הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

הקורס ישלב מושגי יסוד של המחשבה הפמיניסטית ביחד עם הנושאים העכשויים בהם עוסקות התיאוריות הפמיניסטיות. לצד דיון במושגים שבבסיס המחשבה הפמיניסטית כמו מגדר, "הסוד הנשי", המרחב הפרטי והמרחב הפומבי ועוד, יידונו גם הסוגיות העומדות בלב הדיונים היום: מקומו של הגוף בתרבות, השתנות תפישת המציאות ממילולית לויזואלית, המצאת ההיסטוריה הנשית ועוד. כל אלה ירוכזו על פני שלושה צירי מחשבה: ייצוגי נשיות וגבריות בתרבות, ותהליכי ההשתנות של ייצוגים אלה; קליטת העולם (כיצד מפענחים גברים ונשים את העולם? כיצד הן והם קוראים ומפרשים טקסטים תרבותיים? כיצד הקליטה של טקסטים הופכת אותם למה שהן?); ואופני היצירה השונים של גברים ונשים. הטקסטים התרבותיים שיידונו בקורס יילקחו מתחומים שונים – ספרות, פרסומת, קולנוע, צילום, ציור; הטקסטים התיאורטיים יילקחו מהפרסומים האחרונים של חוקרות וחוקרים בתחומים אלה מפרספקטיבה של תיאוריות פמיניסטיות. חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ובחינה שתינתן בסוף הקורס.

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות ופרקטיקות פמיניסטיות שונות ולאור תובנות סוציולוגיות אודות השדה המשפטי ואודות החברה בישראל. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות שונות וניסיונות סינתזה ביניהן, ותיאוריות סוציולוגיות העוסקות במשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות בהן עוסק או שותק המשפט הישראלי תוך בחינת היבטים שונים של החברה בישראל. בין היתר, נדון בהיבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה/ות, ולזכויות חברתיות.

ציון: 100% בחינה שתינתן בסוף הקורס.

ביולוגיה ומגדר הקורס הוא מבוא לביקורת פמיניסטית על תחומי הביולוגיה שהם רלוונטייים לדיון הציבורי העכשווי על מגדר. בקורס נדון על דוגמאות מתחומי הגנטיקה, האבולוציה, הסוציוביולוגיה, האתולוגיה, מדעי המוח ונציג ניתוח של גישת הביולוגיה לנקבות ונקביות. הביקורת במדעי המוח גם מראה את השימוש בביקורת פמיניסטית ככלי לניתוח של יחסי כוח. נדון בהבדלים בין המינים במוח – האם קיימים הבדלים ואם כן מה הם? הקורס מותאם לסטודנטיות/ים בלי ידע בביולוגיה. דרישות הקורס – הגשת עבודה קצרה בסוף הסמסטר.

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן פילוסופי. כקוראים, הסטודנטים עדים לכך שהספרות צומחת מתוך אמת אישית וחברתית שאותה הופך הסופר לנגישה. כצופים, רואים הסטודנטים שהמדיום הקולנועי מתעתע כפי שדימויי חיי היומיום—המודעים ואילו שמקורם במוח הלא מודע—משטים בנו. אך בדומה לחוויית היומיום שהיא מקוטעת ושבורה ובכול זאת מייצרת תובנות או אפשרות להכללה, כך גם המבע הקולנועי והטקסט הספרותי יוצרים ברירות או קריאות. הסרט השלם מושתת על חיתוכים ועריכה שמהם עולה אמת אישית וחברתית ביחס למבנה העולם והתודעה שמתמודדת עימו. אך מכיוון שהצדק הוא מבנה אבסטרקטי ומורכב, המבע הלשוני מתקשה לייצג אותו באופן מועיל. הקולנוע והספרות מפתחים שיטות טכניות שמעמידות את הצדק במרכזה של היצירה גם כשזו מתארת מגוון רחב של אירועים.
מהו הקשר בין קולנוע וספרות לצדק, בין הבמאי/סופר לבין האפשרות לייצג שאלות שרק כוח השיפוט יכול להכריע בהן? מהו הקשר בין פעולת השיפוט והאפשרות להגדיר צדק, לבין בימוי כתיבה וקריאה, במיוחד בתקופה בה אנו חיים? בנוסף לכך ישאל הקורס מהו הקשר בין נרטיב להיסטוריה, בין וידוי לצדק, בין סיפור להישרדות, ובין משל לידיעה?
בשיעור יקראו הסטודנטים מהווידויים ויסבירו מה מביא את רוסו להעמיד למשפט את ז'אן-ז'אק. הסטודנטים יקראו את גזר הדין במשפטו של פלובר ויסבירו כיצד שופטת החברה את הסופר, בו בזמן שאמה בובארי, הגיבורה, חיה למען מימוש רצייתה, וכך מהווה מראה שמשקפת אי-צדק חברתי. הסטודנטים יבדקו קשרים בין "בפתח החוק" של קפקא ומאמרו של דרידה על הסיפור, לבין "דו"ח לאקדמיה," ויסבירו את הפער בין צדק למערכות של משפט וידע מובנים. בהמשך יבדקו הסטודנטים את מקומו של הצדק ביחס למות-המספר אצל בנימין. הסטודנטים יסבירו באילו מובנים שלילת כושרו של העד לדבר ולהאשים מבטלת קיומו של צדק, על פי ליוטר, אמרי, והרטמן. עוד יקראו הסטודנטים כיצד מסביר פרידלנדר את החלטתו של הרייך השלישי לחוקק חוקים מנוגדים לעקרונות מכוננים של המשפט שממילא הורסים את אפשרות חשיבתו של צדק. הסטודנטים ינתחו את מעמדו של המונולוג אצל קאמי ואת הקשר שלו לבגידה, להונאה עצמית, ולניסיון למסד צדק באיחור. הסטודנטים יחקרו קשר בין הלא-מודע והאירוע הטראומתי שהוא זוכר לבין הרצון לדעת/לכונן אמת. הסטודנטים יבדקו האם, לדעת מוריס בלנשו, קורבנות האסון יכולים להיות אקטיביים ולספר את סיפורם או שהאסון מכתיב את הסיפור שיספרו, את החלום שיחלמו, ואת החיים שינהלו? במהלך הקורס, יחקרו הסטודנטים קשר בין אי-פתיחות לאי-צדק כפי שאלו משתקפים בחמישה סרטים שדנים בקשר בין קולנוע להליך השיפוטי ולעקרונות הצדק המופשט: קרמר נגד קרמר, החותם השביעי, משפטי נירנברג, ביטוח חיים כפול, ונערה עובדת.
בסיום הקורס, בשיעור האחרון, יש להגיש עבודת בית קצרה (7 עמודים).

מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון ונסיונו להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מהי אחריות מוסרית לפי תפיסת המוסר של שפינוזה קושרת בין אושר ואלוהים; נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו; ונראה את נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה מדינית, עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס מתמקד בעיקר בתפישות הפוליטולוגיות של שני ההוגים הגדולים בעת העתיקה: אפלטון ואריסטו, ובתורות הפוליטיות של ארבעה הוגים בעת החדשה: תומאס הובס, ג'והן לוק, ז'אן-ז'אק רוסו, ג'והן-סטיוארט מיל. הדיון הפוליטולוגי בקורס הזה נסמך בין השאר על העקרונות המטאפיסיים של הפילוסופים הללו.
דרכי הוראה: הרצאות ודיון בכיתה.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

"התנועה הדמוקרטית, לא זו בלבד שהיא צורת ניוון של הארגון הפוליטי, כי אם גם צורת ניוונו והקטנתו של האדם, גימודו לבינוניות, פיחות ערכו" (ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, ס' 203).
ניטשה הוא אחד ממבקריה הרדיקליים ביותר של החברה הדמוקרטית המודרנית. לדידו, ערכי המהפיכה הצרפתית - חירות, שוויון ואחווה - לא רק שלא התממשו בפועל, אלא שימשו למעשה כיסוי ומסיכה לדבר-מה אחר, לשיעבוד.
בשיעור נדון במשמעות הניטשיאנית של ערכי המהפיכה הצרפתית ועד כמה ובאילו מובנים מתממשות, לדידו, חירויות האדם לאחר המהפיכה. כמו כן, נבחן האם ניתן למצוא בהגותו של ניטשה אלטרנטיבות חברתיות להווה הפוליטי כפי שהוא מתארו ומבקרו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים.

האופן בו יסתיים השיעור: מבחן בית.

השיעור יתמקד בבחינת תפקידם של מושג החופש ושל הניגוד המושגי בין חופש לבין שעבוד במסגרת תורות מוסר פילוסופיות. ננסה לאפיין את מושג החופש על-ידי בירור הקשרים בינו לבין המושגים של מצפוניות, כנות, אותנטיות, וביקורת. סוגיות אלו יוצגו תוך כדי דיון השוואתי בגישות מרכזיות לפילוסופיה של המוסר: האינטלקטואליזם והוולונטאריזם בתיאולוגיה המוסרית הנוצרית בימי-הביניים ובראשית העת החדשה; תורתו של רוסו והשפעתה על מושגי הכנות והאותנטיות בגישות מוסריות בנות-זמננו; תורתו של קאנט וגישות קאנטיאניות בנות-זמננו; תורתו של פוקו וגישות פוסט-מודרניות אחרות.

מבין הנושאים הספציפיים שיעלו לדיון במסגרת זו: אינטלקטואליזם, וולונטאריזם, ו'המצאת' האוטונומיה; חשיבה עצמאית, מצפון ומצפוניות, כנות ואותנטיות, בתור היבטים של האישיות המוסרית; האישיות המוסרית ואידיאל האוטונומיה – כיצד באה האוטונומיה לידי ביטוי בחקיקת עקרונות מוסר אוניברסאליים מצד אחד, ובפיתוח אישיות ייחודית מצד שני?; בין אוטונומיה לנייטראליות – האם האדם האוטונומי כופה על עצמו נייטראליות, ואם כן, נייטראליות ביחס למה?; בין אוטונומיה לנאורות – מושג הביקורת וביטוי החופש על-ידי האישיות הנאורה עפ"י קאנט ועפ"י פוקו; ביקורת החופש – מקורות העצמי, הסגולות הטובות, וביקורת המושגים של אוטונומיה ושל יצירת העצמי עפ"י צ'רלס טיילור ועפ"י מאקינטייר. כמו כן נדון בהשלכות של נושאים אלה על סוגיות אקטואליות בתחומי החיים האישיים והחברתיים.
רשימה ביבליוגרפית מפורטת תימסר לקראת תחילת שנה"ל.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של קאנט ופוקו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים; עמידה במבחן-בית בסיום הקורס.
הציון הסופי של הקורס ייקבע על-ידי מבחן-בית על תכני השיעור (50%) ועל-ידי מטלות התרגיל (50%).

מטרת השיעור להעמיק במעט את ההכרה הבסיסית עם הפילוסופיה של קאנט, וזאת בעזרת בחינה של סוגיה מהותית אשר חובקת יחד שני נושאים שנהוג לדון בהם בנפרד: תורת-ההכרה של קאנט ותורת-המוסר שלו. הסוגיה שבה נדון בשיעור אינה אלא שאלת אחדותם של המעשי והתיאורטי לפי קאנט. שאלה זו וההתמודדות עמה, נושא בעל חשיבות רבה לפילוסופיה שלו, מופיעים אפוא בכתבים עצמם. השיעור יתחקה לפיכך אחר הדיון של קאנט, החל מהרקע הנדרש לשם בירור הסוגיה, דרך בחינה של סוגיה זו עצמה, וכלה בסקירה של השלכותיה.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: נוכחות וקריאה של הטקסטים הנלמדים.

האופן בו יסתיים השיעור: מבחן.

מרכיבי הציון הסופי: מבחן 90%, התרשמות אישית 10%

סילבוס: יינתן במהלך השיעור.

מאז ומעולם נהגו הפילוסופים להבחין בין פרקטיקות נורמטיביות למה שקיים באופן טבעי. אפילו המהפכה הקופרניקאית של קאנט, אשר מיקמה את צורות ההסתכלות בסובייקט, יצרה מערכת ברורה המבחינה בין האובייקטיבי לסובייקטיבי ובין הלוגי לפסיכולוגי.
המהפך הלשוני מחייב אותנו להתבונן בצורות החשיבה ובמציאות דרך שימושי השפה. גם הבניית העולם הטבעי, אם כך, מתחוללת באמצעות פרקטיקות נורמטיביות בהכרח. גם אם נקבל את ההנחה שהטבעי או האובייקטיבי אינו תלוי באופן תפיסתם ושפתם של בני האדם, הרי שגם טענה זו היא הבנייה נורמטיבית בהכרח, וזאת מבלי להזכיר טיעונים רבים מתחום המוסר או הדת, אשר נשענים על מצב טבעי זה או אחר של האדם (למשל, אכילת בעלי חיים).
בקורס זה נעסוק בסוגיות אלה או אחרות, בעיקר דרך הגותו של ויטגנשטיין המאוחר. הקורס יתמקד בחקירה לשונית ואתית.

הטקסטים המרכזיים שנקרא:
1."חקירות פילוסופיות" / ויטגנשטיין
2. "וידויים" / אוגוסטינוס
3. "על הוודאות" / ויטגנשטיין
4. כתבי ג'. א. מור

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
-שתי עבודות ביניים במהלך הסמסטר – מבחני בקיאות בטקסטים הנלמדים.
-עבודת גמר.

האופן בו יסתיים השיעור: עבודת גמר.

מרכיבי הציון: 80% עבודת גמר, 20% עבודות אמצע סמסטר.

מטרת הקורס הינה להצביע על מרכיב התרבות שבסכסוכים ובניהולם. התזה המרכזית של שיעור זה הינה שלמרות שסכסוכים קיימים בכל חברה, הם אינם מוסד אוניברסאלי בלבד. יתר על כן, מושגים, השקפות עולם, עקרונות, אמונות, ערכים, מוסדות והתנהגויות קובעים לא מעט את תפיסת מוסד הסכסוך, את הסיבות לו, את מידת חומרתו, ואת האמצעים לניהולו וליישובו, ובכך מהווים את המסד שעליו נבנות שאר הגישות לסכסוך. המבוא הכללי יודגם בעיקר על-ידי תרבות האסלאם דוברת הערבית.

מושג ה"ניכור" (alienation, Entfremdung) , תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של קארל מארקס ובביקורת שהציג על החברה הקפיטאליסטית. כמאה שנים לפני מארקס, תאר גם ז'אן-ז'אק רוסו את ההיסטוריה של התרבות האנושית כהיסטוריה של התנכרות-עצמית של האדם.
בקורס נבחן את תופעת ההתנכרות על הבטיה החברתיים, הפוליטיים, הפסיכולוגיים והאתיים, מתוך קריאה בכתביהם של הוגים אלה.

הטקסטים העיקריים שבהם נעסוק:
היגל גיאורג ו. פ., מבוא לתולדות הפילוסופיה, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן
מארקס קארל, "האידאולוגיה הגרמנית" בתוך: מארקס, כתבי שחרות, ספרית פועלים 1965
מארקס קארל, "כתבי-יד כלכליים-פילוסופיים", בתוך: מארקס, כתבי שחרות
מארקס קארל, "לשאלת היהודים", בתוך: מארקס, כתבי שחרות
רוסו ז'אן ז'אק, "מאמר על המקור והיסודות לאי-השוויון בין בני האדם", בתוך: רוסו ז'אן ז'אק, מאמרים, הוצאת מאגנס תשנ"ג.
רוסו ז'אן ז'אק, על האמנה החברתית, הוצאת מאגנס תשנ"ו

רשימת קריאה מפורטת תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.

אופי הקורס: הסמינריון ישא אופי של "קריאה מודרכת" בספרות המקור, הרצאות ודיונים בכיתה.
דרישות: נוכחות (על פי כללי האוניברסיטה), קריאה מוקדמת של החומר בבית (על פי הנחיות המורה), השתתפות פעילה בכיתה.
הסמינר לא יתבסס על רפרטים של הסטודנטים. למרות זאת, ייתכן ויוצגו כמה רפראטים כאלה, אם הדבר יתאים מבחינת הנסיבות והעניין של התלמידים (בכל מקרה, אין חובה להציג רפראט בכיתה כחלק מדרישות הקורס).
ייתכן שבמהלך הסמינריון ינתנו שניים או שלושה תרגילים ("פיפרים"), להגשה (ציון "עובר").
לשם קבלת ציון בקורס על הסטודנט לכתוב עבודה סמינריונית.

הסמינר ידון בשתי מגמות עכשוויות בתורת מוסר עכשווית. האחת מנסה לעגן אחריות מוסרית ומחויבות לפעולה מוסרית ביחודיות של קשרי קרבה וזיקה בין אדם לעצמו, או בין אדם לאחרים מסוימים: אהוב/ה, ידיד/ה, הורה,ילד/ה. השניה, מדגישה את האחרות של הזולת, אי ההינתנות שלו וההבדל, כנקודת מוצא ליחס מוסרי. נדון בנציגים הבולטים של מגמות אלו ונבחן את הקשרים בין שתי המגמות. בין ההוגים/הוגות או התפיסות שידונו: מישל פוקו, ג'דית באטלר, אתיקה של דאגה, עמנואל לוינס.

השיעור יעסוק בשאלות, מהו תחום הפוליטיקה וכיצד פועלים מנגנוני הכוח בחברה. זאת, באמצעות דיון בתורותיהם של הובס, מרקס ופוקו. בשיעור, שיתנהל ברובו כקריאה מודרכת, נקרא חלקים מן הטקסטים הבאים: הובס - לוויתן, מרקס – "המניפסט הקומוניסטי", פוקו – תולדות המיניות 1: הרצון לדעת; "הנאורות מהי?".

הציון לקורס יינתן על עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.

"המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).
"מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע והפלנטות סובבות אותה, לא הוכר [העיקרון] שהאדם עומד על הראש, כלומר על המחשבה, והוא בונה לפיה את הממשות" (היגל, הפילוסופיה של ההיסטוריה).
"אופן החיים החמריים מתנה את תהליך-החיים החברתי, המדיני והרוחני בכללו. לא תודעת האנשים היא הקובעת את הווייתם, אלא להיפך, הווייתם החברתית היא הקובעת את תודעתם" (מארקס, לביקורת הכלכלה המדינית).

מטרת הקורס: הכרת היחסים בין ההיסטוריה, הפוליטיקה והמוסר בתפישות פילוסופיות שונות מתולדות ההגות המערבית החדשה.
דרכי הוראה: הרצאות, קריאה-מודרכת, דיון.
נושאי ההרצאות: קאנט – בין מדיניות מוסרית למוסר מדיני; היגל – בין "מוסריות" ל"אתיקה"; מארקס – ביקורת המדינה והמוסר כ"אידאולוגיה"; פופר – ביקורת ההיסטוריציזם; מרקוזה – החברה החד-ממדית. הערה: הנושאים עשויים להשתנות קמעא, גם בהתאם לעניין התלמידים.
ספרות: פרקים נבחרים מחיבורי ההוגים הנ"ל, ובהם: קאנט, לשלום הנצחי; היגל, פילוסופיה של המשפט; מארקס, המאניפסט הקומוניסטי; פופר, דלות ההיסטוריציזם; מרקוזה, האדם החד-ממדי. רשימות ממוקדות של ספרות ראשונית וספרות משנית תמסרנה לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

המהפכה הצרפתית אחראית להיווצרותם של רבים ממאפייניה של התרבות הפוליטית המודרנית, וביניהם החלוקה האידיאולוגית לשמאל ולימין; הטרור המאורגן כנגד מתנגדי-משטר; השפעתו של ההמון על ההכרעות הפוליטיות; והנכונות למות למען המולדת. במהלך הקורס נבחן את מקורותיה הרעיוניים, החברתיים והפוליטיים של המהפכה, נדון בהשתלשלותה הדרמטית ונהרהר במורשת הטעונה שהותירה אחריה. בתוך כך יושם דגש בהשוואת החזון הפוליטי של "אנשי 1789" לזה היעקוביני מהשנים 1793-4, במדיניות הטרור וסיבותיה, במובנם המשתנה של המושגים שיוויון וחירות בשיח המהפכני, ובכמה מהמחלוקות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות הנוגעות למהפכה.

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית (למשל דת או משטר).

פרופ' רון ברקאי
התרגיל יתמקד בימי הביניים המוקדמים, בממלכה הויזיגותית שבחצי האי האיברי ובממלכת הפרנקים. מטרת התרגיל היא להקנות מושגים בסיסיים על היווצרותה של השיטה הפיאודו-ואסלית, הצמיתות, וגיבוש מעמדן של המלוכה והכנסייה בימי הביניים המוקדמים.

ד"ר אביעד קליינברג
התרגיל יתרכז בתקופה שבין המאה האחת-עשרה למאה החמש-עשרה, תקופה שבמהלכה השתנו פניה של אירופה. נראה איך תרמו מסדרי הקבצנים למהפכה בתקשורת, איך התפתחה במערב שכבה של אינטלקטואלים מקצועיים מסביב למוסדות הידע החדשים, האוניברסיטאות, ואיך דווקא ההשכלה ולא הבורות הפכה את אירופה לחברה סובלנית פחות משהייתה. נדבר מעט על פוליטיקה והרבה על נשים וגברים וילדים, על יאוש ועל תקווה ועל הדברים הגורמים לבני אדם לקרוע זה את זה לגזרים או לתת את נפשותיהם איש למען רעהו ולמען רעיונות שהם מבינים רק למחצה.

פרופ' גדי אלגזי
זהו תרגיל מבוא, המתמקד בימי הביניים התיכוניים (משנת האלף עד סוף המאה השתים עשרה). הוא נועד, ראשית, להציע מבוא להיבטים מרכזיים של החברה האירופית: התרבות החומרית, המיבנים הפוליטיים, העיר והכפר, יחסי המינים, משפחה וקבוצת השארות, התמורות בכנסיה, האריסטוקרטיה והתרבות החצרונית. שנית, בעזרת ניתוח מקורות ראשוניים וספרות מחקר, לאפשר למשתתפים להתוודע לשיטות עבודה בסיסיות במחקר היסטורי, לדגמי הסבר ולכשלים טיפוסיים. התרגיל מבוסס על עבודה עצמית ומצריך הכנה אינטנסיבית מפגישה לפגישה, הכוללת קריאת ספרות מחקר ועיבוד מקורות לקראת דיון בכיתה. בנוסף לכך יגישו משתתפי הקורס 3 עבודות קצרות בכתב ויכתבו בחינת סיום.
קריאה מקדימה:
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural change 950-1350
(London:penguin, 1994)[ מומלץ לרכוש!]
Richard W. Southern, The Making of the Middle Ages (New Haven:Yale University Press 1953
Marc Bloch, Feudal Society, L.A. Manyon trans. (London: RKP, 1962
פרופ' בנימין ארבל
בתרגיל ידונו סוגיות מרכזיות ומושגי יסוד בתולדות ימי הביניים, כמפורט להלן: סוגיית התיקוף – התיזה של פירן (Pirenne);מהו פיאודליזם?;מקומה של הכנסייה בחברה המדייבלית, "התעוררות" הערים בימי הביניים המאוחרים, לידת האוניברסיטאות והתפתחות התרבות הסכולסטית המהפכה המסחרית של ימי הביניים המאוחרים.

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה.

פרופ' שולמית וולקוב
בתרגיל זה ננתח תעודות ונדון בשאלות מרכזיות בתולדות מזרח אירופה ומערבה מאז ראשית המאה ה-19ועד ערב מלחמת העולם הראשונה (כגון: המהפכה התעשייתית, הרומנטיקה, מהפכת 1848, איחוד גרמניה ועוד). כמו כן נברר שאלות מתודולוגיות בתחום המחקר ההיסטורי ונתרגל כתיבה היסטורית והבעה בעל-פה בתחום זה.

פרופ' בילי מלמן
התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן

התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19
וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו.
השיעור יתמקד במספר נושאים מרכזיים: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; מלחמות האזרחים והמאבקים סביב עיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיות; התפתחותו של קפיטליזם תלותי; שאלת הלאומיות, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

הביטוי מהפכה תרבותית מכוון לשתי תופעות: מצד אחד, כינון הדמוקרטיה הוא תוצאה של תהליך חשיבתי שארע בתקופה הארכאית, והביא לשינוי מהותי בתפישת האדם ויכולת הפעולה שלו ביקום. כתוצאה, בין השאר, נוצרה לראשונה הפרדה (אם כי, לא מושלמת) בין הספירה הציבורית לבין הספירה הפרטית. מצד שני, עידן הדמוקרטיה באתונה הוא גם עידן האימפריאליזם האתונאי מחד, ועידן שיא של פריחת האמנות היוונית, על כל מגווניה: ספרות, רתוריקה ואומנות חזותית. נשאלת השאלה, מה הקשר בין שלשת ההיבטים הללו. הסמינר יתחקה אחר התופעות השונות הללו (שורשיה האינטלקטואליים והחברתיים של הדמוקרטיה; ביטוייה האינטלקטוליים והאומנותיים של הדמוקרטיה במאה החמישית ובמאה הרביעית). בניסיון לשפוך אור על הרקע התרבותי-החברתי של משטר הדמוקרטיה הראשון בתולדות המערב.

האם קיבלו אנשים בימי-הביניים את הסדר החברתי הקיים? כיצד אפשר לדעת זאת? האם איכרים ונשים האמינו בצידקתם של סדרי החברה בה חיו? בשאלות אלו יעסוק הסמינר. הסמינר יתבסס על ניתוח מקורות, אך מן השאלות הללו עולה גם שורה של בעיות תיאורטיות ומתודולוגיות שאיתן נתמודד: האם יש למושג האידיאולוגיה מקום במחקר חברות פרה-מודרניות? כיצד ניתן לשחזר את נקודת מבטם של הנשפלים והמדוכאים בחברות כאלה? האם חקר השיח יכול לעזור בכך? האם נזקק בכלל הסדר החברתי ב"חברה מסורתית" להצדקות מפורשות?
קריאה מקדימה:
מקס ובר, "מעמדות, קבוצות-סטטוס, מפלגות", בתוך: תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות: קובץ מקורות ומאמרים, כרך א, בעריכת ד"ר יעל אנוך (תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1993), עמ' 115–129; מארק בלוך, החברה הפיאודלית (ירושלים: מאגנס, תשמ"ח), עמ' 293-360 (אבירות ואצולה, אורח חיים והבחנות פנימיות), 82-118 (הזיכרון הקיבוצי).

הסמינריון יעסוק במוטיב מרכזי הפושט ולובש צורה בארה"ב עוד מתקופת ההתיישבות הבריטית בעולם החדש ועד לעצם ימינו אלה. אר"הב ראתה עצמה כמקום הבונה מלכות שמיים עלי אדמות וראייה זו עומדת בבסיס ביטויים כמו "עיר על הגבעה" "החלום האמריקני".
"הייעוד הגלוי" "התקווה האחרונה של האנושות" "המאה האמריקנית" ו"סדר עולמי חדש"
ששזורים בתרבות הפוליטת האמריקנית ומופיעם בטקסטים מכוננים שלה. בקורס נבדוק באופן כרונולוגי את מימד הגאולה בתרבות האמריקנית תוך ברור מושגים כמו אוטופיה, דיסטופיה, אנטי אוטופיה והטרוטופיה. כמו כן נעמוד העל הדיאלקטיקה שבין מושג הגאולה לבין שלילתה על ידי הוגים אמריקנים מרכזיים.
התלמידים נדרשים לנוכחות מלאה. השתתפות רציפה בדיוני הסמנריון וכתיבת עבודת רפרט בסופו. מי שירצה יוכל להרחיב זאת גם לעבודה סמינריונית. .

שנות הששים המהפכניות באמריקה הלטינית
סמינר ב.א., סמסטר ב, יום שני 16:00-20:00

מנקודת מבט פוליטית ניתן לתקף את שנות ה- 60 המהפכניות באמריקה הלטינית בין ניצחון המהפכה הקובנית ב- 1959 לבין הפלת משטרו הסוציאליסטי-דמוקרטי של סלבדור איינדה בצ'ילה ב- 1973. זו תקופה של תסיסה פוליטית חסרת תקדים בכל רחבי היבשת, תקופה של ציפיות לשחרור וגאולה, של עליית כוחות פוליטיים צעירים בעלי יומרה מהפכנית ובו בזמן תקופה של דיונים רעיוניים ושל שינויים תרבותיים וחברתיים החורגים מהעימות הפוליטי. במסגרת הסמינר ננסה לבחון את התקופה מנקודות מבט שונות, נעמיד בסימן שאלה דימויים ודעות רווחות לגבי תופעות מסוימות המיוחסות לתקופה. הדיון יחתור תחת ההפרדה המקובלת בדיון על הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי. בין היתר, ננסה לשאול שאלות תרבותיות-חברתיות לגבי תופעות הנידונות לרוב ברובד פוליטי-אידיאולוגי, וננסה לשאול שאלות אודות הכלכלה של תופעות הנידונות לרוב בהקשרים תרבותיים ורעיוניים. אמנם בחלק מהפגישות נדון בעבודות של חוקרים בנושאים השונים (לא רק היסטוריונים), אבל גם נקדיש זמן לא מבטל בדיון משלנו סביב מקורות ראשוניים.

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

הקורס דן בתופעת המרד והמהפכה במזרח התיכון בעידן המודרני. במסגרת הדיון נתחקה אחר שורשיהם ומהלכיהם של מקרי מרד ומהפכה באזורנו (למשל, מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ועוד) וננסה לאפיינם תוך בחינה השוואתית ובמקביל להתפתחויות גיאופוליטיות אזוריות וגלובליות.

הקורס נועד להציג בפני המשתתפים את הדילמות המרכזיות הנובעות מיחסי רוב-מיעוט במדינת ישראל. פרקי המבוא של הקורס דנים במאפיינים סוציו-דמוגראפיים של האוכלוסייה הערבית בישראל. על יסוד פרספקטיבה היסטורית, הקורס בוחן בהמשך את עיקרי המדיניות הממשלתית כלפי הערבים בישראל, את דילמת הזהות הלאומית ודרכי ההתמודדות עמה בשנות ה-50 וה-60; את מאפייני הפעילות הפוליטית עד 1967; את השלכות מלחמת ששת הימים, האקטיוויזציה של המאבק ("יום האדמה") ותהליך הפלסטיניזציה. בהמשך דן הקורס בשינוי פני הפוליטיקה הערבית בישראל בשנות ה-80 וה-90 לכיוון של פלורליזם פוליטי. הקורס עוסק בדפוסי ההצבעה לכנסת ועליית זרמים חדשים (התנועה האסלאמית). בחלקו האחרון מנתח הקורס את השלכות תהליך השלום על הערבים בישראל. במהלך הקורס ייערכו סיורי שטח ביישובים ערבים, כולל מפגש עם אישים פוליטיים מהמערכת הפרלמנטארית והמוניציפאלית.

קורס זה יתמקד בסוגיות פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות של ההיסטוריה המודרנית של פלסטין/ארץ ישראל, מסוף המאה ה- 19 ועד 1948. במסגרת הקורס נבחן במיוחד את מערכת היחסים בין יהודים לערבים באזור, ואת הקשרים השונים בין שתי הקבוצות הללו. תוך כדי בחינה של התפתחותו ושורשיו של הקונפליקט הלאומי, נתבונן גם בקשרים אחרים- לא רק בהקשר לקונפליקט- שהתפתחו בין שתי הקהילות. כמו כן, במסגרת הקורס יושם דגש על המחלוקות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות בלימוד ובמחקר של הקונפליקט. כמקרה בוחן לדיון על כתיבת היסטוריה והמחלוקות בכתיבה היסטורית נבחן את המחקר בהקשר למלחמת 1948.
כהקדמה מתודולוגית, השיעור הראשון של הקורס יעסוק בשאלות מהי כתיבה היסטורית, מהם האתגרים בכתיבה שכזו, ומהו תפקידו של ההיסטוריון.
חלק מחומרי הקריאה בקורס יהיו קטעים מיומנים, ספרי זיכרונות וטקסטים ספרותיים, שבהם נדון בכיתה.

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין שבין ההתפתחויות בתחומים אלו באירופה להתפתחויות מקבילות או מנוגדות בקרב קהילות ויחידים - יהודים וערבים. במסגרת הקורס נעסוק בהשפעות המודרניזציה על יהודים וערבים, מעמדה של הדת, הופעתן של רעיונות לאומיים ואחרים, התפתחויות תרבותיות, ולבסוף, צמיחתן של מדינות ערביות ולצידן כינונה של מדינת ישראל, ופרוץ סכסוך הדמים בין היודים לערבים בארץ ישראל.

קורס זה הוא מבוא כללי על ההלכה האסלאמית והמוסדות הקשורים בה. הוא יסקור את התפתחות ההלכה בתקופה הפורמטיבית והגברת הזיקה בינה לבין הדת , את אופיה של ההלכה, המקורות לגזירתה, האסכולות המשפטיות, מוסד הקאדי, והזיקה בין ההלכה לבין החברה המוסלמית, ובין מערכת המשפט לבין השלטון האסלאמי.

בשיעור יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית, ביקורת הכלכלה המדינית של מרקס, מושג האידיאולוגיה של מרקס ואנגלס, רדיקליזציה של העמדה הביקורתית וערעור יסודותיה אצל ניטשה, והצגת הפסיכואנליזה כביקורת תרבות.

שיעור זה מהווה שיעור השלמה לתלמידי תואר שני במכון כהן או שיעור מן המניין לתלמידי הב.א. הכללי. השתתפות בשיעור זה היא תנאי להשתתפות בשיעור ההמשך, מבוא לתיאוריות ביקורתיות II: מפרויד עד באטלר, שיינתן בשנת הלימודים תשס"ח.

השיעור יוקדש להצגה פנורמית של שש או שבע דמויות מרכזיות מתולדות ההגות החברתית הקלאסית: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו (ואם אספיק, גם גיאורג זימל). מדובר בשיעור מבוא, ובהתאם לכך הכוונה להגיש "טעימות" ראשוניות, מבלי לרדת לעומק הראוי לכל אחד מן ההוגים שברשימה.

Bridging the Separation between Values and Facts מעטים היום ההיסטוריונים, סוציולוגים או חוקרי תרבות שיתעקשו, כי יש מדע נקי מערכים או כי ניתן לשמור על הפרדה ברורה בין ערכים לבין עובדות. למעשה, טענה נפוצה ומקובלת היום היא, כי גם במדעי הטבע לא ניתן להתעלם מהשפעתם של ערכים על המדען/ית ועל החקירה המדעית, על הניסוח והבחירה של תיאוריות, לעיתים אפילו על הממצאים עצמם. הדימוי הקלסי של המדע (הן בציבור והן בקהילה המדעית) כסוג של ידע ודאי, אובייקטיבי וניטרלי החל להיסדק בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכתוצאה, קרסה גם הדיכוטומיה ערך-עובדה. מקור הדיכוטומיה ערך-עובדה בפער המתודולוגי שנפער במהלך המאה ה-19 בין מדעי הטבע ומדעי החברה כשני סוגי חקירה שונים בתכלית. אחת מדמויות המפתח בפיתוח התפישה הפוזיטיביסטית של המדע, שנשענה על ההפרדה החדה בין ערכים לעובדות, הוא הסוציולוג הגרמני מכס ובר. אלא שעל רקע ההתפכחות מן ההבטחה לקדמה (טכנולוגיה בשירות מלחמה, הרס ודיכוי), עלו גישות ביקורתיות שונות שתקפו את הנחות היסוד של הפוזיטיביזם, הטילו ספק רדיקלי ביכולת האנושית לכונן תמונת עולם ריאליסטית וערערו על הניטראליות המפורסמת (חופש מערכים) של המדע. אחת ההשלכות הישירות של גישות ביקורתיות אלה היא ההכרה בקיומם, צד בצד ולרוב באופן משולב, של ערכים ועובדות בכל פעילות אנושית, כולל עשייה מדעית. השאלות אותן ננסה לברר הן: מה מקור ההבחנה בין 'ערך' ל'עובדה' וכיצד הפכה לדיכוטומיה? האם תיאוריה קודמת לממצאים וכיצד זה משליך על עניין האמת המדעית והמתח בינה לבין 'אידיאולוגיה'? האם גורם ההטיה החברתית של המדען/ית הוא מן הנמנע? האם יש מקום לדבר על צדק או שוויון בהקשר מדעי? האם ערכים זקוקים בכלל להצדקה ואיזו מין הצדקה ניתן לספק להם? במהלך הקורס נשלב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה בפורמט אקדמי, תוך שימוש בחומרי הקריאה ובתכנים הספציפיים של נושא הדיון שלנו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 20%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; המטלה המסכמת – 60%.

From negation of the Diaspora to negation of the “negation”: junctures in the public discourse of the issue of Jewish identity:

קורס זה יעסוק בבחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. הקורס יעסוק במקורות ובמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
מטרות הקורס:
1.לחשוף בפני הסטודנטים דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן.
2.פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית.
3.תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה.
4.הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית.
פרקי הנושא:
א.צמיחתו של אתוס שלילת הגולה:
1.הציונות כהיפוכה של היהדות ("הדרשה"- הזז).
2.המרד בעולם ההורים – עולם הגלות.
3.אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש.
4.הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
5.פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי.
ב.שלילת השלילה – צמתים בויכוח:
1.הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית".
2.ועידת הסופרים – 1958, 1960.
3.חוגים וקבוצות שיצאו כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לחפש דרכים חדשות לזיקה למורשת:
א.החוג הדתי
ב.חוג אמנה
ג.חוג מבקשי דרך
ד.שדמות
ה.פרוזדור
ו.פתחים
ז.יוסף שכטר והשכטריסטים
4.שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח".
5.מלחמת ששת הימים.
6.התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, מקראות, מצגות, חניכה אישית, עבודה בקבוצות, הכנת פרוייקטים אישיים וקבוצתיים.
חובות התלמיד:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס.

Social justice and Social dilemmas in Israel מהו מושג ה"צדק"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ולאחר מכן נאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל. הקורס יתמקד באי שוויון מעמדי, לאומי, אתני ומגדרי בישראל. לבסוף נדון בגלובליזציה, בשאלה האם היא נתפסת כצודקת ובהשלכותיה על החברה הישראלית. חובות הקורס: השתתפות בשיעורים 10% מבחן בית מסכם 90%.

Globalization, the Welfare State and the Labor Movement

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח התהליך הכלל-עולמי המוגדר כ"גלובליזציה" והשלכותיו על עולם העבודה, המדיניות הממשלתית ורשת הביטחון הסוציאלי, על רקע ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בעולם ובארץ ועל רקע התפיסות הרעיוניות לגבי תפקיד המדינה, צדק חברתי וזכויות חברתיות. .
נושאים:
1.מהי הגלובליזציה? האם בכלל קיימת גלובליזציה? קיצור תולדות הגלובליזציה.
2.פס הייצור העולמי והשלכותיו על המשק המקומי.
3.מנגנונים בינלאומיים ומקומיים המקדמים גלובליזציה.
4.גלובליזציה והקרב על מדינת הרווחה.
5.מרכז ופריפריה, האם קיימים גבולות לגלובליזציה? האם ניתן לקדם מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית במסגרת הגלובליזציה?
6.קפיטליזם, צמיחה כלכלית, שוויון וזכויות חברתיות.
7.הגלובליזציה והמעורבות המדינה בכלכלה ובחברה - השנוי בתפקיד המדינה.
8.גלובליזציה עובדים, פערים, עוני וקבוצות מקופחות - המקרה של הנשים.
9.התנועה האנטי-גלובלית: מקורות רעיוניים, צורות התארגנות, הישגים וכישלונות.
10. סיכום: העולם בעידן הגלובליזציה - האם קיימת חלופה לניאו-ליברליזם?

Romanticism and Political Ideologies in Germany, 1770-1918.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של ההתרחשויות. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבדוק את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון בקורס יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המהפכה עצמה ובעשור הריאקציה שאחריה. במסגרת זו נדון גם במאפייניהם ודרכם של הסוציאליזם והקומוניזם. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נבחן את התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, ובמאבקם בסוציאליזם המתחזק. נברר את משמעותו המעשית של השינוי האמור הן בנוגע למתרחש בתוך גרמניה והן בזירת יחסי החוץ, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies 1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. * קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

Culture and Nationality in Children’s Literature

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר.
הקורס יתמקד בטקסטים ספרותיים בשפה העברית (מקור ותרגום), שהוצעו לילדים ולנוער בישראל בשלבים שונים של גיבוש התשתית התרבותית הישראלית והיהודית; זאת, לנוכח מקורותיהם של הטקסטים המתורגמים ותוך השוואה עם שלבי גיבושן של אומות אחרות.

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפנייה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים והסטודנטיות:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

Feminism through the Veil- Can they Co-exist?

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל ועדיין מתנהל במערב מדובר במקרים שלפנינו בנשים הנאבקות להשגת חרויותיהן כשהן רעולות, כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן מקור לעוצמה ולא לחולשה , מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את הפטריארכליה הדתית, החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת הנשים הן ע"י אנשי דת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקיהן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, קטאר וכווית שהן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין וכן במאבקן של נשים פלסטיניות בתחומי הרשות הפלסטינית- שהיא ישות טרום מדינתית.

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו.

Between the New Jew and Juvenile Delinquents: Ideology, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה

קורס זה עוסק בתפיסות אידיאולוגיות ומקצועיות מרכזיות שעיצבו את החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט בעיקר ביחסה אל ילדי שוליים. נדון באתוס של היהודי החדש ובמרכזיותו בשיח הציוני. נעמוד על מרכזיותם של הנשים ושל ארגוני הנשים ביצירתן של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ביישוב החדש ונדון בנסיבות החברתיות והתרבותיות שניתבו את הנשים לתחומים אלה. נדון במרכזיותה של ההיגיינה הרוחנית והפיזית בטיפול בילדים בכלל, ובילדי שוליים בפרט. נעסוק בגיוסה של הפסיכואנליזה לשרות הרעיון הציוני בכלל ולטיפול בילדים עזובים בפרט. נעסוק בתפיסות עדתיות העולות מן הטיפול בילדי שוליים בתקופה.

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

Meaning in Life: Philosophical and Psychological Perspectives
מטרת הקורס: תשובות שונות לשאלת משמעות החיים, החל בערכים כגון: אושר, אמונה, מוסר או אהבה, וכלה בתהליכים של בניית משמעות וסיפור חיים.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות אתיות ושאלות קיומיות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? בדיון הפילוסופי יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. בדיון הפסיכולוגי יוצגו גישות שונות להתמודדות עם קיום שסופו מוות. הקורס יתייחס לעמדות פילוסופיות של סוקראטס, אריסטו, יום, פסקל, שופנהאואר, ניטשה, קירקגור, ויטגנשטיין וקאמי; וכן לעמדות פסיכולוגיות של פרויד, יונג, ג'יימס, פרום, פראנקל ויאלום.

דרישות הקורס: מבחן (מבחן אמריקאי).
בנוסף, על הסטודנטים להתעדכן באתר VIRTUAL-TAU של הקורס, להביא לכל שיעור טקסטים שיופיעו באתר ולהשתתף בקבוצת הדיון שתתקיים בו במהלך הסמסטר.

Jewish Women in the State of Israel (The First Decade)
התמודדותה של החברה הישראלית עם שאלת שילובן של נשים (שאלת מעמד האשה במדינת ישראל) נפתרה לכאורה באמצעות הצהרה על שוויון זכויות דה יורה, לפיה נשים התקבלו ומתקבלות כשוות ערך בחברה הישראלית; שוויון זכויות זה לא היה דה פקטו, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה חברתית. הנחת היסוד היתה שכל אשה בישראל היא אם, בפועל ובפוטנציה; בהתאם, תועלו נשים למקצועות שביסודם טיפול, שירות, חינוך וסיעוד, בדרך כלל כמשרה חלקית, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו.
מטרתו של הקורס לבחון את מעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים יהודיות בחברה ובתרבות הישראלית בשנים הראשונות למדינת ישראל, על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים ודיונים בכנסת ועיתונות התקופה, ולאור המחקר הביקורתי בנושא.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; פרזנטציה בכיתה – 20%; בחינה -70%.

Algeria, Kenya, Palestine: Women in National Struggles

הקורס יעסוק בניתוח סוגיות הקשורות להשתתפותן של נשים במאבקים לאומיים במזרח התיכון ובאפריקה במחצית השנייה של המאה העשרים. במהלך הקורס נבחן את השתתפותן של נשים בשלושה מאבקים לאומיים מרכזיים- מלחמת העצמאות של אלג'יריה בין השנים 1958- 1962, מלחמת המאו-מאו בקניה בין השנים 1952 – 1956 ומאבקם הלאומי של הפלשתינאים החל מאינתיפאדה הראשונה ועד לימינו. מלבד ניתוח תהליכי שינוי אשר השפיעו על מעמדן של נשים במהלך המאבקים, נעקוב אחר השלכות השתתפות במאבקים אלו במדינות העצמאיות, בתהליכים כגון המאבקים על עיצוב ההיסטוריוגרפיה הלאומית ושינויים בתחום המשפט. ותוניסיה. בקורס ישולבו גם צפייה ודיון בקטעי סרטים עלילתיים ודוקומנטריים.
חובות המשתתפים:
- נוכחות מלאה
- קריאת המקורות והשתתפות פעילה
- מבחן בסוף הסמסטר

From anxiety to euphoria: The Israeli society and The Six-Day War

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. הקורס עוסק בשלושה שבועות גורליים, ובעלי השפעה מכרעת על עתיד המדינה – המכונים "תקופת ההמתנה", שלושה שבועות שהודחקו לשולי הזיכרון הקולקטיבי. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה ערכית -פוליטית חדשה. העיבוד השונה למשמעות הנגזרת מהניצחון במלחמה הוליד תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בחברה הישראלית. בקורס נעסוק בטקסטים ומסמכים מכונני זהות שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים: "אלבומי הניצחון", "שיח לוחמים", "חשופים בצריח" וננסה לבחון באמצעותם שאלות ומאפייני יסוד בהווית החיים של החברה הישראלית.

Berlin, Paris, Vienna: Urban Culture and Modernity 1890-1914

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות, בתי קפה וקברטים נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.
הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה משלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות הקפיטליזם והתרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; פוליטיקת ההמונים ועליית המפלגות הסוציאליסטיות והאנטישמיות; טכנולוגיה ותחבורה עירונית; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר; ולבסוף – הזיהוי של היהודים עם המודרנה והעיר הגדולה, הן בשיח האנטישמי והן בשיח הציוני.
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, קטעי סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
כניסתה של יבשת אמריקה להיסטוריה העולמית מקורה בטעות גיאוגרפית-תרבותית של מגליה וכובשיה. במיוחד אמריקה הלטינית נאבקת מאז ועד היום עם הקושי להגדיר את זהותה בין השילוב לעולם המערבי ושמירת איחודיה התרבותיים. הקורס מתייחס להיבטים הספרותיים של אותו תהליך, החל מטקסטים ראשוניים על העולם החדש, דרך הקמת הלאומים העצמאיים במאה ה-19 ועד היצירות המרכזיות של המאה ה-20. יילמדו יצירות מאת קולומבוס, סרמיינטו, קירוגה, בורחס, קורטאסר וגרסייה-מארקס.

Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), ממפתחיה המרכזיים של תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות והתנגדות החלשים בנסיבות תרבותיות יום-יומיות והיסטוריות; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, ממפתחי מושגי ההגמוניה; עמנואל לה רוי לדורי (Ladurie) ולואיס גונסאלס אי-גונסאלס (González), ממפתחי ה"מיקרו-היסטוריה"; על ספריו של אאוג'ין ג'נובזה (Genovese) שעסק רבות בשאלת ההתנגדות הסמוייה למצבי העבדות בארה"ב; וכן על ספריהם של ברינגטון מור (Moore Jr.), שעסק ביחסים שבין ציות למחאה חברתית בנסיבות של אי-צדק חברתי ושל קאלה לאסן ונעמי קליין, שעסקו בשאלות של שיבוש תרבות והתנגדות לקפיטליזם הצרכני. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, גדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית.

Cruelty Between Nietzsche and Freud

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח', פוסט-מודרניזם' ו'צדק חברתי'.
הסטודנטים ידרשו להשתתף בפגישות להגיש שלושה רפרטים קצרים, כתובים, במהלך הסמינר, ועבודה מסכמת בסופו.
הסמינר יציע מסגרת לדיון במושג 'הבנליות של הרוע' באמצעות עיון בכתבים של פרידריך ניטשה וזימגמון פרויד. אצל שני ההוגים חשיפת כאב מודחק ומודעות לתחושות חוסר נחת, כמו גם רכישת היכולת להיענות להם, מסתברת ככוח מניע של החיים, וכגורם המארגן מחדש את משמעותם של נתוני החושים. במקביל, מסתברת ההיענות לתחושות חוסר הנחת ולכאב, אצל שני הוגים אלו, כמקור של מצוקות לאחרים לסובייקט הפועל, אשר מהן עליו להתעלם, אם ברצונו להעצים את חייו. דחיקת מצוקות, אשר גורם אופן ההתנהלות 'השגרתית', אל מחוץ למסגרת מושאי ההוראה האפשריים מסתברת, מצידה, כגורם (הפועל באופנים שונים) לתופעות של אכזריות שהורסת את הסובייקט ואת סביבתו.
נדון בהופעתו כפולת הפנים של היחס לכאב בשתי הגישות, וננסה להבין אותה על רקע תופעת יחסי הכוח שבהם מתפקד האדם לפי ניטשה, על רקע מושג 'החזרה הכפייתית' של פרויד ועל רקע הבחנתו בין פעולת יצרי החיים ליצרי המוות.
על רקע הדיון הזה נקרא בספרה של חנה ארנדט "אייכמן בירושלים" ונדון בניסוי 'מכות החשמל' של סטנלי מילגרם, אשר נערך בהשפעת ה'דו"ח' של ארנדט. בסמינר אציע לתלמידים לראות בניסוי של מילגרם וב'דו"ח' של ארנדט שתי תופעות שונות של אכזריות, אשר על רקע הדיון המקדים, ניתן להבין כיצד הן הופכות 'בנליות' במהלך התנהלותו של האדם.

The Feminine Life Cycle in The Jewish Traditional Society and in The Israeli Modern Society
תיאור הקורס:
במסגרת הסמינר נעסוק במאפייניהם של טקסי המעבר של מחזור החיים הנשי (מלידה ועד מוות) בחברות יהודיות מסורתיות ובאופן שבו מתקיימים אותם טקסים בחברה הישראלית המודרנית. במרכז דיוני הסמינר יעמדו עיונים בקולות נשיים, שנובעים מתוך המערכת הטקסית הזאת, ובשדרים שהם מעבירים.

In this seminar we will discuss the rites of passage of feminine life cycle (from birth to death) in traditional Jewish societies and in the modern Israeli society. Central to the seminar will be a discussion of women voices coming out of this ceremonial system and the messages they transmit.

?Why War

התובנות הפסיכואנליטיות חורגות מתחום הפסיכותרפיה והספרות ומאפשרות מבט חד ומעניין להבנת סוגיות אקטואליות. בקורס זה נבדוק באיזו מידה ניתן להשתמש בפרשנות הפסיכואנליטית על מנת לחקור את השיח הקשור לאלימות בין עמים וקבוצות תוך התייחסות לשאלות של מוסר.
נפתח בקריאת ההתכתבות "למה מלחמה?" בין פרויד לאינשטיין (1932) ובמאמרו של פרויד "מחשבות בעיתות מוות ומלחמה" (1915) , משם נתחקה על שורשי הרוע האנושי כפי שהוא מתואר בתיאוריות פסיכואנליטיות שונות (קליין, ביון). בחלק השני של הקורס ננסה להבין תופעות כמו טרור, לאומיות ופטריוטיזם והמשמעות הפסיכולוגית של פצצת האטום תוך התייחסות למוקדי קונפליקט בעולם ובארץ כמו ה- 11 בספטמבר והסכסוך הישראלי פלסטיני.

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
סוגית כתיבת נשים כייחודית ושונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בהגות על תרבות וספרות. נשאלת השאלה האם ההבדלים המאפיינים את הכתיבה הנשית שייכים לנושאים, לתפישות וגישות, ללשון הכתיבה ולסגנון, או לשילוב של כל המרכיבים הללו. הקורס יבדוק יצירות של הסופרות הבולטות בארצות השונות באמריקה הלטינית במאה ה-20, המתייחסות במפורש או בעקיפין לבעייה הכפולה "להיות אישה, לכתוב כאישה". יכללו יצירות מאת קסטאיינוס, מרקדו, פרי-רוסי, ואלנזואלה, מוניז, ליספקטור ואחרות.

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

מאז שחר ההיסטוריה נחשבו הנעורים כשלב מעבר בתהליך התפתחותו של האדם הבוגר.
במאה הי"ט, על רקע תהליכי המהפכה התעשייתית, העיור והתפוררות המשפחה הרחבה, היו הנעורים לתופעה אנטרופולוגית וסוציולוגית. בראשית המאה העשרים הנעורים היו גם למגזר תרבותי ונוצר המושג "תרבות הנוער". על בסיס ההתפתחויות הללו צמחו בראשית המאה העשרים תנועות הנוער שהתמיינו מראשיתן ל"תנועות הנוער החופשיות" ותנועות צופיות.

תנועות הנוער היהודיות נוצרו בצל תנועות הנוער הכלליות והתמודדו עם שלושה תהליכים שהופיעו במקביל בציבור היהודי במזרח אירופה: א. מודרניזציה וחילון; ב. הופעת הלאומיות היהודית המודרנית. קרי, הציונות; ג. אידיאולוגיות חברתיות מהפכניות. תנועות אלה היו בו בזמן מסימני התהליכים האלה ומקדמיהם. מבחינה פנימית הן פעלו בין שני הקטבים של תרבות הנוער לבין היותן סוכן של משימת לאומיות. המתח הזה יצר תופעה ייחודית הן בתרבות הנוער העולמית, הן ברחוב היהודי והן בציונות. לעומת התנועות האחרות, תנועות הנוער הציוניות יצרו לעצמן המשך ארגוני, שקלט את בוגריהן. החל ממחצית שנות העשרים תנועות הנוער הציוניות היו לסוכן המרכזי של התנועה הציונית ומכשירה העיקרי ליישוב הארץ.

אם כי תנועות הנוער הארץ ישראליות והגופים שצמחו מהן זכו למעמד קנוני בתולדות היישוב, הן היו המשך, העתקה ופיתוח של התנועות שצמחו במזרח אירופה. על כן הסמינר יעסוק בתנועות הנוער הציונית במזרח אירופה הן כקטגוריה עצמאית והן כמכשיר העיקרי שהוביל רבבות ארצה, ובארץ - לרוב צורות ההתיישבות. המסגרת הכרונולוגית של הקורס תחומה בשנים 1939-1907. הוא יעסוק בתנועות העיקריות שצמחו במזרח אירופה: "החלוץ", השומר הצעיר, גורדוניה, דרור, החלוץ הצעיר, בית"ר. הקורס ידון במבנה הפנימי של התנועות, בחייהן הפנימיים, ביחסים ביניהן ובין הזירה היהודית הכללית בכלל והציונית בפרט.

חובות התלמיד: הקורס יתקיים כסמינר. התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.

נושאי הקורס:

1. הופעת תרבות הנוער ותנועות הנוער על שני כיווניהן – הזרם הצופי ותנועות הנוער החופשית
2. הרחוב היהודי והנוער היהודי עד למלחמת העולם הראשונה
3. הופעת השומר הצעיר והתפתחותו עד למחצית שנות העשרים
4. "החלוץ" מרובנו לדנציג
5. תנועות הנוער היהודיות המקומיות, הארציות, והעולמיות
6. תנועות הנוער והחלוץ
7. תנועות הנוער בפוליטיקה
8. תנועות הנוער כמסגרת חינוכית
9. תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית
10. מאבק התנועות על עצמאותן מול ההנהגות הארץ ישראליות
11. התנועות במבחן השואה
12. סיכום: תנועות הנוער הציוניות, משמעותן ותרומתן

ביבליוגרפיה:
י' אופנהיים, תנועת החלוץ בפולין, ירושלים תשמ"ב
גורדוניה, תנועת נוער עממית חלוצית (עורך נ' רוטנשטרייך), חולדה, 1982
י' דורון, נעורים בתנועה, ירושלים, 1996
ב' די-נור, שנתיים בישיבת טלז בקווים לתולדות החינוך העברי (עורך ע' אטקס), ירושלים, תשמ"ד
דרכי נוער (עורך ג' חננוך), ירושלים, תרצ"ח
החלוץ הצעיר, מאסף (עורך מ' בסוק), עין חרוד, 1944
ד' זית, האוטופיה השומרית, שדה בוקר, 2002
ב' יחיאלי, "עקיבא", ת"א, 1988
י' כהן, הנוער הציוני, צמיחתה של תנועה, ת"א, תשל"ו
צ' לם, תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור, ת"א, 1991
מ' מינץ, חבלי נעורים, ירושלים, 1995
ב' מלמן, מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב בציון ס"ב, ג', עמ' 278-243
ספר בית"ר (עורך ח' בן-ירוחם), ירושלים תשל"ו
ספר דרור, (עורכים ד' גוטספרוכט ואחרים), עין חרוד, תש"ז
ספר השומרים (עורך י' גוטהלף), ורשה, 1934
א' צור, לפני בוא האפלה, שדה בוקר, 2006
א"ל' שריד, החלוץ ותנועות הנוער בפולין, ת"א, 1979
Awakening lives (ed. J. Shandler), New Haven, 2002
R. Baden-Powell, Scouting for Boys, London, 1914
Z. Lamm, Youth takes the Lead, Tel Aviv, 2004
W. Laqueur, Young Germany, London, 1962
S. Stampfer, Gender Differentiation and Education of the Jewish Woman in 19-th Century Eastern Europe in From Shtetl to Socialism (ed. A. Polonsky),
London, 1993

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה, הסטרוקטורליסטים והפוסט-סטרוקטורליסטים.

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן את ההיבטים השונים של יחסי ספרות ואתיקה במגוון יצירות ספרות.

הקורס יבחן את ההתעצמות הגלובלית של כוחה הסימבולי של יפן בשנים האחרונות. יינתן דגש מיוחד לניתוח התהליכים והסוכנים התרבותיים שהביאו להתעצמות זו, לטיב ההשפעה התרבותית של יפן באזורים שונים בעולם ולההשפעה של תהליכים מואצים של גלובליזציה על ייצור תרבותי בתוך יפן. במהלך הקורס ידונו בצורה ביקורתית תיאוריות של גלובליזציה.

השיעור ידון בהתפתחויות בסין מאז עליית הקומוניסטים לשלטון ב-1949. החלק הראשון יוקדש לתקופת מאו עד 1976, והחלק השני מאז ועד ימינו. שני השיעורים הראשונים יסקרו את הרקע ההיסטורי לעליית הקומוניסטים לשלטון. הדיון יהיה כרונולוגי אבל יתעכב ויעמיק בנושאים מרכזיים.

הקורס יתייחס בקצרה לסדר ההיררכי המסורתי—שורשיו, עקרונותיו, מושגים של טוהר וטומאה וכו'— על מנת להבין את ביטוייו בהווה וכיצד הם מעצבים מערכות יחסים בין-אישיות ובין-קהילתיות. הודו בת זמננו היא ערבוב של מסורת ומודרנה, כך שהקורס, אף שהוא מתמקד בעיקר בנושאים חברתיים כיום, גם ידון בקצרה בהיבטים המסורתיים הרלוונטיים.
נושאים של נישואין, משפחה ושבטיות יידונו בהרחבה, כיוון שהם בסיסיים להבנת מספר התפתחויות בחברה ההודית המודרנית. יש להם גם השפעה חזקה על הפוליטיקה כיום, דבר שמוליך, לדעת רבים, להפיכת המודרנה ההודית למסורת.
נדון גם בשינויים במערכת החינוך, שנועדו להתגבר על כמה מההטיות המסורתיות ולעזור למוסדות מודרניים דמוקרטיים לתפקד.
הדיון בשאלות של מגדר יעסוק בנטייה של תפיסות מסורתיות להנמיך את מעמדן של הנשים בחברה ההודית. גם הריטואלים הדתיים מנמיכים את מעמדן של הנשים ואף יוצרים היררכיה ביניהן.
מספר בעיות חברתיות הנוגעות לנשים והמאמצים כיום להתגבר עליהן יידונו בהרחבה.

בהודו מתקיימות מספר קהילות דתיות בדו-קיום במשך אלפי שנים. דו-קיום זה הביא לפיתוח מושג החילוניות כסובלנות לבעלי אמונות אחרות. הקורס יעסוק במיעוטים דתיים שונים בהודו, כולל היהודים, ותרומתם לעושרה התרבותי.
בה בעת , בעשורים האחרונים חלה גם מתיחות באותו דו-קיום, שאיימה להרוס את היחסים ההרמוניים בין הקהילות השונות. היחסים בין הקהילות הם מהגורמים החשובים ביותר בהחלטות לגבי אופי הקואליציות הממשלתיות, הן ברמה הארצית והן במדינות השונות. הקורס יזהה מגמות ביחסים בין הקהילות, הנוגעות לשיח העכשווי בהודו.
טיבו של החינוך בהודו הפך לשדה הקרב בין המצדדים בחילוניות לבין קבוצות הינדואיות פונדמנטליסטיות. בזמן שלטונה של המפלגה ההינדואית הלאומנית, נעשו מאמצים להתאים את החינוך ללאומניות ההינדואית. היתה לכך התנגדות עזה, אשר עדיין מתקיימת במדינות בהן המפלגה הלאומנית שולטת. הקורס יעסוק במערכת החינוך בהודו תוך התייחסות לתופעה זו.

בקורס זה נבחן מקרוב את ייצוגיה של האישה בתרבות ההודית הפופולרית (קולנוע, ספרות הודית מודרנית, מדיה ויזואלית) ובתרבות הקלאסית (שירה, מיתולוגיה, אמנות וסיפורי עם). לא פעם מתנגשים ייצוגים אלו עם הגדרותיה המסורתיות של האישה וחושפים בפנינו רגעים מרתקים ומכריעים בחייה. השיעורים יוקדשו להיכרות עם מספר צירים מרכזיים בחיי הנשים: אידיאל חיי הנישואין, הדילמה סביב מבחני הטהרה, סימני השאלה סביב מנהגי הסאטי (מוות באש) והדאורי (מוהר), חיי האלמנות ופרישותן של נשות המקדשים.

נושאים וקריאת חובה 1. האישה הקטלנית. דוגמה לגלגולי מוטיב מן המקרא ועד ימי הביניים (ממעשה גן עדן ועד הרמב"ם), בהלכה ובאגדה. השפעת שינויים באמונות ודעות על היחס לאישה, למיתה, להתאלמנות ולנישואין חוזרים. א' גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 475–478 2. על האירוסין כברית הדדית בספר הושע וההשוואה לשיטת חז"ל. מ"ע פרידמן, 'וענתה שמה כימי נעוריה (הושע ב:טז): "אישי אתה"', בר-אילן, טז–יז (תשל"ט), עמ' 32–36. 3. ספרות ימי בית שני. היחס לאישה, לנישואין ולגירושין אצל יהודי ייב, בספרות בית שני ואצל כת מדבר יהודה. 4. יחס חז"ל לפרישות ולנישואין. י' גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד – חיי החברה והרוח, ירושלים תשנ"א, עמ' 266–273. 5-6. קידושין ונישואין. המונחים, המוסדות והטקסים – שידוכין, אירוסין וקידושין, חופה, נישואין, ייחוד, עדים, שבע ברכות, גיל הנישואין, טענת בתולין. 7. פסול חיתון וממזרות. מיהו יהודי? 8. ממוהר לכתובה. מ"ע פרידמן, 'אישות ומשפחה, פרק לדוגמא — ממוהר לכתובה', בתוך: א"א אורבך (עורך), יד לתלמוד — פרקים לדוגמא, גבעתיים תשמ"ג, עמ' 59–63, 91. 9. הכתובה ותנאיה. מ"ע פרידמן,, 'הכתובות הארץ-ישראליות מתקופת הגאונים', תעודה א — חקרי גניזת קהיר (תש"ם), עמ' 57-82. 10. 'שלא עשני אישה'. מקומה של האישה בפולחן היהודי. 11. המעמד המשפטי של האישה בהלכה, דיני עדות, נכסים ועוד. 12. 'שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל'. הערה: יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

סילבוס ורשימה ביבליוגראפית 1. חיי המין: מצוות עונה, טהרת משפחה, פרייה ורבייה, תכנון משפחה מ"ע פרידמן, 'ההלכה כעדות לחיי המין אצל היהודים שבארצות האסלאם בימי הביניים: כיסוי הפנים ונישואי "מתעה" ', פעמים, 45 (תשנ"א), עמ' 89-107 [ללא הערות]. 2. אונס 3. בגידות אשת איש ואיש אישה 4. סטיות מן הנורמה. ההומוסקסואל והלסבית 5. פוליגאמיה ומונוגאמיה מ"ע פרידמן, ריבוי נשים בישראל – מקורות חדשים מגניזת קהיר, ירושלים תשמ"ו, עמ' 1-14 (ראש העמוד), 19-32. [ללא ההערות] 6. ייבום וחליצה מ"ע פרידמן, 'עכשיו אמרו מצוות חליצה קודמת למצוות הייבום', תעודה יג (תשנ"ז), עמ' 35-40, 43-52 [ללא ההערות]. 7. יחס חז"ל לגירושין 8. המחזיר גרושתו משנישאה מ"ע פרידמן, 'המחזיר גרושתו משנישאת וטומאת הסוטה והאנוסה', ספר הזכרון לרבי שאול ליברמן, בעריכת ש"י פרידמן, ניו יורק וירושלים תשנ"ג, עמ' 189-195, 199-207, 211-218 [ללא ההערות]. 9. זכויות האישה בגירושין, דין מורדת מ"ע פרידמן, 'גירושין ביזמת האשה בארץ-ישראל, מצרים וצפון אפריקה על-פי תעודות הגניזה', ממזרח וממערב, ב (תש"ם), עמ' 19-25. 10. האלמנה, העגונה והאלמן 11. ילדים והורים 12. המשפחה באגדה 13. אלימות במשפחה, שונות אברהם גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 373-397 (אלימות כלפי נשים). הערה: חובות הקורס: נוכחות בשיעורים, קריאת ביבליוגראפיה ומבחן. יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מרחב, מקום וסביבה הן שלש דרכי הסתכלות וחקירה שפותחו במהלך השנים בתחום הגיאוגרפיה האנושית. המרחב מבטא את ההסתכלות האובייקטיבית - את מערכת הקוארדינטות שבמסגרתה מתקיימת הפעילות האנושית. המקום מבטא את התחושה הסובייקטיבית והאינטימית שנוצרת בין אדם לביתו, שכונתו, עירו או ארצו, ואילו הסביבה היא התבנית - הסובב התרבותי-חברתי-פיסי שבמסגרתו, מבנהו וחוקיו מתקיימת הפעילות האנושית. לבד מהיותה דיסציפלינה בפני עצמה, הגיאוגרפיה האנושית מהווה גם את הבסיס התיאורטי של תכנון עיר ואזור. ולכן, המושגים מרחב, מקום וסביבה קשורים קשר הדוק אל שלש הגישות המרכזיות שפותחו במהלך השנים בתחום התכנון. המרחב קשור אל הגישה המכניסטית-הנדסית שתופסת את החברה וסביבתה הפיסית כמכונה משוכללת שניתן להנדס אותה; המקום קשור אל הגישה ההתנסותית בארכיטקטורה ותכנון שרואה בחוויה הישירה את נקודת המוצא לתכנון; ואילו הסביבה אל הגישה המערכתית התופסת את החברה, התרבות והסביבה הפיסית כשלם שהוא יותר מסכום חלקיו''. שלוש דרכי ההסתכלות הללו עברו במהלך המאה ה20- מהפך: במשך רוב רובה של המאה הם היוו את אבני היסוד של המודרניזם - את הבסיס לאמונה ולתקווה ביכולתו של האדם המודרני ליצור חברה, תרבות, מרחב, מקום וסביבות פיסיות טובים יותר. בשליש האחרון של המאה הם אבני המשחק של הפוסטמודרניזם - השלב החדיש של המודרניזם, או זה שלאחריו, שנכזב מן האידיאולוגיות והתקוות הגדולות ורואה במרחב, במקום ובסביבה משחקי מילים, ציטוטים וייצוגים - שעשועים אינטלקטואליים רגעיים, הווה מתמשך שאינו מוביל למטרות נשגבות. במהלך הקורס נבחן את שלוש דרכי ההסתכלות הללו ואת הדרך בה הן באות לידי ביטוי בתחומים השונים של הגיאוגרפיה האנושית ובהקשר לתכנון מרחב מקום וסביבה.

האדם ופעילותו במרחב אחראים במידה רבה לשינוי מתמיד של הסביבה וצביונה. ברובו, תהליך זה מונחה ומכוון התכתיב האנושי, שמושפע במידה רבה על ידי תופעות, תהליכים ושחקנים פוליטיים, כמו למשל המדינה. כיצד מעצבת הסביבה הגיאוגרפית תפישות ותהליכים פוליטיים וכיצד משפיעים תהליכים פוליטיים על דמותה של הסביבה אלה השאלות המרכזיות המעסיקות את הגיאוגרפיה המדינית. לברור סוגיות אלה יעסוק הקורס בהתפתחות ההגות העיונית בתחום, באופייה וטבעה של מדינת הלאום, בשאלת הריבונות, מעמד הטריטוריה וגבולות המדינה, במאבק על משאבים חוצי גבולות, בתמורות המתחוללות במערכת הפוליטית הגלובלית ובהשפעותיה על מדינת הלאום. הקורס יעסוק עוד בהיבטים בסיסיים של גיאוגרפיה כלכלית פוליטית.

מטרת המבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית הינה להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית אשר יהוו תשתית ללימודי המשך בתחום. הקורס יכלול את הנושאים הבאים:  יחסי אדם , חברה ומרחב  המקומי והגלובלי בהקשר חברתי ותרבותי  המתח שבין 'העצמי' ל'אחר' במחקר הגיאוגרפי  טבע ותרבות  זהויות חברתיות ותרבותיות והמרחב  העיר , החברה והתרבות בעידן הגלובלי במהלך הקורס נבחן את התפתחות המחקר הגיאוגרפי בכל אחד מהנושאים הללו תוך שימת דגש על ההקשר העכשווי שלהם ללימודי הגיאוגרפיה האנושית.

תרבות ניתן להגדיר כמכלול צורות חשיבה ודרכי פעולה אותם לומדים וחולקים בני האדם על מנת ליצור ולבנות קבוצה או קולקטיב בעלי מאפיינים ייחודיים. בהקשרו הגיאוגרפי, מתקשר מושג התרבות לתהליכים של מתן משמעות למקומות ספציפיים תוך ביסוס מנגנוני לגיטימציה לפעולה באותם מקומות. הדיון בעיר ובעירוניות בהקשרם התרבותי הוא בעצם דיון בפרט ובחברה העירונית. אין זהו רק שירטוט האנטומיה העירונית או תנועת בני האדם והסחורות בה, אלא יותר הדיון בפרקטיקות ובאורח החיים הייחודי אותם מאמצים הפרט או הקבוצה מעצם היותם תושבי העיר. פרקטיקות אלו נחשפות כאשר עוסקים בסטרוקטורות או בהיררכיה החברתית בעיר, במעמד ובתפקוד המוסדות הריבוניים, באמירה האדריכלית, בריתמוס חיי היומיום ובדרכי הביטוי של כל אלו באמצעות השיח או היצירה האמנותית והספרותית. מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט את הנושאים העכשוויים בהם מטפלת הגיאוגרפיה ההומניסטית בהקשרה העירוני-תרבותי תוך התמקדות בדרכי החשיבה ובאופני הייצוג השונים של האמנות והספרות. בתחילתו של הקורס נתוודע לשאלות היסוד של הגיאוגרפיה התרבותית, לאחר מכן נעסוק בדרכי הצפייה ושיטות הפרשנות השונות של הנוף תרבותי-עירוני, ובסופו של דבר נפנה לניתוח טכסטים ויצירות אמנות ישראליות ואחרות. באמצעות ניתוח הטכסט ונקיטת חשיבה רגישה וביקורתית, נוכל לזהות ולדון במתחים האופייניים לכל אחד מהנושאים הנבחרים הבאים: (1) מאבקים עירוניים ( דתיים, פוליטיים, חברתיים ואידיאולוגים ). (2) זהות עירונית מול זהות "לא עירונית" או זהות לאומית. (3) קידמה מול שימור מסורת. (4) מקומו ותפקידו של "האחר" או "השונה" דתית, חברתית ומגדרית. (5) סוגיית הפער החברתי: בורגנות מול מעמד הפועלים, תופעות הדרה ו"גטואיזציה" וכו'. (6) העיר כקולאג' ( collage ) תרבותי . (7) מרכז, שוליים וגבולות – קונקרטיים אך גם תפיסתיים. (8) מחזור החיים של מיתוסים עירוניים - היווצרותם וגם שקיעתם. (9) תושב העיר כ"שחקן" ביצירה התיאטרלית, הכוריאוגרפית, במוסיקה הקלה, במוזיקה הקלאסית ובאופרה ועוד. חובות הסטודנטים: השתתפות בדיונים על סמך חומר הקריאה. בסיומו של הקורס תוגש עבודה שנושאה יגובש אחר תיאום עם המרצה. חובת הנוכחות בשיעורים הינה בהתאם לתקנות האוניברסיטה. ביבליוגרפיה נבחרת: גוברין, נורית. 1988. כתיבת הארץ-ארצות וערים על מפת הספרות העברית. ירושלים, כרמל. גורביץ, דוד. 1997. פוסטמודרניזם-תרבות וספרות בסוף המאה העשרים. תל-אביב, דביר. וירט-נשר, חנה. 2001. מפתחות העיר-הרומן האורבני במאה העשרים. תל-אביב, המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד. חבר, חנן. 2000. "לא באנו מן הים: קוים לגיאוגרפיה ספרותית מזרחית". תיאוריה וביקורת 16: ע"ע 181-195. לוי, זאב. 1986. הרמנויטיקה. תל-אביב, ספריית פועלים. עפרת, גדעון. 1993."שתיקת הדגים: מקומי ואוניברסלי בשיח האמנות הישראלית". תיאוריה וביקורת 4: ע"ע 105-122. עפרת, גדעון. 2000. "נופי ארץ-ישראל". קובץ נופי ארץ ישראל. ע"ע 132-140. צורן, גבריאל. 1997. טקסט, עולם, מרחב: דרכי ארגונו של המרחב בטקסט הסיפורי. המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אונ' תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד. Agnew, J. 1993. "Representing space" in: Duncan, J. & D. Ley, Place, Culture, Representation. London, Routledge. pp. 251-271. Brosseau, M. 1994. "Geography's literature". Progress in Human Geography 18(3): 333-353. Cosgrove, D. & P. Jackson. 1984. "New directions in human geography". Area 19(1): 95-101. Crang, M. 1998. Cultural Geography. London, Routledge. Mitchell, D. 2000. Cultural Geography-a Critical Introduction. Malden, Blackwell. Pocock, D. 1993. "The senses in focus". Area 25(1): 11-16. Porteous, J.D. 1985. "Literature and the humanist geographer". Area 17(2): 117-122. Schnell, I. 1997. "Nature and environment in the Socialist-Zionist pioneers perceptions: a sense of desolation". Ecumene 4/1: 69-85.

מטרת הקורס
קורס מבוא לתכנון ערים, הסוקר את התפתחות החשיבה התכנונית, בניית הלגיטימציה לתכנון והתפתחות כלי התכנון המוכרים. הקורס עוסק בדילמות המעסיקות את התיאוריה והפרקטיקה בתחום התכנון ובקונפליקטים התכנוניים בני זמננו.

נושאי הלימוד
1. התפתחות החשיבה התכנונית: התפתחות רעיונות של תכנון אוטופי, על רקע המציאות של ערי המהפכה התעשייתית. מודרניזם ורטוריקה רציונלית בבסיס התכנון הרציונלי (לה קורבוזיה ואמנת אתונה; התכנון המדעי; תכנון מערכתי ועוד). הקמת 'מערכת התכנון' המודרנית והתבססותה. הביקורות המוקדמות על תכנון הערים והשתלבותן ב'תיאוריה התכנונית'.
2. הפרקטיקה של התכנון: הליך התכנון. כלי התכנון. המבנה האדמיניסטרטיבי והמעמד החוקי של התכנון. הכרות בסיסית עם מבנה מערכת התכנון בישראל.
3. חשיבה ביקורתית בתכנון: התכנון ככלי שלטוני; תכנון ומערכת היחסים הכלכלית-חברתית בתוכה הוא נטוע; הדילמה התכנונית של הפוסטמודרניזם.
4. העידן הפוסט-ביקורתי בתכנון: התכנון המתקשר; החזרה אל התכנון האיכותני; ניו-אורבניזם.

הגיאוגרפיה העירונית עוסקת בהיבטים מרחביים רבים ומגוונים של התופעה המרחבית הנקראת "עיר", על כל גווניה וסוגיה. הקורס מעניק מערכת מושגים בסיסיים להבנת העיר והמערכת העירונית הארצית והעולמית, במטרה ליצור בסיס ידע לקורסים ולימודי המשך בתחום. נושאי הקורס: • גיאוגרפיה עירונית, תחומי עיסוקה וקשריה עם ה"גיאוגרפיות" השונות. • מה זאת עיר? הגדרות, גישות (עירוניות, תהליך עיור, עיירה, עיר, פרבר, מטרופולין, קונאורבציה, מגלופוליס). • העיור בעולם: התפתחות, תפרוסת, מאפיינים • מערכת עירונית - URBAN SYSTEM - הבסיס הכלכלי של עיר - עיר ועורף - מדרג עירוני: חוק סדרי גודל, עיר ראשה - מערך ישובים במרחב והיווצרות המערכת העירונית (תיאורית המקומות המרכזיים) • מרחבים מטרופוליניים ופירבור • גלובליזציה וערי עולם • העיר כמערכת – CITY AS SYSTEM - מבנה עירוני ושימושי קרקע בעיר - מודלים לניתוח מבנה עירוני - מע"ר מסחר ומגורים בעיר - אזורים חברתיים בעיר - החיים בעיר: להיות עירוני - נוף עירוני ודימוי עירוני - תהליכי פירבור והשפעתם על העיר • שונות עירונית בעולם

מטרת הקורס להעניק כלים בסיסיים להבנת התופעות המרחביות הנקראות "עיר" ו"פרבר" בדגש על העולם המערבי וישראל. הקורס עוסק במבנה ומאפיינים של ערים ופרברים בעידן המודרני והפוסט-מודרני, התמורות שעברו במהלך המאה ה-20 וה-21, ובהשפעתם של גורמים שונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים, תכנוניים) על צורתם ותיפקודם. נושאי הקורס: • קריטריונים לניתוח עיר ופרבר. • מבנה עירוני: גישות שונות לניתוח עיר (מורפולוגיה, אקולוגיה, יחסי כוח כלכליים ופוליטיים), מודלים עכשוויים של מבנה עירוני, מאפייני מערכת שימושי הקרקע בעיר והגורמים המשפיעים עליה. • אזורי המסחר בעיר: הקשר בין מבנה עירוני למיקום גורמי מסחר בעיר, מודלים מוקדמים ועכשוויים לניתוח תפרוסת המסחר בעיר, תמורות במיקום ומאפייני המסחר בעיר. • עסקים בעיר: לונדון ופריז כדוגמא לשינויים והתמורות שהתרחשו במבנהו ובמיקומו של מרכז העסקים הראשי (מע"ר - CBD) בעיר והשפעתו על העיר כולה. כמו כן: כיצד מודדים את תחום השתרעותו המדוייק? • גישות תכנוניות מוקדמות: סקירת גישות תכנוניות דומיננטיות מתחילת המאה ה-20 עד שנות ה-70' והשפעתן על מבנה ומראה העיר כמו גם התפתחות הפרברים: "האוסמניזציה", סיטי ביוטיפול, עיר גנים, אִיזוּר, יחידות שכנות, ,העיר העכשווית, שיכונים ציבוריים, שיקום שכונות, ועוד. • גישות תכנוניות פוסט-מודרניות משנות ה-70' עד היום: הרקע לצמיחתן של גישות כגון New Urbanism, Urban Renaissance, Postmodernism לתכנון והבנת העיר, והשינויים שנוצרו במבנה, תיפקוד ומראה העיר. • פירבור וזחילה עירונית: הסיבות והגורמים לתהליך הפירבור (בדגש על ארה"ב וישראל), כיצד השפיע התהליך על העיר (Urban Decay), מאפיינים צורניים, חברתיים ותרבותיים של פרבר מערבי, יתרונותיו וחסרונותיו, תופעת הזחילה עירונית Urban Sprawl)) והגישות שצמחו למניעתה (Smarth Growth ועוד) • מורפולוגיה עירונית ונוף עירוני: מהי מורפוגנטיקה עירונית, כלים לניתוח מורפולוגיה ונוף עירוניים, איפיון סוגים שונים של נוף עירוני, הקשר בין מבנה עירוני ונוף עירוני, תמורות בנוף העירוני.

תיאור הקורס: לימוד והכרה של המערכות הגלובליות הקשורות לחי על כדור הארץ ולסביבת האדם. ומתוך כך, לימוד התופעות העיקריות המשפיעות על איכות הסביבה ברמה הגלובלית, האזורית והמקומית, המנגנונים המפעילים אותם והשלכותיהם העתידיות.

מטרות הקורס:
הקניית ידע והבנה של נושאי סביבה תוך הדגשת התלות הדדית ויחסי הגומלין בין מערכות טבעיות ומערכות אנושיות תוך הדגשת הגורם האנטרופוגני כמתערב בסביבה הטבעית ויכולתו לגרום לשינויים מערכתיים מהרמה המקומית דרך הרמה האזורית ועד הרמה הגלובלית.

פירוט תכני הקורס:
1. מבוא והגדרות יסוד: גידול אוכלוסיית האדם, כושר הנשיאה של כדור הארץ וניצול משאבי הסביבה, טביעת הרגל האקולוגית.
2. אטמוספרת כדור הארץ; מבנה והרכב, שינויים אנטרופוגניים וטבעיים לאורך ציר הזמן.
3. אפקט החממה, החור באוזון, התחממות כדור הארץ ותרחישים עתידיים.
4. זיהום אוויר; סיווג המזהמים העיקריים, מקורות והשלכות בריאותיות. גשם חומצי.
5. בעיות סביבתיות של ניצול אנרגיות מתכלות ושיטות להפקת אנרגיה אלטרנטיבית.
6. השפעת הצמחייה על אקלים כדור הארץ והשפעת השמדת יערות הגשם על אקלים העולם, פגיעה במינים אנדמיים, בעיות של ארוזיה ואובדן קרקעות.
7. תהליכי מדבור ואנטי מדבור.
8. המגוון הביולוגי והתדלדלותו.
9. מטרדי רעש וזיהום רעש.
10. בעיות אשפה, טיפול בפסולת מוצקה ומחזור.
11. משאבי המים – בעיות כמותיות ואיכותיות.
12. עיור, בינוי ערי מגלופוליס ובעיות סביבתיות של המרחב האורבני.
13. פוליטיקה וסביבה, התנועה הסביבתית, פרוטוקול קיוטו כמקרה מבחן

דרכי ההוראה והלימוד:
שעורים פרונטליים, וסיור.

חובות הקורס:
השתתפות בשעורים על פי התקנון, הגשת תרגילים ועמידה בבחינת סוף קורס.

שקלול הציון:
20% תרגילים, 80% בחינת סוף קורס.

ביבליוגרפיה:
Botkin, D.B., Keller, E.A. 2000. Environmental Science- Earth as a Living Planet 3rd ed. John Wiley & Sons, Inc.
Brown, L. et al. (ed). 1984 – 2004. State of the World. Worldwatch Institute Publication [www.worldwatch.org).
Brown, L. et al (ed). 1992 – 2003. Vital Signs. Worldwatch Institute Publication.
Encyclopedia of Environmental Biology. San Diegio, Ca.: Academic Press, 1995.
Fraser, E.D.G., Mabee, W. and Slaymaker, O. 2003. Mutual vulnerability, mutual dependence: The reflexive relation between human society and the environment. Global Environmental Changes. 13:137-144.
Goudie, A. 2000. The Human Impact on the Natural Environment. Cambridge, MA, MIT Press.
Harvey, L.D., 2000 Global Warming- The Hard Science, Pearson Education Limit, London.
Houghton, J.T., Dind, Y., Griggs, D.J., Noguer, M., van der Lindem, P.J., Dai, X., Maskell, K., Jonson, C.A., 2001, Climatic Change 2001: The Scientific Basis, The Intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
Metz, B., Davidson, O., Swart, R., Pan, J., 2001, Climatic Change 2001: Mitigion, The intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
McCarthy, J.J., Canziani, O.F., Leary, N.A., Dokken, D.J., White, K.S., 2001, Climatic Change 2001: Impacts, Adaptation, and Vulnerability, The Intergovernmental Panel on Climatic Change. Cambridge University Press, Cambridge.
McGraw-Hill Encyclopedia of Environmental Science and Engineering. New York: McGraw Hill, 1993.
Miller. G.T. 1996. Living in the Environment – Principles, Connections and Solution 9th ed. Wadsworth Publ Co.
Nebel, B. J., Wright, R.T.1996. Environmental Science- the Way the World Works. New Jersey: Prentice Hall.
Pickering, K.T., Owen, L.A., 1994, An Introduction to Global Environmental Issues, Routledge, London.
Raven, P.H. 1995. Environment. Saunders College Publ.
קלצ'קו, שרה 2004. עוברים לירוק. תל אביב: הוצאת מעלות.

נושא השטחים הירוקים והגנים בעיר ומחוץ לה ראוי להתייחסות בין-דיסציפלינארית הכוללת היבטים גיאוגרפיים, היסטוריים, תרבותיים, אסתטיים, וכלכליים ביניהם מתגלות השפעות הדדיות. הקורס מציע ראיה בין-דיסציפלינארית המעמידה את ההיבט הגיאוגרפי במרכז. מטרת הקורס היא לתת לתלמיד כלים להבין את התפתחות ההקצאה של שטחים ירוקים במדינות המפותחות, להבין את תפקידיהם של השטחים הירוקים במרחב המודרני ואת העקרונות של עיצובם. כמו כן ילמדו כלים לניתוח הערך הכלכלי של שטחים ירוקים. לבסוף תיבחן השאלה כיצד ניתן לרתום את הידע הזה לגיבוש מדיניות כוללת ומאוזנת של הקצאה ועיצוב של שטחים פתוחים, חורש וגנים. • מצב קיים: סקירה היסטורית - החל מהמאה ה-17 ועד היום לנוכח התהוות המדינה המודרנית. התפקידים של שטחים ירוקים והערכתם האסתטית. • השפעת תהליכים כלכלים על עיצוב והתפתחות שטחים ירוקים במרחב הציבורי. הצגת כלים כלכליים להערכת ערכם של שטחים ירוקים. התיאוריה של "מדינת הרווחה" ומעמד השטח הפתוח (לא נדרש ידע קודם בכלכלה). שיטות לאמידת התועלת הכלכלית של שטחים ירוקים וסקירת הכלים ליישום והתוויית מדיניות בארץ ובעולם. יזמות ופיתוח גנים, פארקים ושטחים ירוקים. כמו כן יכלול הקורס: סיור משותף (במהלך הקורס) וניתוח שני פארקים נבחרים: תפקידיהם, המבנה המרחבי-אסתטי ואמידת תרומתם החברתית. סדנת יישום לקראת סיום הקורס: עבודה בקבוצות על אמידה לצורכי תכנון, של ערכים חברתיים, קהילתיים אסתטיים וכלכליים של שטח ירוק שנבחן בסיור.

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford