בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחווייה "המודרנית" של פריס גרם לשגשוג האמנים הגברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות; אילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו הנשים האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השניה של המאה העשרים שאיפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים; מה היתה השפעתו של העידן הפוסט מודרני על יצירתן של נשים ועוד.
חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ומבחן בית.

הקורס ישלב מושגי יסוד של המחשבה הפמיניסטית ביחד עם הנושאים העכשויים בהם עוסקות התיאוריות הפמיניסטיות. לצד דיון במושגים שבבסיס המחשבה הפמיניסטית כמו מגדר, "הסוד הנשי", המרחב הפרטי והמרחב הפומבי ועוד, יידונו גם הסוגיות העומדות בלב הדיונים היום: מקומו של הגוף בתרבות, השתנות תפישת המציאות ממילולית לויזואלית, המצאת ההיסטוריה הנשית ועוד. כל אלה ירוכזו על פני שלושה צירי מחשבה: ייצוגי נשיות וגבריות בתרבות, ותהליכי ההשתנות של ייצוגים אלה; קליטת העולם (כיצד מפענחים גברים ונשים את העולם? כיצד הן והם קוראים ומפרשים טקסטים תרבותיים? כיצד הקליטה של טקסטים הופכת אותם למה שהן?); ואופני היצירה השונים של גברים ונשים. הטקסטים התרבותיים שיידונו בקורס יילקחו מתחומים שונים – ספרות, פרסומת, קולנוע, צילום, ציור; הטקסטים התיאורטיים יילקחו מהפרסומים האחרונים של חוקרות וחוקרים בתחומים אלה מפרספקטיבה של תיאוריות פמיניסטיות. חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ובחינה שתינתן בסוף הקורס.

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות ופרקטיקות פמיניסטיות שונות ולאור תובנות סוציולוגיות אודות השדה המשפטי ואודות החברה בישראל. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות שונות וניסיונות סינתזה ביניהן, ותיאוריות סוציולוגיות העוסקות במשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות בהן עוסק או שותק המשפט הישראלי תוך בחינת היבטים שונים של החברה בישראל. בין היתר, נדון בהיבטים מגדריים של יחס המשפט הישראלי לשוק העבודה בשכר, למשפחה/ות, ולזכויות חברתיות.

ציון: 100% בחינה שתינתן בסוף הקורס.

הקורס עוסק בעלייתה של ארצות הברית לדרגת מעצמת-על עולמית. מנקודת מבט של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה העשרים הפכה ארצות הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי, ולאחר מלחמת העולם השניה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. המושג "אמריקה" חרג מעבר לגבולות ארצות הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים, ותרבותיים שהפכו את אמריקה לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". השיעור פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות הברית בדורות האחרונים ובוחן אותן תוך נסיון לעמוד על השפעתן, לטוב ולרע, על העולם בו אנו חיים. השיעור ידון בין היתר בנושאים כמו המלחמה הקרה, מקרתיזם, שנות החמישים, שנות הששים, החברה הגדולה, תרבות הנגד, וייטנם, השמרנות החדשה, גלובליזציה, ההגמוניה האמריקאית באי-הסדר העולמי החדש. הקורס בנוי על הרצאה ובסיומו תערך בחינה שתתבסס על ההרצאה והביבליוגרפיה הנילווית. ספר מלווה לאורך כל הקורס: אייל נווה, המאה האמריקאית (תל אביב: הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 2000)

מהו לאום ומהי לאומיות? מי קדם למי? האם הישויות הלאומיות התקיימו מאז ומתמיד? האם מקורן בעמים עתיקים או שהלאומיות היא שהמציאה את רוב סיפורי העבר שלהן? מי בלאומיות היו אלה שאחראים לתפיסות ה"אתניות" בקרב החברות של היום? האם הגאלים הם אבותיהם של הצרפתים? האם הגרמנים של היום הם צאצאי הטווטונים? האם היהודים הם יוצאי חלציהם של העברים?
השיעור יעסוק בתפקידם של ההיסטוריונים בהמצאת העמים ואגב כך יבחן את תרומתם התרבותית החשובה לייצורם של הלאומים המודרניים. מקצוע ההיסטוריה המודרני הוא המקצוע הלאומי בה' הידיעה. בלי אהבתם הגדולה של יצרני הזיכרון ה"מורשים" לעברם הקולקטיבי ספק אם היינו מכירים כלל את הנרטיבים והמיתוסים של ה"זמן הארוך" בתולדות העמים.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים מתמקדים בהיסטוריה פוליטית, אחרים בהיסטוריה כלכלית-חברתית ואחרים בהגות ובתרבות.

ד"ר בעז נוימן

התרגיל יעסוק בנושאים הנחשבים קלאסיים ומאפיינים את המאה העשרים. בין היתר נעסוק במלחמת העולם הראשונה, רפובליקת ויימאר, פשיזם, נאציזם, רצח עם, מדינת הרווחה, קולוניאליזם, דה-קולוניזציה, פמניזם ופוסט מודרניות. בסיפור המעשה נבחן תמיד את הפער המתמיד בין ההיסטוריה (האירועים כפי שקרו באמת) לבין ההיסטוריוגרפיה (הכתיבה ההיסטורית אודות האירועים). נדון בסוגים השונים של הכתיבה ההיסטורית שהושפעה לעיתים קרובות מהאירועים עצמם אותה ביקשה לתאר.
(מי שמשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים" אינו יכול להשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים"!)

פרופ' שלמה זנד
מושגי יסוד בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק התרגיל בשורה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית והפוליטית. יעשה בירור של מכלול ההקשרים שהביאו להפיכתה של ההיסטוריה להיסטוריה עולמית. ייבדקו אופיו ומרכיביו של תהליך הדמוקרטיזציה המאפיין את המאה. הופעתה של תרבות ההמונים והיבדלותה של התרבות האליטיסטית יילמדו על רקע השינויים החברתיים והכלכליים. אימפריאליזם, לאומיות, קומוניזם, פאשיזם ונאציזם יהוו נושאים שלהם יוקדשו שיעורים מיוחדים. התרגיל יסתיים בניסיון לבחון את משמעותו של המפנה הפוליטי והתרבותי של סוף המאה.

ד"ר יגאל חלפין
הנחת העבודה של התרגיל היא שמשטרים אידיאולוגיים-מילנאריים, לשון אחרת משטרים טוטליטריים, הם תופעה ספציפית למאה העשרים. התרגיל יעמוד על מושג האידיאולוגיה המשיחית הסקולרית ויטען שהן הנאציזם והן הסטליניזם הינן תנועות שניסו להציע דרך מדעית (בין תורת הגזע או תורת המעמד) ואקטיבית (תורת המהפכה) להבאת הגאולה ובניית עולם נקי מטומאה (חופשי מיהודים או מבורגנים). התרגיל יתמקד בהשוואת גוף המחקר העוסק בהיטלריזם, עם המחקר החדיש של הסטליניזם, מתוך כוונה להחיות את ההשוואה בין שני המשטרים שנזנחה מאז שנות החמישים. נשאף להבין כיצד התשובות השונות אודות טבעם של המשטר הנאצי והמשטר הסטליניסטי, משקפות ויכוח מתודולוגי-תיאורטי. הצדדים בויכוח זה הם ההיסטוריה החברתית, הרואה במעמדות את מנוף ההיסטוריה וההיסטוריה האינטלקטואלית החדשה, המדגישה את תפקיד השפה המהפכנית כסוכן המרכזי של התהליך ההיסטורי.

ד"ר אלון רחמימוב
לדעת היסטוריונים רבים היתה המאה העשרים "המאה הנוראה ביותר". היא ידעה שתי מלחמות עולם, רצח וגירוש של עשרות מליוני אנשים על רקע אידיאולוגי והיווצרותן של מערכות דיכוי ושליטה בהיקף חסר תקדים. עם זאת, מעולם לא היו על פני כדור הארץ יותר בני אדם למשך זמן ממושך יותר וברווחה כלכלית גבוהה יותר. זכויות אדם בסיסיות (כולל שיוויון בין גזעים ומינים) מקובלות ומיושמות היום יותר מאשר אי פעם, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה. תרגיל זה יעסוק במורשתה המורכבת של המאה העשרים: האירועים ההיסטוריים המרבזיים ייבחנו על רקע המגמות החברתיות, התרבותיות והכלכליות ארוכות הטווח. משתתפי התרגיל יתבקשו להתמודד באופן ביקורתי עם מגוון של מקורות היסטוריים (הן ראשוניים והן משניים) ולחוות דעה על פרשנויות היסטוריות שונות.

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19
וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו.
השיעור יתמקד במספר נושאים מרכזיים: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; מלחמות האזרחים והמאבקים סביב עיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיות; התפתחותו של קפיטליזם תלותי; שאלת הלאומיות, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

מלחמת העולם הראשונה השפיעה באופן ישיר על חייהם ומותם של מיליוני בני אדם - על משפחות בעורף, חיילים בחזית, שבויים, פליטים, עובדים ועובדות במשק המלחמתי ועוד. היא הביאה לאימוץ עיקרון ההגדרה העצמית במערכת הבינלאומית וליסודן של "מדינות לאום" חדשות במרכז אירופה ומזרחה. היסטוריונים רבים רואים במלחמת העולם הראשונה את הגורם המרכזי בעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה וביצירת נורמות התנהגות ברבריות במאה העשרים. סמינר זה יתמקד בסוגיות מרכזיות בחקר מלחמת העולם הראשונה. הסמינר יבחן את המלחמה והשלכותיה מזוויות שונות (פוליטיקה, צבא, חברה ותרבות), תוך דיון במושגי מפתח היסטוריים מן הספרות המחקרית (כגון 'מיתוס', 'מיליטריזם', 'לאומיות', 'מודרניזם', 'זיכרון ציבורי').

הסמינר יבחן את ההיסטוריוגרפיה החדשה של עשרים השנה הראשונות להיסטוריה הסובייטית. נעסוק במפלגה, במבנה הכוח במדינה, במושג המנהיג ובטרור של שנות ה-30 - כולם נושאים שטופלו בהרחבה אחרי פתיחת הארכיונים עם נפילת ברית המועצות. הסמינר ישמש גם כדרך לבחון את כוחו ההסברי של ניתוח שיח בהבנת תופעות היסטוריות.

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים מגוונים, כגון: התמודדות עם אינפלציה ואבטלה, צריכת תעמולה פוליטית ופרסומות מסחריות, האזנה לרדיו וצפייה בסרטים, שימוש בקוסמטיקה וניתוחים פלסטיים, הגדרת זהות עצמית על ידי אופנה, שיטוט ברחובות או בחנויות כלבו, פנייה לטיפול פסיכואנליטי, התמודדות עם קטיעת אברים באמצעות פרוטזה, משיכה לתופעות על-טבעיות ועוד. את הנושאים הללו נבחן באופן היסטורי באמצעות יצירות של הוגים בני התקופה (מרטין היידגר, ולטר בנימין, זיגפריד קרקאור, ארנסט בלוך, הוגי אסכולת פרנקפורט ואחרים) ועל בסיס מחקרים היסטוריים מעניינים ומקוריים שנכתבו בעיקר בשני העשורים האחרונים על אודות המודרניות הגרמנית בתקופה הנדונה.

הסמינר יעסוק בסוגיות הקשורות להיסטוריה הפוליטית, חברתית וצבאית של מדינות ועמי מזרח אירופה בעת מלחמת העולם השניה, תוך דגש על אופי המשטרים, החיים בצל המלחמה, מאפייני ההתנגדות לכובש ולבעלי בריתם של הנאצים, טיהורים אתניים והתפתחות המאבק על השליטה לקראת העידן שלאחר המלחמה. כמו כן, יעסוק הסמינר בדפוסי זיכרון המלחמה באזור והשינויים שחלו מאז נפילת המשטרים הקומוניסטיים ב-1989

הסמינריון יעסוק במוטיב מרכזי הפושט ולובש צורה בארה"ב עוד מתקופת ההתיישבות הבריטית בעולם החדש ועד לעצם ימינו אלה. אר"הב ראתה עצמה כמקום הבונה מלכות שמיים עלי אדמות וראייה זו עומדת בבסיס ביטויים כמו "עיר על הגבעה" "החלום האמריקני".
"הייעוד הגלוי" "התקווה האחרונה של האנושות" "המאה האמריקנית" ו"סדר עולמי חדש"
ששזורים בתרבות הפוליטת האמריקנית ומופיעם בטקסטים מכוננים שלה. בקורס נבדוק באופן כרונולוגי את מימד הגאולה בתרבות האמריקנית תוך ברור מושגים כמו אוטופיה, דיסטופיה, אנטי אוטופיה והטרוטופיה. כמו כן נעמוד העל הדיאלקטיקה שבין מושג הגאולה לבין שלילתה על ידי הוגים אמריקנים מרכזיים.
התלמידים נדרשים לנוכחות מלאה. השתתפות רציפה בדיוני הסמנריון וכתיבת עבודת רפרט בסופו. מי שירצה יוכל להרחיב זאת גם לעבודה סמינריונית. .

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה. רבים טוענים כי הוא ממשיך להתקיים גם לאחר תהליכי התפרקות האימפריות ותהליך הדה-קולוניזציה. האימפריות המערביות החדשות התייחדו לא רק במימדי הענק שלהן ובעוצמה צבאית וטכנולוגית, ולא בהכרח בכך ששלטו במישרין על טריטוריות קולוניאליות, אלא גם בכך שהיו נוכחות בחייהם, בהתנסויותיהם ובדמיונם של בני העידן המודרני —שולטים ונשלטים כאחד—ועצבו מדינות והתפתחותן, תנועות פוליטיות, את הכלכלה העולמית, זהויות לאומיות, מעמדיות ומיגדריות, ותרבויות—הן תרבות גבוהה, הן תרבות פופולארית. הבנת התפתחות האימפריות והמגעים הבין-תרבותיים בין "מערב" (כאזור, או מקום גיאוגרפי וכדימוי) ו"מזרח" מאפשרת לנו לקרוא, להבין מחדש, ולכתוב מחדש את ההיסטוריה של העידן המודרני.

כתיבת והוראת ההיסטוריה של הקולוניאליזם המודרני עוסקות בהשפעותיו באירופה עצמה בנפרד מהשפעותיו במזרח התיכון, או הרחוק. ויש גם נטייה לעסוק בנפרד בהיסטוריה היהודית המודרנית ובתולדות האימפריות. השיעור משלב באופו ייחודי שלושה תחומים אלה. בשיעור נדון בראיית ה"מזרח" וה"מערב", הגדרתם ודמיונם בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה, נבחן את "האימפריות של החומרים": בדים וטבק, פורצלן וקפה, בתרבויות צריכה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה באירופה ובמזרח התיכון, נבדוק תנועות לאומיות –באירופה, במזרח התיכון, וכן את הציונות, בזיקתן לקולוניאליזם, ננתח קשרים בין מלחמות מודרניות לאימפריות, בין אימפריאליזם לכלכלה—מתקופת התיעוש ועד לכלכלות הנפט, ובין אימפריליזם לתרבות ההמונים המודרנית (למשל בתערוכות עולמיות, בקולנוע ובטלוויזיה ובקשרים) נבחן גם את הקשרים שבין אימפריאליזם לגלובליזציה בימינו.

בשיעור נעשה שימוש נרחב במגוון של טקסטים מילוליים, מחוזים בינלאומיים ועיתונות, ועד לספרי מסעות, בספרות יפה ובאומנות הפלסטית ובקולנוע.

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

הקורס דן בתופעת המרד והמהפכה במזרח התיכון בעידן המודרני. במסגרת הדיון נתחקה אחר שורשיהם ומהלכיהם של מקרי מרד ומהפכה באזורנו (למשל, מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ועוד) וננסה לאפיינם תוך בחינה השוואתית ובמקביל להתפתחויות גיאופוליטיות אזוריות וגלובליות.

הקורס נועד להציג בפני המשתתפים את הדילמות המרכזיות הנובעות מיחסי רוב-מיעוט במדינת ישראל. פרקי המבוא של הקורס דנים במאפיינים סוציו-דמוגראפיים של האוכלוסייה הערבית בישראל. על יסוד פרספקטיבה היסטורית, הקורס בוחן בהמשך את עיקרי המדיניות הממשלתית כלפי הערבים בישראל, את דילמת הזהות הלאומית ודרכי ההתמודדות עמה בשנות ה-50 וה-60; את מאפייני הפעילות הפוליטית עד 1967; את השלכות מלחמת ששת הימים, האקטיוויזציה של המאבק ("יום האדמה") ותהליך הפלסטיניזציה. בהמשך דן הקורס בשינוי פני הפוליטיקה הערבית בישראל בשנות ה-80 וה-90 לכיוון של פלורליזם פוליטי. הקורס עוסק בדפוסי ההצבעה לכנסת ועליית זרמים חדשים (התנועה האסלאמית). בחלקו האחרון מנתח הקורס את השלכות תהליך השלום על הערבים בישראל. במהלך הקורס ייערכו סיורי שטח ביישובים ערבים, כולל מפגש עם אישים פוליטיים מהמערכת הפרלמנטארית והמוניציפאלית.

קורס זה יתמקד בסוגיות פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות של ההיסטוריה המודרנית של פלסטין/ארץ ישראל, מסוף המאה ה- 19 ועד 1948. במסגרת הקורס נבחן במיוחד את מערכת היחסים בין יהודים לערבים באזור, ואת הקשרים השונים בין שתי הקבוצות הללו. תוך כדי בחינה של התפתחותו ושורשיו של הקונפליקט הלאומי, נתבונן גם בקשרים אחרים- לא רק בהקשר לקונפליקט- שהתפתחו בין שתי הקהילות. כמו כן, במסגרת הקורס יושם דגש על המחלוקות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות בלימוד ובמחקר של הקונפליקט. כמקרה בוחן לדיון על כתיבת היסטוריה והמחלוקות בכתיבה היסטורית נבחן את המחקר בהקשר למלחמת 1948.
כהקדמה מתודולוגית, השיעור הראשון של הקורס יעסוק בשאלות מהי כתיבה היסטורית, מהם האתגרים בכתיבה שכזו, ומהו תפקידו של ההיסטוריון.
חלק מחומרי הקריאה בקורס יהיו קטעים מיומנים, ספרי זיכרונות וטקסטים ספרותיים, שבהם נדון בכיתה.

זה כמה עשורים משמשת זירת המפרץ הפרסי מוקד עניין לנוכח עתודות הנפט המצויות בה וגורמי החיכוך בין המדינות השונות באזור. אמברגו הנפט, המהפכה האסלאמית באיראן, מלחמת איראן-עיראק, פלישת עיראק לכווית הם רק חלק מהאירועים הדרמטיים שהתרגשו על זירת המפרץ. הקורס יבחן את התהליכים המרכזיים בזירה זו תוך הצגת השחקנים האזוריים החשובים.

הקורס ייתמקד בניתוח האירועים המעצבים בהסטוריה הפוליטית והחברתית-תרבותית של מצרים למן ראשית המאה התשע-עשרה ועד ימינו. בין הסוגיות שיידונו במהלך הקורס:

עידן מוחמד עלי-האומנם מכוננה של מצרים המודרנית? הסוגייה תידון לאור מעמדו של השליט הנ"ל כיום, לרגל מלאת 200 שנה לעלייתו לשלטון.
המשכיל המצרי החדש- רפורמות בתחומי החינוך וההשכלה ותרומתן לצמיחתו של מעמד הבייניים- האפנדיה.
הצבא ומקומו בפוליטיקה המצרית-ממרד עוראבי ועד למהפכת ה"קצינים החופשיים".
מנהיגים לאומיים, אידיאולוגיות לאומיות בחיפוש אחר זהות קולקטיבית.
נשים, מיגדר ולאומיות ורישומם בהסטוריוגרפיה המצרית. ובכלל זה: זכרון וזכרון שכנגד: נשים מצריות מכוננות זכרון לאומי אלטרנטיבי ע"פ הפורום: "נשים וזכרון".
מקומם של המיעוטים בקהילה הפוליטית המצרית: קופטים, יהודים ויוונים כמקרי בוחן.
מקומו של המנהיג בהסטוריה המצרית: סעד זג'לול, המלכים פואד ופארוק, עבד אלנאצר, סאדאת ומובארכ. (במסגרת הדיון יוקרן הסרט המצרי: נאצר בנעלי בית).
הדיון המסכם יעסוק בסוגייה: ליברלים חדשים, ליברלים וותיקים ומי שבינהם: אינטלקטואלים מצרים כמבקרי המימסד בעידן מובארכ.

אפיוניה המגוונים של ערב הסעודית הופכים אותה לאחד המקרים היותר מרתקים באזורנו. הקורס נדרש לציוני הדרך החשובים בתהליך הקמתה של המדינה הסעודית ומתמקד בשורשי צמיחתה ובאפיוניה הדתיים הייחודיים. תוך הישענות על מחקרים הסטוריים (אך גם מפות, ספרי זכרונות וסרטים) נדון בסוגיות מרכזיות בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה ובתרבות של מדינה זו. נעמוד על מורכבותו של המפגש ההסטורי בין מדינת הוהאביה לשפע הנפט, על ייחודיותו של בית המלוכה הסעודי ועל מעמדה של המדינה הסעודית במרחב הערבי והאסלאמי.

סמינר זה יעסוק בהשתנות החברה במפרץ הפרסי תוך מעבר מישויות שבטיות וצורת חיים בדואית למדינות מודרניות ולרמת – חיים של התעשרות. בעיות ההסתגלות לשינויים אלה כמו גם למכשולים והאטה בתהליך ינותחו.

-- הקורס יבחן סוגיות שניצבות בלבת היחסים בין החברות המוסלמיות לחברות המערביות בימינו: השורשים ההיסטוריים של הויכוח סביב התאמתה של הדמוקרטיה הליברלית לחברות מוסלמיות; גלגוליו של מושג 'התנגשות הציביליזציות' והשפעתו; תפקידם של כלי תקשורת מתקדמים בעולם המוסלמי בן-זמננו; הספרות ההלכתית שדנה בתפקידם של מהגרים מוסלמים במערב; והמקורות הרעיוניים של שתי התנועות שחוללו את המלחמה בעיראק - 'אל-קאעידה' בסעודיה, ולהבדיל - בני הדור השני בתנועה הניאו-שמרנית בארצות הברית.

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין שבין ההתפתחויות בתחומים אלו באירופה להתפתחויות מקבילות או מנוגדות בקרב קהילות ויחידים - יהודים וערבים. במסגרת הקורס נעסוק בהשפעות המודרניזציה על יהודים וערבים, מעמדה של הדת, הופעתן של רעיונות לאומיים ואחרים, התפתחויות תרבותיות, ולבסוף, צמיחתן של מדינות ערביות ולצידן כינונה של מדינת ישראל, ופרוץ סכסוך הדמים בין היודים לערבים בארץ ישראל.

במהלך הקורס ייבחנו הניגודים האתניים והדתיים בניגריה והשפעתם על היציבות הפוליטית מהתקופה הקולוניאלית ועד ימינו. ננסה להבין כיצד חלוקות אתניות ודתיות מנעו ביסוס מערכת פוליטית חברתית יציבה מאז העצמאות.

מה הקשר בין סיפור שלמה המלך ומלכת שבא לבין ההיסטוריה של אתיופיה? מה בין הכנסייה האורתודוכסית האתיופית לבין הכנסייה הקופטית במצרים? מדוע צווה מוחמד על מאמיניו "עזבו את האתיופים כל עוד הם עוזבים אתכם"? האם המלחמות המתמשכות בין אתיופיה ואריתריאה ובין אתיופיה לסומליה במהלך המאה העשרים הן מלחמות דת בעיקרן? במהלך הקורס נדון בשאלות אלה ואחרות תוך ניתוח הקשרים ההיסטוריים שהתפתחו בין אתיופיה לבין המזרח התיכון מאז קבלת הנצרות באתיופיה במאה הרביעית ועד לימינו, ונתמקד בעיקר בסוגיות הקשורות בקשר שבין אתיופיה לבין המרחב המזרח תיכוני במהלך המאה העשרים.

השיעור יוקדש להצגה פנורמית של שש או שבע דמויות מרכזיות מתולדות ההגות החברתית הקלאסית: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו (ואם אספיק, גם גיאורג זימל). מדובר בשיעור מבוא, ובהתאם לכך הכוונה להגיש "טעימות" ראשוניות, מבלי לרדת לעומק הראוי לכל אחד מן ההוגים שברשימה.

Introduction to Poetics of Children’s Literature and Child’s Culture

מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? מה בין מודרניות ופוסט מודרניות בספרות הילדים? שאלות אלה ואחרות נידונות בקורס באמצעות דיון המחלץ את הספרות לילדים מן המסגרת הפדגוגית הצרה, ודן בה בהקשרים תרבותיים נרחבים.

דרישות הקורס:
קריאה שוטפת של מאמרים
מבחן מסכם

From negation of the Diaspora to negation of the “negation”: junctures in the public discourse of the issue of Jewish identity:

קורס זה יעסוק בבחינת יחסם של זרמים שונים בחברה הישראלית לשאלת הזהות היהודית והיחס לגולה ולגלות. הקורס יעסוק במקורות ובמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כיסוד מרכזי במתן לגיטימציה למהפכה הציונית ובתהליכים וזרמים שהחלו לצאת כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לגבש את זהותם על בסיס פיתוח יחס שונה למורשת היהודית.
מטרות הקורס:
1.לחשוף בפני הסטודנטים דילמות וצמתים בשאלת הזהות היהודית לאורך ציר הזמן.
2.פירוט המניעים והמאפיינים של אתוס שלילת הגולה כמרכיב יסוד בהגדרת הזהות הציונית.
3.תיאור תהליכים שערערו על אתוס שלילת הגולה.
4.הכרת זרמים רעיוניים שביקשו לצקת משמעות חדשה לזהות היהודית מזווית מבט חילונית.
פרקי הנושא:
א.צמיחתו של אתוס שלילת הגולה:
1.הציונות כהיפוכה של היהדות ("הדרשה"- הזז).
2.המרד בעולם ההורים – עולם הגלות.
3.אדם חדש, יהודי חדש, עברי חדש.
4.הקפיצה ההיסטורית מהתנ"ך לפלמ"ח.
5.פולחן "הילידיות" של בן הארץ: "הצבר" כגוי יהודי.
ב.שלילת השלילה – צמתים בויכוח:
1.הויכוח בכנסת סביב נושא "התודעה היהודית".
2.ועידת הסופרים – 1958, 1960.
3.חוגים וקבוצות שיצאו כנגד אתוס שלילת הגולה וביקשו לחפש דרכים חדשות לזיקה למורשת:
א.החוג הדתי
ב.חוג אמנה
ג.חוג מבקשי דרך
ד.שדמות
ה.פרוזדור
ו.פתחים
ז.יוסף שכטר והשכטריסטים
4.שואה וגבורה: מורדי הגיטאות למול "הצאן לטבח".
5.מלחמת ששת הימים.
6.התעוררות העיסוק ב"ארון הספרים היהודי".
דרכי הוראה:
הקורס משלב דרכי הוראה שונות כגון: הרצאה, דיון, מקראות, מצגות, חניכה אישית, עבודה בקבוצות, הכנת פרוייקטים אישיים וקבוצתיים.
חובות התלמיד:
השתתפות פעילה בשיעורים, הכנת תרגילים ועבודות במהלך הקורס.

Heroes of the Holocaust in the Israeli Society

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה "שואה", במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה ללא "גבורה" בצידה, ששיאה המרד המזוין שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943); זו האחרונה המציאה לחברה הישראלית המתגבשת זקיפות קומה, גאווה ונחמה. שורשי חיבור זה בימי היישוב, אז הועלו על נס מי שהשתתפו בפעולת התנגדות מזוינת לגרמנים באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה והיו לגיבורות ולגיבורים בתקופת השואה. מגמה זו נמשכה בשנות המדינה הראשונות, לפחות עד משפטו של אדולף אייכמן בירושלים, שנפתח באפריל 1961.
מטרתו של הקורס לבחון את נוכחותו של מושג הגבורה בתקופת השואה בשיח הציבורי הישראלי בצמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על הסכם השילומים, פרשת קסטנר, עיצובו של יום הזכרון הלאומי לשואה ומשפט אייכמן. ביטויים אלה ייבחנו תוך קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים, עיתונות התקופה ועדויות נבחרות ממשפט אייכמן.
בין מיומנויות הלמידה שיוקנו במהלך הקורס: היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת מקור היסטורי וניתוחו; היכרות עם הכלים העיקריים לקריאת טקסט אקדמי; גיבושה של שאלת מחקר לקראת יצירת חיבור אקדמי, בניית ראשי פרקים לעבודה, איתור מקורות רלוונטיים, היכרות עם המבוא ומרכיביו ועמידה על חשיבותה של המסקנה. הדיון המתודולוגי ייערך במשותף ובמשולב עם הדיון התוכני.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 20%; פרזנטציה בכיתה – 10%; מטלת אמצע סמסטר – 20%; מטלה מסכמת – 50%.

Film and Cognition קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע הוא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה בקולנוע. כיצד מבוססת ההערכה האסתטית של היצירה הקולנועית על יכולות תפיסתיות טבעיות? האם הקולנוע הוא אשליה, מציאות או אולי דמיון? כיצד מצליחים אמצעים קולנועיים לעורר רגשות? מהו ריאליזם קולנועי? ובאיזה אמצעים משתמשים יוצרי אוונגרד על מנת לשבור את תחושת המציאות הזאת? מהו ייצוג קולנועי? האם קיימת "שפה" קולנועית? ואם כן, במה היא שונה משפות טבעיות? באיזה רבדים של תפיסת משמעות אנו תופסים את היצירה הקולנועית? באיזה מנגנונים קוגניטיביים אנו משתמשים על מנת לפרש ולהבין יצירה קולנו עית? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלו תוך שימוש בידע עדכני על המנגנונים הקוגניטיביים של בני –אדם, ובאמצעות דוגמאות ספציפיות ממיטב היצירה הקולנועית.

ETHIOPIAN JEWS IN ISRAEL: PAST, PRESENT AND FUTURE
הקורס מהווה הזדמנות להכרות שיטתית של ההבטים המרכזיים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה בישראל.
כמו גם משלב לימוד של מיומנויות לימוד אקדמיות.
נעמוד על ציוני דרך בתולדות הקהילה המהווים חלק בלתי נפרד מהזיכרון והזהות הקולקטיבית של בניה העוברים מדור לדור. נעמיק בהבנת הסוגיות המרכזיות של נשים, גברים נוער וצעירים בני הקהילה.
נעסוק בדילמות של הבניית זהות ישראלית-אתיופית ואתגר ההשתייכות לחברה הישראלית.
בקורס נשלב קריאה של ספרים ומאמרים ונצפה בסרטי וידיאו.
חובות הקורס
השתתפות בכל השיעורים חובה. נוכחות פעילה בשיעורים, קריאה של הטקסטים המפורטים בסילבוס והכנתם לדיון בכיתה. הגשה של מטלה אחת במהלך הסמסטר ומטלת סיכום בסיום הסמסטר.
הערכת סטודנטים
מטלה ראשונה: 30% מהציון הכולל
מטלה שנייה: 60% מהציון הכולל
השתתפות פעילה בשיעורים: 10%

Social justice and Social dilemmas in Israel מהו מושג ה"צדק"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ולאחר מכן נאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל. הקורס יתמקד באי שוויון מעמדי, לאומי, אתני ומגדרי בישראל. לבסוף נדון בגלובליזציה, בשאלה האם היא נתפסת כצודקת ובהשלכותיה על החברה הישראלית. חובות הקורס: השתתפות בשיעורים 10% מבחן בית מסכם 90%.

INTRODUCTION TO POST-MODERNISM

1.המצב המודרני והעולם המערבי: תפיסת המציאות הריאלית והרומנטית
2.המצב הפוסט-מודרני: מות האדם ופרוק הערכים במסורת, במדינה ובאמנות
3.המפנה ה- I בפילוסופיה המודרנית: ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום
4.המפנה ה II : ביקורת הסוביקט של דיקארט והצו הקאטגורי של קאנט
5.פרידריך ניטשה: ההתנערות מן האמת המוחלטת כבסיס לחוויה קיומית
6.ביקורת ההיסטוריה, ביקורת המדע והמודלים הסיבתיים והניגודיים
7.מיהו האחר ומהו ההבדל: מישל פוקו, ביקורת השלילה וגילוי השגעון
8.משיפוט הטעם הטהור [של קאנט] לעבר הכרה בעליונותה של האמנות
9.מבוא למחשבה החדשה על המוסר: רלטיביזם מוסרי או אתיקה חדשה?
10.מהו ה"שפע" ומהו ה"צימצום" – בין האמנות המודרניות לפוסט מודרנית - I
11.האמנות המודנית מול האמנות הפוסט מודרנית II: בין פיקאסו ודושאן
12.הפילוסופיה כביקורת הטכנולוגיה, הקפיטליזם והגלובליזציה
13.העיסוק במשמעות באמנות הגוף והמיצג, הקולנוע, הוידאו ארט
14.תמונת העולם החדש בעקבות המחשבה הפוסט מודרנית: ריבוי ואחדות.

Modernism, Anti-modernism and Post-modernism מלחמת העולם השנייה הינה ציון דרך למפנה חברתי, גיאוגרפי ופוליטי באמנות המערב. השיעור יקרא בעיניים פוסט-מודרניות את המודרניזם המוקדם ואת שיאו של המודרניזם בארה"ב, וימשיך עם התהליך האמנותי, שהחל לערער בשנות ה-60 - 70 על הנחות היסוד המודרניסטיות והגיע לגיבוש של תודעה חדשה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. הדיון ישלב סוגיות מרכזיות שהעסיקו את האמנים ואת התקופה בה אנו דנים: הפוליטיקה של האוואנגארד, נקודות השקה שבין אמנות גבוהה לתרבות פופולרית, ייצוגים של הבדל מגדר וזהות אתנית (גזעית), צנזורה, אקטיביזם, הסביבה החברתית והאקולוגית, המוזיאון והאמנות הציבורית. במהלך הקורס נקרא את מאפייניה של האמנות העכשווית על רקע ההיסטוריה המודרניסטית, ונדון במספר מושגים השגורים בשיח העכשווי של האמנות החזותית – אוונגארד וניאו-אוונגארד, אמת, יחסי ייצוג-מציאות, אחרוּת, ביקורת, לוקאליות מול גלובליות וכיו"ב.

Globalization, the Welfare State and the Labor Movement

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח התהליך הכלל-עולמי המוגדר כ"גלובליזציה" והשלכותיו על עולם העבודה, המדיניות הממשלתית ורשת הביטחון הסוציאלי, על רקע ההתפתחויות הכלכליות והחברתיות בעולם ובארץ ועל רקע התפיסות הרעיוניות לגבי תפקיד המדינה, צדק חברתי וזכויות חברתיות. .
נושאים:
1.מהי הגלובליזציה? האם בכלל קיימת גלובליזציה? קיצור תולדות הגלובליזציה.
2.פס הייצור העולמי והשלכותיו על המשק המקומי.
3.מנגנונים בינלאומיים ומקומיים המקדמים גלובליזציה.
4.גלובליזציה והקרב על מדינת הרווחה.
5.מרכז ופריפריה, האם קיימים גבולות לגלובליזציה? האם ניתן לקדם מדיניות כלכלית וחברתית עצמאית במסגרת הגלובליזציה?
6.קפיטליזם, צמיחה כלכלית, שוויון וזכויות חברתיות.
7.הגלובליזציה והמעורבות המדינה בכלכלה ובחברה - השנוי בתפקיד המדינה.
8.גלובליזציה עובדים, פערים, עוני וקבוצות מקופחות - המקרה של הנשים.
9.התנועה האנטי-גלובלית: מקורות רעיוניים, צורות התארגנות, הישגים וכישלונות.
10. סיכום: העולם בעידן הגלובליזציה - האם קיימת חלופה לניאו-ליברליזם?

Techno-Utopia and Cyberculture * קורס זהה ל"מבוא לתרבות הסייבר: בין אופטימיזם טכנולוגי לאוטופיזם תרבותי" שניתן בתשס"ה קשה להגזים בעת הזו, בחשיבות ובמידת ההשפעה התרבותית והחברתית הנודעת לאינטרנט כמדיום תקשורת וכמרחב חברתי פעיל. כתוצאה מכך, עולם המחקר שופע בעשור האחרון עבודות העוסקות בהשלכות האקטואליות של הרשת, אך רק מעט מאד עבודות מתוך השפע הזה, מנסות להביט בהתרחשות זו מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. ואולי דווקא בשל כך, השיעור המוצע מבקש לעסוק בתרבות הסייבר ולא בהשלכותיה המיידיות, השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים קרי, במקורות שהזינו את השיח המכונן של תרבות הסייבר. נעסוק אפוא בהקשר ההיסטורי דהיינו, נציג את שיח הסייבר מנקודת המבט של יחסי התרבות, המדע והטכנולוגיה בעיקר מצד היסוד האופטימי, ואולי אף האוטופי, המוטמע באופן שיחסים אלה מוצגים החל מן המאה- 18. במהלך הסמסטר נעמוד על ההיסטוריה האקטואלית של האינטרנט, ונמקמם אותה כחלק בלתי נפרד מהולדת עידן האינפורמציה וכתוצר ישיר למלחמה הקרה ולאידיאולוגיה הקיברנטית. בהמשך נסקור כמה אופני שיח אופטימיים שאפיינו את שיח הסייבר המוקדם וביניהם: הסייברספייס והרטוריקה הטכנו-אוטופית. טכנו-רומנטיציזם בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית. מכונות אינפורמציה ואבולוציה טכנולוגית. מוטיב הסְפר האמריקאי וחברת הסייבר. 'המכונה שבגן' והפשרה הדיגיטלית: טכנולוגיה וטבע באתוס האמריקאי. המכונה הדיגיטלית והאנרכיזם ההדוניסטי. זהות וירטואלית: סייבורגים באזור הלימינלי.

Tradition and Modernity in Israel: Tensions and Strategies 1. כללי אחד השסעים המרכזיים החוצים את החברה הישראלית הוא השסע הדתי בין דתיים לחילוניים. קורס זה יעסוק הן בשורשיו של שסע זה ווהן בביטוייו ובהשלכותיו העכשוויות על החברה הישראלית ועל החברה הדתית בה. נקודת המבט שתושת על החברה הישראלית תהא סוציולוגית-היסטורית וכן אנתרופולוגית. הקורס יתמקד לא רק בצורות הדתיות של החברה הישראלית אלא גם בצורות החילוניות המתקיימות בחברה וידון בשאלה מי מייצר את מה בחברה הישראלית – האם הצורות הדתיות את הצורות החילוניות או שמא ההפך? מה הם גבולותיו של הדיון בשסע הדתי – האם כולל הוא מיעוטים לאומיים ואתניים? 2. מבנה הקורס שיעור א' – מבוא: דת ומודרניות במבט סוציולוגי שיעור ב' - בין פונדמנטליזם דתי לפונדמנטליזם חילוני (התייחסות רחבה אל משנתו של האינטלקטואל המצרי פרג' פודה). שיעור ג' – החברה הישראלית – מבט כללי: מקורות ותהליכים שיעור ד' – הדת והחברה הישראלית שיעור ה' – החברה החרדית שיעור ו' – הקבוצה הדתית-לאומית שיעור ז' – דתיות קבוצת יוצאי ארצות האיסלאם שיעור ח' – תנועת ש"ס שיעור ט' – הרוב החילוני שיעור י' – מיעוטים לאומיים ואתניים שיעור י' – מבטה של הדת אל עבר החברה הישראלית – האם סוציולוגיה דתית? שיעור יא' – המשך שיעור י' (קריאה בטקסט נבחר) שיעור י"ב – סיכום הקורס: מגמות ותהליכים ביחסי דת וחברה בישראל. * קורס זהה ל"דת וחברה בישראל" שהתקיים בתשס"ד

From Grimm to Walt Disney: Grimm’s Fairy-Tales”

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש את האופן שבו באים לידי ביטוי הנורמות של החברה והתקופה, התרבות ותפיסת העולם - ובכללה מושג הילד בתרבות ומעמדם של הגבר והאשה בה - במעבר מגרים לעיבודי המעשיות במאה הנוכחית. כמו כן ייבחן ערכם האסתטי של הטקסטים בכל הנוגע לשפה, לעיצוב הדמויות, לרצף האירועים והעלילה, לסיפר ולאמצעים אמנותיים אחרים בסוגי המדיה השונים.
במהלך הקורס יתקיים גם דיון השוואתי בטקסטים אחרים שעובדו לילדים בסוגי מדיה שונים, מתרבות המערב (כגון: אנדרסן; מסיפורי המיתולוגיה היוונית ומיתולוגיות אחרות; מרי פופינס; ספר הג'ונגל; פיטר פאן) ומתרבות המזרח (כגון: סיפורי אלף לילה ולילה).

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
צפייה בעיבודים לקולנוע
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפניה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

Culture and Nationality in Children’s Literature

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות פוליטית וחברתית נתונה. הדיון יעמוד על התפקיד התרבותי-חינוכי שנועד לספרות הילדים והנוער בתהליך התגבשותן של חברות ושל אומות, בהנחלת תפיסות של זהות וערכים ובהתמודדות אידאולוגית ופרגמטית עם מצבים של שינוי ושל משבר.
הקורס יתמקד בטקסטים ספרותיים בשפה העברית (מקור ותרגום), שהוצעו לילדים ולנוער בישראל בשלבים שונים של גיבוש התשתית התרבותית הישראלית והיהודית; זאת, לנוכח מקורותיהם של הטקסטים המתורגמים ותוך השוואה עם שלבי גיבושן של אומות אחרות.

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
דיונים ושיחות
קריאה משותפת בחומרי עזר רלוונטיים, והפנייה לחומרי עזר נוספים
הרצאות פרונטליות
הכתבת עיקרים
הפנייה לטקסטים ראשוניים נוספים

חובות הסטודנטים והסטודנטיות:
נוכחות, השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס
מטלות קריאה וצפייה כנדרש במהלך הקורס
עבודה בסוף הקורס

Feminism through the Veil- Can they Co-exist?

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל ועדיין מתנהל במערב מדובר במקרים שלפנינו בנשים הנאבקות להשגת חרויותיהן כשהן רעולות, כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן מקור לעוצמה ולא לחולשה , מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את הפטריארכליה הדתית, החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת הנשים הן ע"י אנשי דת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקיהן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, קטאר וכווית שהן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין וכן במאבקן של נשים פלסטיניות בתחומי הרשות הפלסטינית- שהיא ישות טרום מדינתית.

Spinoza and Mendelssohn : The question of the Modern Jew

המאות ה-17 וה-18 היו מאות מכריעות בנוגע ליחס של היהודי למודרניות. בעקבות מה שיעקב כץ כינה "היציאה מן הגטו", נחשף היהודי לראשונה לשאלות מהותיות המעמידות את זהותו במבחן והמאלצות אותו להתמודד באופן חדש ומקורי עם מקומו בהוויה. כיצד יש להבין את היהודי לאחר המהפכה הרציונליסטית-מדעית? איזה מעמד יש להקנות לכתבי הקודש? כיצד ניתן לפשר בין האוניברסליות של האמת לבין המעמד הסינגולרי של היהודי (היותו "עם נבחר")? מהי מקומה של ההתגלות במסגרת השיטות הפילוסופיות המודרניות? שפינוזה ומנדלסון הם דמויות פרדיגמטיות להתמודדות זו : הם היו הראשונים שנדרשו לשאלות אלו, וחקרו אותן לעומקן בהגותם, תוך נסיון לפתור אותן, כל אחד בסגנונו הוא ובדרכו. בגישה המקורי שלהם לשאלות אלו, שפינוזה ומנדלסזון התוו את שתי האפשרויות הפונדמנטליות עבור הרוחניות היהודית המודרנית, אשר עמדו לנגד עיניהם של מרבית ההוגים היהודים המודרנים, עד לימינו אנו.
בקורס ננסה להתחקות אחר שתי אפשרויות פונדמנטליות אלו, וכך לקנות הבנה מעמיקה יותר של המודרניות של היהודי.

How Jewish is Israeli Art – Identity issues in Modern Art in Israel

ההיסטוריוגרפיה המקובלת של האמנות הישראלית מדגישה את שאיפותיה של האמנות הישראלית להינתק מהיהדות ולכונן את עצמה כ'ישראלית' ולפיכך כ'מודרנית' ו'אנטי-גלותית'. עיון מעמיק במתרחש בשדה האמנות וביצירות של אמנים מרכזיים מגלה עיסוק לא מבוטל בשאלת הזהות היהודית של האמנים, בנושאים וסגנונות שמזוהים כיהודיים, ומחלוקות, בהן קשות וחריפות, סביב הגדרת הקאנון ושאלת היהודיות שבאמנות הישראלית. השיעור יפתח בתפקידה של המסורת היהודית בצורה ובתוכן בניסיון הראשון ליצור אמנות יהודית לאומית חדשה בארץ ישראל במסגרת בית הספר בצלאל (הוקם 1906). בהמשך תידון המשיכה לדמויות יהודיות חרדיות בארץ ישראל במסגרת הציור המודרני של שנות העשרים, והאימוץ של סגנון אכספרסיוניסטי המזוהה כ'יהודי' בקרב ציירים בשנות השלושים. היריבות הגדולה שהתפתחה בין זריצקי וחוגיו לבין ארדון וחוגיו ושהצטיירה בעיקר כמחלוקת על רקע אמנותי, הייתה לא פחות מכך מחלוקת בדבר האוריינטציה ה'אוניברסלית' מול ה'יהודית' של האמנות הישראלית. אחד מביטוייה של מחלוקת זו הייתה דחיקת נושאים הקשורים בשואה מן האמנות הישראלית, עד להופעתם המחודשת, ולעתים באופן פרובוקטיבי, באמנות שנות השמונים והתשעים. בשנים האחרונות מתגלה עניין מחודש בנושאים יהודיים בקרב אמנים צעירים, וכן עניין בנושא בכללותו כפי שמתגלה בתערוכות. בכל אלה יש להצביע על הרלוונטיות של לימוד הנושא לעומקו.

Between the New Jew and Juvenile Delinquents: Ideology, Gender and Welfare during the British Mandate
* מי שהשתתף בקורס, "ילדות עזובה: יתומים, ילדי רחוב ונוער עבריין בתקופת המנדט", לא יוכל להשתתף בקורס זה

קורס זה עוסק בתפיסות אידיאולוגיות ומקצועיות מרכזיות שעיצבו את החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופת המנדט בעיקר ביחסה אל ילדי שוליים. נדון באתוס של היהודי החדש ובמרכזיותו בשיח הציוני. נעמוד על מרכזיותם של הנשים ושל ארגוני הנשים ביצירתן של מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ביישוב החדש ונדון בנסיבות החברתיות והתרבותיות שניתבו את הנשים לתחומים אלה. נדון במרכזיותה של ההיגיינה הרוחנית והפיזית בטיפול בילדים בכלל, ובילדי שוליים בפרט. נעסוק בגיוסה של הפסיכואנליזה לשרות הרעיון הציוני בכלל ולטיפול בילדים עזובים בפרט. נעסוק בתפיסות עדתיות העולות מן הטיפול בילדי שוליים בתקופה.

Jacques Lacan

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן המאוחר בממשי, במה שאינו-נגיש. הכרת מחשבתו רלוונטית עד היום לכל מי שעוסק בתחומי הידע במדעי הרוח והחברה, מפילוסופיה וחקר הלשון והספרות עד לימודי המגדר ואנתרופולוגיה.

Jewish Women in the State of Israel (The First Decade)
התמודדותה של החברה הישראלית עם שאלת שילובן של נשים (שאלת מעמד האשה במדינת ישראל) נפתרה לכאורה באמצעות הצהרה על שוויון זכויות דה יורה, לפיה נשים התקבלו ומתקבלות כשוות ערך בחברה הישראלית; שוויון זכויות זה לא היה דה פקטו, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה חברתית. הנחת היסוד היתה שכל אשה בישראל היא אם, בפועל ובפוטנציה; בהתאם, תועלו נשים למקצועות שביסודם טיפול, שירות, חינוך וסיעוד, בדרך כלל כמשרה חלקית, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו.
מטרתו של הקורס לבחון את מעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים יהודיות בחברה ובתרבות הישראלית בשנים הראשונות למדינת ישראל, על בסיס קריאה וניתוח משותפים של מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם נאומים, חוקים ודיונים בכנסת ועיתונות התקופה, ולאור המחקר הביקורתי בנושא.
מרכיבי הציון הסופי: השתתפות ומעורבות בדיונים בכיתה – 10%; פרזנטציה בכיתה – 20%; בחינה -70%.

Algeria, Kenya, Palestine: Women in National Struggles

הקורס יעסוק בניתוח סוגיות הקשורות להשתתפותן של נשים במאבקים לאומיים במזרח התיכון ובאפריקה במחצית השנייה של המאה העשרים. במהלך הקורס נבחן את השתתפותן של נשים בשלושה מאבקים לאומיים מרכזיים- מלחמת העצמאות של אלג'יריה בין השנים 1958- 1962, מלחמת המאו-מאו בקניה בין השנים 1952 – 1956 ומאבקם הלאומי של הפלשתינאים החל מאינתיפאדה הראשונה ועד לימינו. מלבד ניתוח תהליכי שינוי אשר השפיעו על מעמדן של נשים במהלך המאבקים, נעקוב אחר השלכות השתתפות במאבקים אלו במדינות העצמאיות, בתהליכים כגון המאבקים על עיצוב ההיסטוריוגרפיה הלאומית ושינויים בתחום המשפט. ותוניסיה. בקורס ישולבו גם צפייה ודיון בקטעי סרטים עלילתיים ודוקומנטריים.
חובות המשתתפים:
- נוכחות מלאה
- קריאת המקורות והשתתפות פעילה
- מבחן בסוף הסמסטר

From anxiety to euphoria: The Israeli society and The Six-Day War

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. הקורס עוסק בשלושה שבועות גורליים, ובעלי השפעה מכרעת על עתיד המדינה – המכונים "תקופת ההמתנה", שלושה שבועות שהודחקו לשולי הזיכרון הקולקטיבי. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה ערכית -פוליטית חדשה. העיבוד השונה למשמעות הנגזרת מהניצחון במלחמה הוליד תגובות שניתן לזהותן כצירי זהות מתפצלים בחברה הישראלית. בקורס נעסוק בטקסטים ומסמכים מכונני זהות שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים: "אלבומי הניצחון", "שיח לוחמים", "חשופים בצריח" וננסה לבחון באמצעותם שאלות ומאפייני יסוד בהווית החיים של החברה הישראלית.

Berlin, Paris, Vienna: Urban Culture and Modernity 1890-1914

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות, בתי קפה וקברטים נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני פועלים שזה מקרוב באו, ובחסות האנונימיות של הכרך פרחו הפשע והזנות. אלה וגם אלה היו חלק מפניה המגוונות של המודרנה העירונית.
הקורס יבחן במבט השוואתי את ההיסטוריה של שלוש ערים מרכזיות במערב אירופה משלהי המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד ההיסטוריה של הערים עצמן – התחזקות מעמדן כערי בירה, התפתחויות ארכיטקטוניות, שינויים דמוגראפיים וכד' - נתמקד גם במאפייניה האמנותיים, התרבותיים, החברתיים והפוליטיים של התרבות האורבאנית החדשה שצמחה בתקופה זו. בין הנושאים שיידונו: התפתחות הקפיטליזם והתרבות הצרכנית בפריז; היחס לעיר הגדולה בספרות ובאמנות של התקופה; פוליטיקת ההמונים ועליית המפלגות הסוציאליסטיות והאנטישמיות; טכנולוגיה ותחבורה עירונית; תיאוריות סוציולוגיות בנות התקופה על העיר; ולבסוף – הזיהוי של היהודים עם המודרנה והעיר הגדולה, הן בשיח האנטישמי והן בשיח הציוני.
לצד ההרצאות הפרונטאליות וחומרי הקריאה ניעזר ביצירות אמנות, קטעי סרטים, תצלומים וטקסטים בני התקופה כדי לבחון את דימויי וייצוגי העיר.

Judaism(s) in the New-Age: Multicultural Crossroads

תופעה חדשה תופסת בעשורים האחרונים תאוצה גוברת בעולם המערבי תחת כותרת הגג "העידן החדש". לתופעה זו פנים וביטויים רבים – תנועה חברתית, התעוררות רוחנית, ביקורת תרבות ואלטרנטיבה לממסד (הן הממסד הדתי והן מוסדות חילוניים שונים), תורות ומדעים חדשים ועוד. תופעה זו משפיעה באורח מכריע בשדות התרבות השונים בעולם כולו, ובעשור האחרון משגשגת תרבות העידן החדש גם בישראל, חלקה ב"ייבוא" של תופעות הקיימות בעולם המערבי, וחלקה בסינתזות חדשות המייצגות את האופי היהודי-ישראלי הלוקלי. תופעות אלה מעוררות עניין רב ובעלות השפעה פוטנציאלית אדירה על החברה הישראלית, הזהות היהודית, הערכים והשיח המובילים ועוד.
בקורס יילמדו מאפיינים כלליים של תרבות העידן החדש, תוך התמקדות במפגש הבין-תרבותי עם קהילות וגישות יהודיות בישראל ובעולם. תיערך סקירה של מפגש זה – היקפו, דוגמאות לטיפוסים הנוצרים במפגש, תורות ופרקטיקות חדשות, מקבילות בעולם הנוצרי, ועוד. יוצגו תוצרים תרבותיים חדשים המבטאים – או מתמודדים עם – מתחים שונים הנוצרים במפגש זה. כך, למשל, יידונו ההבדלים בין העידן החדש היהודי-ישראלי לבין תופעות יהודיות ניו אייג'יות אחרות שנוצרו ברחבי התפוצות בעשורים האחרונים. סוגיות לדוגמה: פתרונות שונים למתח שבין ערכים גלובליים ואוניברסליים לבין לוקליוּת ופרטיקולריות, השיח בנוגע לממסד הדתי מחד גיסא ולמגמת החילון מאידך גיסא, תפיסות חדשות אודות מקומו הייחודי של עם ישראל בין משפחת העמים, טקסטים המתייחסים לפרקטיקות הלכתיות מסורתיות, לוח השנה האלטרנטיבי, מיתוסים חדשים על תולדות עם ישראל, ועוד.
חובה נוכחות והשתתפות בדיונים בכיתה.

Postmodernism in Cinema
אובדן האמון באמיתות מוחלטות ובקידמה והמשבר העמוק בערכי היסוד של תרבות המערב, כפי שהם באים לידי ביטוי בסרטים מרכזיים בקולנוע. בחינת דרכי מבע ועקרונות אסתטיים, הנותנים ביטוי הולם לתחושת העולם הפוסטמודרניסטית: אינטרטקסטואליות תוך דיאלוגיזם פארודי בין טקסטים, סימולציה תוך רידוד המקור, התבוננות קרנבלית בעולם תוך ביטול היררכיות בין נקלה לנשגב, משחק במוסכמות ז'אנריות תוך תמרונן המשועשע, יבוא מערכות נרטיביות "מן המוכן" תוך מיחזור שבלוני של החוויה האנושית. השיעור יתנהל תוך ניתוח סרטים.

"אם אתה לא שם אתה לא קיים"
נאמר על הספרה הטלוויזיונית - אולם, למרות היותה של הטלוויזיה כלי חיברות עצמתי במודרנה המאוחרת, הרי שבמשך שנים רבות נתפסה כתחום מחקר "נחות" באקדמיה. בקורס הנוכחי נבחן את הדילמות התיאורתיות והמתודולוגיות סביב מחקרי הטלוויזיה, תוך התמקדות בלימודי תרבות וסוציולוגיה. כמו כן,, נבחין בין גישות הרואות בטלוויזיה כלי משחית, מנוון המשרת את האליטות השונות ובין גישות הרואות בייצוגים הטלוויזיוניים אתר המאפשר חופש ופרשנות. לבסוף, נתמקד בטלוויזיה הישראלית, נסקור את ההיסטוריה שלה בקצרה וננתח תכניות טלוויזיוניות שונות אשר שודרו בישראל תוך דגש על עידן הטלוויזיה המסחרית.

Culture and Resistance: Rulers, Subjects and the Quest for Social Justice הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין הגמוניה והתנגדות עממית על רקע מצבי הזנחה, ניצול, עבדות ואפלייה אתנית או גיזעית. מצבים אלה מאפיינים כמעט את כל החברות האנושיות הטרום דמוקרטיות או הדמוקרטיות המוגבלות, ומאפיינים רבים ממערכות היחסים האקטואליות במדינות דמוקרטיות משוכללות, אף כי באופנים סמויים יותר וחריפים פחות. יחסי שררה אלה מעוררים, ברוב המקרים, התנגדות עממית אנטי-הגמונית, עשירה בביטויים מטריאליים וסימבוליים סמויים, ברוב המקרים גם אישיים מאד, וביטויים דומים גלויים אך אנונימיים, שמטרתם לקדם סוג של התמקחות בין הנשלטים לשליטים על אינטרסים, עמדות כוח וזהויות. התנגדות זו תסתיים במקרה הטוב ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע היא תסתיים בפרצי אלימות, התקוממות עממית, מלחמת גרילה, או מה שנפוץ יותר, שימוש במגוון רחב ב"נשק החלשים", כלומר, התנכרות וזלזול בכל ביטויי התרבות ההגמונית, אדישות, התחמקות, הפצת שמועות, דיבור רכיל ורצח אופי, הומור שחור, מחאה גלויה אך אנונימית ועוד. לכל אלה נועד תפקיד מרכזי אחד: לשחוק את הסדר הקיים מבפנים ולקדם סדר דברים תרבותי-הגמוני עממי. לאחר מבוא תיאורטי, יעסוק הקורס המוצע במספר מקרים של מאבק החלשים לתרבות ולצדק חברתי בתחום הגיאו-פוליטי (דרום מזרח אסיה, מזרח תיכון, ישראל, אירופה, ארה"ב ואמריקה הלטינית) ובתחומים החינוכי, המגדרי והגלובלי, וכן במהלכים המגוונים והמתוחכמים לא פחות של הכוחות ההגמוניים, המבקשים להקטין את נזקיה של התנגדות זו. המבוא התיאורטי עצמו יתבסס על ספריו של האנתרופולוג ג'יימס סקוט (Scott), ממפתחיה המרכזיים של תיאוריית הקשר שבין הגמוניה, תרבות והתנגדות החלשים בנסיבות תרבותיות יום-יומיות והיסטוריות; על כתביהם של אנטוניו גרמשי, ממפתחי מושגי ההגמוניה; עמנואל לה רוי לדורי (Ladurie) ולואיס גונסאלס אי-גונסאלס (González), ממפתחי ה"מיקרו-היסטוריה"; על ספריו של אאוג'ין ג'נובזה (Genovese) שעסק רבות בשאלת ההתנגדות הסמוייה למצבי העבדות בארה"ב; וכן על ספריהם של ברינגטון מור (Moore Jr.), שעסק ביחסים שבין ציות למחאה חברתית בנסיבות של אי-צדק חברתי ושל קאלה לאסן ונעמי קליין, שעסקו בשאלות של שיבוש תרבות והתנגדות לקפיטליזם הצרכני. בסיכומם של דברים יעניק הקורס ללומדים כלים אנליטיים חדשים לבחינתם של מאבקים להגדרה עצמית קיבוצית, לצדק חברתי ולאוטונומיה אינטלקטואלית, גדרית וצרכנית הן במרחב האנושי ההיסטורי והן במרחב האקטואלי, של העולם הגלובלי, המונופוליסטי, המזהם והטכנולוגי לעייפה. הקורס מוצע במתכונת סמינריונית. בשל אופיו התמטי-היסטורי, הוא יתאים להקבצים העוסקים בצדק חברתי, לימודים אמריקנים, מפגשי תרבויות, נשים ומגדר, ולימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית.

"TO WRITE AS A WOMAN": LATIN AMERICAN CONTEMPORARY WOMAN AUTHORS
סוגית כתיבת נשים כייחודית ושונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בהגות על תרבות וספרות. נשאלת השאלה האם ההבדלים המאפיינים את הכתיבה הנשית שייכים לנושאים, לתפישות וגישות, ללשון הכתיבה ולסגנון, או לשילוב של כל המרכיבים הללו. הקורס יבדוק יצירות של הסופרות הבולטות בארצות השונות באמריקה הלטינית במאה ה-20, המתייחסות במפורש או בעקיפין לבעייה הכפולה "להיות אישה, לכתוב כאישה". יכללו יצירות מאת קסטאיינוס, מרקדו, פרי-רוסי, ואלנזואלה, מוניז, ליספקטור ואחרות.

מאז שחר ההיסטוריה נחשבו הנעורים כשלב מעבר בתהליך התפתחותו של האדם הבוגר.
במאה הי"ט, על רקע תהליכי המהפכה התעשייתית, העיור והתפוררות המשפחה הרחבה, היו הנעורים לתופעה אנטרופולוגית וסוציולוגית. בראשית המאה העשרים הנעורים היו גם למגזר תרבותי ונוצר המושג "תרבות הנוער". על בסיס ההתפתחויות הללו צמחו בראשית המאה העשרים תנועות הנוער שהתמיינו מראשיתן ל"תנועות הנוער החופשיות" ותנועות צופיות.

תנועות הנוער היהודיות נוצרו בצל תנועות הנוער הכלליות והתמודדו עם שלושה תהליכים שהופיעו במקביל בציבור היהודי במזרח אירופה: א. מודרניזציה וחילון; ב. הופעת הלאומיות היהודית המודרנית. קרי, הציונות; ג. אידיאולוגיות חברתיות מהפכניות. תנועות אלה היו בו בזמן מסימני התהליכים האלה ומקדמיהם. מבחינה פנימית הן פעלו בין שני הקטבים של תרבות הנוער לבין היותן סוכן של משימת לאומיות. המתח הזה יצר תופעה ייחודית הן בתרבות הנוער העולמית, הן ברחוב היהודי והן בציונות. לעומת התנועות האחרות, תנועות הנוער הציוניות יצרו לעצמן המשך ארגוני, שקלט את בוגריהן. החל ממחצית שנות העשרים תנועות הנוער הציוניות היו לסוכן המרכזי של התנועה הציונית ומכשירה העיקרי ליישוב הארץ.

אם כי תנועות הנוער הארץ ישראליות והגופים שצמחו מהן זכו למעמד קנוני בתולדות היישוב, הן היו המשך, העתקה ופיתוח של התנועות שצמחו במזרח אירופה. על כן הסמינר יעסוק בתנועות הנוער הציונית במזרח אירופה הן כקטגוריה עצמאית והן כמכשיר העיקרי שהוביל רבבות ארצה, ובארץ - לרוב צורות ההתיישבות. המסגרת הכרונולוגית של הקורס תחומה בשנים 1939-1907. הוא יעסוק בתנועות העיקריות שצמחו במזרח אירופה: "החלוץ", השומר הצעיר, גורדוניה, דרור, החלוץ הצעיר, בית"ר. הקורס ידון במבנה הפנימי של התנועות, בחייהן הפנימיים, ביחסים ביניהן ובין הזירה היהודית הכללית בכלל והציונית בפרט.

חובות התלמיד: הקורס יתקיים כסמינר. התלמידים יחויבו להתכונן לכל שיעור ולקרוא את החומר הנדרש, להגיש שתי מטלות בכתב במשך הקורס ועבודה סמינריונית או פרו"ס בסיומו.

נושאי הקורס:

1. הופעת תרבות הנוער ותנועות הנוער על שני כיווניהן – הזרם הצופי ותנועות הנוער החופשית
2. הרחוב היהודי והנוער היהודי עד למלחמת העולם הראשונה
3. הופעת השומר הצעיר והתפתחותו עד למחצית שנות העשרים
4. "החלוץ" מרובנו לדנציג
5. תנועות הנוער היהודיות המקומיות, הארציות, והעולמיות
6. תנועות הנוער והחלוץ
7. תנועות הנוער בפוליטיקה
8. תנועות הנוער כמסגרת חינוכית
9. תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית
10. מאבק התנועות על עצמאותן מול ההנהגות הארץ ישראליות
11. התנועות במבחן השואה
12. סיכום: תנועות הנוער הציוניות, משמעותן ותרומתן

ביבליוגרפיה:
י' אופנהיים, תנועת החלוץ בפולין, ירושלים תשמ"ב
גורדוניה, תנועת נוער עממית חלוצית (עורך נ' רוטנשטרייך), חולדה, 1982
י' דורון, נעורים בתנועה, ירושלים, 1996
ב' די-נור, שנתיים בישיבת טלז בקווים לתולדות החינוך העברי (עורך ע' אטקס), ירושלים, תשמ"ד
דרכי נוער (עורך ג' חננוך), ירושלים, תרצ"ח
החלוץ הצעיר, מאסף (עורך מ' בסוק), עין חרוד, 1944
ד' זית, האוטופיה השומרית, שדה בוקר, 2002
ב' יחיאלי, "עקיבא", ת"א, 1988
י' כהן, הנוער הציוני, צמיחתה של תנועה, ת"א, תשל"ו
צ' לם, תנועות הנוער הציוניות במבט לאחור, ת"א, 1991
מ' מינץ, חבלי נעורים, ירושלים, 1995
ב' מלמן, מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב בציון ס"ב, ג', עמ' 278-243
ספר בית"ר (עורך ח' בן-ירוחם), ירושלים תשל"ו
ספר דרור, (עורכים ד' גוטספרוכט ואחרים), עין חרוד, תש"ז
ספר השומרים (עורך י' גוטהלף), ורשה, 1934
א' צור, לפני בוא האפלה, שדה בוקר, 2006
א"ל' שריד, החלוץ ותנועות הנוער בפולין, ת"א, 1979
Awakening lives (ed. J. Shandler), New Haven, 2002
R. Baden-Powell, Scouting for Boys, London, 1914
Z. Lamm, Youth takes the Lead, Tel Aviv, 2004
W. Laqueur, Young Germany, London, 1962
S. Stampfer, Gender Differentiation and Education of the Jewish Woman in 19-th Century Eastern Europe in From Shtetl to Socialism (ed. A. Polonsky),
London, 1993

בשבעים השנים שעברו מאז ראשית ההגירה ההמונית של יהודי רוסיה לכיוון אמריקה ועד השואה והקמת מדינת ישראל חלו תמורות וזעזועים ברחבי העולם היהודי. נפתח את התרגיל במאה ה-19, אך נתרכז בחמשת העשורים הראשונים של המאה ה-20. נלמד להכיר את התהליכים המעצבים את פני העולם כולו ובעקבות כך גם את גורל המיעוטים היהודים. נלמד על ההבדלים בין מצב היהודים באזורים גאו-פוליטיים שונים של העולם: מערב ומזרח-אירופה, צפון-אפריקה הקולוניאלית, המזרח-התיכון, ועוד. נלמד על שקיעת המרכז היהודי הדמוגרפי הגדול במזרח-אירופה ועל עלייתם של מרכזים חדשים, בארצות הברית של אמריקה ובארץ-ישראל. מטרת הקורס להעשיר את התלמידים באמצעות ההתוודעות לאירועים החשובים בתקופה זו והיכרות ראשונית עם האסכולות ההיסטוריוגרפיות הדנות בהם. התרגיל יתבסס על ניתוחים נבחרים של היסטוריה המשפחתית של המרצה ושל תלמידי התרגיל. דרך הסיפורים המשפחתיים האישיים תתפרס הפזורה היהודית על אגפיה השונים, והתהליכים והאירועים המרכזיים שהתרחשו בה.

השיעור יעסוק בארבע האישים רבי המשקל בתולדות התנועה הציונית מאז ייסודה ועד להקמת מדינת ישראל: בנימין זאב הרצל – ההוגה והמייסד של התנועה הציונית; חיים וייצמן – נשיא ההסתדרות הציונית בתקופת המנדט; זאב ז'בוטינסקי – מנהיגה של התנועה הרביזיוניסטית; דוד בן-גוריון – בכיר מנהיגיה הפוליטיים של תנועת העבודה. במסגרתו ננתח את הקווים הביוגראפיים המהותיים והייחודיים באופיים, בגישתם הרעיונית, בהשקפתם הפוליטית ובמורשתם ההיסטורית – על יתרונותיהם וחסרונותיהם, כאבני דרך בגיבוש הציונות ממקבץ רעיונות ערטילאי למדינה יהודית בארץ ישראל. במהלך השיעור נחתור לאתר את הגורמים שאפשרו למנהיגותה של התנועה הציונית להוליכה להשגת היעד שאותו הציבה לעצמה.

בתקופה המשתרעת בין שתי מלחמת העולם גדל היישוב היהודי בארץ ישראל מ-56,000 נפש ל-450,000 נפש. הגידול המספרי הדרמטי הזה בנוכחות היהודית מלמד על עוצמת השינויים שהתחוללו בארץ ישראל בין 1918 ל-1939. במהלך השיעור נעסוק בקווים העיקריים בהתפתחותו של היישוב בפרק הזמן הנדון ובסיבות להפיכתו למוקד פעילותה של התנועה הציונית. במרכז עיוננו יעמדו גלי העלייה, היחסים והמאבקים עם הערבים ועם משטר המנדט הבריטי, העימותים הפוליטיים בזירה היישובית והציונית, הטלטלות הכלכליות והשסעים הרעיוניים-חברתיים. נברר איך ובאיזו מידה השפיע המתרחש בתחומים אלה על מגמות התמורה בתפקידו ובייעודו של היישוב היהודי, משלל ניסיונות מקוטעים, תקוות נכזבות וכיסופים ערטילאיים לממשות שאין כל אפשרות לפסוח עליה בקביעת גורלה הפוליטי של ארץ ישראל.

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור השני. בקורס יוצגו בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה ואזרחיה בתחומי הביטחון, הפוליטיקה והכלכלה וכן אירועי מפתח שהשפיעו על ענייני זהות וחברה. מטרת הקורס היא לפתוח בפני המשתתפים צוהר לעולמם של מקבלי ההחלטות מזה ואזרחי המדינה מזה בתקופה פורמטיבית זו.
להלן תוכנית הקורס:
1-2 הפוליטיקה הישראלית בעשור השני
3-4 מדיניות הביטחון עד 1955, מלחמת סיני ותוצאותיה
5 כלכלת ישראל בין צמיחה למיתון
6-7 דת ומדינה: מיהו יהודי, בג"צ שליט, בג"צ רופאייזן
8-9 פרשת לבון
10 משפט אייכמן, זכרון השואה והחברה הישראלית
11 השינוי בדפוסי ההנהגה – מבן גוריון לאשכול
12-13 ההמתנה, מלחמת ששת הימים והבוקר שלמחרת

האם יש ליהודים היסטוריה פוליטית משלהם? אם כן, איך תתכן היסטוריה פוליטית בלי ריבונות פוליטית? יתרה מזו, מה הקשר בין ההיסטוריה הפוליטית הזו ובין הניסיון להקים מדינה עצמאית? שיעור זה ידון בשאלות אלו ובשאלות אחרות דרך עיון בפרקים שונים בהיסטוריה היהודית בעת החדשה. בנוסף לדיון על פוליטיקה יהודית בעידן האימפריות, נדון גם בתגובותיהם של יהודים רבים להופעתה של מדינת הלאום באירופה. דגש מיוחד יושם על האופי הטרנס-לאומי (trans-national) של חלק גדול מן התופעות האלו וגם על הקשר המורכב בין מנהיגים, מאמינים ואנשים אחרים. כמו כן, נדון גם בגורלן של תנועות פוליטיות שנעלמו, במהלך הזמן מן הנוף כגון תנועת הבונד, התנועות הטריטוריאלסטיות השונות ובחוויותיהם של יהודים שהתחילו להאמין בדת חדשה - תורת מרקס ולנין.

שיעור זה ישלב הרצאות, קריאה ודיונים על מנת לעקוב אחרי התפתחותן של קהילות יהודיות וקבוצות אתניות אחרות בשתי יבשות. דרך השוואה היסטורית בין שתי קהילות יהודיות הנראות לכאורה שונות מאוד, ננסה להבין את הקשר בין הסביבה הלא יהודית ובין התפתחותן של קהילות יהודיות. האם יהודי מזרח אירופה תמיד חיו בנפרד משכניהם? אם כן, אילו תנאים חברתיים, תרבותיים ומשפטיים עודדו תופעה זו? ומה לגבי יהודי צפון אמריקה? האם דרכם אל תוך החברה האמריקאית בימינו הייתה כה צפויה מראש? אילו תנאים אפשרו את השתלבותם בחברה הסובבת? ומצד שני איך, מדוע ומתי הם נשארו קבוצה אתנו-דתית נפרדת? דגש מיוחד יושם על התפתחויות היסטוריות, יחסים עם קבוצות אתניות אחרות, מדיניות ממשלתית וההשפעה של הסביבה העירונית. הקורס יתמקד גם בהשוואות בין ערים שונות כמו: ווילנה ומונטריאל, וורשה וניו-יורק, לודז' ושיקגו.

במהלך הסמסטר נדון במגוון של שאלות המיועדות לברר את הקשר המורכב והמעורפל בין העידן המודרני ובין תנועה פוליטית אחת, דומיננטית מאוד בחיינו בארץ, הציונות. האם הציונות היא תופעה מודרנית? אם כן, איך התגבש והתבטא הקשר בין הציונות ובין המודרניות במהלך השנים? אם לא, איך הציונות קיבלה, התייחסה ונאבקה עם שלל התופעות הכרוכות במונח הבעייתי הזה "המודרניות"? בנוסף לנושאים פוליטיים מסורתיים נדון בשאלות הקשורות לתרבות, אמנות ומגדר על מנת להבין את המתח בין הציונות ובין המודרניות מאספקטים שונים ולפעמים בלתי צפויים. דגש מיוחד יושם על החוויה העירונית, על הקשרים בין יהודים ובין לא יהודים ועל שאלות הקשורות למיניות, מגדר ויצירת היחיד (selfhood). הקורס יתבסס על קריאה שוטפת, דיונים אינטנסיביים וחשיבה פתוחה.

בשנות החמישים היה הציבור הישראלי מפולג על פי קווי מתאר חברתיים-כלכליים, עדתיים ואתניים, אידיאולוגיים ופוליטיים. בקורס נבקש לעקוב מקרוב אחר אירועים ומשברים שונים אשר גילמו, החצינו ואף שרטטו את גבולותיהן של כמה מקבוצות המשנה בחברה ולדון בהכרעות שעיצבו את מעמדו של השלטון וכן את מעמדם של האזרחים וזכויותיהם. בקורס נעקוב מקרוב אחר הסערה הציבורית שעוררו האירועים המכוננים בזמן התרחשותם, ואחר ההשפעה שהייתה לאירועים אלה על זהותן של קבוצות המשנה ועל עיצוב הזיכרון של העשור הראשון. דגש מיוחד יושם על לימוד שפת המושגים של התקופה באמצעות קריאה של מקורות ראשוניים וצפייה בסרטים בני הזמן וממרחק הזמן.

להלן רשימת הנושאים שיידונו בקורס:
1 מפלגות ובחירות בעשור הראשון
2 השמאל מפרוק הפלמ"ח ושביתת הימאים ועד משפט הרופאים– הפנים והחוץ
3 הפילוג בקיבוץ המאוחד
4 הימין מאלטלנה ועד הנסיגה מסיני
5 המפלגות הדתיות והמאבק על החינוך ומעמד הנשים
6 שלטון, משפט, מחתרת - ברית הקנאים ומחתרת צריפין
7 פעולת קיביה – הדיון הציבורי וההשפעות המאוחרות
8 כפר קאסם – בין משפט לזיכרון
9 אירועי ואדי סאליב וכינונה של הזהות המזרחית

מטרת הסמינר להבין את היווצרותן והתפתחותן של התנועות הדתיות בארצות הברית (רפורמה, שמרנית, אורתודוקסית וריקונסטורציוניזם) ויחסן לציונות ולמדינת ישראל. במסגרת הסמינר יתוודע התלמיד גם אל היצירה היהודית הדתית (התיאולוגית) במאה העשרים וזיקותיה אל המחשבה הדתית בארצות הברית.

סמינר זה מיועד לתלמידי התואר הראשון ותחילת התואר השני, משום שבחלקו הראשון תוצג ההיסטוריה של השואה שהידרדרה משלב לשלב עם הקצנת מדיניותה של גרמניה כלפי העם היהודי; ובחלקו השני והעיקרי יעסקו המשתתפים בבחינת התפתחותה של כתיבת תולדותיה: מי הם ההיסטוריונים שכתבו היסטוריה זו, מה היו נושאי הדיון המרכזיים וכיצד התחלפו באחרים במשך הזמן. שאלת המחקר תהיה האם יש כבר בנמצא מערכת של מסקנות או לפחות הנחות שההיסטוריונים העבירו למערכת החינוך ולציבור, גם אם היא נתונה לוויכוח ולשינוי מתמידים. כמו כן תיבחן השאלה האם יש הקבלה בין שלבי התפתחותה שלכתיבת ההיסטוריה של השואה בארץ לבין זו שבגרמניה.

הקמתם של גופים ביטחוניים במחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה תופעה חדשנית בהיסטוריה היהודית, לאחר דורות רבים שבהם היה העם היהודי נטול יכולת התגוננות עצמאית. במרכז לימודי הסמינר יעמוד ארגון ה"הגנה", בתורת גורם הכוח הצבאי הבכיר, הגדול והחזק בתקופת היישוב, שהיה כפוף למרותם של מוסדות היישוב והתנועה הציונית. במהלכו נעסוק בגופים הביטחוניים שקדמו ל"הגנה" – "בר גיורא", "השומר" והגדודים העבריים, ובארגונים הפורשים – אצ"ל ולח"י. במוקד הדיונים בסמינר יעמדו הפעילות בתחום הביטחוני והעימותים בין הגופים השונים והאישים שעמדו בראשם. בעזרת עיון בתעודות ראשוניות נבחן את הזיקה בין המערכת הפוליטית-האזרחית היישובית לבין התמורות הארגוניות והמערכתיות באופיים ובתפקידם של הגופים הביטחוניים לנוכח המציאות המשתנה. התלמידים בסמינר יידרשו להגיש עבודות רפראט או עבודות סמינריוניות בתיאום עם המרצה.

בעקבות המאבק על האמנציפציה, ההתעוררות הלאומית, מלחמות העולם, המהפכה הרוסית הקמת מדינת ישראל נעשו שאלת מהותה של היהדות, השיבה להיסטוריה והזיקה שבין פוליטיקה למוסר לנושאים החשובים ביותר שאליהם נדרשה ההגות היהודית הציונית והלא ציונית במאה העשרים. בסמינריון יבחנו דרכי התמודדותם של הוגים יהודים מודרניים (מנדלסון, קרוכמל, אחד העם, יחזקאל קאופמן, מ' בובר, פראנץ רוזנצוויג, ג' שלום, אנדרה נהר, מרדכי קפלן, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) מראשית העת החדשה ועד הקמתה של מדינת ישראל עם שאלות יסוד הכרוכות בשיבתם של היהודים להיסטוריה. בין הנושאים שאליהם יידרש העיון במשנותיהם של הוגים אלה יהיו: מהות היהדות, בחירת ישראל, זהות יהודית, ציונות ודת, ציונות ומוסר, ההיסטוריה היהודית, מרכז ותפוצה והסכסוך היהודי –ערבי.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

כותרת הקורס שאולה מספרו של ניצול בוכנוואלד, חורחה סמפרון, אשר התלבט שנים רבות בין הדחף לכתוב את זיכרונותיו ממחנה הריכוז לבין האימה מפני מעשה ההיזכרות והכתיבה. מתוך נקודת מוצא שעניינה הפרובלמטיקה של ייצוג שמובאה זו מצביעה עליה, ידון הקורס במגוון רחב של טקסטים ספרותיים - בפרוזה ובשירה - המשתייכים לקורפוס ספרות השואה, אשר נכתבה על ידי סופרים יהודים ולא יהודים, בעברית ובשפות אחרות, בתת-ז'אנרים שונים ובהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים.

הקורס יעניק מבט כולל על הסיפורת הלטינו-אמריקאית מפרספקטיבה היסטורית. דגש מיוחד יושם על המחצית השנייה של המאה הקודמת. במהלך הקורס נסקור יוצרים בולטים - הוֹרָסְיוֹ קירוֹגה, חואָן רוּלְפוֹ, אלֶחוֹ קרפנטיר, ח.ל. בוֹרחס, חוּליוֹ קורטסר וגבריאל גרסיה מרקס - ונעמוד על חשיבות היצירות של סופרים אלה כיחידות אסתטיות עצמאיות וכאבני דרך בהתפתחות הספרותית של היבשת הלטינו-אמריקאית.

הקורס מקיף מגמות שונות ברומאן המודרני וייכללו בו, בין השאר, היצירות הבאות: פרקים מתוך 'יוליסס' של ג'ויס, 'אור באוגוסט' של פוקנר, 'הזר' של קאמי, 'האופרה הצפה' של בארת, 'מאה שנים של בדידות של מארקס, ו'הסירנות של טיטאן' של וונגאט.

הקורס יעסוק בתופעת האירוניה ובמאפייניה כצורת תקשורת, תוך דגש על התפקיד שהיא ממלאת בז'אנרים של הפארודיה והסאטירה.

הקורס יוקדש לקריאה בטקסטים עכשוויים של פרוזה ישראלית. ננסה לעמוד על כיוונים ומגמות שונים, ולאפיין קווי מתאר של היצירה המתהווה.

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי שלפני מלחמת העולם הראשונה, בהשפעה שהיתה לספרויות האירופיות (הרוסית, הגרמנית) על הסופרים העברים שבחרו להישאר באירופה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: כיצד הם התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו, אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם, מהו דיוקנו של היהודי כפי שעולה מיצירותיהם, מהם הז'אנרים בהם כתבו, כיצד הם משקפים את המרכזים הספרותיים השונים שהתקיימו בתקופתם, כיצד משקפים תרגומיהם הספרותיים את הנורמות המודרניסטיות שלהם, וכיצד קיבלה אותם הביקורת הספרותית.

הסמינר יעסוק ביחסי אימהות ובנות כפי שהם משתקפים בפרוזה של חלקה האחרון של המאה העשרים. טקסטים של פרוזה בעברית ובאנגלית ייקראו בהקשר של שאלת האימהות כמוסד תרבותי, כהתניה חברתית, וכמערכת ציפיות הנוטה להגשים את עצמה. כמו כן, ננסה לעמוד על קשרי הגומלין שבין ציפיות חברתיות לבין טקסטים ספרותיים.

בשיעור זה נסקור את ההסטוריה הדתית של יפן מהמאה ה-19 ועד ימינו. בפרספקטיבה הסטורית ינסה הקורס לברר את משמעות המושג "שינטו" ואת מעמדה של דת השינטו ביפן כיום. בין היתר, ייבחן המהפך הדתי בתקופת מייג'י והשלכותיו על חיי הדת ביפן; דגש יושם על הבנת תופעת הדתות החדשות; מעמד הדת בחברה; יחסי דת ומדינה ביפן המודרנית; תנועת החזרה לשרשים ביפן כיום ותופעות חידוש המסורת בקונטקסט הדתי.

הקורס יבחן את ההתעצמות הגלובלית של כוחה הסימבולי של יפן בשנים האחרונות. יינתן דגש מיוחד לניתוח התהליכים והסוכנים התרבותיים שהביאו להתעצמות זו, לטיב ההשפעה התרבותית של יפן באזורים שונים בעולם ולההשפעה של תהליכים מואצים של גלובליזציה על ייצור תרבותי בתוך יפן. במהלך הקורס ידונו בצורה ביקורתית תיאוריות של גלובליזציה.

השיעור ידון בהתפתחויות בסין מאז עליית הקומוניסטים לשלטון ב-1949. החלק הראשון יוקדש לתקופת מאו עד 1976, והחלק השני מאז ועד ימינו. שני השיעורים הראשונים יסקרו את הרקע ההיסטורי לעליית הקומוניסטים לשלטון. הדיון יהיה כרונולוגי אבל יתעכב ויעמיק בנושאים מרכזיים.

אפקט המגע עם המערב בהסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של סין. ציוני הדרך המרכזיים בקורס: התעוררות העניין הסיני בתרבות החומרית המערבית והמאבק בין שמרנים לחסידי הרפורמות, החל במלחמות האופיום, דרך מלחמת סין-יפן ועד "מאה הימים"; התקוממות הבוקסרים ומשמעותה התרבותית; דרכי ההתמודדות של אינטלקטואלים סינים עם ספרות והגות מערבית בתקופת ה"ארבעה במאי" ואחריה; העיר שנחאי כ"חלון למערב" בתקופה הרפובליקנית; אימוץ ודחיית המודל הסובייטי בעידן מאו, ומהפיכת התרבות; מאפייני היחס הסיני למערב בתחילת המאה ה-21.

הקורס סוקר את הספרות הסינית מאז תחילת המאה העשרים ועד ימינו. במהלכו, נקרא (בתרגומים לאנגלית ולעברית) מיצירותיהם של מיטב הסופרים הסינים ונדון גם בהקשר ההסטורי והתרבותי בו נכתבו. נעמוד הן על הגיוון הרב של הספרות הסינית המודרנית והן על סימני ההיכר שאיפיינו כתיבה סינית במהלך רוב המאה העשרים. לבסוף, נכיר את הזירה הספרותית הסינית העכשווית, שבשנים האחרונות משתלבת יותר מאי פעם בעבר בספרות העולם

הקורס מתמקד במדיניות החוץ של הודו על מאפייניה המיוחדים בפוליטיקה הבינלאומית תוך התייחסות ליחסיה הבילטראליים כמעצמה אזורית בדרום ומרכז אסיה, התבססותה ככח עולה ביבשת זו, יחסיה עם המעצמות והאיחוד האירופי בעידן רב קוטבי, קשריה עם העולם הערבי והתפתחות יחסיה הבילטראליים עם ישראל. בהיבט המולטילטראלי עוסק הקורס במדיניות החוץ של הודו מול האו"ם וארגונים בינלאומיים, תחום הגרעין והטרור הבינלאומי.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק א

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

מבוא להגות היהודית בעת החדשה – מהי יהדות ומיהם היהודים חלק ב'
What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו משנותיהם של הוגים כמשה מנדלסון, נחמן קרוכמל, צבי גרץ, משה הס והוגי הרעיון הציוני.
ב. דיון בשאלה מהי היהדות, שנדונה לראשונה על סף העת החדשה במאמר התיאולוגי מדיני של ברוך שפינוזה. נושא זה יילמד במיוחד לאור כתביהם של משה מנדלסון, ש.ר. הירש, אחד העם, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר, א.י. השל, מרדכי קפלן, עמנואל לוינס ואחרים.
השיעור יסתיים בדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית בארץ ובעולם. ייעודה של מדינת ישראל, עתיד הקיום היהודי בתפוצות, משמעותה של תפיסת היהדות כתרבות, פמיניזם יהודי והשאיפה להתחדשות החיים היהודיים.
חלק א' שיילמד בסימסטר א יוקדש לשאלה מי הם היהודים ולדיון ראשוני בהוגים שעסקו בשאלה מהי היהדות
חלק ב' שיילמד בסימסטר ב כהמשך לחלק א יוקדש במיוחד להעמקת העיון בהגותם של א.ד. גורדון, רוזנצוייג, השל, לוינס, ולדיון בכיוונים עכשוויים בהגות היהודית.
ביבליוגרפיה מרכזית:
י. גוטמן –הפילוסופיה של היהדות; נ. רוטנשטרייך – המחשבה היהודית בעת החדשה;
י. ברלין – נגד הזרם; א. שבייד – לקראת תרבות יהודית מודרנית; הנ"ל - היהדות והתרבות החילונית; הנ"ל – תולדות פילוסופיית הדת היהודית, א-ד.

הקורס יבחן את הארכיטקטורה והסביבה הבנויה ביפן מאז שעברה לעידן המודרני [אמצע המאה התשע-עשרה] ועד לזמן הנוכחי, מהנקודה שנכלל בה הכל והיא נכללה בכל.
כחלק בלתי נפרד מאזור התרבות האסיאני, חשוב ומתגמל לחבור אל סיפורה של האדריכלות היפנית דווקא כאשר ’נפתחה‘ מערבה מפאת הידע שהוא מעניק על החברה היפנית ותרבותה, אך גם, ובעיקר, בגלל האור שמבט כזה שופך על מיקומה היחסי של יפן בין קיצוניי התרבות המזרחי והמערבי. הבין-תרבותיות של המרחב היפני, אם כן, ביחד עם נושאי מערכות היחסים שבין סביבת הפרט והסביבה הציבורית, ובנייתן של הארכיטקטורה והעיר בתנאיי מודרניות יהוו יחדיו כיוון כללי למהלך הקורס.
ההרצאות, בליווי סרטים, חומרי הקריאה והדיונים בכיתה ידגישו את הקשר הטבורי שמחבר בין המבנים בדיון לבין מרכיבים תרבותיים, אינטלקטואליים, הקשרים פוליטיים ונסיבות היסטוריות שבהם נוצרו. כדי לעקוב אחר קשר כזה נראה, לדוגמה, כיצד נבנה המרחב המקומי [ביתי] והתפתחה תרבות בורגנית. כמו כן, נסקור דרכי חשיבה משפיעים ונושאים תאורטיים כלאומיות ומודרניות. נכיר זרמים בארכיטקטורה היפנית שלאחר מלחמת העולם השנייה כמטבוליזם, סטרוקטורליזם וארכיטקטורת ’הגל החדש‘. בנוסף, נערוך סקירה ביבליוגרפית והכרות עם עבודותיהם של דמויות משפיעות כריימונד [Raymond], טנגה [Tange], איסוזקי [Isozaki], שינוהרה [Shinohara] ואנדו [Ando]. בהקשר חברתי, נדון בנושאים כמו בתי העובדים, תרבות המונים וצריכה, ולבסוף, כדיי להתחקות אחר הארכיטקטורה והסביבה הבנויה ביפן העכשווית נבחן את השפעתם של כוחות כטכנולוגיית מדיה, מיתוג ותנועה.
מעבר לסקרנות ועניין בנושאיו, הקורס אינו מציב דרישות מוקדמות והוא מיועד באותה מידה לסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה, לאלו הלומדים את מזרח אסיה ולסטודנטים ממקצועות אחרים.