מבוא ללוגיקה‏ (06181012)

שיעור

גב` דנה ריזנפלד

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.

תוכן הקורס:

1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.

מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

מבוא לפילוסופיה של הלשון‏ (06181015)

שיעור

גב` דנה ריזנפלד

המבוא לפילוסופיה של הלשון מציג סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).
תכנית הקורס עפ"י שבועות:

1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
2- 3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
6-7. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם).
8. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
9-10. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
11. סטרוסון על שימוש – תשובה לראסל
12. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.

פילוסופיה של הלשון - שיעור המשך‏ (06182401)

שיעור

ד"ר ענת מטר

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית של תפישות שפה בשנה בה הסתיים שיעור המבוא – 1950. נדון ביחסי משמעות ואמת כפי שהם עולים במספר שיטות פילוסופיות וכן בקשר בין אלה לבין עמדות יסוד באשר למהות הפילוסופיה ואפשרויותיה. בין הגישות הנסקרות: נטורליזם, פילוסופיית השפה הרגילה, תפישות ריאליסטיות ואנטי-ריאליסטיות, סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה. בין ההוגים הנלמדים: קווין, אוסטין, דיווידסון, דאמט, סוסיר ודרידה.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים משל חלק מן ההוגים האמורים, וכן משל קריפקה ופטנם. רשימות ביבליוגרפיות – לשיעור ולתרגיל – תמצאנה על אתר הקורס.
הקורס יסתיים במבחן בית.

צורה ותוכן: בשפה, במחשבה ובמחשב‏ (06182834)

שיעור

גב` הגר מסחרי

החוויה הבסיסית שלנו של העולם היא כאוטית: החושים שלנו מציפים אותנו באינפורמציה ואנחנו מנסים להבין אותה; מנסים להשליט סדר בתוך זרם בלתי פוסק של נתונים, על מנת שנוכל לחיות בעולם. כך מתוך שטף של אינפורמציה נולדות החוויות החושיות שלנו, נבנים המושגים שלנו ונוצרות המילים המתארות אותם. מהם התהליכים שמשמשים אותנו לבודד אלמנטים בתוך השטף? עד כמה הם מושפעים מן האינפורמציה שבאה מן החוץ ועד כמה הם מושפעים מהמערכת שקולטת את האינפורמציה – כלומר, ההכרה האנושית? כמה מולד וכמה נרכש? מדוע לאובייקטים (להבדיל מפעולות או מיחסים) יש מקום מרכזי כל כך בשפה ובמחשבה האנושית? וכיצד משמשות המילים ככלי לארגון מידע בשפה?
נבחן מספר תשובות שניתנו לשאלות הללו לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה, החל מהאמפיריציסטים הבריטים, דרך קאנט וכלה בראסל ובפוזיטיביסטים הלוגיים. נכיר את הדיון הפילוסופי בסוגיות האלו במאה ה-20 וה-21 : קוויין, דייוידסון, פאטנם, דרצקה, דנט ופודור, ונציץ אל הדיון שנערך בנושאים אלו מחוץ לפילוסופיה, בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובמדעי המחשב.
הקורס יסתיים בבחינת בית.

תרבות וקונפליקט‏ (06182843)

שיעור

פרופ' אלעאי אלון

מטרת הקורס הינה להצביע על מרכיב התרבות שבסכסוכים ובניהולם. התזה המרכזית של שיעור זה הינה שלמרות שסכסוכים קיימים בכל חברה, הם אינם מוסד אוניברסאלי בלבד. יתר על כן, מושגים, השקפות עולם, עקרונות, אמונות, ערכים, מוסדות והתנהגויות קובעים לא מעט את תפיסת מוסד הסכסוך, את הסיבות לו, את מידת חומרתו, ואת האמצעים לניהולו וליישובו, ובכך מהווים את המסד שעליו נבנות שאר הגישות לסכסוך. המבוא הכללי יודגם בעיקר על-ידי תרבות האסלאם דוברת הערבית.

דיווידסון: אמת, משמעות, מחשבה‏ (06183834)

סמינר ב.א.

דנה ריזנפלד

The considerations I have put forward do not apply to language only; they apply equally to thought in general. Belief, intention, and the other propositional attitudes are all social in that in that they are states a creature cannot be in without having the concept of intersubjective truth, and this a concept one cannot have without sharing, and knowing that one shares, a world, and a way of thinking about the world, with someone else (“The second person” Davidson 2001:121).

שלושת המושגים בהם עוסק הקורס; אמת, משמעות ומחשבה, קשורים זה בזה ומהווים את מרכז הכובד של הפילוסופיה של דוידסון. למעשה, שאר המושגים והנושאים המרכזיים המאפיינים את הפילוסופיה של דוידסון כרוכים בשלושת אלו: פרשנות רדיקלית, עקרון החסד, הדוגמה השלישית, דחייתם של כללים, תורת אמת נוסח טרסקי, טריאנגוליצה ועוד. הסמינר יתחקה אחר תפקידם והשפעתם של מושגים אלו במסגרת הפילוסופיה הדוידסוניאנית ובמהלכו יקראו מאמרים מתקופות שונות בכתיבתו של דוידסון בתחום פילוסופיית הלשון והמיינד.

מחלוקות בפילוסופיה ובמדע‏ (06183844)

סמינר ב.א.

פרופ` מרסלו דסקל

האם מחלוקות הן תופעה שולית בפילוסופיה או במדע? אם כן, כיצד להסביר את תכיפותן והשפעתן הרבה בשני התחומים הללו. ואם לא, שמא יש להן תפקיד חיוני כלשהו הן בפילוסופיה והן במדע, זולת היותן "גורם מפריע" או "סקנדל", כפי שכינה קנט את עצם קיומן של מחלוקות בפילוסופיה (סקנדל שלדעתו המדע השכיל לחסל). ואם יש למחלוקות תפקיד חיוני במדע ובפילוסופיה, מהו ומה השלכותיו המטה-מדעיות והמטה-פילוסופיות?.

אלה השאלות בהן יעסוק הסמינר.

כדי להשיב עליהן יוצגו חלק מתוצאות המחקר שהמרצה עורך זה שנים רבות בנושא. אך בעיקר יתרמו המשתתפים בסמינר ע"י איתור מחלוקות בתחומי המחקר הנוכחיים שלהם והבאתן לדיון בכיתה. ניסיון העבר הוכיח שהשתתפות מסוג זה מועילה ביותר למיקוד ולקידום מחקריהם.

רמזים לביבליוגרפיה רלוונטית ניתן לחפש (ולמצוא) באתר:
www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal

שיטות ניתוח טקסטים:רטוריקה, תרבות וספרות צרפתית‏ (06252171)

שו"ת

גב` סילבי עוזיאל

השעור יעניק לתלמידים מיומנויות בניתוח הטקסט הספרותי בפרט ובחקר השיח התרבותי בכלל. מטרתו לספק כלים לניתוח המימד הארגומנטטיבי של השיח, כלומר הנסיון להשפיע ולשכנע.השיעור יעסוק במימד הנרטיבי של השיח (אומנות הסיפור) ובבחינת ז'נרים שונים, כגון הרומן בגוף ראשון, המכתב האישי, מאמר המערכת, המסה, ועוד. המושגים יוצגו אגב ניתוח מגוון רחב של טקסטים מן המאה ה-20.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מבוא לבלשנות‏ (06271010)

מבוא שנה א`

גב` איה מלצר, מר ליאור לקס

הקורס מציג את אפיקי המחקר בתחום הבלשנות המודרנית. בתחילת הקורס נגדיר את הנחות היסוד של הבלשנות המודרנית ואת מטרותיה. במהלך הקורס נכיר את תחומי המחקר השונים שהיא כוללת: תחביר העוסק במבנה המשפט, סמנטיקה - במשמעות היחידות שמרכיבות את המשפט ומשמעות המשפט כולו, פרגמטיקה - במשמעות ביחס להקשר, מורפולוגיה - במבנה המלה, פונולוגיה - במבנה מערכת צלילי השפה, בלשנות היסטורית - בהתפתחות השפה, ורכישת שפה - באופן שבו ילדים רוכשים את שפת אמם.

מבוא לסמנטיקה‏ (06271142)

מבוא שנה א'

ד"ר נירית קדמון

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית. חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות... חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'. חלק 3: סמנטיקה קומפוזיציונאלית מודל-תיאורטית (אכסטנציונאלית) של פראגמנט של אנגלית הכולל פרדיקאציה וקַשָרים. חלק 4: מבוא לא-פורמאלי לתחשיב פרדיקאטים (כלומר לוגיקה עם כימות). משתנים כבולים/חפשיים, נוסחאות פתוחות/סגורות, יכולת התאמה בין משפטים בשפה טבעית לנוסחאות של תחשיב פרדיקאטים. A fairly slow-paced (though in-depth) introduction to truth-conditional semantics of natural language. PART 1: Basic concepts, goals and methods (including connections to syntax and pragmatics). Reference, sense, entailment, presupposition, conversational implicature, compositionality... Reading: chapter 1 of: Chierchia, Gennaro and Sally McConnell-Ginet, 2000: Meaning and Grammar: An Introductions to Semantics, MIT Press PART 2: Detailed discussion of the following article. Frege, gottlob, 1982: 'Über Sinn und Bedeutung', Zeitschrift für Philosophie und philosophische Kritik, pp.22-50. English translation: 'On Sense and Reference', in P. Geach & M. Black )eds.(, 1980: Translations from the Philosophical Writings of Gottlob Frege, Blackwell, Oxford. Reprinted in A.P. Martinich (ed.), 1985: The Philosophy of Language, Oxford University Press, Oxford. PART 3: Compositional model-theoretic semantics (extensional) for a fragment of English which includes predication and truth-conditional connectives. Derivation of truth-conditions, proofs of simple (semantic) entailments. Reading: chapter 2 of Chierchia & McConnell-Ginet 2000. PART 4: Informal introduction to predicate calculus (i.e., logic with quantification). Bound/free variables, closed/open formulas, skill of matching English sentences with PC formulas.

מבוא לחקר השיח‏ (06272002)

שיעור בחירה

פרופ` רחל גיורא

הקורס יעסוק בבעיות המרכזיות הנדונות בחקר השיח. מושג השיח מתייחס לכל מיני טקסטים, בין אם הם כתובים (כמו מאמר) או מדוברים (כמו שיחה). שאלות כמו תקינות השיח (קוהורנטיות), מבנה השיח (האינפורמטיבי, הסיפורי, הבדיחה, וכו') יתבררו מפרספקטיבה קוגניטיבית. ייעשה נסיון להסביר את מבנה הטקסט כמשקף תהליכי הבנה, וכנובע ממבנה הזיכרון. יילמדו מחקרים פסיכולוגיים על מבנה הזיכרון ותהליכי ההבנה, ומחקרים המנסים לתאר את הכללים שעל פיהם אנו פועלים כאשר אנו יוצרים טקסט.

מבוא לפרגמטיקה‏ (06272189)

שיעור בחירה

פרופ' מירה אריאל

נושאי הקורס הם הנושאים הקלאסיים בתחום הפרגמטיקה, כלומר הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות בפרט ותקשורתיות בכלל: פעולות דיבור(speech acts)עקרון שיתוף הפעולה של גרייס, פונקציות תקשורתיות של מבנים תחביריים שונים, סימון של מידע נתון לעומת חדש, הבסיס התקשורתי של הדקדוק הפורמלי, ועוד. תובחן פרגמטיקה לשונית (הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות) מפרגמטיקה מרכזית (עקרונות רציונליים כלליים הממומשים בין היתר, בתקשורת אנושית).

ממשק לשוני - חוץ לשוני ‘The linguistic-extralinguistic interface’‏ (06272220)

קדם סמינר

פרופ` מירה אריאל

This course examines the complex relations between grammatical/lexical meanings and meanings which originate outside of language. We distinguish between linguistic meanings and: (1) the ad hoc context-induced narrowed down concepts they actually introduce into discourse; (2) derived (so-called non-literal) meanings; (3) conversational implicatures; (4) cognitive concepts. We examine the complex relations obtaining between linguistic meanings and each of the above. Relevant questions addressed: Which of the above meanings contribute to the truth-conditional interpretation of the sentence? Which are universal? How can we account for the derivation of (1), (2) and (3) from linguistic meaning? How convincing are current experiments testifying to language-specific biases in the development of (4)? Can we explain semanticization (the creation of new linguistic meanings) as the conventionalization of (1), (2), or (3)? Prominent theories to be discussed are pragmatic inferencing theories, psycholinguistic theories about literal/nonliteral language, theories of grammaticization, and current proposals about language and cognition.

ד"ק לתלמידי השלמות לתואר שני: מבוא לפרגמטיקה או מבוא לחקר השיח או מבוא לסמנטיקה

הרטוריקה והפוליטיקה של הפולמוס בימי הביניים‏ (06593059)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

סילבוס: הוויכוח הבין דתי, הוויכוח הפנים דתי בין אורתודוקסיה למינות, הוויכוח שבין מדע לדת, הוויכוח הפנים מדעי. במהלך הסמינר יילמדו טקסטים מהמאות 12 – 15, שמייצגים את סוגי הפולמוס השונים הללו כמו גם כאלו שמערבים תחומים שונים ואסטרטגיות טיעון שונות. לצד המהלכים האינטלקטואליים ייבחנו גם ההקשרים הפוליטיים והמימסדיים והאופן שבו הם משפיעים ומשתנים במעבר בין תרבויות ודתות שונות.

קבלת קרדיט:
הרצאת רפרט במסגרת הסמינר והגשת עבודה כתובה.

עבודה מסכמת:

תאריך אחרון להגשת העבודה: על פי ההנחיות

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין.

קולנוע וקוגניציה‏ (06621126)

שיעור

ד"ר רונן צדקה

Film and Cognition קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנו עית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

טכנוטופיה ותרבות הסייבר‏ (06621269)

שיעור

מר משה אלחנתי

Techno-Utopia and Cyberculture * קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה קשה להגזים בעת הזו, בחשיבות ובמידת ההשפעה התרבותית והחברתית הנודעת לאינטרנט כמדיום תקשורת וכמרחב חברתי פעיל. כתוצאה מכך, עולם המחקר שופע בעשור האחרון עבודות העוסקות בהשלכות האקטואליות של הרשת, אך רק מעט מאד עבודות מתוך השפע הזה, מנסות להביט בהתרחשות זו מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. ואולי דווקא בשל כך, השיעור המוצע מבקש לעסוק בתרבות הסייבר ולא בהשלכותיה המיידיות, השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים קרי, במקורות שהזינו את השיח המכונן של תרבות הסייבר. נעסוק אפוא בהקשר ההיסטורי דהיינו, נציג את שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, המוטמע באופן שיחסים אלה מוצגים החל מן המאה- 18. במהלך הסמסטר נעמוד על ההיסטוריה האקטואלית של האינטרנט, ונמקמם אותה כחלק בלתי נפרד מהולדת עידן האינפורמציה וכתוצר ישיר למלחמה הקרה ולאידיאולוגיה הקיברנטית. בהמשך נסקור כמה אופני שיח אופטימיים שאפיינו את שיח הסייבר המוקדם וביניהם: הסייברספייס והרטוריקה הטכנו-אוטופית. טכנו-רומנטיציזם בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית. מכונות אינפורמציה ואבולוציה טכנולוגית. מוטיב הסְפר האמריקאי וחברת הסייבר. 'המכונה שבגן' והפשרה הדיגיטלית: טכנולוגיה וטבע באתוס האמריקאי. המכונה הדיגיטלית והאנרכיזם ההדוניסטי. זהות וירטואלית: סייבורגים באזור הלימינלי.

* קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה

מבוא לרטוריקה‏ (06621450)

שיעור

ד"ר שי פרוגל

Introduction to Rhetoric הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק. בקורס נסקור באופן היסטורי ורעיוני מספר השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה. נכיר כל השקפה דרך הטקסטים המרכזיים שלה ונעמוד על הנחות היסוד השוכנות בבסיסה. הדיון יתחיל עם הרטוריקה של העולם העתיק, כפי שבאה לידי ביטוי ביוון וברומי, ויסתיים בהשקפות רטוריות בולטות במאה העשרים. בין ההוגים בהם יעסוק הקורס: אפלטון, אריסטו, קיקרו, קוואנטילינוס, אוגוסטינוס, בייקון, ניטשה וחיים פרלמן. קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

קורס זהה לקורס שניתן בחוג לפילוסופיה 0618.1450.01 "יסודות הרטוריקה".

פמיניזם מבעד לרעלה-הילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו? ‏ (06622037)

שיעור

ד"ר מירה צורף

Feminism through the Veil- Can they Co-exist?

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל ועדיין מתנהל במערב מדובר במקרים שלפנינו בנשים הנאבקות להשגת חרויותיהן כשהן רעולות, כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן מקור לעוצמה ולא לחולשה , מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את הפטריארכליה הדתית, החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת הנשים הן ע"י אנשי דת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקיהן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, קטאר וכווית שהן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין וכן במאבקן של נשים פלסטיניות בתחומי הרשות הפלסטינית- שהיא ישות טרום מדינתית.

ז`אק לאקאן‏ (06622048)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

רטוריקה יישומית‏ (06622060)

סדנה

מר אורי זכאי

Applied Rhetoric

אמנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של כל אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עוצמה בעולם הפוליטי/משפטי אך תפסה גם מקום מרכזי ככלי אמנותי, כאמצעי חינוך וכשיטת מחקר למדעים ולאתיקה. במסגרת הקורס נכיר את הבסיס הפילוסופי - תיאורטי של אמנות הרטוריקה ונלמד לבצע ניתוח מטא - טקסטואלי לכתבים המהווים פנינות רטוריות מההיסטוריה העתיקה והמודרנית (ככתבי אפלטון, אריסטו, שייקספיר, הרצוג, אבן ועוד). ניתוח היצירות יתבצע לפי מפתח תמתי, קרי - לפי החלוקה לנאומים פוליטיים, משפטיים ונאומי ראווה.
הציון בקורס יורכב מ 40% השתתפות פעילה בכיתה ו 60% בחינת בית, במסגרת הבחינה יידרש כל סטודנט לבחור טקסט בעל מעלות רטוריות ולנתח אותו בעזרת הכלים שרכש בקורס.
בקורס קיימת חובת נוכחות חובה.

מי מפחד מחרדה?‏ (06622062)

שיעור

ד"ר אורנה ראובן-מגריל

Who's Afraid of Anxiety?

חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהבנת המושג חרדה. נתבונן בייצוגים של חרדה בספרות ובקולנוע, נלמד על מקומה של החרדה בחשיבה של פרויד ושל ממשיכי דרכו, נכיר את הפרעות החרדה השונות ואת ההסברים השונים לחרדה: מההסבר הפסיכואנליטי, דרך ההסבר הביולוגי ועד ההסבר הקוגניטיבי-התנהגותי. ננסה להבין את ההשלכות הטיפוליות השונות הנגזרות מהסברים אלה.
חלקו השני של הקורס יתמקד בהפרעה האובססיבית-קומפולסיבית. נדבר על שליטה ועל אשליית שליטה, נחווה פרדוקסים של עצירת מחשבות ונתבונן בדוגמאות קליניות מפורטות.

סיפורים מ"הקופסה" – דיון תיאורטי ומתודולוגי בטלוויזיה. "tales from the Box": Theoretical and Methodological dilemmas in the study of television‏ (06622066)

שיעור

גב` נועה לביא

"אם אתה לא שם אתה לא קיים"
נאמר על הספרה הטלוויזיונית - אולם, למרות היותה של הטלוויזיה כלי חיברות עצמתי במודרנה המאוחרת, הרי שבמשך שנים רבות נתפסה כתחום מחקר "נחות" באקדמיה. בקורס הנוכחי נבחן את הדילמות התיאורתיות והמתודולוגיות סביב מחקרי הטלוויזיה, תוך התמקדות בלימודי תרבות וסוציולוגיה. כמו כן,, נבחין בין גישות הרואות בטלוויזיה כלי משחית, מנוון המשרת את האליטות השונות ובין גישות הרואות בייצוגים הטלוויזיוניים אתר המאפשר חופש ופרשנות. לבסוף, נתמקד בטלוויזיה הישראלית, נסקור את ההיסטוריה שלה בקצרה וננתח תכניות טלוויזיוניות שונות אשר שודרו בישראל תוך דגש על עידן הטלוויזיה המסחרית.

בין רטוריקה לארגומנטציה : עיון בטקסטים מרכזיים‏ (06682059)

שו"ת

ד"ר גליה ינושבסקי

מטרת הקורס : הכרות עם טקסטים מכוננים ועכשוויים בתיאוריות של ארגומנטציה. נפתח בפרלמן ולאחר מכן נבחן מספר זרמים ותיאוריות מן המאה העשרים והעשרים ואחת, כאסכולת אמסטרדם, חקר השיח בצרפת ומחקרים עדכניים בתחום בבלגיה ובארה"ב. במסגרת הקורס נעמוד על ההבדלים בין רטוריקה וארגומנטציה, נתעכב על מושגים מרכזיים כקהל-יעד, דובר וטיעון ונעסוק בסיטואציות תקשורת אחרות מהנאום. עוד נעמוד על הקשר בין ארגומנטציה ליישוב סכסוכים ונעסוק בהיתכנות של טיעונים ויזואלים.

מטלות הקורס וחובותיו : ציון בקורס יינתן על סמך בחינה.

גילוי וכיסוי בלשון השירה‏ (06802032)

שיעור

ד"ר עידית עינת-נוב

כל שירה העוסקת במציאות עליונה (מטאפיסית), נסתרת או אי רציונאלית, מתמודדת התמודדות "חזיתית" עם קשיי הבעתה בכלים המושגיים של הלשון. הלשון המושגית קשורה קשר הדוק אל מה ששרוי בגבולות ההשגה השכלית שלנו, ומה שמצוי מעבר לגבולות ההכרה השכלית שלנו הוא לפיכך בגדר הבלתי ניתן להבעה (The Ineffable). מכאן מתחייבת לכאורה קביעתו הידועה של ויטגנשטיין, ש"על מה שאי אפשר לדבר – על זה יש לשתוק". והנה, המשוררים בכל התקופות לא רק שאינם שותקים, אלא הם מתמודדים שוב ושוב עם הבעתו של המיסתורי, האי רציונאלי, הבלתי ניתן להבעה. השיעור ייוחד לעיון בטקסטים אשר נותנים ביטוי למציאות אחרת, שמעבר לגבולותיו של העולם הזה או מעבר לגבולותיו של האני המוכר - ומעמידים את הזר, המיסתורי, הנשגב, המאיים והמושך כאחת. המטרה העיקרית של השיעור תהיה בחינת האסטרטגיות הלשוניות שהמשוררים נוקטים כדי להכשיר את הלשון המושגית למסור איכויות בלתי מושגיות, אמוציונאליות וחמקמקות - שאינן לפי טיבה. ההנחה היא שמשוררים בני תקופות שונות מוצאים פתרונות דומים להכשרתה של הלשון להביע את הבלתי ניתן להבעה. דרישות השיעור: כתיבת תרגיל, בחינת סיום.

ספרות ואי מוסריות‏ (06802052)

שיעור

גב` תמר עמיאל האוזר

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן את ההיבטים השונים של יחסי ספרות ואתיקה במגוון יצירות ספרות.

הרטוריקה של האירוניה, הפארודיה והסאטירה‏ (06803064)

שיעור

מר אייל סגל

הקורס יעסוק בתופעת האירוניה ובמאפייניה כצורת תקשורת, תוך דגש על התפקיד שהיא ממלאת בז'אנרים של הפארודיה והסאטירה.

המטפורה בשפה, בספרות, באמנות ובשיח הפוליטי‏ (06805101)

סמינר

פרופ` ישעיהו שן

הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.

1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית. בפגישה זו נסקור כמה מן התפישות הקלאסיות של המטפורה בפילוסופיה ובריטוריקה הקלאסית: אריסטו, הריטוריקנים של ימי הביניים, ועד לעידן המודרני.
2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה?
3. המטפורות שאנו חיים על פיהן: תופעת המטפורה הקונצפטואלית על פי לייקוף וג'ונסון.
4. המטפורה בשירה: כאן נקרא וננתח מספר דוגמאות קלאסיות של מטפורות מרכזיות בשירה.
5. המטפורה באמנות החזותית: ניתוח ציורים ותמונות פירסומת.

דו-שיח ומשא ומתן בסיפורי המקרא‏ (06904215)

סמינר מ"א

פרופ` פרנק פולק

Dialogue and Negotiations in Biblical Narrative
בפרשיות רבות במקרא השיחה המתנהלת בין הדמויות מכוונת מטרה מסוימת, ולפיכך ניתן לראות בה משא ומתן. בסמינריון זה נבקש להעריך עד כמה הבנת דרכי המשא ומתן משפיעה על הבנת הסיפור, למשל מבחינת הטקטיקה של הדוברים. נעסוק בשאלה איך המו"ם מיוצג על ידי המספר, וכן איך יוזמים אותו הצדדים, איך נענים להצעה, איך דוחים אותה, ובאילו טכניקות אחרות הם משתמשים כדי להשיג את מטרותיהם.
ההתבוננות דרך ניהול המו“ם שופכת אור חדש על פרשיות רבות, ואף מאפשרת הסתכלות חדשה על היבטים אחרים של השיח, כגון עולמה הפנימי של הדמות.
על פי גישה זו נבחן פרשיות שונות בסיפורי האבות ובסיפורי שמואל, שאול ודוד. המשתתפים בסמינריון יחברו עבודה סמינריונית או עבודה מצומצמות בתור רפרט.