תרבות ניתן להגדיר כמכלול צורות חשיבה ודרכי פעולה אותם לומדים וחולקים בני האדם על מנת ליצור ולבנות קבוצה או קולקטיב בעלי מאפיינים ייחודיים. בהקשרו הגיאוגרפי, מתקשר מושג התרבות לתהליכים של מתן משמעות למקומות ספציפיים תוך ביסוס מנגנוני לגיטימציה לפעולה באותם מקומות. הדיון בעיר ובעירוניות בהקשרם התרבותי הוא בעצם דיון בפרט ובחברה העירונית. אין זהו רק שירטוט האנטומיה העירונית או תנועת בני האדם והסחורות בה, אלא יותר הדיון בפרקטיקות ובאורח החיים הייחודי אותם מאמצים הפרט או הקבוצה מעצם היותם תושבי העיר. פרקטיקות אלו נחשפות כאשר עוסקים בסטרוקטורות או בהיררכיה החברתית בעיר, במעמד ובתפקוד המוסדות הריבוניים, באמירה האדריכלית, בריתמוס חיי היומיום ובדרכי הביטוי של כל אלו באמצעות השיח או היצירה האמנותית והספרותית. מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט את הנושאים העכשוויים בהם מטפלת הגיאוגרפיה ההומניסטית בהקשרה העירוני-תרבותי תוך התמקדות בדרכי החשיבה ובאופני הייצוג השונים של האמנות והספרות. בתחילתו של הקורס נתוודע לשאלות היסוד של הגיאוגרפיה התרבותית, לאחר מכן נעסוק בדרכי הצפייה ושיטות הפרשנות השונות של הנוף תרבותי-עירוני, ובסופו של דבר נפנה לניתוח טכסטים ויצירות אמנות ישראליות ואחרות. באמצעות ניתוח הטכסט ונקיטת חשיבה רגישה וביקורתית, נוכל לזהות ולדון במתחים האופייניים לכל אחד מהנושאים הנבחרים הבאים: (1) מאבקים עירוניים ( דתיים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגים ). (2) זהות עירונית מול זהות "לא עירונית" או זהות לאומית. (3) קידמה מול שימור מסורת. (4) מקומו ותפקידו של "האחר" או "השונה" דתית, חברתית ומגדרית. (5) סוגיית הפער החברתי: בורגנות מול מעמד הפועלים, תופעות הדרה ו"גטואיזציה" וכו'. (6) העיר כקולאג' ( collage ) תרבותי . (7) מרכז, שוליים וגבולות – קונקרטיים אך גם תפיסתיים. (8) מחזור החיים של מיתוסים עירוניים - היווצרותם וגם שקיעתם. (9) תושב העיר כ"שחקן" ביצירה התיאטרלית, הכוריאוגרפית, במוסיקה הקלה, במוזיקה הקלאסית ובאופרה ועוד. חובות הסטודנטים: השתתפות בדיונים על סמך חומר הקריאה. בסיומו של הקורס תוגש עבודה שנושאה יגובש אחר תיאום עם המרצה. חובת הנוכחות בשיעורים הינה בהתאם לתקנות האוניברסיטה. ביבליוגרפיה נבחרת: גוברין, נורית. 1988. כתיבת הארץ-ארצות וערים על מפת הספרות העברית. ירושלים, כרמל. גורביץ, דוד. 1997. פוסטמודרניזם-תרבות וספרות בסוף המאה העשרים. תל-אביב, דביר. וירט-נשר, חנה. 2001. מפתחות העיר-הרומן האורבני במאה העשרים. תל-אביב, המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד. חבר, חנן. 2000. "לא באנו מן הים: קוים לגיאוגרפיה ספרותית מזרחית". תיאוריה וביקורת 16: ע"ע 181-195. לוי, זאב. 1986. הרמנויטיקה. תל-אביב, ספריית פועלים. עפרת, גדעון. 1993."שתיקת הדגים: מקומי ואוניברסלי בשיח האמנות הישראלית". תיאוריה וביקורת 4: ע"ע 105-122. עפרת, גדעון. 2000. "נופי ארץ-ישראל". קובץ נופי ארץ ישראל. ע"ע 132-140. צורן, גבריאל. 1997. טקסט, עולם, מרחב: דרכי ארגונו של המרחב בטקסט הסיפורי. המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד. Agnew, J. 1993. "Representing space" in: Duncan, J. & D. Ley, Place, Culture, Representation. London, Routledge. pp. 251-271. Brosseau, M. 1994. "Geography's literature". Progress in Human Geography 18(3): 333-353. Cosgrove, D. & P. Jackson. 1984. "New directions in human geography". Area 19(1): 95-101. Crang, M. 1998. Cultural Geography. London, Routledge. Mitchell, D. 2000. Cultural Geography-a Critical Introduction. Malden, Blackwell. Pocock, D. 1993. "The senses in focus". Area 25(1): 11-16. Porteous, J.D. 1985. "Literature and the humanist geographer". Area 17(2): 117-122. Schnell, I. 1997. "Nature and environment in the Socialist-Zionist pioneers perceptions: a sense of desolation". Ecumene 4/1: 69-85.