פרופ' צבי טאובר - סמסטר א'

"עם דקארט מגיעים אנו באמת אל פילוסופיה עצמאית, המודעת לכך שהיא נובעת באורח עצמאי מן התבונה ושהתודעה-העצמית היא מומנט מהותי של האמת [...]. עם דקארט מתחילה להופיע באמת תרבות העת החדשה, מחשבת הפילוסופיה החדשה [...]" (היגל, תולדות הפילוסופיה).

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפישות עקרוניות בפילוסופיה החדשה (המאות ה-18-17) עפ"י הגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בעיקר בשיטות המטאפיסיות ובתפישות תורת-ההכרה של הוגי העת החדשה.
נושאי הקורס: 1) מבוא: מושג תולדות הפילוסופיה; תיחום אידיאי-היסטורי של "הפילוסופיה החדשה"; עמדות מדעיות "חדשות"; 2-4) רנה דקארט; 5-6) ברוך שפינוזה; 7) ג'והן לוק; 8) גוטפריד וו. לייבניץ; 9) ג'ורג' ברקלי; 10) דוד יום; 11-13) עמנואל קאנט; 14) סיכום: הישגיה של הפילוסופיה החדשה; הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט; הדיאלקטיקה של הנאורות.
ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל. רשימת ספרות ראשונית ומשנית תחולק לתלמידים בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

ד"ר נועה נעמן צאודרר - סמסטר ב'

מטרת הקורס: הכרת מושגי יסוד ותפיסות מרכזיות בפילוסופיה החדשה (מאות 17-18) באמצעות דיון בהגותם של נציגיה המרכזיים. הקורס יתמקד בשיטות המטאפיסיות ובתורות ההכרה של הוגי התקופה.

נושאי הקורס:
1. מבוא: מיקום הפילוסופיה החדשה בתולדות הפילוסופיה. מושגי יסוד.
2. המהפכה המדעית.
3. רנה דקארט.
4. ברוך שפינוזה.
5. ג'והן לוק.
6. גוטפריד ווילהלם לייבניץ.
7. ג'ורג' ברקלי.
8. דויד יום.
9. עמנואל קאנט.
10. סיכום: על הישגיה וכישלונותיה של הפילוסופיה החדשה. הפילוסופיה המערבית שלאחר קאנט.

ספרות: פרקים נבחרים מכתבי ההוגים הנ"ל וספרות משנית. רשימה ביבליוגרפית מלאה תינתן בתחילת הקורס.
מטלת סיום הקורס: בחינת כיתה.

בשיעור זה נתחקה אחר תמות מרכזיות בפילוסופיה של המאה ה19. נקרא מכתביהם של הגל, מרקס, ניטשה וקירקגור. נשרטט בקויים כלליים את האופן שבו אותן תמות עוברות טרנספורמציה ופותחות את שדה הפילוסופיה במאה ה20 (אצל פרגה וויטגנשטיין מצד אחד והוסרל והיידגר מצד שני).

השיעור יסתיים במבחן

"התנועה הדמוקרטית, לא זו בלבד שהיא צורת ניוון של הארגון הפוליטי, כי אם גם צורת ניוונו והקטנתו של האדם, גימודו לבינוניות, פיחות ערכו" (ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, ס' 203).
ניטשה הוא אחד ממבקריה הרדיקליים ביותר של החברה הדמוקרטית המודרנית. לדידו, ערכי המהפיכה הצרפתית - חירות, שוויון ואחווה - לא רק שלא התממשו בפועל, אלא שימשו למעשה כיסוי ומסיכה לדבר-מה אחר, לשיעבוד.
בשיעור נדון במשמעות הניטשיאנית של ערכי המהפיכה הצרפתית ועד כמה ובאילו מובנים מתממשות, לדידו, חירויות האדם לאחר המהפיכה. כמו כן, נבחן האם ניתן למצוא בהגותו של ניטשה אלטרנטיבות חברתיות להווה הפוליטי כפי שהוא מתארו ומבקרו.

דרישות הקורס וחובות התלמידים: קריאה שוטפת של הטקסטים הנלמדים.

האופן בו יסתיים השיעור: מבחן בית.

ברטרנד ראסל תאר את המטאפיזיקה של לייבניץ כסיפור אגדה דמיוני ושרירותי. בקורס זה ננסה להבין את עמדתו המטאפיזית הייחודית של לייבניץ לאור הסוגיות והמחלוקות המדעיות והמטאפיזיות של התקופה. אחת המחלוקות הבוערות של התקופה נסבה על בעיית החלוקה האינסופית של החלל והחומר שבו – האם החומר, כמו החלל שבו הוא שוכן, נתון לחלוקה אינסופית כדעת תומכי ניוטון, או שמא החומר מורכב בבסיסו מיסודות פשוטים ובלתי מתחלקים כדעת לייבניץ. מחלוקת אחרת נסבה על המידה הנכונה של הכוח ועל הגודל הבסיסי המשתמר בטבע. התכונה היסודית שדיקרט ייחס לחומר היתה תפיסת מקום במרחב. לכן, ההתרחשות היסודית בעולם היא שינוי המיקום במרחב, או במילים אחרות – תנועה, וכול תכונה או התרחשות אחרת צריכות להיות מוסברות במונחים של תנועה. כך, בין היתר, צריך להיות מוסבר גם הכוח שיש לגוף, שאותו הגדיר דיקרט כמכפלת מהירות הגוף במסתו (mv). לייבניץ לעומת זאת סבר שבגוף החומרי יש יותר מאשר התפשטות גרידא, כלומר, יש בו "כוח חי" (vis viva) אינהרנטי שמתבטא בשאיפת הגוף לשכפל מתוך עצמו את כמות התנועה שקיבל מסיבות חיצוניות (mv2). מחלוקת שלישית נסבה על שאלת הטבע של החלל. תומכי ניוטון תבעו לייחס לחלל מעמד אבסולוטי בשביל לאפשר תנועה מוחלטת ולהבטיח את הוודאות האפריורית של משפטי המתמטיקה. ניוטון תיאר את החלל ככלי קיבול אינסופי ובלתי-נע שבו נעים כל הדברים. בניגוד לעמדה זו לייבניץ סבר שהחלל יחסי בלבד, כלומר, אין לו קיום מוחלט ובלתי-תלוי בדברים שמופיעים בו אלא הוא אינו אלא הרכבה של כל היחסים החיצוניים הממשיים והאפשריים שמתקיימים בין הדברים.
בקורס ננסה להתחקות אחר גישתו המדעית והמטאפיזית של לייבניץ לחקר הטבע והיקום מתוך מחלוקותיו אלה עם בעלי הגישה הגיאומטרית-מכניסטית, נחלץ וננתח את עקרונות היסוד של הפילוסופיה שלו, ובכך בעצם נבקש לערער על הטענה שעמדה זו היא "אגדתית ושרירותית". נקרא וננתח כמה חיבורים חשובים העוסקים בסוגיות אלה, שהעיקריים שבהם הינם:

G. W. Leibniz [1686], “A Brief Demonstration”.
G. W. Leibniz [1691], “Essay on Dynamics on the Laws of Motion”.
G. W. Leibniz [1695], “Specimen Dynamicum”.
G. W. Leibniz [1695], “New System”.
G. W. Leibniz [1697], “On the Radical Origination of Things”.
G. W. Leibniz [1698], “On Nature Itself”.
G. W. Leibniz [1702], “On Body and Force, against the Cartesians”.
G. W. Leibniz [1715-1716], The Leibniz-Clarke Correspondence.

חובות הקורס: קריאה שוטפת של הטקסטים הנידונים ועבודה מסכמת בסוף הקורס.

השיעור יעסוק בשאלות, מהו תחום הפוליטיקה וכיצד פועלים מנגנוני הכוח בחברה. זאת, באמצעות דיון בתורותיהם של הובס, מרקס ופוקו. בשיעור, שיתנהל ברובו כקריאה מודרכת, נקרא חלקים מן הטקסטים הבאים: הובס - לוויתן, מרקס – "המניפסט הקומוניסטי", פוקו – תולדות המיניות 1: הרצון לדעת; "הנאורות מהי?".

הציון לקורס יינתן על עבודה סמינריונית או עבודת רפרט.

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן הנפוליאוני; ה"סדר העולמי החדש" מקונגרס וינה ועד שנת 1870; כוחות השינוי מול כוחות ההמשך; הליברליזם; הסוציאליזם בין אוטופיה למרקסיזם; תנועות לשחרור לאומי בבלקן – סרביה, יוון ורומניה; המהפכות הלאומיות ו"אביב העמים" – שנת 1848; מנגנונים חדשים לממשל והתפתחות מדעית-טכנולוגית; איחוד איטליה וגרמניה.

פרופ' שולמית וולקוב
בתרגיל זה ננתח תעודות ונדון בשאלות מרכזיות בתולדות מזרח אירופה ומערבה מאז ראשית המאה ה-19ועד ערב מלחמת העולם הראשונה (כגון: המהפכה התעשייתית, הרומנטיקה, מהפכת 1848, איחוד גרמניה ועוד). כמו כן נברר שאלות מתודולוגיות בתחום המחקר ההיסטורי ונתרגל כתיבה היסטורית והבעה בעל-פה בתחום זה.

פרופ' בילי מלמן
התרגיל פותח צוהר ל"מאה התשע עשרה הארוכה", למן המהפיכה המודרנית הראשונה, בצרפת, ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בין הנושאים שיידונו: המהפכה הצרפתית והולדת מושגי החרות, השוויון ו"האומה"; הפוליטיקה של עידן המהפכה והטרור; פניה של המלחמה החדשה הטוטלית, הצבא החדש (תקופת נפוליאון); תופעות התיעוש והעיור; הולדת המעמדות החדשים - הבורגנות ומעמד הפועלים העירוני; עוני ועושר בעיר המודרנית; הליברליזם והמדינה ה"ליברלית"; יסודות הסוציאליזם המודרני והמרקסיזם; קולוניאליזם, גזע וגזענות, וכן אף תנועות וזרמים תרבותיים כגון הרומנטיקה. בתרגיל נעזר במבחר מקורות כגון תעודות דיפלומטיות, עתונות, רשומות סטטיסטיות ודמוגרפיות, קטעי יומנים ומכתבים, ספרות יפה, מוסיקה וקולנוע.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן

התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

מלחמת העולם הראשונה השפיעה באופן ישיר על חייהם ומותם של מיליוני בני אדם - על משפחות בעורף, חיילים בחזית, שבויים, פליטים, עובדים ועובדות במשק המלחמתי ועוד. היא הביאה לאימוץ עיקרון ההגדרה העצמית במערכת הבינלאומית וליסודן של "מדינות לאום" חדשות במרכז אירופה ומזרחה. היסטוריונים רבים רואים במלחמת העולם הראשונה את הגורם המרכזי בעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה וביצירת נורמות התנהגות ברבריות במאה העשרים. סמינר זה יתמקד בסוגיות מרכזיות בחקר מלחמת העולם הראשונה. הסמינר יבחן את המלחמה והשלכותיה מזוויות שונות (פוליטיקה, צבא, חברה ותרבות), תוך דיון במושגי מפתח היסטוריים מן הספרות המחקרית (כגון 'מיתוס', 'מיליטריזם', 'לאומיות', 'מודרניזם', 'זיכרון ציבורי').

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה.

הסמינר ייבחן את האופן שבו התרבות הגרמנית אחרי 1945 חשבה על אלימות. הסטוריה תרבותית של גרמניה בתקופה זו מראה כיצד יוצרים מן השורה הראשונה התעמתו עם השאלות העקרוניות שהעלו מושגים כגון "המלחמה הטוטאלית" וה"השמדה". הסמינר ייפתח בקריאה כללית בהסטוריה גרמנית אחרי 1945 ועד נפילת החומה, ויעבור לדיון באופני רפרזנטציה של האלימות ומושגיה. במסגרת הסמינר נקרא יצירות ספרות (היינריך בל, וולפגנג קפן, גינטר גראס, מארטין וואלזר), נתבונן בסרטים (ריינר וורנר פאסבינדר, וורנר הרצוג, פולקר שלנדורף) ונבחן יצירות אומנות (אנסלם קיפר, גרהארד ריכטר ואחרים). שאלה עקרונית שיעלה הסמינר היא: האם יש סתירה אינהרנטית בין תפיסה אוניברסאלית של האלימות ובחינה פרטיקולארית שלה? כפי שיראה הסמינר, הסטוריזציה זהירה של המושגים והדימויים תוביל למסקנות תאורטיות מפתיעות.

הסמינריון יוקדש כל-כולו לקריאה דקדקנית ב"תיזות על ההיסטוריה" מאת ואלטר בנימין. תוקדמנה לקריאה בטקסט עצמו שתיים או שלוש הרצאות-פתיחה על אסכולת פרנקפורט באופן כללי ועל מעמדו של בנימין בתוכה. המפגש האחרון יוקדש לרצפציית התיזות של בנימין.

ההשכלה הברלינאית היתה גילויה המובהק הראשון של ההשכלה היהודית בכלל. שני הפילוסופים הבולטים בה הם משה מנדלסון ושלמה מימון. במרכזו של הסמינר יעמודו ההקשרים של הפילוסופיה של שניהם עם ההשכלה היהודית והנאורות בכלל. נקרא הן טקסטים שנכתבו עברית והן כאלה שנכתבו גרמנית (בתרגום). נקרא טקסטים מסוגות שונות: פילוסופיה, פרשנות תורה, פרשנות לספרי החכמה וכו'.

הסמינריון יוקדש לדיון בהיבטים האמנותיים, הפוליטיים והאידיאולוגים של דמותו של ריכרד ואגנר. הסמינריון ייפתח בהרצאות מבוא על ההיבטים השונים הללו בבחינת סקירה פנורמית של פועלה של האישיות ההיסטורית, יצירתה, התיאוריות שלה ותהליכי הרצפציה שלה במאות ה-19 וה-20. חלקו הארי של הסמינריון יוקדש לרפרטים שיוגשו ע"י הסטודנטים, בהם יידונו ההיבטים האמורים ביתר פירוט ועומק: הדמות הפוליטית על רקע ההיסטוריה הגרמנית במאה ה-19; התיאוריות האמנותיות והאידיאולוגיה האסתטית שלהן; השפעת ההגות של שופנהאואר, הקשר עם ניטשה; האנטישמיות של ואגנר; הרצפציה של ואגנר בתקופת הנציונל-סוציאליזם; הרצפציה של ואגנר בישראל וסוגיית זכר השואה הישראלי.

Romanticism and Political Ideologies in Germany, 1770-1918.

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של ההתרחשויות. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי. נעסוק באידיאולוגיות הפוליטיות המרכזיות של התקופה, הליבראליזם והקונסרבטיזם, לרבות המאפיינים הרומנטיים שנשזרו בהן. בשנות הרסטוראציה שלאחר תקופת נפוליון נבדוק את המאבק האידיאולוגי בין הליבראליזם הגרמני והתנועה הלאומית ובין הניסיון לשמר את מסגרות השלטון והחברה הקונסרבטיביות. חלק מהדיון בקורס יוקדש לרומנטיקה המהפכנית הגרמנית של "אביב העמים", ובשימוש באידיאלים וברטוריקה הרומנטית של המחנה האנטי-מהפכני בעת המהפכה עצמה ובעשור הריאקציה שאחריה. במסגרת זו נדון גם במאפייניהם ודרכם של הסוציאליזם והקומוניזם. בעקבות מלחמות האיחוד וכינונו של הרייך הגרמני נבחן את התמורה שחלה בפרקטיקה הפוליטית בכללה ובקו הלאומני שאימצו הקונסרבטיבים וחלק מהחוגים הליבראליים, ובמאבקם בסוציאליזם המתחזק. נברר את משמעותו המעשית של השינוי האמור הן בנוגע למתרחש בתוך גרמניה והן בזירת יחסי החוץ, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. בחלקו האחרון של הקורס נעסוק במערכת הפוליטית בגרמניה בעת המלחמה ובמדיניות שאימץ כל אחד מהזרמים הפוליטיים ביחס להתנהלותה.

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales”

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
צפייה בעיבודים לקולנוע
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפניה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

Spinoza and Mendelssohn : The question of the Modern Jew

המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. כיצד יש להבין את היהודי לאחר המהפכה הרציונליסטית-מדעית? איזה מעמד יש להקנות לכתבי הקודש? כיצד ניתן לפשר בין האוניברסליות של האמת לבין המעמד הסינגולרי של היהודי (היותו "עם נבחר")? מהי מקומה של ההתגלות במסגרת השיטות הפילוסופיות המודרניות? שפינוזה ומנדלסון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : הם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, וחקרו אותן לעומקן בהגותם, תוך נסיון לפתור אותן, כל אחד בסגנונו הוא ובדרכו. בגישה המקורי שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האפשרויות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, אשר עמדו לנגד עיניהם של מרבית ההוגים היהודים המודרנים, עד לימינו אנו.
בקורס ננסה להתחקות אחר שתי אפשרויות פונדמנטליות אלו, וכך לקנות הבנה מעמיקה יותר של המודרניות של היהודי.

Berlin, Paris, Vienna: Urban Culture and Modernity 1890-1914

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות, בתי קפה וקברטים נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.
הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה משלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות הקפיטליזם והתרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; פוליטיקת ההמונים ועליית המפלגות הסוציאליסטיות והאנטישמיות; טכנולוגיה ותחבורה עירונית; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר; ולבסוף – הזיהוי של היהודים עם המודרנה והעיר הגדולה, הן בשיח האנטישמי והן בשיח הציוני.
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, קטעי סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

בתחילת המאה התשע-עשרה עלתה גרמניה לראשונה על במת הספרות העולמית, עם סופרים ומשוררים כמו גיתה, שילר ואחרים, שיצירותיהם תופסות עד היום מקום מרכזי בקאנון הספרותי הכללי. הקורס יעסוק בספרות הגרמנית בתקופה הקלאסית הזאת, על רקע הקשריה התרבותיים וההיסטוריים. נסקור את הרקע להתגבשות התרבות הגרמנית, ובאסכולות ספרותיות כגון ההשכלה, הסער והדחף, הקלאסיקה והרומנטיקה. פרק נרחב יוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי היינריך פון קלייסט (1777-1811), שיצירתו עדיין מרתקת קוראים וחוקרי ספרות בגרמניה ומחוצה לה. (לא נדרשת ידיעת השפה הגרמנית.)

פראנץ קפקא הוא אחד הסופרים החדשניים והיחודיים ביותר במאה ה-20, ובו-בזמן נחשב גם לאחד הסופרים הייצוגיים ביותר שלה (כפי שיכולה להעיד הפופולריות של המונח "קפקאי"). בקורס זה ננסה לבחון ולהגדיר את האיכויות המיוחדות לכתיבתו (במלים אחרות, מה "קפקאי" בקפקא?) ואת האמצעים הספרותיים בהם נעשה שימוש כדי ליצור איכויות אלה, תוך התבוננות הן במבחר טקסטים קצרים והן באחד הרומאנים.

מברלין לירושלים: חקר היהדות העתיקה והתהוות מדעי היהדות
From Berlin to Jerusalem: the rise and development of the “Wissenschaft des Judentums”
ההשכלה היהודית, החל במאה השמונה עשרה, התבטאה בין השאר בפנייה להיסטוריה היהודית ולספרות היהודית העתיקה כמושא מחקרי. בין המשכילים היו גם חוקרים מובהקים כגון צונץ, גייגר, גרץ, דובנוב ואחרים, שאת פרותיהם אנו אוכלים עד היום. בקורס זה נלמד על עיצוב וגיבוש חקר הספרות העתיקה, ראשית באירופה ולאחר מכן בירושלים ובארה"ב, תוך שילוב של שני הקשרים: מחד ההקשרים האידיאולוגיים והתרבותיים של צמיחת "חכמת ישראל", ומאידך ערכם ותרומתם של דמויות אלה להתפתחות חקר היהדות העתיקה.