מעודכן ליום רביעי, 9 ביולי 2008
שימו לב: ידיעון זה בהחלט אינו סופי ואין להסתמך עליו.
סילבוס חברה, משטר ותרבות במאה ה-20 לשנת תשס"ח
(קורס מספר 06211690)
06211690 חברה, משטר ותרבות במאה ה-20
שו"ת
ד"ר בעז נוימן, פרופ` שלמה זנד, ד"ר יגאל חלפין, ד"ר אלון רחמימוב
כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.
ד"ר בעז נוימן
התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)
פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.
ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.
ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.