Popular sciences and science education for children in the Hebrew culture during the 18th and the 19th centuries

הקורס יבחן את חדירתם של רעיונות מדעיים ותכנים מדעיים לתרבות היהודית והעברית, מסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19, ובדרכי הפצתו של המדע הפופולרי בתרבות היהודית המודרנית. דגש מיוחד יושם על החינוך המדעי של ההשכלה היהודית, כפי שבא לידי ביטוי בספרי לימוד, כתבי עת, ספרי קריאה ועוד. ידע מדעי פופולרי בתחומי הביולוגיה, הפיסיקה, הרפואה, הגיאוגרפיה, הטכנולוגיה והאסטרונומיה (ועד לטקסטים שנושקים למדע בדיוני), טקסטים המתארים בעלי חיים, כוכבים ויצורים המצויים עליהם, וכן סיפורים על מגלים וממציאים – כולם ייבחנו מן ההיבט ההיסטורי-תרבותי: מהם מקורותיו של הידע המדעי, אילו שינויים נעשו בו במעבר מן התרבות הלא-יהודית לתרבות היהודית, ומה ניתן ללמוד מן הטקסטים הללו על התפקיד שמילא המדע הפופולרי והחינוך המדעי שניתן לילדים ולבני נוער יהודים בתהליכי המודרניזציה של העולם היהודי.

From negation of the Diaspora to negation of the “negation”: junctures in the public discourse of the issue of Jewish identity:

קורס זה יעסוק בבחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. הקורס יעסוק במקורות ובמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
מטרות הקורס:
1.לחשוף בפני הסטודנטים דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן.
2.פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית.
3.תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה.
4.הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית.
פרקי הנושא:
א.צמיחתו של אתוס שלילת הגולה:
1.הציונות כהיפוכה של היהדות ("הדרשה"- הזז).
2.המרד בעולם ההורים – עולם הגלות.
3.אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש.
4.הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
5.פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי.
ב.שלילת השלילה – צמתים בויכוח:
1.הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית".
2.ועידת הסופרים – 1958, 1960.
3.חוגים וקבוצות שיצאו כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לחפש דרכים חדשות לזיקה למורשת:
א.החוג הדתי
ב.חוג אמנה
ג.חוג מבקשי דרך
ד.שדמות
ה.פרוזדור
ו.פתחים
ז.יוסף שכטר והשכטריסטים
4.שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח".
5.מלחמת ששת הימים.
6.התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, מקראות, מצגות, חניכה אישית, עבודה בקבוצות, הכנת פרוייקטים אישיים וקבוצתיים.
חובות התלמיד:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס.

The Formation of a Secular Culture: Festivals and Carnivals in Eretz Israel and in Israel
במסגרת הקורס נעסוק בתהליכי ההתחדשות שעברו על פסטיבלים וקרנבלים, השייכים למחזור השנה היהודי, בתקופת העליות הראשונות לארץ-ישראל. נדון בעיצובן מחדש של מערכות הסמלים של החגים, ובאופן שבו סייעו לזירוז התהוות הזהות הלאומית-חילונית אצל הקבוצה היהודית המחדשת את חייה בארץ-ישראל. נבחן את מאפייניו המשתנים של מחזור השנה היהודי עד ימי ההווה בישראל המודרנית.

In this course we will discuss the renewal process of festivals and carnivals , that are part of the yearly cycle, during the first Aliyot to Eretz Israel. We will explore the reformation of the holidays’ symbolic systems, and the way they accelerated the formation of the national secular identity of Jewish ideological groups in Eretz Israel. We will examine the changing characteristics of the yearly cycle to the present day in modern Israel.

ETHIOPIAN JEWS IN ISRAEL: PAST, PRESENT AND FUTURE
הקורס מהווה הזדמנות להכרות שיטתית של ההבטים המרכזיים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
כמו גם משלב לימוד של מיומנויות לימוד אקדמיות.
נעמוד על ציוני דרך בתולדות הקהילה המהווים חלק בלתי נפרד מהזיכרון והזהות הקולקטיבית של בניה העוברים מדור לדור. נעמיק בהבנת הסוגיות המרכזיות של נשים, גברים נוער וצעירים בני הקהילה.
נעסוק בדילמות של הבניית זהות ישראלית-אתיופית ואתגר ההשתייכות לחברה הישראלית.
בקורס נשלב קריאה של ספרים ומאמרים ונצפה בסרטי וידיאו.
חובות הקורס
השתתפות בכל השיעורים חובה. נוכחות פעילה בשיעורים, קריאה של הטקסטים המפורטים בסילבוס והכנתם לדיון בכיתה. הגשה של מטלה אחת במהלך הסמסטר ומטלת סיכום בסיום הסמסטר.
הערכת סטודנטים
מטלה ראשונה: 30% מהציון הכולל
מטלה שנייה: 60% מהציון הכולל
השתתפות פעילה בשיעורים: 10%

Eat and grow: Food in children's literaure

מבנה הקורס:

שיעור 1: מבוא - אוכל, טקסט ומשפחה

•לקרוא את הארוחה כטקסט: המזון כמצפין, נושא ומוסר אינפורמציה חברתית, לאומית ומגדרית
•המזוהם, הטמא והאסור: חוק, תשוקה ומנהגי אכילה
•מעמד המזון בתא המשפחתי
מקורות:
מרי דגלס, התועבות בספר ויקרא, מתוך טוהר וסכנה, רסלינג, 2004, ע' 67-81.
רולאן בארת, הסטייק והצ'יפס, מתוך מיתולוגיות, בבל, 1998, ע' 99-101.
Claude Levi Strauss, The Culinary Triangle, Food and Culture: A Reader, ed. C. Counihan and P. Van Estrik, Routledge, 1997, p. 28-35.
שעורים 2-3: הארוחה על הספה - אוכל, ספרות ילדים ופסיכואנליזה
•מזון, אהבה וזיגמונד פרויד – התשוקה האוראלית ותסביך אדיפוס
•קריאה וניתוח המעשייה "הנזל וגרטל"
מקורות:
האחים גרים, הנזל וגרטל, מתוך האחים גרים מעשיות, ספריית פועלים, 1994, ע' 52-58.
ברונו בטלהיים, הנזל וגרטל, מתוך קסמן של אגדות, מודן, 2002, ע' 129-134.
זיגמונד פרויד, התפתחות הליבידו וארגון המיניות, מתוך מבוא לפסיכואנליזה, דביר, 1988, הרצאה כא', ע' 219-232.
זיגמונד פרויד, פשר החלומות, יבנה, 1969.
שעורים 4-6: שוקולד וקפיטליזם
•הממתק כסמל תרבותי
•צ'רלי, מארקס והשוקולדה – טיול במפעל לייצור ממתקים וילדים.
מקורות:
מרוין הריס, החזיר המשוקץ, מתוך פרות קדושות וחזירים משוקצים, מסדה, 1987, ע' 54-71.
קרל מארקס, פרידריך אנגלס, המניפסט הקומוניסטי, מתוך המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן, ערך בנימין כהן, הקיבוץ המאוחד, 2003, ע' 37-65.
רואלד דאל, צ'רלי והשוקולדה, זמורה ביתן, 2005.
שיעורים 7-8: קולוניאליזם קולינרי
•לחנך את הקניבל – "ברמלי" מאת קורניי צ'וקובסקי
•מה אוכל טרזן מלך הג'ונגל
מקורות:
בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות, האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
הומי ק. באבא, שאלת האחר: הבדל אפליה ושיח קולוניאלי, בתוך קולוניאליות והמצב הפוסט-קולוניאלי, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2004.
אדוארד סעיד, אוריינטליזם, עם עובד , 2000.
קורניי צ'וקובסקי, ברמלי, עם עובד, 1990.
אדגר ריס ביראוס, טרזן מלך הקופים, מ.מזרחי, 1972.
שעורים 9-10: לגדל את אמא – הארוחה המגדרית
•קריאה משווה "שבעה אכלנים משונים" מאת מרי אן הוברמן לעומת "אבא עושה בושות" מאת מאיר שלו
•מי מבשל ומה בספר "ילדים מבשלים"
נעמי וולף, הפרק "דת" מתוך מיתוס היופי, הקיבוץ המאוחד, 2004, ע' 93-102.
קייט מילט, תאוריה של פוליטיקה מינית, מתוך ללמוד פמיניזם – מקראה, הקיבוץ המאוחד, 2006, ע' 67-107.
מרי אן הוברמן, שבעה אכלנים משונים, הד ארצי, 1998.
מאיר שלו, אבא עושה בושות, כתר, 2000.
רות סירקיס, ילדים מבשלים, הוצ' רות סירקיס, 2000.
שעורים 11-12: יתושים ברוטב וקציצות יענים – על נורמות תרבותיות וערעורן
•קריאה בקטעים נבחרים מתוך "שלושים וחמישה במאי" מאת אריך קסטנר
•לאכול או לדבר – דלז קורא את "עליסה בארץ הפלאות"
אריך קסטנר, 35 במאי, אחיאסף, 1980.
לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, הספריה החדשה, 1997.
Gilles Deleuze, The Logic of Sense, Continiuum, 2004, p.29-51.
שעור 13: סיכום
דרישות הקורס: נוכחות בשיעור, קריאת החומר הנדרש, עבודת אמצע סמסטר (30%), מבחן (70%).

Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies 1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. * קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

Culture and Nationality in Children’s Literature

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר.
הקורס יתמקד בטקסטים ספרותיים בשפה העברית (מקור ותרגום), שהוצעו לילדים ולנוער בישראל בשלבים שונים של גיבוש התשתית התרבותית הישראלית והיהודית; זאת, לנוכח מקורותיהם של הטקסטים המתורגמים ותוך השוואה עם שלבי גיבושן של אומות אחרות.

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפנייה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים והסטודנטיות:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

Spinoza and Mendelssohn : The question of the Modern Jew

המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. כיצד יש להבין את היהודי לאחר המהפכה הרציונליסטית-מדעית? איזה מעמד יש להקנות לכתבי הקודש? כיצד ניתן לפשר בין האוניברסליות של האמת לבין המעמד הסינגולרי של היהודי (היותו "עם נבחר")? מהי מקומה של ההתגלות במסגרת השיטות הפילוסופיות המודרניות? שפינוזה ומנדלסון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : הם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, וחקרו אותן לעומקן בהגותם, תוך נסיון לפתור אותן, כל אחד בסגנונו הוא ובדרכו. בגישה המקורי שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האפשרויות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, אשר עמדו לנגד עיניהם של מרבית ההוגים היהודים המודרנים, עד לימינו אנו.
בקורס ננסה להתחקות אחר שתי אפשרויות פונדמנטליות אלו, וכך לקנות הבנה מעמיקה יותר של המודרניות של היהודי.

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו.

Between the New Jew and Juvenile Delinquents: Ideology, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה

קורס זה עוסק בתפיסות אידיאולוגיות ומקצועיות מרכזיות שעיצבו את החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט בעיקר ביחסה אל ילדי שוליים. נדון באתוס של היהודי החדש ובמרכזיותו בשיח הציוני. נעמוד על מרכזיותם של הנשים ושל ארגוני הנשים ביצירתן של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ביישוב החדש ונדון בנסיבות החברתיות והתרבותיות שניתבו את הנשים לתחומים אלה. נדון במרכזיותה של ההיגיינה הרוחנית והפיזית בטיפול בילדים בכלל, ובילדי שוליים בפרט. נעסוק בגיוסה של הפסיכואנליזה לשרות הרעיון הציוני בכלל ולטיפול בילדים עזובים בפרט. נעסוק בתפיסות עדתיות העולות מן הטיפול בילדי שוליים בתקופה.

Jewish Women in the State of Israel (The First Decade)
התמודדותה של החברה הישראלית עם שאלת שילובן של נשים (שאלת מעמד האשה במדינת ישראל) נפתרה לכאורה באמצעות הצהרה על שוויון זכויות דה יורה, לפיה נשים התקבלו ומתקבלות כשוות ערך בחברה הישראלית; שוויון זכויות זה לא היה דה פקטו, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה חברתית. הנחת היסוד היתה שכל אשה בישראל היא אם, בפועל ובפוטנציה; בהתאם, תועלו נשים למקצועות שביסודם טיפול, שירות, חינוך וסיעוד, בדרך כלל כמשרה חלקית, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו.
מטרתו של הקורס לבחון את מעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים יהודיות בחברה ובתרבות הישראלית בשנים הראשונות למדינת ישראל, על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים ודיונים בכנסת ועיתונות התקופה, ולאור המחקר הביקורתי בנושא.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; פרזנטציה בכיתה – 20%; בחינה -70%.

Writing History for Children

לטקסטים המופנים לילדים ולנוער תפקיד מרכזי בעיצוב תודעתו ההיסטורית של הדור הצעיר. באמצעות התמקדות בטקסטים לילדים ולנוער שבמרכזם תיאור של העבר ההיסטורי נבחן כמה מבעיות היסוד של הכתיבה ההיסטורית בכלל ושל הכתיבה ההיסטורית לילדים בפרט. בין היתר נעמוד על הדומה והשונה בין כתיבה היסטורית ספרותית לילדים לכתיבה היסטורית מידעית לילדים; נבחין בהבדלים בין כתיבה היסטורית לילדים לכתיבה היסטורית למבוגרים; נבחן את המודלים הטקסטואליים המקובלים להצגת העבר לילדים; נדון בהשפעותיהן של הפוליטיקה והאקטואליה על הכתיבה ההיסטורית לילדים ולבסוף נעמוד על התמורות שחלו בעשורים האחרונים בתמונת העבר המוצגת לילד ובאמצעים להבנייתה.
בקורס נעסוק בטקסטים לילדים ולנוער שראו אור בארץ בעשורים האחרונים והם מתמקדים בהתיישבות הציונית בארץ ישראל ובתקופת המדינה. בצד הטקסטים הספרותיים-בלטריסטיים (כמו הרומן ההיסטורי) נעסוק גם בטקסטים מידעיים (ספרי לימוד, אנציקלופדיות וכד').
בקורס נקרא את ספריהם של דבורה עומר, גלילה רון-פדר, גילה אלמגור, סמי מיכאל ואחרים.

חובות הקורס: נוכחות פעילה בכיתה, קריאה של טקסטים ספרותיים וחומרים הביבליוגרפיים, הגשת עבודה מסכמת.

Judaism(s) in the New-Age: Multicultural Crossroads

תופעה חדשה תופסת בעשורים האחרונים תאוצה גוברת בעולם המערבי תחת כותרת הגג "העידן החדש". לתופעה זו פנים וביטויים רבים – תנועה חברתית, התעוררות רוחנית, ביקורת תרבות ואלטרנטיבה לממסד (הן הממסד הדתי והן מוסדות חילוניים שונים), תורות ומדעים חדשים ועוד. תופעה זו משפיעה באורח מכריע בשדות התרבות השונים בעולם כולו, ובעשור האחרון משגשגת תרבות העידן החדש גם בישראל, חלקה ב"ייבוא" של תופעות הקיימות בעולם המערבי, וחלקה בסינתזות חדשות המייצגות את האופי היהודי-ישראלי הלוקלי. תופעות אלה מעוררות עניין רב ובעלות השפעה פוטנציאלית אדירה על החברה הישראלית, הזהות היהודית, הערכים והשיח המובילים ועוד.
בקורס יילמדו מאפיינים כלליים של תרבות העידן החדש, תוך התמקדות במפגש הבין-תרבותי עם קהילות וגישות יהודיות בישראל ובעולם. תיערך סקירה של מפגש זה – היקפו, דוגמאות לטיפוסים הנוצרים במפגש, תורות ופרקטיקות חדשות, מקבילות בעולם הנוצרי, ועוד. יוצגו תוצרים תרבותיים חדשים המבטאים – או מתמודדים עם – מתחים שונים הנוצרים במפגש זה. כך, למשל, יידונו ההבדלים בין העידן החדש היהודי-ישראלי לבין תופעות יהודיות ניו אייג'יות אחרות שנוצרו ברחבי התפוצות בעשורים האחרונים. סוגיות לדוגמה: פתרונות שונים למתח שבין ערכים גלובליים ואוניברסליים לבין לוקליוּת ופרטיקולריות, השיח בנוגע לממסד הדתי מחד גיסא ולמגמת החילון מאידך גיסא, תפיסות חדשות אודות מקומו הייחודי של עם ישראל בין משפחת העמים, טקסטים המתייחסים לפרקטיקות הלכתיות מסורתיות, לוח השנה האלטרנטיבי, מיתוסים חדשים על תולדות עם ישראל, ועוד.
חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה.

Judaism and Jews in the Cradle of Modernism

זיגמונד פרויד, פרנץ קפקא, גרשם שלום וולטר בנימין הם יהודי אירופה ששינו את פניה של התרבות המערבית במודרנה ובו בזמן חידדו את השינויים שבזהות היהודית המודרנית . השורשים של אישים אלה נעוצים בחשיבה של כמה דמויות מהעבר, כגון שפינוזה – "היהודי החילוני הראשון", משה מנדלסון – המשלב רציונאליזם עם רעיון הפלורליזם הדתי – ורחל פרנהגן ושאר מנהלות הסלונים של ברלין, המנסות להגשים את חלום ה"סימביוזה" היהודית- גרמנית, אשר התברר בבוא הזמן כחלום כוזב ותובע קורבנות. פרויד, קפקא, שלום ובנימין שאלו את השאלות שממשיכות להטריד גם בימינו את האדם היהודי ואת האזרח הישראלי. בראש ובראשונה מהדהדת בהגותם שאלת הלגיטימיות של האופציה הדתית, שאלת הסבלנות, שאלת הקיום המשותף של חילוניים ודתיים ושאלת ההפרדה בין דת ומדינה. נושאים אלה ידונו בקורס.

The Feminine Life Cycle in The Jewish Traditional Society and in The Israeli Modern Society
תיאור הקורס:
במסגרת הסמינר נעסוק במאפייניהם של טקסי המעבר של מחזור החיים הנשי (מלידה ועד מוות) בחברות יהודיות מסורתיות ובאופן שבו מתקיימים אותם טקסים בחברה הישראלית המודרנית. במרכז דיוני הסמינר יעמדו עיונים בקולות נשיים, שנובעים מתוך המערכת הטקסית הזאת, ובשדרים שהם מעבירים.

In this seminar we will discuss the rites of passage of feminine life cycle (from birth to death) in traditional Jewish societies and in the modern Israeli society. Central to the seminar will be a discussion of women voices coming out of this ceremonial system and the messages they transmit.

Philosophy and Victims
הקורבן והמחשבה הפילוסופית
תאודור אדורנו, ז'אן פרנסוא ליוטר ותפיסת הקורבנות בתרבות הישראלית

הסמינר יכול לשמש את תלמידי ההקבצים: 'פוסט-מודרניזם', 'צדק חברתי', 'היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות' 'פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי הרוח' ויהדות.

אין דרישות מוקדמות, אולם על המשתתפים לקחת בחשבון את העובדה שרוב הביבליוגרפיה הראשונית כתובה באנגלית לא קלה. לפני כל שיעור תינתנה שאלות מנחות לקריאה של החומר הביבליוגרפי והמשתתפים ידרשו לתת עליהן את הדעת כהכנה לשיעור. במהלך הסמינר נגבש מספר שאלות הנוגעות לקשר בין עמדת הקורבן, מחויבות לאחר לתפיסת המציאות, וסביב שאלות אלו יכינו המשתתפים את עבודות הסיום (אפשר: תוך שיתוף פעולה הדדי).

אדורנו מפתח פילוסופיית ידע, על-פיה המודעות למה שנותר מחוץ לקטגוריות הניתוח מערערת מבנים נפשיים של זהות, ומשנה את העיקרון המארגן את פעולת מערכות התפיסה הקוגניטיביות. למודעות זו מעמד מרכזי בתהליכי התפיסה: חסרונה יחרוץ את גורלו של השיח, כמו גם של הסובייקט התופס את המציאות באמצעותו, לחזרה כפייתית ולניתוק מן 'המציאות', קיומה של המודעות למה שנותר בחוץ יוביל את השיח, והסובייקט המודע, להתפתחות ולשינוי. לאור הבחנותיו אלו של אדורנו נשאל: "האם יכול הקורבן לתפוס את עמדת הפילוסוף?" דיון זה יוביל אותנו להשתמעויותיו של סיפור העקדה בתרבות הישראלית. בחלק השני של הקורס נבחן כיצד מחלחלים רעיונותיו של אדורנו לדיפרנד של ליוטר. נעיין לאור דיון זה במושג 'הקורבן' הליוטרי וננסה להבין אילו הכרעות גוזר דיון זה על תהליכי גיבוש הזהות היהודית בארץ ישראל שלאחר השואה.

מאז שחר ההיסטוריה נחשבו הנעורים כשלב מעבר בתהליך התפתחותו של האדם הבוגר.
במאה הי"ט, על רקע תהליכי המהפכה התעשייתית, העיור והתפוררות המשפחה הרחבה, היו הנעורים לתופעה אנטרופולוגית וסוציולוגית. בראשית המאה העשרים הנעורים היו גם למגזר תרבותי ונוצר המושג "תרבות הנוער". על בסיס ההתפתחויות הללו צמחו בראשית המאה העשרים תנועות הנוער שהתמיינו מראשיתן ל"תנועות הנוער החופשיות" ותנועות צופיות.

תנועות הנוער היהודיות נוצרו בצל תנועות הנוער הכלליות והתמודדו עם שלושה תהליכים שהופיעו במקביל בציבור היהודי במזרח אירופה: א. מודרניזציה וחילון; ב. הופעת הלאומיות היהודית המודרנית. קרי, הציונות; ג. אידיאולוגיות חברתיות מהפכניות. תנועות אלה היו בו בזמן מסימני התהליכים האלה ומקדמיהם. מבחינה פנימית הן פעלו בין שני הקטבים של תרבות הנוער לבין היותן סוכן של משימת לאומיות. המתח הזה יצר תופעה ייחודית הן בתרבות הנוער העולמית, הן ברחוב היהודי והן בציונות. לעומת התנועות האחרות, תנועות הנוער הציוניות יצרו לעצמן המשך ארגוני, שקלט את בוגריהן. החל ממחצית שנות העשרים תנועות הנוער הציוניות היו לסוכן המרכזי של התנועה הציונית ומכשירה העיקרי ליישוב הארץ.

אם כי תנועות הנוער הארץ ישראליות והגופים שצמחו מהן זכו למעמד קנוני בתולדות היישוב, הן היו המשך, העתקה ופיתוח של התנועות שצמחו במזרח אירופה. על כן הסמינר יעסוק בתנועות הנוער הציונית במזרח אירופה הן כקטגוריה עצמאית והן כמכשיר העיקרי שהוביל רבבות ארצה, ובארץ - לרוב צורות ההתיישבות. המסגרת הכרונולוגית של הקורס תחומה בשנים 1939-1907. הוא יעסוק בתנועות העיקריות שצמחו במזרח אירופה: "החלוץ", השומר הצעיר, גורדוניה, דרור, החלוץ הצעיר, בית"ר. הקורס ידון במבנה הפנימי של התנועות, בחייהן הפנימיים, ביחסים ביניהן ובין הזירה היהודית הכללית בכלל והציונית בפרט.

חובות התלמיד: הקורס יתקיים כסמינר. התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.

נושאי הקורס:

1. הופעת תרבות הנוער ותנועות הנוער על שני כיווניהן – הזרם הצופי ותנועות הנוער החופשית
2. הרחוב היהודי והנוער היהודי עד למלחמת העולם הראשונה
3. הופעת השומר הצעיר והתפתחותו עד למחצית שנות העשרים
4. "החלוץ" מרובנו לדנציג
5. תנועות הנוער היהודיות המקומיות, הארציות, והעולמיות
6. תנועות הנוער והחלוץ
7. תנועות הנוער בפוליטיקה
8. תנועות הנוער כמסגרת חינוכית
9. תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית
10. מאבק התנועות על עצמאותן מול ההנהגות הארץ ישראליות
11. התנועות במבחן השואה
12. סיכום: תנועות הנוער הציוניות, משמעותן ותרומתן

ביבליוגרפיה:
י' אופנהיים, תנועת החלוץ בפולין, ירושלים תשמ"ב
גורדוניה, תנועת נוער עממית חלוצית (עורך נ' רוטנשטרייך), חולדה, 1982
י' דורון, נעורים בתנועה, ירושלים, 1996
ב' די-נור, שנתיים בישיבת טלז בקווים לתולדות החינוך העברי (עורך ע' אטקס), ירושלים, תשמ"ד
דרכי נוער (עורך ג' חננוך), ירושלים, תרצ"ח
החלוץ הצעיר, מאסף (עורך מ' בסוק), עין חרוד, 1944
ד' זית, האוטופיה השומרית, שדה בוקר, 2002
ב' יחיאלי, "עקיבא", ת"א, 1988
י' כהן, הנוער הציוני, צמיחתה של תנועה, ת"א, תשל"ו
צ' לם, תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור, ת"א, 1991
מ' מינץ, חבלי נעורים, ירושלים, 1995
ב' מלמן, מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב בציון ס"ב, ג', עמ' 278-243
ספר בית"ר (עורך ח' בן-ירוחם), ירושלים תשל"ו
ספר דרור, (עורכים ד' גוטספרוכט ואחרים), עין חרוד, תש"ז
ספר השומרים (עורך י' גוטהלף), ורשה, 1934
א' צור, לפני בוא האפלה, שדה בוקר, 2006
א"ל' שריד, החלוץ ותנועות הנוער בפולין, ת"א, 1979
Awakening lives (ed. J. Shandler), New Haven, 2002
R. Baden-Powell, Scouting for Boys, London, 1914
Z. Lamm, Youth takes the Lead, Tel Aviv, 2004
W. Laqueur, Young Germany, London, 1962
S. Stampfer, Gender Differentiation and Education of the Jewish Woman in 19-th Century Eastern Europe in From Shtetl to Socialism (ed. A. Polonsky),
London, 1993

הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה (האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס) ובחלקו השני נעסוק בתקופת הברזל, כלומר, בתקופת ההתנחלות והמלוכה בהיסטוריה הישראלית.

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות הקהילות ופיתוח כלים כדי להתמודד עם המציאות התובענית, נחקור את החברה היהודית בנושאי פנים כמו יחס לילדים, מעמד הנשים ועוד. נבדוק סוגיות מרכזיות בחיי יהודים אלה כמו: עלילות דם, שרפת התלמוד בפריז וגירוש היהודים מאירופה. נרחיב בנושא חיי התרבות ויצירות התרבות היהודיות בתקופה זו: תפילות, פרשנות המקרא, הפיוט, הרחבת ההלכה והתאמתה למציאות הסובבת, כתיבת ההיסטוריה היהודית ועוד.

התרגיל יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה ושקיעתו של המרכז האשכנזי ועלייתו של המרכז האשכנזי בפולין מזה.
במהלך הקורס יעלו לדיון הסוגיות המרכזיות הנוגעות לתולדות צפת: התהוות הקהילות (תוך שמוש נרחב במפקדים שנערכו בערי ארץ ישראל אחרי הכיבוש העות'מני), מעמדה החברתי והפוליטי בארץ ישראל ובמזרח, מעמדה הכלכלי של הקהילה, מעמדה הדתי בחברה היהודית האירופית, ובעיקר עליית הקבלה שנתנסחה בבתי המדרשות הצפתיים עצמם. במהלך הקורס ידונו הדמויות המרכזיות שפעלו בעיר ב"תקופת הזוהר" שלה, ביניהם: ר' יעקב בירב, ר' משה קורדובירו, ר' יוסף קארו, ר' שלמה אלקבץ וכמובן האר"י ותלמידו ר' חיים ויטאל. במהלכו גם נערוך הכרות קרובה עם טקסטים מרכזיים המזוהים עם צפת, ובכללם ספר השלחן ערוך לר' יוסף קארו וספר מגיד מישרים שלו, ספרי שו"ת שנתחברו בעיר, ספר שבחי האר"י, ואחרים. כל הסוגיות הללו ידונו בהתייחס לשאלת מעמדה של צפת לא בסביבתה בלבד, אלא בסביבה היהודית של העת החדשה המוקדמת, הסביבה שצפת שימשה לה מעין בירה רוחנית.

במהלך הסמסטר נדון במגוון של שאלות המיועדות לברר את הקשר המורכב והמעורפל בין העידן המודרני ובין תנועה פוליטית אחת, דומיננטית מאוד בחיינו בארץ, הציונות. האם הציונות היא תופעה מודרנית? אם כן, איך התגבש והתבטא הקשר בין הציונות ובין המודרניות במהלך השנים? אם לא, איך הציונות קיבלה, התייחסה ונאבקה עם שלל התופעות הכרוכות במונח הבעייתי הזה "המודרניות"? בנוסף לנושאים פוליטיים מסורתיים נדון בשאלות הקשורות לתרבות, אמנות ומגדר על מנת להבין את המתח בין הציונות ובין המודרניות מאספקטים שונים ולפעמים בלתי צפויים. דגש מיוחד יושם על החוויה העירונית, על הקשרים בין יהודים ובין לא יהודים ועל שאלות הקשורות למיניות, מגדר ויצירת היחיד (selfhood). הקורס יתבסס על קריאה שוטפת, דיונים אינטנסיביים וחשיבה פתוחה.

מטרת הסמינר להבין את היווצרותן והתפתחותן של התנועות הדתיות בארצות הברית (רפורמה, שמרנית, אורתודוקסית וריקונסטורציוניזם) ויחסן לציונות ולמדינת ישראל. במסגרת הסמינר יתוודע התלמיד גם אל היצירה היהודית הדתית (התיאולוגית) במאה העשרים וזיקותיה אל המחשבה הדתית בארצות הברית.

בעקבות המאבק על האמנציפציה, ההתעוררות הלאומית, מלחמות העולם, המהפכה הרוסית הקמת מדינת ישראל נעשו שאלת מהותה של היהדות, השיבה להיסטוריה והזיקה שבין פוליטיקה למוסר לנושאים החשובים ביותר שאליהם נדרשה ההגות היהודית הציונית והלא ציונית במאה העשרים. בסמינריון יבחנו דרכי התמודדותם של הוגים יהודים מודרניים (מנדלסון, קרוכמל, אחד העם, יחזקאל קאופמן, מ' בובר, פראנץ רוזנצוויג, ג' שלום, אנדרה נהר, מרדכי קפלן, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) מראשית העת החדשה ועד הקמתה של מדינת ישראל עם שאלות יסוד הכרוכות בשיבתם של היהודים להיסטוריה. בין הנושאים שאליהם יידרש העיון במשנותיהם של הוגים אלה יהיו: מהות היהדות, בחירת ישראל, זהות יהודית, ציונות ודת, ציונות ומוסר, ההיסטוריה היהודית, מרכז ותפוצה והסכסוך היהודי –ערבי.

ימי הביניים היהודיים מהווים את התקופה בה גובשה זהותן הנפרדת של שתי התרבויות היהודיות הגדולות – זו המצויה תחת שלטון נוצרי וזו שתחת שלטון מוסלמי. בקורס זה נעמוד על מקומה של הסיפורת בגיבוש הזהויות הללו. נכיר את מאפייניו של הסיפור העברי בימי הביניים, הז'אנרים הנפוצים בו, הנושאים בהם הוא עסק, צורות הופעתו השונות בכתב ובעל פה וננסה, באמצעות קריאת הטקסטים ודיון בהם, לעמוד על שאלות כגון – במה נבדלת סיפורת זו מן הסיפורת שקדמה לה ובמה היא דומה? מהו יחסה של סיפורת זו לסיפורת הלא יהודית שהתקיימה לצדה? במה נבחנת הסיפורת של התרבות האחת מזו של האחרת? מה היה מקומה של הסיפורת במסגרת היצירה התרבותית היהודית הכוללת בכל אחת מהתרבויות ומה ניתן ללמוד ממנה על המפריד והמשותף בין תרבויות אלה במגוון סוגיות, כגון תודעה היסטורית, מרחב, מגדר, אמונה ועוד.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק א

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק ב'
What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

- An Introduction to Jewish Mysticism

כיצד משחזרים את חזונו של יחזקאל וצופים במרכבה? כיצד חוזים בהיכל ה' עליו סיפר הנביא ישעיה? אלו הן חלק מן השאלות שהטרידו את המיסטיקאים היהודים באלף הראשון לספירה. נדון אפוא במוטיבים שנטלו מן התנ"ך ומן הספרות החיצונית כדי לבנות עולם רעיוני חדש, ונדון במאפייניו של עולם זה – במסע הרוחני לעולמות עליונים, במאגיה שפיתחו וטיפחו, ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'. אחר כך נמשיך ונבחן כיצד מתגלגלים רעיונות אלו ומשתנים בראשיתו של האלף השני; כיצד צומחת ספרות הקבלה מתוך הספרות ההיכלות והמרכבה העתיקה. המונחים המרכזיים אשר יעסיקו מעתה את המיסטיקאים לא יהיו עוד היכלות ומרכבה אלא ספירות ואין סוף. לקראת סופו של הקורס נדון בספר הבהיר, המגלם את המעבר הזה מספרות הסוד העתיקה לספרות המתחדשת וכן בצמיחתם של מרכזי הקבלה הראשונים בפרובאנס ובספרד.

From the Book of Zohar to Hassidism

בקורס זה נעסוק בעמודי התווך של הקבלה – בספר בהיר, בספרות הזוהר, בתורות הקבליות המתפתחות בצפת של המאה הט"ז ובחסידות. בכל אחת מן התחנות האלו נדון בקשת שלמה של נושאים – למן מעמדם החברתי של הכותבים ועד לשאיפותיהם הרוחניות וחוויותיהם המיסטיות. מקום מרכזי יתפסו, כמובן, הדיונים בהגותם בענייני האל ועבודת האל ואגב כך יבואו בירורם של מושגי יסוד, כגון, הספירות, צמצום, שבירה, תיקון, צדיק וחסיד.

מברלין לירושלים: חקר היהדות העתיקה והתהוות מדעי היהדות
From Berlin to Jerusalem: the rise and development of the “Wissenschaft des Judentums”
ההשכלה היהודית, החל במאה השמונה עשרה, התבטאה בין השאר בפנייה להיסטוריה היהודית ולספרות היהודית העתיקה כמושא מחקרי. בין המשכילים היו גם חוקרים מובהקים כגון צונץ, גייגר, גרץ, דובנוב ואחרים, שאת פרותיהם אנו אוכלים עד היום. בקורס זה נלמד על עיצוב וגיבוש חקר הספרות העתיקה, ראשית באירופה ולאחר מכן בירושלים ובארה"ב, תוך שילוב של שני הקשרים: מחד ההקשרים האידיאולוגיים והתרבותיים של צמיחת "חכמת ישראל", ומאידך ערכם ותרומתם של דמויות אלה להתפתחות חקר היהדות העתיקה.

בקורס נבחן את האפשרות לפרשנות פסיכואנליטית לסיפור של עקדת יצחק, במיוחד במשניותיהם של זיגמונד פרויד, תיאודור רייק וז'אק לאקאן. נפגיש את המעשה הפרשני הפסיכואנליטי עם מספר הבנות של העקדה בתוך המסורת היהודית, ובמיוחד בקרב הוגים יהודים מודרניים דוגמת מרטין בובר וישעיה ליבוביץ'.
העיונים במגמות הפרשניות הללו ישלחו אותנו לשאול שאלות אודות: מעמד האב ומעמד הבן בטקסט המקראי מול מעמדם בהגות המודרנית; מקומה של החרדה (Angst) בפרשנות לעקדה אצל הפסיכואנליטיקאים וההוגים המודרניים השונים, בעקבות תפיסתו הידועה של קירקגור ב"חיל ורעדה"; תהייה מתודית על תרומתה או חסרונה של הפרשנות הפסיכואנליטית להבנת הטקסט המקודש על פני הפרשנויות המסורתיות כמו גם הפרשנויות ההגותיות המודרניות ביהדות; האופן שהסיפור היהודי יכל לשמש כאלטרנטיבה למיתוס המכונן של השיח הפסיכואנליטי, שהוא המיתוס היווני של אדיפוס; וגם תהייה שמא הפרשנויות הפסיכואנליטיות למיתוס של עקדת הבן-יצחק הנן תוצר של הבנה נוצרית, ולאו דווקא יהודית, של העקדה כמיתוס מקדים לצליבה של הבן-ישו.

פרויקט תיקון הדת של שפינוזה הוא אחד מן הפרויקטים המקיפים ביותר והיסודיים ביותר בפילוסופיה של העת החדשה. במרכזו של פרויקט זה שפינוזה מבקש לתקן באמצעות הביקורת הפילוסופית את מושג אלהים של המסורת התיאולוגית. שכן התקפתו החזיתית והנועזת של שפינוזה על מושג אלהים של התיאולוגיה לא הובילה אותו למסקנה שמושג אלהים כשלעצמו הוא מושג שקרי, וככזה יש לבטלו מכל וכל. להיפך, תגליתו של שפינוזה היתה שמושג אלהים הוא אכן מושג אמיתי ובעל חשיבות עליונה אלא שעד אליו הוקנה למושג זה פשר שגוי ומסולף. ולכן, על מנת לתקן את המושג המסורתי של אלהים שפינוזה מבקש לזקקו מכל סיגיה של האמונה התפלה ולצקת אותו לתוך תבניתה של התבונה.
השיעור יוקדש לקריאה באתיקה.

נושאים וקריאת חובה 1. האישה הקטלנית. דוגמה לגלגולי מוטיב מן המקרא ועד ימי הביניים (ממעשה גן עדן ועד הרמב"ם), בהלכה ובאגדה. השפעת שינויים באמונות ודעות על היחס לאישה, למיתה, להתאלמנות ולנישואין חוזרים. א' גרוסמן, חסידות ומורדות, ירושלים תשס"א, עמ' 475–478 2. על האירוסין כברית הדדית בספר הושע וההשוואה לשיטת חז"ל. מ"ע פרידמן, 'וענתה שמה כימי נעוריה (הושע ב:טז): "אישי אתה"', בר-אילן, טז–יז (תשל"ט), עמ' 32–36. 3. ספרות ימי בית שני. היחס לאישה, לנישואין ולגירושין אצל יהודי ייב, בספרות בית שני ואצל כת מדבר יהודה. 4. יחס חז"ל לפרישות ולנישואין. י' גפני, יהודי בבל בתקופת התלמוד – חיי החברה והרוח, ירושלים תשנ"א, עמ' 266–273. 5-6. קידושין ונישואין. המונחים, המוסדות והטקסים – שידוכין, אירוסין וקידושין, חופה, נישואין, ייחוד, עדים, שבע ברכות, גיל הנישואין, טענת בתולין. 7. פסול חיתון וממזרות. מיהו יהודי? 8. ממוהר לכתובה. מ"ע פרידמן, 'אישות ומשפחה, פרק לדוגמא — ממוהר לכתובה', בתוך: א"א אורבך (עורך), יד לתלמוד — פרקים לדוגמא, גבעתיים תשמ"ג, עמ' 59–63, 91. 9. הכתובה ותנאיה. מ"ע פרידמן,, 'הכתובות הארץ-ישראליות מתקופת הגאונים', תעודה א — חקרי גניזת קהיר (תש"ם), עמ' 57-82. 10. 'שלא עשני אישה'. מקומה של האישה בפולחן היהודי. 11. המעמד המשפטי של האישה בהלכה, דיני עדות, נכסים ועוד. 12. 'שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל'. הערה: יש להביא לשיעורים את החוברות: (1) מ"ע פרידמן, נישואין גירושין והמשפחה היהודית לאור ההלכה; (2) הנ"ל, אישות … מקורות נוספים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

God Talk
מה אנחנו יכולים לדעת על אלוהים?
מה אנחנו יכולים לבטא אודות אלוהים?
שאלות אלה הם במרכזה של כל פילוסופיה דתית.
בסמינר הזה נעקוב אחר התמודדותו של הרמב"ם ב"מורה הנבוכים". הרמב"ם מעצב בהתמודדותו עם שאלות אלו את התאולוגיה השלילית.

בסמינר זה נעקוב מקרוב אחר המהלך הטיעוני של הרמב"ם בסוגיה זאת.
במרכז עניינינו יהיו הפרקים נ'-ס' שבחלק א' מ"מורה הנבוכים". הקריאה הקשובה לפרקים אלו תלווה בבדיקה של אופן התמודדותם של הפרשני הימי הביניימיים מצד אחד ושל המחקר המודרני מצד שני עם מהלכו הטעוני של הרמב"ם.

בין דת למוסר – הרמן כהן, בובר ולייבוביץ (סמינר ב.א.)

Between Religion and Ethics – Herman Cohen, Martin Buber and Yeshayahu Leibowitz

תיאור כללי ומטרות הסמינר:
בהגות היהודית המודרנית תופסת סוגיית הדת והמוסר מקום מרכזי. במחצית השנייה של המאה העשרים ניסח ישעיהו לייבוביץ עמדה חד משמעית המציגה את ערכי המוסר כמנוגדים לתורה. לשיטתו מטרת המוסר טובת האדם ולעומת זאת מטרת חוקי התורה עבודת השם. תפיסה זו מערערת על המהלך המזהה בין ערכי המוסר והיהדות שראשיתו בהגותם של משה מנדלסון ושד"ל ושיאו הפילוסופי בספרו של הרמן כהן "דת התבונה ממקורות היהדות". מטרת הסמינר עיון בשתי המגמות ההפוכות בסוגייה זו במיוחד באמצעות כתביהם של שלושה הוגים: כהן, בובר ולייבוביץ. תפיסותיהם תיבחנה על רקע של סקירת הסוגייה הכללית של דת ומוסר בעולם ההלכה והמחשבה היהודית לדורותיהם עד המאה העשרים ועל רקע עיון בסוגיה הפילוסופית הכללית לאור הדיאלוגים האפלטוניים ו"הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות" של עמנואל קאנט.
ביבליוגרפיה עיקרית:
דניאל סטטמן ואברהם שגיא, דת ומוסר, מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ג.
אבי שגיא, יהדות: בין דת למוסר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות, תרגם מ. שפי, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"ן.
הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, מוסד ביאליק, ירושלים תשל"ב.
בובר, בסוד שיח, מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"א.
בובר, פני אדם, מוסד ביאליק, ירושלים תשכ"ב.
ישעיהו ליבוביץ, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, ירושלים תשל"ט.

Humanism, Secularism and Religion – Nietzsche, Gordon, Buber and the New Age
כתביו של ניטשה עוררו עניין רב בקרב אותם צעירים יהודים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים שהתלבטו בשאלות הדת וחילונה. בכתביהם של א.ד. גורדון ומרטין בובר ניכרת השפעה זו בצד מתח פנימי שעוררה בהם הגותו של ניטשה. הסמינר יוקדש למעקב אחר השפעתו של ניטשה על בני התקופה היהודים ויתמקד בדיון בכתביו במיוחד לאור משנותיהם של גורדון ובובר. עיון זה ישמש רקע לדיון עכשווי בשאלת מהותו של החיפוש הרוחני המאפיין את העידן החדש בסוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. בהקשר זו תועלנה בסמינר שאלות כמו באיזה מידה קרוב החיפוש העכשווי לחזון האדם ולרצון לעוצמה הניטשיאניים? האם זהו חיפוש נרקיסיסטי או חיפוש רוחני לשמו? כיצד ניתן לבדוק שאלות אלו ומה תרומתה האפשרית של ההגות היהודית המודרנית לשאלות אלו.
ביבליוגרפיה מרכזית:
פרידריך ניטשה, כתבים; יעקב גולומב (עורך), ניטשה והתרבות העברית, ירושלים תשס"ב;
א.ד. גורדון, כתבים; מרטין בובר, פני אדם; מרטין בובר, בסוד שיח.

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות אדם, מיגדר תכנון ופיתוח, מיגדר ומאפיני תעסוקה וכו'.
חלקו השני של הקורס יעסוק ביחסי מיגדר במרחב הישראלי ובעיר הישראלית. הדיון בחלק זה של הקורס יתמקד בשאלת השפעת יחסי הכוח בחברה על יחסי המיגדר, השפעת תרבויות שונות על יחסי המיגדר ובאיזו מידה דומה או שונה המציאות הישראלית המיגדרית ממציאויות אחרות

ביבליוגרפיה
פנסטר, ט. (1993) " ההבדלים בין המינים וביטוים בתכנון ופיתוח" " מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך י"ד, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר, ט. (1998) "מיגדר, מרחב ותכנון: ישובי הבדואים בנגב" מחקרים בגאוגרפיה של ישראל, המחלקה לגאוגרפיה , כרך ט"ז, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

פנסטר,ט. (2005) 'בין זהות לניהול עירוני: דילמות של זכויות בעיר הגלובלית'

צ'רצ'מן, א. (1993) " התאמת התכנון המרחבי לקבוצות משנה באוכלוסיית ישראל" תכנית אב ישראל , 2020

ישראלי, ד. ואחרות (1999) מין מיגדר פוליטיקה, קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד

Laurie, N. Dwayer, C. Holloway, S. Smith, F. (1999) Geogrphies of New Femininities’ Longman, London

Fenster, T. (1999) Gender, Planning and Human Rights , Routledge, London

Fenster, T. (2004) The Global City and the Holy City: Narratives on Planning, Knowledge and Diversity, Pearson, London

Fenster, T. (2005) ‘The Right to the Gendered City: Different Formations of Belonging in Everyday Life’, The Journal of Gender Studies

Women and Geogrpahy Study Group(1997) Feminist Geogrpahies, Longman, London

Yuval – Davis, N. (1997) Gender & Nation, Sage, London

Rose, G. (1993) Feminism & Geography, Polity Press, Oxford