תרבות הגוף: ייצוגי הגוף הנשי באמנות‏ (06081003)

שיעור

ד"ר טל דקל

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחווייה "המודרנית" של פריס גרם לשגשוג האמנים הגברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות; אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השניה של המאה העשרים שאיפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים; מה היתה השפעתו של העידן הפוסט מודרני על יצירתן של נשים ועוד.
חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ומבחן בית.

סמ` ב`, 2 ש"ס

מבוא לנרטולוגיה: מחשבות על סיפורים‏ (06081136)

שיעור

פרופ` חנה נוה

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית, בהיסטוריוגרפיה, בכתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, בכוריאוגרפיה וכיוצ"ב. ממילא, זהו תחום שעשוי לעניין כל קורא וצופה, שמבקש לבצע קריאה או צפיה "חזקות", עשירות ורבות משמעות.
בקורס זה נדון במבחר מעיקריה של הנרטולוגיה, תוך התבוננות ביקורתית בהיבטים מסורתיים וקאנוניים מול היבטים פוסט-מודרניים וחתרניים. כל הנושאים שיילמדו בקורס יוצגו תוך חקירת אופיים בכפל מבט: מבט מן המרכז ומבט מן השוליים.
נושאי הקורס: מהי דראמה? מהם הז'אנרים הסיפוריים? מהי עלילה סיפורית וכיצד היא נבנית? מהם התחלות וסיומים של סיפורים? מהם נקודות המפנה, השיאים וההתרות של עלילה סיפורית? כיצד נבנית הדמות הסיפורית ומה תפקידיה? מהן דמויות סטריאוטיפיות וכיצד נבנית אינדיבידואליות של דמויות? מהם גיבור/ה ואנטי-גיבור/ה? כיצד מיוצגים בסיפור חומרים של רקע, אווירה, מקום וזמן? מה תפקידו של מספר הסיפור? מהי פרספקטיבה סיפורית ומבט סיפורי ומהם סוגיה? כיצד מתורגמים נושאים ורעיונות לעלילות סיפוריות? כיצד נבנים בסיפור סמלים ומוטיבים? כיצד מיוצגים משכי זמן משתנים בסיפור? ועוד.
להדגמה ולאיור הנושאים הנלמדים ישמשו מבחר של טקסטים מן הספרות העברית והכללית ומן הקולנוע.

את הקורס ילוו שני ספרים בסיסיים, שקריאתם בשלמותם היא חובת התלמידים:
1. שלומית רמון-קינן, 1984, הפואטיקה של הסיפורת בימינו, ספריית פועלים.
2. Mieke Bal, 1986, Narratology: Introduction to the Theory of
Narrative, University of Toronto Press.

חובות הקורס:
השתתפות בכל השעורים והתמצאות בחומר הנלמד, כולל רשימת סיפורים.
בקיאות בשני הספרים הנ"ל.
בחינת סיום שמשקלה 100% בציון הקורס.

סמ` א`, 2 ש"ס

ביולוגיה ומגדר‏ (06081139)

שיעור

פרופ` ג`ני קין

ביולוגיה ומגדר הקורס הוא מבוא לביקורת פמיניסטית על תחומי הביולוגיה שהם רלוונטייים לדיון הציבורי העכשווי על מגדר. בקורס נדון על דוגמאות מתחומי הגנטיקה, האבולוציה, הסוציוביולוגיה, האתולוגיה, מדעי המוח ונציג ניתוח של גישת הביולוגיה לנקבות ונקביות. הביקורת במדעי המוח גם מראה את השימוש בביקורת פמיניסטית ככלי לניתוח של יחסי כוח. נדון בהבדלים בין המינים במוח – האם קיימים הבדלים ואם כן מה הם? הקורס מותאם לסטודנטיות/ים בלי ידע בביולוגיה. דרישות הקורס – הגשת עבודה קצרה בסוף הסמסטר.

סמ` ב`, 2 ש"ס

אכילה בהפרעה: זהות, גוף ומגדר‏ (06083400)

שיעור

ד"ר סיגל גולדין

שיעור זה יעסוק בהיבטים תרבותיים, חברתיים והיסטוריים של "הפרעות אכילה", כתופעה מגדרית בת-זמנינו. השיעור יעסוק בשאלות אודות ההקשרים הסוציו-תרבותיים במסגרתם צומחות "הפרעות אכילה" (כגון אנורקסיה ובולימיה), במאבקים הסימבוליים והפוליטיים המתנהלים סביב הגדרות של גוף וזהויות "נורמאליות" ו "פתולוגיות", בשיחים המוסריים המאפיינים מאבקים אלה, ביחסים החברתיים המתארגנים סביב אכילה בהפרעה, ובחוויות וההתנסויות הקשורות לאכילה בהפרעה מנקודת מבטן של נשים ממיקומים חברתיים שונים. בין הנושאים אותם נבחן: הפוליטיקה של דיאטות, ייצוגיו של הגוף הפתו-נורמאלי בטקסטים פופולאריים, תנועות חברתיות כגון 'גדולות ויפות' ו פרו-אנה, ההיבטים הגלובאליים והלוקאליים של הפרעות אכילה, גורמים פסיכו-תרבותיים ודוריים של אכילה בהפרעה, ועוד.

חובות: נוכחות, השתתפות בשיעורים ומבחן סוף קורס.

סמ` א`, 2 ש"ס

מבוא לפילוסופיה חדשה‏ (06181032)

שיעור

פרופ` צבי טאובר וד"ר נועה נעמן צאודרר

פרופ' צבי טאובר - סמסטר א'

"עם דקארט מגיעים אנו באמת אל פילוסופיה עצמאית, המודעת לכך שהיא נובעת באורח עצמאי מן התבונה ושהתודעה-העצמית היא מומנט מהותי של האמת [...]. עם דקארט מתחילה להופיע באמת תרבות העת החדשה, מחשבת הפילוסופיה החדשה [...]" (היגל, תולדות הפילוסופיה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה"; עמדות מדעיות "חדשות"; 2-4) רנה דקארט; 5-6) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 11-13) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר נועה נעמן צאודרר - סמסטר ב'

מטרת הקורס: הכרת מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 17-18) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בשיטות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי התקופה.

נושאי הקורס:
1. מבוא: מיקום הפילוסופיה החדשה בתולדות הפילוסופיה. מושגי יסוד.
2. המהפכה המדעית.
3. רנה דקארט.
4. ברוך שפינוזה.
5. ג'והן לוק.
6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ.
7. ג'ורג' ברקלי.
8. דויד יום.
9. עמנואל קאנט.
10. סיכום: על הישגיה וכישלונותיה של הפילוסופיה החדשה. הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

מבוא למטאפיזיקה ולתורת ההכרה‏ (06181037)

שיעור

פרופ` רות ויינטראוב וד"ר ירון סנדרוביץ

פרופ' רות ויינטראוב - סמסטר א'

השיעור יעסוק בהבהרת שני תחומים מרכזיים אלה בפילוסופיה, יחסי הגומלין וההבדלים ביניהם. נתמקד לצורך זה במספר סוגיות חשובות, שיבחנו משתי נקודות הראות הללו, המטפיזית והאפיסטמולוגית: אמת, רציונליות, סיבתיות, אידיאליזם, אלוהים, הנפש, דטרמיניזם וחופש רצון.
מטלת הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר ירון סנדרוביץ - סמסטר ב'

שאלת הזיקה שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלו בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש מיוחד יינתן לדיון במושג ההצדקה ובמגוון הגישות השונות המבקשות להבהירו: מסדתנות קארטזיאנית, מסדתנות נטורליסטית, וקוהרנטיזם. חלקו השני של השיעור יתמקד במבחר בעיות מטאפיזיות: שאלת הגוף והנפש, מושג הזמן ומושג הזהות.

מודעות: גישות מדעיות ופילוסופיות‏ (06182684)

שיעור

גב` ליעד מודריק

במשך מאות בשנים המודעות האנושית נחשבה חידה שאינה ניתנת לפתרון מדעי, אולם בעשור האחרון רואים חוקרי מוח רבים את המודעות כאתגר החשוב ביותר של מדעי העצב. הקורס ינסה להבין מהי מודעות, ולבחון את ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכופיסית. בין השאר, הקורס יעסוק בנושאים הבאים: בעיית ה-Qulaia, הפער ההסברי(Explanatory gap) לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן למודעות ועוד.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
במהלך הקורס יקבלו התלמידים אפשרות להגיש עבודה אחת בהסתמך על רשימת הקריאה. הקורס יסתיים במבחן בית.
מרכיבי הציון הסופי:
30% עבודת אמצע (רשות), 90% מבחן בית.

קירקגור: עבודת האהבה‏ (06182828)

שיעור

ד"ר שרון קרישק

עבודות אהבה (Works of Love) של קירקגור הוא היחיד מבין כתביו שמוקדש לנושא האהבה, ולשאלת היחס שבין אהבה לאל, אהבה לאחר, ואהבה לעצמי. הספר, ששייך לקבוצת הכתבים הדתיים של קירקגור (בשונה מכתביו האסתטיים-פסוודונימיים), זוכה בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת לאחר שקוראים מוקדמים שלו (ביניהם פילוסופים כמו אדורנו) הוציאו את דיבתו רעה כחיבור שאין בינו לבין האהבה כמעט ולא כלום. בקורס נקרא ביחד בספר, ובעיקר נתמקד בעמדתו האמביוולנטית של קירקגור לגבי אהבה רומנטית ויחסיה המורכבים עם אהבה נוצרית. מנקודת מבט זו ננסה להבין מדוע עורר הספר התנגדות כה גדולה, ונראה איך פרשנים עכשוויים מתמודדים עם הבעיות שהוא מעלה. הטענה של הקורס היא שעל אף בעייתיותו, מהווה ספר זה מפתח חשוב להבנת תפישת האהבה של קירקגור, כמו גם להבנה כללית יותר של אהבה רומנטית. בקורס, לפיכך, ננסה להבין את עמדתו של קירקגור, נשאל על יכולתה לשפוך אור על שאלות מרכזיות על אהבה, ונראה איך היא עומדת ביחס לעמדות נוספות שקירקגור ביטא כלפי אהבה רומנטית. התלמידים יידרשו לקריאה שוטפת משיעור לשיעור ולהשתתפות פעילה, ולהגשת עבודה מסכמת בסוף הקורס.

בעיית האני: תודעה עצמית וזהות אישית‏ (06182836)

שיעור

גב' זואי גוטצייט

"מן-ההכרח, ש'אני חושב' יהא עשוי ללוות את כל דימויי" [B 132]
"על ידי אני זה... אינו מיוצג אלא נושא טראנסצינדנטאלי של מחשבות, ,X[...] אותו אנו סובבים במעגל מתמיד, מתוך שאנו משתמשים וחוזרים-ומשתמשים על-כורחינו בדימוי שלו, כדי לשפוט עליו משהו" [B 404]

מי אני? מה עושה אותי לאותו אחד בזמנים שונים? כיצד אני מכיר את עצמי, ומהו הקשר בין הכרתי את עצמי לבין זהותי, ובין הללו לבין אפשרות-כינונו של ניסיון אובייקטיבי?
בגישתה רבת-הפנים אל האני, מאפשרת הפילוסופיה של קאנט לעמוד על מורכבותן של סוגיות אלו ואחרות, ואף מציעה כיוונים פוריים להבנתן, אשר עודם רלוונטיים גם לדיונים בני זמנינו.

השיעור יוקדש לבחינת עמדתו של קאנט ביחס לאני, לשאלת הזהות והתודעה העצמית, כמו גם ליחסים שביניהם, בעיקר כפי שהללו עולות ב"ביקורת התבונה הטהורה". מטרת השיעור הינה לעמוד על מקומן של סוגיות אלו ביחס לפרויקט הצבת גבולות הידיעה של קאנט, כשבנוסף ננסה להעריך את כוחן של התובנות הקאנטיות בהארת הדיון בשאלת האני בכלל.

רשימה ביבליוגרפית תימסר בשיעור הראשון.
הקורס יסתיים בבחינת-כיתה.

האחר במחשבה הפסיכואנליטית‏ (06182837)

שיעור

גב' חגית אלדמע

קורס זה ידון במושג "האחר" כפי שהוא בא לידי ביטוי במחשבה הפסיכואנליטית ובאופן שבו מחשבה זו מתארת את עמדת האחר כעמדה שמאפשרת את כינון הידע של הסובייקט. בירור מושג זה יתרחש דרך קריאת טקסטים של פרויד ולאקאן תוך התמקדות במושג ה"העברה".
את ה"העברה" כהתנסות המנסחת את הדיאלקטיקה בין הסובייקט והאחר, אבחן באמצעות הדיאלוג האפלטוני. הדיאלוגים בהם אבקש להתמקד במהלך הקורס הם ה"משתה" וה"סופיסטן" אך אתייחס גם לדיאלוגים אחרים.
דרך קריאה בדיאלוגים אלה וכן באמצעות בחינת מושג הדיאלקטיקה האפלטוני, קרי, באמצעות בירור גבולות הידע שדיאלקטיקה זו מאפשרת, נבחן את המעמד של עמדת האחר ביחסה לידע שמתכונן במהלך הדיאלוג מתוך אופני הופעתה בטקסט הפילוסופי ובטקסט הפסיכואנליטי.

חובות הקורס הן שתי עבודות הגשה קצרות במהלכו ועבודת סיכום בסיומו.

הנוכחות בקורס היא בגדר חובה.

תרבות וקונפליקט‏ (06182843)

שיעור

פרופ' אלעאי אלון

מטרת הקורס הינה להצביע על מרכיב התרבות שבסכסוכים ובניהולם. התזה המרכזית של שיעור זה הינה שלמרות שסכסוכים קיימים בכל חברה, הם אינם מוסד אוניברסאלי בלבד. יתר על כן, מושגים, השקפות עולם, עקרונות, אמונות, ערכים, מוסדות והתנהגויות קובעים לא מעט את תפיסת מוסד הסכסוך, את הסיבות לו, את מידת חומרתו, ואת האמצעים לניהולו וליישובו, ובכך מהווים את המסד שעליו נבנות שאר הגישות לסכסוך. המבוא הכללי יודגם בעיקר על-ידי תרבות האסלאם דוברת הערבית.

מושגי יסוד בפסיכואנליזה‏ (06182845)

שיעור

פרופ' רות רונן

שיעור זה יעסוק בכמה מושגי יסוד בפסיכואנליזה: הלא-מודע, הדחף, התשוקה וההעברה. המושגים הפסיכואנליטיים יידונו בהקשר של עבודתם של פרויד ושל לאקאן ולגבי כל מושג יידונו ההשלכות הפילוסופיות שלו. לדוגמה, בקשר ללא-מודע, תיבחן הזיקה בין המחשבה הפסיכואנליטית על הסובייקט לבין הקוגיטו הקרטזיאני; לגבי הדחף תבחנה ההשלכות שיש לראשוניות של הדחף לגבי תפיסת הדיבור והשפה.
בסופו של הקורס יגישו המשתתפים עבודה.

טרגדיה ופילוסופיה‏ (06183724)

סמינר ב.א.

פרופ` רות רונן

השאלה מהו הטרגי העסיקה פילוסופים רבים מאז ימי אריסטו והיא ממשיכה לפרנס ספרות עניפה גם בימינו אלה. בהיסטוריה של הדיון בטרגי היו מי שזיהו את הטרגי כצורה לבטא עמדה מוסרית (ביחס לסבלו של האחר), כעניין פואטי שאין בינו לבין המוסר ולא כלום, או כביטוי של המבנה היסודי של כל סובייקט אנושי. בסמינר זה נעסוק במושג של הטרגי ובמספר מושגים הנילווים אליו כמו הקתרזיס, המפנה הטרגי, הפגם הטרגי וכיוצא באלה. הדיון ינוע מאבחון של עמדות שונות בהיסטוריה של העיסוק בטרגי (מאריסטו ועד היגל, ניטשה והיידגר) ועד פתרונות מן התיאוריות השונות הרווחות בזמננו, כאלה שמציעים פילוסופים של המוסר ושל הנפש (נוסבאום וליר), דרכי התבוננות בטרגדיה כפי שעולים מתוך הפסיכואנליזה של פרויד ולאקאן, וכן צורות הניתוח המצויות במחשבה הפמיניסטית של ג'ודית באטלר הבוחנת את הקורלציה בין הטרגי לבין הגורל הנשי.
חומר הקריאה לקורס יכלול מלבד חומר עיוני, שורה של מחזות שבגורל הטרגי של גיבוריהן נעיין: מאנטיגונה, מדיאה ואלקטרה, ועד פדרה של ראסין, המלט ומקבת'.

נוכחות בכל פגישות הסמינר והשתתפות פעילה בו הם חובה ומהווים תנאי לסיומו.

מלנכוליה ופילוסופיה‏ (06183832)

סמינר ב.א.

גב` עילית פרבר

כיצד נוכל לחשוב את מושג המלנכוליה הלקוח במקורו מחיי הנפש האנושיים, ממצבים פסיכולוגיים של סובייקטים – כשהוא מועמד ביחס למחשבה פילוסופית? איזה סוג של יחסים יכולים להיבנות בין מושג המלנכוליה ההיסטורי, המשתנה והמגוון כל כך, לבין המחשבה הפילוסופית? איזה יחס יכול להתקיים בין מושג שמתאר מצב נפשי ולעיתים אפילו פתולוגי, לבין מחשבה בכלל, ומה אפשר לומר על פילוסופיה שהמבנה הפנימי שלה נובע או קשור למבנה המלנכולי. המצב המלנכולי יובן במסגרת הקורס לא רק כמצב פסיכולוגי-פתולוגי של סובייקטים, אלא כמבנה של מחשבה והלך רוח המתנה מחשבה. שאלת האובדן תעמוד במרכז דיוננו, ותידון מהבטים שונים החל מתגובה מלנכולית לאובדן במחשבה הפסיכואנליטית וכלה בפילוסופיה שממקמת את עצמה בלב ליבו של אובדן נתון, או באיבוד האוביקט שלה עצמה. נדון בקשר שבין שפה למלנכוליה ואובדן, והאופן בו האחרונים קשורים בשאלת הביטוי בכלל. בין הטקסטים שידונו בקורס (רשימה לא סופית): אריסטו, פרויד, היידגר, קריסטבה, בנימין, ועוד.
אין דרישות קדם.
דרישות הקורס: נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים. קריאה משבוע לשבוע. הצגת רפרט והגשת עבודה סמינריונית מסכמת.
מרכיבי הציון הסופי: 80% עבודה סמינריונית + 20% רפרט והשתתפות.

מסורת ריפוי העצמי בימי הביניים המאוחרים‏ (06212398)

סמינר

ד"ר גור זק

ימי הביניים המאוחרים, בין המאות השתים-עשרה והארבע-עשרה, אופיינו בשינויים מרחיקי לכת בכל תחומי החיים: עיור מואץ, צמיחת המסחר וראשית הקפיטליזם, לצד מגיפות קטלניות ומשברים פוליטיים חוזרים ונשנים בין הקיסר והאפיפיור. אחת מההשלכות המרכזיות של ההתפתחויות הללו הייתה שחיקה הדרגתית במעמדם של מקורות הסמכות המסורתיים, כדוגמת הכנסייה, ויצירת משבר רוחני וקיומי עמוק בקרב אנשי התקופה. בסמינר זה נעסוק באחת מהתגובות המרכזיות למשבר בתקופה – התחזקות האידיאלים של "ריפוי העצמי" באמצעות פרקטיקות או "תרגילים רוחניים" כבחינת המצפון, קריאה מדיטטיבית וכתיבה עצמית, תוך כוונה לעצב ולהעניק משמעות לחוויית העצמי באופן עצמאי ובלתי תלוי עד כמה שניתן בממסד הכנסייתי. נתמקד בעיקר בשימושים שעשו בפרקטיקות אלו תנועות הנזירות הציסטריאנית והפרנציסקנית, מיסטיקניות כקתרינה מסיינה וראשוני ההומניסטים, תוך שימת דגש על המתחים שליוו את הפרקטיקות הללו וההשלכות שהיו להן על תופעות כמו חילון וצמיחת האינדיבידואליזם המודרני.

מלנכוליה בספרות ובפסיכואנליזה Melancholy in Literature, Psychoanalysis and the Arts‏ (06263065)

סמינר

ד"ר שירלי שרון-זיסר Dr. Shirley Sharon-Zisser

Freud's "Mourning and Melancholy" is seminal to Freud's conceptualization of melancholy as an affect which is an effect on the ego of the loss of a highly cathected object that becomes identified with the primal lost object. In his return to Freud, Jacques Lacan stressed that the stakes of this affect are real, that is, pertaining to what is beyond the pleasure principle and beyond representation, while also pointing out this affect's ethical dimension: it's being an instance of ethical cowardice. Literature throughout the ages bears traces of melancholic suffering, Lacan himself using the literary example of Hamlet to theorize melancholy at the conclusion of his tenth seminar. In this seminar, we will articulate Freud's theorization of melancholy in "Mourning and Melancholia," in its resonance with the metapsychology of Beyond the Pleasure Principle and Lacan's comments on mourning and melancholy (in seminar 10 and in seminar 6 on Desire and its Interpretation, which includes an extensive reading of Hamlet), together with the Shakespearen texts and other examples from the arts (e.g. the novels of Virginia Woolf, the visual art of Van Gogh) in an effort to learn in what way the melancholy impacts the structure (not content and theme) of the artistic object, i.e. what is a melancholic art object, and in what ways can the aesthetic specifics of art objects enrich the psychoanalytic conceptualization of the structure of melancholy and its relation to the signifier and the real.
Requirements: five responses to the theoretical material, referat or seminar paper

סמסטר ב` BA seminar

מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט עד פרויד‏ (06593056)

שיעור

פרופ' עדי אופיר

בשיעור יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.

שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי. השתתפות בשיעור זה היא תנאי להשתתפות בשיעור ההמשך, מבוא לתיאוריות ביקורתיות II: מפרויד עד באטלר, שיינתן בשנת הלימודים תשס"ח.

מבוא לתיאוריה ביקורתית :II מסוסיר עד דרידה‏ (06593065)

שיעור

ד"ר רועי וגנר

הערות

בשיעור זה תוצג סקירה של זרמים בתיאוריה הביקורתית שהתפתחו בין שנות העשרים לשנות השבעים של המאה הקודמת. הסקירה תכלול דיון בהגות סטרוקטורליסטית ומרקסיסטית סביב מלחמת העולם השנייה, ובהתפתחויות בתיאוריה הסוציולוגית והפוסט-סטרוקטורליסטית סביב שנת 1968.
בקורס נקרא טקסטים של דה-סוסיר, לוי-שטראוס, לקאן, אסכולת פרנקפורט, דה-בובואר, בורדייה, פוקו, ודרידה.

השתתפות בקורס זה מותנית בהשתתפות בקורס מבוא לתיאוריה ביקורתית I: מקאנט ועד פרויד

הסטוריה אנטלקטואלית ב`‏ (06596141)

שיעור

פרופ` רבקה פלדחי

הקורס יעסוק בהיסטוריה אינטלקטואלית של אירופה מימי הביניים ועד המאה ה- 17. במוקד הקורס תעמוד הבעיה ההיסטורית והתיאורטית של הניסיונות החוזרים של תחומי ידע שונים לכונן את עצמם כאוטונומיים ביחס לדת. נבחן את הדינמיקה התרבותית שחוללו ניסיונות אלה ואת המתחים שהם עוררו. נעסוק בהיווצרותה של ההבחנה המודרנית הבעייתית בין הדתי לחילוני, המבוססת על אינדיבידואליזם פוליטי ואפיסטמולוגי, ועל ביטויה במדע החדש ובפילוסופיה החדשה.
הערות:

מבוא לספרות ילדים ותרבות הילד‏ (06621013)

שיעור

ד"ר יעל דר

Introduction to Poetics of Children’s Literature and Child’s Culture

מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? מה בין מודרניות ופוסט מודרניות בספרות הילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים.

דרישות הקורס:
קריאה שוטפת של מאמרים
מבחן מסכם

הפסיכולוגיה של הנורמאלי בראי הלא-נורמאלי: משיגעון לשפיות‏ (06621103)

שיעור

ד"ר שלמה מנדלוביץ

From Psycho-psychology to the Definition of Sanity 1. כללי חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי, הנוירוטי והאישיותי) ונמצה מהם את חוקיות התנהלות חיי הנפש של האדם. נעלה סוגיות שונות הקשורות לתפיסה, מחשבה, רגש, ושיפוט, וזאת- בתבניות תיאורטיות שונות המקובלות בעולם המחקר הפסיכולוגי והפסיכיאטרי (תבניות ביולוגיות, התפתחותיות, דינאמיות וקוגניטיביות, סוציולוגיות וסטטיסטיות). דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין שבין ההסברים המוצעים על ידי תיאוריות שונות למצבים פסיכו פתולוגים זהים. 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: הנורמלי והלא-נורמלי, הבריא והחולה. שיעור ב' – הפרעות פסיכוטיות 1. שיעור ג' – הפרעות פסיכוטיות 2. שיעור ד' – הפרעות נוירוטיות 1. שיעור ה' – הפרעות נוירוטיות 2 (השיעור כולו יוקדש להפרעה כפייתית). שיעור ו' – הפרעות חרדתיות. שיעור ז' – הפרעות דיסוציאטיביות. שיעור ח' – הסטיות המיניות. שיעור ט' – הפרעות פוסט-טראומתיות. שיעור י' – הפרעות אישיות 1. שיעור י"א – הפרעות אישיות 2. שיעור י"ב – סיכום. לקורס לא נדרש ידע מוקדם כלשהו.

משלילת הגולה לשלילת השלילה - זהות יהודית במבחן הזמן‏ (06621107)

שיעור

ד"ר אלון גן

From negation of the Diaspora to negation of the “negation”: junctures in the public discourse of the issue of Jewish identity:

קורס זה יעסוק בבחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. הקורס יעסוק במקורות ובמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
מטרות הקורס:
1.לחשוף בפני הסטודנטים דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן.
2.פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית.
3.תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה.
4.הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית.
פרקי הנושא:
א.צמיחתו של אתוס שלילת הגולה:
1.הציונות כהיפוכה של היהדות ("הדרשה"- הזז).
2.המרד בעולם ההורים – עולם הגלות.
3.אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש.
4.הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
5.פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי.
ב.שלילת השלילה – צמתים בויכוח:
1.הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית".
2.ועידת הסופרים – 1958, 1960.
3.חוגים וקבוצות שיצאו כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לחפש דרכים חדשות לזיקה למורשת:
א.החוג הדתי
ב.חוג אמנה
ג.חוג מבקשי דרך
ד.שדמות
ה.פרוזדור
ו.פתחים
ז.יוסף שכטר והשכטריסטים
4.שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח".
5.מלחמת ששת הימים.
6.התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, מקראות, מצגות, חניכה אישית, עבודה בקבוצות, הכנת פרוייקטים אישיים וקבוצתיים.
חובות התלמיד:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס.

מושגי יסוד בפסיכואנליזה‏ (06621121)

תרגיל

מר רענן שניר

Basic Concepts in Psychoanalysis – Tutorial

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חווייתינו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר ותקשורת עם אנשים אחרים והפרעות נפשיות; וכלה בפעילות תרבותית דוגמת אומנות, דת ומוסר. יחד עם זאת ולמרות היותה מקיפה תחומים רבים, מבוססת הפסיכואנליזה (ככל תיאוריה אחרת) על גרעין מצומצם יחסית של רעיונות ומושגים יסודיים. הרעיונות פותחו במרוצת השנים על ידי תיאורטיקנים שונים, ולצד היותם מרכיבים משלימים בתוך תיאוריה מרכזית, הם משקפים את נקודת המבט המיוחדת של כל תיאורטיקן או תיאורטיקנית אודות האדם ודרך התפתחותו הנפשית. בתרגיל נפתח כמה מן המושגים והרעיונות הללו במקביל לקריאה בטקסטים תיאורטיים מרכזיים. ננוע מנקודת המבט הפרטית ביותר (החווייה של לחיות) אל נקודת המבט היותר כללית (להיות חלק מתופעת החיים); נתחיל בויניקוט ונסיים בפרויד. הקורס ניתן בזיקה לשיעורי המבואות של ההקבץ: "הפגיעה השלישית" ו-"הפסיכולוגיה של הנורמלי".

תכנית השיעורים
1. עולם פנימי, עולם חיצוני ומרחב פוטנציאלי (ויניקוט – מיקומה של החוויה התרבותית).
2. הולדת העצמי והחוויה התרבותית (ויניקוט – מיקומה של החוויה התרבותית).
3. התפתחות הזהות בחברה (אריק אריקסון – ילדות וחברה, קרוסלת החיים).
4. המודל הסטרוקטוראלי: תפקידי אגו (אריק אריקסון – ילדות וחברה, אנה פרויד – האני ומנגנוני ההגנה: סיכום).
5. יחסי אובייקט (מלאני קליין –Our adult world and its roots in infancy ).
6. עולמנו הבוגר ושורשיו בינקות (מלאני קליין –Our adult world and its roots in infancy ).
7. התיאוריה של המיניות (פרויד – מבוא לפסיכואנליזה: הרצאה כ"א).
8. התפתחות המיניות ותסביך אדיפוס (פרויד – מבוא לפסיכואנליזה: הרצאה כ"א).
9. עקרון העונג ועקרון המציאות (פרויד – ניסוחים בדבר שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית).
10. מעבר לעקרון העונג: כפיית החזרה (פרויד – מעבר לעקרון העונג: פרקים א'-ג').
11. טראומה והמנגנון הנפשי (פרויד – מעבר לעקרון העונג: פרקים ד'-ה').
12. יצרי מוות ויצרי חיים (פרויד – מעבר לעקרון העונג: פרקים ו'-ז').

חובות:
קריאת חובה: מתוך הרשימה הביבליוגרפית.
מטלת אמצע: 15% מן הציון.
מבחן בית: 85% מן הציון.

שעת קבלה: בתיאום מראש בטלפון: 03-6041464 או בדוא"ל: raanan.snir@gmail.com.

אתר הקורס בכתובת: http://virtual.tau.ac.il.

רפואה ומחלות נפש בימי-הביניים: מדע דת וחברה‏ (06621123)

שו"ת

ד"ר מיכאל גרינפלד

Mental Illness in the Medieval Period קורס זה יוקדש לתפיסה הרפואית של הנפש וחולייה, כפי שזו התפתחה בימי הביניים, ולהקשר התרבותי חברתי בו פעלה והתפתחה. במרכזה של רפואת ימי הביניים עמדה תיאוריית הליחות, לפיה גוף האדם מכיל ארבע ליחות – לבנה, שחורה, צהובה ואדומה – כשהיחס (הכמותי) הקיים ביניהן מעצב את מזג האדם. איזון בין הליחות משקף מצב של בריאות, והפרתו של האיזון מצב של חולי – של הגוף, של הנפש, או של שניהם יחדיו. תיאוריה זו, שנשענה על עקרונות מדעיים שמקורם בעולם העתיק, גובשה באופן סופי במאה השנייה לספירה על ידי הרופא היווני גאלנוס, ומאז זכתה להגמוניה כמעט מוחלטת בדיון המדעי הביניימי. בראשית הקורס נסקור בקצרה את התפתחות תפיסת הנפש בעת העתיקה, ואת האופן בו הועברה לאנשי ימי הביניים – בתחילה לארצות האסלאם ומאוחר יותר אל המערב הנוצרי. מכאן נעבור לרעיונות אודות הנפש וחולייה, כפי שהם מוצגים בחיבורי רופאים שפעלו בימי הביניים, ונעמת את התפיסה הרפואית של מחלות הנפש עם התפיסה המוצעת בטקסטים אחרים מן התקופה (זאת תוך דגש מיוחד על טקסטים של מחברים יהודים). במקביל, נעיין במחקרים היסטוריים עכשוויים העוסקים בנושא. בין הסוגיות שיעסיקו אותנו בקורס: אופיו של החולי הנפשי; הסיבות והסימפטומים של מחלות נפשיות; טיפול מונע וטיפול מרפא; מוסדות טיפוליים; הרופא והחולה בנפשו; רפואה מדעית ורפואה עממית; ועוד. נושאים אלה יילמדו, בין השאר, באמצעות קריאה בקטעים מחיבורי הרופאים הבאים: גאלנוס (מאה 2), אל-ראזי (מאה 9-10), אבן סינא (מאה 10-11), רמב"ם (מאה 12), נתן בן יואל פלקירה (מאה 13), משה בן יהושע נרבוני (מאה 14), ארנו דה וילנובה (מאה 14), ואחרים. כמו כן, כאמור, נקרא כמה מן המחקרים החשובים שעסקו בנושא, נברר את הטיעונים החשובים שהוצגו במסגרתם, ונבחן את שיטות המחקר השונות בהן נקטו החוקרים/ות המחברים/ות. במהלך הקורס תשולב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות, שעיקרן מתן כלים לקריאה ביקורתית של טקסטים, וכן הדרכה בכללי הכתיבה האקדמית. הדבר יעשה תוך שימוש בחומרי הקריאה של הקורס, ובמקביל לתכנים הנלמדים בו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 30%; מטלה מסכמת – 60%. אופן הוראה: תרגיל לפיתוח מיומנויות למידה

קולנוע וקוגניציה‏ (06621126)

שיעור

ד"ר רונן צדקה

Film and Cognition קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנו עית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

צדק חברתי בישראל? דילמות סוציולוגיות בראי החברה הישראלית‏ (06621154)

שיעור

גב' נועה לביא

Social justice and Social dilemmas in Israel מהו מושג ה"צדק"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ולאחר מכן נאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל. הקורס יתמקד באי שוויון מעמדי, לאומי, אתני ומגדרי בישראל. לבסוף נדון בגלובליזציה, בשאלה האם היא נתפסת כצודקת ובהשלכותיה על החברה הישראלית. חובות הקורס: השתתפות בשיעורים 10% מבחן בית מסכם 90%.

מבוא לפוסט-מודרניזם‏ (06621156)

שיעור

ד"ר חיים דעואל-לוסקי

INTRODUCTION TO POST-MODERNISM

1.המצב המודרני והעולם המערבי: תפיסת המציאות הריאלית והרומנטית
2.המצב הפוסט-מודרני: מות האדם ופרוק הערכים במסורת, במדינה ובאמנות
3.המפנה ה- I בפילוסופיה המודרנית: ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום
4.המפנה ה II : ביקורת הסוביקט של דיקארט והצו הקאטגורי של קאנט
5.פרידריך ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה קיומית
6.ביקורת ההיסטוריה, ביקורת המדע והמודלים הסיבתיים והניגודיים
7.מיהו האחר ומהו ההבדל: מישל פוקו, ביקורת השלילה וגילוי השגעון
8.משיפוט הטעם הטהור [של קאנט] לעבר הכרה בעליונותה של האמנות
9.מבוא למחשבה החדשה על המוסר: רלטיביזם מוסרי או אתיקה חדשה?
10.מהו ה"שפע" ומהו ה"צימצום" – בין האמנות המודרניות לפוסט מודרנית - I
11.האמנות המודנית מול האמנות הפוסט מודרנית II: בין פיקאסו ודושאן
12.הפילוסופיה כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם והגלובליזציה
13.העיסוק במשמעות באמנות הגוף והמיצג, הקולנוע, הוידאו ארט
14.תמונת העולם החדש בעקבות המחשבה הפוסט מודרנית: ריבוי ואחדות.

מודרניזם, אנטי-מודרניזם ופוסט מודרניזם‏ (06621157)

שיעור

ד"ר נסים גל

Modernism, Anti-modernism and Post-modernism מלחמת העולם השנייה הינה ציון דרך למפנה חברתי, גיאוגרפי ופוליטי באמנות המערב. השיעור יקרא בעיניים פוסט-מודרניות את המודרניזם המוקדם ואת שיאו של המודרניזם בארה"ב, וימשיך עם התהליך האמנותי, שהחל לערער בשנות ה-60 - 70 על הנחות היסוד המודרניסטיות והגיע לגיבוש של תודעה חדשה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. הדיון ישלב סוגיות מרכזיות שהעסיקו את האמנים ואת התקופה בה אנו דנים: הפוליטיקה של האוואנגארד, נקודות השקה שבין אמנות גבוהה לתרבות פופולרית, ייצוגים של הבדל מגדר וזהות אתנית (גזעית), צנזורה, אקטיביזם, הסביבה החברתית והאקולוגית, המוזיאון והאמנות הציבורית. במהלך הקורס נקרא את מאפייניה של האמנות העכשווית על רקע ההיסטוריה המודרניסטית, ונדון במספר מושגים השגורים בשיח העכשווי של האמנות החזותית – אוונגארד וניאו-אוונגארד, אמת, יחסי ייצוג-מציאות, אחרוּת, ביקורת, לוקאליות מול גלובליות וכיו"ב.

גלובליזציה, שוק העבודה והקרב על מדינת רווחה‏ (06621158)

שו"ת

ד"ר אפריים דוידי

Globalization, the Welfare State and the Labor Movement

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח התהליך הכלל-עולמי המוגדר כ"גלובליזציה" והשלכותיו על עולם העבודה, המדיניות הממשלתית ורשת הביטחון הסוציאלי, על רקע ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בעולם ובארץ ועל רקע התפיסות הרעיוניות לגבי תפקיד המדינה, צדק חברתי וזכויות חברתיות. .
נושאים:
1.מהי הגלובליזציה? האם בכלל קיימת גלובליזציה? קיצור תולדות הגלובליזציה.
2.פס הייצור העולמי והשלכותיו על המשק המקומי.
3.מנגנונים בינלאומיים ומקומיים המקדמים גלובליזציה.
4.גלובליזציה והקרב על מדינת הרווחה.
5.מרכז ופריפריה, האם קיימים גבולות לגלובליזציה? האם ניתן לקדם מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית במסגרת הגלובליזציה?
6.קפיטליזם, צמיחה כלכלית, שוויון וזכויות חברתיות.
7.הגלובליזציה והמעורבות המדינה בכלכלה ובחברה - השנוי בתפקיד המדינה.
8.גלובליזציה עובדים, פערים, עוני וקבוצות מקופחות - המקרה של הנשים.
9.התנועה האנטי-גלובלית: מקורות רעיוניים, צורות התארגנות, הישגים וכישלונות.
10. סיכום: העולם בעידן הגלובליזציה - האם קיימת חלופה לניאו-ליברליזם?

יחסים בין-אישיים בקבוצה‏ (06621248)

תרגיל

גב' ליאור גול

Interpersonal Relations in a Group מטרת הקורס, פתוח מודעות עצמית, רגישות והבנת הזולת. שיפור דרכי קומוניקציה, הבנת תהליכים קבוצתיים. הלמידה בקורס בקבוצה קטנה, מבוססת על התנסות אישית בתהליך קבוצתי והמשגתה בעבודה מסכמת. מבנה הקורס: הקורס מציע הזדמנות ללמידה "אחרת" המבוססת על התנסות חווייתית כחברי קבוצה. מטרות הקורס: הכרות ולמידה של תהליכים בקבוצה קטנה . בדיקה, הכרה והבנה של מחשבות, רגשות והתנהגות של המשתתף בקבוצה בהתייחס להשפעה ההדדית של הפרט על הקבוצה ושל הקבוצה על הפרט. מטלות: בתום הקורס תוגש על-ידי הסטודנטים עבודה מסכמת שתכלול ניתוח אינטגרטיבי של התהליך הקבוצתי והאישי, בהתייחס להיבטים תיאורטיים מתחום הקבוצה. מומלץ לנהל רישום אחרי המפגשים. השתתפות: הקורס מחייב נוכחות רצופה. זכותך לבחור את הדרך בה תבטא/י את נוכחותך בקבוצה. היעדרות מעל שתי פגישות לא מאפשרת לקבל ציון בקורס. הערכה: הציון בקורס יינתן אך ורק על בסיס עבודת הסיכום. רשימת ספרות מומלצת זיו, י., בהרב, י. (2001). מסע קבוצתי. תל-אביב: הוצאת גל. רוזנווסר, נ., אלירון, נ. (1997). (עורכים). הנחיית קבוצות. ירושלים: הוצאת מרכז ציפורי. Bennis,W. C. & Shephard, H. A. (1956). A theory of group development. Human Relations, 9, 415-437. Corey, M. S., & Corey, G. (2006). Groups: Process and practice (7th ed.). Belmont, CA: Thompson-Brooks/Cole. Ch. 5: Initial stages of a group (pp. 131-176). Ch. 6: Transition stage of a group (pp. 177-224). Ch. 7: Working stage of a group (pp. 225-266). Ch.8: Finial stage of a group (pp. 267-288). MacKenzie, K. R. (1990). Introduction to time-limited group psychotherapy. Washington: American Psychiatric Press, Inc. Ch. 4 – How Groups Develop (pp. 47-60). Ch. 5 – Social Roles. (pp. 61-74). Tuckman, B. (1965). Developmental sequences in small groups. Psychological Bulletin, 63, 384-399. Yalom, I. D. (1985). The Theory and Practice of Group Psychotherapy. N.Y.: Basic Books, Inc., Ch. 2. – Interpersonal Learning.

הפגיעה השלישית - דמות האדם בראי הפסיכואנליזה‏ (06621251)

שיעור

ד"ר יוסי טריאסט

“The Third Blow” – The Image of Man in Psychoanalysis

"שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם- הפסיכואנליזה היא אולי המכאיבה מכולן" (פרויד). בקורס מבוא זה תושם הפסיכואנליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה – מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית".
אופן הוראה: שיעור

טכנוטופיה ותרבות הסייבר‏ (06621269)

שיעור

מר משה אלחנתי

Techno-Utopia and Cyberculture * קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה קשה להגזים בעת הזו, בחשיבות ובמידת ההשפעה התרבותית והחברתית הנודעת לאינטרנט כמדיום תקשורת וכמרחב חברתי פעיל. כתוצאה מכך, עולם המחקר שופע בעשור האחרון עבודות העוסקות בהשלכות האקטואליות של הרשת, אך רק מעט מאד עבודות מתוך השפע הזה, מנסות להביט בהתרחשות זו מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. ואולי דווקא בשל כך, השיעור המוצע מבקש לעסוק בתרבות הסייבר ולא בהשלכותיה המיידיות, השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים קרי, במקורות שהזינו את השיח המכונן של תרבות הסייבר. נעסוק אפוא בהקשר ההיסטורי דהיינו, נציג את שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, המוטמע באופן שיחסים אלה מוצגים החל מן המאה- 18. במהלך הסמסטר נעמוד על ההיסטוריה האקטואלית של האינטרנט, ונמקמם אותה כחלק בלתי נפרד מהולדת עידן האינפורמציה וכתוצר ישיר למלחמה הקרה ולאידיאולוגיה הקיברנטית. בהמשך נסקור כמה אופני שיח אופטימיים שאפיינו את שיח הסייבר המוקדם וביניהם: הסייברספייס והרטוריקה הטכנו-אוטופית. טכנו-רומנטיציזם בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית. מכונות אינפורמציה ואבולוציה טכנולוגית. מוטיב הסְפר האמריקאי וחברת הסייבר. 'המכונה שבגן' והפשרה הדיגיטלית: טכנולוגיה וטבע באתוס האמריקאי. המכונה הדיגיטלית והאנרכיזם ההדוניסטי. זהות וירטואלית: סייבורגים באזור הלימינלי.

* קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה

לאכול ולגדול: אוכל בספרות ילדים‏ (06621277)

שיעור

מר יחיל צבן

Eat and grow: Food in children's literaure

מבנה הקורס:

שיעור 1: מבוא - אוכל, טקסט ומשפחה

•לקרוא את הארוחה כטקסט: המזון כמצפין, נושא ומוסר אינפורמציה חברתית, לאומית ומגדרית
•המזוהם, הטמא והאסור: חוק, תשוקה ומנהגי אכילה
•מעמד המזון בתא המשפחתי
מקורות:
מרי דגלס, התועבות בספר ויקרא, מתוך טוהר וסכנה, רסלינג, 2004, ע' 67-81.
רולאן בארת, הסטייק והצ'יפס, מתוך מיתולוגיות, בבל, 1998, ע' 99-101.
Claude Levi Strauss, The Culinary Triangle, Food and Culture: A Reader, ed. C. Counihan and P. Van Estrik, Routledge, 1997, p. 28-35.
שעורים 2-3: הארוחה על הספה - אוכל, ספרות ילדים ופסיכואנליזה
•מזון, אהבה וזיגמונד פרויד – התשוקה האוראלית ותסביך אדיפוס
•קריאה וניתוח המעשייה "הנזל וגרטל"
מקורות:
האחים גרים, הנזל וגרטל, מתוך האחים גרים מעשיות, ספריית פועלים, 1994, ע' 52-58.
ברונו בטלהיים, הנזל וגרטל, מתוך קסמן של אגדות, מודן, 2002, ע' 129-134.
זיגמונד פרויד, התפתחות הליבידו וארגון המיניות, מתוך מבוא לפסיכואנליזה, דביר, 1988, הרצאה כא', ע' 219-232.
זיגמונד פרויד, פשר החלומות, יבנה, 1969.
שעורים 4-6: שוקולד וקפיטליזם
•הממתק כסמל תרבותי
•צ'רלי, מארקס והשוקולדה – טיול במפעל לייצור ממתקים וילדים.
מקורות:
מרוין הריס, החזיר המשוקץ, מתוך פרות קדושות וחזירים משוקצים, מסדה, 1987, ע' 54-71.
קרל מארקס, פרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, מתוך המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן, ערך בנימין כהן, הקיבוץ המאוחד, 2003, ע' 37-65.
רואלד דאל, צ'רלי והשוקולדה, זמורה ביתן, 2005.
שיעורים 7-8: קולוניאליזם קולינרי
•לחנך את הקניבל – "ברמלי" מאת קורניי צ'וקובסקי
•מה אוכל טרזן מלך הג'ונגל
מקורות:
בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
הומי ק. באבא, שאלת האחר: הבדל אפליה ושיח קולוניאלי, בתוך קולוניאליות והמצב הפוסט-קולוניאלי, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2004.
אדוארד סעיד, אוריינטליזם, עם עובד , 2000.
קורניי צ'וקובסקי, ברמלי, עם עובד, 1990.
אדגר ריס ביראוס, טרזן מלך הקופים, מ.מזרחי, 1972.
שעורים 9-10: לגדל את אמא – הארוחה המגדרית
•קריאה משווה "שבעה אכלנים משונים" מאת מרי אן הוברמן לעומת "אבא עושה בושות" מאת מאיר שלו
•מי מבשל ומה בספר "ילדים מבשלים"
נעמי וולף, הפרק "דת" מתוך מיתוס היופי, הקיבוץ המאוחד, 2004, ע' 93-102.
קייט מילט, תאוריה של פוליטיקה מינית, מתוך ללמוד פמיניזם – מקראה, הקיבוץ המאוחד, 2006, ע' 67-107.
מרי אן הוברמן, שבעה אכלנים משונים, הד ארצי, 1998.
מאיר שלו, אבא עושה בושות, כתר, 2000.
רות סירקיס, ילדים מבשלים, הוצ' רות סירקיס, 2000.
שעורים 11-12: יתושים ברוטב וקציצות יענים – על נורמות תרבותיות וערעורן
•קריאה בקטעים נבחרים מתוך "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר
•לאכול או לדבר – דלז קורא את "עליסה בארץ הפלאות"
אריך קסטנר, 35 במאי, אחיאסף, 1980.
לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הספריה החדשה, 1997.
Gilles Deleuze, The Logic of Sense, Continiuum, 2004, p.29-51.
שעור 13: סיכום
דרישות הקורס: נוכחות בשיעור, קריאת החומר הנדרש, עבודת אמצע סמסטר (30%), מבחן (70%).

מגרים לוולט דיסני - מעשיות האחים גרים‏ (06622010)

שיעור

ד"ר חנה לבנת

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales”

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
צפייה בעיבודים לקולנוע
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפניה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

תרבות ולאומיות בספרות ילדים ונוער‏ (06622015)

שיעור

ד"ר חנה לבנת

Culture and Nationality in Children’s Literature

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר.
הקורס יתמקד בטקסטים ספרותיים בשפה העברית (מקור ותרגום), שהוצעו לילדים ולנוער בישראל בשלבים שונים של גיבוש התשתית התרבותית הישראלית והיהודית; זאת, לנוכח מקורותיהם של הטקסטים המתורגמים ותוך השוואה עם שלבי גיבושן של אומות אחרות.

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפנייה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים והסטודנטיות:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

שפינוזה ומנדלסון : שאלת היהודי המודרני‏ (06622040)

שיעור

מר אלי שיינפלד

Spinoza and Mendelssohn : The question of the Modern Jew

המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. כיצד יש להבין את היהודי לאחר המהפכה הרציונליסטית-מדעית? איזה מעמד יש להקנות לכתבי הקודש? כיצד ניתן לפשר בין האוניברסליות של האמת לבין המעמד הסינגולרי של היהודי (היותו "עם נבחר")? מהי מקומה של ההתגלות במסגרת השיטות הפילוסופיות המודרניות? שפינוזה ומנדלסון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : הם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, וחקרו אותן לעומקן בהגותם, תוך נסיון לפתור אותן, כל אחד בסגנונו הוא ובדרכו. בגישה המקורי שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האפשרויות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, אשר עמדו לנגד עיניהם של מרבית ההוגים היהודים המודרנים, עד לימינו אנו.
בקורס ננסה להתחקות אחר שתי אפשרויות פונדמנטליות אלו, וכך לקנות הבנה מעמיקה יותר של המודרניות של היהודי.

היהודי שבישראלי - דילמות זהות באמנות הישראלית המודרנית‏ (06622045)

שיעור

ד"ר דליה מנור

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו.

בין היהודי החדש לילדי ההפקר: אידיאולוגיה, מגדר ורווחה בתקופת המנדט‏ (06622047)

שיעור

ד"ר תמי רזי

Between the New Jew and Juvenile Delinquents: Ideology, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה

קורס זה עוסק בתפיסות אידיאולוגיות ומקצועיות מרכזיות שעיצבו את החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט בעיקר ביחסה אל ילדי שוליים. נדון באתוס של היהודי החדש ובמרכזיותו בשיח הציוני. נעמוד על מרכזיותם של הנשים ושל ארגוני הנשים ביצירתן של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ביישוב החדש ונדון בנסיבות החברתיות והתרבותיות שניתבו את הנשים לתחומים אלה. נדון במרכזיותה של ההיגיינה הרוחנית והפיזית בטיפול בילדים בכלל, ובילדי שוליים בפרט. נעסוק בגיוסה של הפסיכואנליזה לשרות הרעיון הציוני בכלל ולטיפול בילדים עזובים בפרט. נעסוק בתפיסות עדתיות העולות מן הטיפול בילדי שוליים בתקופה.

* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס

ז`אק לאקאן‏ (06622048)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

משמעות בחיים: היבטים פילוסופיים ופסיכולוגיים‏ (06622052)

שיעור

ד"ר תמר אילת -יגורי

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives
מטרת הקורס: תשובות שונות לשאלת משמעות החיים, החל בערכים כגון: אושר, אמונה, מוסר או אהבה, וכלה בתהליכים של בניית משמעות וסיפור חיים.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? בדיון הפילוסופי יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. בדיון הפסיכולוגי יוצגו גישות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, אריסטו, יום, פסקל, שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, ויטגנשטיין וקאמי; וכן לעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

בלי הבדל מין? נשים יהודיות בישראל בשנות המדינה הראשונות ‏ (06622053)

שו"ת

ד"ר שרון גבע

Jewish Women in the State of Israel (The First Decade)
התמודדותה של החברה הישראלית עם שאלת שילובן של נשים (שאלת מעמד האשה במדינת ישראל) נפתרה לכאורה באמצעות הצהרה על שוויון זכויות דה יורה, לפיה נשים התקבלו ומתקבלות כשוות ערך בחברה הישראלית; שוויון זכויות זה לא היה דה פקטו, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה חברתית. הנחת היסוד היתה שכל אשה בישראל היא אם, בפועל ובפוטנציה; בהתאם, תועלו נשים למקצועות שביסודם טיפול, שירות, חינוך וסיעוד, בדרך כלל כמשרה חלקית, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו.
מטרתו של הקורס לבחון את מעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים יהודיות בחברה ובתרבות הישראלית בשנים הראשונות למדינת ישראל, על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים ודיונים בכנסת ועיתונות התקופה, ולאור המחקר הביקורתי בנושא.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; פרזנטציה בכיתה – 20%; בחינה -70%.

מחרדה לאופוריה: החברה הישראלית ומלחמת ששת הימים‏ (06622057)

שיעור

ד"ר אלון גן

From anxiety to euphoria: The Israeli society and The Six-Day War

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. הקורס עוסק בשלושה שבועות גורליים, ובעלי השפעה מכרעת על עתיד המדינה – המכונים "תקופת ההמתנה", שלושה שבועות שהודחקו לשולי הזיכרון הקולקטיבי. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה ערכית -פוליטית חדשה. העיבוד השונה למשמעות הנגזרת מהניצחון במלחמה הוליד תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בחברה הישראלית. בקורס נעסוק בטקסטים ומסמכים מכונני זהות שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים: "אלבומי הניצחון", "שיח לוחמים", "חשופים בצריח" וננסה לבחון באמצעותם שאלות ומאפייני יסוד בהווית החיים של החברה הישראלית.

ברלין-פריז-וינה: תרבות אורבנית ומודרנה 1914-1890 ‏ (06622058)

שיעור

גב` רוני רצ`קובסקי

Berlin, Paris, Vienna: Urban Culture and Modernity 1890-1914

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות, בתי קפה וקברטים נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.
הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה משלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות הקפיטליזם והתרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; פוליטיקת ההמונים ועליית המפלגות הסוציאליסטיות והאנטישמיות; טכנולוגיה ותחבורה עירונית; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר; ולבסוף – הזיהוי של היהודים עם המודרנה והעיר הגדולה, הן בשיח האנטישמי והן בשיח הציוני.
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, קטעי סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

כשסבא וסבתא היו קטנים: עיצוב תודעה היסטורית בספרי ילדים‏ (06622059)

שיעור

גב` רימה שיכמנטר

Writing History for Children

לטקסטים המופנים לילדים ולנוער תפקיד מרכזי בעיצוב תודעתו ההיסטורית של הדור הצעיר. באמצעות התמקדות בטקסטים לילדים ולנוער שבמרכזם תיאור של העבר ההיסטורי נבחן כמה מבעיות היסוד של הכתיבה ההיסטורית בכלל ושל הכתיבה ההיסטורית לילדים בפרט. בין היתר נעמוד על הדומה והשונה בין כתיבה היסטורית ספרותית לילדים לכתיבה היסטורית מידעית לילדים; נבחין בהבדלים בין כתיבה היסטורית לילדים לכתיבה היסטורית למבוגרים; נבחן את המודלים הטקסטואליים המקובלים להצגת העבר לילדים; נדון בהשפעותיהן של הפוליטיקה והאקטואליה על הכתיבה ההיסטורית לילדים ולבסוף נעמוד על התמורות שחלו בעשורים האחרונים בתמונת העבר המוצגת לילד ובאמצעים להבנייתה.
בקורס נעסוק בטקסטים לילדים ולנוער שראו אור בארץ בעשורים האחרונים והם מתמקדים בהתיישבות הציונית בארץ ישראל ובתקופת המדינה. בצד הטקסטים הספרותיים-בלטריסטיים (כמו הרומן ההיסטורי) נעסוק גם בטקסטים מידעיים (ספרי לימוד, אנציקלופדיות וכד').
בקורס נקרא את ספריהם של דבורה עומר, גלילה רון-פדר, גילה אלמגור, סמי מיכאל ואחרים.

חובות הקורס: נוכחות פעילה בכיתה, קריאה של טקסטים ספרותיים וחומרים הביבליוגרפיים, הגשת עבודה מסכמת.

מי מפחד מחרדה?‏ (06622062)

שיעור

ד"ר אורנה ראובן-מגריל

Who's Afraid of Anxiety?

חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהבנת המושג חרדה. נתבונן בייצוגים של חרדה בספרות ובקולנוע, נלמד על מקומה של החרדה בחשיבה של פרויד ושל ממשיכי דרכו, נכיר את הפרעות החרדה השונות ואת ההסברים השונים לחרדה: מההסבר הפסיכואנליטי, דרך ההסבר הביולוגי ועד ההסבר הקוגניטיבי-התנהגותי. ננסה להבין את ההשלכות הטיפוליות השונות הנגזרות מהסברים אלה.
חלקו השני של הקורס יתמקד בהפרעה האובססיבית-קומפולסיבית. נדבר על שליטה ועל אשליית שליטה, נחווה פרדוקסים של עצירת מחשבות ונתבונן בדוגמאות קליניות מפורטות.

להיות שייך, להיות אחר: זהות אמריקה הלטינית בספרותה‏ (06622064)

שיעור

פלורינדה פ. גולדברג

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
כניסתה של יבשת אמריקה להיסטוריה העולמית מקורה בטעות גיאוגרפית-תרבותית של מגליה וכובשיה. במיוחד אמריקה הלטינית נאבקת מאז ועד היום עם הקושי להגדיר את זהותה בין השילוב לעולם המערבי ושמירת איחודיה התרבותיים. הקורס מתייחס להיבטים הספרותיים של אותו תהליך, החל מטקסטים ראשוניים על העולם החדש, דרך הקמת הלאומים העצמאיים במאה ה-19 ועד היצירות המרכזיות של המאה ה-20. יילמדו יצירות מאת קולומבוס, סרמיינטו, קירוגה, בורחס, קורטאסר וגרסייה-מארקס.

פוסטמודרניזם בקולנוע‏ (06622065)

שיעור

ד"ר חיים כלב

Postmodernism in Cinema
אובדן האמון באמיתות מוחלטות ובקידמה והמשבר העמוק בערכי היסוד של תרבות המערב, כפי שהם באים לידי ביטוי בסרטים מרכזיים בקולנוע. בחינת דרכי מבע ועקרונות אסתטיים, הנותנים ביטוי הולם לתחושת העולם הפוסטמודרניסטית: אינטרטקסטואליות תוך דיאלוגיזם פארודי בין טקסטים, סימולציה תוך רידוד המקור, התבוננות קרנבלית בעולם תוך ביטול היררכיות בין נקלה לנשגב, משחק במוסכמות ז'אנריות תוך תמרונן המשועשע, יבוא מערכות נרטיביות "מן המוכן" תוך מיחזור שבלוני של החוויה האנושית. השיעור יתנהל תוך ניתוח סרטים.

סיפורים מ"הקופסה" – דיון תיאורטי ומתודולוגי בטלוויזיה. "tales from the Box": Theoretical and Methodological dilemmas in the study of television‏ (06622066)

שיעור

גב` נועה לביא

"אם אתה לא שם אתה לא קיים"
נאמר על הספרה הטלוויזיונית - אולם, למרות היותה של הטלוויזיה כלי חיברות עצמתי במודרנה המאוחרת, הרי שבמשך שנים רבות נתפסה כתחום מחקר "נחות" באקדמיה. בקורס הנוכחי נבחן את הדילמות התיאורתיות והמתודולוגיות סביב מחקרי הטלוויזיה, תוך התמקדות בלימודי תרבות וסוציולוגיה. כמו כן,, נבחין בין גישות הרואות בטלוויזיה כלי משחית, מנוון המשרת את האליטות השונות ובין גישות הרואות בייצוגים הטלוויזיוניים אתר המאפשר חופש ופרשנות. לבסוף, נתמקד בטלוויזיה הישראלית, נסקור את ההיסטוריה שלה בקצרה וננתח תכניות טלוויזיוניות שונות אשר שודרו בישראל תוך דגש על עידן הטלוויזיה המסחרית.

תרבות ומאבק: שולטים נשלטים והשאיפה לצדק חברתי‏ (06623059)

סמינר

ד"ר איתן גינזברג

Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), ממפתחיה המרכזיים של תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות והתנגדות החלשים בנסיבות תרבותיות יום-יומיות והיסטוריות; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, ממפתחי מושגי ההגמוניה; עמנואל לה רוי לדורי (Ladurie) ולואיס גונסאלס אי-גונסאלס (González), ממפתחי ה"מיקרו-היסטוריה"; על ספריו של אאוג'ין ג'נובזה (Genovese) שעסק רבות בשאלת ההתנגדות הסמוייה למצבי העבדות בארה"ב; וכן על ספריהם של ברינגטון מור (Moore Jr.), שעסק ביחסים שבין ציות למחאה חברתית בנסיבות של אי-צדק חברתי ושל קאלה לאסן ונעמי קליין, שעסקו בשאלות של שיבוש תרבות והתנגדות לקפיטליזם הצרכני. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, גדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית.

אכזריות בין ניטשה לפרויד‏ (06623070)

סמינר

ד"ר ענת רימון-אור

Cruelty Between Nietzsche and Freud

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח', פוסט-מודרניזם' ו'צדק חברתי'.
הסטודנטים ידרשו להשתתף בפגישות להגיש שלושה רפרטים קצרים, כתובים, במהלך הסמינר, ועבודה מסכמת בסופו.
הסמינר יציע מסגרת לדיון במושג 'הבנליות של הרוע' באמצעות עיון בכתבים של פרידריך ניטשה וזימגמון פרויד. אצל שני ההוגים חשיפת כאב מודחק ומודעות לתחושות חוסר נחת, כמו גם רכישת היכולת להיענות להם, מסתברת ככוח מניע של החיים, וכגורם המארגן מחדש את משמעותם של נתוני החושים. במקביל, מסתברת ההיענות לתחושות חוסר הנחת ולכאב, אצל שני הוגים אלו, כמקור של מצוקות לאחרים לסובייקט הפועל, אשר מהן עליו להתעלם, אם ברצונו להעצים את חייו. דחיקת מצוקות, אשר גורם אופן ההתנהלות 'השגרתית', אל מחוץ למסגרת מושאי ההוראה האפשריים מסתברת, מצידה, כגורם (הפועל באופנים שונים) לתופעות של אכזריות שהורסת את הסובייקט ואת סביבתו.
נדון בהופעתו כפולת הפנים של היחס לכאב בשתי הגישות, וננסה להבין אותה על רקע תופעת יחסי הכוח שבהם מתפקד האדם לפי ניטשה, על רקע מושג 'החזרה הכפייתית' של פרויד ועל רקע הבחנתו בין פעולת יצרי החיים ליצרי המוות.
על רקע הדיון הזה נקרא בספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים" ונדון בניסוי 'מכות החשמל' של סטנלי מילגרם, אשר נערך בהשפעת ה'דו"ח' של ארנדט. בסמינר אציע לתלמידים לראות בניסוי של מילגרם וב'דו"ח' של ארנדט שתי תופעות שונות של אכזריות, אשר על רקע הדיון המקדים, ניתן להבין כיצד הן הופכות 'בנליות' במהלך התנהלותו של האדם.

מחזור החיים הנשי בחברה היהודית המסורתית ובחברה הישראלית המודרנית ‏ (06623072)

סמינר

ד"ר נילי אריה-ספיר

The Feminine Life Cycle in The Jewish Traditional Society and in The Israeli Modern Society
תיאור הקורס:
במסגרת הסמינר נעסוק במאפייניהם של טקסי המעבר של מחזור החיים הנשי (מלידה ועד מוות) בחברות יהודיות מסורתיות ובאופן שבו מתקיימים אותם טקסים בחברה הישראלית המודרנית. במרכז דיוני הסמינר יעמדו עיונים בקולות נשיים, שנובעים מתוך המערכת הטקסית הזאת, ובשדרים שהם מעבירים.

In this seminar we will discuss the rites of passage of feminine life cycle (from birth to death) in traditional Jewish societies and in the modern Israeli society. Central to the seminar will be a discussion of women voices coming out of this ceremonial system and the messages they transmit.

למה מלחמה? – פרשנות פסיכואנליטית לסוגיות אקטואליות‏ (06623075)

סמינר

ד"ר ענר גוברין

?Why War

התובנות הפסיכואנליטיות חורגות מתחום הפסיכותרפיה והספרות ומאפשרות מבט חד ומעניין להבנת סוגיות אקטואליות. בקורס זה נבדוק באיזו מידה ניתן להשתמש בפרשנות הפסיכואנליטית על מנת לחקור את השיח הקשור לאלימות בין עמים וקבוצות תוך התייחסות לשאלות של מוסר.
נפתח בקריאת ההתכתבות "למה מלחמה?" בין פרויד לאינשטיין (1932) ובמאמרו של פרויד "מחשבות בעיתות מוות ומלחמה" (1915) , משם נתחקה על שורשי הרוע האנושי כפי שהוא מתואר בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות (קליין, ביון). בחלק השני של הקורס ננסה להבין תופעות כמו טרור, לאומיות ופטריוטיזם והמשמעות הפסיכולוגית של פצצת האטום תוך התייחסות למוקדי קונפליקט בעולם ובארץ כמו ה- 11 בספטמבר והסכסוך הישראלי פלסטיני.

הלא מודע הפרוידיאני: קריאה בטקסטים נבחרים של פרויד וממשיכיו‏ (06623076)

סמינר

ד"ר ערן רולניק

Freud and beyond: Selected Texts * הסמינריון מיועד לתלמידים ששמעו את המבואות בפסיכואנליזה מטרת הסמינר להציג חתך אורך בהגותו של פרויד והוא יוקדש לקריאה משתהה של מספר מצומצם יחסית של חיבורי פרויד. רשימת הקריאה תדגום כתיבה קלינית (סיפור מקרה אחד) לצד כתיבה מטאפסיכולוגית-תיאורטית; וכתיבה "טכנית" לצד מאמר או שניים המוקדשים לסוגיות של חברה ודת. באופן זה ננסה להתחקות אחר תהליך התהוותה של הפסיכואנליזה, כמו גם אחר מאפייניו הייחודיים של הפרויקט האנליטי ואחר קוו הגבול המטושטש המפריד בין הפסיכואנליזה כשיטת ריפוי לבין הפסיכואנליזה כתיאוריה אתית-ביקורתית.

* הסמינריון מיועד לתלמידים ששמעו את המבואות בפסיכואנליזה

לכתוב כאשה: "ספרות נשים באמריקה הלטינית"‏ (06623078)

סמינר

גב' פלורינדה פ. גולדברג

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
סוגית כתיבת נשים כייחודית ושונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בהגות על תרבות וספרות. נשאלת השאלה האם ההבדלים המאפיינים את הכתיבה הנשית שייכים לנושאים, לתפישות וגישות, ללשון הכתיבה ולסגנון, או לשילוב של כל המרכיבים הללו. הקורס יבדוק יצירות של הסופרות הבולטות בארצות השונות באמריקה הלטינית במאה ה-20, המתייחסות במפורש או בעקיפין לבעייה הכפולה "להיות אישה, לכתוב כאישה". יכללו יצירות מאת קסטאיינוס, מרקדו, פרי-רוסי, ואלנזואלה, מוניז, ליספקטור ואחרות.

הקורבן והמחשבה הפילוסופית ‏ (06623079)

סמינר

ענת רימון-אור

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

פסיכואנליזה שלאחר הפוסט-מודרניזם: השיבה אל האובייקטיביזם?‏ (06623080)

סמינר

ד"ר שלמה מנדלוביץ

Post-post-modern psychoanalysis: Returning to a scientific method?

הסמינר מבקש לבחון את גבולות ישימותה של המחשבה האובייקטיבית בפסיכואנליזה. בעשורים האחרונים, הודגש הפן היחסי, ותלוי ההקשר, בחשיבה הפסיכואנליטית. זאת, עד לכדי סובייקטיביזם המונע הגדרתה של חוקיות ברורה. בסמינר, ננסה לבדוק האם ניתן להגדיר, בעולם התוך-נפשי, חוקים אשר אינם תלויי הקשר. בשלושת המפגשים הראשונים תוצע (על ידי המנחה) מערכת חוקים אובייקטיבית הלקוחה מתוך עולם הסוציולוגיה. זאת, מתוך הנחה כי התנהלות העולם האובייקטאלי (קרי, עולם ההפנמות) נענית לחוקיות סוציולוגית. לאחר מפגשי פתיחה אלו, כל משתתף יבחן פן אחר ממערכת זו, וידון בישימות החוקים הנגזרים ממנו בהבנה של- (ובהשפעה על-) חיי הנפש.

ד"ק: לתלמידי הב"א הכללי
שיעורי החובה בהקבץ פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח
תרגיל לפיתוח מיומנויות למידה
ראיון אישי עם המרצה (עפ"י תאום מראש עם מזכירות התכנית)

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

תנועות הנוער במזרח אירופה: בית ומכשיר‏ (06623081)

סמינר

ד"ר אלי צור

מאז שחר ההיסטוריה נחשבו הנעורים כשלב מעבר בתהליך התפתחותו של האדם הבוגר.
במאה הי"ט, על רקע תהליכי המהפכה התעשייתית, העיור והתפוררות המשפחה הרחבה, היו הנעורים לתופעה אנטרופולוגית וסוציולוגית. בראשית המאה העשרים הנעורים היו גם למגזר תרבותי ונוצר המושג "תרבות הנוער". על בסיס ההתפתחויות הללו צמחו בראשית המאה העשרים תנועות הנוער שהתמיינו מראשיתן ל"תנועות הנוער החופשיות" ותנועות צופיות.

תנועות הנוער היהודיות נוצרו בצל תנועות הנוער הכלליות והתמודדו עם שלושה תהליכים שהופיעו במקביל בציבור היהודי במזרח אירופה: א. מודרניזציה וחילון; ב. הופעת הלאומיות היהודית המודרנית. קרי, הציונות; ג. אידיאולוגיות חברתיות מהפכניות. תנועות אלה היו בו בזמן מסימני התהליכים האלה ומקדמיהם. מבחינה פנימית הן פעלו בין שני הקטבים של תרבות הנוער לבין היותן סוכן של משימת לאומיות. המתח הזה יצר תופעה ייחודית הן בתרבות הנוער העולמית, הן ברחוב היהודי והן בציונות. לעומת התנועות האחרות, תנועות הנוער הציוניות יצרו לעצמן המשך ארגוני, שקלט את בוגריהן. החל ממחצית שנות העשרים תנועות הנוער הציוניות היו לסוכן המרכזי של התנועה הציונית ומכשירה העיקרי ליישוב הארץ.

אם כי תנועות הנוער הארץ ישראליות והגופים שצמחו מהן זכו למעמד קנוני בתולדות היישוב, הן היו המשך, העתקה ופיתוח של התנועות שצמחו במזרח אירופה. על כן הסמינר יעסוק בתנועות הנוער הציונית במזרח אירופה הן כקטגוריה עצמאית והן כמכשיר העיקרי שהוביל רבבות ארצה, ובארץ - לרוב צורות ההתיישבות. המסגרת הכרונולוגית של הקורס תחומה בשנים 1939-1907. הוא יעסוק בתנועות העיקריות שצמחו במזרח אירופה: "החלוץ", השומר הצעיר, גורדוניה, דרור, החלוץ הצעיר, בית"ר. הקורס ידון במבנה הפנימי של התנועות, בחייהן הפנימיים, ביחסים ביניהן ובין הזירה היהודית הכללית בכלל והציונית בפרט.

חובות התלמיד: הקורס יתקיים כסמינר. התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.

נושאי הקורס:

1. הופעת תרבות הנוער ותנועות הנוער על שני כיווניהן – הזרם הצופי ותנועות הנוער החופשית
2. הרחוב היהודי והנוער היהודי עד למלחמת העולם הראשונה
3. הופעת השומר הצעיר והתפתחותו עד למחצית שנות העשרים
4. "החלוץ" מרובנו לדנציג
5. תנועות הנוער היהודיות המקומיות, הארציות, והעולמיות
6. תנועות הנוער והחלוץ
7. תנועות הנוער בפוליטיקה
8. תנועות הנוער כמסגרת חינוכית
9. תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית
10. מאבק התנועות על עצמאותן מול ההנהגות הארץ ישראליות
11. התנועות במבחן השואה
12. סיכום: תנועות הנוער הציוניות, משמעותן ותרומתן

ביבליוגרפיה:
י' אופנהיים, תנועת החלוץ בפולין, ירושלים תשמ"ב
גורדוניה, תנועת נוער עממית חלוצית (עורך נ' רוטנשטרייך), חולדה, 1982
י' דורון, נעורים בתנועה, ירושלים, 1996
ב' די-נור, שנתיים בישיבת טלז בקווים לתולדות החינוך העברי (עורך ע' אטקס), ירושלים, תשמ"ד
דרכי נוער (עורך ג' חננוך), ירושלים, תרצ"ח
החלוץ הצעיר, מאסף (עורך מ' בסוק), עין חרוד, 1944
ד' זית, האוטופיה השומרית, שדה בוקר, 2002
ב' יחיאלי, "עקיבא", ת"א, 1988
י' כהן, הנוער הציוני, צמיחתה של תנועה, ת"א, תשל"ו
צ' לם, תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור, ת"א, 1991
מ' מינץ, חבלי נעורים, ירושלים, 1995
ב' מלמן, מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב בציון ס"ב, ג', עמ' 278-243
ספר בית"ר (עורך ח' בן-ירוחם), ירושלים תשל"ו
ספר דרור, (עורכים ד' גוטספרוכט ואחרים), עין חרוד, תש"ז
ספר השומרים (עורך י' גוטהלף), ורשה, 1934
א' צור, לפני בוא האפלה, שדה בוקר, 2006
א"ל' שריד, החלוץ ותנועות הנוער בפולין, ת"א, 1979
Awakening lives (ed. J. Shandler), New Haven, 2002
R. Baden-Powell, Scouting for Boys, London, 1914
Z. Lamm, Youth takes the Lead, Tel Aviv, 2004
W. Laqueur, Young Germany, London, 1962
S. Stampfer, Gender Differentiation and Education of the Jewish Woman in 19-th Century Eastern Europe in From Shtetl to Socialism (ed. A. Polonsky),
London, 1993

התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.

ילדים וילדות ביוון ורומא‏ (06721105)

שיעור

ד"ר רחל צלניק-אברמוביץ

בשיעור זה נבדוק את התפיסות והחיים בפועל של ילדים ביוון וברומא בעת העתיקה, על-פי מקורות ספרותיים ואפיגראפיים, ועל-פי האמנות החזותית.
חובות המשתתפים בקורס הן:
א. נוכחות;
ב. קריאה פעילה של החומר הספרותי, לפי רשימה שתינתן בתחילת הסמסטר;
ג. בחינה מסכמת בסוף הסמסטר.

לינה משותפת: חברה ותרבות ישראלית בראי הספרות על הקיבוץ‏ (06802001)

שיעור

ד"ר איריס מילנר

כגילומה האולטימטיבי של הישראליות החדשה וכבית היוצר של הצבר המיתולוגי הקיבוץ מופיע בתדירות רבה בספרות העברית המלווה את ההתיישבות בארץ ישראל מראשיתה. הקורס יעסוק במופעיו השונים של הקיבוץ בספרות ובתפקידו כפריזמה אשר דרכה נבחנת האידיאולוגיה ונבחנים האתוסים הישראליים. הקריאה שתוצע בקורס מזהה בעיקר מגמות ספקניות בנוגע לפרוגנוזה של הקהילה הקיבוצית (כמייצגת המפעל הציוני בכללותו). קריאה כזאת רלוונטית הן ליצירות שנכתבו בשנות "בניין האומה" והן לטקסטים מאוחרים יותר, המתעמתים עם כשלון הקיבוץ ומבקשים לפענח את הדינמיקה של כישלון זה. אחד המוקדים העיקריים של הדיון יהיה בית הילדים והעימות בין המשפחה הפרטית ו"משפחת הקיבוץ" שהוא מייצג. הדיון יתבסס על קריאה בקובץ "קהילייתינו" וכן בטקסטים משל ברנר, בלבן, בן נר, יהושע, סובול, עוז, רביקוביץ שמיר ואחרים.

מחבר, מספר, ממקד: הנארטיב הילדי בסיפורת‏ (06802002)

שיעור

ד"ר איריס מילנר

הקורס יעסוק בתפקידיהם האפשריים של ילדים בספרות, הן כדמויות וכ"אביזרים" בעולם המסופר והן כמספרים וממקדים (בעיקר של סיפורי חניכה). יידונו בו מאפייניה של התודעה הילדית כממקדת של הטקסט הספרותי, האפקטים שיוצר מיקוד כזה והבחינה הביקורתית של המציאות שהוא מאפשר. על סמך התחבולות המשמשות ליצירת "נרטיב ילדי" יפוענחו גם ההבניות התרבותיות (המשתנות) של מושג הילדות.

תיקון אמנותי: פסיכואנליזה על ספת הספרות‏ (06802014)

שיעור

ד"ר איריס מילנר

הביקורת הפסיכואנליטית המסורתית ייחסה מעמד מועדף לפסיכואנליזה, כמי שבידיה, כביכול, כלי הניתוח והפרשנות לטקסט הספרותי, גיבוריו ומחברו. בחלקו הראשון תידון בקורס התפתחותו של מפגש מסורתי זה בין הפסיכואנליזה לספרות, יוצגו פרשנויות פסיכואנליטיות קלאסיות ליצירות ספרות, וכן ידונו טקסטים ספרותיים המעמידים במרכזם, בגלוי או בסמוי, "מסע" בעל אופי פסיכואנליטי. בחלקו השני יוקדש הקורס לתיאור השינוי שחל בעשורים האחרונים בגישה המייחסת "מעמד מועדף" לפסיכואנליזה, ויוצג האופן שבו הפסיכואנליזה מגדירה את עצמה מחדש באמצעות המפגש עם מחקר התרבות והספרות. כמו כן יוצגו אלטרנטיבות של קריאה פסיכואנליטית של ספרות יפה, כאלה המתייחסות אל הטקסט הספרותי כאל ישות פסיכולוגית המונעת על ידי הלא מודע שלה, המסתתר ומבקש להיחשף בעת ובעונה אחת.

אמנות או נמות: סיפורי חניכה של סופרים וסופרות‏ (06802068)

שיעור

גב' תמר מרין

הקורס יעסוק בסיפורי חניכה של סופרים וסופרות, מתוך התמקדות באחד המתחים המרכזיים המלווים חניכה ספרותית; הקונפליקט בין הכתיבה ל"חיים" ובפרט לחיי אהבה, הנתפסים, באופן מסורתי, כ"הפרעה" בדרכו של האמן למימוש עצמי מלא.
במהלך הקורס נבחן את היבטיו הפואטיים, הפסיכולוגיים והמגדריים של הקונפליקט כפי שאלה באים לידי ביטוי בסיפורי חניכה מערביים; בסיפורים מאת הנרי ג'ימס ותומאס מאן, ובספרות העברית בסיפורים מאת י.ח ברנר, א.נ. גנסין ש"י עגנון, עמליה כהנא-כרמון ורחל איתן.
בעזרת הטקסטים הספרותיים ננסה לענות על השאלות: האם התמסרות למעשה היצירה מוציאה בהכרח חיי רגש/ארוס/משפחה? מדוע חניכה ספרותית היא תמיד "גברית" והאם חניכה ספרותית נשית היא בהכרח סיפור של "אנטי-חניכה"?

גיבורים באל כוחם: תלישות ועכבות ארוטיות בספרות העברית‏ (06802073)

שיעור

ד"ר עינת ברעם אשל

ברבע הראשון של המאה העשרים כבש את הסיפורת העברית גיבור ספרותי חדש: התלוש. דמות זו הייתה תוצר של שבר תרבותי חריף, שגזר על הצעירים העבריים להיטלטל בין העולם המסורתי הישן, שממנו ניתקו מתוך בחירה, לבין העולם החדש, שבו התקשו להכות שורש. גם כאשר השתנה מצב העניינים התרבותי שהוליד את תופעת התלישות, לא פסו מן הספרות העברית דמויות אובדות עצות ודרך. קורס זה יעסוק אפוא ביצירות שעניינן זהות אישית, חברתית ולאומית ויתחקה אחר גלגוליה וייחודה של דמות התלוש בסיפורת העברית של המאה העשרים.

דיוקן האדם כאיש צעיר‏ (06803031)

שיעור

גב` תמי עמיאל האוזר

רומן החניכה או ה"בילדונגסרומן"(Bildungsroman) , הוא ז'אנר שבמרכזו עלילת חייו המתגבשת של אדם צעיר, העוקבת אחר שלבי צמיחתו, עיצוב זהותו ו"כניסתו לחיים". הקורס יעסוק בז'אנר מפרספקטיבה ביקורתית-פמיניסטית שתבחן את ההקשר החברתי-תרבותי של צמיחתו ושל מאפייניו הספרותיים, של ההנחות התיאורטיות, החברתיות והערכיות שבבסיסו, ושל האידיאלים שהוא מעמיד. כל אלה ייבחנו באמצעות קריאה ברומנים שונים של "בילדונגסרומן" ובטקסטים תיאורטיים מגוונים הדנים באספקטים השונים של הז'אנר. בעקבות הביקורות הפמיניסטיות על הז'אנר נבחן את ההטיות המיגדריות שלו, את תפישת ה"אדם" שבבסיסו ואת דימוי הנעורים שבמרכזו. נשאל על המתחים הבולטים המכוננים את הז'אנר (בין נעורים לבגרות, בין אינדיבידואליות לחברתיות, בין חירות לקבלת סמכות), ועל תפישת הסובייקטיביות שהז'אנר מניח ומייצר. בהמשך לכך נעסוק בניסיונות לרביזיה ולשכתוב של הצורה הז'אנרית, ונשאל על האפשרות לקרוא מחדש (ואחרת) רומנים מסורתיים של חניכה.

טקסט, סקס, סקסט: ספרות הנשים הישראלית‏ (06803062)

שיעור

ד"ר רוני הלפרן

כיצד כותבות נשים? כיצד נראה טקסט של אשה? מהי 'כתיבת נשים'; האם לזהותה המיגדרית של האשה יש ביטוי בטקסט שלה? מהי 'כתיבה נשית'; האם המיניות הנשית נוכחת בטקסט נשי? הקורס יבקש לחשוב על שאלות אלה במסגרת ההקשר של ספרות הנשים הישראלית בשנים האחרונות.

דימויים של גאולה אישית בספרות‏ (06804033)

סמינר

ד"ר לילי רתוק

מטרת הקורס להציג מגוון דימויים של גאולה אישית ברומאנים, בסיפורים ובשירים שנכתבו עברית
בעשורים האחרונים. לעומת הדגשתה של הגאולה הלאומית בטקסטים מימי ראשיתה של הציונות, זוכה נושא הגאולה האישית להבלטה רבה בספרות הישראלית בימינו. הקורס יתמקד בצורות האופייניות של גאולה אישית זו ויחקור את הרקע להופעתן תוך התעכבות על אופני העיצוב הספרותי של דימויים אלה.

אימהות ובנות: קשרי אם בת בסוף המאה העשרים‏ (06804217)

סמינר

ד"ר סמדר שיפמן

הסמינר יעסוק ביחסי אימהות ובנות כפי שהם משתקפים בפרוזה של חלקה האחרון של המאה העשרים. טקסטים של פרוזה בעברית ובאנגלית ייקראו בהקשר של שאלת האימהות כמוסד תרבותי, כהתניה חברתית, וכמערכת ציפיות הנוטה להגשים את עצמה. כמו כן, ננסה לעמוד על קשרי הגומלין שבין ציפיות חברתיות לבין טקסטים ספרותיים.

מה זאת אהבה: ארוטיקה בספרות העברית‏ (06805035)

סמינר

ד"ר לילי רתוק

מטרת הקורס לקרוא תיאוריות פילוסופיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות בנושא האהבה,כדי לעיין
בעזרתן בטקסטים ספרותיים. מרבית הטקסטים יהיו מן הספרות העברית, תוך בחינתה של ההשפעה של
התרבות המערבית והמסורת היהודית עליהם. בקורס נקרא בעיקר סיפורים ורומאנים, אך גם שירים.

אהבה ומוסכמות חברתיות בספרות הסינית המסורתית‏ (06872078)

שיעור 4 ש"ס

פרופ' מאיר שחר

בשיעור זה נקרא וננתח מבחר מיצירות הספרות הסינית הגדולות ביותר העוסקות באהבה, הן אהבה בין בני תמותה והן אהבה בין בני תמותה לאלים. נדון בפרט במתח שבין הגשמה אישית ואהבה לבין מוסכמות חברתיות.

משפחה ופולחן בסין‏ (06872129)

שיעור 2 ש"ס

מר עודד אבט

קורס זה יעסוק בהיבטים הדתיים והריטואליים של הארגון המשפחתי וארגון קבוצות השארות בסין. שגרת חיי המשפחה בסין מתאפיינת במגוון עשיר של טקסים וסמלים דתיים אשר ממלאים תפקידים חשובים בעיצוב ההירארכיה הפנימית, הארגון הקהילתי ועולם הערכים של בני המשפחה. במהלך הקורס נקדיש מקום נרחב לסקירת ריטואלים בחיי המשפחה, על רקע תצורות הארגון המגוונות של מוסד המשפחה בסין. הסקירה תנוע מבחינת מבנה ותפקוד התא המשפחתי הגרעיני הקטן ביותר ועד לקבוצות השארות הגדולות ביותר העשויות למנות עשרות אלפי אנשים.

דגש מיוחד יושם על מקומם ותפקידם של הריטואלים והאמונות הקשורים בפולחן האבות. מטרתו המרכזית של פולחן האבות הנה טיפוח הקשרים בין העולמות המקבילים של רוחות המתים והאנשים החיים. נבחן את מקורותיו ההיסטוריים של פולחן האבות, את האופן בו מתנהלים בפועל טקסי הפולחן ואת תפקידם בעיצוב ההירארכיה הפנים משפחתית ובארגון החברתי הקהילתי והפוליטי בסין. כמו כן נעסוק בהרחבה ביחסה של הממשלה הקומוניסטית אל פולחן האבות מימי מאו ועד היום.

מעבר לפולחן עצמו לרוחות האבות, נבחן גם את השלכות קיומו על סוגיות נלוות כגון: טקסי קבורה, השימוש בטכניקת הפנג שואי, טקסי נישואין, וקשת רחבה של אמונות ומנהגים אחרים שמבוססים על הקונספט של הדגשת הקשר עם האבות וחיזוקו. כמו כן נדון גם בהיבטים חשובים אחרים של דת בחיי המשפחה כגון: פינות הפולחן הביתיות והטקסים המתקיימים בהן לאלים השונים, טקסים בודהיסטיים והשפעתם על מבנה המשפחה, ושילובם של אמונות ומנהגים ממקור דאואיסטי בשגרת חיי המשפחה.

מוות לידה ומה שביניהם‏ (06872134)

שיעור 2 ש"ס

מר בועז עמיחי

אחד ממאפייניו הבולטים של הבודהיזם הטיבטי הוא גישתו הפתוחה לנושא המוות. המוות אינו נתפס כתקלה או כישלון, אלא כדבר שהוא חלק בלתי נפרד מגלגל החיים, ובעיקר כנקודת מפתח בתרגול הרוחני של האדם. הבודהיזם הטיבטי פיתח לדרגת אומנות את יחסו למוות, ומביא עימו כלים שונים ומגוונים שנועדו לסייע למתרגל להתכונן למותו, ולהפיק ממנו את המירב עבור התפתחותו הרוחנית. כלים אלו מבוססים בחלקם על יסודות מהבודהיזם המוקדם (הבודהיזם הפאלי) ואחרים שהתווספו במהלך השנים בטיבט.
במהלך הקורס נעקוב אחר גישת הבודהיזם למוות, החל מהכתבים המוקדמים בשפה הפאלית, ועד ספרות מודרנית של מורים טיבטיים בני זמננו. ננסה להבין את משמעות המוות לתרגול הרוחני, מקומו, וההיבטים הפילוסופיים, חברתיים ואנושיים של ההתמודדות עימו.
כראוי לקורס העוסק בדרך של התפתחות רוחנית הקורס ידרוש מהתלמידים מידה של מעורבות אישית ונקודת מבט חווייתית על הנלמד בשיעור.
חובות הקורס יכללו שתי מטלות ומבחן סיום.

אלים שדים ואבות בדת הסינית‏ (06872146)

שיעור 2 ש"ס

מר עודד אבט

בקורס זה נערוך היכרות עם היבטים שונים של האמונה בישויות העיקריות עבורן מקיימים פולחן בדת העממית הסינית. במהלך הקורס נעמוד על תפקידם הדתי של אלים שדים ושל רוחות האבות, כמו גם על הרקע התרבותי והחברתי לעיצוב דמותם. בתוך כך נדון בסוגיות שונות כגון: מהו התפקיד או המעמד שמייחסים לישויות אלה בסדר העולמי או הקוסמי? איזה תפקיד הן ממלאות בחיי המאמינים? מה מעמדן ביחס למאמין וביחס לישויות אחרות? מה מאפיין את הריטואלים שמקיימים בעבורן? באילה תחומים מייחסים להן את ההשפעה הרבה ביותר?

ריקותה של הריקות: על עצמי ושחרור בבודהיזם המהאיאנה ‏ (06872155)

שיעור 2 ש"ס

פרופ' יעקב רז

הקורס יעסוק במושג הריקות, שהוא מושג מרכזי בעיון ובמעשה של בודהיזם המהאיאני, מן הגירסה הטיבטית ועד עולם הזן בודהיזם הסיני-יפני. הקורס יסקור את המושג גם מנקודת המבט של סוגית קיום-אי-קיום העצמי והקשר שלה לשחרור הבודהיסטי. כל זאת תוך כדי עיון בסוטרות וכתבים העוסקים בנושא: סוטרת הלב, סוטרת היהלום, ערור האמונה במהאיאנה, שין-שין-מינג, כתבי דוגן ואחרים

הורים וילדים במקרא ובעולם הקדום‏ (06902223)

שיעור

ד"ר טליה סוצקובר

הקורס יידון בדגמי הורות שונים העולים מתוך הטקסט המקראי, כגון: אבות האומה כהורים לעומת האמהות, נשים וגברים בכלל, המלך כהורה, יחסי הורות הנרקמים בין מנהיג ובין העם ויחסי הורות הבאים לידי ביטוי בין האל ועמו. כמו כן, נבחן התייחסויות מפורשות של כתובים מקראיים לעניין היחסים בין הורים וילדים (כגון: עשרת הדברות, בן סורר ומורה), ונשווה את המצוי במקרא לסיפורים חוץ מקראיים מספרות יוון (קרונוס וילדיו, זאוס והרמס ועוד) אוגרית (דנאל ואקהת) ולהתבטאויות בעניין זה בספרות היהודית הבתר מקראית.

חוקי הרצח וסיפורי הקורבנות במקרא‏ (06902232)

שיעור

ד"ר אסנת ברתור

הקורס יעסוק בעבירת הרצח בישראל הקדומה, כפי שהיא משתקפת בספרות המקראית בז'אנר של החוק ושל הסיפור. נכיר את חוקי הרצח - הכלליים והספציפים המופיעים בכל אחד מקבצי החוקים בתורה, נעמוד על ההבדלים ביניהם, ונשווה בינם לבין חוקי הרצח בקבצי החוקים מן המזה"ק. כמו כן נבחן מקרי רצח המתוארים בסיפור המקראי - רצח במשפחה, רצח על רקע פוליטי. העיסוק בעבירת הרצח יוביל לבחינתם של מושגי יסוד בחברה המקראית.

אהבה במקרא - קריאה מיגדרית‏ (06902234)

שיעור

ד"ר אהובה אשמן

Love in Bible – Gender Reading
בחברה פטריארכאלית האישה תלויה בגבר בכל, לכן האהבה מושתתת על יחסים בין כל יכול לחסר אונים. כמו כן, השורש אה"ב במקרא אינו מתייחס בהכרח לאהבה במובן המודרני. במסגרת הקורס נבחן את האופן שבו נתפסת האהבה במקרא על רקע יחסי הכוחות בין המינים בחברה הפטריארכאלית, תוך התייחסות למשמעות החברתית והתרבותית העומדת מאחורי ה"אהבה". בקורס יידונו הנושאים הבאים א. אהבת נשים לגברים (שיר השירים, מיכל ודוד, אשת פוטיפר ויוסף). ב. אהבת גברים לנשים (אהבת יעקב לרחל, אהבת שמשון לדלילה, אהבת שלמה לנשותיו, שכם ודינה, אמנון ותמר). ג. אהבה, נאמנות ואחווה (דוד ויהונתן, נעמי ורות).

הפרשנות הפסיכואנליטית לעקדת יצחק,בעקבות פרויד,רייק,לאקאן‏ (06902626)

שיעור

ד"ר יצחק בנימיני

בקורס נבחן את האפשרות לפרשנות פסיכואנליטית לסיפור של עקדת יצחק, במיוחד במשניותיהם של זיגמונד פרויד, תיאודור רייק וז'אק לאקאן. נפגיש את המעשה הפרשני הפסיכואנליטי עם מספר הבנות של העקדה בתוך המסורת היהודית, ובמיוחד בקרב הוגים יהודים מודרניים דוגמת מרטין בובר וישעיה ליבוביץ'.
העיונים במגמות הפרשניות הללו ישלחו אותנו לשאול שאלות אודות: מעמד האב ומעמד הבן בטקסט המקראי מול מעמדם בהגות המודרנית; מקומה של החרדה (Angst) בפרשנות לעקדה אצל הפסיכואנליטיקאים וההוגים המודרניים השונים, בעקבות תפיסתו הידועה של קירקגור ב"חיל ורעדה"; תהייה מתודית על תרומתה או חסרונה של הפרשנות הפסיכואנליטית להבנת הטקסט המקודש על פני הפרשנויות המסורתיות כמו גם הפרשנויות ההגותיות המודרניות ביהדות; האופן שהסיפור היהודי יכל לשמש כאלטרנטיבה למיתוס המכונן של השיח הפסיכואנליטי, שהוא המיתוס היווני של אדיפוס; וגם תהייה שמא הפרשנויות הפסיכואנליטיות למיתוס של עקדת הבן-יצחק הנן תוצר של הבנה נוצרית, ולאו דווקא יהודית, של העקדה כמיתוס מקדים לצליבה של הבן-ישו.

אישות, גירושין והמשפחה היהודית בהלכה ובאגדה‏ (06902951)

שיעור

פרופ` מ"ע פרידמן

סילבוס ורשימה ביבליוגראפית 1. חיי המין: מצוות עונה, טהרת משפחה, פרייה ורבייה, תכנון משפחה מ"ע פרידמן, 'ההלכה כעדות לחיי המין אצל היהודים שבארצות האסלאם בימי הביניים: כיסוי הפנים ונישואי "מתעה" ', פעמים, 45 (תשנ"א), עמ' 89-107 [ללא הערות]. 2. אונס 3. בגידות אשת איש ואיש אישה 4. סטיות מן הנורמה. ההומוסקסואל והלסבית 5. פוליגאמיה ומונוגאמיה מ"ע פרידמן, ריבוי נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר, ירושלים תשמ"ו, עמ' 1-14 (ראש העמוד), 19-32. [ללא ההערות] 6. ייבום וחליצה מ"ע פרידמן, 'עכשיו אמרו מצוות חליצה קודמת למצוות הייבום', תעודה יג (תשנ"ז), עמ' 35-40, 43-52 [ללא ההערות]. 7. יחס חז"ל לגירושין 8. המחזיר גרושתו משנישאה מ"ע פרידמן, 'המחזיר גרושתו משנישאת וטומאת הסוטה והאנוסה', ספר הזכרון לרבי שאול ליברמן, בעריכת ש"י פרידמן, ניו יורק וירושלים תשנ"ג, עמ' 189-195, 199-207, 211-218 [ללא ההערות]. 9. זכויות האישה בגירושין, דין מורדת מ"ע פרידמן, 'גירושין ביזמת האשה בארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה על-פי תעודות הגניזה', ממזרח וממערב, ב (תש"ם), עמ' 19-25. 10. האלמנה, העגונה והאלמן 11. ילדים והורים 12. המשפחה באגדה 13. אלימות במשפחה, שונות אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 373-397 (אלימות כלפי נשים). הערה: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת ביבליוגראפיה ומבחן. יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

חובת נוכחות פעילה בשיעורים,קריאת ביבליוגרפיה, והבאת חוברות לשיעורים.

מבוא לסביבת האדם: מרחב, מקום וסביבה The introduction to the human environment‏ (06911407)

שו"ת

פרופ' יובל פורטוגלי

מרחב, מקום וסביבה הן שלש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית - את מערכת הקוארדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית - הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית. לבד מהיותה דיסציפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. ולכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה ההתנסותית בארכיטקטורה ותכנון שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה אל הגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כשלם שהוא יותר מסכום חלקיו''. שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה20- מהפך: במשך רוב רובה של המאה הם היוו את אבני היסוד של המודרניזם - את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה הם אבני המשחק של הפוסטמודרניזם - השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים - שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון מרחב מקום וסביבה.

יחסי מיגדר במרחב הישראלי GENDER RELATIONSHIP IN THE GEOGRAPHY OF ISRAEL‏ (06912863)

שו"ת

ד"ר טובה פנסטר DR. TOVI FENSTER

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford