מבוא לפילוסופיה של הדת‏ (06181016)

שיעור

ד"ר נחמה ורבין

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-20. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר הקוהרנטיות של השיח הדתי, וטיעוני צדיק ורע לו. כמו כן, נתבונן בפילוסופים ובתיאולוגים הדוחים מכל וכל את הניסיון להציג טיעונים פילוסופים התומכים באמיתותה של האמונה הדתית, כגון קירקגור, בארת וישעיהו ליבוביץ.

מבוא לפילוסופיה פוליטית‏ (06181019)

שיעור

פרופ' צבי טאובר

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

מבוא לפילוסופיה יוונית‏ (06181030)

שיעור

ד"ר אורנה הררי וד"ר אריה פינקלברג

ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: כלומר היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים ונעמוד על הקשיים שכל אחד מהם מעורר.
דרישות: נוכחות ב 80% מהשיעורים ובחינה מסכמת.
הבחינה המסכמת תקבע את הציון הסופי

חובות קריאה:
שמואל שקולניקוב, היראקליטוס ופארמנידס: עדויות ופרגמנטים, מוסד ביאליק, ירושלים 1988.
אפלטון, מנון, בכתבי אפלטון, תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך א' ירושלים 1979, עמ'
414-462
אפלטון, פיידון, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ב' ירושלים 1979, עמ' 7-90.
אפלטון, פארמנידס, בכתבי אפלטון תרגום יוסף ליבס, שוקן כרך ג' ירושלים 1979, עמ' 9-23.
אריסטו, על הנפש, תרגום מנחם לוז, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1989. ספר ב' פרקים 1-3.
אריסטו, קטגוריות, תרגום אורנה הררי פרקים 1-5. הטקסט יופיע באתר ה virtual tau של הקורס.

ד"ר אריה פינקלברג - סמסטר ב'
הפילוסופיה המערבית מתחילה ביוון העתיקה. היוונים עיצבו את מושג הפילוסופיה, הגדירו את מושאיה, תיחמו את תחומיה, יצרו כלים מושגיים של הדיון הפילוסופי. אך היוונים לא רק הניחו את יסודות הפילוסופיה אלא גם הביאו אותה לשיאים כאלה שההשפעה המעצבת והמשרה של תורותיהם ניכרת בכל שלבי התפתחותה של הפילוסופיה המערבית.
הקורס מהווה סקירת תולדות הפילוסופיה היוונית החל מהתהוותה (במאה השישית לפנה"ס) ועד שיאה בהגות הפילוסופית של אפלטון ואריסטו (במאה הרביעית לפנה"ס).

מבוא למטאפיזיקה ולתורת ההכרה‏ (06181037)

שיעור

פרופ` רות ויינטראוב וד"ר ירון סנדרוביץ

פרופ' רות ויינטראוב - סמסטר א'

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון.
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר ירון סנדרוביץ - סמסטר ב'

שאלת הזיקה שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלו בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון הגישות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, מושג הזמן ומושג הזהות.

מבוא לפילוסופיה ודתות בהודו‏ (06181042)

שיעור

פרופ' שלמה בידרמן

בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:

1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה.
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית.
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המיממסה
4. מושג הדהרמה וחוק הקארמה
5. תורת "האני" של האופנישדות
6. המהפכה הבודהיסטית – דחיית מושג ה"אני"
7. תורת ההכרה בפילוסופיה ההודית
8. שיטות טיעון בפילוסופיה ההודית ומעמד הפילוסופיה
9. הספקנות ותוצאותיה.

ביבליוגרפיה ראשונית:
1. Karl H. Potter, Presuppositions of India's Philosophies, Chapters 1, 2
2. M. Hiriyanna, Outlines of Indian Philosophy, Chapters 3,5,7
3. Hamilton, S., A Very Short Introduction to Indian Philosophy (Oxford UP)
4. Matilal, B.K., Epistemology, Logic and Grammar in Indian Philosophical Analysis, Chapter 1.
5. Radhakrishnan & Moore, A Source Book of Indian Philosophy

ביבליוגרפיה מפורטת תחולק לתלמידים באחד השיעורים הראשונים.

מבוא לפילוסופיה סינית‏ (06181043)

שיעור

ד"ר גליה פת-שמיר

במרכז הפילוסופיה הסינית המקורית עומד רעיון הדרך (דאו). הדרך היא תורה וחוק, שיטה, והלכה, והיא אף תהליך ההליכה; והליכה היא השתנות. לפיכך השתנות היא אחד הרעיונות שחוזרים שוב ושוב בגרסאות שונות בהגויות המרכזיות בסין: הקונפוציאניזם והדאואיזם. הדאואיסט מאמין בטבע המשתנה השתנות תמידית, אשר האדם המשתנה בו משתנה אתו. השינוי הוא, לפיכך, שינוי ספונטאני, טבעי, "כך מעצמו" בלא כוונה. הקונפוציאני מאמין אף הוא בשינוי, אלא שהשינוי עבורו אינו טבעי אלא מוסרי. האדם מצוי בתהליך של שינוי מוסרי מודע ומכוון, שעניינו שימור המוסר הטבוע מפנים או רכישתו מחוץ. למרות ריחוקן המחשבתי הרב, מקבלות שתי האסכולות כאחת את האוטוריטה של ספר התמורות (Yijing). נבחן את ייחודו של ספר זה כספר חכמה וניחוש החובק בחובו רעיונות בסיסיים אודות הטבע, היחס בין שמים וארץ, אדם וערכיו. הספר, נחשב על-פי רבים מהחוקרים לעתיק בעולם, ובכל מקרה ניתן לייחס לו את אחד הניסיונות הראשונים של המחשבה האנושית למיקום-עצמי בעולם. בסין קיבל ספר התמורות מעמד מיוחד של "גג" להבנת עולם ואדם בהגויות השונות.
בקורס השנה תיערך ההיכרות עם הרעיונות המרכזיים בפילוסופיה הסינית המקורית דרך רעיון השינוי וההשתנות ב"ספר התמורות", בקונפוציאניזם ובדאואיזם.

ציון הקורס יקבע על-פי עמידה בבחינת סיום.

פילוסופיה של הדת - שיעור המשך‏ (06182209)

שיעור

ד"ר נחמה ורבין

הקורס יעסוק בשאלה האם ניתן לדבר עם ואודות האל. נתחיל בניסיון להבין את טיבעו של האל עליו ברצוננו לשוחח ונעבור לעסוק בסוגים שונים של ספק: ספק אודות האפשרות לדבר אודות האל, ספק אודות קיומו, וספק אודות האפשרות לנהל עימו מערכת יחסים.

קבלת קרדיט על קורס זה מותנית בהשתתפות בלפחות שני שלישים מהשעורים והגשת עבודה קצרה בסוף הקורס. הציון מורכב מציון העבודה.

פילוסופיה הודית - שיעור המשך‏ (06182223)

שיעור

ד"ר דני רווה

השיעור יתמקד בסוגיות אפיסטמולוגיות כפי שהן מוצגות ונידונות בבתי המדרש הפילוסופיים של הניאיה, הסאנקהיה, האדויטה ודאנטה והבודהיזם. כמו כן נדון בפילוסופיית הלשון של בהרטרהרי.
המשתתפים יידרשו לקרוא ולהגיב בכתב על שני מאמרים:
Arindam Chakrabarti, 'Is Liberation (mokşa) Pleasant?', Philosophy East and West, Vol. 33 no.2 (1983), pp. 167-182.
Ben-Ami Scharfstein, 'Immanent-Transcendent Holism: Śankara and Spinoza', in his A Comparative History of World Philosophy: From the Upanişads to Kant, Albany: SUNY, PP.367-405.

פילוסופיה סינית - שיעור המשך‏ (06182225)

שיעור

ד"ר גליה פת-שמיר

בשיעור ההמשך והתרגיל בשנה זו נתרכז בתפיסה הניאו-קונפוציאנית המוחזקת אצל הפרשנים כסינתזה של יסודות מהקונפוציאניזם, הבודהיזם, והדאואיזם. ננסה להבין מה "ניאו" בניאו-קונפוציאניזם, והאם השינוי שמציעות ההגויות הניאו-קונפוציאניות הינו שינוי רעיוני או שהוא טרמינולוגי בלבד. במהלך המפגשים בשיעור נקרא חלקים מהחיבור המסמל את תחילת הניאו-קונפוציאניזם: ספר ההקפה (Tongshu) של ג'ואו דון-אי עם פרשנות ג'ו-שי. נתייחס לרעיונות המרכזיים העולים בחיבור: אותנטיות, שלמות, ארגון (או "עקרון") , תנועה, אחדות וריבוי, חכמה והישג אנושי. מחד, ננסה להבין את מעמד הרעיונות בטקסט של ג'ואו דון-אי מתוך התייחסות למקורותיהם השונים ב"ספר התמורות" ובהגות הקונפוציאנית הקלאסית, ומתוך בדיקה אם לחלקם מקורות דאואיסטיים ובודהיסטיים.
התרגיל יתמקד ב"10 הדיאגרמות של החכמה" של הקוריאני יי-טוויגי הבאות להציג אותם רעיונות מנקודת מבט שונה. במהלך הסמסטר נערוך מספר מפגשי שיעור ותרגיל בהם יערכו בהשתתפות הסטודנטים עימותים בין העמדות הנלמדות בקורס.

לתלמידים המעוניינים לעבוד עם הטקסט הסיני תינתן אפשרות להתרכז בו.
ציון הקורס : 40% עבודת מחצית (3-5 עמודים) 50% עבודת סיום (5-7 עמודים) 10% השתתפות פעילה.

מטאפיזיקה ותורת ההכרה - שיעור המשך‏ (06182350)

שיעור

פרופ' רות ויינטראוב

הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתן לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה:
1) Descartes: Meditations
2) Hume: A Treatise of Human Nature
3) Outlines of Pyrrhonism (Sextus Empiricus)
4) מגמות בתולדות הספקנות :עדי פרוש
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

לייבניץ – מטאפיזיקה ופילוסופיה של הטבע‏ (06182775)

שיעור

מר עידן שמעוני

ברטרנד ראסל תאר את המטאפיזיקה של לייבניץ כסיפור אגדה דמיוני ושרירותי. בקורס זה ננסה להבין את עמדתו המטאפיזית הייחודית של לייבניץ לאור הסוגיות והמחלוקות המדעיות והמטאפיזיות של התקופה. אחת המחלוקות הבוערות של התקופה נסבה על בעיית החלוקה האינסופית של החלל והחומר שבו – האם החומר, כמו החלל שבו הוא שוכן, נתון לחלוקה אינסופית כדעת תומכי ניוטון, או שמא החומר מורכב בבסיסו מיסודות פשוטים ובלתי מתחלקים כדעת לייבניץ. מחלוקת אחרת נסבה על המידה הנכונה של הכוח ועל הגודל הבסיסי המשתמר בטבע. התכונה היסודית שדיקרט ייחס לחומר היתה תפיסת מקום במרחב. לכן, ההתרחשות היסודית בעולם היא שינוי המיקום במרחב, או במילים אחרות – תנועה, וכול תכונה או התרחשות אחרת צריכות להיות מוסברות במונחים של תנועה. כך, בין היתר, צריך להיות מוסבר גם הכוח שיש לגוף, שאותו הגדיר דיקרט כמכפלת מהירות הגוף במסתו (mv). לייבניץ לעומת זאת סבר שבגוף החומרי יש יותר מאשר התפשטות גרידא, כלומר, יש בו "כוח חי" (vis viva) אינהרנטי שמתבטא בשאיפת הגוף לשכפל מתוך עצמו את כמות התנועה שקיבל מסיבות חיצוניות (mv2). מחלוקת שלישית נסבה על שאלת הטבע של החלל. תומכי ניוטון תבעו לייחס לחלל מעמד אבסולוטי בשביל לאפשר תנועה מוחלטת ולהבטיח את הוודאות האפריורית של משפטי המתמטיקה. ניוטון תיאר את החלל ככלי קיבול אינסופי ובלתי-נע שבו נעים כל הדברים. בניגוד לעמדה זו לייבניץ סבר שהחלל יחסי בלבד, כלומר, אין לו קיום מוחלט ובלתי-תלוי בדברים שמופיעים בו אלא הוא אינו אלא הרכבה של כל היחסים החיצוניים הממשיים והאפשריים שמתקיימים בין הדברים.
בקורס ננסה להתחקות אחר גישתו המדעית והמטאפיזית של לייבניץ לחקר הטבע והיקום מתוך מחלוקותיו אלה עם בעלי הגישה הגיאומטרית-מכניסטית, נחלץ וננתח את עקרונות היסוד של הפילוסופיה שלו, ובכך בעצם נבקש לערער על הטענה שעמדה זו היא "אגדתית ושרירותית". נקרא וננתח כמה חיבורים חשובים העוסקים בסוגיות אלה, שהעיקריים שבהם הינם:

G. W. Leibniz [1686], “A Brief Demonstration”.
G. W. Leibniz [1691], “Essay on Dynamics on the Laws of Motion”.
G. W. Leibniz [1695], “Specimen Dynamicum”.
G. W. Leibniz [1695], “New System”.
G. W. Leibniz [1697], “On the Radical Origination of Things”.
G. W. Leibniz [1698], “On Nature Itself”.
G. W. Leibniz [1702], “On Body and Force, against the Cartesians”.
G. W. Leibniz [1715-1716], The Leibniz-Clarke Correspondence.

חובות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

תפיסת הזמן באסלאם‏ (06182844)

שיעור

פרופ' אלעאי אלון

מטרת הקורס הינה להצביע על תפיסת הזמן באסלאם דובר הערבית, תוך השוואה לתפיסות זמן מערביות, ולטעון כי בעיקר במגעים בין-תרבותיים הבדלים אלה מהווים מקור לאי-הבנות בסיסיות. ההבדלים נוגעים הן לרמה המושגית (כגון מונוכרונית לעומת פוליכרוניות; סופיותו או אין סופיותו של הזמן), והן לרמה הפרטנית (כגון תפיסתם של העבר, ההוה והעתיד והשלכתה על התנהגות, למשל חפש הבחירה והעצמאות של הפרט בהחלטותיו).

הפילוסופיה של הפרישות ההודית‏ (06182904)

שיעור

ד"ר דני רווה

השיעור יתמקד בפן הפילוסופי של הפרישות ההודית. לא נדון בפרישות כתופעה סוציולוגית או בפרקטיקה של הפרישות ההודית, אלא נעיין בטקסטים העוסקים בזיקה שבין פרישות, ידיעה וזהות עצמית. נקרא פרקים מהאופנישדות, האפוסים הגדולים והבהגוד-גיטא, ומכתבי שרי אורובינדו וג'ידו קרישנמורטי.
המשתתפים יידרשו לקרוא ולהגיב בכתב על שני מאמרים:

Louis Dumont, 'World Renunciation in Indian Religions', in: Contributions to Indian Sociology, Vol. 4 (1960), pp. 33-62.
J. Moussaieff-Masson, 'The Psychology of the Ascetic', Journal of Asian Studies, Vol. 35 (1976), pp. 611-625.

איך השחרור נראה?‏ (06183808)

סמינר ב.א.

ד"ר דני רווה

הסמינר יעסוק בהגותם של שישה הוגים הודים בני זמננו: ראמה-קרישנה, ויוקאננדה, שרי אורובינדו, ראמנה מהארשי, מהאטמה גנדהי וג'ידו קרישנמורטי. נעיין בפרקים פרי עטם ובתמלילי שיחותיהם, בניסיון להבין מהו ניאו הינדואיזם וכיצד הוא מתכתב עם מסורות פילוסופיות הודיות קלאסיות מחד ועם 'המערב' מאידך. המשתתפים יידרשו לקריאה מרובה מפגישה לפגישה ולהצגת רפרטים.
ביבליוגרפיה ראשונית:
Arvind Sharma, Modern Hindu Thought: the Essential Texts, New Delhi: Oxford University Press, 2002.
Paul Hacker, 'Aspects of Neo-Hinduism as Contrasted with Surviving Traditional Hinduism', in: Wilhelm Halbfass (ed.), Philology and Confrontation: Paul Hacker on Traditional and Modern Vedānta, Albany: State University of New York Press, 1995, pp. 229-255.

המטאפיזיקה המופלאה של האלה‏ (06183818)

סמינר ב.א.

גב` מיה טבת דיין

בסמינר זה נתמקד בימי הביניים המאוחרים בהודו ובתפישת העולם הייחודית שהתפתחה בהם סביב אלת השפה וההשראה ההינדית, סרסווטי. תפישת עולם זו העמידה ספרות מופלאה, פילוסופיה מהפכנית ואמנות נדירה בנוף ההודי. כל אלו ביקשו לחקור את טענתה המרכזית: מהותו של העולם היא המילה. עיסוקם היה בכוחה הקוסמולוגי של השפה, בצלילים שאינם נשמעים, בהשראה האלוהית ובכוחו היצירתי של האדם. בסמינר זה נבחן פנים שונות של תפישת עולם זו באמצעות קריאה ברומן ההודי הראשון ולצידו בכתבי הטנטרה, בהרטריהרי, השירה הסנסקריטית הגדולה וסיפורי עם. הקריאה תלווה גם בהתבוננות ביצירות אמנות בנות התקופה.

חובות התלמידים: על התלמידים לעמוד בחובות הקריאה והמטלות השותפות של הסמינר ולהגיש עבודת סמינר בסיום הקורס.

ביבליוגרפיה ראשונית תפורסם באתר הקורס לפני תחילת הסמסטר.

אמונה שלמה: אברהם, יצחק ואלוהים‏ (06183833)

סמינר ב.א.

ד"ר תמר אילת יגורי

הסמינר עוסק בספר חיל ורעדה מאת סֹרֵן קירקגור. בספר זה נבחנת דמותו של אברהם בעקדת יצחק דרך ניתוח ספרותי, מוסרי, פסיכולוגי, רציונלי ואמוני. אברהם, לפי קירקגור, השיג אמונה שלמה, ומכונה "אביר האמונה", מופת למאמין במדרגה הגבוהה ביותר.

המובן של עקדת יצחק הוא כזה שאף פעם לא תהיה תשובה אחת ואחרונה בעניינו. עם זאת פרשניה תמימי דעים בראיית העקדה כמבחן אמונה שנתנסה בו אברהם (וגם יצחק), ראיית הניסיון הזה כקשה ביותר וכן הכרה שהניסיון הוכתר בהצלחה, אברהם (ויצחק) הצליח במבחן האמונה. הסמינר יתמקד בעמדה הפרשנית של קירקגור אשר קנתה לו מקום של כבוד בין הפרשנים של עקדת יצחק.

יש להתעדכן באתר הקורס ולהביא לכל שיעור את הטקסט המתאים.
מטלות הקורס: הצגת רפרט בכיתה כתנאי להגשת עבודה בסיום הקורס.

סוגיות במשנתו של אל-פאראבי‏ (06183836)

סמינר ב.א.

פרופ' אלעאי אלון

כמו פילוסופים אחרים שפעלו בסביבה דתית, גם אל-פאראבי, גדול הפילוסופים הערביים של יה"ב הגיע להצבעה על התנגשות בלתי נמנעת בין האמונה לבין הפילוסופיה. סמינר זה יוקדש לעיון בפתרונות שהציע לקושי זה ולהערכתם.

הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה‏ (06211025)

שיעור

פרופ` אביעד קלינברג

השיעור ינסה להציע ניתוח מבני וכרונולוגי של הנצרות המערבית מראשיתה עד לסוף המאה ה-14. נבחן שורה של נושאים מרכזיים להבנת הנצרות כמערכת של אמונות וטקסים וכמערכת של ממשל ושליטה. במאה הרביעית הפכה הנצרות לדת המדינה בקיסרות הרומית. מנהיגי הנוצרים חלקו את השלטון בקהילה עם הרשויות החילוניות. מה היה היחס בין ההנהגה הדתית והשכבות העממיות? כיצד נפתר המתח בין האידיאלים של ישו לבין הצרכים השילטוניים של ממשיכי דרכו? איזה מקום תפסו זרמים מיסטיים ותנועות נזירות בחיי הכנסיה? מהי הכנסיה? אילו מוסדות יצרה הנצרות וכיצד התפתחו? כיצד תפסה האפיפיורות תפקיד של הנהגה בנצרות שי ימי הביניים וכיצד השפיעו מאבקי הכוח שלה עם גופים חילוניים ועם התנגדות פנימית על אופי החברה? שאלות אלו ודומות ייבחנו בשיעור תוך התבוננות בספרות ההיסטורית, באמנות, ובהגות.

תולדות הנצרות 2008-1350 ‏ (06211542)

שעור

פרופ` דוד כ"ץ

התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה רציונלית של הדת לעומת הנטיות האמוציונאליות בדת, ועד לתנועות הדתיות הקיצוניות בימינו.

מבוא לתולדות יוון העתיקה‏ (06211910)

שיעור מבוא

פרופ' עירד מלכין

רבים רואים את ראשיתה של הציויליזציה המערבית ביוון הקדומה, אותה יוון שחידשה והביאה לעולם את הפילוסופיה, ההיסטוריה, הארכיטקטורה הציבורית, הדמוקרטיה, המיתולוגיה היוונית, ועוד כהנה וכהנה. בשיעור נסקור את תולדות יוון הארכאית והקלאסית ונדון בגישות מחקריות ובשיטות המחקר הייחודיות לעולם הים תיכוני הקדום. נעסוק בעולמו של הומרוס ובאיליאדה והאודיסיאה, בספרטה ובאתונה, בהתיישבות שמעבר לים, בדת ובתרבות היוונית, במלחמות הפרסים והיוונים, ובדמוקרטיה האתונאית. השיעור ילווה בקריאת מקורות קדומים בתרגום ובסקירות וניתוחים מודרניים.

מבוא לימי הביניים, הולדת המערב.‏ (06211931)

שיעור

פרופ' רון ברקאי

השיעור יעסוק ביצירת מערב אירופה כישות פוליטית, תרבותית וחברתית, למן המאה הרביעית ועד למאה השתיים עשרה. היסודות נקבעו עם התפוררות האימפריה הרומית במערב והקמת ממלכות הגרמנים בפרובינציות האלו. המשטר הפיאו-ואסאלי העניק לממלכת החדשות את המסגרת החברתית-פוליטית בעוד שהכנסיה הנוצרית קבעה את האידיאולוגיה ואת התרבות שלהן.

השיעור יעסוק ביצירת מערב אירופה כישות פוליטית, תרבותית וחברתית, למן המאה הרביעית ועד למאה השתיים עשרה. היסודות נקבעו עם התפוררות האימפריה הרומית במערב והקמת ממלכות הגרמנים בפרובינציות האלו. המשטר הפיאו-ואסאלי העניק לממלכת החדשות את המסגרת החברתית-פוליטית בעוד שהכנסיה הנוצרית קבעה את האידיאולוגיה ואת התרבות שלהן.

האימפריה הביזנטית כמדינה נוצרית‏ (06212027)

סמינר

ד"ר אבשלום לניאדו

הסמינר עוסק בשאלת השפעתה של הנצרות על מוסדותיה וחוקיה של האימפריה הביזנטית.בין הנושאים: החקיקה כמכשיר לקידומה של דת חדשה; הכנסיה כגוף מחוקק ושאלת תוקפו של החוק הקנוני; השפעתה של הנצרות על החקיקה בענייני משפחה; השפעתה של הנצרות על החקיקה בתחום המשפט הפלילי; הצרת צעדיהם של פגאנים, יהודים ומינים; משקלן של מסורות קדם נוצריות; הנצרות ומדיניות החוץ.

לקריאה מוקדמת:
1) לופז, ר., לידתה של אירופה, תל-אביב תשנ"ז
2) עמית, מ., תולדות הקיסרות הרומית,
ירושלים, תשס"ג.
3) רובין, ז., התנצרותה של אירופה, תל-אביב,
תשנ"א.
4) שצמן, י., האימפריה הרומית ומורשתה, תל-
אביב, תשס"ב.
5) שרארד, פ., ביזאנטיון, תל-אביב 1976.
6) Brown, p., The World of Late Antiquity
London 1981

מבוא לתולדות הערבים והאסלאם‏ (06221002)

שיעור

ד"ר מירי שפר

מטרת הקורס היא להקנות ידע והבנה בתהליכים הבסיסיים בהתפתחות עולם האסלאם מראשית הקריירה של הנביא מחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ועד שנת 1500 לערך. בסוף המאה החמש-עשרה הגיעה לסיומה השליטה הפוליטית המוסלמית בחצי האי האיברי לאחר כשמונה מאות שנים. בראשית המאה השש-עשרה החל עידן האימפריות במזרח עולם האסלאם: העות'מאנים השתלטו על המזרח התיכון הערבי, הצַפַווים השיעים הקימו מדינה באיראן ובהודו התבססה השושלת המוֹגוֹלית. מבחינה פוליטית היו הערבים גורם פוליטי חשוב במיוחד, אך החל מהמאה התשיעית עלתה חשיבותם הפוליטית והצבאית של התורכים. הגורמים החשובים מבחינה תרבותית היו דת האסלאם והשפה הערבית, שלצידה שמשו גם השפות הפרסית והתורכית. לכן בנוסף לאירועים הפוליטיים תתמקד תשומת הלב בקורס גם בהתגבשות חברתית ותרבותית של חברות מוסלמיות בתקופה הנידונה.

מבוא לדת ולתרבות האסלאם‏ (06221003)

שיעור

ד"ר לאה קינברג

סקירה שיטתית של עיקרי דת האסלאם תוך התייחסות אל הזיקה שבין עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם.הנושאים הנדונים: התקופה שקדמה לאסלאם, המסורת המוסלמית על הנביא מחמד, הקוראן,פרשנות קוראן, התורה שבע"פ (חדית'),הלכה, תיאולוגיה,מיסטיקה,תפיסת הג'האד,האסלאם השיעי,כיתות באסלאם,אסלאם מודרני.

דרישות: בחינה בסוף הקורס על החומר הנלמד במהלך ההרצאות.

תרגיל לדת ולתרבות האסלאם‏ (06221013)

תרגיל

ד"ר לאה קינברג

קריאה במאמרים (אנגלית ועברית) המתמקדים בנושאים מרכזיים בתפיסה הדתית של האסלאם על דורותיו: אופיו של הקוראן ודרכי פרשנות (מודרני וקלאסי), הבעייתיות שבחדית' ושימוש במקורות היסטוריים, תפיסות שונות של דמותו של הנביא מחמד (מזרח ומערב, מודרני וקלאסי), מחשבה תיאולוגית-פילוסופית קלאסית, עיקרים שיעיים קלאסיים, מוסר ומיסטיקה, מרכזיותו של החלום (מודרני וקלאסי), פניו השונות של הג'האד (מודרני וקלאסי), ירושלים כסמל.

מעגל החיים המוסלמי‏ (06222140)

שו"ת

ד"ר מירי שפר

שיעור הבחירה יעסוק בשגרה של חיי היום-יום כמו גם בתחנות החשובות בחייו של מוסלמי מלידתו ועד מותו. נשאל את עצמנו את השאלות הבאות: מה מאפיין יותר את חייו של מוסלמי: השגרה המיוחדת או האירועים החריגים והטקסיים? באיזו המדובר בשגרה או באירועים אוניברסאליים, או שמא הם מיוחדים לקבוצה אנושית אחת? אם כן, מה הסיבה לכך – דת האסלאם, או אולי החברה הספציפית? באיזו מידה המדובר באורח חיים המשותף לכל המוסלמים באשר הם מוסלמים או שמא המדובר במנהגים מקומיים שאינם קשורים בהכרח לדת? מה מבין האירועים הללו נשאר קבוע לאורך דורות ומה משתנה בשל אופנות משתנות או טכנולוגיות חדשות?

מקרי הבוחן שלנו יעקבו אחר מסלול חייו של אדם מרגע יצירתו (או מניעתו – אמצעי מניעה); עבור דרך הברית; תקופת הילדות; בגרות משפטית, פיסית ונפשית; קיום מצוות כמו ה-חג' והצום הרמדאן; נישואין, הקמת משפחה וגירושין; ולבסוף המוות: טבעי, פלילי, מתוך רחמים וטקסי קבורה.

דרישות הקורס: נוכחות, השתתפות פעילה (כ-30% מהציון הסופי) ועמידה במבחן בתום הסמסטר (כ-70% מהציון הסופי). המבחן הסופי יתקיים במתכונת של בחינת בית שתדרוש ניתוח מאמר שלא נכלל בסילבוס תוך קישורו לתכני הקורס ולמאמרים אחרים שנקראו במהלך הקורס.

מגאולת המוסלים לגאולת האסלאם: הנקשבנדיה בסקירה היסטורית‏ (06223214)

סמינר

פרופ` משה גמר

הסמינריון יעסוק בתולדותיה ובהתפתחותה של הנקשבנדיה, אחת מן הטריקות הצופיות החשובות והדינמיות ביותר, מזרם מיסטי לתנועה המעורבת בחיים החברתיים והפוליטיים של קהילתה ובהשפעתה על עולם האסלאם ועל ההיטוריה שלו.

יהודים וערבים - צמתי הכרעה ונקודות מפנה בעת החדישה‏ (06225500)

שיעור

פרופ' אייל זיסר, פרופ' יעקב שביט

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין שבין ההתפתחויות בתחומים אלו באירופה להתפתחויות מקבילות או מנוגדות בקרב קהילות ויחידים - יהודים וערבים. במסגרת הקורס נעסוק בהשפעות המודרניזציה על יהודים וערבים, מעמדה של הדת, הופעתן של רעיונות לאומיים ואחרים, התפתחויות תרבותיות, ולבסוף, צמיחתן של מדינות ערביות ולצידן כינונה של מדינת ישראל, ופרוץ סכסוך הדמים בין היודים לערבים בארץ ישראל.

מבוא כללי - חובה לתלמידי שנה א'

מפלצות בימי הביניים Medieval Monsters‏ (06262247)

שו"ת

ד"ר ארין הנריקסן Dr. Erin Henriksen

This course will explore the idea of the monstrous in the English middle ages (approximately 1100 to 1500) and will look at various ways of representing monsters, hybrids, and the unnatural. We will concentrate on medieval ideas about the body, the line between sacred and profane, and the role of the monstrous in the rise of the English as a nation, a culture, and a language. While our work will center on close readings of key texts (including Beowulf, the Dream of the Rood, the Siege of Jerusalem, the Morte d’Arthur, Sir Gawain and the Green Knight, the Canterbury Tales, the grail legends, and Spenser’s Faerie Queene) we will also make room for the study of new media materials (such as graphic novels, animated films and websites devoted to our subject), retellings, modern analogues and theoretical works.

Requirements: Two five-page papers and a final exam.

סמסטר א` advanced course

שירה יהודית אמריקנית Jewish American Poetry‏ (06262261)

שו"ת

גב` דארה ברנאט Ms. Dara Barnat

This course examines the complexities of Jewish American poetry in its delineation as a distinct, ethnic poetic tradition. While this tradition dates back two centuries, scholars are only beginning to understand its unique thematic and formal features. In tandem with theoretical writings in the fields of Jewish American poetry and literature, we will read works by Jewish American poets including Emma Lazarus, Charles Reznikoff, Muriel Rukeyser, Karl Shapiro, Allen Ginsberg, Adrienne Rich, Jerome Rothenberg, Robert Pinsky, Alicia Ostriker, Jacqueline Osherow, and Marge Piercy, among others. Throughout the course we will keep in mind at least one deceivingly simple question: what is Jewish American poetry?

סמסטר א` advanced course

שאלותיו של מילטון Milton’s Questions‏ (06263054)

סמינר

ד"ר ארין הנריקסן Dr. Erin Henriksen

The seminar will focus on the ability of literary texts to pose difficult questions, and to explore possible answers to these questions. We will also consider how to ask questions about literary texts. Our work will focus on themes raised by John Milton and some of his contemporaries in the seventeenth-century, many of which are still relevant to modern culture, such as religious fundamentalism, marriage and divorce, Christian Hebraism, religious violence and the allocation of rights in democratic societies. Readings for this course will be drawn from texts by Milton (including Paradise Lost, Areopagitica, and Samson Agonistes), by other seventeenth-century English writers (including George Herbert, John Donne, Rachel Speght, and John Selden), and from current writing on these subjects (by Robert Alter, Tariq Ali, Hirsan Ali, and others).

סמסטר א` BA seminar

הקוראן - תפיסות יסוד ונושאים מרכזיים‏ (06311134)

שעור

פרופ` אורי רובין

הקורס מתנהל בשיטת ההרצאה הפרונטאלית ונדונים בו נושאי מפתח בקוראן, תוך הארת מקומם בתמונת פעילותו של הנביא מוחמד בעיר מכה ובעיר מדינה, כפי שהיא מתוארת במקורות האסלאמיים הקדומים. הדיון בנושאים השונים ישווה בין עדות הקוראן לבין עדות המסורת האסלאמית החוץ-קוראנית, ויאיר את עקרונות היסוד של המונותיאיזם האסלאמי, את מעמדו של מוחמד כשליח אלוהים בהשוואה לנביאים שהופיעו לפניו, את מעמדם של בני הדתות האחרות מול אומת מוחמד, ואת היבטיהן השונים של מצוות היסוד האסלאמיות.
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
בחינת הסיום תכלול את חומר ההרצאות וכן מאמרים (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים המופיעים באתר הקורס. הטקסטים הערביים הם חומר חובה רק לתלמידי מגמת השפה והספרות הערבית. רשימת הביבליוגרפיה והטקסטים שייכללו במבחן תופיע באתר הקורס.

מבוא להלכה אסלאמית‏ (06311330)

ד"ר נורית צפריר

קורס זה הוא מבוא כללי על ההלכה האסלאמית והמוסדות הקשורים בה. הוא יסקור את התפתחות ההלכה בתקופה הפורמטיבית והגברת הזיקה בינה לבין הדת , את אופיה של ההלכה, המקורות לגזירתה, האסכולות המשפטיות, מוסד הקאדי, והזיקה בין ההלכה לבין החברה המוסלמית, ובין מערכת המשפט לבין השלטון האסלאמי.

הערבים והאסלאם - גישה הסטורית‏ (06311332)

ד"ר קמילה אדנג

הקורס דן בהיסטוריה של הערבים מהתקופה הפרה-אסלאמית (המאה ה7 לסה"נ) ועד לסוף התקופה העבאסית (המאה ה-13 לסה"נ), כפי שהיא מתוארת הן על ידי היסטוריונים וחוקרים מוסלמים, והן ע"י מזרחנים מערביים. בנוסף לאירועים היטוריים (כגון מלחמות, כיבושים, עלייתם ונפילתם של שושלות שונות) יושם דגש על ההתפתחות של האסלאם כדת בתחומי המשפט, התיאולוגיה והמיסטיקה.

פרשנות הקוראן‏ (06312232)

שו"ת

פרופ` אורי רובין וד"ר עליזה שניצר

הקורס יעסוק בתולדות הנוסח הקוראני ובדרכי פרשנותו, ויתמקד בקריאה במקורות הפרשנות הערבית (תפסיר), וזאת במטרה להציג היבטים מרכזיים ביחסה של הפרשנות האסלאמית לטקסט הקדוש.
לקורס נילווה אתר וירטואלי (הוראה מרחוק) ובו קבצים הכוללים ביבליוגרפיה (בעברית או באנגלית) וטקסטים ערביים. במהלך הסמסטר יקראו התלמידים את הביבליוגרפיה ואת הטקסטים הנלווים לכל נושא ונושא, וזאת לפי ההנחיות שיתפרסמו באתר הקורס, ועליהם לבוא לשיעור כשהם מוכנים לדיון על הביבליוגרפיה והטקסטים.
חובת נוכחות פעילה בשיעור חלה על כל התלמידים והיעדרות מתמשכת עלולה להביא לביטול הקורס בהתאם להוראות האוניברסיטה.
הציון הסופי ייקבע על יסוד התרגילים שיוגשו מפעם לפעם וכן על-פי המבחן המסכם.

שלושה פרקים בהיסטוריה של האסון האלוהי‏ (06593033)

סמינר

פרופ' עדי אופיר

מאז סיפור המבול קשורה דמותו של האל המונותיאיסטי באסונות שהוא מחולל או עתיד לחולל, בעצמו או באמצעות שליחיו. מאז סיפור המבול מלוּוים אסונות, בעיקר אסונות המוניים, בסיפורים על התערבות אלוהית והאסונות נתפסים כזירה של התגלות אלוהית. הסמינר יוקדש לבחינת שלושה פרקים בהיסטוריה של האסון האלוהי: הוויכוח הסמוי בין קולות שונים בתפיסת האסון האלוהי ברבדים שונים של המקרא; תפיסות שונות של חילון האסון במאה השמונה עשרה בכתביהם של דפו, וולטר ורוסו; דימויים של אלימות אלוהית כמפתח לביקורת רדיקלית של היחסים בין חוק לאלימות במחשבתו של וולטר בנימין, וגלגולי הביקורת הזו במחשבתם של שמיט, דרידה ואגמבן.

הערה: הסמינר פתוח לתלמידי תואר שני וכן לתלמידי שנה אחרונה לתואר ראשון, באישור המרצה.

המיתוס בפילוסופיה‏ (06593044)

סמינר

פרופ' משה צוקרמן

הסמינריון יוקדש לעיונים באופן שבו טופלו מיתוסים שונים בגופי הגות פילוסופית למיניהם. דוגמאות: סיפור עקידת יצחק התנכ"י ב"חיל ורעדה" מאת קירקגור; מעמד ה"אודיסיאה" ב"דיאלקטיקה של הנאורות" מאת הורקהיימר ואדורנו; "המיתוס של סיזיפוס" בספרו של אלבר קאמי הנושא שם זה, ועוד. המפגשים יהיו מושתתים על דיונים משותפים בספרים שנקראו. מספר המפגשים שיוקדש לכל ספר ייקבע כתוצאה מדינמיקת הדיונים שתתפתח במהלך הסמינריון.

טקסט, סמכות ואמת: פרקים בהרמנוטיקה ימי ביניימית ‏ (06593061)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

הלימוד הימי ביניימי הוא בעיקרו אקט פרשני. דבר זה נכון לתרבויות שונות ולתחומי עיון שונים בימי הביניים. ההרמנויטיקה ניצבת במוקד העיסוק הדתי והמדעי כאחד ואולם ההרמנויטיקה היא גם שמאפשרת מעברים תכופים ודו כיווניים בין הדתי והמדעי. על מנת להבין טוב יותר את האופן שבו מייסדת הפרשנות את השיח המדעי והדתי תבחנה במהלך הסמינר מספר סוגיות מפתח בהגות הימי ביניימית תוך השוואה בין השיטה הפרשנית של פילוסופים המפרשים את כתבי הקודש לבין שיטתם בבואם לפרש טקסטים פילוסופיים ומדעיים.

קבלת קרדיט: לצורך קבלת קרדיט על הסמינר יש צורך בהשתתפות פעילה שכוללת רפרט בכיתה במהלך הסמסטר וכן הגשת עבודה בכתב, בהיקף של רפרט או עבודה סמינריונית.

עבודה מסכמת:

הערות והנחיות כלליות אודות המבחן או עבודת הסיכום: אין

מיסטיקה ותאולוגיה סקולרית בימי הביניים ‏ (06593062)

סמינר

ד"ר יוסף שוורץ

הכינוי מיסטיקה משמש לתיאור טווח רחב ביותר של תופעות, בראש ובראשונה כאילו שלקוחות מתחומי הדת ואולם נעשה בו שימוש רב גם לתיאור זרמי מחשבה פילוסופיים מהעת העתיקה ועד ימינו והוא נוגע ישירות לתחומי המדע והמאגיה בימי הביניים ובראשית העת החדשה. כחלק מההיסטוריוגרפיה של ימי הביניים מייצג המושג גם את טשטוש התחומים שבין דתיות ממוסדת, דתיות חוץ מימסדים ותופעות של מינות והרס הנורמות המקובלות. הסמינר יתמקד במכלול האספקטים הללו על מנת לעקוב אחר תרומתן של תנועות מיסטיות ליצירתה של "תיאולוגיה סקולרית" בשלהי ימי הביניים.

משלילת הגולה לשלילת השלילה - זהות יהודית במבחן הזמן‏ (06621107)

שיעור

ד"ר אלון גן

From negation of the Diaspora to negation of the “negation”: junctures in the public discourse of the issue of Jewish identity:

קורס זה יעסוק בבחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. הקורס יעסוק במקורות ובמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
מטרות הקורס:
1.לחשוף בפני הסטודנטים דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן.
2.פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית.
3.תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה.
4.הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית.
פרקי הנושא:
א.צמיחתו של אתוס שלילת הגולה:
1.הציונות כהיפוכה של היהדות ("הדרשה"- הזז).
2.המרד בעולם ההורים – עולם הגלות.
3.אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש.
4.הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
5.פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי.
ב.שלילת השלילה – צמתים בויכוח:
1.הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית".
2.ועידת הסופרים – 1958, 1960.
3.חוגים וקבוצות שיצאו כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לחפש דרכים חדשות לזיקה למורשת:
א.החוג הדתי
ב.חוג אמנה
ג.חוג מבקשי דרך
ד.שדמות
ה.פרוזדור
ו.פתחים
ז.יוסף שכטר והשכטריסטים
4.שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח".
5.מלחמת ששת הימים.
6.התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, מקראות, מצגות, חניכה אישית, עבודה בקבוצות, הכנת פרוייקטים אישיים וקבוצתיים.
חובות התלמיד:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס.

רפואה ומחלות נפש בימי-הביניים: מדע דת וחברה‏ (06621123)

שו"ת

ד"ר מיכאל גרינפלד

Mental Illness in the Medieval Period קורס זה יוקדש לתפיסה הרפואית של הנפש וחולייה, כפי שזו התפתחה בימי הביניים, ולהקשר התרבותי חברתי בו פעלה והתפתחה. במרכזה של רפואת ימי הביניים עמדה תיאוריית הליחות, לפיה גוף האדם מכיל ארבע ליחות – לבנה, שחורה, צהובה ואדומה – כשהיחס (הכמותי) הקיים ביניהן מעצב את מזג האדם. איזון בין הליחות משקף מצב של בריאות, והפרתו של האיזון מצב של חולי – של הגוף, של הנפש, או של שניהם יחדיו. תיאוריה זו, שנשענה על עקרונות מדעיים שמקורם בעולם העתיק, גובשה באופן סופי במאה השנייה לספירה על ידי הרופא היווני גאלנוס, ומאז זכתה להגמוניה כמעט מוחלטת בדיון המדעי הביניימי. בראשית הקורס נסקור בקצרה את התפתחות תפיסת הנפש בעת העתיקה, ואת האופן בו הועברה לאנשי ימי הביניים – בתחילה לארצות האסלאם ומאוחר יותר אל המערב הנוצרי. מכאן נעבור לרעיונות אודות הנפש וחולייה, כפי שהם מוצגים בחיבורי רופאים שפעלו בימי הביניים, ונעמת את התפיסה הרפואית של מחלות הנפש עם התפיסה המוצעת בטקסטים אחרים מן התקופה (זאת תוך דגש מיוחד על טקסטים של מחברים יהודים). במקביל, נעיין במחקרים היסטוריים עכשוויים העוסקים בנושא. בין הסוגיות שיעסיקו אותנו בקורס: אופיו של החולי הנפשי; הסיבות והסימפטומים של מחלות נפשיות; טיפול מונע וטיפול מרפא; מוסדות טיפוליים; הרופא והחולה בנפשו; רפואה מדעית ורפואה עממית; ועוד. נושאים אלה יילמדו, בין השאר, באמצעות קריאה בקטעים מחיבורי הרופאים הבאים: גאלנוס (מאה 2), אל-ראזי (מאה 9-10), אבן סינא (מאה 10-11), רמב"ם (מאה 12), נתן בן יואל פלקירה (מאה 13), משה בן יהושע נרבוני (מאה 14), ארנו דה וילנובה (מאה 14), ואחרים. כמו כן, כאמור, נקרא כמה מן המחקרים החשובים שעסקו בנושא, נברר את הטיעונים החשובים שהוצגו במסגרתם, ונבחן את שיטות המחקר השונות בהן נקטו החוקרים/ות המחברים/ות. במהלך הקורס תשולב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות, שעיקרן מתן כלים לקריאה ביקורתית של טקסטים, וכן הדרכה בכללי הכתיבה האקדמית. הדבר יעשה תוך שימוש בחומרי הקריאה של הקורס, ובמקביל לתכנים הנלמדים בו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 30%; מטלה מסכמת – 60%. אופן הוראה: תרגיל לפיתוח מיומנויות למידה

גיבושה של תרבות חילונית: פסטיבלים וקרנבלים בארץ-ישראל ובישראל‏ (06621127)

שו"ת

ד"ר נילי אריה-ספיר

The Formation of a Secular Culture: Festivals and Carnivals in Eretz Israel and in Israel
במסגרת הקורס נעסוק בתהליכי ההתחדשות שעברו על פסטיבלים וקרנבלים, השייכים למחזור השנה היהודי, בתקופת העליות הראשונות לארץ-ישראל. נדון בעיצובן מחדש של מערכות הסמלים של החגים, ובאופן שבו סייעו לזירוז התהוות הזהות הלאומית-חילונית אצל הקבוצה היהודית המחדשת את חייה בארץ-ישראל. נבחן את מאפייניו המשתנים של מחזור השנה היהודי עד ימי ההווה בישראל המודרנית.

In this course we will discuss the renewal process of festivals and carnivals , that are part of the yearly cycle, during the first Aliyot to Eretz Israel. We will explore the reformation of the holidays’ symbolic systems, and the way they accelerated the formation of the national secular identity of Jewish ideological groups in Eretz Israel. We will examine the changing characteristics of the yearly cycle to the present day in modern Israel.

בין מסורת למודרנה בזירה הישראלית‏ (06621280)

שו"ת

ד"ר נסים ליאון

Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies 1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. * קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

* קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

פמיניזם מבעד לרעלה-הילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו? ‏ (06622037)

שיעור

ד"ר מירה צורף

Feminism through the Veil- Can they Co-exist?

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל ועדיין מתנהל במערב מדובר במקרים שלפנינו בנשים הנאבקות להשגת חרויותיהן כשהן רעולות, כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן מקור לעוצמה ולא לחולשה , מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את הפטריארכליה הדתית, החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת הנשים הן ע"י אנשי דת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקיהן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, קטאר וכווית שהן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין וכן במאבקן של נשים פלסטיניות בתחומי הרשות הפלסטינית- שהיא ישות טרום מדינתית.

שפינוזה ומנדלסון : שאלת היהודי המודרני‏ (06622040)

שיעור

מר אלי שיינפלד

Spinoza and Mendelssohn : The question of the Modern Jew

המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. כיצד יש להבין את היהודי לאחר המהפכה הרציונליסטית-מדעית? איזה מעמד יש להקנות לכתבי הקודש? כיצד ניתן לפשר בין האוניברסליות של האמת לבין המעמד הסינגולרי של היהודי (היותו "עם נבחר")? מהי מקומה של ההתגלות במסגרת השיטות הפילוסופיות המודרניות? שפינוזה ומנדלסון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : הם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, וחקרו אותן לעומקן בהגותם, תוך נסיון לפתור אותן, כל אחד בסגנונו הוא ובדרכו. בגישה המקורי שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האפשרויות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, אשר עמדו לנגד עיניהם של מרבית ההוגים היהודים המודרנים, עד לימינו אנו.
בקורס ננסה להתחקות אחר שתי אפשרויות פונדמנטליות אלו, וכך לקנות הבנה מעמיקה יותר של המודרניות של היהודי.

היהודי שבישראלי - דילמות זהות באמנות הישראלית המודרנית‏ (06622045)

שיעור

ד"ר דליה מנור

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו.

בין היהודי החדש לילדי ההפקר: אידיאולוגיה, מגדר ורווחה בתקופת המנדט‏ (06622047)

שיעור

ד"ר תמי רזי

Between the New Jew and Juvenile Delinquents: Ideology, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה

קורס זה עוסק בתפיסות אידיאולוגיות ומקצועיות מרכזיות שעיצבו את החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט בעיקר ביחסה אל ילדי שוליים. נדון באתוס של היהודי החדש ובמרכזיותו בשיח הציוני. נעמוד על מרכזיותם של הנשים ושל ארגוני הנשים ביצירתן של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ביישוב החדש ונדון בנסיבות החברתיות והתרבותיות שניתבו את הנשים לתחומים אלה. נדון במרכזיותה של ההיגיינה הרוחנית והפיזית בטיפול בילדים בכלל, ובילדי שוליים בפרט. נעסוק בגיוסה של הפסיכואנליזה לשרות הרעיון הציוני בכלל ולטיפול בילדים עזובים בפרט. נעסוק בתפיסות עדתיות העולות מן הטיפול בילדי שוליים בתקופה.

* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס

ז`אק לאקאן‏ (06622048)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

יהדו(יו)ת ב"עידן החדש": מפגש בין תרבותי‏ (06622061)

שיעור

ד"ר מריאנה רוח-מדבר

Judaism(s) in the New-Age: Multicultural Crossroads

תופעה חדשה תופסת בעשורים האחרונים תאוצה גוברת בעולם המערבי תחת כותרת הגג "העידן החדש". לתופעה זו פנים וביטויים רבים – תנועה חברתית, התעוררות רוחנית, ביקורת תרבות ואלטרנטיבה לממסד (הן הממסד הדתי והן מוסדות חילוניים שונים), תורות ומדעים חדשים ועוד. תופעה זו משפיעה באורח מכריע בשדות התרבות השונים בעולם כולו, ובעשור האחרון משגשגת תרבות העידן החדש גם בישראל, חלקה ב"ייבוא" של תופעות הקיימות בעולם המערבי, וחלקה בסינתזות חדשות המייצגות את האופי היהודי-ישראלי הלוקלי. תופעות אלה מעוררות עניין רב ובעלות השפעה פוטנציאלית אדירה על החברה הישראלית, הזהות היהודית, הערכים והשיח המובילים ועוד.
בקורס יילמדו מאפיינים כלליים של תרבות העידן החדש, תוך התמקדות במפגש הבין-תרבותי עם קהילות וגישות יהודיות בישראל ובעולם. תיערך סקירה של מפגש זה – היקפו, דוגמאות לטיפוסים הנוצרים במפגש, תורות ופרקטיקות חדשות, מקבילות בעולם הנוצרי, ועוד. יוצגו תוצרים תרבותיים חדשים המבטאים – או מתמודדים עם – מתחים שונים הנוצרים במפגש זה. כך, למשל, יידונו ההבדלים בין העידן החדש היהודי-ישראלי לבין תופעות יהודיות ניו אייג'יות אחרות שנוצרו ברחבי התפוצות בעשורים האחרונים. סוגיות לדוגמה: פתרונות שונים למתח שבין ערכים גלובליים ואוניברסליים לבין לוקליוּת ופרטיקולריות, השיח בנוגע לממסד הדתי מחד גיסא ולמגמת החילון מאידך גיסא, תפיסות חדשות אודות מקומו הייחודי של עם ישראל בין משפחת העמים, טקסטים המתייחסים לפרקטיקות הלכתיות מסורתיות, לוח השנה האלטרנטיבי, מיתוסים חדשים על תולדות עם ישראל, ועוד.
חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה.

חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה

יהדות ויהודים בערש המודרניזם‏ (06622063)

שיעור

ד"ר מרינה ארביב

Judaism and Jews in the Cradle of Modernism

זיגמונד פרויד, פרנץ קפקא, גרשם שלום וולטר בנימין הם יהודי אירופה ששינו את פניה של התרבות המערבית במודרנה ובו בזמן חידדו את השינויים שבזהות היהודית המודרנית . השורשים של אישים אלה נעוצים בחשיבה של כמה דמויות מהעבר, כגון שפינוזה – "היהודי החילוני הראשון", משה מנדלסון – המשלב רציונאליזם עם רעיון הפלורליזם הדתי – ורחל פרנהגן ושאר מנהלות הסלונים של ברלין, המנסות להגשים את חלום ה"סימביוזה" היהודית- גרמנית, אשר התברר בבוא הזמן כחלום כוזב ותובע קורבנות. פרויד, קפקא, שלום ובנימין שאלו את השאלות שממשיכות להטריד גם בימינו את האדם היהודי ואת האזרח הישראלי. בראש ובראשונה מהדהדת בהגותם שאלת הלגיטימיות של האופציה הדתית, שאלת הסבלנות, שאלת הקיום המשותף של חילוניים ודתיים ושאלת ההפרדה בין דת ומדינה. נושאים אלה ידונו בקורס.

מחזור החיים הנשי בחברה היהודית המסורתית ובחברה הישראלית המודרנית ‏ (06623072)

סמינר

ד"ר נילי אריה-ספיר

The Feminine Life Cycle in The Jewish Traditional Society and in The Israeli Modern Society
תיאור הקורס:
במסגרת הסמינר נעסוק במאפייניהם של טקסי המעבר של מחזור החיים הנשי (מלידה ועד מוות) בחברות יהודיות מסורתיות ובאופן שבו מתקיימים אותם טקסים בחברה הישראלית המודרנית. במרכז דיוני הסמינר יעמדו עיונים בקולות נשיים, שנובעים מתוך המערכת הטקסית הזאת, ובשדרים שהם מעבירים.

In this seminar we will discuss the rites of passage of feminine life cycle (from birth to death) in traditional Jewish societies and in the modern Israeli society. Central to the seminar will be a discussion of women voices coming out of this ceremonial system and the messages they transmit.

הקורבן והמחשבה הפילוסופית ‏ (06623079)

סמינר

ענת רימון-אור

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

מבוא לתרבויות מסופוטמיה‏ (06711033)

שיעור

ד"ר יורם כהן

בשעור זה נבחן את ההיסטוריה והתרבות של מסופוטמיה למן המצאת הכתב ועד לנפילת האימפריות הגדולות של אשור ובבל. השעור ישרטט את המהלכים הפוליטיים המרכזיים של התקופה תוך מתן תשומת לב לממדים חברתיים וכלכליים של החברה המסופוטמית. לצד נצחונות מלכים ועלייתן של אימפריות, נתבונן בחיי יומיום של האנשים הפשוטים שחיו בצל המאורעות. בחטיבה הראשונה נעקוב אחר עלייתן של הערים הראשונות במסופוטמיה, התפתחות התרבות והחברה השומרית, ומפעליהם של סרגון מלך אכד ובניו. החטיבה השנייה תהייה מוקדשת לתקופה הבבלית הקדומה. נעמוד על התבססות השושלות האמוריות בעמק נהר הפרת, ובינהן שושלתו של חמורבי. כמו כן נראה כיצד צלחה העיר אשור במסחר ענף שהתנהל בכל רחבי המזרח הקדום. החטיבה השלישית תעסוק בתקופה הבינלאומית. נראה כיצד הושג מאזן הכוחות בין המעצמות הגדולות, בבל, מצריים, ארץ חת ומיתני, ממלכתם של החורים. בחטיבה הרביעית נעסוק באימפריות ובאימפריאליזם. נראה כיצד עלתה האימפריה האשורית לגדולה והטילה את מרותה ברחבי האזור כולו. נעמוד על דמותו של המלך האשורי, הצבא האשורי והחברה החצרונית. על חורבותיה של האימפריה האשורית נבנתה האימפריה הבבלית. נראה כיצד בנתה שושלת המלכים של נבוכדנצר את אחת האימפריות הגדולות שידע המזרח התיכון, תוך פיתוח התרבות, הספרות, המדע והאדריכלות העירונית.

דת ומיתולוגיה של מסופוטמיה (מבוא)‏ (06711034)

שיעור

ד"ר יורם כהן

סקירת מבני היסוד של הדת והמיתולוגיה של מסופוטמיה: היווצרות העולם (קוסמוגוניה), עולם האלים (פנתיאון) והיווצרותו (תיאוגוניה), פולחן האלים,פסטיבלים,כהונה ומקדשים,ריטואלים מאגיים, וניחוש העתיד (דיבינציה).

מבוא לתולדות המזרח הקדום‏ (06711043)

שעור

ד"ר יורם כהן

מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה. מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל. דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית ותפוצתו בעולם.מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה.
מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו, תוך התמקדות במספר דמויות מפתח כגון סרגון מלך אכד, אחנאתון המונותיאיסט הראשון, חתושילי מלך חת ונבוכדנצר כובש ירושלים. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל.
דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית בכנען ותפוצתו בעולם.

מבוא לתרבות מצריים הפרעונית‏ (06711045)

שעור

ד"ר רפאל ונטורה

מבוא כללי לתרבות המצרית הקדומה כפי שזו מצטיירת בימי תפארתה, התקופה הרעמססית.
גילויי התרבות יידונו מהיבטים שונים ברמה של הכרה בסיסית. הארץ, השכנים, המלך, האלים, דת ופולחן, פולחן המתים, קברים פרטיים ומלכותיים, הכתב, צבא וכיבושים, חיי יום-יום, עקרונות האמנות, נקודות ציון בתולדות התקופה.

מבוא להיסטוריוגרפיה מקראית‏ (06711074)

שיעור

ד"ר עודד ליפשיץ

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית, ונבחן את הדרך שבה עיצבו מחברי הספרים ההיסטוריוגרפיים את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון. נלמד על עולמם של ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה.
נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ללמוד מה הן המתודות ההיסטוריות שבעזרתן ניתן ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון.

מכיבוש הארץ לגלות בבל – ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא‏ (06711080)

שיעור

ד"ר עודד ליפשיץ

במהלך הקורס נתאר את תולדות עם ישראל מאז כינון מוסד הממלכה בראשית האלף הראשון לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון וראשית הגלות. במהלך שני הסימסטרים נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר דברי הימים) עם הנתונים העולים מן התעודות החיצוניות ומהממצא הארכיאולוגי.
תלמידי הקורס יקבלו תמונה מקפת וממצה על אופן צמיחתן, גיבושן ונפילתן של ממלכות ישראל ויהודה, על ייחודו של המקרא כמקור היסטורי, ועל תרומתם של המקורות שבידינו לחקר תולדות עם ישראל בימי בית ראשון.

יחסי גומלין בין הארמון והמקדש באשור באלף הראשון לפסה"נ‏ (06712206)

סמינר

פרופ` רן צדוק

הסמינר יעסוק בקשרים הכלכליים והאירגוניים בין שני הסקטורים העיקריים באשור בתקופת התפשטותה המירבית (800-612 לפסה"נ). רוב החומר הוא מאשור גופא, בעיקר מעיר המקדש הראשית אשור, ומהבירות כלח ונינווה. ננתח ונעריך את התעודות בהקשרן הארכיוני תוך דגש על המנהל וההייררכיה בכל סקטור ותוך בחינה מדוקדקת של המינוח המקורי. כמו כן נתחקה על הפעילות הכלכלית במרכזים העירוניים השונים וסביבתם הכפרית (על מרכזי המשנה שלה). קורס זה מטרתו להעמיק את הדיון בסוגיה מרכזית, שנסקרת רק בקצרה במסגרת המונוגרפיה הראשונה של רצף שלוש האימפריות*.

בין גולה לגאולה: יהודה והיהודים תחת שלטון בבל ופרס‏ (06712324)

סמינר

ד"ר עודד ליפשיץ

הסמינר יעסוק באחת מתקופות המפנה בתולדות העם היהודי, בה עוצבו רבים ממאפייניו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. בסמינר נתמקד במערכת היחסים שהתפתחה בין יהודה לבין האימפריות הבבלית והפרסית ובהשפעות שהיו להן על המשטר, החברה והתרבות שהתפתחה ביהודה. על רקע זה נבחן את המגמות הרעיוניות שרווחו במהלך תקופה זו ביהודה, בעיקר ביחס למקומם ומעמדם של ירושלים, של המקדש, של בית דוד ושל מעמד הכהונה. נעמוד על היחס לטריטוריה ונבדוק את היחסים בין קבוצות שונות בעם היהודי ובסביבתו.
נושאי העבודות יהיו מתחומי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה והמקרא, והתלמידים יוכלו לשלב את התחומים השונים בהתאם לכישוריהם ולרקע ממנו באו.

סוגיות באמנות יוון ורומא‏ (06712410)

שיעור

פרופ` משה פישר

יסקרו ויידונו עיקרי השלבים בהתפתחות האמנות ביוון וברומא, כולל באזורי ההשפעה שלהן, לרבות ארץ-ישראל. יילמדו הסוגים השונים של האמנות ויידונו העקרונות של התאור והנתוח של הפריט האמנותי, כולל ניצולו על-ידי המחקר הארכיאולוגי. האמנות תוצג על רקע המסגרת הגיאו-פוליטית והחברתית של התקופות הנדונות.

מבחר מהספרות האכדית‏ (06713111)

שיעור

ד"ר יורם כהן

קריאה בשפת המקור מבחר יצירות מן הספרות האכדית: אנומה-אליש, אנזו, וספרות החכמה.

מיתולוגיה יוונית : הרקלס, אדם שהפך לאל‏ (06721103)

שיעור

פרופ` מרגלית פינקלברג

השיעור יתמקד באחד מדמויות היסוד של המיתולוגיה היוונית‮. ‬דרך עיון בתרגום עברי ליצירות ספרותיות כגון‮ ”‬האודיסיאה"‮ ‬של הומרוס‮, ”‬נשי טרכיס"‮ ‬של סופוקלס ו”אלקסטיס"‮ ו"הרקלס המשוגע" ‬של אוריפידס‮, ‬ואחרות‮, ‬ננסה לעמוד על חשיבותו של המיתוס על הרקלס בתרבות העתיקה והמודרנית‮.‬

נבואה ונביאים באפוס היווני‏ (06724456)

סמינר

פרופ` מרגלית פינקלברג

הסמינר יוקדש לנושא הנבואה ביוון הקדומה כפי שהוא מיוצג במסורת האפית ובראש ובראשונה בשירי הומרוס
בין הנושאים המרכזיים :
הנבואה כמיומנות מקצועית וכהשראה אלוהית
תפקידה בחברה
הנביאים הבולטים של המסורת היוונית
יחסי הגומלין שבין הנבואה הקדומה והאורקולום שבדלפי.

מיועד לתלמידי תואר שני בלימודים קלאסיים, היסטוריה עתיקה ומדע הדתות

ארון הספרים היהודי - מקורות לחקר תולדות ישראל‏ (06771058)

תרגיל חובה

פרופ` אלחנן ריינר

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית, ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות ישראל לעשות במקורות הללו תוך הצגת הבעייתיות המיוחדת של כל 'ספריה'. במסגרת הקורס יכירו הלומדים גם את הכלים הביבליוגרפים העיקריים ויתרגלו את השימוש בהם.

יהודים ונוצרים בימי הביניים (עד מסעי הצלב) ‏ (06771061)

שיעור

ד"ר שמחה גולדין

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 10 – 12, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נעמוד בהרחבה על הרקע התיאולוגי של היהדות בגולה ושל הנצרות במאות הראשונות לספירה. נעמוד על תהליך הגירת היהודים לצפון- צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמת הקהילות היהודיות בארצות אלה ועל דרכי הפרנסה היהודית. נרחיב הדיבור על המאה ה- 11, ההתפתחויות התרבותיות בעולם היהודי ובעולם הנוצרי, ועל שיאה של המאה: מסע הצלב הראשון לארץ ישראל (1095 – 1099) והפגיעה ביהודי גרמניה בשנת תתנ"ו.

היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (1099-634)‏ (06771090)

שיעור

פרופ' יורם ארדר

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את ירושלים להתיישבות יהודית, ונלמד על הנסיבות להקמת יישוב זה. במאה התשיעית התיישבו בארץ ישראל הקראים. במסגרת שיעור זה נלמד על השפעת מגילות קומראן על הקראים שעלו לארץ ישראל. כמו כן נלמד על סיום מפעל המסורה, דהיינו שימור הנוסח של המקרא, כפי שהוא ידוע לנו היום.

היישוב היהודי בבבל תחת שלטון האסלאם (1258-637)‏ (06771093)

שיעור

פרופ` יורם ארדר

תחת השלטון הפרסי הסאסני התפתח המרכז היהודי בבבל. ערב הכיבוש המוסלמי הסתיימה כתיבת התלמוד הבבלי. רבים הגורסים שבהשפעת יהודי בבל הטמיעו המוסלמים את שיטת התורה שבעל-פה להלכתם. עיראק הפכה למרכז העולם המוסלמי תחת השלטון העבאסי, כאשר אלמנצור (754-775) הקים את בירת החליפות בבגדאד. הסימביוזה התרבותית החשובה בין איסלאם ליהדות החלה בבל. סעדיה גאון ראש ישיבת סורא מסמל את השינוי התרבותי שעברו יהודי האיסלאם. הוא תרגם את התורה לערבית, כתב את ספרי הדקדוק הראשונים בעברית בשפה הערבית, ובאותה שפה כתב את ספר האמונות והדעות. יצירה זו נכתבה בהשפעת המעתזלה. בבל ופרס היו גם בית היוצר של התנועה הקראית. על השפעות מעתזליות, שיעיות וח'ארג'יות על תנועה זו נלמד גם כן. נתרכז גם בתולדות ההנהגה היהודית בבבל תחת שלטון בית עבאס.

ירושלים בתקופה העות'מאנית המוקדמת: מוסלמים, יהודים ונוצרים ‏ (06771123)

שיעור

ד"ר רות למדן

לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה-ארץ ישראל והן בקרב המיעוטים, יהודים ונוצרים. ירושלים שינתה פניה והרבה ממאפייניה המוכרים לנו כיום ניבנו באותה תקופה (החומות, בריכת השולטן, ועוד).
השיעור יסקור את התהליכים האדמיניסטרטיביים והכלכליים שעברו על העיר לאחר הכיבוש, את מערכות הקשרים בין השלטונות העות'מאניים לאוכלוסיה המקומית - מוסלמים ובני דתות ועֵדות אחרות - ואת מערכות היחסים שנוצרו בין בני הדתות השונות.
על רקע זה – ידוֹן מצבה של הקהילה היהודית בירושלים במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, ובמיוחד התמודדותה של הקהילה עם המערכת השלטונית מצד אחד ועם השינויים הכלכליים והחברתיים שעברו עליה בעקבות עליות לארץ ישראל, מצד שני.
השיעור יתבסס על מקורות מוסלמיים, עבריים ונוצריים מן התקופה.

הקראים בין אסלאם לקומראן‏ (06772038)

תרגיל

פרופ' יורם ארדר

אין ספק שהקמת התנועה הקראית בגולת בבל ופרס היא אחת התוצאות של המפגש התרבותי שבין אסלאם ליהודות. באמצעות עיון בקראות בראשיתה נפתח אף צוהר להבנת הכיתות באסלאם, כגון השיעה והחארג'יה. אבלי ציון הקראים שעלו לארץ ישראל נפגשו עם מקצת המגילות של כת קומראן, והושפעו מהן. עיון במקורות קראיים אלו פותח פתח להבנת מספר מחלוקות בתקופת בית שני.

רבנים, חצרנים ובעלי מלאכה: החברה היהודית בספרד‏ (06772051)

תרגיל

פרופ' אליעזר גוטווירט

התרגיל יעסוק ברבדים השונים של האוכלוסייה היהודית בספרד. נקרא מקורות ראשוניים מימי הביניים על הנושא.

הנהגה וחברה בבבל התלמודית‏ (06772056)

תרגיל

פרופ` אהרן אופנהיימר

בבל היא אמריקה של העת העתיקה. מרד החורבן; מרד התפוצות בימי טריאנוס ומרד בר-כוכבא הביא לתנועת הגירה מארץ-ישראל ומהתפוצות לתפוצה הבבלית. בבל הייתה התפוצה הגדולה המשמעותית היחידה מחוץ לאימפריה הרומית, ובה חיו היהודים בתנאים מדיניים, כלכליים וחברתיים נוחים. התרגיל יעקוב אחרי שלבי עליית חשיבותה של התפוצה הבבלית, תוך שהיא הולכת ותופסת את מקומה של ארץ-ישראל בהנהגת היהודים באשר הם. התלמוד הבבלי ולא הירושלמי קובע עד היום בפסק ההלכה. כן יעסוק התרגיל בנושאים מרכזיים מתחום החברה וההנהגה: התגדרותם של בני בבל בטהרה הייחוס, עד כדי סירובם להתחתן עם בנות יהודי ארץ-ישראל. משרת ראש הגולה – ראשיתה; סמכויותיה המדיניות, המשפטיות, הכלכליות והרוחניות-דתיות; יחסיה עם השלטונות, החכמים והמון העם. ישיבות בבל – ייסודן; מיקומן; מִבנן; פירקא וירחי כלה; רבדיה של החברה היהדוית הבבלית; קשרי בבל וארץ-ישראל.

ירושלים מתקופת החשמונאים עד חורבן הבית‏ (06772057)

תרגיל

ד"ר יובל שחר

ירושלים עמדה במוקד החיים הלאומיים היהודיים לכל אורך תקופת הבית השני. אך תהליך ההתיוונות, גזרות אנטיוכוס אפיפנס ומרד החשמונאים יצרו מצב מוזר בו הפכה ירושלים למוקד אחיזתו של השלטון הסלווקי והמתיוונים דווקא, בעוד המורדים נשענים על יהודה הכפרית. ניצחון מרד החשמונאים היווה כן פריצה להתפתחותה של ירושלים היהודית אל עוצמה, שהגיעה לשיאה עם חורבן הבית. ריבוי אוכלוסייתה, המוני עולי הרגל שנהרו אליה, חשיבותה הלאומית והדתית כל אלה הפכו את ירושלים למראה המעצבת ומשקפת בעוצמה חזקה ביותר את הרוחות, התהפוכות והמחלוקות שהתקיימו בעולם היהודי בן הזמן ובמערכת היחסים שבין יהודים לעמים אחרים.
במהלך השיעורים נבחן את תהליך התעצמותה של העיר מהיבטים מגוונים: אורבנית-ארכיטקטונית, שלטונית, כלכלית, דתית וכו'. נתחקה אחר תפקידה של ירושלים כגורם מלכד מצד אחד וכמקור למחלוקות פוליטיות, סוציאליות ודתיות מן הצד השני. לקראת סוף הקורס נבחן אף את יחסה של הדת החדשה- הנצרות- אל ירושלים.

יהדות ואסלאם: מפגשים ראשונים‏ (06772058)

תרגיל

פרופ' יורם ארדר

בהשראת מאמרו המפורסם של ש"ד גויטיין: 'מי היו רבותיו הראשונים של מחמד', נקדיש מספר שיעורים לדיון במידת השפעת היהדות על האסלאם בראשית דרכו, הן בחצי האי ערב, והן בעיראק, שם הוקמה הח'ליפות העבאסית. חלק הארי של התרגיל יתמקד בהשפעת האסלאם על היהדות בתחומי ההגות, ההלכה, הלשון והשירה. עיון במפעלו התרבותי של סעדיה גאון מלמד עד כמה הושפעו היהודים בתקופתו מהאסלאם.

השאור שבעיסה: צפת והתרבות היהודית בראשית הזמנים החדשים‏ (06772059)

תרגיל

פרופ` אלחנן ריינר

התרגיל יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה ושקיעתו של המרכז האשכנזי ועלייתו של המרכז האשכנזי בפולין מזה.
במהלך הקורס יעלו לדיון הסוגיות המרכזיות הנוגעות לתולדות צפת: התהוות הקהילות (תוך שמוש נרחב במפקדים שנערכו בערי ארץ ישראל אחרי הכיבוש העות'מני), מעמדה החברתי והפוליטי בארץ ישראל ובמזרח, מעמדה הכלכלי של הקהילה, מעמדה הדתי בחברה היהודית האירופית, ובעיקר עליית הקבלה שנתנסחה בבתי המדרשות הצפתיים עצמם. במהלך הקורס ידונו הדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, ר' שלמה אלקבץ וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף קארו וספר מגיד מישרים שלו, ספרי שו"ת שנתחברו בעיר, ספר שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

היצירה היהודית בעת החדשה (ארון הספרים היהודי חלק ב')‏ (06772062)

תרגיל

פרופ' שלום רצבי

מטרת הקורס היא גם לשרטט את קווי המתאר העיקריים והמוטיבציה של היצירה היהודית מגירוש ספרד ועד ימינו וגם לתארה. הקורס יאורגן סביב שלושה אפיקי יצירה דומיננטיים: הלכה, מיסטיקה והגות. תיאור ושירטוט 'ארונות הספרים היהודיים' יעשו על יסודן של שתי הנחות יסוד שינחו את הדיונים בקורס. האחת - היצירה היהודית בעת החדשה נוצרה לא בחלל ריק אלא בזיקה למציאות היסטורית, חברתית, תרבותית ודתית חד-פעמית. השנייה - מאפיינה העיקרי של היצירה היהודית בעת החדשה הוא ה'תמורה והרציפות'.

מחזור החיים ומעגל השנה היהודי באירופה הנוצרית בימי הבינים ובעת החדשה המוקדמת ‏ (06772065)

תרגיל

ד"ר יעקב דויטש

התרגיל יעסוק בטקסי מחזור החיים ומעגל השנה היהודי והדרך שבה הם צוינו בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. נעסוק בבחינת מספר טקסים שפותחו ו\או התקיימו בקרב הקהילות היהודיות באירופה הנוצרית בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ונתמקד במיוחד בטקסים הקשורים למחזור החיים מלידה ועד מוות ובטקסים הקשורים לחגים היהודיים. בעזרת שימוש במתודות אנתרופולוגיות נבקש להגדיר את מקומם ותפקידם של ריטואלים בחברה הימי ביניימית ולעמוד על האפשרויות החדשות שבחינת הטקסים פותחת בפנינו להכרת חיי היום יום והמחשבה הימי ביניימית. בחינת הטקסים תעשה תוך כדי השוואה מתמדת לטקסי חיים נוצריים מאותה התקופה.

קושטא, בגדאד וקהיר במאה ה-19 - קהילות יהודיות בראי העיתונות‏ (06773039)

סמינר לתואר ראשון

פרופ' ירון צור

קושטא (איסתנבול), בגדאד וקהיר הן הבירות החשובות ביותר במזרח-התיכון במאה ה19-, והקהילות היהודיות שלהן עברו במאה זו תמורות עמוקות. על הערים, הקהילות היהודיות וההיסטוריה שלהן נלמד דרך עיון בכתבות עתונאיות שפורסמו עליהן בבימות שונות, רובן של עתונות ההשכלה היהודית במזרח-אירופה. מקום חשוב בדיון יתפסו דמויות הכותבים, חלקם תיירים זרים, אך רובם משכילים מקומיים.

תנועות וזרמים דתיים ביהדות ארצות הברית (1967-1885)‏ (06773040)

סמינר לתואר ראשון

פרופ' שלום רצבי

מטרת הסמינר להבין את היווצרותן והתפתחותן של התנועות הדתיות בארצות הברית (רפורמה, שמרנית, אורתודוקסית וריקונסטורציוניזם) ויחסן לציונות ולמדינת ישראל. במסגרת הסמינר יתוודע התלמיד גם אל היצירה היהודית הדתית (התיאולוגית) במאה העשרים וזיקותיה אל המחשבה הדתית בארצות הברית.

קרובים רחוקים: יחסי יהודים ושומרונים‏ (06773041)

סמינר לתואר ראשון

ד"ר יובל שחר

היהודים והשומרונים היו שתי קבוצות האוכלוסייה המובהקות ביותר בארץ ישראל, שראו בארץ ישראל את ביתם ההיסטורי, הקימו בה מרכז דתי-פולחני והתמידו בישיבתם בה. הדמיון מצד אחד והתחרות מצד שני הובילו למערכת יחסים מורכבת ביניהם. בקורס נבחן את טיבה של מערכת היחסים הזו והתפתחותה מתקופת הבית השני עד לכיבוש המוסלמי. תשומת-לב מיוחדת תוקדש למעמדם ההילכתי של ה'כותים' [=השומרונים] וליחס היהודים כלפיהם, כעולה מן הספרות התלמודית.

פנים של יהדות: דת, היסטוריה ופוליטיקה‏ (06773045)

סמינר לתואר ראשון ולתואר שני

פרופ` שלום רצבי

בעקבות המאבק על האמנציפציה, ההתעוררות הלאומית, מלחמות העולם, המהפכה הרוסית הקמת מדינת ישראל נעשו שאלת מהותה של היהדות, השיבה להיסטוריה והזיקה שבין פוליטיקה למוסר לנושאים החשובים ביותר שאליהם נדרשה ההגות היהודית הציונית והלא ציונית במאה העשרים. בסמינריון יבחנו דרכי התמודדותם של הוגים יהודים מודרניים (מנדלסון, קרוכמל, אחד העם, יחזקאל קאופמן, מ' בובר, פראנץ רוזנצוויג, ג' שלום, אנדרה נהר, מרדכי קפלן, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) מראשית העת החדשה ועד הקמתה של מדינת ישראל עם שאלות יסוד הכרוכות בשיבתם של היהודים להיסטוריה. בין הנושאים שאליהם יידרש העיון במשנותיהם של הוגים אלה יהיו: מהות היהדות, בחירת ישראל, זהות יהודית, ציונות ודת, ציונות ומוסר, ההיסטוריה היהודית, מרכז ותפוצה והסכסוך היהודי –ערבי.

שנאת ישראל בנצרות הקתולית ‏ (06773099)

סמינר לתואר ראשון

פרופ` ג`רמי כהן

עיון בתפקיד המרכזי שהיה ליהדות וליהודים בהתפתחות הדת הנוצרית וההשלכות של חשיבות זו ביחסים בין יהודים ונוצרים, ממותו של ישו עד לסוף ימי הביניים. נדון בברית החדשה, בחיבורי אבות הכנסייה, במשפט הנוצרי ובספרות הפולמוס האנטי-יהודי מימי הביניים, וכן במקורות יהודיים המעידים על יחסה של היהדות לנצרות.

מבוא למיסטיקה היהודית ולסיפור הקבלי‏ (06801200)

שיעור

פרופ` מיכל אורון

הקורס יעסוק במושגי יסוד של המיסטיקה היהודית (קבלה), כמו גם בזרמים המרכזיים שלה.
במסגרת הקורס נדון ביצירות ספרותיות של המיסטיקה היהודית והשפעתן על הספרות העברית החדשה.

מבוא לשירה העברית בימי הביניים‏ (06801204)

שיעור

ד"ר טובה בארי

מטרת הקורס: סקירה כללית של תולדות השירה העברית בימי הביניים, קודש וחול, כפי שנתגבשה במרכזים השונים: בארץ ישראל, במזרח, בספרד ואיטליה.
מהלך הקורס: בשיעורים יידונו עניינים אלה: צמיחתה של השירה העברית בספרד וזיקתה אל מורשת השירה שקדמה לה בארץ ישראל ובמזרח. ייחודו של המרכז הספרדי הן בתחום שירת החול והן בתחום שירת הקודש. היצירה הספרותית בספרד הנוצרית (מהמאה השתים עשרה) על רקע השינוי החברתי של צרכני השירה. המקאמה העברית והסוגים הקרובים אליה. השפעות השירה העברית הספרדית על היצירה במרכזים שמחוץ לגבולות ספרד.
דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת חומר רקע (ביבליוגרפיה) ומבחן מסכם.

ספר הזהר: מיסטיקה, מדרש, ספרות‏ (06802011)

שיעור

ד"ר עמוס גולדרייך

ספר הזוהר הוא החיבור העיקרי של המיסטיקה היהודית. עיקרו כתוב בצורת מדרש קבלי על התורה. מטרת הקורס היא מפגש עם הטקסט הזוהרי והיכרות עם העולם הססגוני של רעיונות וסמלים שבו. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלה, אם האקט הדרשני של חשיפת הסודות הגנוזים, לדעת בעל הזוהר, ברובד הנסתר של הטקסט המקראי, כרוך בסוג של חוייה מיסטית. כמו כן תינתן הדעת לעיצוב הספרותי שבו מעבד הזוהר את רעיונות המיסטיקה היהודית.

ברחוק מזרח ממערב - הסיפור העברי בימי הביניים‏ (06803066)

שיעור

מר דוד רוטמן

ימי הביניים היהודיים מהווים את התקופה בה גובשה זהותן הנפרדת של שתי התרבויות היהודיות הגדולות – זו המצויה תחת שלטון נוצרי וזו שתחת שלטון מוסלמי. בקורס זה נעמוד על מקומה של הסיפורת בגיבוש הזהויות הללו. נכיר את מאפייניו של הסיפור העברי בימי הביניים, הז'אנרים הנפוצים בו, הנושאים בהם הוא עסק, צורות הופעתו השונות בכתב ובעל פה וננסה, באמצעות קריאת הטקסטים ודיון בהם, לעמוד על שאלות כגון – במה נבדלת סיפורת זו מן הסיפורת שקדמה לה ובמה היא דומה? מהו יחסה של סיפורת זו לסיפורת הלא יהודית שהתקיימה לצדה? במה נבחנת הסיפורת של התרבות האחת מזו של האחרת? מה היה מקומה של הסיפורת במסגרת היצירה התרבותית היהודית הכוללת בכל אחת מהתרבויות ומה ניתן ללמוד ממנה על המפריד והמשותף בין תרבויות אלה במגוון סוגיות, כגון תודעה היסטורית, מרחב, מגדר, אמונה ועוד.

האור הגנוז בסיפור החסידי‏ (06803070)

שיעור

פרופ` מיכל אורון

הקורס יעסוק בסיפורת החסידית למן ספר שבחי הבעש"ט ,סיפורי ר' נחמן מברסלב ועד לסיפורת
הניאוחסידית זו שבאה לידי ביטוי בסיפוריהם של י"ל פרץ, ש"י עגנון וד' כהן.
נושאי הקורס: מבוא כללי על תנועת החסידות,דמות הצדיק בחסידות, לתולדות ספרות השבחים, דמותו של הבעש"ט בין היסטוריה לספרות,ר' נחמן מברסלב וסיפוריו, מיסטיקה,ספרות ופילוסופיה בסיפורי ר' נחמן מברסלב,למאפייניה של הסיפורת החסידית המאוחרת, החסידות בסיפורי י"ל פרץ, גלגולם של סיפורים חסידיים לסיפורי ש"י עגנון, דוד כהן כמספר הסיפור החסידי בנוסח חדש.
חובות הקורס: קריאה שוטפת של הסיפורים בהם יידון הקורס.
קריאה של מאמרים נבחרים מתוך הרשימה הביבליוגרפית.
חובת נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים
עבודת בית.

מן התפילה אל הרינה‏ (06804027)

סמינר

ד"ר טובה בארי

תחנות בהתפתחותה של שירת הקודש העברית למן ראשיתה בארץ ישראל ועד לשיאי הביטוי הלירי שלה בספרד. זיקתו של הפיוט אל התפילה מחד ואל עולם המדרש מאידך יצרו מתחים תוכניים וצורניים עמם התמודדו הפייטנים בדרכים שונות. בשל היות הפיוט אומנות פונקציונאלית נוכל לעקוב אחרי שינויים שחלו בשירים מכוח השפעות של החברה שבה הם נתחברו, כגון שילובה של המקהלה בבית הכנסת, שינויים בסדרי הקריאה בתורה וכד'.

בסוף הקורס: עבודה מסכמת / רפראט.

סיפורי צפת‏ (06805019)

סמינר

פרופ` מיכל אורון

הסמינר יעסוק:
א. במרכז הרוחני שהתפתח בצפת למן המאה ה- ט"ז.
ב. במקובלי צפת ותורת הקבלה שלהם(רמ"ק והאר"י ).
ג. בספרות השבחים שהתפתחה סביב דמותו של האר"י.
ד. בדמותו של ר' חיים ויטל וביומנו האישי.
ה. ביצירות מן הספרות העברית החדשה העוסקות בצפת ומקובליה.
חובות הסמינר: השתתפות פעילה, קריאה בחומר המלווה, הכנת רפארטים ועבודות לפי בחירה.

יומנים מיסטיים בספרות הקבלה‏ (06805037)

סמינר

ד"ר עמוס גולדרייך

שלא כמיסטיקאים בדתות אחרות, מיעטו המקובלים לחשוף את עולמם הפנימי, ובכל זאת נשתמרו בידינו מעין יומנים שבהם תיעדו מקובלים את חוויותיהם המיסטיות. במוקד הסמינר יעמוד 'אוצר חיים' של המקובל שפעל בתחילת המאה הי"ד, ר' יצחק דמן עכו, שנקרא בו מתוך תצלום כתב היד (הספר טרם נדפס). בחיבור זה יש תאורים יוצאי דופן בספרות הקבלה של חוויות מיסטיות אקסטאטיות. להשלמת פן נוסף בלתי ידוע בדמותו של ר' יצחק נקרא מכתב יד באוסף סגולות מאגיות שערך, ונתהה על הקשר הבעייתי שבין מאגיה למיסטיקה. כמו כן יידונו חיבורים אחרים, כמו 'ספר החזיונות' שבו רשם ר' חיים ויטאל, הידוע בתלמידי האר"י, את חלומותיו המשקפים את עולמו הפנימי המיוחד.
הערה: שמיעת קורס כל שהוא בקבלה (כגון מבוא לקבלה) בעבר רצויה, אך אינה תנאי להשתתפות בסמינר זה.

מבוא לתולדות סין ותרבותה‏ (06871001)

שיעור 4 ש"ס

ד"ר אסף גולדשמידט

הציביליזציה הסינית עיצבה את חייהם של מאות מיליוני בני אדם לאורך אלפי שנים במדינות מזרח-אסיה. בימינו אלה היא הולכת ותופסת מקום מרכזי יותר ויותר גם בעולם המערבי. בשיעור זה נסקור את התפתחותה של הציביליזציה הסינית, מראשיתה באלף השני לפנה"ס ועד לאמצע המאה התשע-עשרה. נבחן את המאפיינים התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של הציביליזציה הסינית, ונעמוד על גילויים של אחדות ושוני בעולם הסיני.

לתלמידי החוג ללימודי מזרח אסיה ההשתתפות בתרגיל המבוא חובה

מבוא לתולדות יפן ותרבותה‏ (06871002)

שיעור 4 ש"ס

ד"ר רועי רון

סקירה היסטורית כוללת של אירועים ותהליכים מרכזיים, החל מהתקופה העתיקה (עד 1185), דרך התקופה הטרום מודרנית
(1185-1600) ומודרנית מוקדמת (1600-1868), ועד לתחילת התקופה המודרנית
(1868 ואילך).
בשיעור יושם דגש על תהליכים פוליטיים וצבאיים, התפתחות הדת והתרבות ביפן. מטרת השיעור הינה להעניק הבנה היסטורית בסיסית שתשמש כיסוד ללימוד מעמיק יותר של יפן בהמשך הלימודים.
ההרצאות ילוו במצגות, הדגמות והצגת פריטים.
הנושאים העיקריים בקורס יכללו:
1. התהליך הפוליטי-צבאי שהביא להקמת שלטון מרכזי ועיצוב המדינה היפנית.
2. "ייבוא" דתות, אידיאולוגיה ותרבות מהיבשת, והטמעתן ביפן.
3 מאבקי כוח פוליטיים וצבאיים בתוך חצר הקיסרות, בין הקיסר לממשלה הצבאית, ובין משפחות
הלוחמים.
4. התפתחות האומנות, הספרות, התיאטרון: איקונוגרפיה בודהיסטית, קליגרפיה, ציור,ספרות בכתב ובעל-פה, נו, קיוגן, קבוקי, טקס התה ועוד.
5. מערכת השלטון וזרמים אידיאולוגיים בתקופה המודרנית המוקדמת תחת שלטון הסמוראים והממשלה הצבאית.
6. פתיחת יפן למערב, נפילת הממשלה הצבאית וביטול מעמד הסמוראים.
7. דמוקרטיזציה, ליברליזציה, אימפריאליזם, מיליטנטיות והתחלות חדשות.

לתלמידי החוג ללימודי מזרח אסיה ההשתתפות בתרגיל המבוא חובה

מבוא לתולדות הודו ותרבותה‏ (06871003)

שיעור 4 ש"ס

ד"ר רוני פרצ'ק

שיעור זה יסקור את התפתחותה של הציביליזציה בתת היבשת ההודית, החל ממקורותיה הקדומים ועד להתגבשותה של לאומיות הודית מודרנית תחת השלטון הקולוניאלי והתהוותה של הודו המודרנית. תת היבשת ההודית היא עולם רחב ומורכב, שעד לביסוס השלטון הבריטי במאה ה - 19 כמעט ולא היה מאוחד פוליטית. זהו עולם שהמגוון הלשוני בו הינו, ותמיד היה, עצום, כמו גם השונות במנהגים ובפולחן. מה איפה, אם בכלל, מאחד את העולם הזה מבחינה תרבותית, דתית, שלטונית ורעיונית?
הקורס יתחלק לשני חלקים. בסמסטר א' נתחקה אחר ערש הציביליזציה בהודו (עם דגש על הצפון), התפתחותה של התרבות הוודית הקדומה, לידת הבודהיזם והתגבשות הברהמיניזם הקלאסי לקראת ימי הביניים. בסמסטר ב' נדון בהתפתחויות בדת ובחשיבה בהודו של ימי הביניים בדגש על דרום תת היבשת, בדומיננטיות הפוליטית המוסלמית ובאינטראקציה בין הקהילות הדתיות של האיסלאם וההינדואיזם, בעליית כוחו של הקולוניאליזם, ובאופן שבו התגבשה התודעה הלאומית ההודית בקונטקסט זה. נסיים בהצצה להודו המודרנית, מ- 1947 ועד היום.

לתלמידי החוג ללימודי מזרח אסיה ההשתתפות בתרגיל המבוא חובה

פולחן, אמונה ומדינה: דת ביפן המסורתית ‏ (06872014)

שיעור 4 ש"ס

ד"ר אירית אורבוך

בשיעור זה נסקור את תולדות הדתות ביפן המסורתית, מהתקופה העתיקה ועד אמצע המאה ה-19. הקורס יעקוב אחרי השינויים החברתיים, ההתפתחויות הרעיוניות ויצירת האסכולות השונות בדתות יפן לאורך ההסטוריה. בקורס יידונו בעיות מהותיות להבנת הדת ביפן, כגון: "דת יפן" או "דתות יפן"; "שינטו" ביפן המסורתית; יחסי הגומלין בין הפולחנים המקומיים לבין המסורות המיובאות - הדאואיזם, הבודהיזם הקונפוציאניזם והנצרות; יחסי דת ומדינה; דת וחברה; דת ואמנות; וההשפעות הדתיות בעיצוב תרבות יפן המסורתית לתקופותיה.

יין ישן, בקבוק חדש? דת ודתיות ביפן המודרנית ‏ (06872021)

שיעור 4 ש"ס

ד"ר אירית אורבוך

בשיעור זה נסקור את ההסטוריה הדתית של יפן מהמאה ה-19 ועד ימינו. בפרספקטיבה הסטורית ינסה הקורס לברר את משמעות המושג "שינטו" ואת מעמדה של דת השינטו ביפן כיום. בין היתר, ייבחן המהפך הדתי בתקופת מייג'י והשלכותיו על חיי הדת ביפן; דגש יושם על הבנת תופעת הדתות החדשות; מעמד הדת בחברה; יחסי דת ומדינה ביפן המודרנית; תנועת החזרה לשרשים ביפן כיום ותופעות חידוש המסורת בקונטקסט הדתי.

משפחה ופולחן בסין‏ (06872129)

שיעור 2 ש"ס

מר עודד אבט

קורס זה יעסוק בהיבטים הדתיים והריטואליים של הארגון המשפחתי וארגון קבוצות השארות בסין. שגרת חיי המשפחה בסין מתאפיינת במגוון עשיר של טקסים וסמלים דתיים אשר ממלאים תפקידים חשובים בעיצוב ההירארכיה הפנימית, הארגון הקהילתי ועולם הערכים של בני המשפחה. במהלך הקורס נקדיש מקום נרחב לסקירת ריטואלים בחיי המשפחה, על רקע תצורות הארגון המגוונות של מוסד המשפחה בסין. הסקירה תנוע מבחינת מבנה ותפקוד התא המשפחתי הגרעיני הקטן ביותר ועד לקבוצות השארות הגדולות ביותר העשויות למנות עשרות אלפי אנשים.

דגש מיוחד יושם על מקומם ותפקידם של הריטואלים והאמונות הקשורים בפולחן האבות. מטרתו המרכזית של פולחן האבות הנה טיפוח הקשרים בין העולמות המקבילים של רוחות המתים והאנשים החיים. נבחן את מקורותיו ההיסטוריים של פולחן האבות, את האופן בו מתנהלים בפועל טקסי הפולחן ואת תפקידם בעיצוב ההירארכיה הפנים משפחתית ובארגון החברתי הקהילתי והפוליטי בסין. כמו כן נעסוק בהרחבה ביחסה של הממשלה הקומוניסטית אל פולחן האבות מימי מאו ועד היום.

מעבר לפולחן עצמו לרוחות האבות, נבחן גם את השלכות קיומו על סוגיות נלוות כגון: טקסי קבורה, השימוש בטכניקת הפנג שואי, טקסי נישואין, וקשת רחבה של אמונות ומנהגים אחרים שמבוססים על הקונספט של הדגשת הקשר עם האבות וחיזוקו. כמו כן נדון גם בהיבטים חשובים אחרים של דת בחיי המשפחה כגון: פינות הפולחן הביתיות והטקסים המתקיימים בהן לאלים השונים, טקסים בודהיסטיים והשפעתם על מבנה המשפחה, ושילובם של אמונות ומנהגים ממקור דאואיסטי בשגרת חיי המשפחה.

ריקותה של הריקות: על עצמי ושחרור בבודהיזם המהאיאנה ‏ (06872155)

שיעור 2 ש"ס

פרופ' יעקב רז

הקורס יעסוק במושג הריקות, שהוא מושג מרכזי בעיון ובמעשה של בודהיזם המהאיאני, מן הגירסה הטיבטית ועד עולם הזן בודהיזם הסיני-יפני. הקורס יסקור את המושג גם מנקודת המבט של סוגית קיום-אי-קיום העצמי והקשר שלה לשחרור הבודהיסטי. כל זאת תוך כדי עיון בסוטרות וכתבים העוסקים בנושא: סוטרת הלב, סוטרת היהלום, ערור האמונה במהאיאנה, שין-שין-מינג, כתבי דוגן ואחרים

הבודהיזם המוקדם: מדרשות הבּוּדְהָה למסורת תְהֶרַוַאדַה‏ (06872160)

שיעור 2 ש"ס

גב' קרן ארבל

הקורס ישמש מבוא להיסטוריה, הפילוסופיה והתרגול הבודהיסטי השייך למסורת התְהֶרַוַאדַה שבסרי-לנקה, בורמה, תאילנד, לאוס וקמבודיה. הקורס יבחן כמה מהסוגיות והפרקטיקות המרכזיות של הבודהיזם המוקדם כפי שהן מופיעות בקנון הפּאלי, הגרעין העתיק ביותר של של מסורת התְהֶרַוַאדַה. בין הנושאים שידונו: הבנת הקונטקסט הדתי-פילוסופי-תרבותי בו התפתחה התורה הבודהיסטית, היווצרותו של הקנון הפּאלי, הבודהה שאקימוני ומעמדו של המורה, ארבעת האמיתות של האצילי, קוסמולוגיה, תורת ה’לא-אני‘ וחמשת המצרפים, ההתהווּת המוּתנית (paticca-samuppaada), התודעה הלא-עֵרה והתודעה העֵרה, נזירוּת ו’בעלי בית‘, היחס לנשים ומעמדן, הפרקטיקות המדיטטיביות השונות והשתלבותם בתרגול הבודהיסטי להתעוררות (bodhi), ניבּאנה (נירוואנה) בחיים ולאחר המוות, התפיסה המרכזית של האבּהִדְהַמַּה (הפסיכולוגיה הבודהיסטית).
ננסה גם להתחקות אחר התפתחותם של חלק מהרעיונות המרכזיים בתפיסה הבודהיסטית, מהסוטרות, דרך האבּהִדְהַמַּה, לתפיסה התְהֶרַוַאדית, כפי שהיא מוצגת בוִיסֻדְּהִמגּה, הטקסט החוץ-קנוני החשוב ביותר למסורת זו. נבחן האם התמונה שעולה מדרשות הבּוּדְהָה, כפי שהן מופיעות בקנון הפאלי, דומה או שונה לתפיסה הדוקטרינלית של מסורת התְהֶרַוַאדַה, הרואה בטקסטים אלו את דברי הבּוּדְהָה.
בכל שיעור נדון באחד מנושאים אלו תוך קריאה בדרשות הבּוּדְהָה (סוטרות) בתרגום לאנגלית ולעברית, ומאמרים אקדמיים רלוונטים.

מבוא למקרא - ספרות המקרא‏ (06901201)

שיעור

פרופ` יאירה אמית

Introduction to Biblical Literature and Its Research

הקורס נחלק לשני חלקים. החלק הראשון (סמסטר א') מוקדש לדיון שיטתי בסוגות הספרותיות המרכזיות בספרות המקרא: הסיפור והאסכולות שהשפיעו על גיבוש ההיסטוריוגרפיה המקראית; החוק המקראי - מורכבותו וייחודו; ספרות הנבואה הקלסית – זמנה ואופיה, ספרות המזמורים וספרות החכמה. הדיון יכלול עיסוק בשאלות כמו: מדוע נבחרו דווקא סוגות אלה, אלו מהן ייחודיות לספרות המקרא ועל אלו ניכרת השפעה חזקה של ספרות המזרח הקדום, ועוד. החלק השני (סמסטר ב') יוקדש לסוגיות של קנוניזציה, סדר הספרים, ספרות חיצונית, נוסח המסורה ועדי נוסח, סקירת האסכולות המרכזיות בחקר המקרא והשפעתן על הבנת טקסטים ספציפיים.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה(חלק א)-מהי יהדות ומיהם היהודים‏ (06901602)

שיעור

ד"ר רון מרגולין

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק א

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

תלמידי מגמת קבלה וחסידות יכולים להמיר את שיעור המבוא להגות היהודית במבוא לימה"ב סה"כ 4 ש"ס.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה (חלק ב)-מהי יהדות ומיהם היהודים‏ (06901603)

שיעור

ד"ר רון מרגולין

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק ב'
What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

תלמידי מגמת קבלה וחסידות יכולים להמיר את שיעור המבוא להגות היהודית במבוא לימה"ב סה"כ 4 ש"ס.

מבוא לפילוסופיה היהודית בימה"ב (חלק א`)‏ (06901606)

שיעור

פרופ` שרה קליין ברסלבי

1

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy

‬

‬
בקורס נעסוק בשלושה נושאים‮:‬‭ ‬
א‮. ‬מבוא כללי לפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬הנושאים המרכזיים שידונו‮: ‬אופיה ותחומיה של הפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮, ‬המוטיבציה להתפתחותה‮, ‬המרכזים הרוחניים בהם התפתחה התרגומים ושפות הכתיבה בימה"ב‮.‬
ב‮. ‬שאלת שכל התגלות וכתבי הקודש או דת ופילוסופיה בפילוסופיה היהודית של ימה"ב‮. ‬התגובה על המפגש בין הדת לבין הפילוסופיה הוא נושא המפתח להבנת הפילוסופיה היהודית בימה"ב‮. ‬נציג את גישותיהם של שלושה הוגים לשאלה הזאת‮: ‬רס"ג‮ (‬תחילת מאה ‮01); ‬ריה"ל‮ (‬מאה ‮21); ‬רמב"ם‮ (‬מאה ‮21).‬
ג‮. ‬האל של הטבע והאל של הדת‮ - ‬ההוכחות למציאות האל בפילוסופיה היהודית של ימה"ב טיבן והאל שאת מציאותו הן מוכיחות‮. ‬נציג את ההוכחות של‮ : ‬רס"ג‮, ‬בחיי אבן פקודה‮ (‬סוף המאה ה-‮11 ‬תחילת המאה ה-‮21) ‬ריה"ל‮, ‬רמב"ם וחסדאי קרשקש‮ (‬סוף המאה ה-‮41 ‬תחילת המאה ה-‮51).‬

לתלמידי החוג: שני החלקים מהווים יחדיו את שיעור המבוא

מבוא לפילוסופיה היהודית בימה"ב (חלק ב`)‏ (06901607)

שיעור

פרופ` שרה קליין ברסלבי

Introduction to Jewish Mediaeval Philosophy

בקורס נעסוק בשני נושאים‮ ‬אשר באמצעות הדיון בהם נעמוד על אופיה של ההגות הפילוסופית היהודית בימה"ב‮: ‬תורת הנבואה‮, ‬ושאלת בריאת העולם‮.‬‮ ‬בדיון בכל אחד מן הנושאים הללו נציג פתרונות של הוגים שונים לשאלות שהועלו בהם‮.‬
בקורס תנתן תשומת לב מיוחדת להשפעת הפילוסופיה היוונית והערבית על ההגות היהודית בימה"ב‮.‬

לתלמידי החוג: שני החלקים מהווים יחדיו את שיעור המבוא

מבוא לתורת הסוד היהודית‏ (06901701)

שיעור

ד"ר רונית מרוז

- An Introduction to Jewish Mysticism

כיצד משחזרים את חזונו של יחזקאל וצופים במרכבה? כיצד חוזים בהיכל ה' עליו סיפר הנביא ישעיה? אלו הן חלק מן השאלות שהטרידו את המיסטיקאים היהודים באלף הראשון לספירה. נדון אפוא במוטיבים שנטלו מן התנ"ך ומן הספרות החיצונית כדי לבנות עולם רעיוני חדש, ונדון במאפייניו של עולם זה – במסע הרוחני לעולמות עליונים, במאגיה שפיתחו וטיפחו, ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'. אחר כך נמשיך ונבחן כיצד מתגלגלים רעיונות אלו ומשתנים בראשיתו של האלף השני; כיצד צומחת ספרות הקבלה מתוך הספרות ההיכלות והמרכבה העתיקה. המונחים המרכזיים אשר יעסיקו מעתה את המיסטיקאים לא יהיו עוד היכלות ומרכבה אלא ספירות ואין סוף. לקראת סופו של הקורס נדון בספר הבהיר, המגלם את המעבר הזה מספרות הסוד העתיקה לספרות המתחדשת וכן בצמיחתם של מרכזי הקבלה הראשונים בפרובאנס ובספרד.

לתלמידי החוג: שני החלקים מהווים יחדיו את שיעור המבוא

הנהר, העדן והגן-קריאה בטקסטים קבליים‏ (06901702)

שו"ת

מר גד שגיב

האם מסוכן ללמוד ולעסוק בקבלה? מהו המבנה הפנימי והסודי של התורה? מיהו האלוהים עליו מדברים המקובלים? מהו ייעודו של האדם בעולם? כיצד עליו לממש ייעוד זה? מהו מקור הרע בעולם? כיצד אפשר להתמודד עמו? מהו השיא המיסטי המזומן לאדם? אלה מקצת השאלות שיידונו במהלך הקורס, אשר עיקרו יוקדש לקריאה באחד מספרי המופת של קבלת ספרד – ספר "שערי אורה" לר' יוסף ג'יקטיליה, אשר חוטים רבים מקשרים בינו ובין ספר הזוהר. באמצעות קריאה בספר זה, ובכתבים אחרים של ג'יקטיליה, נבקש להכיר מושגי יסוד ושאלות יסוד בקבלה ולפתח את יכולת הקריאה בטקסט קבלי, באמצעות דיון מפורט במערכת הספירות. ספר הקריאה המרכזי בתרגיל: יוסף ג'יקטיליה, שערי אורה חלקים א-ב, מוסד ביאליק ספריית דורות

מן הזוהר ועד לחסידות‏ (06901704)

שיעור

ד"ר רונית מרוז

From the Book of Zohar to Hassidism

בקורס זה נעסוק בעמודי התווך של הקבלה – בספר בהיר, בספרות הזוהר, בתורות הקבליות המתפתחות בצפת של המאה הט"ז ובחסידות. בכל אחת מן התחנות האלו נדון בקשת שלמה של נושאים – למן מעמדם החברתי של הכותבים ועד לשאיפותיהם הרוחניות וחוויותיהם המיסטיות. מקום מרכזי יתפסו, כמובן, הדיונים בהגותם בענייני האל ועבודת האל ואגב כך יבואו בירורם של מושגי יסוד, כגון, הספירות, צמצום, שבירה, תיקון, צדיק וחסיד.

לתלמידי החוג:שני השיעורים מהווים יחדיו את שיעור המבוא

מבוא לחז"ל - ספרותם ועולמם‏ (06901901)

שיעור

ד"ר ורד נועם

An Introduction to the Sages, their World and Literature
סקירת ההיסטוריה של תקופת התנאים והאמוראים ותולדות אישים ואסכולות מרכזיים בתקופה זו. עיונים באופייה, מגמתה והגותה של ספרות חז"ל: המשנה, התוספתא ומדרשי ההלכה, וסוגיות בהלכה ובאגדה בשני התלמודים.

סיפורי הבריאה וראשית האנושות (בראשית א-י"א)‏ (06902200)

שו"ת

ד"ר טליה סוצקובר

חטיבת הפרקים א-יא בספר בראשית עוסקת בנושאים שונים, כגון: סיפור הבריאה, סיפור גירוש האדם מגן עדן, הרצח הראשון, סיפור המבול וסיפור מגדל בבל. מטרת הקורס היא לנתח פרקים נבחרים מתוך חטיבה זו של סיפורי ראשית העולם והאנושות. הלימוד נעשה על דרך הקריאה הצמודה, הכוללת דיון בנושאים הבאים: נוסח ועריכה (למשל, הבדלי נוסח בין נוסח המסורה והתרגומים העתיקים), לשון ותחביר, מבנה ספרותי (עיצוב דמויות והתפתחות עלילתית) ותכנים רעיוניים.

שיעור חובה לתלמידי המגמה. בסוף הקורס תינתן עבודה

מבוא לפרשנות המקרא בימי הביניים‏ (06902212)

שו"ת

פרופ` מאירה פוליאק

הקורס עוקב אחר התפתחותן של שיטות חדשות בפרשנות המקרא היהודית, שצמחו בין המאות העשירית לשלוש עשרה, תוך עמידה על יחסן לפרשנות חז"ל מחד, ויחסן למושגי פרשנות בני התרבויות המוסלמית והנוצרית אשר בקרבן חיו פרשני התקופה. במסגרת זאת נדון בשלוש אסכולות מרכזיות: א. האסכולה המזרחית, הכוללת את פירושי הגאונים והקראים בני בבל וארץ ישראל (כגון ר' סעדיה גאון ויפת בן עלי) אשר פיתחו גישה לשונית-הקשרית למקרא. ב. האסכולה הספרדית - אשר פרחה בספרד המוסלמית והניבה חשיבה פואטית מובהקת על המקרא (רמב"ע), ואשר המשיכה לפתח את תובנותיה הספרותיות גם כשנדדה לספרד הנוצרית, ופרובנס (ראב"ע, רד"ק ורמב"ן) ג. האסכולה האשכנזית (צפון צרפת וגרמניה), אשר פיתחה גישה עצמאית לפשט (רש"י, רי"ק ורשב"ם). במהלך הקורס נדון גם בהיגדים מרכזיים ובמבואות פרי עטם של הפרשנים הללו, המאירים את תפיסתם הפרשנית ואת התפתחותה של התודעה הפרשנית באסכולות שבהם פעלו. בנוסף, נקדיש מספר שעורים לפרשני הרנסנס היהודיים, בני הארבע עשרה עד השש עשרה (כגון דון יצחק אברבנאל), אשר תובנותיהם ההיסטוריות והביקורתיות מהווית גשר לביקורת המקרא המודרנית.

קריאה בפרשני ימה"ב למגילות אסתר ושה"ש‏ (06902213)

שו"ת

פרופ` מאירה פוליאק

אסתר ושיר השרים זכו למסורת פרשנית ענפה מתקופת חז"ל ולאורך ימי הביניים, לא מעט בשל ייחודם כטכסטים סאטיריים (אסתר) ואירוטיים (שה"ש) המעמידים במרכזם דמות של אישה. מטרתו הראשונית של הקורס היא לתרגל קריאה בפרשני ימי הביניים והרנסנס, על סמך עיון השוואתי בהקדמות ובפירושים לשיר השירים ולאסתר משל רס"ג, יפת בן עלי, רש"י, ראב"ע, רד"ק ואברבנאל. זאת כנדבך משלים לשיעורי המבוא בתחום פרשנות ימי הביניים. במהלך העיון בטקסטים, נשתדל להתעמק בהגותם הפרשנית ותודעתם האינטלקטואלית של הפרשנים הללו ובאופן שבו תודעה זאת מקבלת ביטוי בהתמודדותם עם בעיות טכסטואליות וגם עם דמות האשיה בטכסט, וזאת בהתחשב בתודעתם הימי ביניימית, חשיפתם להגות המוסלמית והנוצרית בתחום פרשנות כתבי הקודש, ויחסם למסורת הפרשנית של חז"ל.

ראשית הנבואה הקלאסית‏ (06902231)

שיעור

פרופ` גרשון ברין

הקורס יעמוד על המרכיבים העיקריים של ספרות הנבואה הקלאסית בתחילתה.
נושאי הקורס:
מדוע החלה הנבואה בעת הזאת דווקא? בין הנביאים הקלאסיים לקודמיהם בין ראשוני הנביאים הקלאסיים לממשיכיהם מראות עמוס נבואות הגויים בתחילת הנבואה הקלאסית סגנון הנבואות, סוגיהן ודגמיהן שאלת בחירת ישראל בנבואה תפיסת האל בנבואה הקלאסית המהפכה בדת ישראל עם הופעת הנבואה הקלאסית הנבואה הקלאסית והאמונה העממית התוכחה הסוציאלית כקו מאפיין את ראשית הנבואה .

חוקי הרצח וסיפורי הקורבנות במקרא‏ (06902232)

שיעור

ד"ר אסנת ברתור

הקורס יעסוק בעבירת הרצח בישראל הקדומה, כפי שהיא משתקפת בספרות המקראית בז'אנר של החוק ושל הסיפור. נכיר את חוקי הרצח - הכלליים והספציפים המופיעים בכל אחד מקבצי החוקים בתורה, נעמוד על ההבדלים ביניהם, ונשווה בינם לבין חוקי הרצח בקבצי החוקים מן המזה"ק. כמו כן נבחן מקרי רצח המתוארים בסיפור המקראי - רצח במשפחה, רצח על רקע פוליטי. העיסוק בעבירת הרצח יוביל לבחינתם של מושגי יסוד בחברה המקראית.

האמנם אבות? אברהם, רבקה ויעקב כדמויות ספרותיות‏ (06902233)

שיעור

פרופ` מאירה פוליאק

אנו רגילים לחשוב על דמויות הגברים המרכזיות בספר ראשית (אברהם, יצחק, יעקב, ובמידה מסוימת יוסף), כעל "אבות", דהיינו אבותיו המייסדים של עם ישראל, הן על פי המקרא והן על פי המסורת היהודית. לכאורה, מקומן של דמויות הנשים (שרה, רבקה רחל ולאה), ה"אמהות" נראה מוגבל למדי ומותנה ביחסן לדמויות הגברים ובתפקיד המשפחתי (אשה, אם, בת] אותו הן ממלאות בחייהם. עם זאת, ניכר כי רבקה היא יוצאת דופן בקרב חבורת האמהות, בולטת דמויות לא רק בחוזקן אישיותה אלא גם ברוחניותה, וכן בהערכה לה היא זוכה מטעמו של המספר המקראי. בקורס נעסוק בסיפורים נבחרים אשר במרכזם שאלת היחס בין אבות לאמהות בקביעת שלשלת היוחסין של ישראל, וכן נתוודע לגישות חדישות בחקר המקרא המציעות דרכי קריאה מגוונות וחתרניות, מפרספקטיבה נשית או פמיניסטית, של סיפורים אלה.

אהבה במקרא - קריאה מיגדרית‏ (06902234)

שיעור

ד"ר אהובה אשמן

Love in Bible – Gender Reading
בחברה פטריארכאלית האישה תלויה בגבר בכל, לכן האהבה מושתתת על יחסים בין כל יכול לחסר אונים. כמו כן, השורש אה"ב במקרא אינו מתייחס בהכרח לאהבה במובן המודרני. במסגרת הקורס נבחן את האופן שבו נתפסת האהבה במקרא על רקע יחסי הכוחות בין המינים בחברה הפטריארכאלית, תוך התייחסות למשמעות החברתית והתרבותית העומדת מאחורי ה"אהבה". בקורס יידונו הנושאים הבאים א. אהבת נשים לגברים (שיר השירים, מיכל ודוד, אשת פוטיפר ויוסף). ב. אהבת גברים לנשים (אהבת יעקב לרחל, אהבת שמשון לדלילה, אהבת שלמה לנשותיו, שכם ודינה, אמנון ותמר). ג. אהבה, נאמנות ואחווה (דוד ויהונתן, נעמי ורות).

הזר והאויב במקרא - האחר מבית והאחר מבחוץ‏ (06902235)

שיעור

ד"ר אהובה אשמן

The Stranger in the Bible – The Other within and without

היסטוריוגרפיה המקראית משרטטת את דמותו של עם ישראל כעם קטן המוקף אויבים רבים. לעיתים מופיעות בסיפורי המקרא דמויות המזוהות עם עמי אויב, אך כזרים מבית: חיתים, פלשתים, עמונים וכו'. בשלב הראשון נבקש לעמוד על הסטאטוס המשפטי של הזרים מבית: גרים, זרים, נכרים, תושבים. בשלב השני נעסוק בעיצוב דמותם של הזרים, כדמויות ראשיות או משניות. השאלה היא, מה תפקידם של הזרים בסיפור המקראי? האם ההתייחסות אל דמויות הזרים מקבילה לעיצוב דמויות ישראליות, או האם הזרים מיצגים את דמות ה"אחר"? מה תפקידו של ה"אחר" בהיסטוריוגרפיה המקראית? בקורס ילמדו הנושאים הבאים: הייצוג של הכנענים במקרא כדמות הנגד של הישראלים. ב. הפלשתים במקרא. ג. הזרים כיועצים, גיבורים ומקורבים דואג האדומי ואתי הגתי, אוריה החיתי.

עם לבדד ישכון- האומנם? ספרות המקרא על רקע תרבויות המזרח הקדום‏ (06902236)

שיעור

ד"ר אסנת ברתור

הקורס יסקור את תרבויות המזה"ק: כנען, מצרים, חת, אשור ומסופוטמיה, במטרה לתת פרספקטיבה תרבותית והיסטורית רחבה יותר על המקרא. הספרות המקראית תיבחן בקונטקסט של שאר תרבויות וספרויות המזה"ק תוך הצבעה על ההשפעות וזיקות הגומלין המשתקפות בז'אנרים הספרותיים השונים: בהיסטוריוגרפיה, בפרוזה, בשירה, בחוק, בספרות החוכמה.

שיעור חובה לתלמידי המגמה

נביאים קוראים בתנ"ך: הבריאה,האבות ויציאת מצרים בנבואה‏ (06902240)

שו"ת

פרופ` מאירה פוליאק

אנו רגילים לחשוב על דברי הנביאים כעל נאומיהם של מורי מוסר חוצבי להבות, בעלי תודעה חברתית עמוקה. עם זאת, יש לזכור כי לא פחות מכך היו הנביאים גם פרשנים, מסוג מסוים, של מסורות וסיפורים שקדמו להם, אשר חלקם משוקעים בטקסטים אחרים בתנ"ך, ובכלל זה בתורה. בספרי הנביאים הקלאסיים, ובמיוחד בספרי עמוס, הושע, ישעיהו וירמיהו, נמצא הרזמים (אלוזיות) לסיפורים או מוטיבים הידועים לנו מסיפורי הבריאה, יציאת מצרים והאבות. כיצד השפיעו החומרים הללו על הנביאים? מה הייתה מטרת הפרשנות המיוחדת, ולא פעם הביקורתית בעליל, שנתנו לטקסטים העתיקים מהם, או למסורות המקובלות שעמדו מאחוריהם, שלחלקן כבר היה מעמד מקודש בקרב קהליהם? הקורס יעסוק בפרשנות הפנים-מקראית כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרי הנביאים, תוך התמקדות בטכסטים נבחרים המדגימים את קריאתם הפרשנית של הנביאים בתורה.

סיפורי דוד, אמנותם ורקעם התרבותי וההיסטורי‏ (06902242)

שיעור

פרופ` פרנק פולק

מחזור סיפורי דוד מעמיד בפנינו דמות מרתקת במורכבותה. מצד אחד מופיע דוד כדמות של מלך אידיאלי, אך מצד שני נמתחת עליו ביקורת קשה. בסוו של דבר מוצגות קורות חייו בתור ’כמעט-טרגדיה‘, בשל האסונות הפוקדים אותו, אסונות המוצגים כאילו דוד גרם להם במו ידיו. אם כן, הסיפור מגלם מצד אחד תעמולה מלכותית במלוא מובן המלה, ומצד שני הוא מצג ראייה טרגית מרשימה של גורל האדם. מה עומד מאחורי תפיסה מורכבת זו? האם מדובר בפיקציה ספרותית או בתיאור ספרותי-היסטורי בעל שורשים באירועים ומצבים שנתקיימו במציאות? בשיעור זה נבקש לתת מענה על שאלות אלה, על פי היבטים ספרותיים, לשוניים והיסטוריים גם יחד.
התלמידים יחברו עבודה קצרה על פרק מסיפורי דוד או על תיאור מדעי מסוים של חיי דוד.

קריאה במורה נבוכים‏ (06902600)

שיעור

ד"ר אסתי אייזנמן

READINGS IN MAIMONIDES' GUIDE OF THE PERPLEXED
קריאה במורה הנבוכים
מרכזיותו של הרמב"ם בהיסטוריה ובפילוסופיה היהודית היא מן המוסכמות. מטרת השיעור היא לברר את היסודות הפילוסופיים של משנתו, על ידי קריאה בספרו 'מורה הנבוכים' - ספר פילוסופי חדשני ונועז, שעמד במוקדו של פולמוס חריף לאורך כל ימי הביניים- ולנסות לפענח את הסודות הפילוסופיים הצפונים בו.

מברלין לירושלים:חקר היהדות העתיקה והתהוות מדעי היהדות‏ (06902622)

שיעור

ד"ר ישי רוזן-צבי

מברלין לירושלים: חקר היהדות העתיקה והתהוות מדעי היהדות
From Berlin to Jerusalem: the rise and development of the “Wissenschaft des Judentums”
ההשכלה היהודית, החל במאה השמונה עשרה, התבטאה בין השאר בפנייה להיסטוריה היהודית ולספרות היהודית העתיקה כמושא מחקרי. בין המשכילים היו גם חוקרים מובהקים כגון צונץ, גייגר, גרץ, דובנוב ואחרים, שאת פרותיהם אנו אוכלים עד היום. בקורס זה נלמד על עיצוב וגיבוש חקר הספרות העתיקה, ראשית באירופה ולאחר מכן בירושלים ובארה"ב, תוך שילוב של שני הקשרים: מחד ההקשרים האידיאולוגיים והתרבותיים של צמיחת "חכמת ישראל", ומאידך ערכם ותרומתם של דמויות אלה להתפתחות חקר היהדות העתיקה.

מבוא למחשבה פוליטית יהודית‏ (06902623)

שיעור

פרופ` מנחם לורברבוים

המסורת הגותית היהודית עוצבה בחלקה הגדול בתנאים של גלות, כלומר בתנאים של חוסר ריבונות מדינית ושל שעבוד.
האם יש למסורת היהודית כלים המסוגלים להעשיר את הרפלקציה שלנו אודות החיים הפוליטיים?
שיעור זה יציג את המוטיבים המרכזיים שבחשיבה פוליטית יהודית.
במרכז הקורס יעמוד הספר "המסורת הפוליטית היהודית", כרך א' "סמכות", בעריכתם של מיכאל וולצר, מנחם לורברבוים ונועם זוהר (עורך משנה: יאיר לורברבוים), (ירושלים, תשס"ז).

דת ומדע - מעשה בראשית בהגות ימי הביניים‏ (06902624)

שיעור

גב` רבקה קנלר

אחד מן הנושאים המרכזיים במפגש הבין תחומי בין דת למדע בפילוסופיה היהודית של ימה"ב היתה, ונותרה כך עד היום הזה, שאלת בריאת העולם. התפישה המדעית הרווחת בימי הביניים היתה תפישת קדמות העולם האריסטוטלית. עמדה זו הציבה אתגר קשה ביותר בפני הוגים יהודים והוגים בני הדתות המונותאיסטיות האחרות שהאמינו באל בורא עולם מחד גיסא ובאמיתתה של הפיזיקה האריסטוטלית מאידך גיסא.
הוגי התקופה נדרשו להתמודד עם תורת הקדמות והשלכותיה במישור הפילוסופי, ועם הפיזיקה האריסטוטלית מול כתבי הקודש - במישור הפרשני.
בקורס זה נשתדל לבחון כיצד ניסו ההוגים היהודים בימי הביניים להגן על עמדתם הדתית, לפשר בינה לבין התפיסה הפילוסופית-מדעית או לערער עליה. נתמקד בעיקר בתורות הבריאה של ר' אברהם אבן עזרא, הרמב"ם ושמואל אבן תיבון. את תורותיהם נבחן משני הבטים: ההיבט התיאורטי וההיבט הפרשני: נציג את עמדתם בשאלת בריאת העולם לצד פירושיהם לפרקי המקרא העוסקים בשאלה זו.

עמנואל לוינס: משאלת הקיום למחשבת ההתגלות‏ (06902625)

שיעור

מר אלי שיינפלד

Emmanuel Lévinas: From Existence to Revelation

בקורס המוצע נבקש לבחון את הפילוסופיה של לוינס לאור מחשבתו היהודית. מצד אחד, נעיין בטקסטים הפילוסופים העיקריים שלו, מהתקופה המוקדמת (הזמן והאחר, מהקיום אל הקיים), דרך כתביו הפילוסופים המרכזיים (כוליות ואינסוף, אחרת מהיות או מעבר למהות), ועד לטקסטים המאוחרים יותר (המוות והזמן, אלוהים והפילוסופיה). מצד שני, נתמודד עם הטקסטים היהודיים של לוינס (קריאות תלמודיות, חירות קשה), ונמדוד בעזרתם את צעדיו הפילוסופים ביחס להגותו היהודית. ננסה לראות כיצד, מתוך נסיון לשאול את שאלת הקיום באופן שונה (מהיידגר, מסארטר), מחשבתו של לוינס מתפתחת לכדי מחשבת התגלות. עיון כפול זה – היהודי והפילוסופי – תאפשר לנו לחשוף את הגותו של לוינס במלוא היקפה ומשמעותה.

הפרשנות הפסיכואנליטית לעקדת יצחק,בעקבות פרויד,רייק,לאקאן‏ (06902626)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

בקורס נבחן את האפשרות לפרשנות פסיכואנליטית לסיפור של עקדת יצחק, במיוחד במשניותיהם של זיגמונד פרויד, תיאודור רייק וז'אק לאקאן. נפגיש את המעשה הפרשני הפסיכואנליטי עם מספר הבנות של העקדה בתוך המסורת היהודית, ובמיוחד בקרב הוגים יהודים מודרניים דוגמת מרטין בובר וישעיה ליבוביץ'.
העיונים במגמות הפרשניות הללו ישלחו אותנו לשאול שאלות אודות: מעמד האב ומעמד הבן בטקסט המקראי מול מעמדם בהגות המודרנית; מקומה של החרדה (Angst) בפרשנות לעקדה אצל הפסיכואנליטיקאים וההוגים המודרניים השונים, בעקבות תפיסתו הידועה של קירקגור ב"חיל ורעדה"; תהייה מתודית על תרומתה או חסרונה של הפרשנות הפסיכואנליטית להבנת הטקסט המקודש על פני הפרשנויות המסורתיות כמו גם הפרשנויות ההגותיות המודרניות ביהדות; האופן שהסיפור היהודי יכל לשמש כאלטרנטיבה למיתוס המכונן של השיח הפסיכואנליטי, שהוא המיתוס היווני של אדיפוס; וגם תהייה שמא הפרשנויות הפסיכואנליטיות למיתוס של עקדת הבן-יצחק הנן תוצר של הבנה נוצרית, ולאו דווקא יהודית, של העקדה כמיתוס מקדים לצליבה של הבן-ישו.

תיקון הדת של שפינוזה‏ (06902627)

שיעור

מר יובל ג`ובני

פרויקט תיקון הדת של שפינוזה הוא אחד מן הפרויקטים המקיפים ביותר והיסודיים ביותר בפילוסופיה של העת החדשה. במרכזו של פרויקט זה שפינוזה מבקש לתקן באמצעות הביקורת הפילוסופית את מושג אלהים של המסורת התיאולוגית. שכן התקפתו החזיתית והנועזת של שפינוזה על מושג אלהים של התיאולוגיה לא הובילה אותו למסקנה שמושג אלהים כשלעצמו הוא מושג שקרי, וככזה יש לבטלו מכל וכל. להיפך, תגליתו של שפינוזה היתה שמושג אלהים הוא אכן מושג אמיתי ובעל חשיבות עליונה אלא שעד אליו הוקנה למושג זה פשר שגוי ומסולף. ולכן, על מנת לתקן את המושג המסורתי של אלהים שפינוזה מבקש לזקקו מכל סיגיה של האמונה התפלה ולצקת אותו לתוך תבניתה של התבונה.
השיעור יוקדש לקריאה באתיקה.

תרגיל בזוהר‏ (06902700)

שו"ת

ד"ר יורם יעקבסון, גב` נטע סובול

הקורס הוא מפגש היכרות עם הטקסט הקאנוני של הקבלה ואחד מחיבוריה המרתקים ביותר, הן מצד עצמו (מבחינה רעיונית וספרותית גםIיחד),והן מצד הקף השפעתו. הקורס יתמקד בפרשה מתוך הזוהר ויתנהל על פי הטקסט ובעקבותיו, עקב בצד אגודל. לשון אחר, חומר הקריאה לא יהיה מבחר ערוך, אלא הטקסט הזוהרי עצמו בגלגולי המוטיבים הדרשניים שבו, בפיתוחיו, בדרכי פירושו וכו'. בדרך זו נכיר הן עניינים שמגופי תורתו של הזוהר והן את דרכי החשיבה וההבעה של הטקסט החשוב הזה, שמאז הופעתו והתפרסמותו מתבססת עליו הספרות הקבלית כולה ומצטטת ממנו מלוא חופניים. מתוך הקריאה נתוודע אל לשונו הארמית המיוחדת של הזוהר, ובמקרים מסויימים גם נכיר באופן ראשוני את קשייו וסבכיו של הטקסט, ואת ההתמודדות עמו בדרכי החקירה הפילולוגית.

עיונים בחסידות: עולמו הרוחני של המגיד ממזריטש‏ (06902707)

תרגיל

ד"ר יורם יעקבסון

ר' דב בער, המגיד ממזריטש, תלמידו ויורשו בהנהגה של הבעש"ט, מיסד החסידות, הוציא את החסידות מכלל חבורה מצומצמת ועשאה תנועה היסטורית גדולה, מבחינה ארגונית ורעיונית גם יחד. בקורס זה נעסוק בעולמו הרוחני של המגיד ממזריטש, שהתווה את דרך המלך של התנועה וטווה את יריעתה הרוחנית לדורות – כפי שעולם זה בא לידי ביטוי בקובצי דרושיו, ובראשם "מגיד דבריו ליעקב" (שזכה למהדורה מדעית). במקרים מסויימים גם נבחן את פרשנות תורותיו כפי שנתפתחה באופנים שונים בקרב יורשיו וממשיכי דרכו בחצרות החסידיות בדורות הבאים. מוקדי הגותו של המגיד, שיידונו במהלכו של הקורס, הם כדלקמן: ייעודו הדתי-מוסרי של האדם (על רקען של הנחות-יסוד מובלעות בתורת האלוהות ובתפיסת העולם והמציאות), מצוקותיו הקיומיות, מאבקו עם עצמו או עם בחינת הרע שבקרבו, ויכולתו להתגבר על המכשולים בדרכיה המגוונות של העבודה הדתית.

כוחן של מילים - החבורה בספר הזוהר‏ (06902708)

שו"ת

גב` נטע סובול

הקורס יתבסס על עיון בטקסטים זוהריים, בהם נשזרות הדרשות הקבליות בתאורי הוואי של חבורת חכמים העוסקת בצוותא בסודות התורה. מתוך העיון בטקסטים נעמוד על החוויות המיסטיות המכוננות את החבורה, נאפיין את היחסים בין החברים בחבורה ובינם לבין העולם הסובב, ונעסוק במשמעותה של ההיררכיה המתקימת בחבורה זו. כמו כן נעמוד על ההיבטים הספרותיים היחודיים לספרות הזוהר ועל יחודה של פרשנות התורה שנוצרת במסגרת זו. בהקשר זה אף נקרא טקסטים המהווים מקורות לספרות הזוהרית.

דברים שרואים משם - חזיונות ומדרשים בספר הזוהר‏ (06902709)

שו"ת

גב` נטע סובול

ספר הזוהר מוכר לרבים כחיבור מרכזי בספרות המיסטיקה היהודית. ספר זה מציע מגוון רחב של פירושים לכתבי הקודש, הנתונים בתוך מסגרת ספרותית עשירה.
במהלך הקורס נקרא טקסטים מן הספרות הזוהרית, תוך התמקדות בדרך הפרשנות היחודית לזוהר. במסגרת זו נבחין בין טקסטים משני סוגים:
א. טקסטים שמיקודם ומקור ההשראה שלהם הוא המילה הכתובה, החל במדרשי פסוקים וכלה במדרשי אותיות.
ב. טקסטים שעיקרם בחוויה חזיונית.

מתוך לימוד פרטני משותף של הקטעים השונים, נעמוד על התפיסות הקבליות ועל היחודיות הפרשנית של מדרשי הזוהר וכן ננסה לברר לעצמנו מהם המאפיינים המשותפים לכל אחת מקבוצות הטקסטים, והאם אמנם נענים הטקסטים הזוהריים לחלוקה הראשונית שהגדרנו או שמא, מתוך הלימוד, עולים פרמטרים חדשים ובלתי צפויים, שעשויים לשנות את ה"קטגוריות" איתן התחלנו את העיון.

הדיבוק - בתורת הסוד ובתרבות היהודית‏ (06902710)

שיעור

ד"ר רונית מרוז

The Dybbuk – in Jewish Mysticism and in Jewish Culture
תופעת הדיבוק היא אחת הדוגמאות המפורסמות להשפעתה של תורת הסוד על התרבות היהודית – על הספרות, התיאטרון והמוסיקה. בקורס זה נבדוק היבטים שונים של תופעה זו. נפתח בדיון בדבר הרקע האידאי והחברתי להתפתחות מושג הדיבוק ונמשיך בקריאת טקסטים המתארים סיטואציות של דיבוק ואחר כך אף נדון בתופעות דומות בעמים אחרים. חלק אחר של הקורס יכלול דיון במעבר של מושג זה אל התרבות היהודית – הצגתו המפורסמת של אנסקי, סרטים ומוזיקה. במסגרת הקורס נצפה בכמה סרטים ואף נארח מרצים אורחים.

אור צחצחות וערפילי טוהר - חוג העיון וכתביו‏ (06902751)

שיעור

ד"ר רונית מרוז

Reading The books of Contemplation

חוג העיון הוא חוג של יוצרים שפעל ככל הנראה בספרד של המאה הי"ג. כתביו שונים מאוד מכל הזרמים האחרים בתורת הסוד. כך למשל תורתו דוגלת בשיטה של י"ג מידות באל במקום בשיטה של עשר ספירות, הידועות לנו ממרבית הזרמים האחרים. גם מאגר הדימויים, הסמלים והמטפורות המשרתים אותו שונה משל זרמים אחרים. למרות זרותו השאיר זרם זה את חותמו על טקסטים אחרים, במיוחד הזוהר וכתביו של ר' משה קורדוברו, המקובל הצפתי שחי במאה הט"ז. בקורס זה נקרא בכתבי החוג, נתוודע למאגר דימוייו המקסימים ונדון בהשפעותיו לדורות הבאים.

כת מדבר יהודה וספרותה‏ (06902920)

שיעור

ד"ר מיכאל מאך

The Qumran Community and it's literature
מגילות ים המלח, האתר בחירבת קומראן ומשמעויותיהם עוררו דיונים רבים בכל הקשור לתולדות הבית השני ועוד יותר באשר לרבדים התיאולוגיים הקיימים באותה תקופה. מבין הקשיים המגבילים את יכולות המחקר בולטת השאלה כיצד ניתן להגדיר כתבים "כיתתיים" בין המגילות ואיך עלינו להסביר את הימצאות הכתבים האחרים. בקורס זה נערוך סקירה כללית על עצם הממצאים, בעיות שיוך של מגילות לזרמים, נושאי המחשבה הדתית (אל, מלאכים, שדים, מקום האדם ותפיסות הפולחן) ונדון בעזרת טקסטים מקוריים במשמעות המגילות כאחד הגשרים בין ה מקרא לספרות חז"ל.

מעמד האישה ונישואין בהלכה ובאגדה‏ (06902950)

שיעור

פרופ` מ"ע פרידמן

נושאים וקריאת חובה 1. האישה הקטלנית. דוגמה לגלגולי מוטיב מן המקרא ועד ימי הביניים (ממעשה גן עדן ועד הרמב"ם), בהלכה ובאגדה. השפעת שינויים באמונות ודעות על היחס לאישה, למיתה, להתאלמנות ולנישואין חוזרים. א' גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 475–478 2. על האירוסין כברית הדדית בספר הושע וההשוואה לשיטת חז"ל. מ"ע פרידמן, 'וענתה שמה כימי נעוריה (הושע ב:טז): "אישי אתה"', בר-אילן, טז–יז (תשל"ט), עמ' 32–36. 3. ספרות ימי בית שני. היחס לאישה, לנישואין ולגירושין אצל יהודי ייב, בספרות בית שני ואצל כת מדבר יהודה. 4. יחס חז"ל לפרישות ולנישואין. י' גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד – חיי החברה והרוח, ירושלים תשנ"א, עמ' 266–273. 5-6. קידושין ונישואין. המונחים, המוסדות והטקסים – שידוכין, אירוסין וקידושין, חופה, נישואין, ייחוד, עדים, שבע ברכות, גיל הנישואין, טענת בתולין. 7. פסול חיתון וממזרות. מיהו יהודי? 8. ממוהר לכתובה. מ"ע פרידמן, 'אישות ומשפחה, פרק לדוגמא — ממוהר לכתובה', בתוך: א"א אורבך (עורך), יד לתלמוד — פרקים לדוגמא, גבעתיים תשמ"ג, עמ' 59–63, 91. 9. הכתובה ותנאיה. מ"ע פרידמן,, 'הכתובות הארץ-ישראליות מתקופת הגאונים', תעודה א — חקרי גניזת קהיר (תש"ם), עמ' 57-82. 10. 'שלא עשני אישה'. מקומה של האישה בפולחן היהודי. 11. המעמד המשפטי של האישה בהלכה, דיני עדות, נכסים ועוד. 12. 'שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל'. הערה: יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

אישות, גירושין והמשפחה היהודית בהלכה ובאגדה‏ (06902951)

שיעור

פרופ` מ"ע פרידמן

סילבוס ורשימה ביבליוגראפית 1. חיי המין: מצוות עונה, טהרת משפחה, פרייה ורבייה, תכנון משפחה מ"ע פרידמן, 'ההלכה כעדות לחיי המין אצל היהודים שבארצות האסלאם בימי הביניים: כיסוי הפנים ונישואי "מתעה" ', פעמים, 45 (תשנ"א), עמ' 89-107 [ללא הערות]. 2. אונס 3. בגידות אשת איש ואיש אישה 4. סטיות מן הנורמה. ההומוסקסואל והלסבית 5. פוליגאמיה ומונוגאמיה מ"ע פרידמן, ריבוי נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר, ירושלים תשמ"ו, עמ' 1-14 (ראש העמוד), 19-32. [ללא ההערות] 6. ייבום וחליצה מ"ע פרידמן, 'עכשיו אמרו מצוות חליצה קודמת למצוות הייבום', תעודה יג (תשנ"ז), עמ' 35-40, 43-52 [ללא ההערות]. 7. יחס חז"ל לגירושין 8. המחזיר גרושתו משנישאה מ"ע פרידמן, 'המחזיר גרושתו משנישאת וטומאת הסוטה והאנוסה', ספר הזכרון לרבי שאול ליברמן, בעריכת ש"י פרידמן, ניו יורק וירושלים תשנ"ג, עמ' 189-195, 199-207, 211-218 [ללא ההערות]. 9. זכויות האישה בגירושין, דין מורדת מ"ע פרידמן, 'גירושין ביזמת האשה בארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה על-פי תעודות הגניזה', ממזרח וממערב, ב (תש"ם), עמ' 19-25. 10. האלמנה, העגונה והאלמן 11. ילדים והורים 12. המשפחה באגדה 13. אלימות במשפחה, שונות אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 373-397 (אלימות כלפי נשים). הערה: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת ביבליוגראפיה ומבחן. יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

חובת נוכחות פעילה בשיעורים,קריאת ביבליוגרפיה, והבאת חוברות לשיעורים.

מלאכים,שדים ומפלצות קדמוניות-על גילגוליו של מיתוס יהודי‏ (06902953)

שו"ת

גב` נועה דולב-ישראלי

Angels, Demons and Ancient Monsters – On Jewish Myth and Mythmaking.

מגמה בולטת בחקר היהדות במאה העשרים (אשר יסודותיה נעוצים בראשיתו של מחקר היהדות המודרני, במאה ה-19), שוללת את קיומו של מיתוס יהודי קדום, או מתייחסת אל המיתוס כאל תופעה שולית, אשר דוכאה על ידי זרמי המחשבה העיקריים ביהדות. מקורה של מגמה זו הוא בהנחת היסוד, כי המיתוס הינו צורת הכרה דתית פרימיטיבית, האופיינית לתרבויות פגאניות, אשר תכניה הדמיוניים עוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
למגמה זו קמו מתנגדים רבים, הנסמכים על נסיון להמנע מהגדרות שיפוטיות מחד גיסא, ועל נתונים טקסטואליים, מאידך גיסא.
במחקרים אלה, המתנגדים למגמה השוללת את קיומו של מיתוס יהודי קדום, נסמכים החוקרים על הגדרות אחרות. הגדרות אלה רואות במיתוס יצירה תרבותית חיונית, המגדירה את זהותו העצמית של האדם, מאפשרת לו להבין את מקומו בעולם, ומתקיימת בזיקה לריטואל. יתר על כן, לדעת חוקרים אלה, נתונים טקסטואליים, הלקוחים מן הספרות היהודית הקאנונית, מלמדים, כי ניתן להבחין ברובד מיתי במקרא, הזוכה לפיתוח נרחב בספרות חז"ל. מאוחר יותר, נארג החומר המיתי החז"לי אל תוך ספרות הקבלה, ומשולב בספרות זו בעיבודים חדשים.
השקפה מחקרית זו תשמש כהנחת עבודה עיקרית בקורס הנוכחי.
בשיעור נקרא מגוון טקסטים בעלי מאפיינים מיתיים, המופיעים בספרות חז"ל, ונעקוב אחר גלגוליהם של המיתוסים הקדומים אל ספרות הקבלה, ובעיקר אל החיבור המרכזי של הקבלה הקדומה, ספר הזוהר.

עיצוב דמויות מקראיות בסיפורי האגדה (א)‏ (06902959)

שיעור

ד"ר ישי רוזן-צבי

Biblical figures in Rabbinic Aggadda: part one
מדרשי האגדה מעצבים מחדש את דמויותיהם של גיבורי המקרא. תרח ונמרוד הופכים לרשעים גמורים, יעקב ומשה לתלמידי חכמים מן השורה, ואילו יהודה ויוסף לחסידים הנלחמים ביצרם. הקורס יעסוק בעיצוב דמויותיהם של גיבורי המקרא בסיפורי האגדה. במסגרתו נעסוק בין השאר באגדות על אדם הראשון, האבות והאמהות, תמר, יוסף, משה, מרים ויתרו.

ניתן להירשם לשני הקורסים או לכל אחד בנפרד

עיצוב דמויות מקראיות בסיפורי האגדה (ב)‏ (06902960)

שיעור

ד"ר ישי רוזן-צבי

Biblical figures in Rabbinic Aggadda: part two
הקורס יעסוק בעיצובה של ספרות האגדה את דמויותיהם של גיבורים שונים מספרות הנביאים והכתובים. במסגרתו נעסוק בין השאר בשמשון, דוד, רחב, דבורה, אליהו, מלכיצדק, רות ואיוב.

ניתן להירשם לשני הקורסים או לכל אחד בנפרד

זרמים דתיים ומחלוקות פוליטיות אצל חז"ל (א`)‏ (06902961)

שיעור

ד"ר ורד נועם

מחלוקות פוליטיות וזרמים דתיים בעולמם של חז"ל א
Political Strifes and Religious Currents in the World of the Sages I
מאורעות פוליטיים דרמטיים ומחלוקות רוחניות עמוקות אפיינו את תולדות ימי הבית השני ועצבו גם את מהלך ההיסטוריה שלאחריו. ספרות חז"ל משקפת, במאוחר, את מקצת ההתרחשויות והעימותים על פי דרכה ומגמותיה המיוחדות. חלקו הראשון של הקורס יסקור את טיבם של הזרמים החולקים מתוך מקורות מימי הבית השני בהשוואה לתיאורם בספרות חז"ל.

ניתן להירשם לשני הקורסים או לכל אחד בנפרד

זרמים דתיים ומחלוקות פוליטיות אצל חז"ל(ב)‏ (06902962)

שיעור

ד"ר ורד נועם

מחלוקות פוליטיות וזרמים דתיים בעולמם של חז"ל ב
Political Strifes and Religious Currents in the World of the Sages II
מאורעות פוליטיים דרמטיים ומחלוקות רוחניות עמוקות אפיינו את תולדות ימי הבית השני ועצבו גם את מהלך ההיסטוריה שלאחריו. ספרות חז"ל משקפת, במאוחר, את מקצת ההתרחשויות והעימותים על פי דרכה ומגמותיה המיוחדות. חלקו השני של הקורס יבחן את ייצוגן של מחלוקות קונקרטיות מימי הבית בספרות חז"ל, בהשוואה לעדויות אחרות.

ניתן להירשם לשני הקורסים או לכל אחד בנפרד

תיקוני התפילה והגאולה במשנת ר` אברהם בן הרמב"ם‏ (06902964)

שיעור

פרופ` מ"ע פרידמן

תיקוני התפילה והגאולה במשנת ר' אברהם בן הרמב"ם.

Abraham Maimonides’ Prayer Reforms and Redemption

עיונים בתיקוני התפילה וסדריה על פי כתבי הגניזה וחיבוריו של ר' אברהם בן הרמב"ם כדרך לקירוב הגאולה ומימוש הקץ. הרקע לתיקוניו במשנת הרמב"ם והמחלוקת שהם עוררו בשל השינוי במנהג והחיקוי לדרכי התפילה המוסלמיות.

בנושאים שיילמדו יהיו עיונים בעניינים שלהלן:

התפילה כמכשיר לגאולת הפרט והאומה
התפילה בציבור והתפילה ביחידות
בית הכנסת כמקדש מעט

סדרי התפילה וחובותיה
קריאת התורה לפי מחזור תלת-שנתי וחד-שנתי
תפילות חובה ותפילות רשות
הכוונה בקריאת שמע ובתפילה
היחס לפיוט

ההכנות לתפילה: רחיצת ידיים ורגליים; הכוונה לקראת התפילה
סדרי ישיבה ועמידה בתפילה
השתחוויות בתפילה
כיוון המתפלל

רפורמה ושמרנות בתפילה
ההידמות לאומות העולם וההיבדלות מהן
דת ופוליטיקה בענייני תפילה
סובלנות ומחלוקת
היחס למנהג ולמסורת האבות

איוב: חכמה, מחאה ותקווה‏ (06903255)

סמינר ב"א

פרופ` פרנק פולק

Job; Wisdom, Protest and hope

ספר איוב מציג את גורלו של איוב בסיפור ואת טענות הגבור ואת דברי רעיו החכמים בשירה. בכך פורץ ספר זה את גדרותיו הצרות של הסוג הספרותי. פריצת הגדר ניכרת עוד יותר בצורת הדו-שיח המתמשך, אשר מעניק לספר זה אופי דראמאטי מובהק. במרכז הדרמה עומד גורלו של איוב שבו פגע האל אנושות - בבחינת ’צדיק ורע לו‘, לא כדי להענישו אלא כדי להעמיד את נאמנותו במבחן. האם האיש המוצג כצדיק מושלם חייב להודות שנפגע בשל חטאיו, כטענת רעיו, ובהתאם לתפיסת ’שכר ועונש‘ המקבולת בספרות החכמה? האם רשאי הוא לטעון לחפותו המוחלטת? ומה הוא מעמדו של טיעון זה מול התשובה האלוהית ’מן הסערה‘? ספר זה מעלה אפוא שאלות חמורות באשר לצדק האלוהי. האם הוא מספק גם תשובה לשאלות אלה? ואם כן, איה מין תשובה זאת? הסמינריון יתמקד בסוגיות אלו, ותעסוק גם בשאלה בדבר הרקע החברתי העומד מאחורי השאלות שהספר מעמיד על הפרק.

המשתתפים בסמינריון יגישו עבודה סמינריונית או עבודה מצומצמת בתור רפראט

מה ניתן להגיד על אלוהים‏ (06903654)

סמינר

פרופ` מנחם לורברבוים

God Talk
מה אנחנו יכולים לדעת על אלוהים?
מה אנחנו יכולים לבטא אודות אלוהים?
שאלות אלה הם במרכזה של כל פילוסופיה דתית.
בסמינר הזה נעקוב אחר התמודדותו של הרמב"ם ב"מורה הנבוכים". הרמב"ם מעצב בהתמודדותו עם שאלות אלו את התאולוגיה השלילית.

בסמינר זה נעקוב מקרוב אחר המהלך הטיעוני של הרמב"ם בסוגיה זאת.
במרכז עניינינו יהיו הפרקים נ'-ס' שבחלק א' מ"מורה הנבוכים". הקריאה הקשובה לפרקים אלו תלווה בבדיקה של אופן התמודדותם של הפרשני הימי הביניימיים מצד אחד ושל המחקר המודרני מצד שני עם מהלכו הטעוני של הרמב"ם.

בין דת למוסר - הרמן כהן, בובר ולייבוביץ‏ (06903655)

סמינר

ד"ר רון מרגולין

בין דת למוסר – הרמן כהן, בובר ולייבוביץ (סמינר ב.א.)

Between Religion and Ethics – Herman Cohen, Martin Buber and Yeshayahu Leibowitz

תיאור כללי ומטרות הסמינר:
בהגות היהודית המודרנית תופסת סוגיית הדת והמוסר מקום מרכזי. במחצית השנייה של המאה העשרים ניסח ישעיהו לייבוביץ עמדה חד משמעית המציגה את ערכי המוסר כמנוגדים לתורה. לשיטתו מטרת המוסר טובת האדם ולעומת זאת מטרת חוקי התורה עבודת השם. תפיסה זו מערערת על המהלך המזהה בין ערכי המוסר והיהדות שראשיתו בהגותם של משה מנדלסון ושד"ל ושיאו הפילוסופי בספרו של הרמן כהן "דת התבונה ממקורות היהדות". מטרת הסמינר עיון בשתי המגמות ההפוכות בסוגייה זו במיוחד באמצעות כתביהם של שלושה הוגים: כהן, בובר ולייבוביץ. תפיסותיהם תיבחנה על רקע של סקירת הסוגייה הכללית של דת ומוסר בעולם ההלכה והמחשבה היהודית לדורותיהם עד המאה העשרים ועל רקע עיון בסוגיה הפילוסופית הכללית לאור הדיאלוגים האפלטוניים ו"הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות" של עמנואל קאנט.
ביבליוגרפיה עיקרית:
דניאל סטטמן ואברהם שגיא, דת ומוסר, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ג.
אבי שגיא, יהדות: בין דת למוסר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות, תרגם מ. שפי, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן.
הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ב.
בובר, בסוד שיח, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"א.
בובר, פני אדם, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ב.
ישעיהו ליבוביץ, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, ירושלים תשל"ט.

מנדלסון והנאורות‏ (06903657)

סמינר

ד"ר מיכאל מאך

מנדלסון והנאורות
Mendelsson and the Enlightment
את מאמרו המפורסם "מהי נאורות?" פותח עמנואל קאנט בהערת שוליים ברוח: אילו ידעתי שפילוסופים דגולים נוספים כגון משה מנדלסון כבר נתנו את דעתם על השאלה – לא הייתי טורח לחבר את מאמרי זה! ואכן לכל הדעות מפי גדול הפילוסופים בדורו זו מחמאה לאותו "יהודי מוגן" בברלין. במסגרת ההגות היהודית יש כמה רבדים בהם פעל מייסד הנאורות היהודית (מעבר לכתביו הפילוסופיים "פרופר"): "בירושלים" הוא נותן את דעתו על עתידו של עם ישראל; בוויכוח המפורסם עם הכומר לווטר הוא אמנם שותק אבל הדים לדעתו ניתן למצוא במקומות שונים. ולבסוף תירגם מנדלסון את ספר התהילים לגרמנית באותיות לטיניות כדי להראות לעולם המשכיל שאכן ישנה שירה עברית ראויה – ולשם חינוך בניו החל לתרגם את ספר התורה ולבארו ביאור חדש.
הקורס מיועד להקנות ידיעה ראשונית של פילוסוף רב ההשפעה זה ולעיון בכמה מכתביו.

התמודדותה של הקבלה עם שאלת הרע‏ (06903754)

סמינר

ד"ר רונית מרוז

Evil in Kabbalitic Thinking

לדעת גרשם שלום, מייסד מחקר הקבלה, עצם יכולת ההתמודדותה של הקבלה עם השאלות האקזיסטנציאליות שהרע מציב בחיי האדם היא שמשכה יהודים רבים להאמין במערך הדעות המוצג על ידי הקבלה. בסמינר זה נבחן מגוון פתרונות שהציעו המקובלים לשאלת הרע, וביחס לכל פתרון נדון בהיבטיו התיאולוגיים ובמשמעויותיו האקזיסטנציאליות. קשת הפתרונות תנוע ממגמות יותר פילוסופיות ועד למגמות מיתיות קיצוניות. מגוון פתרונות זה יילקח מן הכתבים של ר' עזריאל מגרונה, האחים הכהנים והקבלה הלוריאנית. כמו כן נעיין בטקסטים הציוריים של ספר הזוהר.

חסידות חב"ד: תכלית הבריאה וייעוד האדם‏ (06903755)

סמינר

ד"ר יורם יעקבסון

The Ultimate Goal of Creation and Man's Task in Habbad Hasidism
הקורס יעסוק בשני הקצוות של ההוויה בעולמה של חסידות חב"ד (בעיקר על פי תורות
אביה-מייסדה, האדמו"ר הזקן, ר' שניאור זלמן מלאדי): האלוהי והאנושי. הוא יפתח
בבירור מהותו של
ה"יש", מעמדו ותכלית התהוותו בעמקי ה"אין" האלוהי.שנים ממוקדי הבירור החשובים בהקשר
זה הם תורת המלכות, שיסודה - רצונו של האל להיגלות כמלך בקרב העולמות, ותפיסת
מעמדו של העולם כ"כלי", שתכלית התהוותו הינה ביטולו הערכי. והוא ימשיך בניתוח
מהותו של אדם וייעודו הדתי-מוסרי על יסוד בירורי תורת האלוהות והבריאה. בהקשר זה
תתברר התביעה החב"דית, שאדם יעשה לביטול רצונו הפרטי לצורך גילויו של הרצון
האלוהי, ובנוסח מופלג עוד יותר - שיעשה אדם וייגע בכל מאמצי רוחו לביטול
עצמו, כך שהאלוהי יוכל לדור בו ולהיגלות, לדור בו ולהיוודע על ידו

מיסטיקה ומאגיה - הילכו שניהם יחדיו‏ (06903756)

סמינר

ד"ר עמוס גולדרייך

Interaction between Mysticism and Magic in the Kabbalah

מיסטיקה ומאגיה לכאורה מנוגדות זו לזו במהותן: המיסטיקה שואפת להתעלות אל העולמות העליונים, ואילו המאגיה מכוונת להשגת הישגים חומריים בעולם הזה. עם זאת, שתי התופעות נמצאות בזיקה הדוקה זו לזו בתולדות המיסטיקה היהודית. בסמינר זה נעסוק בכמה תופעות של שילוב מיסטיקה ומאגיה ביהדות; דגש מיוחד יושם על דמותו המרתקת של ר' יצחק דמן עכו, מקובל שפעל במפנה המאות הי"ג והי"ד. ר' יצחק היה מצד אחד מיסטיקאי, שתיאר חוויות אקסטטיות של התאחדות עם האלהות בצורה שאין לה אח ורע בספרות הקבלה; מצד שני התברר שהיה מאגיקון פעיל, שעסק בצורה אינטנסיבית בענייני סגולות, קמעות והשבעות. בסמינר נעסוק בעוד שילובים כאלה (ספר ברית מנוחה, ר' חיים ויטל) ונתהה על פשרם.

תפיסת ההסיטוריה של חז"ל‏ (06903958)

סמינר

ד"ר ורד נועם

The Relation to History in the Rabbinic World
ההיו חכמינו אדישים להיסטוריה? או שמא פחדו מפניה? הקורס יבחן את תופעת העדרה של היסטוריוגרפיה רציפה ושל תודעה היסטורית מובהקת בספרות חז"ל, וינסה לתהות על הסיבות לכך. נלמד שורה של אגדות פסוודו-היסטוריות ששוקעו בספרות חז"ל. נדון במקורותיהן, במגמות ששימשו בעיצובן, ובמהימנותן ההיסטורית על רקע עדויות חיצוניות.

גיורים ומיסיונריות בתקופת הבית השני וחז"ל‏ (06903959)

סמינר

ד"ר מיכאל מאך

Proselytizing and Missionary Activity in Second Temple Period
בעיית המרת הדת בכלל והגיור ליהדות בפרט היא מבחן ההגדרה העצמית של בני העדה. ברור שככל שהעדה מבליטה את אחדותו וייחודו של האל היא גם פחות פתוחה לקבלת חברים |"זרים" אשר אינם מוכנים לבטל את השתייכותם לדתות ופולחנים נוספים. מבין דברי חז"ל ידועים התבטאויות מנוגדות בקשר למעמדם של גרים כאלה בקהל ישראל כאשר להקיף תופעת המסיון היהודי, אופיו והדרישות הכלולות בו שורר דיון בין החוקרים.
הקורס יעסוק הן במעמד הגר במקרא, בספרות הבתר מקראית ועד חז"ל וישלב הביטים מתודיים רחבים יותר.

מאפייניה המשתנים של הדת היהודית מהמקרא עד לימי הביניים‏ (06903961)

סמינר

פרופ` איתמר גרינולד

Changing Aspects of Judaic Religion
כפי ששמו מציין במפורש, ידון הסמינר בתכונת יסוד של הדת היהודית: השתנותה התמידית כבר בתוך עולם המקרא. תכונה זו ממשיכה והולכת גם בתקופות שלאחר המקרא ובחיבורים שהתחברו לאחר מכן, כולל בתקופת המשנה והתלמוד. השינויים נוגעים לתחומי יסוד כמו החוק הדתי (ההלכה והריטואל) והאמונות והדעות. גם בתחומים השונים של החוויות הדתיות חלו שינויים מהותיים, כמו המעברים מהנבואה לאפוקליפטיקה ולמיסטיקה היהודית הקדומה. לכל השינויים הללו היו גורמים שונים, ובכללם המגעים המשתנים עם תרבותיות הסביבה (התרבות המסופוטמית, האשורית, היוונית, והרומית ולבסוף גם עם העולם הנוצרי). בשולי הדברים חלו שינויים מהותיים במחשבה היהודית כתוצאה מהמגע עם עולם המחשבה באיסלאם.

ניתן להירשם לסמינר כשיעור .תלמידי השיעור יגישו רפראט