הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם המערבי דימוי אידיאלי של גבריות? האם אשה נכללת בהגדרות אלו? האם יתכן אידאל שונה של אנושיות וסובייקטיביות?
כיצד המודל המדעי והתפישות האפיסטמולוגיות שבבסיסו קשורות למציאות חברתית? אילו מודלים של ידע מאפשרים יחסים חברתיים צודקים יותר?
מהו שיפוט מוסרי הרואה בהתנסות, ההיסטוריה והעמדה החברתית של נשים כר לגיטימי ופורה לשיפוטים מוסריים?
למה למעשה צריכות לשאוף נשים האם לשוויון ואולי להכרה בהבדל? האם אלו בהכרח סותרים?

דרישות הקורס: מבחן

הקורס ישלב מושגי יסוד של המחשבה הפמיניסטית ביחד עם הנושאים העכשויים בהם עוסקות התיאוריות הפמיניסטיות. לצד דיון במושגים שבבסיס המחשבה הפמיניסטית כמו מגדר, "הסוד הנשי", המרחב הפרטי והמרחב הפומבי ועוד, יידונו גם הסוגיות העומדות בלב הדיונים היום: מקומו של הגוף בתרבות, השתנות תפישת המציאות ממילולית לויזואלית, המצאת ההיסטוריה הנשית ועוד. כל אלה ירוכזו על פני שלושה צירי מחשבה: ייצוגי נשיות וגבריות בתרבות, ותהליכי ההשתנות של ייצוגים אלה; קליטת העולם (כיצד מפענחים גברים ונשים את העולם? כיצד הן והם קוראים ומפרשים טקסטים תרבותיים? כיצד הקליטה של טקסטים הופכת אותם למה שהן?); ואופני היצירה השונים של גברים ונשים. הטקסטים התרבותיים שיידונו בקורס יילקחו מתחומים שונים – ספרות, פרסומת, קולנוע, צילום, ציור; הטקסטים התיאורטיים יילקחו מהפרסומים האחרונים של חוקרות וחוקרים בתחומים אלה מפרספקטיבה של תיאוריות פמיניסטיות. חובות הקורס: קריאה שוטפת במהלך הקורס ובחינה שתינתן בסוף הקורס.

שתי מלחמות עולם. פשיזם. נאציזם. ג'נוסייד. מדינת רווחה. קולוניאליזם ודה-קולוניזציה. המהפכה הפמניסטית. בשיעור המבוא למאה העשרים נסקור את מקצת האירועים והתהליכים המרכזיים שאפיינו את המערב בכלל ואת אירופה בפרט במהלך המאה העשרים.
(מי שמשתתף בשיעור "מבוא למאה העשרים" אינו יכול להשתתף בתרגיל "חברה, משטר ותרבות במאה העשרים"!)

המאה ה-19 עדיין נחשבת כמרכיב בהסטוריה המודרנית. למרות זאת, במובנים רבים החברה האירופית במהלך אותה מאה רק החלה להפנים את השינויים שגרמו תנודות דמוגראפיות עזות, תהליכי תעוש מהירים, עיור, ודמוקרטיזציה. מאה זו נמצאת בתווך בין העולם המסורתי, על רבדיו השונים, והעולם של ימינו. בסדרת הרצאות זו נסקור הבטים של ההסטוריה האירופית במאה ה-19 שרישומם ניכר בחיינו גם היום: המבנה הלאומי של היבשת האירופית, כפי שהתפתח במאה ה-19, האידיאולוגיות המדריכות את המעשה הפוליטי בעידן זה, השנויים הכלכליים הדרמטיים שגם הסטוריונים שאינם מטריאליסטיים אינם יכולים שלא להכיר במרכזיותם, תהליכי הדמוקרטיזציה, בעיקר מאמצע המאה והלאה, יצירת התשתית למדינת הרווחה ולבסוף השנויים במאזן הכוחות ביבשת, תוך שהיא נפתחת להשפעת אזורים חדשים ומתמודדת עם מאבקים אימפריאליים מסוגים שונים.

הסמינר יועבר בשיתוף עם איריס אידלסון

המאה השמונה-עשרה הייתה תקופה של תמורות אינטלקטואליות ואידיאולוגיות, אשר שינו את דימויה העצמי של אירופה. תהליכי החילון, התגבשות האתוס המדעי והפדגוגי והאידיאלים החדשים של הנאורות - הכתיבו תמורה באינטרוספקציה האירופית, אך שינו גם את מבטה של אירופה על העולם שמחוץ לה, עולמו של "האקזוטי". "האקזוטי" של הנאורות היווה קבוצה רחבת יריעה, שכללה את מי שחיו מחוץ לאירופה הגיאוגרפית ממש, אך גם את מי שהתמקמו בפריפריה התרבותית, הדתית או החברתית של החברה האירופית. תחת קטגוריה זו נתכנסו שחורים, אמריקאים, פולינזים, יהודים, מוסלמים, נשים, חרשים, חולי נפש ועוד.
במהלך הסמינר נלמד להכיר את סקאלת דימויי האחר והאקזוטי של הנאורות, אשר נעה בין המיתולוגי למדעי. נבחן אותה תוך קריאה בטקסטים מדעיים, ספרותיים ופילוסופיים בני הזמן, וכן על-בסיס מחקרים היסטוריים שנכתבו החל מהמחצית השנייה של המאה ה- 20 ועד לשנים האחרונות, וננסה לברר אילו תמורות חלו בדמותו של האקזוטי לאורך המאה, אילו תאוות הוא עורר ואילו פחדים גילם, כיצד הוא סייע בבניית דימויה העצמי של אירופה ובקביעתם מחדש של גבולות האנושי. כמו כן, ננסה לבדוק אם ניתן לחלץ מן העולם האינטלקטואלי של המאה השמונה-עשרה גם את קולו של "האקזוטי" עצמו, ובפרט את דימויו העצמי, את יחסו לאירופה ולנאורות ואת הדרכים בהן כונן הוא "אחרים" משל עצמו.

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה הקרה והמאבקים הפוליטיים, החברתיים, והתרבותיים הגדולים ששינו את פני העולם (1989-1945); והעידן החדש (1989 ואילך). הסקירה השיטתית שלהם תהיה השוואתית ותבחן בראייה ביקורתית את האסכולות ההיסטוריוגרפיות העיקריות שהתפתחו בכל אחד משלושת תחומי-המחקר. נשאף לחשוף את המגמות האידיאולוגיות והמתודולוגיות שכוננו אותן, ולהבין כיצד תרמו ההיסטוריונים הגדולים לא רק לשחזור תולדותיהן של שלוש הציוויליזציות, אלא גם לעיצוב זהותן התרבותית. הקורס כולל מבחן סופי המבוסס על ההרצאות ועל חומר ביבליוגרפי.

אימפריות עלו ושקעו כבר בתרבויות המזרח הקדום. אימפריות לא היו ואינן "מערביות", או מודרניות דווקא. אך ההתפשטות המסיבית של מדינות ותרבויות מערביות בין המאה השמונה עשרה לימינו אנו, אל טריטוריות ולתרבויות שמחוץ לאירופה ולארה"ב, הייתה תופעה ייחודית ובלא תקדים. ראשית הקולוניאליזם החדש הזה היא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה. רבים טוענים כי הוא ממשיך להתקיים גם לאחר תהליכי התפרקות האימפריות ותהליך הדה-קולוניזציה. האימפריות המערביות החדשות התייחדו לא רק במימדי הענק שלהן ובעוצמה צבאית וטכנולוגית, ולא בהכרח בכך ששלטו במישרין על טריטוריות קולוניאליות, אלא גם בכך שהיו נוכחות בחייהם, בהתנסויותיהם ובדמיונם של בני העידן המודרני —שולטים ונשלטים כאחד—ועצבו מדינות והתפתחותן, תנועות פוליטיות, את הכלכלה העולמית, זהויות לאומיות, מעמדיות ומיגדריות, ותרבויות—הן תרבות גבוהה, הן תרבות פופולארית. הבנת התפתחות האימפריות והמגעים הבין-תרבותיים בין "מערב" (כאזור, או מקום גיאוגרפי וכדימוי) ו"מזרח" מאפשרת לנו לקרוא, להבין מחדש, ולכתוב מחדש את ההיסטוריה של העידן המודרני.

כתיבת והוראת ההיסטוריה של הקולוניאליזם המודרני עוסקות בהשפעותיו באירופה עצמה בנפרד מהשפעותיו במזרח התיכון, או הרחוק. ויש גם נטייה לעסוק בנפרד בהיסטוריה היהודית המודרנית ובתולדות האימפריות. השיעור משלב באופו ייחודי שלושה תחומים אלה. בשיעור נדון בראיית ה"מזרח" וה"מערב", הגדרתם ודמיונם בעידן הנאורות של המאה השמונה עשרה, נבחן את "האימפריות של החומרים": בדים וטבק, פורצלן וקפה, בתרבויות צריכה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה באירופה ובמזרח התיכון, נבדוק תנועות לאומיות –באירופה, במזרח התיכון, וכן את הציונות, בזיקתן לקולוניאליזם, ננתח קשרים בין מלחמות מודרניות לאימפריות, בין אימפריאליזם לכלכלה—מתקופת התיעוש ועד לכלכלות הנפט, ובין אימפריליזם לתרבות ההמונים המודרנית (למשל בתערוכות עולמיות, בקולנוע ובטלוויזיה ובקשרים) נבחן גם את הקשרים שבין אימפריאליזם לגלובליזציה בימינו.

בשיעור נעשה שימוש נרחב במגוון של טקסטים מילוליים, מחוזים בינלאומיים ועיתונות, ועד לספרי מסעות, בספרות יפה ובאומנות הפלסטית ובקולנוע.

U.S. Foreign relations in the 20th century. Theodore Roosvelt, Woodrrow Wilson and the contrasting approaches to internationalism. World war I, the postwar order, and U.S. interventionism in Latin America. World War II and the origins of the Cold War. The Vietnam War and U.S. society. Domestic politics and the making of U.S. foreign policy. The United States and Middle Eastern wars. U.S. FOreign policy in the post-Cold War World

U.S. political history since 1900—focusing on the history of American public policy; the changing nature of U.S. political ideologies; and important U.S. campaigns and elections.

הסמינר יידע אתכם למושגי יסוד בתחום מרכזי זה - וביניהם "שוני", "דמיון", "בינתרבותיות" ו"אוריינטליזם", וכן אף לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות החשובים שבו. ביחד עם זאת יציע הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ושינויים מרכזיים או "תחנות יסוד" בהיסטוריה האירופית של המאות ה - 18 - 20. כל זאת מנקודת המבט של הקולוניאליזם. הסמינר מניח כי לימוד ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של מערב אירופה, מנקודת המבט של הקולוניאליזם - כאורח התבוננות, חשיבה, חיים ותרבות היסטורית - יכול ליצור תובנה מחודשת של היסטוריה זו. בין הנושאים שיידונו בסמינר: ההתבוננות באוריינט בעידן הנאורות (הן ב"אוריינט" העות'מני והן זה ההודי); אוריינטליזם וארגון ידע במאה ה-19; המהפכה הצרכנית, (consumption) התיעוש והאימפריה; ה"עין המיסיונרית" - והמהפכה הדתית האוונגליסטית; תרבות המונים בעידן הקולוניאליזם-בתחומי האמנויות הויזואליות, המוסיקה הפופולרית והקולנוע ההיסטורי המוקדם; התבוננות בינתרבותית בעידן הלאומיות החדשה וכו'... הסמינר עושה שימוש במגוון רב של מקורות וחומרים הכוללים: חיבורים פילוסופיים, ספרות מסעות, ספרות מדעית ופסאדו-מדעית (אתנוגרפית ואנתרופולוגית) מוסיקה וקולנוע.

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה, התגובות האסלאמיות והלאומיות למשבר החברה המקומית, עלייתן של המדינות הטריטוריאליות לאחר מלחמת העולם הראשונה, משטרי הקצונה המהפכניים ולבסוף, הופעת התנועות האסלאמיות.

מטרת הקורס היא להקנות ידע והבנה בתהליכים הבסיסיים בהתפתחות עולם האסלאם מראשית הקריירה של הנביא מחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ועד שנת 1500 לערך. בסוף המאה החמש-עשרה הגיעה לסיומה השליטה הפוליטית המוסלמית בחצי האי האיברי לאחר כשמונה מאות שנים. בראשית המאה השש-עשרה החל עידן האימפריות במזרח עולם האסלאם: העות'מאנים השתלטו על המזרח התיכון הערבי, הצַפַווים השיעים הקימו מדינה באיראן ובהודו התבססה השושלת המוֹגוֹלית. מבחינה פוליטית היו הערבים גורם פוליטי חשוב במיוחד, אך החל מהמאה התשיעית עלתה חשיבותם הפוליטית והצבאית של התורכים. הגורמים החשובים מבחינה תרבותית היו דת האסלאם והשפה הערבית, שלצידה שמשו גם השפות הפרסית והתורכית. לכן בנוסף לאירועים הפוליטיים תתמקד תשומת הלב בקורס גם בהתגבשות חברתית ותרבותית של חברות מוסלמיות בתקופה הנידונה.

סקירה שיטתית של עיקרי דת האסלאם תוך התייחסות אל הזיקה שבין עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם.הנושאים הנדונים: התקופה שקדמה לאסלאם, המסורת המוסלמית על הנביא מחמד, הקוראן,פרשנות קוראן, התורה שבע"פ (חדית'),הלכה, תיאולוגיה,מיסטיקה,תפיסת הג'האד,האסלאם השיעי,כיתות באסלאם,אסלאם מודרני.

שיעור זה סוקר את תולדות האימפריה העות'מאנית מראשית ימיה במאה ה-14 ועד לטרנספורמציה שלה לרפובליקה התורכית המודרנית ב-1923. לאחר בניית מסגרת כרונולוגית מקיפה, ינתח השיעור מוסדות, אישים, אירועים, מבנים כלכליים, ודפוסי תרבות וחברה. וסוגיות שונות שייבחנו כוללות: הקמת האימפריה, שושלת בית עות'מאן, הצבא העות'מאני וכיבושיו, דפוסי אסלאם וזהויות מוסלמיות באימפריה, המנגנון הניהולי, ארכיטקטורה ואסתטיקה, אתגרים חיצוניים ופנימיים, תקופת רפורמות שונות, ושינוי המאה ה-19 הארוכה. לצד ההרצאות, ילווה השיעור בקריאה מספרים וממאמרים מדעיים, ובחינת איורים, מפות וחומרים נוספים מעשירים המובאים דרך ספרים, תמונות, ציורים, מפות, ושימוש בתוכנת הלמידה Virtual.
בנוסף לנוכחות בהרצאות השבועיות, יתבקשו התלמידים לקרוא ביבליוגרפיה בסיסית ולהבחן על כל החומר בסוף הסמסטר.יתקיים מבדק ביום ו' ה-7.3.2008, בשעה 9:00.

מטרת התרגיל היא להציג כמה מהשאלות המרכזיות ומהחוקרים הבולטים במחקר המודרני המערבי בתחום לימודי חברות מוסלמיות בתקופה הטרום-מודרנית. הקורס מתמקד במזרח התיכון אך לעתים נעסוק גם באיזורים מחוץ לליבת עולם האסלאם, למשל הודו המוסלמית. המסגרת הכרונולוגית היא מהופעת האסלאם עד נפילתה של הסלטאנות הממלוכית בידי העות'מאנים, אך מבנה הקורס הוא נושאי ולא כרונולוגי. בחומר הקריאה ובדיונים יושם דגש על היבטים חברתיים ותרבותיים. יידונו, למשל, הנושאים הבאים: היווצרותה של מדינה מוסלמית כיישות פוליטית; תהליך האסלום של המזרח התיכון; ערים וקהילות עירוניות; תרבות חצר; תרבות פנאי ודת עממית; חיי משפחה, ועוד.

קריאה במאמרים (אנגלית ועברית) המתמקדים בנושאים מרכזיים בתפיסה הדתית של האסלאם על דורותיו: אופיו של הקוראן ודרכי פרשנות (מודרני וקלאסי), הבעייתיות שבחדית' ושימוש במקורות היסטוריים, תפיסות שונות של דמותו של הנביא מחמד (מזרח ומערב, מודרני וקלאסי), מחשבה תיאולוגית-פילוסופית קלאסית, עיקרים שיעיים קלאסיים, מוסר ומיסטיקה, מרכזיותו של החלום (מודרני וקלאסי), פניו השונות של הג'האד (מודרני וקלאסי), ירושלים כסמל.

התרגיל בתולדות האימפריה העות'מאנית יבחן מקרוב את הנושאים הנדונים בשיעור (ראה תאור של קורס מס' 06221004). חומר הקריאה בתרגיל יכלול מקורות עות'מאניים מסוגים שונים: כרוניקות היסטוריות, מסמכים, ספרות נוסעים (עות'מאניים וזרים באימפריה), ובחינת מבנים, וחפצים כדי ללמוד כיצד הבינו העות'מאנים את עצמם ולא רק כיצד אחרים (אירופאים בני הזמן או חוקרים מודרנים) תיארו אותם. בין השאר נראה כיצד ההיסטוריה העות'מאנית נכתבה וממשיכה להיכתב בצורה משתנה, למשל בשל אידיאולוגיות לאומיות. כך נוכל לבחון, לדוגמא, כיצד היסטוריונים תורכים, בלקנים, ערבים וגם ציונים מתייחסים לעברם העות'מאני.
כל פגישה תתבסס על ניתוח טקסט שהוכן מראש. נדון כדי להבין תהליכים ותמורות בתולדות האימפריה, וחשוב לא פחות, נבחן את הדברים כחלק משיח היסטוריוגרפי מתמשך ומשתנה. התרגיל כולל מבחן סופי וחובת השתתפות פעילה בפגישות. הציון יתבסס על הציון של המבחן, נוכחות בשעורים והשתתפות.

הקורס דן בתופעת המרד והמהפכה במזרח התיכון בעידן המודרני. במסגרת הדיון נתחקה אחר שורשיהם ומהלכיהם של מקרי מרד ומהפכה באזורנו (למשל, מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ועוד) וננסה לאפיינם תוך בחינה השוואתית ובמקביל להתפתחויות גיאופוליטיות אזוריות וגלובליות.

הקורס נועד להציג בפני המשתתפים את הדילמות המרכזיות הנובעות מיחסי רוב-מיעוט במדינת ישראל. פרקי המבוא של הקורס דנים במאפיינים סוציו-דמוגראפיים של האוכלוסייה הערבית בישראל. על יסוד פרספקטיבה היסטורית, הקורס בוחן בהמשך את עיקרי המדיניות הממשלתית כלפי הערבים בישראל, את דילמת הזהות הלאומית ודרכי ההתמודדות עמה בשנות ה-50 וה-60; את מאפייני הפעילות הפוליטית עד 1967; את השלכות מלחמת ששת הימים, האקטיוויזציה של המאבק ("יום האדמה") ותהליך הפלסטיניזציה. בהמשך דן הקורס בשינוי פני הפוליטיקה הערבית בישראל בשנות ה-80 וה-90 לכיוון של פלורליזם פוליטי. הקורס עוסק בדפוסי ההצבעה לכנסת ועליית זרמים חדשים (התנועה האסלאמית). בחלקו האחרון מנתח הקורס את השלכות תהליך השלום על הערבים בישראל. במהלך הקורס ייערכו סיורי שטח ביישובים ערבים, כולל מפגש עם אישים פוליטיים מהמערכת הפרלמנטארית והמוניציפאלית.

קורס זה יתמקד בסוגיות פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות של ההיסטוריה המודרנית של פלסטין/ארץ ישראל, מסוף המאה ה- 19 ועד 1948. במסגרת הקורס נבחן במיוחד את מערכת היחסים בין יהודים לערבים באזור, ואת הקשרים השונים בין שתי הקבוצות הללו. תוך כדי בחינה של התפתחותו ושורשיו של הקונפליקט הלאומי, נתבונן גם בקשרים אחרים- לא רק בהקשר לקונפליקט- שהתפתחו בין שתי הקהילות. כמו כן, במסגרת הקורס יושם דגש על המחלוקות ההיסטוריוגרפיות המרכזיות בלימוד ובמחקר של הקונפליקט. כמקרה בוחן לדיון על כתיבת היסטוריה והמחלוקות בכתיבה היסטורית נבחן את המחקר בהקשר למלחמת 1948.
כהקדמה מתודולוגית, השיעור הראשון של הקורס יעסוק בשאלות מהי כתיבה היסטורית, מהם האתגרים בכתיבה שכזו, ומהו תפקידו של ההיסטוריון.
חלק מחומרי הקריאה בקורס יהיו קטעים מיומנים, ספרי זיכרונות וטקסטים ספרותיים, שבהם נדון בכיתה.

השיעור תרגיל יטפל בניתוח ההתפתחות של תנועות אינטלקטואליות, אינטלקטואלים והוגים במזרח התיכון הערבי במאה העשרים. הוא ידון באסכולות האינטלקטואליות ובהוגים אינדווידואליים, יציג את הגותם וינתח את התימות המרכזיות של הטקסטים שהם ייצרו. יערך מאמץ למקמם את האינטלקטואלים ואת הטקסטים שלהם בהקשרים ההיסטוריים בהם נוצרו ואליהם הפנו את המסרים הרעיוניים שלהם.

השבטיות נתפסה עד לא מכבר כשריד מן העבר שנגזר עליו להיעלם עם התקדמות תהליכי המודרניזציה שהתרחשו במדינות המזרח התיכון במאה העשרים. אולם תופעה זו מוכיחה כוח שרידות מרשים במיוחד. בכך היא ממשיכה להיות אחד המאפיינים הבולטים של התרבות הפוליטית ברבות ממדינות האיזור. יתרה מכך, במחצית השניה של המאה העשרים גילו משטרים שונים מחדש את יתרונה של השבטיות לשמירת שרידותם ומעודדים אותה באופן פעיל. עיראק של צדאם חוסין וירדן הן שתי דוגמאות בולטות לכך. במהלך הקורס נבחן את התופעה על צורותיה המגוונות במספר מדינות במזרח התיכון המודרני ונעמוד על השפעתה על הפוליטיקה, התרבות והחברה.

שיעור הבחירה יעסוק בשגרה של חיי היום-יום כמו גם בתחנות החשובות בחייו של מוסלמי מלידתו ועד מותו. נשאל את עצמנו את השאלות הבאות: מה מאפיין יותר את חייו של מוסלמי: השגרה המיוחדת או האירועים החריגים והטקסיים? באיזו המדובר בשגרה או באירועים אוניברסאליים, או שמא הם מיוחדים לקבוצה אנושית אחת? אם כן, מה הסיבה לכך – דת האסלאם, או אולי החברה הספציפית? באיזו מידה המדובר באורח חיים המשותף לכל המוסלמים באשר הם מוסלמים או שמא המדובר במנהגים מקומיים שאינם קשורים בהכרח לדת? מה מבין האירועים הללו נשאר קבוע לאורך דורות ומה משתנה בשל אופנות משתנות או טכנולוגיות חדשות?

מקרי הבוחן שלנו יעקבו אחר מסלול חייו של אדם מרגע יצירתו (או מניעתו – אמצעי מניעה); עבור דרך הברית; תקופת הילדות; בגרות משפטית, פיסית ונפשית; קיום מצוות כמו ה-חג' והצום הרמדאן; נישואין, הקמת משפחה וגירושין; ולבסוף המוות: טבעי, פלילי, מתוך רחמים וטקסי קבורה.

דרישות הקורס: נוכחות, השתתפות פעילה (כ-30% מהציון הסופי) ועמידה במבחן בתום הסמסטר (כ-70% מהציון הסופי). המבחן הסופי יתקיים במתכונת של בחינת בית שתדרוש ניתוח מאמר שלא נכלל בסילבוס תוך קישורו לתכני הקורס ולמאמרים אחרים שנקראו במהלך הקורס.

זה כמה עשורים משמשת זירת המפרץ הפרסי מוקד עניין לנוכח עתודות הנפט המצויות בה וגורמי החיכוך בין המדינות השונות באזור. אמברגו הנפט, המהפכה האסלאמית באיראן, מלחמת איראן-עיראק, פלישת עיראק לכווית הם רק חלק מהאירועים הדרמטיים שהתרגשו על זירת המפרץ. הקורס יבחן את התהליכים המרכזיים בזירה זו תוך הצגת השחקנים האזוריים החשובים.

הקורס יחתור לניתוח ולהבנת אחד הגורמים המרכזיים המעצבים את הפוליטיקה במזרח התיכון בזמן החדיש: היחסים המורכבים בין מדינות ערב, והשפעות הגומלין בין המערכת הבין-ערבית וסוגיות כגון חדירת המעצמות למזה"ת, הסכסוך הישראלי ערבי ועליית כוחות של האסלאם הפוליטי. תוך כדי שימוש בתיאוריות היחב"ל וביניהן ה"ריאליזם" וגם ה"קונסטרוקטיביזם", הקורס ינתח את האבולוציה של המערכת מראשיתה בתחילת המאה ה- 20, דרך תקופת השיא של הפן-ערביות הרדיקלית בשנות ה- 50 וה- 60 ועד התייצבותה כמערכת מדינית מעוצבת ונורמטיבית. באמצעות ניתוח הדינאמיקה הבין-ערבית על רקע האתגרים הרבים שהעמידו גורמים פנים-ערביים, שחקנים אזוריים לא-ערביים, ומעצמות העל, הקורס אמור ללבן סוגיות כגון הזהות הערבית המודרנית המשתנה, תהליכי יצירת המדינה הערבית, השפעותיהן של אידיאולוגיות על-לאומיות ותת-לאומיות

מטרת הקורס היא להכיר את תולדותיה תרבויותיה של הרפובליקה התורכית המודרנית, לקראת ובעקבות סיור לימודי במדינה. נלמד את הסוגיות ההיסטוריות החשובות של תורכיה אשר עיצבו את המדינה ומהדהדות בה עד היום יחד עם תכנים תרבותיים מרכזיים. לדוגמא: אופי הדמוקרטיה התורכית, עיקרי הכמאליזם, אסלאם בתורכיה על גווניו השונים, מקומו של העבר העת'מאני, אירופה-אסיה מה זה אומר, ואחרים.
חובות הקורס: נוכחות במפגשים, קריאה והשתתפות פעילה בשעורים, עבודה של 10 עמודים.
*השעור חובה לכל מי שמשתתף בסיור הלימודי בתורכיה (פסח תשס"ח, אפריל 2008).

האימפריה העת'מאנית ותולדותיה של תורכיה הם נושאים בסיסיים בלימוד ההיסטוריה של המזה"ת. למזלינו, ניתן לבקר בתורכיה ולהכיר את המדינה מקרוב, כולל עדויות מרהיבות של כוחה וגדולתה של האימפריה העת'מאנית. הסיור יתמקד בתולדות האימפריה העת'מאנית והיסטוריה של הרפובליקה התורכית. נבקר באתרים חשובים להיסטוריה הפוליטית, התרבותית, הצבאית והחברתית של האימפריה והרפובליקה. הסיור יכלול ביקור בשלושת ערי הבירה של האימפריה (בורסה, אדירנה ואיסתנבול), ובאזור גליפולי על מיצרי הדרדנלים.
נסייר בארמונות ומסגדים שבנו הסולטאנים ואחרים. נכיר גם את שרידי האימפריות הביזנטית והסלג'וקית אשר קדמו לעת'מאנים באנאטוליה. נבחן בשטח את משמעות המיצרים והרמה האנאטולית. בהדרכת מורי החוג ומדריך מקומי נקבל פרספקטיבות שונות על העת'מאנים ועל תורכיה דהיום. קורס זה מבוסס על סיור של כ- 10 ימים בתורכיה. מלבד הביקורים באתרים, נשמע מספר הרצאות מחוקרים תורכיים.
הסיור יכלול גם הזדמנויות רבות לטעום ממטעמיה המפורסמים של תורכיה, לבדוק דפוסי חיים תורכיים עכשיוויים, לחוות בבית מרחץ תורכי (חמאם), וכמובן לטייל בשווקים מסוגים שונים.
מומלץ למשתתפי הסיור להרשם ולהשתתף גם בשעור הנבחר "תורכיה: תרבות והיסטוריה" (2 ש"ס).
יינתן מספר מוגבל של מלגות. בענין זה יש לפנות בכתב לפרופ' איימי סינגר.
תלמידי כל התארים יכולים להרשם לסיור. עדיפות תנתן לתלמידי החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה ולתלמידי החוג להיסטוריה כללית.
***העלות המשוערת של הסיור 1000$
תאריכי הסיור 20.4.08-28.4.08

תאריכי הסיור: 21.04.08 עד ל- 27.04.08

הסיור יכלול : ביקור בנציגות ישראל, ביקור בקריית החינוך ובאוניברסיטת ג'ורג'טאון, סיורים בבירה דוחה וסביבתה. כמו כן שיחות עם אנשי רוח ועם דיפלומטים מקומיים, מפגש עם נציגי חב' התעופה של קטאר, מפגש עם נציג תעשיית הנפט והגז ויתכן מפגש במשרד החוץ המקומי.

מחיר משוער- כ $1300- כולל טיסות, העברות, מלון + א"ב, ואטרקציה- ספארי דיונות.

**הסיור מותנה באישור הרשויות בקטאר

חשוב: תלמידים המעוניינים לבטל את השתתפותם מתבקשים לבטל רישומם בבידינג או במזכירות החוג.

אירופה והמזרח התיכון נדרשים כיום להתמודד עם המורשת של עברם האימפריאלי. אלה מוסיפים לעצב את המדיניות, הדמוגרפיה. הכלכלה והשיח התרבותי והאקדמי הן של של המרכזים האימפריאלים והן של הקולוניות לשעבר. הקורס יתן פרספקטיבה היסטורית למורשת אימפריאלית זו דרך עיסוק בהיסטוריה של מדיניות השליטה שהפעילו צרפת ובריטניה במזרח התיכון ממחצית המאה השמונה עשרה. באמצעות אירועים היסטוריים קונקרטיים יבחן הקורס את האינטרסים שהניעו את המדיניות הקולוניאלית האירופאית ואת מערכת האמונות הערכים והרעיונות ששימשו להצדקתה. כמו כן יעסוק הקורס באופן בו מדיניות ומערכת אמונות אלו השפיעו ועיצבו את עולם הידע האירופאי ואת תוצריו התרבותיים.

הפרוסמינריון יעסוק בהיסטוריה של מדינות אסיה המרכזית במאות ה – 19 וה – 20. בין היתר יילמדו בקורס מצבו של האזור לפני הכיבוש הרוסי, הכיבוש הרוסי, תקופת השלטון הרוסי (הצארי), הפרוטקטורטים של ח'יוה ובח'ארא, מלחמת האזרחים והשתלטות הבולשביקים, ייצירת הרפובליקות של מרכז אסיה ע"י השלטונות הסוביטיים והתפתחותן בתקופה הסובייטית ואחריה כמדינות עצמאיות.

הקורס ייתמקד בניתוח האירועים המעצבים בהסטוריה הפוליטית והחברתית-תרבותית של מצרים למן ראשית המאה התשע-עשרה ועד ימינו. בין הסוגיות שיידונו במהלך הקורס:

עידן מוחמד עלי-האומנם מכוננה של מצרים המודרנית? הסוגייה תידון לאור מעמדו של השליט הנ"ל כיום, לרגל מלאת 200 שנה לעלייתו לשלטון.
המשכיל המצרי החדש- רפורמות בתחומי החינוך וההשכלה ותרומתן לצמיחתו של מעמד הבייניים- האפנדיה.
הצבא ומקומו בפוליטיקה המצרית-ממרד עוראבי ועד למהפכת ה"קצינים החופשיים".
מנהיגים לאומיים, אידיאולוגיות לאומיות בחיפוש אחר זהות קולקטיבית.
נשים, מיגדר ולאומיות ורישומם בהסטוריוגרפיה המצרית. ובכלל זה: זכרון וזכרון שכנגד: נשים מצריות מכוננות זכרון לאומי אלטרנטיבי ע"פ הפורום: "נשים וזכרון".
מקומם של המיעוטים בקהילה הפוליטית המצרית: קופטים, יהודים ויוונים כמקרי בוחן.
מקומו של המנהיג בהסטוריה המצרית: סעד זג'לול, המלכים פואד ופארוק, עבד אלנאצר, סאדאת ומובארכ. (במסגרת הדיון יוקרן הסרט המצרי: נאצר בנעלי בית).
הדיון המסכם יעסוק בסוגייה: ליברלים חדשים, ליברלים וותיקים ומי שבינהם: אינטלקטואלים מצרים כמבקרי המימסד בעידן מובארכ.

אפיוניה המגוונים של ערב הסעודית הופכים אותה לאחד המקרים היותר מרתקים באזורנו. הקורס נדרש לציוני הדרך החשובים בתהליך הקמתה של המדינה הסעודית ומתמקד בשורשי צמיחתה ובאפיוניה הדתיים הייחודיים. תוך הישענות על מחקרים הסטוריים (אך גם מפות, ספרי זכרונות וסרטים) נדון בסוגיות מרכזיות בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה ובתרבות של מדינה זו. נעמוד על מורכבותו של המפגש ההסטורי בין מדינת הוהאביה לשפע הנפט, על ייחודיותו של בית המלוכה הסעודי ועל מעמדה של המדינה הסעודית במרחב הערבי והאסלאמי.

סמינר זה יעסוק בהשתנות החברה במפרץ הפרסי תוך מעבר מישויות שבטיות וצורת חיים בדואית למדינות מודרניות ולרמת – חיים של התעשרות. בעיות ההסתגלות לשינויים אלה כמו גם למכשולים והאטה בתהליך ינותחו.

בעקבות מישל פוקו אנו מבינים היום שידע ושהשליטה בו יכולים לשמש בסיס לעוצמה חברתית, פוליטית או כלכלית. הסמינר מתחיל בנקודת מוצא זו כדי לבחון שינויים עמוקים בחברות מוסלמיות. בין השינויים אחריהם נעקוב יהיו המעבר מחברה אורלית לכותבת; אימוץ גופי ידע מתרבויות אחרות ומשמעות של "תרגום"; תרומתה של הגאונות האישית כמו גם רשתות חברתיות ומבנים כלכליים להתפתחות מדעית וטכנולוגית; אמצעי תחבורה ותקשורת כמשפיעים על הקשר בין מרכז ופריפריה; תפיסות שונות של עוצמה צבאית, יבשתית וימית; העימות והתלות ההדדית בין הלכה דתית לתחומי מדע שונים (רפואה כמקרה בוחן); הקשר בין מדע לפוליטיקה, ועוד. הדיונים ייקשרו בין שינויים בידע, במדע ובטכנולוגיה לשינויים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים במזרח התיכון דובר הערבית והתורכית, אך יעלו גם היבטים מוסריים שמעסיקים את החברה הישראלית היום, כמו כל חברה מודרנית. נעסוק בחקר העבר מתווך ניסיון להבין הבנה מלאה יותר כיצד נוצר ההווה המוכר לנו בכל הקשור למדע ולטכנולוגיה שסובבים אותנו.

דרישות הסמינר: נוכחות, השתתפות פעילה (כ-30% מהציון הסופי), עמידה במבחן בתום הסמסטר (כ-20% מהציון הסופי) והגשת עובדה סמינריונית (כ-50% מהציון הסופי). המבחן הסופי יתקיים במתכונת של בחינת בית שתדרוש ניתוח מאמר שלא נכלל בסילבוס תוך קישורו לתכני הקורס ולמאמרים אחרים שנקראו במהלך הקורס. העבודה תיכתב לאורך הסמסטר בשלבים בהנחייתה של המרצה.

הסמינריון יעסוק בתולדותיה ובהתפתחותה של הנקשבנדיה, אחת מן הטריקות הצופיות החשובות והדינמיות ביותר, מזרם מיסטי לתנועה המעורבת בחיים החברתיים והפוליטיים של קהילתה ובהשפעתה על עולם האסלאם ועל ההיטוריה שלו.

-- הקורס יבחן סוגיות שניצבות בלבת היחסים בין החברות המוסלמיות לחברות המערביות בימינו: השורשים ההיסטוריים של הויכוח סביב התאמתה של הדמוקרטיה הליברלית לחברות מוסלמיות; גלגוליו של מושג 'התנגשות הציביליזציות' והשפעתו; תפקידם של כלי תקשורת מתקדמים בעולם המוסלמי בן-זמננו; הספרות ההלכתית שדנה בתפקידם של מהגרים מוסלמים במערב; והמקורות הרעיוניים של שתי התנועות שחוללו את המלחמה בעיראק - 'אל-קאעידה' בסעודיה, ולהבדיל - בני הדור השני בתנועה הניאו-שמרנית בארצות הברית.

עניינו של קורס זה הינו בחינה של צמתי הכרעה ונקודות מפנה בתולדותיהם של יהודים וערבים – תרבויות, עמים ויחידים - מאז ראשיתה של העת החדשה. על בססי דיון בצמתים ובנקודות הכרעה ומפנה אלו תיבחנה השפעותיה של העת החדשה על יהודים וערבים במימדים הפוליטי, התרבותי, הרעיוני והחברתי-כלכלי. כן יבחנו יחסי הגומלין שבין ההתפתחויות בתחומים אלו באירופה להתפתחויות מקבילות או מנוגדות בקרב קהילות ויחידים - יהודים וערבים. במסגרת הקורס נעסוק בהשפעות המודרניזציה על יהודים וערבים, מעמדה של הדת, הופעתן של רעיונות לאומיים ואחרים, התפתחויות תרבותיות, ולבסוף, צמיחתן של מדינות ערביות ולצידן כינונה של מדינת ישראל, ופרוץ סכסוך הדמים בין היודים לערבים בארץ ישראל.

הקורס יעסוק בקריאה ובניתוח טכסטים בערבית קלאסית קלה הדנים בתנועות: השֻטאר והעייארון, שפעלו בבגדאד במאות ה-12-9.

הקורס עוקב אחר התפתחותן של כתות בשיעה תוך קריאת טקסטים אודות ההיסטוריה והתיאולוגיה של כל אחת מהן. דגש מיוחד יינתן לכת הנוציירית-עלוית, בשל היותה כיום קבוצה רבת השפעה. בני הכת הפכו במאה ה-20 ממיעוט מדוכא ועני לקבוצה השלטת בסוריה, תופעה יוצאת דופן במזרח התיכון.

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש חטיבות זמן עיקריות: אפריקה בתקופה הקדם קולוניאלית; בתקופה הקולוניאלית ובתקופת העצמאות. הלימוד וההבנה של תקופות היסטוריות אלו, יעניקו לך בסיס איתן להבנת ההתרחשויות העכשוויות ביבשת אפריקה.

חומר הקריאה רובו ככולו בעברית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאה של מספר עמודים לפני כל פגישה ופגישה תרחיב ותעשיר את ידיעותיך ותאפשר הבנה טובה יותר של חומר הלימודים המועבר בשיעור

הקורס יתמקד בתופעה חדשה בת-זממנו במדינות הצפון-אפריקאיות: התפתחותה של זהות קיבוצית אצל אוכלוסיות הברבריות, הילידים ה"מקוריים" באזור, והאתגרים שתופעה זו מהווים למדינות הפוסט-קולוניאליות. לומדי הקורס יכירו את המימד של הברברים בצפון אפריקה מראשית תקופת הפרה-היסטוריה עד ימינו, על רקע הגרסאות השונות ונרטיבים שונים של ההיסטוריה של האזור, מהיוונים והרומאים, דרך הביזנטיים והכיבוש המוסלמי, השושלות ה"ברבריות" המרוקאיות ונסיגת הברברים ממרכז הזירה, אל התקופה הקולוניאלית והלאומית.

הקורס יעסוק בעיצוב זהויות לאומיות וישויות פוליטיות מודרניות במדינות ה"גרעין" של המגרב על רקע התקופות הפרה-קולוניאלית וקולוניאלית. הוא יבחן את עוצמת ההשפעות מהתקופות הללו על הזהות הלאומית המודרנית ויבדוק את מידת ההצלחה של תהליכי בניית המדינה ובניית העם בשלוש המדינות.

במהלך הקורס ייבחנו הניגודים האתניים והדתיים בניגריה והשפעתם על היציבות הפוליטית מהתקופה הקולוניאלית ועד ימינו. ננסה להבין כיצד חלוקות אתניות ודתיות מנעו ביסוס מערכת פוליטית חברתית יציבה מאז העצמאות.

מה הקשר בין סיפור שלמה המלך ומלכת שבא לבין ההיסטוריה של אתיופיה? מה בין הכנסייה האורתודוכסית האתיופית לבין הכנסייה הקופטית במצרים? מדוע צווה מוחמד על מאמיניו "עזבו את האתיופים כל עוד הם עוזבים אתכם"? האם המלחמות המתמשכות בין אתיופיה ואריתריאה ובין אתיופיה לסומליה במהלך המאה העשרים הן מלחמות דת בעיקרן? במהלך הקורס נדון בשאלות אלה ואחרות תוך ניתוח הקשרים ההיסטוריים שהתפתחו בין אתיופיה לבין המזרח התיכון מאז קבלת הנצרות באתיופיה במאה הרביעית ועד לימינו, ונתמקד בעיקר בסוגיות הקשורות בקשר שבין אתיופיה לבין המרחב המזרח תיכוני במהלך המאה העשרים.

תפיסה שרווחה הציגה את אפריקה הקדם-קולוניאלית כסטטית מבחינה תרבותית, חברתית ופוליטית. למעשה, ההיפך הוא הנכון – באפריקה שמדרום ומצפון לסהרה התנהלו מגעים אינטנסיביים עם תרבויות מזרח-תיכוניות ואירופאיות, ואלה, ביחד עם התפתחויות פנימיות, יצרו דינמיקה תרבותית, פוליטית וכלכלית, שעיצבה את המבנים החברתיים והפוליטיים שהתקיימו ביבשת עד להשתלטות האירופאית.
במהלך הקורס יבחנו תהליכים אלה, והמשמעויות שלהם לגבי אזורים ואוכלוסיות שונות ביבשת.

הקורס ייבחן סוגיות חברתיות פוליטיות וכלכליות מרכזיות באפריקה המודרנית תוך שימוש בסרטי תעודה וסרטי קולנוע.. בקורס ייבחנו תופעות כמו קולוניאליזם, יחסי שחור –לבן, שחיתות, שימוש לרע בכוח, איידס, מילת נשים ועוד. השיעור ימשך 4 שעות רצופות אשר יחולקו להרצאה, דיון וצפייה בסרט. על התלמידים יהיה לקרוא חומר רקע לפני כל מפגש. נוכחות במפגשים היא חובה. בסוף הקורס יינתן מבחן בית.

אפריקה מזוהה עם עבדות ועם סחר בעבדים. הקורס יראה כיצד סחר העבדים הטרנס-אטלנטי(מאות 19-16), תרם להבנייה של זהות זו וכיצד היא השתמרה עד היום. עבדות וסחר בבני אדם חיוניים להבנת היחסים הבין גזעיים ולהבנת היחסים בין ובתוך חברות, באפריקה ומחוצה לה. תהליכי ה"ביטול" של העבדות במאה התשע עשרה הותירו בעולמנו דפוסים רבים של עבדות ושל סחר בבני אדם. הקורס ינתח את מגוון ביטוייהם בימינו ובארצנו.

לאפריקה תדמית קשה של יבשת שבה התחוללו הפיכות צבאיות במספר הרב ביותר, פרצו מלחמות אזרחים עקובות מדם, ומדינות ביבשת נשלטות בידי דיקטטורים אנשי צבא, שהדיחו ממשלות אזרחיות או משטרים צבאיים קודמים. קורס זה יעקוב אחר התהליכים הפוליטיים, חברתיים וכלכליים מאז התקופה הקולוניאלית ועד ימינו, ינתח סוגיות כגון יחסי אנשי צבא ופוליטיקאים, ויבחן את הגורמים שעמדו מאחורי זיהוייה של אפריקה עם תופעות שליליות אלה.

הסמינר יבחון את הקולוניאליזם הבריטי באפריקה החל מהמאה ה – 19 ועד לשלהי המאה ה – 20. הקורס יתמקד בהיבטים תאורטיים בהבנת הקולוניאליזם הבריטי לצד התעמקות בקניה אוגנדה וטנזניה המייצגות מופעים שונים של הכיבוש הבריטי. כל תלמיד יחוייב בהגשת רפרט בעל פה בכיתה, בחינת בית וכן כתיבת עבודה סמינרית.

הקורס יכלול סקירת תולדות ההיסטוריוגרפיה המוסלמית עם דגש מיוחד על מקומם של טברי ומסעודי. קריאת חומר מדעי על שיטותיהם של שני יוצרים אלה, וקריאת טקסטים מחיבוריהם כדי לעמוד על המאפיינים של כתיבת כל אחד מהם.

הקורס יוקדש לקריאה מודרכת בכתבי כמה מן ההוגים הבולטים של "האחים המוסלמים" במצרים (חסן אל בנא, סייד קטב) וילווה בדיון במאמרים מחקריים בסוגייה זו ובנושאי רקע הקשורים אליה. הקורס נועד להקנות מיומנות בקריאת טקסטים והיכרות ראשונים עם רעיונותיה של אחת התנועות האסלמיות המשפיעות ביותר בזמן החדש.

עיקר הקורס יתמקדבקריאה וניתוח של טקסטים בערבית בסוגיה מרכזית בהיסטוריה האינטלקטואלית של מצרים המודרנית: כיצד תפסו האינטלקטואלים בתקופה שבין 2 מלחמות העולם את מושגי הדמוקרטיה והדיקקטורה וכיצד החילו אותם על המציאות המצרית, האזורית והבינ"ל , דווקא בעת שאנגליה הדמוקרטית שלטה במצרים.האם המודל שהציבו איטליה וגרמניה נתפס כמבטיח בין היתר בגלל עוינותן לבריטניה?
בחלקו האחרון של הקורס ננסה לבדוק את ההתייחסות לשאלות אלו במצרים של ימינו.
הקורס מחייב יכולת קריאה טובה של טקסט ערבי,הכנה משיעור לשיעור, ופתוח בעיקר לתלמידי שנים ב-ג.

הקורס מיועד ליודעי תורכית מודרנית אשר מעונינים להתקדם במחקר במקורות עת'מאניים. נקרא מספר מחברים מתקופות שונים כדי לעמוד על האופי המשתנה של השפר. כמו-כן, נקרא דוגמאות ממקורות ארכיוניים כדי ללמוד מספר סוגיות פלאוגראפיות הקשורות לשימוש בחומרים אלו.

Feminism through the Veil- Can they Co-exist?

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל ועדיין מתנהל במערב מדובר במקרים שלפנינו בנשים הנאבקות להשגת חרויותיהן כשהן רעולות, כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן מקור לעוצמה ולא לחולשה , מצהירות על עצמן דתיות וכאלה המקפידות לקיים את מצוות הדת ובקיאות בכתבי הקודש בהלכה ובמשפט האסלאמיים. הידע הדתי וההלכתי מאפשר לנשים הללו להדוף את הפטריארכליה הדתית, החברתית והפוליטית המבקשת לקבע את מעמדן הנחות במשפחה ובחברה. נשים אלה נחלו הצלחות לא מבוטלות כשהבולטת שבהן היא האיסור על מילת הנשים הן ע"י אנשי דת והן ע"י המימסד הרפואי. הקורס יתמקד במאבקיהן של נשים אלה במצרים, ערב הסעודית, קטאר וכווית שהן מדינות ריבוניות לכל דבר ועניין וכן במאבקן של נשים פלסטיניות בתחומי הרשות הפלסטינית- שהיא ישות טרום מדינתית.

Algeria, Kenya, Palestine: Women in National Struggles

הקורס יעסוק בניתוח סוגיות הקשורות להשתתפותן של נשים במאבקים לאומיים במזרח התיכון ובאפריקה במחצית השנייה של המאה העשרים. במהלך הקורס נבחן את השתתפותן של נשים בשלושה מאבקים לאומיים מרכזיים- מלחמת העצמאות של אלג'יריה בין השנים 1958- 1962, מלחמת המאו-מאו בקניה בין השנים 1952 – 1956 ומאבקם הלאומי של הפלשתינאים החל מאינתיפאדה הראשונה ועד לימינו. מלבד ניתוח תהליכי שינוי אשר השפיעו על מעמדן של נשים במהלך המאבקים, נעקוב אחר השלכות השתתפות במאבקים אלו במדינות העצמאיות, בתהליכים כגון המאבקים על עיצוב ההיסטוריוגרפיה הלאומית ושינויים בתחום המשפט. ותוניסיה. בקורס ישולבו גם צפייה ודיון בקטעי סרטים עלילתיים ודוקומנטריים.
חובות המשתתפים:
- נוכחות מלאה
- קריאת המקורות והשתתפות פעילה
- מבחן בסוף הסמסטר

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את ירושלים להתיישבות יהודית, ונלמד על הנסיבות להקמת יישוב זה. במאה התשיעית התיישבו בארץ ישראל הקראים. במסגרת שיעור זה נלמד על השפעת מגילות קומראן על הקראים שעלו לארץ ישראל. כמו כן נלמד על סיום מפעל המסורה, דהיינו שימור הנוסח של המקרא, כפי שהוא ידוע לנו היום.

תחת השלטון הפרסי הסאסני התפתח המרכז היהודי בבבל. ערב הכיבוש המוסלמי הסתיימה כתיבת התלמוד הבבלי. רבים הגורסים שבהשפעת יהודי בבל הטמיעו המוסלמים את שיטת התורה שבעל-פה להלכתם. עיראק הפכה למרכז העולם המוסלמי תחת השלטון העבאסי, כאשר אלמנצור (754-775) הקים את בירת החליפות בבגדאד. הסימביוזה התרבותית החשובה בין איסלאם ליהדות החלה בבל. סעדיה גאון ראש ישיבת סורא מסמל את השינוי התרבותי שעברו יהודי האיסלאם. הוא תרגם את התורה לערבית, כתב את ספרי הדקדוק הראשונים בעברית בשפה הערבית, ובאותה שפה כתב את ספר האמונות והדעות. יצירה זו נכתבה בהשפעת המעתזלה. בבל ופרס היו גם בית היוצר של התנועה הקראית. על השפעות מעתזליות, שיעיות וח'ארג'יות על תנועה זו נלמד גם כן. נתרכז גם בתולדות ההנהגה היהודית בבבל תחת שלטון בית עבאס.

לאחר נפילת האימפריה הממלוכית וכיבוש ארץ ישראל על ידי העו'תמאנים (1517), השתנו פני הארץ לחלוטין. העות'מאנים נמצאו בשיא פריחתם, השקיעו בבנייה, בסדר ובבטחון, והשגשוג ניכר הן בקרב האוכלוסיה המוסלמית של סוריה-ארץ ישראל והן בקרב המיעוטים, יהודים ונוצרים. ירושלים שינתה פניה והרבה ממאפייניה המוכרים לנו כיום ניבנו באותה תקופה (החומות, בריכת השולטן, ועוד).
השיעור יסקור את התהליכים האדמיניסטרטיביים והכלכליים שעברו על העיר לאחר הכיבוש, את מערכות הקשרים בין השלטונות העות'מאניים לאוכלוסיה המקומית - מוסלמים ובני דתות ועֵדות אחרות - ואת מערכות היחסים שנוצרו בין בני הדתות השונות.
על רקע זה – ידוֹן מצבה של הקהילה היהודית בירושלים במאות השש-עשרה והשבע-עשרה, ובמיוחד התמודדותה של הקהילה עם המערכת השלטונית מצד אחד ועם השינויים הכלכליים והחברתיים שעברו עליה בעקבות עליות לארץ ישראל, מצד שני.
השיעור יתבסס על מקורות מוסלמיים, עבריים ונוצריים מן התקופה.

סקירה כללית של ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של היהודים באימפריה העת'מאנית מכיבוש קונסטנטינופול ועד ראשית תקופת הרפורמות. מיפוי המחקר הקיים בתחום על פי תקופות, איזורים, סוגיות וגישות. מטרות: היכרות בסיסית עם התחום וגיבוש כלים שימושיים לעיסוק בו.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

Language and Society in Ethiopia

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי על נושאים שקשורים לשפה ולחברה באתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: סיווג של שפות באתיופיה, דיאלקטים של אמהרית, שפת נשים, שפה של קבוצות מסוימות, אמהרית מעורבבת, שמות פרטיים בשפות שונות, וכו'.

מטרות הקורס הכרת התכונות הגיאוגרפיות, פיסיות ואנושיות, של המרחב המזרח תיכוני. הבנת תהליכים מרכזיים המשפיעים על מהלך התפתחות המרחב. נושאי לימוד עיקריים - תחומיו הגיאוגרפיים של המזרח התיכון. תכונות פיסיות והשפעתן על רמת הפיתוח האזורית. - דרכי השימוש במשאבי הקרקע והמים במרחב. הקשיים בייצור המזון. - מאפיינים ותהליכים דמוגרפיים. השלכות גידול האוכלוסין וההטרוגניות הדתית על תפקוד המדינות. תהליכי הגירה תוך ובין מדינתיים. - יצירת המפה המדינית של האזור. סכסוכי גבול ומאבקם של לאומים. - מגמות שינוי במרחב המזרח תיכוני. בהדגמה ירדן ומצרים.