניסטיות. לצד דיון במושגים שבבסיס המחשבה הפמיניסטית כמו מגדר, "הסוד הנשי", המרחב הפרטי והמרחב הפומבי ועוד, יידונו גם הסוגיות העומדות בלב הדיונים היום: מקומו של הגוף בתרבות, השתנות תפישת המציאות ממילולית לויזואלית, המצאת ההיסטוריה הנשית ועוד. כל אלה ירוכזו על פני שלושה צירי מחשבה: ייצוגי נשיות וגבריות בתרבות, ותהליכי ההשתנות של ייצוגים אלה; קליטת העולם (כיצד מפענחים גברים ונשים את העולם? כיצד הן והם קוראים ומפרשים טקסטים תרבותיים? כיצד הקליטה של טקסטים הופכת אותם למה שהן?); ואופני היצירה השונים של גברים ונשים. הטקסטים התרבותיים שיידונו בקורס יילקחו מתחומים שונים – ספרות, פרסומת, קולנוע, צילום, ציור; הטקסטים התיאורטיים יילקחו מהפרסומים האחרונים של חוקרות וחוקרים בתחומים אלה מפרספקטיבה של תיאוריות פמיניסטיות. חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ובחינה שתינתן בסוף הקורס.

סמ` ב`, 2 ש"ס

ביולוגיה ומגדר‏ (06081139)

שיעור

פרופ` ג`ני קין

ביולוגיה ומגדר הקורס הוא מבוא לביקורת פמיניסטית על תחומי הביולוגיה שהם רלוונטייים לדיון הציבורי העכשווי על מגדר. בקורס נדון על דוגמאות מתחומי הגנטיקה, האבולוציה, הסוציוביולוגיה, האתולוגיה, מדעי המוח ונציג ניתוח של גישת הביולוגיה לנקבות ונקביות. הביקורת במדעי המוח גם מראה את השימוש בביקורת פמיניסטית ככלי לניתוח של יחסי כוח. נדון בהבדלים בין המינים במוח – האם קיימים הבדלים ואם כן מה הם? הקורס מותאם לסטודנטיות/ים בלי ידע בביולוגיה. דרישות הקורס – הגשת עבודה קצרה בסוף הסמסטר.

סמ` ב`, 2 ש"ס

מבוא לפילוסופיה של הלשון‏ (06181015)

שיעור

גב` דנה ריזנפלד

המבוא לפילוסופיה של הלשון מציג סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).
תכנית הקורס עפ"י שבועות:

1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
2- 3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
6-7. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם).
8. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
9-10. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
11. סטרוסון על שימוש – תשובה לראסל
12. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.

מבוא לתורת המוסר‏ (06181018)

שיעור

ד"ר מירי רוזמרין

מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון ונסיונו להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מהי אחריות מוסרית לפי תפיסת המוסר של שפינוזה קושרת בין אושר ואלוהים; נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו; ונראה את נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

מבוא לפילוסופיה פוליטית‏ (06181019)

שיעור

פרופ' צבי טאובר

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

מבוא לפילוסופיה יוונית‏ (06181030)

שיעור

ד"ר אורנה הררי וד"ר אריה פינקלברג

ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים ובחינה מסכמת.
הבחינה המסכמת תקבע את הציון הסופי

חובות קריאה:
שמואל שקולניקוב, היראקליטוס ופארמנידס: עדויות ופרגמנטים, מוסד ביאליק, ירושלים 1988.
אפלטון, מנון, בכתבי אפלטון, תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך א' ירושלים 1979, עמ'
414-462
אפלטון, פיידון, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ב' ירושלים 1979, עמ' 7-90.
אפלטון, פארמנידס, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ג' ירושלים 1979, עמ' 9-23.
אריסטו, על הנפש, תרגום מנחם לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1989. ספר ב' פרקים 1-3.
אריסטו, קטגוריות, תרגום אורנה הררי פרקים 1-5. הטקסט יופיע באתר ה virtual tau של הקורס.

ד"ר אריה פינקלברג - סמסטר ב'
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים עיצבו את מושג הפילוסופיה, הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו את יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

מבוא לפילוסופיה חדשה‏ (06181032)

שיעור

פרופ` צבי טאובר וד"ר נועה נעמן צאודרר

פרופ' צבי טאובר - סמסטר א'

"עם דקארט מגיעים אנו באמת אל פילוסופיה עצמאית, המודעת לכך שהיא נובעת באורח עצמאי מן התבונה ושהתודעה-העצמית היא מומנט מהותי של האמת [...]. עם דקארט מתחילה להופיע באמת תרבות העת החדשה, מחשבת הפילוסופיה החדשה [...]" (היגל, תולדות הפילוסופיה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה"; עמדות מדעיות "חדשות"; 2-4) רנה דקארט; 5-6) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 11-13) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר נועה נעמן צאודרר - סמסטר ב'

מטרת הקורס: הכרת מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 17-18) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בשיטות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי התקופה.

נושאי הקורס:
1. מבוא: מיקום הפילוסופיה החדשה בתולדות הפילוסופיה. מושגי יסוד.
2. המהפכה המדעית.
3. רנה דקארט.
4. ברוך שפינוזה.
5. ג'והן לוק.
6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ.
7. ג'ורג' ברקלי.
8. דויד יום.
9. עמנואל קאנט.
10. סיכום: על הישגיה וכישלונותיה של הפילוסופיה החדשה. הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

מבוא למטאפיזיקה ולתורת ההכרה‏ (06181037)

שיעור

פרופ` רות ויינטראוב וד"ר ירון סנדרוביץ

פרופ' רות ויינטראוב - סמסטר א'

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון.
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר ירון סנדרוביץ - סמסטר ב'

שאלת הזיקה שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלו בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון הגישות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, מושג הזמן ומושג הזהות.

מבוא לפילוסופיה של המדע‏ (06181041)

שיעור

פרופ' מנחם פיש

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה-16. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט; בבעייתיות שהציבה להן הפיסיקה של ניוטון; באתגר שהעמיד החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי לגישות רציונליסטיות; בקושי שהציבה ביקורת האינדוקציה של היום לגישות האמפיריציסטיות; במשמעות הפילוסופית של פיצול הפיסיקה הבתר-ניוטונית לאנליטית וריאליסטית; בחידושה של הגישה האינסטרומנטליסטית במתמטיקה ובמדע בשלהי המאה ה-18; בבעיתיות הפילוסופית לנוכח לידת מדעי ההתהוות בראשית המאה ה-19; בפילוסופיית המדע הקאנטיאנית; באמפיריציזם האנטי-בייקוני שלאחר היום; במשבר הפילוסופי שליווה את קריסת הפיסיקה הקלאסית בתחילת המאה ה-20; ובעיקרי הגישות שפותחו בתגובה.

מודעות: גישות מדעיות ופילוסופיות‏ (06182684)

שיעור

גב` ליעד מודריק

במשך מאות בשנים המודעות האנושית נחשבה חידה שאינה ניתנת לפתרון מדעי, אולם בעשור האחרון רואים חוקרי מוח רבים את המודעות כאתגר החשוב ביותר של מדעי העצב. הקורס ינסה להבין מהי מודעות, ולבחון את ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכופיסית. בין השאר, הקורס יעסוק בנושאים הבאים: בעיית ה-Qulaia, הפער ההסברי(Explanatory gap) לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן למודעות ועוד.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
במהלך הקורס יקבלו התלמידים אפשרות להגיש עבודה אחת בהסתמך על רשימת הקריאה. הקורס יסתיים במבחן בית.
מרכיבי הציון הסופי:
30% עבודת אמצע (רשות), 90% מבחן בית.

לייבניץ – מטאפיזיקה ופילוסופיה של הטבע‏ (06182775)

שיעור

מר עידן שמעוני

ברטרנד ראסל תאר את המטאפיזיקה של לייבניץ כסיפור אגדה דמיוני ושרירותי. בקורס זה ננסה להבין את עמדתו המטאפיזית הייחודית של לייבניץ לאור הסוגיות והמחלוקות המדעיות והמטאפיזיות של התקופה. אחת המחלוקות הבוערות של התקופה נסבה על בעיית החלוקה האינסופית של החלל והחומר שבו – האם החומר, כמו החלל שבו הוא שוכן, נתון לחלוקה אינסופית כדעת תומכי ניוטון, או שמא החומר מורכב בבסיסו מיסודות פשוטים ובלתי מתחלקים כדעת לייבניץ. מחלוקת אחרת נסבה על המידה הנכונה של הכוח ועל הגודל הבסיסי המשתמר בטבע. התכונה היסודית שדיקרט ייחס לחומר היתה תפיסת מקום במרחב. לכן, ההתרחשות היסודית בעולם היא שינוי המיקום במרחב, או במילים אחרות – תנועה, וכול תכונה או התרחשות אחרת צריכות להיות מוסברות במונחים של תנועה. כך, בין היתר, צריך להיות מוסבר גם הכוח שיש לגוף, שאותו הגדיר דיקרט כמכפלת מהירות הגוף במסתו (mv). לייבניץ לעומת זאת סבר שבגוף החומרי יש יותר מאשר התפשטות גרידא, כלומר, יש בו "כוח חי" (vis viva) אינהרנטי שמתבטא בשאיפת הגוף לשכפל מתוך עצמו את כמות התנועה שקיבל מסיבות חיצוניות (mv2). מחלוקת שלישית נסבה על שאלת הטבע של החלל. תומכי ניוטון תבעו לייחס לחלל מעמד אבסולוטי בשביל לאפשר תנועה מוחלטת ולהבטיח את הוודאות האפריורית של משפטי המתמטיקה. ניוטון תיאר את החלל ככלי קיבול אינסופי ובלתי-נע שבו נעים כל הדברים. בניגוד לעמדה זו לייבניץ סבר שהחלל יחסי בלבד, כלומר, אין לו קיום מוחלט ובלתי-תלוי בדברים שמופיעים בו אלא הוא אינו אלא הרכבה של כל היחסים החיצוניים הממשיים והאפשריים שמתקיימים בין הדברים.
בקורס ננסה להתחקות אחר גישתו המדעית והמטאפיזית של לייבניץ לחקר הטבע והיקום מתוך מחלוקותיו אלה עם בעלי הגישה הגיאומטרית-מכניסטית, נחלץ וננתח את עקרונות היסוד של הפילוסופיה שלו, ובכך בעצם נבקש לערער על הטענה שעמדה זו היא "אגדתית ושרירותית". נקרא וננתח כמה חיבורים חשובים העוסקים בסוגיות אלה, שהעיקריים שבהם הינם:

G. W. Leibniz [1686], “A Brief Demonstration”.
G. W. Leibniz [1691], “Essay on Dynamics on the Laws of Motion”.
G. W. Leibniz [1695], “Specimen Dynamicum”.
G. W. Leibniz [1695], “New System”.
G. W. Leibniz [1697], “On the Radical Origination of Things”.
G. W. Leibniz [1698], “On Nature Itself”.
G. W. Leibniz [1702], “On Body and Force, against the Cartesians”.
G. W. Leibniz [1715-1716], The Leibniz-Clarke Correspondence.

חובות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

יצירת האמנות כסמל‏ (06182805)

שיעור

גב` מיכל גל

המשמעות של יצירת אמנות היא מוצר אינטלקטואלי, שנתפס דרך פרשנות על ידי מישהו שאינו האמן עצמו, והיופי של היצירה, אם היא אכן יפה, נובע ממשמעות זו" (ארתור דנטו, 2004)

בשיעור זה ננתח תורות אסתטיות אנליטיות (אנגלו-אמריקאיות) המציגות את יצירת האמנות, הויזואלית, הלשונית או המוזיקלית, תמטית או מופשטת, כחלק משפה, כסמל במערכת סמלים. אלה תורות שפותחו בהשפעה של הפילוסופיה של הלשון, של המאה העשרים. הן עוסקות בקשר בין השפה הטבעית לשפת האמנות, במשמעות של יצירות אמנות כמהות שלה, בתכניה ובקשר שלה עם המיוצג. נעבור דרך תורות קוגניטיביסטיות של גודמן, בלק וסיבלי, המציגות את היצירה כמוסרת מידע על העולם, תורתו ההיסטוריציסטית של דנטו, שעל פיה היצירה היא משמעות מגולמת במדיום המקבלת זהותה מהנרטיב הפרשני-היסטורי שבו היא לוקחת חלק, ותפיסות חברתיות של קראוס, ברייסון וברגר המציגות את היצירה כסמל כוחני בשדות כוח. נסיים בסוזן זונטג, היוצאת כנגד ההגדרה של יצירת האמנות כסמל והטוענת כי ההתייחסות הפרשנית לאמנות נוגדת את טבעה.

השיעור יסתיים במבחן בית (100% מהציון)
ביבליוגרפיה

Danto, Arthur. “The Artworld”.
Danto, Arthur. The Transfiguration of the Commonplace.
Goodman, Nelson. “When is Art”. in Ways of Worldmaking.
Goodman, Nelson. Languages of Arts.
Krauss, Rosalind The Originality of the Avant-Garde.
Bryson, Norman. “Semiology and Visual Interpretation”. in Visual Theory.
Sontag, Susan. “Against Interpretation”. in Against Interpretation and Other Essays.

חלל, מקום, מחשבה: בין פילוסופיה וארכיטקטורה‏ (06182827)

שיעור

גב` עדנה לנגנטל

מה בין פילוסופיה לארכיטקטורה? כיצד נפגשות שתי דיסציפלינות אלו ומה האפשרויות הגלומות במפגש זה?

כיום, בתקופה בה התיאוריה הביקורתית הפכה לאופציה מובילה לפרשנות בשיח הארכיטקטוני, עומקה של השאלה הפילוסופית הפך לרלוונטי יותר מתמיד. בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, בחיפושו אחר משמעויות, פנה השיח הארכיטקטוני לתיאוריות ביקורתיות על מנת להרחיב את הממד הפרשני של הארכיטקטורה.

לבעיות פילוסופיות, טוען ויטגנשטיין, יש את הצורה של " איבדתי את דרכי". בעיות פילוסופיות צצות בכל אימת שבני אדם מתחילים לערער על מקומם בטבע, בחברה ובהיסטוריה. בקורס נדון בשאלות: מה הקשר בין פילוסופיה למעשה הארכיטקטוני? וכיצד דיון פילוסופי במושגים חלל ומקום מהותיים לשאלות מרכזיות בארכיטקטורה? מה ההבדל בין חלל גיאומטרי לחלל קיומי? מהו היחס בין האתי והאסתטי בארכיטקטורה?

נקודת המוצא לקורס תהיה טענתו של זיגפריד גדעון, מאבות התיאוריה המודרנית בארכיטקטורה, כי משימתה העיקרית של הארכיטקטורה הנה לתת "פרשנות לדרך החיים אשר תקפה עבור תקופתנו". בהקשר זה, יוצג הדיאלוג בין ארכיטקטורה לבין מחשבה פילוסופית כתנאי לחשוב מחדש את מושגי היסוד של הפרקטיקה הארכיטקטונית, תוך דגש על המימד הפרשני והקיומי של חלל, מקום, מגורים ושכינה.

בקורס נבחן כמה מההתפתחויות המרכזיות בארכיטקטורה של המאה ה-20 תוך דגש על ההקשר הפילוסופי שלהן. נעסוק בלה-קורבוזיה על רקע הגותו של היידגר; ביצירתו של קרלו סקארפה תוך דיאלוג עם הפנומנולוגיה של מרלו פונטי; בדיאלוג הפוסט-מודרני בין ז'אק דרידה והארכיטקט פיטר איזנמן, ובשאלת המרחב הציבורי בארכיטקטורה תוך דיון באתיקה לוינס

הקורס יסתיים בעבודת סיום.

טלאולוגיה ופעולה‏ (06182830)

שיעור

מר אסף וקסלר

טלאולוגיה היא שיטת מחקר והסבר במונחים של תכליות. כהנחת עבודה, אפשר לדבר על שלושה סוגים עיקריים של תכליות: תכלית של פעולה (הוא מטייל לשם הבריאות; היא אוכלת גלידה לשם הנאה; החתול מיילל כדי לקבל אוכל), תכלית של מערכת ביולוגית (לטורפים יש שיניים חדות לשם אכילת בשר; תפקיד הקיבה הוא עיכול מזון) ותכלית של מוצר מלאכותי (תפקיד המאייד הוא ליצור תערובת של מים ודלק). הסבר טלאולוגי מסביר תופעה על ידי הטענה שהיא מתקיימת לשם דבר מה.
מה הקשר בין סוגי תכליות אלה? האם אחד מהם בסיסי יותר מהשני? האם הסבר טלאולוגי הוא סוג של הסבר סיבתי? ואם לא – איך ניתן להבינו? האם יש בכלל מקום להסברים טלאולוגיים בביולוגיה או בפסיכולוגיה לאחר המהפכה המדעית, ולאור תורת האבולוציה?
תכלית של פעולה שונה מהתכליות האחרות מכיוון שפעולה היא רצונית (intentional); היא נעשית בכוונה. מה הופך תנועת גוף לפעולה רצונית/מכוונת? האם זו העובדה שהפועל (agent) מודע לתכלית הפעולה ובוחר את האמצעים להשגתה באופן רציונאלי? אולי זו העבודה שתכלית הפעולה נתפסת על ידי הפועל כבעלת ערך, וזה מה שמניע אותו לפעול? במקרים אלה הפועל מונע לפעולה על ידי טעמים (reasons) לפעולה, (מדוע אתה רץ? כדי לתפוס את האוטובוס. מדוע אתה רוקד? כי זה מהנה.), אז אולי התנהגות מתוך טעמים היא המאפיין המיוחד של פעולה? או שמא פעולה מאופיינת כבעלת מימד של חופש, או של נורמטיביות, או אולי על ידי כך שהפועל שולט בפעולה בזמן התרחשותה? ייתכן שפעולה מאופיינת בכך שהיא נגרמת על ידי אירוע נפשי מיוחד המכונה 'רצון'. אבל האם אפשר לנתק את המושג של רצון מהמושג של תכלית (אני עושה X כדי לספק את רצוני)? נדמה שלרצון יש קשר למושג הערך, משום שבדרך כלל אנו רוצים דברים שאנו חושבים שהם טובים (נעימים, יפים, מועילים, ראויים). אך אולי המצב הוא הפוך – אנו שופטים כטובים את הדברים שאנו רוצים.
בקורס ננסה להשיב על שאלות כגון אלה, ולהתיר את הסבך המושגי העולה מתוך מחשבה על פעולה וטלאולוגיה, תוך הישענות על ההיסטוריה של הפילוסופיה החל מאפלטון ואריסטו ועד פילוסופים של המאה ה-20 כגון אליזבת' אנסקומב, דונאלד דיוידסון, רות' מיליקן, והארי פרנקפורט.

חובות התלמידים: קריאה שוטפת של החומר, והגשת שתי מטלות קצרות במהלך הסמסטר.
הקורס יסתיים בהגשת עבודת סיום.
הרכב הציון הסופי: 70% עבודת סיום, 30% שתי המטלות.

צורה ותוכן: בשפה, במחשבה ובמחשב‏ (06182834)

שיעור

גב` הגר מסחרי

החוויה הבסיסית שלנו של העולם היא כאוטית: החושים שלנו מציפים אותנו באינפורמציה ואנחנו מנסים להבין אותה; מנסים להשליט סדר בתוך זרם בלתי פוסק של נתונים, על מנת שנוכל לחיות בעולם. כך מתוך שטף של אינפורמציה נולדות החוויות החושיות שלנו, נבנים המושגים שלנו ונוצרות המילים המתארות אותם. מהם התהליכים שמשמשים אותנו לבודד אלמנטים בתוך השטף? עד כמה הם מושפעים מן האינפורמציה שבאה מן החוץ ועד כמה הם מושפעים מהמערכת שקולטת את האינפורמציה – כלומר, ההכרה האנושית? כמה מולד וכמה נרכש? מדוע לאובייקטים (להבדיל מפעולות או מיחסים) יש מקום מרכזי כל כך בשפה ובמחשבה האנושית? וכיצד משמשות המילים ככלי לארגון מידע בשפה?
נבחן מספר תשובות שניתנו לשאלות הללו לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, החל מהאמפיריציסטים הבריטים, דרך קאנט וכלה בראסל ובפוזיטיביסטים הלוגיים. נכיר את הדיון הפילוסופי בסוגיות האלו במאה ה-20 וה-21 : קוויין, דייוידסון, פאטנם, דרצקה, דנט ופודור, ונציץ אל הדיון שנערך בנושאים אלו מחוץ לפילוסופיה, בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובמדעי המחשב.
הקורס יסתיים בבחינת בית.

"הנתון": עובדה או מיתוס?‏ (06182835)

שיעור

גב' הגר מסחרי

הקורס יעסוק ברעיון "הנתון" ובמקומו בפילוסופיה. נבחן סוגים שונים של "נתונים", ננסה להבין את המרכזיות של "הנתון" בתמונת העולם האמפיריציסטית, את התפקיד שאמור למלא "הנתון" בחקירה המדעית, ואת הזיהוי האמפירציסטי בין "הנתון" לבין נתוני חושים או רשמים. לשם כך נקרא בכתביהם של לוק ויום, של ראסל ומור ושל הפוזיטיביסטים הלוגיים.
אחר כך נכיר את הביקורות על נתוני החושים: ויטגנשטיין המאוחר, אוסטין וקוויין, ואת הביקורות המדברות על חוסר האפשרות שלנו לבודד את "הנתון" מהמערכת הקונספטואלית שקולטת אותו: סלרס, מקדאוול ואחרים.
לסיום, לאור הביקורות, ננסה לבדוק אם אפשר לנהל חקירה מדעית או אפיסטמולוגית מבלי להסתמך על "נתון" בכלל. לחילופין, ננסה לבדוק האם יכולה להיות תפיסה של "נתון", שעומדת בפני הביקורות, ולשער איך תראה תמונת עולם, שמבוססת על תפיסה כזו של נתון.
הקורס יסתיים בבחינת בית.

תפיסת הזמן באסלאם‏ (06182844)

שיעור

פרופ' אלעאי אלון

מטרת הקורס הינה להצביע על תפיסת הזמן באסלאם דובר הערבית, תוך השוואה לתפיסות זמן מערביות, ולטעון כי בעיקר במגעים בין-תרבותיים הבדלים אלה מהווים מקור לאי-הבנות בסיסיות. ההבדלים נוגעים הן לרמה המושגית (כגון מונוכרונית לעומת פוליכרוניות; סופיותו או אין סופיותו של הזמן), והן לרמה הפרטנית (כגון תפיסתם של העבר, ההוה והעתיד והשלכתה על התנהגות, למשל חפש הבחירה והעצמאות של הפרט בהחלטותיו).

הוליזם: האם הכל קשור?‏ (06182847)

שיעור

מר יפתח בריל

שם השיעור: הוליזם: האם הכול קשור?

תיאור השיעור:

הייתכן שיהיה בעולם רק דבר אחד? האם אפשר להבין בשפה רק מילה אחת? האם ניתן לייחס לאדם רק אמונה אמיתית אחת? האם אפשר להתחיל חקירה מדעית באישוש ניסיוני של טענה אחת? מי שמחזיק בהשקפה הוליסטית באשר למטאפיזיקה, ללשון, לתכנים מנטליים או לתיאוריות מדעיות כופר באפשרויות האלה כפירה עקרונית. הוא מתעקש שבניגוד למראית-העין, לאלמנטים באחד או יותר מן התחומים הללו אין קיום עצמאי, או שלא ניתן לתאר אותם תיאור מבוּדד. לטענתו, הם תלויים באופן מהותי במכלול שאליו הם שייכים, או ביחסיהם לכל אחד ואחד מן האלמנטים האחרים.

אבל איך מגיעים לרעיון משונה כזה? איך בכלל אפשר להעלות על הדעת שכדי להכיר כמו שצריך דבר אחד, מוכרחים להכיר את העולם כולו?

בשיעור ננסה לבחון מה עשויים להיות הטעמים הכלליים לאימוץ הוליזם, ונבחן את הטעמים המיוחדים שהביאו פילוסופים אחדים להחיל אותו בתחומים מסוימים. נתחיל בכך שנשאל את עצמנו, באמצעות טקסטים שונים, שאלות עקרוניות; למשל: למה מתכוונים כשאומרים על משהו שהוא קיים באופן בלתי-תלוי באחרים? האם ייתכן שהיחסים בין שני דברים הם מרכיב מהותי בזהותו של כל אחד מהם? ננסה לחשוב מה בעצם אומרים מי שאומרים שכדי להכיר כל פרט צריך להכיר את המכלול, ואם יכולה להיות לרעיון זה יותר מגרסה אחת. בהמשך נתמקד בגילויים אחדים של הוליזם בפילוסופיה של המדע והלשון. נדבר על התזה של פייר דוּהם, שלפיה ניתן לאשש באופן אמפירי רק תיאוריות שלמות ולעולם לא משפטים מבודדים. בעקבותיה נדון בגרסה של קוויין לרעיון, שקושרת אותו לסוגיות של שפה ומשמעות. נדבר, ככל שיותיר הזמן, על פונקציונליזם בפילוסופיה של הנפש ובמדעי החברה, ועל ההשלכות ההוליסטיות שעלולות להיות לו. בה-בעת נשתדל לשים לב לבעיות שהתפיסה ההוליסטית מעוררת בכל אחד מהתחומים, ונתבונן בטיעונים שהוצגו נגדה.

דרישות: כתיבת עבודה קצרה.

הדיאלקטיקה של ההתנכרות: רוסו ומארקס‏ (06183821)

סמינר ב.א.

ד"ר יפתח גולדמן

מושג ה"ניכור" (alienation, Entfremdung) , תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של קארל מארקס ובביקורת שהציג על החברה הקפיטאליסטית. כמאה שנים לפני מארקס, תאר גם ז'אן-ז'אק רוסו את ההיסטוריה של התרבות האנושית כהיסטוריה של התנכרות-עצמית של האדם.
בקורס נבחן את תופעת ההתנכרות על הבטיה החברתיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים והאתיים, מתוך קריאה בכתביהם של הוגים אלה.

הטקסטים העיקריים שבהם נעסוק:
היגל גיאורג ו. פ., מבוא לתולדות הפילוסופיה, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן
מארקס קארל, "האידאולוגיה הגרמנית" בתוך: מארקס, כתבי שחרות, ספרית פועלים 1965
מארקס קארל, "כתבי-יד כלכליים-פילוסופיים", בתוך: מארקס, כתבי שחרות
מארקס קארל, "לשאלת היהודים", בתוך: מארקס, כתבי שחרות
רוסו ז'אן ז'אק, "מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני האדם", בתוך: רוסו ז'אן ז'אק, מאמרים, הוצאת מאגנס תשנ"ג.
רוסו ז'אן ז'אק, על האמנה החברתית, הוצאת מאגנס תשנ"ו

רשימת קריאה מפורטת תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

אופי הקורס: הסמינריון ישא אופי של "קריאה מודרכת" בספרות המקור, הרצאות ודיונים בכיתה.
דרישות: נוכחות (על פי כללי האוניברסיטה), קריאה מוקדמת של החומר בבית (על פי הנחיות המורה), השתתפות פעילה בכיתה.
הסמינר לא יתבסס על רפרטים של הסטודנטים. למרות זאת, ייתכן ויוצגו כמה רפראטים כאלה, אם הדבר יתאים מבחינת הנסיבות והעניין של התלמידים (בכל מקרה, אין חובה להציג רפראט בכיתה כחלק מדרישות הקורס).
ייתכן שבמהלך הסמינריון ינתנו שניים או שלושה תרגילים ("פיפרים"), להגשה (ציון "עובר").
לשם קבלת ציון בקורס על הסטודנט לכתוב עבודה סמינריונית.

פוליטיקה מודרנית ופוסט-מודרנית: הובס, מרקס, פוקו‏ (06183830)

סמינר ב.א.

ד"ר אילנה ארבל

השיעור יעסוק בשאלות, מהו תחום הפוליטיקה וכיצד פועלים מנגנוני הכוח בחברה. זאת, באמצעות דיון בתורותיהם של הובס, מרקס ופוקו. בשיעור, שיתנהל ברובו כקריאה מודרכת, נקרא חלקים מן הטקסטים הבאים: הובס - לוויתן, מרקס – "המניפסט הקומוניסטי", פוקו – תולדות המיניות 1: הרצון לדעת; "הנאורות מהי?".

הציון לקורס יינתן על עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.

מחלוקות בפילוסופיה ובמדע‏ (06183844)

סמינר ב.א.

פרופ` מרסלו דסקל

האם מחלוקות הן תופעה שולית בפילוסופיה או במדע? אם כן, כיצד להסביר את תכיפותן והשפעתן הרבה בשני התחומים הללו. ואם לא, שמא יש להן תפקיד חיוני כלשהו הן בפילוסופיה והן במדע, זולת היותן "גורם מפריע" או "סקנדל", כפי שכינה קנט את עצם קיומן של מחלוקות בפילוסופיה (סקנדל שלדעתו המדע השכיל לחסל). ואם יש למחלוקות תפקיד חיוני במדע ובפילוסופיה, מהו ומה השלכותיו המטה-מדעיות והמטה-פילוסופיות?.

אלה השאלות בהן יעסוק הסמינר.

כדי להשיב עליהן יוצגו חלק מתוצאות המחקר שהמרצה עורך זה שנים רבות בנושא. אך בעיקר יתרמו המשתתפים בסמינר ע"י איתור מחלוקות בתחומי המחקר הנוכחיים שלהם והבאתן לדיון בכיתה. ניסיון העבר הוכיח שהשתתפות מסוג זה מועילה ביותר למיקוד ולקידום מחקריהם.

רמזים לביבליוגרפיה רלוונטית ניתן לחפש (ולמצוא) באתר:
www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal

הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה‏ (06211025)

שיעור

פרופ` אביעד קלינברג

השיעור ינסה להציע ניתוח מבני וכרונולוגי של הנצרות המערבית מראשיתה עד לסוף המאה ה-14. נבחן שורה של נושאים מרכזיים להבנת הנצרות כמערכת של אמונות וטקסים וכמערכת של ממשל ושליטה. במאה הרביעית הפכה הנצרות לדת המדינה בקיסרות הרומית. מנהיגי הנוצרים חלקו את השלטון בקהילה עם הרשויות החילוניות. מה היה היחס בין ההנהגה הדתית והשכבות העממיות? כיצד נפתר המתח בין האידיאלים של ישו לבין הצרכים השילטוניים של ממשיכי דרכו? איזה מקום תפסו זרמים מיסטיים ותנועות נזירות בחיי הכנסיה? מהי הכנסיה? אילו מוסדות יצרה הנצרות וכיצד התפתחו? כיצד תפסה האפיפיורות תפקיד של הנהגה בנצרות שי ימי הביניים וכיצד השפיעו מאבקי הכוח שלה עם גופים חילוניים ועם התנגדות פנימית על אופי החברה? שאלות אלו ודומות ייבחנו בשיעור תוך התבוננות בספרות ההיסטורית, באמנות, ובהגות.

המאה האמריקאית 1945-2008‏ (06211086)

שיעור

פרופ' אייל נוה

הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית. ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000)

מרומא לביזנטיון:העולם היווני מדיוקלטיאנוס ועד בסיליוס הראשון‏ (06211101)

שעור

ד"ר אבשלום לניאדו

השיעור פותח בתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס (284 - 305) ומסתיים בעלייתו לשלטון של בסיליוס הראשון בשנת 867. השיעור דן בנושאים הבאים: העולם הרומי במאה השלישית לספירה; דיוקלטיאנוס וסיומו של משבר המאה השלישית; רומא במזרח - ייסודה של קונסטנטינופול; התנצרות האימפריה הרומית - מקונסטנטינוס הראשון לתיאודוסיוס הראשון; מדוע התפצלה האימפריה הרומית לשתי מדינות ומדוע היה גורלן שונה? ביזנטיון במאה השישית; משבר המאה השביעית - סופו של העולם העתיק? המאה השמינית - האיום המוסלמי והמחלוקת האיקונוקלסטית; הקיסר תיאופילוס וכשלונו הסופי של האיקונוקלסם; פולחן הצלמים כפולחן רשמי.

לקריאה מוקדמת:
1) לופז, ר., לידתה של אירופה, תל-אביב תשנ"ז
2) עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית,
ירושלים, תשס"ג.
3) רובין, ז., התנצרותה של אירופה, תל-אביב,
תשנ"א.
4) שצמן, י., האימפריה הרומית ומורשתה, תל-
אביב, תשס"ב.
5) שרארד, פ., ביזאנטיון, תל-אביב 1976.
6) Brown, p., The World of Late Antiquity
London 1981

חברה, משטר ותרבות ביוון העתיקה‏ (06211110)

שו"ת

ד"ר סילבי הוניגמן , פרופ` יונתן פרייס

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

ד"ר סילבי הוניגמן
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה.
פרופ' יונתן פרייס
סקירה היסטורית המבוססת על המקורות העתיקים של יוון מן הפריחה התרבותית פוליטית-במאה השישית לפנה"ס ועד תום מלחמת הפלפוניס בסוף המאה החמישית. במקביל לרצף המאורעות הפוליטיים יילמדו הנושאים הבאים: היחס בין הפרט והכלל; הבעיות של דמוקרטיה; מקומן של נשים בחברות השונות ביוון; הדת היוונית, אמונה ומעשה; טיבה של אימפריה. המקורות כוללים: הומרוס, שירה לירית, הרודוטוס, תוקידידס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, אפלטון, אריסטו, פלוטרכוס.

סטודנט בחוג להיסטוריה כללית אשר אינו בוחר ללמוד תרגיל זה במסגרת לימודיו, חייב ללמוד שיעור על יוון הע

חברה, משטר ותרבות ברומא העתיקה‏ (06211111)

שו"ת

ד"ר אבשלום לניאדו, פרופ` זאב רובין, ד"ר רחל פייג` וישניא

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים: בעיית המקורות, מאבק בין פטריקים לפלבאים, כיבוש וארגון באיטליה, המשטר הרפובליקני, המלחמות הפוניות, השתלטות רומא על אגן הים התיכון, השפעת הכיבוש על הכובש במאה השנייה לפנה"ס, "המהפכה הרומית" מהגראקכים עד סולה, פומפיוס וקיסר, חורבנה של הרפובליקה.

פרופ' זאב רובין
מטרת התרגיל: הקניית מושגי יסוד בתולדות רומא העתיקה, הכרות ראשונית עם המקורות המשמשים את ההיסטוריונים ללימוד ההיסטוריה של רומא בתקופת רספובליקה, ומפגש עם כלי העבודה ושיטות העבודה בהם משתמשים ההיסטוריונים בחקר מקורות אלה.
נושאי התרגיל המרכזיים הם:
-פריודיזאציה (חלוקה לתקופות) של ההיסטוריה הרומית והגדרה בסיסית של המשטר האופייני לכל
אחת מהתקופות בתולדותיה.
-בעיית אמינותם של המקורות המצויים בידינו לראשית תולדותיה של רומא.
-המאבקים בין פאטריקים לפלבאים וצמיחת מוסדותיה החוקתיים של הרספובליקה הרומית.
-מוסדות המדינה הרומית בימי עליונותה של האצולה הפאטריקו-פלבאית.
-מעיר מדינה לאימפריה-ההשלכות החברתיות והחוקתיות של כבושי רומא.
-משטר הרספובליקה הרומית.
-מרספובליקה לשלטון יחיד.

הערות: סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום

סטודנט אשר בוחר שלא ללמוד תרגיל זה במהלך לימודיו, חייב לבחור שיעור על רומא העתיקה במקום

לאומים והיסטוריה – סיפור אהבה‏ (06211145)

שיעור

פרופ` שלמה זנד

מהו לאום ומהי לאומיות? מי קדם למי? האם הישויות הלאומיות התקיימו מאז ומתמיד? האם מקורן בעמים עתיקים או שהלאומיות היא שהמציאה את רוב סיפורי העבר שלהן? מי בלאומיות היו אלה שאחראים לתפיסות ה"אתניות" בקרב החברות של היום? האם הגאלים הם אבותיהם של הצרפתים? האם הגרמנים של היום הם צאצאי הטווטונים? האם היהודים הם יוצאי חלציהם של העברים?
השיעור יעסוק בתפקידם של ההיסטוריונים בהמצאת העמים ואגב כך יבחן את תרומתם התרבותית החשובה לייצורם של הלאומים המודרניים. מקצוע ההיסטוריה המודרני הוא המקצוע הלאומי בה' הידיעה. בלי אהבתם הגדולה של יצרני הזיכרון ה"מורשים" לעברם הקולקטיבי ספק אם היינו מכירים כלל את הנרטיבים והמיתוסים של ה"זמן הארוך" בתולדות העמים.

הרודוטוס בעולם המודרני‏ (06211146)

שיעור

פרופ` יונתן פרייס

הרודוטוס, ההיסטוריון הראשון במערב, כתב על אימפריות גדולות, עמים וציביליזציות שונים בכל רחבי הארץ, יחסיות תרבותית, עימותים אפיים. כל דור של קוראים מבקש לראות בהרודוטוס דבר המתאים לו, המייצג את ההשקפה של אותו דור. הקורס יסקור את ההתייחסות להרודוטוס, והשימוש בחיבורו, בדור הנוכחי.

"Herodotus, the first historian in the western tradition, writes of great empires, far-flung peoples and civilizations, cultural relativism, epic clashes. Each generation of readers has seen something different in him, reflecting their own concerns and interests. The course shall examine how Herodotus is read and understood today."

חברה, משטר ותרבות בימי הביניים‏ (06211301)

שו"ת

פרופ` גדי אלגזי, פרופ` רון ברקאי, פרופ` אביעד קליינברג , פרופ' בנימין ארבל

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

פרופ' רון ברקאי
התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים.

ד"ר אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

פרופ' גדי אלגזי
זהו תרגיל מבוא, המתמקד בימי הביניים התיכוניים (משנת האלף עד סוף המאה השתים עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארות, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. התרגיל מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום.
קריאה מקדימה:
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural change 950-1350
(London:penguin, 1994)[ מומלץ לרכוש!]
Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven:Yale University Press 1953
Marc Bloch, Feudal Society, L.A. Manyon trans. (London: RKP, 1962
פרופ' בנימין ארבל
בתרגיל ידונו סוגיות מרכזיות ומושגי יסוד בתולדות ימי הביניים, כמפורט להלן: סוגיית התיקוף – התיזה של פירן (Pirenne);מהו פיאודליזם?;מקומה של הכנסייה בחברה המדייבלית, "התעוררות" הערים בימי הביניים המאוחרים, לידת האוניברסיטאות והתפתחות התרבות הסכולסטית המהפכה המסחרית של ימי הביניים המאוחרים.

חברה, משטר ותרבות בעת החדשה המוקדמת‏ (06211501)

שו"ת

פרופ` יוסי מאלי, פרופ` מרים אליאב פלדון, פרופ` בנימין ארבל, פרופ דוד כ"ץ, ד"ר תמר הרציג

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות: בני ארבל (עורך), מקורות לתולדות העת החדשה המוקדמת. חלק ראשון: תקופת הרנסאנס והרפורמציה. החוברת כוללת רשימה ביבליוגרפית שלמה של הספרות הקיימת בעברית ורשימה של ספרי יסוד מומלצים באנגלית.

פרופ' יוסי מאלי
התרגיל בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת המדינה ובדת; תנועת ההשכלה.

פרופ' מירי אליאב-פלדון
דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

פרופ' בנימין ארבל
התקופה תיבחן מנקודת מבט של היסטוריה חברתית. סוגיות עיקריות: החברה הכפרית במערב; התפתחות החברה העירונית; אליטות וקבוצות אצולה; צמיחתה של המדינה המודרנית; רנסאנס והומניזם; דת וכנסיה ותקופת הרנסאנס והרפורמציה; התגליות והעידן הקולוניאלי; התפתחותה של כלכלה עולמית; "המהפכה המדעית"; תרבות ההשכלה.

פרופ' דוד כ"ץ
דגש על היסטוריה דתית ותרבותית. בין הנושאים שיידונו: הרנסאנס באיטליה ומחוצה לה, הרפורמציה הפרוטסטנטית לפלגיה השונים, גילוי העולם החדש והשלכותיו על חיי הרוח והחומר באירופה. פרופ' מירי אליאב-פלדון דגש על המאות ה-16 וה-17, ובעיקר על הנושאים הבאים: רנסאנס והומניזם – ערכים חדשים בעולם האמנות וההגות והשפעתם על ההתנהגות הפוליטית והחברתית; התמורות שחוללו ההמצאות הטכנולוגיות – אבק השריפה, אמצעי הניווט והדפוס; התגליות הגיאוגרפיות וראשיתו של הקולוניאליזם האירופי; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה ותגובת הכנסייה הקתולית; המהפכה המסחרית וראשית הקפיטליזם; התגבשות המדינה המודרנית; המהפכה המדעית.

ד"ר תמר הרציג
בתרגיל זה נבחן את התהליכים המרכזיים שהתחוללו באירופה בעת החדשה המוקדמת מן הזווית של הסטוריה דתית ותרבותית, תוך התמקדות במאות החמש-עשרה והשש-עשרה. במהלך הקורס נדון בעיקר בסוגיות הבאות: התשתית הכלכלית והחברתית של תרבות הרנסנס; הרנסנס וההומניזם באיטליה ומחוצה לה; מהפכת הדפוס; עידן התגליות; הממסד הכנסייתי ומבקריו ערב הרפורמציה; הרפורמציה הפרוטסטנטית לגווניה; הקונטרה-רפורמציה ותרבות הבארוק; מלחמות הדת; התגבשות המדינה המודרנית.

תולדות הנצרות 2008-1350 ‏ (06211542)

שעור

פרופ` דוד כ"ץ

התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו.

חברה, משטר ותרבות במאה ה-19‏ (06211685)

שו"ת

ד"ר רפי ווגו, פרופ` שולמית וולקוב, פרופ` בלהה מלמן

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה.

פרופ' שולמית וולקוב
בתרגיל זה ננתח תעודות ונדון בשאלות מרכזיות בתולדות מזרח אירופה ומערבה מאז ראשית המאה ה-19ועד ערב מלחמת העולם הראשונה (כגון: המהפכה התעשייתית, הרומנטיקה, מהפכת 1848, איחוד גרמניה ועוד). כמו כן נברר שאלות מתודולוגיות בתחום המחקר ההיסטורי ונתרגל כתיבה היסטורית והבעה בעל-פה בתחום זה.

פרופ' בילי מלמן
התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע.

חברה, משטר ותרבות בארצות הברית‏ (06211687)

שו"ת

פרופ` ארנון גוטפלד , ד"ר מיכאל זכים

פרופ' ארנון גוטפלד
בקורס נדון בנושאים המרכזיים המסבירים את התפתחותה של ארצות-הברית מקולוניה אגררית נחשלת במאות ה-17 וה-18 עד להפיכתה לחברה אורבנית, מתועשת ומעצמת-על בסוף המאה ה-19. הנושאים המרכזיים שיודגשו הם: השפעת הנאורות, הפרוטסטנטיות, תהליך כיבוש הספר, חוקה וחוקתיות, הדרך למלחמת האזרחים ויסודותיה של ארה"ב המודרנית. הכל במטרה להביא להבנה מעמיקה יותר של החוויה האמריקנית.

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה, ספר, קפיטליזם, דמוקרטיה, בורגנות, שוויון, עבדות, גזענות, נשיות.

ד"ר דפנה שטראוס
בקורס יסקרו סוגיות מרכזיות בהיסטוריה החברתית, הכלכלית, הפוליטית והדתית של המושבות האנגליות בצפון אמריקה ושל ארצות הברית ערב מלחמת האזרחים. לאורך הקורס ייבחנו שני מוטיבים הקושרים בין הסוגיות השונות: תפיסת הייעוד וההבטחה האלוהית אשר עיצבה לאורך הדורות את הדרך שבה הבינו האמריקנים את תפקידם ההיסטורי ואת מעשה ההתיישבות וההתפשטות ברחבי היבשת; ובעיית ההגדרה של החברה האמריקנית ושל הרפובליקה האמריקאית לאור המתח המתמיד בין פרטים לכלל, בין קבוצות אתניות ללאום ובין מדינות לממשל מרכזי.

חברה, משטר ותרבות במאה ה-20‏ (06211690)

שו"ת

ד"ר בעז נוימן, פרופ` שלמה זנד, ד"ר יגאל חלפין, ד"ר אלון רחמימוב

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן

התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

מבוא לתולדות יוון העתיקה‏ (06211910)

שיעור מבוא

פרופ' עירד מלכין

רבים רואים את ראשיתה של הציויליזציה המערבית ביוון הקדומה, אותה יוון שחידשה והביאה לעולם את הפילוסופיה, ההיסטוריה, הארכיטקטורה הציבורית, הדמוקרטיה, המיתולוגיה היוונית, ועוד כהנה וכהנה. בשיעור נסקור את תולדות יוון הארכאית והקלאסית ונדון בגישות מחקריות ובשיטות המחקר הייחודיות לעולם הים תיכוני הקדום. נעסוק בעולמו של הומרוס ובאיליאדה והאודיסיאה, בספרטה ובאתונה, בהתיישבות שמעבר לים, בדת ובתרבות היוונית, במלחמות הפרסים והיוונים, ובדמוקרטיה האתונאית. השיעור ילווה בקריאת מקורות קדומים בתרגום ובסקירות וניתוחים מודרניים.

מבוא לתולדות רומא העתיקה‏ (06211911)

שיעור

ד"ר רחל פייג וישניא

השיעור יעסוק בתולדותיה של רומא העתיקה בין השנים 753 לפה"ס (תאריך יסוד העיר על-פי המסורת הרומית) ועד לרציחתו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפה"ס. בין השאר ידונו הנושאים הבאים:

בעיית המקורות, רומא בתקופה הארכאית – ארכיאולוגיה והיסטוריה; יסוד הרפובליקה; המאבק בין פטריקים לפלבאים; כיבוש איטליה; ה"חוקה" הרומית; חניבעל בשערים -המלחמות הפוניות; האימפריאליזם הרומי במאה השנייה לפה"ס; השפעת הכיבוש על הכובש- משברים ותמורות במאה השנייה לפה"ס; מאריוס, סולה, קיסר – מתקנים או מחריבים; קיקרו ו"הרפובליקה האבודה"; יוליוס קיסר – כרוניקה של רצח ידוע מראש.

מבוא לתולדות המאה העשרים‏ (06211920)

שיעור

ד"ר בעז נוימן

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

מבוא לימי הביניים, הולדת המערב.‏ (06211931)

שיעור

פרופ' רון ברקאי

השיעור יעסוק ביצירת מערב אירופה כישות פוליטית, תרבותית וחברתית, למן המאה הרביעית ועד למאה השתיים עשרה. היסודות נקבעו עם התפוררות האימפריה הרומית במערב והקמת ממלכות הגרמנים בפרובינציות האלו. המשטר הפיאו-ואסאלי העניק לממלכת החדשות את המסגרת החברתית-פוליטית בעוד שהכנסיה הנוצרית קבעה את האידיאולוגיה ואת התרבות שלהן.

השיעור יעסוק ביצירת מערב אירופה כישות פוליטית, תרבותית וחברתית, למן המאה הרביעית ועד למאה השתיים עשרה. היסודות נקבעו עם התפוררות האימפריה הרומית במערב והקמת ממלכות הגרמנים בפרובינציות האלו. המשטר הפיאו-ואסאלי העניק לממלכת החדשות את המסגרת החברתית-פוליטית בעוד שהכנסיה הנוצרית קבעה את האידיאולוגיה ואת התרבות שלהן.

מבוא לתולדות העת החדשה המוקדמת Introduction to Early-Modern History‏ (06211951)

שיעור

פרופ` מירי אליאב פלדון

ניתוח האירועים והתהליכים, שהתרחשו באירופה מאמצע המאה החמש-עשרה ועד אמצע המאה השבע-עשרה וחוללו את המפנה מימי-הביניים אל העת החדישה. עם מחוללי התמורה הללו נמנים: המצאת הדפוס, תרבות הרנסנס, גילוי יבשות ונתיבי-ים חדשים, הרפורמציה הפרוטסטנטית והתגבשות ה"מונרכיה החדשה".

מבוא לתולדות ארה"ב‏ (06211987)

שעור

פרופ' ארנון גוטפלד

בקורס נתרכז בתיאור ובניתוח הנושאים המרכזיים בחוויה האמריקנית לאחר מלחמת האזרחים ובמאה ה- 20. יסודותיה של אמריקה המודרנית- המעבר ממדינה אגררית נחשלת לענק מתועש, מחברה הומוגנית להגירה הטרוגנית, מחברה כפרית למדינה אורבנית, ממדינה חלשה למעצמת על ומחברה בה שלט הקפיטליזם האלים לסוג של מדינת רווחה.

מבוא לתולדות אמריקה הלטינית, מאות 19 ו- 20‏ (06211988)

שיעור

ד"ר חיררדו לייבנר

שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19
וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו.
השיעור יתמקד במספר נושאים מרכזיים: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; מלחמות האזרחים והמאבקים סביב עיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיות; התפתחותו של קפיטליזם תלותי; שאלת הלאומיות, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

אידיאולוגיה, כוח ושררה בימי-הביניים‏ (06212399)

סמינר

פרופ` גדי אלגזי

האם קיבלו אנשים בימי-הביניים את הסדר החברתי הקיים? כיצד אפשר לדעת זאת? האם איכרים ונשים האמינו בצידקתם של סדרי החברה בה חיו? בשאלות אלו יעסוק הסמינר. הסמינר יתבסס על ניתוח מקורות, אך מן השאלות הללו עולה גם שורה של בעיות תיאורטיות ומתודולוגיות שאיתן נתמודד: האם יש למושג האידיאולוגיה מקום במחקר חברות פרה-מודרניות? כיצד ניתן לשחזר את נקודת מבטם של הנשפלים והמדוכאים בחברות כאלה? האם חקר השיח יכול לעזור בכך? האם נזקק בכלל הסדר החברתי ב"חברה מסורתית" להצדקות מפורשות?
קריאה מקדימה:
מקס ובר, "מעמדות, קבוצות-סטטוס, מפלגות", בתוך: תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות: קובץ מקורות ומאמרים, כרך א, בעריכת ד"ר יעל אנוך (תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1993), עמ' 115–129; מארק בלוך, החברה הפיאודלית (ירושלים: מאגנס, תשמ"ח), עמ' 293-360 (אבירות ואצולה, אורח חיים והבחנות פנימיות), 82-118 (הזיכרון הקיבוצי).

כה דומים וכה שונים: היחס לחיות בתרבות המערב ‏ (06212622)

סמינר

פרופ` בנימין ארבל

מה שונה ומה דומה בין יצורים אנושיים לבעלי חיים אחרים? האם חיות ניחנות ביכולת מחשבה? האם האדם נברא בצלם או התפתח מבעלי חיים אחרים? האם לחיות יש נשמה? מה המשמעות המוסרית של קרבה בין חיות לבני אדם, או לחילופין של חיץ בלתי ניתן לגישור ביניהם?
הסמינריון יעסוק בדילמות הללו שאיתן התמודדו חוגים ומחברים שונים מימי קדם ועד ימינו, תוך התמקדות באירופה של העת החדשה המוקדמת, שבה, לדעת מנחה הסמינריון, חלו שינויים חשובים בהתייחסות לחיות לא אנושיות. בסמינריון ייבחנו מקורות המחשבה המערבית בסוגיות אלה, ואת הרגישויות החדשות שהתפתחו לגביהן מתקופת הרנסאנס ואילך.

חזון החברה האידאלית Ideal Societies‏ (06212648)

סמינר

פרופ` מירי אליאב פלדון

בשנת 1516 התפרסם החיבור "אוטופיה" של ההומניסט האנגלי, תומס מור, ונולד מושג חדש: תיאור של חברה דימיונית אידיאלית, שהוקמה עלי אדמות בכוחות אנוש בלבד. בעקבותיו של תומס מור החלו הוגי דעות נוספים כותבים על קהילות המוצגות כאידיאליות, כפתרון לכל המצוקות של החברה בת זמנם. אוטופיה, בגלל היותה תיאור של חברה שלמה על כל רכיביה, היא מקור מיוחד במינו המאפשר ללמוד בעת והעונה אחת על צדדים שונים של המציאות החברתית ועל רגשות ותפישות של בני התקופה. בסמינריון ננתח את הטקסטים הללו וננסה לברר באמצעותם מה היו הבעיות החמורות ביותר בעיני הכותבים, מה היו החלומות שנחשבו אז כניתנים למימוש, במה היו שונים חזונות אלה מן השאיפות בימי-הביניים ומהתכניות לתיקון חברתי בתקופה המודרנית

מגדר וחברה באיטליה בתקופת הרנסנס – Gender and Society in Renaissance Italy ‏ (06212682)

סמינר

ד"ר תמר הרציג

בתקופת הרנסנס, שנמשכה מהמאה הארבע-עשרה ועד לאמצע המאה השש-עשרה, התחוללה בשטחי חצי-האי האיטלקי פריחה תרבותית אדירה. בעקבות פרסום מאמרה של ג'ון קלי "האם היה רנסנס לנשים"? בשנת 1977, ניסו הסטוריונים שונים לעמוד על ההשפעה שנודעה לנשים על עיצוב תרבות הרנסנס. בחלק הראשון של הסמינר, נסקור את ההסטוריוגרפיה העוסקת בתרומתן של כמה מנשות האליטה בערים ובחצרות הנסיכים האיטלקיות לתרבות הרנסנס, ובמגבלות החוקיות והחברתיות שמנעו מנשים רבות אחרות להשתתף בתהליך התחייה התרבותית. בחלק השני של הסמינר, נתמקד בחיי היום-יום של נשים וגברים מקרב השכבות הרחבות של האוכלוסיה העירונית והכפרית, תוך שימוש במגדר כקטגוריה של ניתוח הסטורי. עד כמה היו הדימויים, התפקידים החברתיים ואמצעי הביטוי שהיו זמינים לנשים בתקופת הרנסנס שונים מאלה שהיו זמינים לגברים? כדי לענות על שאלה זו, נעסוק בסוגיות הקשורות לחיי המשפחה, כגון ההבטים הפוליטיים והכלכליים של הסכמי הנישואין; ההבדלים במעמד המשפטי של בני זוג נשואים; והסמכות שהיתה להם כלפי ילדיהם. נדון גם באפשרויות הפעולה השונות שנפתחו בפני נשים וגברים שבחרו לאמץ אורח חיים דתי, ובחשיבות הסמלית, הפוליטית והחברתית שנודעה למנזרי נשים בחברה האיטלקית. החלק האחרון של הסמינר יתמקד בדרכים שבאמצעותן נוצרו הזהויות המגדריות של גברים ונשים, ובמאפייניהם של דפוסי ההתנהגות שנחשבו ל'נשיים' לעומת אלה שנשחשבו ל'גבריים' ברנסנס. לשם כך, ננתח את ההבטים המרכזיים של התרבות המינית שרווחה בערים האיטלקיות, ןאת החשיבות שיוחסה הן למוסד הזנות, והן לדפוסים מסוימים של יחסים חד-מיניים, כאמצעים לשמירה על הסדר החברתי. המקורות הראשוניים בהם נעשה שימוש בסמינר כוללים ספרי הדרכה הומניסטים בנושאי חינוך וחיי משפחה; ספרות יפה; ספרות דתית; חיבורים אוטוביוגרפיים; מכתבים ותעודות משפטיות.

מלחמת העולם הראשונה: היסטוריה, מיתוס וזכרון‏ (06213191)

סמינר

ד"ר אלון רחמימוב

מלחמת העולם הראשונה השפיעה באופן ישיר על חייהם ומותם של מיליוני בני אדם - על משפחות בעורף, חיילים בחזית, שבויים, פליטים, עובדים ועובדות במשק המלחמתי ועוד. היא הביאה לאימוץ עיקרון ההגדרה העצמית במערכת הבינלאומית וליסודן של "מדינות לאום" חדשות במרכז אירופה ומזרחה. היסטוריונים רבים רואים במלחמת העולם הראשונה את הגורם המרכזי בעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה וביצירת נורמות התנהגות ברבריות במאה העשרים. סמינר זה יתמקד בסוגיות מרכזיות בחקר מלחמת העולם הראשונה. הסמינר יבחן את המלחמה והשלכותיה מזוויות שונות (פוליטיקה, צבא, חברה ותרבות), תוך דיון במושגי מפתח היסטוריים מן הספרות המחקרית (כגון 'מיתוס', 'מיליטריזם', 'לאומיות', 'מודרניזם', 'זיכרון ציבורי').

ההשכלה בארה"ב 1763 - 1800‏ (06213235)

סמינר

פרופ` ארנון גוטפלד

הסמינר יתמקד ביישום רעיונות ההשכלה באמריקה 1763 – 1800. אירופה חלמה את ההשכלה – ארה"ב יישמה אותה. אך נגלה שהיישום באמריקה קיבל כיוונים ומטרות אחרות שהוכתבו על ידי סמינר- ההשכלה באה לאמריקה
דטרמיניזם גיאוגרפי. מוקד הסמינר- ניתוח רעיונותיהם המרכזיים של דור המהפכה והחוקה – הפילוסופים המדינאים, האידיאליסטים הפרגמטיים

"אקזוטיקה בעידן הנאורות: טבע, אדם ופרא"‏ (06213238)

סמינר

פרופ` שולמית וולקוב

הסמינר יועבר בשיתוף עם איריס אידלסון

המאה השמונה-עשרה הייתה תקופה של תמורות אינטלקטואליות ואידיאולוגיות, אשר שינו את דימויה העצמי של אירופה. תהליכי החילון, התגבשות האתוס המדעי והפדגוגי והאידיאלים החדשים של הנאורות - הכתיבו תמורה באינטרוספקציה האירופית, אך שינו גם את מבטה של אירופה על העולם שמחוץ לה, עולמו של "האקזוטי". "האקזוטי" של הנאורות היווה קבוצה רחבת יריעה, שכללה את מי שחיו מחוץ לאירופה הגיאוגרפית ממש, אך גם את מי שהתמקמו בפריפריה התרבותית, הדתית או החברתית של החברה האירופית. תחת קטגוריה זו נתכנסו שחורים, אמריקאים, פולינזים, יהודים, מוסלמים, נשים, חרשים, חולי נפש ועוד.
במהלך הסמינר נלמד להכיר את סקאלת דימויי האחר והאקזוטי של הנאורות, אשר נעה בין המיתולוגי למדעי. נבחן אותה תוך קריאה בטקסטים מדעיים, ספרותיים ופילוסופיים בני הזמן, וכן על-בסיס מחקרים היסטוריים שנכתבו החל מהמחצית השנייה של המאה ה- 20 ועד לשנים האחרונות, וננסה לברר אילו תמורות חלו בדמותו של האקזוטי לאורך המאה, אילו תאוות הוא עורר ואילו פחדים גילם, כיצד הוא סייע בבניית דימויה העצמי של אירופה ובקביעתם מחדש של גבולות האנושי. כמו כן, ננסה לבדוק אם ניתן לחלץ מן העולם האינטלקטואלי של המאה השמונה-עשרה גם את קולו של "האקזוטי" עצמו, ובפרט את דימויו העצמי, את יחסו לאירופה ולנאורות ואת הדרכים בהן כונן הוא "אחרים" משל עצמו.

היסטוריונים ומחשבה היסטורית בעת החדשה‏ (06215500)

שיעור

פרופ` ישראל גרשוני, פרופ` יוסי מאלי, פרופ` יעקב שביט

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

מדע וטכנולוגיה במזה"ת‏ (06223213)

סמינר

ד"ר מירי שפר

בעקבות מישל פוקו אנו מבינים היום שידע ושהשליטה בו יכולים לשמש בסיס לעוצמה חברתית, פוליטית או כלכלית. הסמינר מתחיל בנקודת מוצא זו כדי לבחון שינויים עמוקים בחברות מוסלמיות. בין השינויים אחריהם נעקוב יהיו המעבר מחברה אורלית לכותבת; אימוץ גופי ידע מתרבויות אחרות ומשמעות של "תרגום"; תרומתה של הגאונות האישית כמו גם רשתות חברתיות ומבנים כלכליים להתפתחות מדעית וטכנולוגית; אמצעי תחבורה ותקשורת כמשפיעים על הקשר בין מרכז ופריפריה; תפיסות שונות של עוצמה צבאית, יבשתית וימית; העימות והתלות ההדדית בין הלכה דתית לתחומי מדע שונים (רפואה כמקרה בוחן); הקשר בין מדע לפוליטיקה, ועוד. הדיונים ייקשרו בין שינויים בידע, במדע ובטכנולוגיה לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים במזרח התיכון דובר הערבית והתורכית, אך יעלו גם היבטים מוסריים שמעסיקים את החברה הישראלית היום, כמו כל חברה מודרנית. נעסוק בחקר העבר מתווך ניסיון להבין הבנה מלאה יותר כיצד נוצר ההווה המוכר לנו בכל הקשור למדע ולטכנולוגיה שסובבים אותנו.

דרישות הסמינר: נוכחות, השתתפות פעילה (כ-30% מהציון הסופי), עמידה במבחן בתום הסמסטר (כ-20% מהציון הסופי) והגשת עובדה סמינריונית (כ-50% מהציון הסופי). המבחן הסופי יתקיים במתכונת של בחינת בית שתדרוש ניתוח מאמר שלא נכלל בסילבוס תוך קישורו לתכני הקורס ולמאמרים אחרים שנקראו במהלך הקורס. העבודה תיכתב לאורך הסמסטר בשלבים בהנחייתה של המרצה.

מבוא להיסטוריה של אפריקה‏ (06229102)

שיעור

ד"ר גליה צבר

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש חטיבות זמן עיקריות: אפריקה בתקופה הקדם קולוניאלית; בתקופה הקולוניאלית ובתקופת העצמאות. הלימוד וההבנה של תקופות היסטוריות אלו, יעניקו לך בסיס איתן להבנת ההתרחשויות העכשוויות ביבשת אפריקה.

חומר הקריאה רובו ככולו בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאה של מספר עמודים לפני כל פגישה ופגישה תרחיב ותעשיר את ידיעותיך ותאפשר הבנה טובה יותר של חומר הלימודים המועבר בשיעור

מסע בעקבות השלמות – פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית‏ (06593045)

שיעור

ד"ר עידו יעבץ

תולדות האסטרונומיה היוונית הן למעשה תולדותיה של תורת התנועה המתימטית-פיזיקאלית הראשונה בתולדות האנושות. רבים ממאפייניה הבסיסיים משתקפים בבירור במדעים המדוייקים המודרניים, וחשיבותה המרכזית בתולדות המדעים אינה מוטלת בספק. במהלך הקורס יבחנו היחסים בין תופעות, מודלים, ותיאוריה כללית במסגרת האסטרונומיה היוונית, וקשרים בין עקרונות בסיסיים של התורות האסטרונומיות שפותחו ביוון לבין השקפות פילוסופיות של היוונים על טבע היקום. פרק מיוחד יוקדש להשוואה בין האסטרונומיה היוונית לבין האסטרונומיה/אסטרולוגיה המתימטית שפיתחו הבבלים. חלקו האחרון של הקורס יעסוק בעבודתו של תלמי מאלכסנדריה ובמידת הצלחתו להשיג את השלמות שהיתה מטרת האסטרונומיה היוונית לפחות מאז שציינוה תלמידיו של פיתגורס.

ביצות, אבירים, ומכונות: סוגיות בתולדות הטכנולוגיה‏ (06593046)

סמינר

ד"ר עידו יעבץ

תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. הסמינר יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות טכנולוגיות חדשות התפתחויות חברתיות באופן בלתי נמנע. קשרי הגומלין בין מדע וטכנולוגיה בראשית העידן המודרני יבחנו לאור התפתחותם של שעון המטוטלת ומכונת הקיטור. קשרים שונים בין מדע, מפעלים טכנולוגיים גדולים, ודימויים חברתיים יבחנו על רקע יבוש ביצות במאה ה-17, הקמתן של רשתות חשמל בתחילת המאה ה-20, והדיון הציבורי הלוהט בימינו סביב "אפקט החממה."

מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט עד פרויד‏ (06593056)

שיעור

פרופ' עדי אופיר

בשיעור יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.

שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי. השתתפות בשיעור זה היא תנאי להשתתפות בשיעור ההמשך, מבוא לתיאוריות ביקורתיות II: מפרויד עד באטלר, שיינתן בשנת הלימודים תשס"ח.

אמת, מציאות, אוביקטיביות וחופש: הפרגמטיזם של רורטי ומבקריו ‏ (06593060)

סמינר

פרופ' מנחם פיש

הסמינר ידון בעיקרי הגותו של ריצ'ארד רורטי, ובחלק מהדיון הער שעוררה. הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופויה של הרוח במסורת הניאו-פרגמטיסטית האמריקאית. לקראת הסמינר יש לקרוא בעיון שני ספרים של רורטי:
Philosophy and the Mirror of Nature, Princeton University Press, 1979
ו-
Contingency, Irony, and Solidarity, Cambridge University Press, 1989
וכן את את חיבור המבוא שהקדים רורטי לאסופת המאמרים שערך תחת הכותרת:
The Linguistic Turn: Essays in Philosophical Method, University of Chicago Press, 1967.

קבלת קרדיט: הגשת שני רפרטים ו/או עבודה סמנריונית
תאריך אחרון להגשת הצעה ו/או ראשי פרקים לעבודת סיכום קורס (רפרטים או עבודה סמינריונית):
תאריך אחרון להגשת העבודה: רפרטים - עבודות סמנריוניות –

הפילוסופיה של ההשכלה הברלינאית במאה ה- 18 ‏ (06594105)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

ההשכלה הברלינאית היתה גילויה המובהק הראשון של ההשכלה היהודית בכלל. שני הפילוסופים הבולטים בה הם משה מנדלסון ושלמה מימון. במרכזו של הסמינר יעמודו ההקשרים של הפילוסופיה של שניהם עם ההשכלה היהודית והנאורות בכלל. נקרא הן טקסטים שנכתבו עברית והן כאלה שנכתבו גרמנית (בתרגום). נקרא טקסטים מסוגות שונות: פילוסופיה, פרשנות תורה, פרשנות לספרי החכמה וכו'.

הפילוסופיה של המדע של קארל מארקס‏ (06594106)

סמינר

פרופ' גדעון פרוידנטל

יצירתו המדעית הבשלה של קארל מארקס אמורה להוות לא רק תרומה למדע החברה של ימיו אלא גם דוגמה מובהקת למדע בעל אופי אחר מהמקובל. במאה השנים הראשונות מאז פרסומו של "הקאפיטאל" פורש הספר גם כמודל של "מדע פרולטארי" או "דיאלקטי" וכחלופה ל"מדע הבורגני." נקרא חלקים ניכרים מהיצירה וכן ספרות משנית וננסה לענות על השאלה איזה מודל של מדע מגולם בה.

פילוסופיה של המדע למתקדמים ‏ (06594613)

שיעור

פרופ' מנחם פיש

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

קבלת קרדיט:
משימת בית: הגשה בתאריך___________

מבוא היסטורי לתיאוריה חברתית מודרנית‏ (06595155)

שיעור

פרופ' משה צוקרמן

השיעור יוקדש להצגה פנורמית של שש או שבע דמויות מרכזיות מתולדות ההגות החברתית הקלאסית: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו (ואם אספיק, גם גיאורג זימל). מדובר בשיעור מבוא, ובהתאם לכך הכוונה להגיש "טעימות" ראשוניות, מבלי לרדת לעומק הראוי לכל אחד מן ההוגים שברשימה.

מושגי יסוד בביולוגיה ‏ (06595233)

שיעור

ד"ר נורית קירש

הקורס עוסק במושגי יסוד בביולוגיה וסובב סביב עקרונות הארגון והאבולוציה כעקרונות מארגנים בסיסיים של החשיבה הביולוגית. הקורס מיועד ללא-ביולוגים, ועוסק במגוון של תופעות ביולוגיות ממוצא החיים ועד חקר ההתנהגות. (ראו סילבוס מפורט ב Virtual Tau).
קרדיט על הקורס : בחינה

תרגיל בפילוסופיה של המדע ‏ (06595287)

תרגיל

מר ניצן מיטל

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי ותוקפו, באמצעות התמקדות בשלושה אספקטים מרכזיים של פילוסופית המדע במסורת האנליטית: ההבחנה בין משפטים אנליטיים וסינתטיים, מושג ההסבר המדעי, ושאלת אמות המידה לקידמה ולפעילות רציונלית במדע. במהלך הקורס ננסה לבדוק, בין היתר, מדוע שאלות אלה הטרידו כמה מגדולי הפילוסופים, עד כמה הושפעו פילוסופים אלה מעמדות קודמיהם, ומה הייתה תרומתם להבהרתן וניסוחן המחודש של השאלות. על המשתתפים בתרגיל מוטלת חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים, והגשה בכתב, של שלושה דו"חות קריאה מבין עשרה שנעסוק בהם. פרט לדוחות הקריאה הנ"ל, אין חובות הגשה נוספים

הסטוריה אינטלקטואלית א': מהמנזר אל האוניברסיטה‏ (06596126)

שיעור

ד"ר יוסף שוורץ

הקורס עוסק בהסטוריה האינטלטואלית האירופית למן שלהי העת העתיקה ועד המאה היג. הוא מתחלק לשלוש חטיבות שכל אחת מהן מדגישה קשרים בין תרבותיים, בין דתיים ורב לשוניים כגורמים מעצבים בהתפתחות המחשבה הפילוסופית, התאולוגית והמדעית. החטיבה הראשונה מוקדשת למנזר כמרכז הידע הדתי משלהי העת העתיקה ועד למאה ה- 11, השנייה עוסקת באידאל הנזירות החדש למן המאה ה- 12 ובזרמים האינטלקטואליים שהוא מביא לידי ביטוי, השלישית עוסקת בתהליכי מיסוד הידע במעבר למאה ה- 13 תוך שימת דגש על מפעלי התרגום ומיסוד האוניברסיטאות.

קבלת קרדיט:
עבודת בית :
לצורך עמידה בדרישות הקורס יש לכתוב עבודה מסכמת. שאלון העבודה יועלה לאתר הקורס שבוע לפני תום הקורס, בתאריך 17.1.2008. העבודה תוחזר למזכירות המכון עד לתאריך 11.2.

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: יש לענות (בהקף של 5 – 10 עמ') על שאלה אחת מתוך שתי שאלות לבחירה. המבחן מתבסס על ניתוח טקסט מקור או ציטוט מספרות המחקר ועל סדרה של סעיפים שמרחיבים את התשובה בקונטקסט הכללי של הנלמד בקורס.

‏ (06596138)

הסטוריה אנטלקטואלית ב`‏ (06596141)

שיעור

פרופ` רבקה פלדחי

הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה.
הערות:

מה נותר מן הנאורות ‏ (06596234)

סמינר

ד"ר סנאית גיסיס

הסמינריון יוצא מנקודת מוצא כפולה‮: ‬האחת‮ ‬‭-‬‮ ‬להתבונן‮ ‬במארג הסבוך של מושגים‮, ‬רעיונות‮ ‬ואובייקטים מדעיים חדשים ההולכים ומתגבשים במהלך המאה השמונה‮ ‬עשרה‮ ‬בתוך ההקשרים‮ ‬החברתיים והפוליטיים של מאה זו‮; ‬האחרת‮ ‬‭-‬‮ ‬לעקוב אחר המחלוקות ההסטוריוגרפיות המלוות את ההתבוננות ההסטורית‮ עד הפולמוסים בני ימינו על תחלואי המודרניות‮ ‬כתולדת הנאורות וכינונו של שיח פוסטמודרני מתוך ביקורת זו‭.‬‮ ‬חומרי הסמינריון יתייחסו בעיקר לצרפת‮, ‬בריטניה וגרמניה‭.

מושגי יסוד במתמטיקה ‏ (06596247)

שיעור

פרופ' ליאו קורי

הקורס ניתן במסגרת ההשלמה והתשתית ללימודי הMA במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. הוא מיועד לתלמידים אשר התואר הראשון שלהם איננו בתחום המדעים המדוייקים או ההנדסה, ומטרתו היא לאפשר היכרות בסיסית ומכלי ראשון עם עולם המושגים, שיטות העבודה המרכזיות, ודרכי החשיבה וההסיק של המתמטיקה. אין כל כוונה שהסטונדט שילמד את הקרוס יהפוך את המתמטיקה לעיקר עיסוקו בהמשך הדרך במכון, אלא להעניק לו רקע כללי ומנחי יסוד מינימליים להבנת עבודתם של אלה העסוקים בתחום הזה.
יושם דגש על נושאים שלהם השלכות על דיונים בעלי אופי פילוסופי בקהשר של המתמטיקה.
הקורס אינו מניח ידע מוקדם במתמטיקה, מעבר לנלמד בשלוש יחידות בתיכון, והוא אינו מיועד להקנות מיומנות וזרירות בפיתרון בעיות מתמטיות בתחמים שונים. יחד עם זאת, התלמידים יידרשו גפ לפתרון תרגילים בכל הנושאים שבהם נעסוק. תרגילים אלה נועדו להבהיר צדדים שונים של המושגים והשיטות שיילדמו בכיתה. תרגילים אלה ישמשו גם בסיס למבחן המסכם של הקורס.

קבלת קרדיט:
מבחן כיתה

יחסי ערך-עובדה: גישור או פרידה?‏ (06621023)

שו"ת

ד"ר נעה גדי

Bridging the Separation between Values and Facts מעטים היום ההיסטוריונים, סוציולוגים או חוקרי תרבות שיתעקשו, כי יש מדע נקי מערכים או כי ניתן לשמור על הפרדה ברורה בין ערכים לבין עובדות. למעשה, טענה נפוצה ומקובלת היום היא, כי גם במדעי הטבע לא ניתן להתעלם מהשפעתם של ערכים על המדען/ית ועל החקירה המדעית, על הניסוח והבחירה של תיאוריות, לעיתים אפילו על הממצאים עצמם. הדימוי הקלסי של המדע (הן בציבור והן בקהילה המדעית) כסוג של ידע ודאי, אובייקטיבי וניטרלי החל להיסדק בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכתוצאה, קרסה גם הדיכוטומיה ערך-עובדה. מקור הדיכוטומיה ערך-עובדה בפער המתודולוגי שנפער במהלך המאה ה-19 בין מדעי הטבע ומדעי החברה כשני סוגי חקירה שונים בתכלית. אחת מדמויות המפתח בפיתוח התפישה הפוזיטיביסטית של המדע, שנשענה על ההפרדה החדה בין ערכים לעובדות, הוא הסוציולוג הגרמני מכס ובר. אלא שעל רקע ההתפכחות מן ההבטחה לקדמה (טכנולוגיה בשירות מלחמה, הרס ודיכוי), עלו גישות ביקורתיות שונות שתקפו את הנחות היסוד של הפוזיטיביזם, הטילו ספק רדיקלי ביכולת האנושית לכונן תמונת עולם ריאליסטית וערערו על הניטראליות המפורסמת (חופש מערכים) של המדע. אחת ההשלכות הישירות של גישות ביקורתיות אלה היא ההכרה בקיומם, צד בצד ולרוב באופן משולב, של ערכים ועובדות בכל פעילות אנושית, כולל עשייה מדעית. השאלות אותן ננסה לברר הן: מה מקור ההבחנה בין 'ערך' ל'עובדה' וכיצד הפכה לדיכוטומיה? האם תיאוריה קודמת לממצאים וכיצד זה משליך על עניין האמת המדעית והמתח בינה לבין 'אידיאולוגיה'? האם גורם ההטיה החברתית של המדען/ית הוא מן הנמנע? האם יש מקום לדבר על צדק או שוויון בהקשר מדעי? האם ערכים זקוקים בכלל להצדקה ואיזו מין הצדקה ניתן לספק להם? במהלך הקורס נשלב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה בפורמט אקדמי, תוך שימוש בחומרי הקריאה ובתכנים הספציפיים של נושא הדיון שלנו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 20%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; המטלה המסכמת – 60%.

רפואה ומחלות נפש בימי-הביניים: מדע דת וחברה‏ (06621123)

שו"ת

ד"ר מיכאל גרינפלד

Mental Illness in the Medieval Period קורס זה יוקדש לתפיסה הרפואית של הנפש וחולייה, כפי שזו התפתחה בימי הביניים, ולהקשר התרבותי חברתי בו פעלה והתפתחה. במרכזה של רפואת ימי הביניים עמדה תיאוריית הליחות, לפיה גוף האדם מכיל ארבע ליחות – לבנה, שחורה, צהובה ואדומה – כשהיחס (הכמותי) הקיים ביניהן מעצב את מזג האדם. איזון בין הליחות משקף מצב של בריאות, והפרתו של האיזון מצב של חולי – של הגוף, של הנפש, או של שניהם יחדיו. תיאוריה זו, שנשענה על עקרונות מדעיים שמקורם בעולם העתיק, גובשה באופן סופי במאה השנייה לספירה על ידי הרופא היווני גאלנוס, ומאז זכתה להגמוניה כמעט מוחלטת בדיון המדעי הביניימי. בראשית הקורס נסקור בקצרה את התפתחות תפיסת הנפש בעת העתיקה, ואת האופן בו הועברה לאנשי ימי הביניים – בתחילה לארצות האסלאם ומאוחר יותר אל המערב הנוצרי. מכאן נעבור לרעיונות אודות הנפש וחולייה, כפי שהם מוצגים בחיבורי רופאים שפעלו בימי הביניים, ונעמת את התפיסה הרפואית של מחלות הנפש עם התפיסה המוצעת בטקסטים אחרים מן התקופה (זאת תוך דגש מיוחד על טקסטים של מחברים יהודים). במקביל, נעיין במחקרים היסטוריים עכשוויים העוסקים בנושא. בין הסוגיות שיעסיקו אותנו בקורס: אופיו של החולי הנפשי; הסיבות והסימפטומים של מחלות נפשיות; טיפול מונע וטיפול מרפא; מוסדות טיפוליים; הרופא והחולה בנפשו; רפואה מדעית ורפואה עממית; ועוד. נושאים אלה יילמדו, בין השאר, באמצעות קריאה בקטעים מחיבורי הרופאים הבאים: גאלנוס (מאה 2), אל-ראזי (מאה 9-10), אבן סינא (מאה 10-11), רמב"ם (מאה 12), נתן בן יואל פלקירה (מאה 13), משה בן יהושע נרבוני (מאה 14), ארנו דה וילנובה (מאה 14), ואחרים. כמו כן, כאמור, נקרא כמה מן המחקרים החשובים שעסקו בנושא, נברר את הטיעונים החשובים שהוצגו במסגרתם, ונבחן את שיטות המחקר השונות בהן נקטו החוקרים/ות המחברים/ות. במהלך הקורס תשולב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות, שעיקרן מתן כלים לקריאה ביקורתית של טקסטים, וכן הדרכה בכללי הכתיבה האקדמית. הדבר יעשה תוך שימוש בחומרי הקריאה של הקורס, ובמקביל לתכנים הנלמדים בו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 30%; מטלה מסכמת – 60%. אופן הוראה: תרגיל לפיתוח מיומנויות למידה

קולנוע וקוגניציה‏ (06621126)

שיעור

ד"ר רונן צדקה

Film and Cognition קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנו עית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

מבוא לפוסט-מודרניזם‏ (06621156)

שיעור

ד"ר חיים דעואל-לוסקי

INTRODUCTION TO POST-MODERNISM

1.המצב המודרני והעולם המערבי: תפיסת המציאות הריאלית והרומנטית
2.המצב הפוסט-מודרני: מות האדם ופרוק הערכים במסורת, במדינה ובאמנות
3.המפנה ה- I בפילוסופיה המודרנית: ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום
4.המפנה ה II : ביקורת הסוביקט של דיקארט והצו הקאטגורי של קאנט
5.פרידריך ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה קיומית
6.ביקורת ההיסטוריה, ביקורת המדע והמודלים הסיבתיים והניגודיים
7.מיהו האחר ומהו ההבדל: מישל פוקו, ביקורת השלילה וגילוי השגעון
8.משיפוט הטעם הטהור [של קאנט] לעבר הכרה בעליונותה של האמנות
9.מבוא למחשבה החדשה על המוסר: רלטיביזם מוסרי או אתיקה חדשה?
10.מהו ה"שפע" ומהו ה"צימצום" – בין האמנות המודרניות לפוסט מודרנית - I
11.האמנות המודנית מול האמנות הפוסט מודרנית II: בין פיקאסו ודושאן
12.הפילוסופיה כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם והגלובליזציה
13.העיסוק במשמעות באמנות הגוף והמיצג, הקולנוע, הוידאו ארט
14.תמונת העולם החדש בעקבות המחשבה הפוסט מודרנית: ריבוי ואחדות.

מודרניזם, אנטי-מודרניזם ופוסט מודרניזם‏ (06621157)

שיעור

ד"ר נסים גל

Modernism, Anti-modernism and Post-modernism מלחמת העולם השנייה הינה ציון דרך למפנה חברתי, גיאוגרפי ופוליטי באמנות המערב. השיעור יקרא בעיניים פוסט-מודרניות את המודרניזם המוקדם ואת שיאו של המודרניזם בארה"ב, וימשיך עם התהליך האמנותי, שהחל לערער בשנות ה-60 - 70 על הנחות היסוד המודרניסטיות והגיע לגיבוש של תודעה חדשה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. הדיון ישלב סוגיות מרכזיות שהעסיקו את האמנים ואת התקופה בה אנו דנים: הפוליטיקה של האוואנגארד, נקודות השקה שבין אמנות גבוהה לתרבות פופולרית, ייצוגים של הבדל מגדר וזהות אתנית (גזעית), צנזורה, אקטיביזם, הסביבה החברתית והאקולוגית, המוזיאון והאמנות הציבורית. במהלך הקורס נקרא את מאפייניה של האמנות העכשווית על רקע ההיסטוריה המודרניסטית, ונדון במספר מושגים השגורים בשיח העכשווי של האמנות החזותית – אוונגארד וניאו-אוונגארד, אמת, יחסי ייצוג-מציאות, אחרוּת, ביקורת, לוקאליות מול גלובליות וכיו"ב.

גלובליזציה, שוק העבודה והקרב על מדינת רווחה‏ (06621158)

שו"ת

ד"ר אפריים דוידי

Globalization, the Welfare State and the Labor Movement

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח התהליך הכלל-עולמי המוגדר כ"גלובליזציה" והשלכותיו על עולם העבודה, המדיניות הממשלתית ורשת הביטחון הסוציאלי, על רקע ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בעולם ובארץ ועל רקע התפיסות הרעיוניות לגבי תפקיד המדינה, צדק חברתי וזכויות חברתיות. .
נושאים:
1.מהי הגלובליזציה? האם בכלל קיימת גלובליזציה? קיצור תולדות הגלובליזציה.
2.פס הייצור העולמי והשלכותיו על המשק המקומי.
3.מנגנונים בינלאומיים ומקומיים המקדמים גלובליזציה.
4.גלובליזציה והקרב על מדינת הרווחה.
5.מרכז ופריפריה, האם קיימים גבולות לגלובליזציה? האם ניתן לקדם מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית במסגרת הגלובליזציה?
6.קפיטליזם, צמיחה כלכלית, שוויון וזכויות חברתיות.
7.הגלובליזציה והמעורבות המדינה בכלכלה ובחברה - השנוי בתפקיד המדינה.
8.גלובליזציה עובדים, פערים, עוני וקבוצות מקופחות - המקרה של הנשים.
9.התנועה האנטי-גלובלית: מקורות רעיוניים, צורות התארגנות, הישגים וכישלונות.
10. סיכום: העולם בעידן הגלובליזציה - האם קיימת חלופה לניאו-ליברליזם?

רומנטיקה ואידיאולוגיות פוליטיות בגרמניה, 1770-1918‏ (06621176)

שיעור

ד"ר דורון אברהם

Romanticism and Political Ideologies in Germany, 1770-1918.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של ההתרחשויות. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבדוק את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון בקורס יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המהפכה עצמה ובעשור הריאקציה שאחריה. במסגרת זו נדון גם במאפייניהם ודרכם של הסוציאליזם והקומוניזם. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נבחן את התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, ובמאבקם בסוציאליזם המתחזק. נברר את משמעותו המעשית של השינוי האמור הן בנוגע למתרחש בתוך גרמניה והן בזירת יחסי החוץ, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

טכנוטופיה ותרבות הסייבר‏ (06621269)

שיעור

מר משה אלחנתי

Techno-Utopia and Cyberculture * קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה קשה להגזים בעת הזו, בחשיבות ובמידת ההשפעה התרבותית והחברתית הנודעת לאינטרנט כמדיום תקשורת וכמרחב חברתי פעיל. כתוצאה מכך, עולם המחקר שופע בעשור האחרון עבודות העוסקות בהשלכות האקטואליות של הרשת, אך רק מעט מאד עבודות מתוך השפע הזה, מנסות להביט בהתרחשות זו מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. ואולי דווקא בשל כך, השיעור המוצע מבקש לעסוק בתרבות הסייבר ולא בהשלכותיה המיידיות, השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים קרי, במקורות שהזינו את השיח המכונן של תרבות הסייבר. נעסוק אפוא בהקשר ההיסטורי דהיינו, נציג את שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, המוטמע באופן שיחסים אלה מוצגים החל מן המאה- 18. במהלך הסמסטר נעמוד על ההיסטוריה האקטואלית של האינטרנט, ונמקמם אותה כחלק בלתי נפרד מהולדת עידן האינפורמציה וכתוצר ישיר למלחמה הקרה ולאידיאולוגיה הקיברנטית. בהמשך נסקור כמה אופני שיח אופטימיים שאפיינו את שיח הסייבר המוקדם וביניהם: הסייברספייס והרטוריקה הטכנו-אוטופית. טכנו-רומנטיציזם בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית. מכונות אינפורמציה ואבולוציה טכנולוגית. מוטיב הסְפר האמריקאי וחברת הסייבר. 'המכונה שבגן' והפשרה הדיגיטלית: טכנולוגיה וטבע באתוס האמריקאי. המכונה הדיגיטלית והאנרכיזם ההדוניסטי. זהות וירטואלית: סייבורגים באזור הלימינלי.

* קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה

מבוא לרטוריקה‏ (06621450)

שיעור

ד"ר שי פרוגל

Introduction to Rhetoric הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק. בקורס נסקור באופן היסטורי ורעיוני מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. נכיר כל השקפה דרך הטקסטים המרכזיים שלה ונעמוד על הנחות היסוד השוכנות בבסיסה. הדיון יתחיל עם הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, ויסתיים בהשקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן. קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

ז`אק לאקאן‏ (06622048)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים‏ (06622052)

שיעור

ד"ר תמר אילת -יגורי

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives
מטרת הקורס: תשובות שונות לשאלת משמעות החיים, החל בערכים כגון: אושר, אמונה, מוסר או אהבה, וכלה בתהליכים של בניית משמעות וסיפור חיים.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? בדיון הפילוסופי יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. בדיון הפסיכולוגי יוצגו גישות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, אריסטו, יום, פסקל, שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, ויטגנשטיין וקאמי; וכן לעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

ברלין-פריז-וינה: תרבות אורבנית ומודרנה 1914-1890 ‏ (06622058)

שיעור

גב` רוני רצ`קובסקי

Berlin, Paris, Vienna: Urban Culture and Modernity 1890-1914

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות, בתי קפה וקברטים נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.
הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה משלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות הקפיטליזם והתרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; פוליטיקת ההמונים ועליית המפלגות הסוציאליסטיות והאנטישמיות; טכנולוגיה ותחבורה עירונית; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר; ולבסוף – הזיהוי של היהודים עם המודרנה והעיר הגדולה, הן בשיח האנטישמי והן בשיח הציוני.
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, קטעי סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

יהדו(יו)ת ב"עידן החדש": מפגש בין תרבותי‏ (06622061)

שיעור

ד"ר מריאנה רוח-מדבר

Judaism(s) in the New-Age: Multicultural Crossroads

תופעה חדשה תופסת בעשורים האחרונים תאוצה גוברת בעולם המערבי תחת כותרת הגג "העידן החדש". לתופעה זו פנים וביטויים רבים – תנועה חברתית, התעוררות רוחנית, ביקורת תרבות ואלטרנטיבה לממסד (הן הממסד הדתי והן מוסדות חילוניים שונים), תורות ומדעים חדשים ועוד. תופעה זו משפיעה באורח מכריע בשדות התרבות השונים בעולם כולו, ובעשור האחרון משגשגת תרבות העידן החדש גם בישראל, חלקה ב"ייבוא" של תופעות הקיימות בעולם המערבי, וחלקה בסינתזות חדשות המייצגות את האופי היהודי-ישראלי הלוקלי. תופעות אלה מעוררות עניין רב ובעלות השפעה פוטנציאלית אדירה על החברה הישראלית, הזהות היהודית, הערכים והשיח המובילים ועוד.
בקורס יילמדו מאפיינים כלליים של תרבות העידן החדש, תוך התמקדות במפגש הבין-תרבותי עם קהילות וגישות יהודיות בישראל ובעולם. תיערך סקירה של מפגש זה – היקפו, דוגמאות לטיפוסים הנוצרים במפגש, תורות ופרקטיקות חדשות, מקבילות בעולם הנוצרי, ועוד. יוצגו תוצרים תרבותיים חדשים המבטאים – או מתמודדים עם – מתחים שונים הנוצרים במפגש זה. כך, למשל, יידונו ההבדלים בין העידן החדש היהודי-ישראלי לבין תופעות יהודיות ניו אייג'יות אחרות שנוצרו ברחבי התפוצות בעשורים האחרונים. סוגיות לדוגמה: פתרונות שונים למתח שבין ערכים גלובליים ואוניברסליים לבין לוקליוּת ופרטיקולריות, השיח בנוגע לממסד הדתי מחד גיסא ולמגמת החילון מאידך גיסא, תפיסות חדשות אודות מקומו הייחודי של עם ישראל בין משפחת העמים, טקסטים המתייחסים לפרקטיקות הלכתיות מסורתיות, לוח השנה האלטרנטיבי, מיתוסים חדשים על תולדות עם ישראל, ועוד.
חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה.

חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה

תרבות ומאבק: שולטים נשלטים והשאיפה לצדק חברתי‏ (06623059)

סמינר

ד"ר איתן גינזברג

Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), ממפתחיה המרכזיים של תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות והתנגדות החלשים בנסיבות תרבותיות יום-יומיות והיסטוריות; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, ממפתחי מושגי ההגמוניה; עמנואל לה רוי לדורי (Ladurie) ולואיס גונסאלס אי-גונסאלס (González), ממפתחי ה"מיקרו-היסטוריה"; על ספריו של אאוג'ין ג'נובזה (Genovese) שעסק רבות בשאלת ההתנגדות הסמוייה למצבי העבדות בארה"ב; וכן על ספריהם של ברינגטון מור (Moore Jr.), שעסק ביחסים שבין ציות למחאה חברתית בנסיבות של אי-צדק חברתי ושל קאלה לאסן ונעמי קליין, שעסקו בשאלות של שיבוש תרבות והתנגדות לקפיטליזם הצרכני. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, גדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית.

אכזריות בין ניטשה לפרויד‏ (06623070)

סמינר

ד"ר ענת רימון-אור

Cruelty Between Nietzsche and Freud

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח', פוסט-מודרניזם' ו'צדק חברתי'.
הסטודנטים ידרשו להשתתף בפגישות להגיש שלושה רפרטים קצרים, כתובים, במהלך הסמינר, ועבודה מסכמת בסופו.
הסמינר יציע מסגרת לדיון במושג 'הבנליות של הרוע' באמצעות עיון בכתבים של פרידריך ניטשה וזימגמון פרויד. אצל שני ההוגים חשיפת כאב מודחק ומודעות לתחושות חוסר נחת, כמו גם רכישת היכולת להיענות להם, מסתברת ככוח מניע של החיים, וכגורם המארגן מחדש את משמעותם של נתוני החושים. במקביל, מסתברת ההיענות לתחושות חוסר הנחת ולכאב, אצל שני הוגים אלו, כמקור של מצוקות לאחרים לסובייקט הפועל, אשר מהן עליו להתעלם, אם ברצונו להעצים את חייו. דחיקת מצוקות, אשר גורם אופן ההתנהלות 'השגרתית', אל מחוץ למסגרת מושאי ההוראה האפשריים מסתברת, מצידה, כגורם (הפועל באופנים שונים) לתופעות של אכזריות שהורסת את הסובייקט ואת סביבתו.
נדון בהופעתו כפולת הפנים של היחס לכאב בשתי הגישות, וננסה להבין אותה על רקע תופעת יחסי הכוח שבהם מתפקד האדם לפי ניטשה, על רקע מושג 'החזרה הכפייתית' של פרויד ועל רקע הבחנתו בין פעולת יצרי החיים ליצרי המוות.
על רקע הדיון הזה נקרא בספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים" ונדון בניסוי 'מכות החשמל' של סטנלי מילגרם, אשר נערך בהשפעת ה'דו"ח' של ארנדט. בסמינר אציע לתלמידים לראות בניסוי של מילגרם וב'דו"ח' של ארנדט שתי תופעות שונות של אכזריות, אשר על רקע הדיון המקדים, ניתן להבין כיצד הן הופכות 'בנליות' במהלך התנהלותו של האדם.

למה מלחמה? – פרשנות פסיכואנליטית לסוגיות אקטואליות‏ (06623075)

סמינר

ד"ר ענר גוברין

?Why War

התובנות הפסיכואנליטיות חורגות מתחום הפסיכותרפיה והספרות ומאפשרות מבט חד ומעניין להבנת סוגיות אקטואליות. בקורס זה נבדוק באיזו מידה ניתן להשתמש בפרשנות הפסיכואנליטית על מנת לחקור את השיח הקשור לאלימות בין עמים וקבוצות תוך התייחסות לשאלות של מוסר.
נפתח בקריאת ההתכתבות "למה מלחמה?" בין פרויד לאינשטיין (1932) ובמאמרו של פרויד "מחשבות בעיתות מוות ומלחמה" (1915) , משם נתחקה על שורשי הרוע האנושי כפי שהוא מתואר בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות (קליין, ביון). בחלק השני של הקורס ננסה להבין תופעות כמו טרור, לאומיות ופטריוטיזם והמשמעות הפסיכולוגית של פצצת האטום תוך התייחסות למוקדי קונפליקט בעולם ובארץ כמו ה- 11 בספטמבר והסכסוך הישראלי פלסטיני.

הקורבן והמחשבה הפילוסופית ‏ (06623079)

סמינר

ענת רימון-אור

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

היסטוריה עתיקה : ספרות, מסמך ודמיון‏ (06721106)

שיעור

פרופ` יונתן פרייס

הנרטיב החלק והשותף של תולדות יוון ורומא בעת העתיקה, שמובא בספרי הוראה וספרים פופולאריים, אינו משקף את הקשיים בשחזור היסטוריה כה רחוקה, ואת התפקיד המרכזי שמשחק דמיונו של ההיסטוריון כדי למלא חורים גדולים בעדויות, ולנסות לראות את העולם העתיק דרך עיניהם של אנשי התקופה. בשיעור ייסקרו כל החומרים שאיתם אנו מרכיבים את הנרטיב המודרני של העבר הרחוק, ההגבלות הטמונות במפעל זה והמקום המרכזי של דמיון.
Textbooks and popular books create the false impression of a single, fluent narrative of the history of Greece and Rome. The reality is not so simple, and in fact ancient historians require a great deal of imagination to fill in gaps in evidence, place themselves in foreign and distant cultures. This course will survey all the materials which go into reconstructing the history of ancient Greece and Rome, the limits of reconstruction, the central role of imagination.

רבנים, חצרנים ובעלי מלאכה: החברה היהודית בספרד‏ (06772051)

תרגיל

פרופ' אליעזר גוטווירט

התרגיל יעסוק ברבדים השונים של האוכלוסייה היהודית בספרד. נקרא מקורות ראשוניים מימי הביניים על הנושא.

תיאוריה וביקורת של הספרות והתרבות‏ (06801300)

שיעור

ד"ר אייל דותן

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה, הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים.

סגור למי ששמע מבוא לתיאוריה וביקורת

דת ומדע - מעשה בראשית בהגות ימי הביניים‏ (06902624)

שיעור

גב` רבקה קנלר

אחד מן הנושאים המרכזיים במפגש הבין תחומי בין דת למדע בפילוסופיה היהודית של ימה"ב היתה, ונותרה כך עד היום הזה, שאלת בריאת העולם. התפישה המדעית הרווחת בימי הביניים היתה תפישת קדמות העולם האריסטוטלית. עמדה זו הציבה אתגר קשה ביותר בפני הוגים יהודים והוגים בני הדתות המונותאיסטיות האחרות שהאמינו באל בורא עולם מחד גיסא ובאמיתתה של הפיזיקה האריסטוטלית מאידך גיסא.
הוגי התקופה נדרשו להתמודד עם תורת הקדמות והשלכותיה במישור הפילוסופי, ועם הפיזיקה האריסטוטלית מול כתבי הקודש - במישור הפרשני.
בקורס זה נשתדל לבחון כיצד ניסו ההוגים היהודים בימי הביניים להגן על עמדתם הדתית, לפשר בינה לבין התפיסה הפילוסופית-מדעית או לערער עליה. נתמקד בעיקר בתורות הבריאה של ר' אברהם אבן עזרא, הרמב"ם ושמואל אבן תיבון. את תורותיהם נבחן משני הבטים: ההיבט התיאורטי וההיבט הפרשני: נציג את עמדתם בשאלת בריאת העולם לצד פירושיהם לפרקי המקרא העוסקים בשאלה זו.

מבוא לגיאוגרפיה כלכלית-פוליטית Introduction to political and economic geography‏ (06911577)

שו"ת

ד"ר אמנון קרטין

האדם ופעילותו במרחב אחראים במידה רבה לשינוי מתמיד של הסביבה וצביונה. ברובו, תהליך זה מונחה ומכוון התכתיב האנושי, שמושפע במידה רבה על ידי תופעות, תהליכים ושחקנים פוליטיים, כמו למשל המדינה. כיצד מעצבת הסביבה הגיאוגרפית תפישות ותהליכים פוליטיים וכיצד משפיעים תהליכים פוליטיים על דמותה של הסביבה אלה השאלות המרכזיות המעסיקות את הגיאוגרפיה המדינית. לברור סוגיות אלה יעסוק הקורס בהתפתחות ההגות העיונית בתחום, באופייה וטבעה של מדינת הלאום, בשאלת הריבונות, מעמד הטריטוריה וגבולות המדינה, במאבק על משאבים חוצי גבולות, בתמורות המתחוללות במערכת הפוליטית הגלובלית ובהשפעותיה על מדינת הלאום. הקורס יעסוק עוד בהיבטים בסיסיים של גיאוגרפיה כלכלית פוליטית.

מבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית Introduction to human geography‏ (06911588)

שו"ת

ד"ר טובי פנסטר

מטרת המבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית הינה להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית אשר יהוו תשתית ללימודי המשך בתחום. הקורס יכלול את הנושאים הבאים:  יחסי אדם , חברה ומרחב  המקומי והגלובלי בהקשר חברתי ותרבותי  המתח שבין 'העצמי' ל'אחר' במחקר הגיאוגרפי  טבע ותרבות  זהויות חברתיות ותרבותיות והמרחב  העיר , החברה והתרבות בעידן הגלובלי במהלך הקורס נבחן את התפתחות המחקר הגיאוגרפי בכל אחד מהנושאים הללו תוך שימת דגש על ההקשר העכשווי שלהם ללימודי הגיאוגרפיה האנושית.

גיאוגרפיה היסטורית INTRODUCTION TO HISTORICAL GEOGRAPHY‏ (06912234)

שו"ת

פרופ' גדעון ביגר

קורס מבוא לשיעורים בגיאוגרפיה היסטורית. קורס המבוא ייבחן את הקשר בין הדיסציפלינה הגיאוגרפית לתחום הגיאוגרפי-היסטורי. ייבחנו הקשרים בין הזמן ההיסטורי לנוף, בין העבר לבין ההווה. ידונו נושאים שונים מתחום המידע הגיאוגרפי-היסטורי כמו חתכי רוחב ואורך, דיון ביתרונות ומגבלות מקורות המידע ועוד. יבחן הקשר בין תהליכים ואירועים היסטוריים לבין התפתחות הנוף בארץ ובעולם. מסגרת השיעור. ייחודו של השיעור גם בדרך העברתו. השיעור יינתן שבוע אחד בכיתה ושבוע בשטח. בין הנושאים שידונו בכיתה: למהותה של הגיאוגרפיה ההיסטורית. שיטות מחקר בגיאוגרפיה היסטורית. מקורות מידע ומגבלות החומר. שימור אתרים, משארי עבר בנוף ההווה. הזמן והמרחב הגיאוגרפי. גיאוגרפיה היסטורית שימושית. הסיורים בשטח, בשעת השיעור, יערכו למקומות הבאים: תל קסילה, יפו העתיקה, המושבה הגרמנית-אמריקאית, נווה צדק, נמל תל אביב ואצטדיון המכבייה הישן. דרך הלימודים קריאה מודרכת של מאמרים ודיונים בכיתה בנושאים שפורטו לעיל, סיורים בשטח, ודיון בקשר שבין המידע הכללי לתופעות בנוף הגיאוגרפי. הגשת תרגילים ליישום הלימוד התיאורטי. בסיום הקורס יערך מבחן המבוסס על הדיונים בשיעורים, חומר הקריאה, התרגילים והסיורים בשטח.

מבוא לגיאוגרפיה רפואית(גיאוגראפיה של בריאות וחולי) INTRODUCTION TO MEDICAL GEOGRAPHY‏ (06912477)

שו"ת

ד"ר מיכה הופ

מטרות הקורס: הקורס מציג את ההיבט המרחבי של תחלואה ובריאות; וסוקר את השפעתן של מחלות על ההסטוריה האנושית ועל ההתפתחות והתפוצה הגיאוגראפית של חברות ותרבויות. הדגש העיקרי בקורס מבוא זה הן מחלות מדבקות. ברקע הדברים נסקרים עקרונות החשיבה האפידמיולוגית, מוצגים הכלים המדעים לחקר גורמי מחלה והשיטות לניתוח סיבות תחלואה במרחב קהל יעד: הקורס מיועד גם לתלמידי תואר ראשון. וגם לתלמידי תואר שני שירצו להמשיך בקורס ההמשך המתקדם באפידמיולוגיה גיאוגרפית שילמד בסמסטר שני (קורס מס' 0691433401). תכנים: (לוח המועדים המצויין גמיש ויותאם לקצב ההתקדמות) מבוא: (שבוע 1-2) 1. סקירה הסטורית של מדעי הבסיס של התחום: אפידמיולוגיה, גיאוגרפיה ודמוגראפיה. תחומי העיסוק של אפידמיולוגיה והתפתחותם; הכלים המדעיים לניתוח תופעות של חולי ומצב בריאות. 2. מחלות ותחלואה: הגדרות והתפתחות מושגים: ממחלות מדבקות לתחלואה כרונית 3. כלים ומושגים אפידמיולוגיים:  תחלואה morbidity ותמותה mortality  המצאות prevalence והתארעות Incidence  מדדי סיכון: risk ratios; relative risk  סיכון תורם: attributable risk 4. מחלות וגיאוגראפיה:  קשרי מחלה-מרחב,  תנועת מחלות במרחב  מחזוריות של מחלות,  מחלות ואקלימים – טרופי צפוני ממוזג - מבוא מורחב לגיאוגרפיה של מחלות (שבועות 3-13) 5. המצב הטבעי - מחלות מדבקות: (שבוע 3-5)  תמונת התחלואה העולמית עד המאה ה – 19,  המשולש האקולוגי: מחולל, פונדקאי, סביבה (מחלות אנדמיות - מלריה, בילהרציה, קדחת צהובה)  המחזוריות של מחלות מדבקות: השפעות אקלים, סביבה וביולוגיה, (כולרה ומחלות עונתיות  הסטוריה של המגיפות הגדולות: הגורם האנושי - דיפוזיה וצפיפות (אבעבועות שחורות, דבר, עגבת) 6. מחלות והמעבר לחקלאות (6-7)  מחלות של ציידים לקטים  מחלות של תרבויות חקלאים 7. המהפיכה הבריאותית הראשונה - הירידה בתמותה ועליה בתוחלת חיים במאה ה 17 (6-7)  שיפורים בסביבת חיים באירופה במאה ה 17, (שחפת)  תוחלת חיים,  מושג הקוהורטה (קבוצת לידה) ומשמעויותיו 8. המהפיכה הרפואית-מדעית: הגילויים הגדולים ברפואה, השתלטות על המחלות הבקטריאליות (8-9)  השפעת השיפור בסביבת החיים בחצי השני של המאה ה 19 (קוך ופסטר, שחפת)  פיתוח תכשירים אנטי בקטריאליים (צרעת ומחלות ילדות)  מלחמת עולם II וחומרי הדברה (מחלת שינה, לישמניאזיס)  פיתוח חיסונים (פוליו, אבעבועות שחורות, כלבת) 9. המחלות של החצי השני של המאה העשרים - מעבר מתחלואה מדבקת למחלות כרוניות (שבועות 10-11))  שינויים ברמת חיים והשפעתם על תחלואת שפע: (השמנה, מחלות לב, סכרת)  שינויים בתוחלת חיים והשפעתם על תחלואה - מחלות כרוניות (דלקת פרקים, אובדן סידן)  שינויים בסביבת החיים וזיהום סביבתי: (סרטן וגורמיו [דיון בסוגיית הקישון]). 10. חזרתן של המחלות המדבקות: ( שבועות 12)  הופעת מחלות ויראליות חדשות/לא מוכרות (AIDS)  תיירות ותחבורה אוירית כאמצעי הפצה של מחלות (SARS)  התפתחות חשיפת יתר לאנטיביוטיקה (חזרתן של השחפת והמלריה)  ביו טרור וסכנת מחלות יזומות (אבעבועות שחורות ואנתרקס) מבוא מקוצר לגיאוגרפיה של בריאות (שבוע 14 ) 11. יחסי גומלין בין גיאוגרפיה וכלכלה והשלכותיהם על תחלואה:  ביטויים מרחביים של עושר ועוני, מחלות של עניים ומחלות של עשירים  העיר והפרוור - drift theoryומחלות נפש  הרחבת ההגדרות של בריאות וחולי: המשולש המודרני - סמים, זנות ואלכוהול 12. אבטחת שירותי בריאות לאוכלוסיות שונות:  השפעות גיאוגרפיה ודמוגרפיה על אספקת שירותי בריאות (טיפות חלב ושירותים לבתי אבות)  אספקת שירותי בריאות באיזורי כפר: מודל בתי החולים האיזוריים  אספקת שירותי בריאות לאוכלוסיות שוליות: ביטוח בריאות לעובדים זרים קריאה: 1. ספר יסוד באפידמיולוגיה, בכריכה רכה שראוי שיהיה בספריה של כל תלמיד: 1. Friedman, G.D., Primer of Epidemiology’ 4th Ed. 1994 McGraw Hill 2. ספר יסוד בגיאוגרפיה רפואית, נמצא בספריה בשני עותקים Meade, M.S; and R.J. Earickson: Medical Geography,2000 Guilford, 2nd edition (ISBN 1-57230-558-4,) 3. סדרת מאמרים ומצגות נמצאת באתר של המרצה באוניברסיטה 4. מידע רקע על מחלות באתרים מרכזיים:MEDLINE CDC; WHO; NIH; BMJ; MERCK-MEDICUS; JAMA; מטלות: השתתפות בשיעורים, קריאה,. בחינת סיום בחינה וציון הסופי: בחינת סיום.