מהו מעשה ראוי במצב מסוים? מהי מוסריות וכיצד ניתן לחיות חיים מוסרים? אילו תכונות אנושיות הן תנאי לחיים מוסריים? האם חיים מוסרים הם חיים מאושרים? שאלות אלו ואחרות נידונות במסגרת תורת המוסר השואפת לפתח כלי לבחינת והערכת ההיבטים השונים של חיינו ותחומי פעילות שונים כמו עבודה, מדע, משפחה.
בקורס זה ידונו כמה מהגישות הפילוסופיות המרכזיות מאז יוון העתיקה ועד ימינו, שהציעו תשובות שונות לשלות אלו. נבחן את עמדתו של אפלטון ונסיונו להעניק מעמד בלתי ניתן לערעור לטוב המוסרי, נבחן את הצעתו של אריסטו לחיים מוסרים; נבחן מהי אחריות מוסרית לפי תפיסת המוסר של שפינוזה קושרת בין אושר ואלוהים; נבחן כיצד קושר דיויד יום בין טבע האדם למוסריותו; ונראה את נסיונו של עמנואל קאנט לגזור את החובה המוסרית מתוך האוטונומיה של התבונה האנושית ונבחן את התפישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל. מלבד דיונים תיאורטיים בעמדות השונות נבחן את ההשלכות שיש לעמדות אלו לגבי סוגיות מוסריות עכשוויות.

דרישות הקורס: מבחן

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה.

הסמינר יעסוק בסוגיות הקשורות להיסטוריה הפוליטית, חברתית וצבאית של מדינות ועמי מזרח אירופה בעת מלחמת העולם השניה, תוך דגש על אופי המשטרים, החיים בצל המלחמה, מאפייני ההתנגדות לכובש ולבעלי בריתם של הנאצים, טיהורים אתניים והתפתחות המאבק על השליטה לקראת העידן שלאחר המלחמה. כמו כן, יעסוק הסמינר בדפוסי זיכרון המלחמה באזור והשינויים שחלו מאז נפילת המשטרים הקומוניסטיים ב-1989

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש חטיבות זמן עיקריות: אפריקה בתקופה הקדם קולוניאלית; בתקופה הקולוניאלית ובתקופת העצמאות. הלימוד וההבנה של תקופות היסטוריות אלו, יעניקו לך בסיס איתן להבנת ההתרחשויות העכשוויות ביבשת אפריקה.

חומר הקריאה רובו ככולו בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאה של מספר עמודים לפני כל פגישה ופגישה תרחיב ותעשיר את ידיעותיך ותאפשר הבנה טובה יותר של חומר הלימודים המועבר בשיעור

תקופת הכיבוש הנאצי בצרפת מהווה לא רק פרק בתולדותיה של הארץ שאת שפתה אנו מלמדים, אלא שיש בה עניין מיוחד לסטודנט הישראלי מפני שהיא נוגעת לגורלם הטראגי של היהודים שחיו בצרפת וסבלו מהשלכותיו של הכיבוש הגרמני. הוראת תקופת הכיבוש הגרמני דרך הספרות והקולנוע תאפשר לדון בנושא זה מפרספקטיבה תרבותית. באמצעות הקריאה והצפייה ביצירות אלה, הספרותיות והקולנועיות, יפגשו הלומדים דרכי מבע אמנותיות, יכירו גישות שונות לנושא ויתבוננו בשינויים שחלו בהתייחסות לתקופה זו לאורך שנים.
הגשת עבודה בקורס שבועיים מתום הסמסטר.

Bridging the Separation between Values and Facts מעטים היום ההיסטוריונים, סוציולוגים או חוקרי תרבות שיתעקשו, כי יש מדע נקי מערכים או כי ניתן לשמור על הפרדה ברורה בין ערכים לבין עובדות. למעשה, טענה נפוצה ומקובלת היום היא, כי גם במדעי הטבע לא ניתן להתעלם מהשפעתם של ערכים על המדען/ית ועל החקירה המדעית, על הניסוח והבחירה של תיאוריות, לעיתים אפילו על הממצאים עצמם. הדימוי הקלסי של המדע (הן בציבור והן בקהילה המדעית) כסוג של ידע ודאי, אובייקטיבי וניטרלי החל להיסדק בשנות ה-60 של המאה ה-20, וכתוצאה, קרסה גם הדיכוטומיה ערך-עובדה. מקור הדיכוטומיה ערך-עובדה בפער המתודולוגי שנפער במהלך המאה ה-19 בין מדעי הטבע ומדעי החברה כשני סוגי חקירה שונים בתכלית. אחת מדמויות המפתח בפיתוח התפישה הפוזיטיביסטית של המדע, שנשענה על ההפרדה החדה בין ערכים לעובדות, הוא הסוציולוג הגרמני מכס ובר. אלא שעל רקע ההתפכחות מן ההבטחה לקדמה (טכנולוגיה בשירות מלחמה, הרס ודיכוי), עלו גישות ביקורתיות שונות שתקפו את הנחות היסוד של הפוזיטיביזם, הטילו ספק רדיקלי ביכולת האנושית לכונן תמונת עולם ריאליסטית וערערו על הניטראליות המפורסמת (חופש מערכים) של המדע. אחת ההשלכות הישירות של גישות ביקורתיות אלה היא ההכרה בקיומם, צד בצד ולרוב באופן משולב, של ערכים ועובדות בכל פעילות אנושית, כולל עשייה מדעית. השאלות אותן ננסה לברר הן: מה מקור ההבחנה בין 'ערך' ל'עובדה' וכיצד הפכה לדיכוטומיה? האם תיאוריה קודמת לממצאים וכיצד זה משליך על עניין האמת המדעית והמתח בינה לבין 'אידיאולוגיה'? האם גורם ההטיה החברתית של המדען/ית הוא מן הנמנע? האם יש מקום לדבר על צדק או שוויון בהקשר מדעי? האם ערכים זקוקים בכלל להצדקה ואיזו מין הצדקה ניתן לספק להם? במהלך הקורס נשלב הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות לקריאה ביקורתית של טקסטים ולכתיבה בפורמט אקדמי, תוך שימוש בחומרי הקריאה ובתכנים הספציפיים של נושא הדיון שלנו. מרכיבי הציון הסופי: נוכחות, השתתפות ומעורבות – 20%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; המטלה המסכמת – 60%.

Heroes of the Holocaust in the Israeli Society

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה "שואה", במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה ללא "גבורה" בצידה, ששיאה המרד המזוין שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943); זו האחרונה המציאה לחברה הישראלית המתגבשת זקיפות קומה, גאווה ונחמה. שורשי חיבור זה בימי היישוב, אז הועלו על נס מי שהשתתפו בפעולת התנגדות מזוינת לגרמנים באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה והיו לגיבורות ולגיבורים בתקופת השואה. מגמה זו נמשכה בשנות המדינה הראשונות, לפחות עד משפטו של אדולף אייכמן בירושלים, שנפתח באפריל 1961.
מטרתו של הקורס לבחון את נוכחותו של מושג הגבורה בתקופת השואה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ומשפט אייכמן. ביטויים אלה ייבחנו תוך קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים, עיתונות התקופה ועדויות נבחרות ממשפט אייכמן.
בין מיומנויות הלמידה שיוקנו במהלך הקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת מקור היסטורי וניתוחו; היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת טקסט אקדמי; גיבושה של שאלת מחקר לקראת יצירת חיבור אקדמי, בניית ראשי פרקים לעבודה, איתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 20%; פרזנטציה בכיתה – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; מטלה מסכמת – 50%.

Romanticism and Political Ideologies in Germany, 1770-1918.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של ההתרחשויות. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבדוק את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון בקורס יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המהפכה עצמה ובעשור הריאקציה שאחריה. במסגרת זו נדון גם במאפייניהם ודרכם של הסוציאליזם והקומוניזם. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נבחן את התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, ובמאבקם בסוציאליזם המתחזק. נברר את משמעותו המעשית של השינוי האמור הן בנוגע למתרחש בתוך גרמניה והן בזירת יחסי החוץ, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

מטרתה של ספרות ילדים מעבר לשעשע את הילד, תמיד היתה גם לחנכו. כך, מזה כ-10 שנים נושאים חדשים מופיעים בספרות ילדים, גזענות, אנטישמיות, שואה ואפילו הקונפליקט ישראלי פלסטיני. נלמד איך הנושאים הקשים הנ"ל מוצגים לילדים.

בשבעים השנים שעברו מאז ראשית ההגירה ההמונית של יהודי רוסיה לכיוון אמריקה ועד השואה והקמת מדינת ישראל חלו תמורות וזעזועים ברחבי העולם היהודי. נפתח את התרגיל במאה ה-19, אך נתרכז בחמשת העשורים הראשונים של המאה ה-20. נלמד להכיר את התהליכים המעצבים את פני העולם כולו ובעקבות כך גם את גורל המיעוטים היהודים. נלמד על ההבדלים בין מצב היהודים באזורים גאו-פוליטיים שונים של העולם: מערב ומזרח-אירופה, צפון-אפריקה הקולוניאלית, המזרח-התיכון, ועוד. נלמד על שקיעת המרכז היהודי הדמוגרפי הגדול במזרח-אירופה ועל עלייתם של מרכזים חדשים, בארצות הברית של אמריקה ובארץ-ישראל. מטרת הקורס להעשיר את התלמידים באמצעות ההתוודעות לאירועים החשובים בתקופה זו והיכרות ראשונית עם האסכולות ההיסטוריוגרפיות הדנות בהם. התרגיל יתבסס על ניתוחים נבחרים של היסטוריה המשפחתית של המרצה ושל תלמידי התרגיל. דרך הסיפורים המשפחתיים האישיים תתפרס הפזורה היהודית על אגפיה השונים, והתהליכים והאירועים המרכזיים שהתרחשו בה.

סמינר זה מיועד לתלמידי התואר הראשון ותחילת התואר השני, משום שבחלקו הראשון תוצג ההיסטוריה של השואה שהידרדרה משלב לשלב עם הקצנת מדיניותה של גרמניה כלפי העם היהודי; ובחלקו השני והעיקרי יעסקו המשתתפים בבחינת התפתחותה של כתיבת תולדותיה: מי הם ההיסטוריונים שכתבו היסטוריה זו, מה היו נושאי הדיון המרכזיים וכיצד התחלפו באחרים במשך הזמן. שאלת המחקר תהיה האם יש כבר בנמצא מערכת של מסקנות או לפחות הנחות שההיסטוריונים העבירו למערכת החינוך ולציבור, גם אם היא נתונה לוויכוח ולשינוי מתמידים. כמו כן תיבחן השאלה האם יש הקבלה בין שלבי התפתחותה שלכתיבת ההיסטוריה של השואה בארץ לבין זו שבגרמניה.

עיון בתפקיד המרכזי שהיה ליהדות וליהודים בהתפתחות הדת הנוצרית וההשלכות של חשיבות זו ביחסים בין יהודים ונוצרים, ממותו של ישו עד לסוף ימי הביניים. נדון בברית החדשה, בחיבורי אבות הכנסייה, במשפט הנוצרי ובספרות הפולמוס האנטי-יהודי מימי הביניים, וכן במקורות יהודיים המעידים על יחסה של היהדות לנצרות.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

כותרת הקורס שאולה מספרו של ניצול בוכנוואלד, חורחה סמפרון, אשר התלבט שנים רבות בין הדחף לכתוב את זיכרונותיו ממחנה הריכוז לבין האימה מפני מעשה ההיזכרות והכתיבה. מתוך נקודת מוצא שעניינה הפרובלמטיקה של ייצוג שמובאה זו מצביעה עליה, ידון הקורס במגוון רחב של טקסטים ספרותיים - בפרוזה ובשירה - המשתייכים לקורפוס ספרות השואה, אשר נכתבה על ידי סופרים יהודים ולא יהודים, בעברית ובשפות אחרות, בתת-ז'אנרים שונים ובהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים.

בקורס ידונו יצירות בספרות העברית שנכתבה מתחילת שנות הארבעים ועד ראשית שנות השבעים, המדגימות את הקשר של מחבריהן למאורעות השואה, לניצולי השואה, למעוולים ולגרמניה כמולדת ותרבות. הפרשנות שתוצע לייצוגה של השואה ביצירות מפרק הזמן הזה מבקשת להראות, כי פרוצדורה של עיבוד הטראומה התבצעה למעשה זמן קצר לאחר סיום מלה"ע השנייה, וזאת בניגוד לטענה הרווחת בקרב חוקרי התרבות הישראלית, המייחסת את עיבודה של החוויה הטראומטית רק ליוצרים הנמנים עם הדור השני לשואה. הקורס יצביע על מגוון של אופנים בהם אימצו סופרי "הדור הראשון" (ששנות מלה"ע השנייה היו חלק מן הביוגרפיה שלהם) את עקרונותיה של "עבודת האבל" וסיגלו אותה לצרכיהם הפרטיים והלאומיים כאלטרנטיבה לאסטרטגיה של השתקה והדחקה אשר חלה אותה עת על זיכרונותיהם הטראומטיים של הניצולים.

דרישות הקורס: קריאה משיעור לשיעור והגשת עבודה בסיום הקורס.

בין כלל דרכי הביטוי והייצוג של השואה תופשת השירה מקום מרכזי. חרף זאת, המחקר והביקורת מיעטו, באופן יחסי, לטפל בנושא זה. הקורס יתמקד ביצירותיהם של משוררים כותבי עברית כמו נתן אלתרמן, אמיר גלבע, א.צ.גרינברג, אבות ישורון, אבא קובנר, לאה גולדברג, דן פגיס - בצד עיון בכמה מן הבולטים במשוררי/ משוררות השואה בלשונות אחרות ובהם: אברהם סוצקבר (יידיש), פול צלאן, נלי זק"ש (גרמנית), צ'סלב מילוש, ויסלבה שימבורסקה (פולנית) יבגני יבטושנקו (רוסית) ואחרים. הקריאה בשירת העולם תיעשה על בסיס תרגומים.

The Stranger in the Bible – The Other within and without

היסטוריוגרפיה המקראית משרטטת את דמותו של עם ישראל כעם קטן המוקף אויבים רבים. לעיתים מופיעות בסיפורי המקרא דמויות המזוהות עם עמי אויב, אך כזרים מבית: חיתים, פלשתים, עמונים וכו'. בשלב הראשון נבקש לעמוד על הסטאטוס המשפטי של הזרים מבית: גרים, זרים, נכרים, תושבים. בשלב השני נעסוק בעיצוב דמותם של הזרים, כדמויות ראשיות או משניות. השאלה היא, מה תפקידם של הזרים בסיפור המקראי? האם ההתייחסות אל דמויות הזרים מקבילה לעיצוב דמויות ישראליות, או האם הזרים מיצגים את דמות ה"אחר"? מה תפקידו של ה"אחר" בהיסטוריוגרפיה המקראית? בקורס ילמדו הנושאים הבאים: הייצוג של הכנענים במקרא כדמות הנגד של הישראלים. ב. הפלשתים במקרא. ג. הזרים כיועצים, גיבורים ומקורבים דואג האדומי ואתי הגתי, אוריה החיתי.

הקורס יסקור את תרבויות המזה"ק: כנען, מצרים, חת, אשור ומסופוטמיה, במטרה לתת פרספקטיבה תרבותית והיסטורית רחבה יותר על המקרא. הספרות המקראית תיבחן בקונטקסט של שאר תרבויות וספרויות המזה"ק תוך הצבעה על ההשפעות וזיקות הגומלין המשתקפות בז'אנרים הספרותיים השונים: בהיסטוריוגרפיה, בפרוזה, בשירה, בחוק, בספרות החוכמה.