יצירתה של סימון דה בובואר היא אבן פינה בהתפתחות המחשבה הפמיניסטית של המאה העשרים.

הקורס יבחן את התפתחות הפמיניזם הצרפתי מדה-בובואר ועד ימינו, תוך התייחסות לכותבות הפמיניסטיות המרכזיות של שנות השבעים: הלן סיקסו, לוּס איריגארי, ג'וליה קריסטבה, קריסטין דלפי, אנטואנט פוק, מוניק ויטיג ואחרות.

נקרא קריאה פרטנית בטקסטים מרכזיים ומייצגים של ההוגות האלה, וכן נבחן את תרומתן למחשבה הפמיניסטית ולשיח הביקורתי הפמיניסטי (הסוציולוגי, הספרותי, הפסיכואנליטי), כמו-גם את הבעיות שהן מעוררות ואת הביקורת עליהן (אליזבת' גרוס, גאיאטרי ספיבק, ג'ודית באטלר, טוריל מוי ואחרות).

מטלה סופית: עבודה

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן פילוסופי. כקוראים, הסטודנטים עדים לכך שהספרות צומחת מתוך אמת אישית וחברתית שאותה הופך הסופר לנגישה. כצופים, רואים הסטודנטים שהמדיום הקולנועי מתעתע כפי שדימויי חיי היומיום—המודעים ואילו שמקורם במוח הלא מודע—משטים בנו. אך בדומה לחוויית היומיום שהיא מקוטעת ושבורה ובכול זאת מייצרת תובנות או אפשרות להכללה, כך גם המבע הקולנועי והטקסט הספרותי יוצרים ברירות או קריאות. הסרט השלם מושתת על חיתוכים ועריכה שמהם עולה אמת אישית וחברתית ביחס למבנה העולם והתודעה שמתמודדת עימו. אך מכיוון שהצדק הוא מבנה אבסטרקטי ומורכב, המבע הלשוני מתקשה לייצג אותו באופן מועיל. הקולנוע והספרות מפתחים שיטות טכניות שמעמידות את הצדק במרכזה של היצירה גם כשזו מתארת מגוון רחב של אירועים.
מהו הקשר בין קולנוע וספרות לצדק, בין הבמאי/סופר לבין האפשרות לייצג שאלות שרק כוח השיפוט יכול להכריע בהן? מהו הקשר בין פעולת השיפוט והאפשרות להגדיר צדק, לבין בימוי כתיבה וקריאה, במיוחד בתקופה בה אנו חיים? בנוסף לכך ישאל הקורס מהו הקשר בין נרטיב להיסטוריה, בין וידוי לצדק, בין סיפור להישרדות, ובין משל לידיעה?
בשיעור יקראו הסטודנטים מהווידויים ויסבירו מה מביא את רוסו להעמיד למשפט את ז'אן-ז'אק. הסטודנטים יקראו את גזר הדין במשפטו של פלובר ויסבירו כיצד שופטת החברה את הסופר, בו בזמן שאמה בובארי, הגיבורה, חיה למען מימוש רצייתה, וכך מהווה מראה שמשקפת אי-צדק חברתי. הסטודנטים יבדקו קשרים בין "בפתח החוק" של קפקא ומאמרו של דרידה על הסיפור, לבין "דו"ח לאקדמיה," ויסבירו את הפער בין צדק למערכות של משפט וידע מובנים. בהמשך יבדקו הסטודנטים את מקומו של הצדק ביחס למות-המספר אצל בנימין. הסטודנטים יסבירו באילו מובנים שלילת כושרו של העד לדבר ולהאשים מבטלת קיומו של צדק, על פי ליוטר, אמרי, והרטמן. עוד יקראו הסטודנטים כיצד מסביר פרידלנדר את החלטתו של הרייך השלישי לחוקק חוקים מנוגדים לעקרונות מכוננים של המשפט שממילא הורסים את אפשרות חשיבתו של צדק. הסטודנטים ינתחו את מעמדו של המונולוג אצל קאמי ואת הקשר שלו לבגידה, להונאה עצמית, ולניסיון למסד צדק באיחור. הסטודנטים יחקרו קשר בין הלא-מודע והאירוע הטראומתי שהוא זוכר לבין הרצון לדעת/לכונן אמת. הסטודנטים יבדקו האם, לדעת מוריס בלנשו, קורבנות האסון יכולים להיות אקטיביים ולספר את סיפורם או שהאסון מכתיב את הסיפור שיספרו, את החלום שיחלמו, ואת החיים שינהלו? במהלך הקורס, יחקרו הסטודנטים קשר בין אי-פתיחות לאי-צדק כפי שאלו משתקפים בחמישה סרטים שדנים בקשר בין קולנוע להליך השיפוטי ולעקרונות הצדק המופשט: קרמר נגד קרמר, החותם השביעי, משפטי נירנברג, ביטוח חיים כפול, ונערה עובדת.
בסיום הקורס, בשיעור האחרון, יש להגיש עבודת בית קצרה (7 עמודים).

מטרת הקורס להקנות לסטודנט מיומנות בהבעה בעל-פה בשפה הצרפתית. שיטת העבודה מורכבת מדיון בקבוצה ומהבעה אישית. הדיונים מתייחסים למאמרי עיתונות, לטקסטים ספרותיים שונים, ולתוכניות טלוויזיה בצרפתית. יושם דגש על הרחבת אוצר-המילים ועל שימוש נכון בשפה. הקורס ניתן ברמות שונות בהתאם לידע בשפה הצרפתית. קורס ההמשך בשנה ב' משותף לכל הרמות ובו מושם דגש על שימוש נכון ושוטף בשפה.

הקורס יעסוק בתמורות החברתיות, הפוליטיות והאינטלקטואליות שפקדו את הקהילה היהודית הצרפתית מן המהפכה הצרפתית ועד ימינו. הקורס יתרכז בדרכי ההתמודדות של הקהילה היהודית עם אתגרים שונים כגון ההתבוללות, האנטישמיות, יחסי החוץ של צרפת עם ישראל, וכמו-כן, בתרומתה לתרבות ולחיים החברתיים בצרפת. הקורס יבחן את תוקפו של המודל הצרפתי של קהילה יהודית במדינה דמוקרטית.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

בשיעור נקרא טקסטים ספרותיים מימי הביניים ועד ימינו. נלמד להכיר את הספרות הצרפתית ונבדוק שינויים שהתרחשו בספרות לאורך הזמן דרך קריאה ביקורתית.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרת הקורס להקנות לסטודנט מיומנות בהבעה בעל-פה בשפה הצרפתית. שיטת העבודה מורכבת מדיון בקבוצה ומהבעה אישית. הדיונים מתייחסים למאמרי עיתונות, לטקסטים ספרותיים שונים, ולתוכניות טלוויזיה בצרפתית. יושם דגש על הרחבת אוצר-המילים ועל שימוש נכון בשפה. הקורס ניתן ברמות שונות בהתאם לידע בשפה הצרפתית.

מטרת הקורס לסקור, במשך שנת לימודים אחת, מגוון של יצירות (סיפורת, שירה, דרמה) מימי הביניים ועד המאה העשרים – תחנות משמעותיות בתרבות הצרפתית. באמצעותן תוצג התפתחות הסוגות, התמאטיקה והסגנונות.
בחלק א יציג השיעור את צמיחתה של הספרות הצרפתית, מימי הביניים ועד המאה ה-18. היצירות ינותחו תוך הדגשת קשריהן עם הקונטקסט ההיסטורי, הרעיוני והחברתי שהוליד אותם.
בחלק ב יוצגו יצירות של הספרות הצרפתית מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20: השלכות של תקופת "הנאורות", המהפכה הצרפתית והרומנטיזם והתגבשותה של הזהות הצרפתית המודרנית.
הקורס יינתן בעברית ולכן כל הספרים שידונו זמינים בתרגום לעברית, בדרך כלל תרגומים חדשים.
נבחרו יצירות שהשפעתן על התרבות המערבית ניכרת גם היום.

השיעור ילווה בהקרנת שקפים וסרטים ובהשמעת קטעי מוסיקה.
תוכנית הקורס

סמסטר א

א. ימי הביניים
24.10.07 שירת רולאן
31.10.07 טריסטן ואיסולד
7.11.07 פרנסואה וייון – שירים

ב. המאה ה- 16
14.11.07 רבלה – גרגנטואה ופנטגרואל
21.11.07 רבלה – גרגנטואה ופנטגרואל
28.11.07 משוררי המאה ה-16 – קריאה בשירים מתוך האנתולוגיה "שירת הכוכבים"
5.12.07 מונטיין – מסות

ג. המאה ה-17
12.12.07 פסקאל – הגיגים
19.12.07 רסין – פדרה
26.12.07 רסין – פדרה
2.1.08 מולייר – טרטיף
9.1.08 מולייר – דון ז'ואן
16.1.08 לה פונטן – משלים

חובות התלמידים:
התלמידים יחויבו בקריאת הספרים או קטעים מן הספרים (במקור, או בתרגומם לעברית) ובבחינה בכתב בסוף כל אחד מהסמסטרים.

מטרת התרגיל היא להמחיש בעזרת טקסטים ואמצעים ויזואלים שונים רעיונות המוצגים במהלך המבוא לספרות הצרפתית. התרגיל יתמקד בהקניית כלים מטודולוגיים לניתוח טקסטים ספרותיים אשר יוצגו במבוא.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרת הקורס לסקור, במשך שנת לימודים אחת, מגוון של יצירות (סיפורת, שירה, דרמה) מימי הביניים ועד המאה העשרים – תחנות משמעותיות בתרבות הצרפתית. באמצעותן תוצג התפתחות הסוגות, התמאטיקה והסגנונות.
בחלק א יציג השיעור את צמיחתה של הספרות הצרפתית, מימי הביניים ועד המאה ה-18. היצירות ינותחו תוך הדגשת קשריהן עם הקונטקסט ההיסטורי, הרעיוני והחברתי שהוליד אותם.
בחלק ב יוצגו יצירות של הספרות הצרפתית מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20: השלכות של תקופת "הנאורות", המהפכה הצרפתית והרומנטיזם והתגבשותה של הזהות הצרפתית המודרנית.
הקורס יינתן בעברית ולכן כל הספרים שידונו זמינים בתרגום לעברית, בדרך כלל תרגומים חדשים.
נבחרו יצירות שהשפעתן על התרבות המערבית ניכרת גם היום.

השיעור ילווה בהקרנת שקפים וסרטים ובהשמעת קטעי מוסיקה.

סמסטר ב'

ד. המאה ה-18
20.2.08 מונטסקייה – המכתבים הפרסיים
27.2.08 וולטר – קנדיד
5.3.08 רוסו – וידויים
12.3.08 בומרשה – נישואי פיגרו
19.3.08 לקלו – יחסים מסוכנים

ה. המאה ה-19
26.3.08 סטנדאל – האדום והשחור
2.4.08 פלובר – החינוך הסנטימנטלי
9.4.08 בודלר – פרחי הרע
16.4.08 חופשת פסח
23.4.08 חופשת פסח
30.4.08 ורלן – שירים

ו. המאה ה-20
7.5.08 יום הזיכרון לחללי צה"ל
14.5.08 פרוסט – אהבה של סוואן
21.5.08 סלין – המסע אל קצה הלילה
28.5.08 סלין – המסע אל קצה הלילה
4.6.08 פרק – החיים הוראות שימוש

חובות התלמידים:
התלמידים יחויבו בקריאת הספרים או קטעים מן הספרים (במקור, או בתרגומם לעברית) ובבחינה בכתב בסוף כל אחד מהסמסטרים.

מטרת התרגיל היא להמחיש בעזרת טקסטים ואמצעים ויזואלים שונים רעיונות המוצגים במהלך המבוא לספרות הצרפתית המודרנית. התרגיל שואף להקנות לסטודנט כלים ושיטות לניתוח הטקסטים אשר יוצגו במהלך המבוא.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרת הקורס לסקור בקצרה את כללי הדקדוק ולהקנות ידע עיוני ומעשי כמו כן לשפר את יכולת הביטוי בכתב ולהרחיב את ההכרות עם סוגי הטקסטים השונים. הקורס יכלול הדרכה בסיסית, ניתוח אופני בניית טקסט, פיתוח טיעונים והקניית כלים לזיהוי ולביטוי המרכיבים העיקריים בו.

מטרת הקורס לסקור בקצרה את כללי הדקדוק ולהקנות ידע עיוני ומעשי כמו כן לשפר את יכולת הביטוי בכתב ולהרחיב את ההכרות עם סוגי הטקסטים השונים. הקורס יכלול הדרכה בסיסית, ניתוח אופני בניית טקסט, פיתוח טיעונים והקניית כלים לזיהוי ולביטוי המרכיבים העיקריים בו.

התרגיל מלווה את שיעור המבוא לספרות הצרפתית מימי הביניים ועד המאה ה-18 ויקנה לסטודנטים כלים שיטתיים לניתוח הטקסטים שיוצגו בשיעור המבוא. התרגיל יתנהל בצרפתית.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

תרגיל זה יתנהל בצרפתית ויעניק לסטודנטים כלים לקריאת טקסטים וניתוחם. תרגיל זה מלווה את שיעור המבוא לספרות לספרות הצרפתית המודרנית.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרת הקורס להקנות לסטודנט מיומנות בהבעה בעל-פה בשפה הצרפתית. שיטת העבודה מורכבת מדיון בקבוצה ומהבעה אישית. הדיונים מתייחסים למאמרי עיתונות, לטקסטים ספרותיים שונים, ולתוכניות טלוויזיה בצרפתית. יושם דגש על הרחבת אוצר-המילים ועל שימוש נכון בשפה.

מטרת הקורס לתת בידי הסטודנט כלים ללימוד הסמנטיקה, ענף הבלשנות שעניינו המשמעות. הקורס יקנה ידע בסיסי הן בסוגיות שהסמנטיקה עוסקת בהן והן בקשר שבינה ובין תחומי מדע אחרים, כגון:
לוגיקה, ופילוסופיה של הלשון, ותחומי בלשנות נוספים כגון: תחביר, פרגמטיקה ולקסיקולוגיה.
הקורס ידון בסוגיות הללו באמצעות מינוח עדכני, ויציג לסטודנט אסכולות ותיאוריות שונות בנושא.
השיעור יתבסס על קריאה ודיון בטקסטים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

השעור יעניק לתלמידים מיומנויות בניתוח הטקסט הספרותי בפרט ובחקר השיח התרבותי בכלל. מטרתו לספק כלים לניתוח המימד הארגומנטטיבי של השיח, כלומר הנסיון להשפיע ולשכנע.השיעור יעסוק במימד הנרטיבי של השיח (אומנות הסיפור) ובבחינת ז'נרים שונים, כגון הרומן בגוף ראשון, המכתב האישי, מאמר המערכת, המסה, ועוד. המושגים יוצגו אגב ניתוח מגוון רחב של טקסטים מן המאה ה-20.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

תקופת הכיבוש הנאצי בצרפת מהווה לא רק פרק בתולדותיה של הארץ שאת שפתה אנו מלמדים, אלא שיש בה עניין מיוחד לסטודנט הישראלי מפני שהיא נוגעת לגורלם הטראגי של היהודים שחיו בצרפת וסבלו מהשלכותיו של הכיבוש הגרמני. הוראת תקופת הכיבוש הגרמני דרך הספרות והקולנוע תאפשר לדון בנושא זה מפרספקטיבה תרבותית. באמצעות הקריאה והצפייה ביצירות אלה, הספרותיות והקולנועיות, יפגשו הלומדים דרכי מבע אמנותיות, יכירו גישות שונות לנושא ויתבוננו בשינויים שחלו בהתייחסות לתקופה זו לאורך שנים.
הגשת עבודה בקורס שבועיים מתום הסמסטר.

קורס זה הוא בעל אופי תיאורטי. מטרת הקורס להקנות לתלמידים את הכלים הדרושים לניתוח מבנה המשפט. בחלקו הראשון הקורס יתמקד במבנה התחבירי של המשפט הפשוט. ידונו הנושאים הבאים : סוגי היחסים המבניים בין המרכיבים השונים במשפט, מבנה הצירופים התחביריים ,סוגי המשפט השונים : משפט בעל נושא סתמי, משפט מיקוד, או משפט בסביל. בחלקו השני יעסוק הקורס במבנה המשפט המורכב
ובמכלול הפסוקיות הטפלות לסוגיהן.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרת הקורס לנתח ולתרגל את המושגים הנלמדים במבנה השפה התאורטי. התרגול יעשה בכתה ובבית. התלמיד ידרש למסור תרגילים מדי שבוע.

הקורס ניתן במשך ארבעה סמסטרים. מטרת הקורס לשפר את יכולת הביטוי בכתב ולהרחיב את ההיכרות עם סוגי הטקסטים השונים. הקורס יכלול הדרכה בסיסית, ניתוח אופנים של בניית טקסט, פיתוח טיעונים והקניית כלים לזיהוי המרכיבים העיקריים בו ולהבעתם. במהלך הקורס יושם דגש מיוחד על הקשיים ועל הבעיות שיתגלו בעבודותיהם של התלמידים.

הקורס ניתן במשך ארבעה סמסטרים. מטרת הקורס לשפר את יכולת הביטוי בכתב ולהרחיב את ההיכרות עם סוגי הטקסטים השונים. הקורס יכלול הדרכה בסיסית, ניתוח אופנים של בניית טקסט, פיתוח טיעונים והקניית כלים לזיהוי המרכיבים העיקריים בו ולהבעתם. במהלך הקורס יושם דגש מיוחד על הקשיים ועל הבעיות שיתגלו בעבודותיהם של התלמידים.

מטרת הקורס להקנות לסטודנט מיומנות כתיבה אקדמית בצרפתית לקראת שילובו בשעורים ובסמינרים. שיטת העבודה מבוססת על התייחסות לטקסט ספרותי צרפתי קלאסי. יושם דגש על מאמרי ביקורת ספרותית, כתיבת תקציר, כתיבת ביבליוגרפיה, ניסוח היפותזת-עבודה, וכתיבת העבודה עצמה.

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנט היכרות ראשונית עם שטח הבלשנות המודרנית, ולהציג תמונה כללית של מדע רב-גוני זה. במהלך הקורס נסקור את ענפי הבלשנות השונים (תחביר, סמנטיקה, פונולוגיה, מורפולוגיה, פרגמטיקה, פסיכו-בלשנות וסוציו-בלשנות) ואת הקשרים ביניהם, וכן את הזרמים השונים בתיאוריה הבלשנית. במסגרת הקורס ינתנו תרגילים והבחינה תכלול שני חלקים (באמצע הסמסטר ובסופו).

במהלך הקורס נבחן את משמעותיו ואת גבולותיו של המרחב הפרנקופוני ונתמקד בסוגיות המאפיינות את הטריטוריות בהן מדברים צרפתית. נבחן את הייחוד של התרבות והכתיבה הצרפתית מחוץ לגבולות צרפת. כמו כן נבדוק את יחסי הגומלין בין צרפת למרחב הפרנקופוני. נתייחס למאמרים תיאורטיים מרכזיים(אלבר ממי, פרנץ פנון) ולטקסטים של סופרים/סופרות כדי לעמוד על המאפיינים של כתיבה בצרפתית מחוץ לגבולות צרפת.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

הבעות מחאה ו/או אפילו ביטויי התנגדות חריפים נשמעים לעיתים קרובות ברנסנס. במסגרת מלחמות הדת אשר הובילו את צרפת אל סף התהום לקראת 20 השנים האחרונות של המאה ה-16, משוררים מגנים ביצירותיהם את התנהגותה וחלקה של משפחת המלוכה בדיכוי ורצח הפרוטסטנטים בצרפת. שיעור זה שואף להציג את נושאי המחאה ואופן ביטויים בשירת הרנסנס בצרפת.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

יש לצרפת מסורת עתיקה בספרות נשים. אחרי שירתה של אלינור ד'אקיטן ומרי דה פרנס, מופיעים כתביה של קריסטין זה פיזן במאה ה-14. בספרה עיר הנשים היא משמיעה קול חזק וברור בגינוי מצבן של הנשים ממליצה להשקיע בחינוכן כדי להביא לשיפור תדמיתן החברתי. מסורת זו של כתיבת נשים ממשיכה ברנסנס. לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המטילים ספק בזהות הנשית של מי שנחשב עד כה למחברות של יצירות מופת כגון לואיז לבה, אליזן דה קרן, ז'אן פלור ואפילו יש הטוענים שהיו שותפים גבריים למרגריט דה נאוור בכתיבת ההפטמרון.
קורס זה יילמד את המחקרים החדשים וידון בהם לאור קריאה מחודשת בטקסטים החתומים כביכול ע"י נשים ברנסנס הצרפתי.
בחינה תתקיים בסוף הקורס.

מטרת הקורס היא להראות, באמצעות מבחר של טקסטים ושל מחברים, את העושר המגוון של הספרות הפרנקופונית הבלגית. לאחר הצגה כללית והיסטורית של בלגיה, נדון בשאלת הזהות של בלגיה הפרנקופונית ובהתפתחותה. באמצעות מספר טקסטים מזרמים ספרותיים שונים (סימבוליזם או סוריאליזם), נלמד את נקודות הדמיון והשוני שבין הספרות הפרנקופונית הבלגית לספרות הצרפתית מאותה התקופה.

מטרת הקורס להקנות יכולת קריאה והבנה בטקסטים הכתובים בצרפתית עתיקה. נתמקד בהתפתחות הפונטית שחלה במלים ונבדוק את החוקיות הקיימת בהתפתחות זו. נלמד את ההיבטים המורפולוגים של התקופה ונראה את התפתחותם, ונדון בהרחבה במבנה התחבירי של היצירות וכן במבחר שאלות סמנטיות מהותיות. נציג ונדגים את כל השאלות באמצעות טקסטים שונים.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

המילון הינו מכשיר בעל חשיבות עליונה הן בתהליך רכישתה של שפה זרה והן בתמונת הראי שהוא נותן לגבי רבדיה העמוקים ביותר של התרבות אותה הוא מייצג.בקורס זה נכיר סוגים שונים של מילונים בשפה הצרפתית, הנבדלים זה מזה בקהל היעד שלהם, בתוכנם ובהיקפם. נשווה בין סוגי מילונים שונים: החל ממילונים מקצועיים, דרך מילונים חד לשוניים וכלה במילונים דו לשוניים (עברי-צרפתי-עברי). כמו-כן, נערוך הכרות עם המילונים העיקריים של השפה הצרפתית (Littré, Robert et Larousse ).
מטרת הקורס הינה כפולה: מההיבט התיאורטי תיבדקנה תיאוריות חדשניות שונות ודרכי חיבור מילונים, מההיבט היישומי נבדוק קריאה בערכי מילון שונים על מנת לאפשר שליטה וידע בשימוש בהם.
בסוף הקורס תתקיים בחינה

הסיפורת תופסת מקום חשוב במפעל הספרותי של בלזק, הן כיצירה בדידה והן לעתים כחלק מרומן, שכן בלזק הרבה למחזר את הטקסטים שלו תוך הארתם באור חדש. העיון בסיפורים הקצרים של בלזק מאפשר הצצה אל בית היוצר של הקומדיה האנושית. הוא חושף את הקשת הרחבה של הקשרים שהכתיבה הבלזקית מקיימת עם האופנות הספרותיות השונות של התקופה, זו של הספרות ה"אקסצנטרית", של הסיפורת הפנטסטית והרומן השחור, של הרומן ההיסטורי, וזו של הסיפור העוסק באורחות-החיים בחברה המודרנית. על בסיס קריאה צמודה של מבחר סיפורים קצרים, נעמוד על יסודות הפואטיקה של בלזק, ונבחן את השאלות המרכזיות שיצירתו מציבה בפני הביקורת העכשווית.
בין היתר, נדון ביצירות הבאות:
Le Chef d'œuvre inconnu
Pierre Grassou
Sarrasine
L'illustre Gaudissart
Le Curé de Tours
L'Interdiction

דרישות הסמינר: עבודה קצרה ורפראט בע"פ ובכתב במהלך הסמסטר (חובה), כתיבת עבודה סמינריונית (בחירה)עד לתאריך 7.9.08

הקורס יעסוק בחקר התקשורת הכתובה במשטר הישן בצרפת. דרך סקירה היסטורית נעמוד על הסיבות שהביאו ללידתה של העיתונות ולצמיחתה האדירה במאה ה-18. דרך קריאת מבואות של עיתונים שונים, נבחן את המשימות השונות שהעיתונים הציבו לעצמם, את הדימוי העצמי שלהם ואת הפרופיל של קהל היעד שלהם.
נבחר בעיתונים מרכזים ונעמוד על המבנה שלהם, על התכנים ועל המאפיינים של השיח שלהם על מנת לערוך השוואה בין עיתון מדעי לעיתון ספרותי, בין עיתון ישועי לעיתון ז'אנסניסטי, או, לסירוגין בין עיתון ניטרלי רשמי לבין עיתון מגויס מחתרתי.
נעסוק גם ביחסים הנרקמים בין ספרות לעיתונות ובמערכת הדינאמית והמורכבת שנבנתה בהקשר הזה.
הקורפוס יכלול מאמרים ביקורתיים שונים שיוצגו בכיתה.
הגשת עבודה סמינריונית עד לתאריך 30.4.08

שיעור זה מהווה הדרכה ותמיכה לתלמידי מחקר ברמה המתודולוגית בכל הנוגע לכתיבה מדעית של עבודות מחקר בצרפתית כולל הדרכה בחיפוש במקורות האלקטרוניים ככלל ובאינדקסים של הספרויות הצרפתיות בפרט.

תארי הפועל מהווים קבוצה רחבה בדקדוק הצרפתי הכוללת בתוכה סוגים שונים של רכיבים.
ההגדרות הרווחות מראות היטב שההבחנה בין תארי פועל לבין מילות יחס ואף רכיבים אחרים איננה חד משמעית. בסמינר נבדוק תחילה באיזו מידה ההגדרות הקיימות מהוות בעיה. נבדוק את השינויים שחלו בסוג ההגדרות ובמהותן וננסה לאפיין סוגים שונים של תארי הפועל באמצעות סוגי תפוצה והיקרויות.
הגשת עבודה סמינריונית עד 30.4.08

במרכזו של סמינריון זה עומד המונח "אתוס" כפי שהוגדר במסורת הרטורית של אריסטו: הדימוי העצמי שהדובר מבנה בשיח בכדי לחזק את דבריו ולעניק משנה תוקף לטיעוניו. המונח אתוס זוכה לעניין גובר והולך בלימודי הלשון והספרות והוא משמש לאחרונה ככלי מחקרי בניתוחם של טקסטים שונים ומגוונים. בכך הוא תורם לחקר השיח הפוליטי והתקשורתי, לאינטראקציות פנים-אל-פנים ולכלל סוגי השיח שבהם הצגת העצמי תופסת מקום מרכזי. יתרה מכך, בכוחו של המושג "אתוס" לתרום גם לניתוחם של טקסטים שבהם הצגת האני אינה מובהקת ואף חבויה, כמו למשל המכתב האינטימי, דבר העדות, הטקסט הספרותי ועוד. מעצם נטילתה של רשות הדיבור – בעל-פה או בכתב – הרי שהדובר מתחייב – במתכוון או שלא במודע – להבנייתו של דימוי עצמי הממלא תפקיד משמעותי בתקשורת שבינו לבין הנמען.
באמצעות סקירתה של הספרות התיאורטית והמחקרית העוסקת ב"אתוס"– (במגוון תחומים: רטוריקה קלאסית, סציולוגיה, חקר השיח, תורת הארגומנטציה) – נעמוד על מרכיבי הדימוי בשיח ועל הכלים המאפשרים לנתחו בדוגמאות ממשיות: נעסוק בניתוח נאומיהם של סגולן רויל ושל שיראק, ראיונות של אישים וכוכבים, סיפורים שונים בגוף ראשון, רומנים מן הספרות הצרפתית,... התלמידים מוזמנים להביא טקסטים לפי בחירתם.
הסמינריון מיועד לתלמידי ספרות ובלשנות ונושאי העבודות יקבעו בתיאום מראש עם המרצה בהתאם לתחום התמחותו של התלמיד. לצד ניתוח טקסט נבחר או קורפוס השאוב מן התרבות הצרפתית, ניתן לעבוד על כלים לשוניים, מה-linguistique du discours ו-Benveniste ועד לחקר השיח, המאפשרים ניתוח מדוקדק של הדימוי הדיסקורסיבי.
התלמידים מתבקשים לרכוש את הספר של רות עמוסי
Ruth Amossy, L'argumentation dans le discours, Paris, Colin, 2006
ולעיין בו לפני תחילת השיעור. (ניתן להזמינו באינטרנט).

הגשת עבודה סמינריונית עד לתאריך 30.4.08

הקורס יבחן את ההיבטים ההיסטוריים, התרבותיים והפילוסופים של תופעת צמיחת המילונים והאנציקלופדיות במאה ה 17 והמאה ה 18 בצרפת.
נתייחס לשתי יצירות מרכזיות : המילון ההיסטורי והביקורתי של פייר בייל והאנציקלופדיה של דידרו ודאלמבר. אנחנו נבדוק את הייחודיות שלהם וננסה לעמוד על המרכיבים שמסבירים את חשיבותם האפיסטמולוגית, הספרותית והפילוסופית כאחד. כיצד יצירות אלה מייצגות עידן פוליטי חדש שהולך ומסתמן.
אנחנו נקרא חלקים נכבדים מהיצירות האלה : את נאומי הפתיחה שלהם ומבחר מאמרים-ערכים. ננתח את הטקסטים האלה ונעמוד על עיקרי התכנים ועל מאפייני השיח. כמו כן נבחן את השפעותיהן של יצירות אלה על השיח הספרותי והפילוסופי של המאה ה- 18.
הקורפוס יכלול מאמרים ביקורתיים שונים שיוצגו בכיתה.
הגשת עבודה סמינריונית עד 30.4.08

הבלשנות המודרנית מייחסת חשיבות משתנה לדיסציפלינות שונות ולקשר בין הלשון ודיסציפלינות אלה. אם בתחילת המאה ה- 20 נחשבה הדיאלקטולוגיה לתחום ידע מרכזי והבלשנות החברתית לתחום שזה עתה החלו להתעניין בו, ובשנות ה-50 וה-60 הפך העניין בבלשנות חישובית ובתרגום באמצעות מחשב לחדשני, הרי שבמאה ה-21 הדיאלקטולוגיה הפכה לתחום שולי ותחומים חדשים כמו מדעים דיגיטאליים הופכים למרכזיים. נסקור את ההתפתחויות של מדע הבלשנות ונבדוק את ההשפעה ההדדית בין התיאוריות הבלשניות לבין התפתחות הבלשנות הצרפתית החל מתחילת המאה ה-20. הבסיס לסמינר יהיו מאמרים ודברי ביקורת שנכתבו בתקופה זו.
הגשת עבודה סמינריונית עד לתאריך 30.4.08

בדומה לסמאול בקט, מילא ארתור אדמוב תפקיד מרכזי בגיבושו של תיאטרון האבסורד בצרפת. ואולם, שניהם החלו את דרכם הספרותית לא בכתיבת מחזות אלא בסיפורת. הם חיברו סיפורים בגוף ראשון: בקט הוציא לאור את "הסוף" ואת "מולוי", ואילו אדמוב פירסם "ההתוודות". כיצד נעשה מעבר זה ממדיה ספרותית אחת לשנייה? כיצד ניתן למקם ולתאר את המחזה הראשון של אדמוב, "הפרודיה", ביחס לסיפור הוידוי שלו, ואת "מחכים לגודו", מחזהו הראשון של בקט, ביחס ל"מולוי"? מעבר לשאלות אלה, נבחן את דימוי המחבר כפי שהוא נבנה בטקסטים הסיפוריים כמו גם במחזות, וזאת בהקשר למעמדם של שני הסופרים בשדה הספרותי של שנות הארבעים והחמישים.
הגשת עבודה סמינריונית עד 30.4.08

תקופת הרנסנס בצרפת מתאפיינת במתחים רבים על רקע דתי עם מלחמות הדת המפלגות בין הקתולים לפרוטסטנטים, על רקע חברתי עם עליית מעמדה של אצולת הגלימה ושחיקתה של אצולת החרב, על רקע דיון מחדש במעמד הנישואין ומעמדן של הנשים. הסמינר יבחן את אופני הביטויים שמתחים רבים אלו מוצאים בספרות התקופה כגון ביצירתו של רבלה, מרגריט דה נאוור ומונטיין.
הגשת עבודה סמינריונית עד 7.9.08

הסמינר יתמודד עם תופעת הליריזם הפואטי והצורות שהוא לבש במודרניות של המאה ה-19 וה-20. במהלך הקורס, יקראו טקסטים של בודלר, רימבו ואפולינר.
הגשת עבודה סמינריונית עד 7.9.08

הבלשנות המודרנית מייחסת חשיבות משתנה לדיסציפלינות שונות ולקשר בין הלשון ודיסציפלינות אלה. אם בתחילת המאה ה- 20 נחשבה הדיאלקטולוגיה לתחום ידע מרכזי והבלשנות החברתית לתחום שזה עתה החלו להתעניין בו, ובשנות ה-50 וה-60 הפך העניין בבלשנות חישובית ובתרגום באמצעות מחשב לחדשני, הרי שבמאה ה-21 הדיאלקטולוגיה הפכה לתחום שולי ותחומים חדשים כמו מדעים דיגיטאליים הופכים למרכזיים. נסקור את ההתפתחויות של מדע הבלשנות ונבדוק את ההשפעה ההדדית בין התיאוריות הבלשניות לבין התפתחות הבלשנות הצרפתית החל מתחילת המאה ה-20. הבסיס לסמינר יהיו מאמרים ודברי ביקורת שנכתבו בתקופה זו.
הגשת עבודה סמינריונית עד 7.9.08

בסמינר נעסוק בתולדות ז'אנר ה"פיזיולוגיות" שהיה פופולרי מאוד במאה ה-19. נבחן את גלגוליו השונים של הז'אנר, את יוצריו, את קהלי היעד שלו ואת דרכי שיווקו והפצתו. כמו כן נעמוד על יסודותיו הרטוריים. נמקד את הדיון בעיון באחד המפעלים הבולטים ביותר בתחום, Les Français peints par eux-mêmes , יצירה קולקטיבית פרי יוזמתו של המו"ל Curmer, המציגה גלריה מלווה באיורים מרהיבים של כמה מאות דמויות אב-טיפוסיות האמורות לייצג, ייצוג כולל, את החברה הצרפתית בשנות ה-1840. סופרים ועיתונאים רבים וביניהם יוצרים בעלי מוניטין רב (בלזק, ז'יל ז'אנין, אלכסנדר דימא, פול דה קוק ועוד,) נטלו חלק במפעל זה, שזכה להצלחה רבת שנים ולחיקויים רבים. נעמוד על יסודות מיפוי החברה ובניית רפרטואר של זהויות ביצירה זו ונבחן, על יסוד דוגמאות נבחרות, את מגוון קשרי הגומלין המתקיימים ביניהם לבין החברה המדומיינת ברומן באותה עת.

דרישות הסמינר: עבודה קצרה ורפראט בע"פ ובכתב במהלך הסמסטר (חובה), כתיבת עבודה סמינריונית (בחירה) הגשת עבודה סמינריונית עד 7.9.08.

ביטויי היחסים בין דת וחברה בספרות הפרנקופונית אפריקאית טרם נחקרו אך המפגש בין הדתות המסורתיות של אפריקה עם הדתות המונותאיסטיות הגדולות העסיק רבות את הסופרים. הסמינר יבחן את הביקורת שנמתחה על הדתות המסורתיות ולחילופין הראביליטציה שלהם. לצד ביקורות על המסיון הנוצרי כמפעל קולוניאליסטי מובהק, יש גם זרם ספרותי אשר מפאר אותו. הסמינר יבחן את גיוון עמדות אלה ויעמוד על האסטרטגיות הספרותיות המשמשות לביטויין.

הסדנאות לתרגום של המגמה לספרות ולתרגום (מלמ"ר) בחוג לצרפתית מבקשות להכשיר מתרגמים מצרפתית לעברית באמצעות תרגילים מעשיים בתרגום; תלמידי הסדנה יציגו את תרגומיהם במהלך השיעור, ילמדו ליישם בעבודותיהם את עקרונות הניתוח הטקסטואלי לקראת תרגום וינסו לעמוד על ההיבט המעשי של תהליך קבלת ההחלטות בהעברה משפה לשפה. במחצית הראשונה של הסמסטר, יתורגמו קטעי פרוזה מספרות המאה ה - 20 ובסדר יורד עד המאה ה - 16 ועד בכלל (לפי רמת הכיתה). במחצית השניה של הסמסטר, יוחל בתרגום סיפור קצר, או נובלה; כעבודת בית לציון סיום הסדנה ישלימו התלמידים את תרגום היצירה הנ"ל.

סדנה זו מנתחת קטעים בספרות ילדים צרפתית ומתרגמת אותם . התלמידים מתנסים בבעיות מיוחדות בתרגום ספרות ילדים ובעיקר בבעיות הקשורות להעברה מצרפתית לעברית כולל נורמות שונות של ספרות הילדים הצרפתית והעברית.

תרגום ומגע בין תרבויות, תרגום וזהות

מה תפקידו של התרגום במגעים בין תרבויות? איך צנזורה שותפה לעיצוב תרבות? איך פועלת צנזורה עצמית? איך משתתפים מתרגמים, עורכים ומו"לים בתהליך של עיצוב זהות לאומית, זהות תרבותית, זהות מינית?
שאלות אלה ואחרות יידונו בסמינריון זה. זהו סמינריון המבוסס על תיאוריות מודרניות בחקר התרגום, הרואות בתרגום ובסוכני התרגום חלק ממערכת אידיאולוגית, שותפה למאבקים על שליטה ועל עיצוב התרבות. בסמינריון יידונו תיאוריות אלה, ויוצגו דוגמאות לביטוייהן השונים בתרגומים.
הסמינריון יעסוק בתרגומים משפות שונות, בעיקר מאנגלית ומצרפתית לעברית. תלמידים שיירצו לבדוק את הנעשה בשפות ובתרבויות אחרות יתקבלו בברכה. כל תלמיד יבחר קורפוס למחקר, יבדוק אותו וירצה עליו. עבודת הסיום תהיה במתכונת של רפרט מורחב או סמינריון, בתיאום עם המרצה.

הקורס מתמקד ביצירתו הספרותית והפילוסופית של מונטסקייה. כנציג של הנאורות ה<<מתונה>>, מונטסקייה מתאפיין בתפיסה פוליטית וחברתית שמנסה לאחד את הישן עם החדש. הוא מפתח רעיונות ביקורתיים חדשניים אולם נרתע מלזעזע את הקיים. עמדה מתונה זו באה לידי ביטוי בכתיבתו. היא גם נעוצה ב<<אני> הביוגראפי של הסופר. הטקסטים הנלמדים המרכזיים יהיו : 1) מכתבים פרסים (רומן במכתבים פוליפוני שמשלב סטירה חברתית, הגיגים פילוסופים ועלילה אוריינטאלית) – 2) רוח החוקים (קטעים – מסה סוציולוגית, פוליטית ופילוסופית ראשונה בסוגה). ראשית נחקור את הקונטקסט ההיסטורי ואת הביוגרפיה של מונטסקייה, לאחר מכן, נבחן היבטים ספרותיים, אידיאולוגים וסטירים ביצירה הבדיונית. בשלב שני, נעבור לחשיבה הפוליטית של מונטסקייה. נבחן את הקונטקסט הפוליטי, הדתי והחברתי של התקופה על מנת להבין טוב יותר את השלכותיו של המחקר של מונטסקייה על התפתחות הנאורות בצרפת. הקורפוס יכלול מספר מאמרים ביקורתיים מרכזיים הדנים על הנושאים שהוזכרו.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

נשים כמודל נתפשו על ידי המבט הגברי יותר כאוביקט ופחות כסוביקט. אמניות צרפתיות ופעילותן האמנותית נחשבו באופן סטריאוטיפי כקישוט, משניות ושוליות. מספרן של הנשים שקנו את מקומן בשמי האומנות היה זעום.
במסגרת שיעור זה נעמיד בסימן שאלה את הייצוג הגברי כקאנון אסתטי. נציג את הדיונים אודות הסובייקטיביות הנשית והיחס לגוף, לתשוקה ולשפה. כל אלה סללו תחומי התנסות אומנותיים וייצוגים חדשים.
לאחר שנבחן יצירות של אמניות אחדות שהשפיעו על ההיסטוריה של האמנות הצרפתית כיחידים
(Vigée-Lebrun; Morisot, Bonheur), כחלק מזוג (Camille Claudel; Sophie Delaunay) או קבוצה (les femmes surréalistes; Claude Cahun; Léonor Fini), נבחן יצירות של אמניות עכשוויות הפועלות בצרפת כ- Annette Messager , Orlan ו- Sophie Calle .
בסוף הסמסטר תתקיים בחינה.

תהליכי הגלובליזציה הכלכלית ותקשורת ההמונים המאפיינים את תקופתנו, מעלים שאלות חשובות במסגרת הקשר ההדוק שבין שפה, חברה ופוליטיקה בצרפת: מהו מעמדה של השפה הצרפתית בעולם? מה עוצמת חדירתה של האנגלית לצרפתית? כיצד הכוח הפוליטי בצרפת יכול לשלוט על השפה במדינה ולקדם את מעמדה בעולם? מהי מערכת היחסים שבין מדינה לשפה?
שאלות אלה אינן חדשות ואפשרותו של הכוח פוליטי בצרפת להשפיע על השפה הצרפתית, להנחיל אותה בצרפת ואף לשנות אותה תוך הפעלת "מדיניות לשונית" השפיעה רבות על התפתחות השפה ועל יוקרתה בעולם.
"מדיניות לשונית" או "פוליטיקה לשונית" מוגדרת כהתערבות פוליטית שנעשית במעמד השפה או בשפה עצמה. בקורס נסקור את התפתחות השפה הצרפתית החל מהמאה ה-16 תוך התמקדות ב"פוליטיקות לשוניות" שהופעלו לאורך השנים וכללו חוקים, הקמת מנגנוני אדמיניסטרציה, שינוי במערכת חינוך ועוד. פרק חשוב בקורס יעסוק בהתמודדות של החברה הצרפתית כיום עם אתגר הגלובליזציה והשפה האנגלית, עם שפות המהגרים שהגיעו לצרפת ועם תפקידה בקולוניות לשעבר.
הגשת עבודה בקורס שבועיים מתום הסמסטר.

הייחוד של הפילוסופים הצרפתים מאז המאה ה-18 ועד ימינו, מצוי בסירובם להסתגר במגדל שן. הם מבטאים שאיפה זו לפתיחות בשתי צורות שונות: בהפצה נרחבת של רעיונותיהם וכן בהתגייסות פעילה בחיי החברה והפוליטיקה של תקופתם. התחקות אחר אותם פילוסופים מאפשר אם כן לגלות את הזרמים הפילוסופיים הצרפתיים השונים, אך גם את התקופות בהן הופיעו זרמים אלו.
הגשת עבודה בקורס שבועיים מתום הסמסטר.

מטרת הקורס : הכרות עם טקסטים מכוננים ועכשוויים בתיאוריות של ארגומנטציה. נפתח בפרלמן ולאחר מכן נבחן מספר זרמים ותיאוריות מן המאה העשרים והעשרים ואחת, כאסכולת אמסטרדם, חקר השיח בצרפת ומחקרים עדכניים בתחום בבלגיה ובארה"ב. במסגרת הקורס נעמוד על ההבדלים בין רטוריקה וארגומנטציה, נתעכב על מושגים מרכזיים כקהל-יעד, דובר וטיעון ונעסוק בסיטואציות תקשורת אחרות מהנאום. עוד נעמוד על הקשר בין ארגומנטציה ליישוב סכסוכים ונעסוק בהיתכנות של טיעונים ויזואלים.

מטלות הקורס וחובותיו : ציון בקורס יינתן על סמך בחינה.

הקולנוע הצרפתי, השואף לשקף את המציאות, אינו מתעניין אך ורק באקטואליה. הוא מפנה את המצלימה גם לעבר תקופות עבר. הוא עושה זאת במידה ובאיכות כזו המאפשרות לגלות את העבר שאינו עוד, הודות לסרטים המשחזרים אותו. בתקופה בה אנשים נמשכים יותר ויותר לדימוי החזותי (קולנוע, טלויזיה, מחשב) מאשר לטקסט הכתוב, נראה אם כך מתאים להתייחס לתרבות הצרפתית המודרנית את ההסטוריה דרך השתקפותה בקולנוע.
הגשת עבודה בקורס שבועיים מתום הסמסטר.

הקורס ידון במאורעות המשמעותיים בתפתחות הצרפתית המדוברת והכתובה ויבחן את הקשר בין אירועים הסטוריים מרכזיים לבין התפתחות השפה. נתמקד בשינויים שחלו במבנה השפה הצרפתית בתקופות השונות ובדרך שבה נקבעו חוקי השפה על ידי המדקדקים של המאה ה – 17. סקירת התפתחותה של הצרפתית תשמש כדוגמה לתיאור מוחשי של התפתחות שפה, ולהתפתחותו של ממסד בצורה ברורה ביותר.
בסוף הקורס תתקיים בחינה.

מטרתה של ספרות ילדים מעבר לשעשע את הילד, תמיד היתה גם לחנכו. כך, מזה כ-10 שנים נושאים חדשים מופיעים בספרות ילדים, גזענות, אנטישמיות, שואה ואפילו הקונפליקט ישראלי פלסטיני. נלמד איך הנושאים הקשים הנ"ל מוצגים לילדים.

הסטודנטים ילמדו להביע את עצמם בעל-פה בנושאים שונים. מטרות הקורס הן רכישת אוצר מילים, ביטויים ושימוש בהם.

הסטודנטים ילמדו להביע את עצמם בעל-פה בנושאים שונים. מטרות הקורס הן רכישת אוצר מילים, ביטויים ושימוש בהם

המהפכה התרבותית של הרנסנס מתחילה באיטליה של המאה ה-15 עם תרגומם ועריכתם מחדש של טקסטים קדושים, טקסטים מהמורשת היוונית והרומית, כתבי יד ערביים של הגאומטריה של אוקלידס ועוד. חדירת ידע עצום זה בעולם הידע של סוף ימי הביניים תחולל שינויים מחשבתיים משמעותיים בתחומים רבים. הקורס מבקש לבחון את השתקפותן בספרות התקופה של התמורות החלות בתפיסת עולם של הרנסנס. נדון בסוגיה הזו דרך יצירתו המונומנטלית והססגונית של פרנסוא רבלה ונסיים את הסמינר בבחינת אותה סוגיה ביצירתו של מישל דה מונטיין ומסותיו.
הגשת עבודה סמינריונית עד 304.08

ספרות מחקרית ענפה הוקדשה בעשורים האחרונים לבחינת הקשרים בין רומן ועיור. הספרות הנטורליסטית ובכלל זה היצירה של זולה, אבי האסכולה, מספקים כר נרחב למחקר זה, במיוחד לאור הקשרים הרבים בין מפעלו הספרותי של זולה לבין תכנונה ועיצובה מחדש של פריז בהשראתו של נפוליאון השלישי ובניצוחו של הברון האוסמן. הרומן של זולה שב ועוסק, מיצירה ליצירה, במגוון השינויים בנוף העירוני של בירת צרפת, ובהשלכות החברתיות, הפוליטיות והאסתטיות של שינויים אלה. בסמינר נעמוד על היבטיה השונים של העיר המדומיינת, ודרכי עיצובה בטקסט של זולה, תוך בחינת ההתכתבות הענפה שמנהל הרומן של זולה עם הדיון הציבורי בנושא. הדיון יתבסס על קריאה צמודה במגוון יצירות מתורגמות לעברית או לאנגלית ביניהן:
המשיסה (La Curée)
גן עדן לנשים (Au Bonheur des Dames)
ז'רבז (L'Assommoir)
The Thin and the Fat. (Le Ventre de Paris)

דרישות הסמינר: עבודה קצרה ורפראט בע"פ ובכתב במהלך הסמסטר (חובה), כתיבת עבודה סמינריונית (בחירה)עד לתאריך 7.9.08.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

שיעור זה, המיועד לתלמידי החוגים להיסטוריה, ינסה לבחון את השתקפותה של מלחמת העולם השנייה בספרות, בדרמה ובקולנוע של העולם המערבי בזמן המלחמה ובעשורים שלאחריה. השאלה שתעמוד בבסיס הדיון תהיה המתח שבין זכותו של היוצר להתייחס לכל תקופה, ולו גם הנוראה ביותר, באופן הנראה לו כיחיד, לבין השאלה האם מוטלת עליו גם אחריות ושליחות לשמר זיכרון, להנציח לדורות הבאים ולעצב מודעות ציבורית וזיכרון קולקטיבי. שאלה זו מובילה לאחרת והיא האם ניתן באמת לייצג את התקופה ולשקפה באמצעים אומנותיים. משתתפי הסמינר יתבקשו לצפות בסרטים, לקרוא מחזות ויצירות ספרותיות, ולשמוע ניתוחים שלהם לפי שורה של נושאי חתך. היצירות שנבחרו הן מן המרכזיות ביותר בתרבות המערב, והכרה עמן חזקה שתעשיר את עולמם של המשתתפים.

מצד אחד, לנרטיב יש נטייה לעשות תמטיזאציה לגוף הנחשק, זה שלגביו קיימת האפשרות לקחת אותו או להפוך אותו לרכוש פרטי. מצד אחר, הנרטיב מייצר חוויה של צריכה דרך הקריאה, תחושה של יש שבעידן הקפיטליזם הנצחני, מוכרחה לקבל צורה מסחרית, וכך לתת לחליפין של תובנות נרטיביות גוון מסחרי ספציפי. הרומנים, הציורים, והסרטים שיילמדו בקורס עוסקים בתשוקה לראות את הגוף העירום—ואת הגוף האקזוטי, הגוף של האחר—ולהפוך את מערומיו של הגוף למקור של משמעות.
ננה מאת אמיל זולה, רומאן שמנסה להסביר את הסקנדל של הגוף הנשי העירום, המיני, מגלה את המשמעות החברתית ואת הכוח הנרטיבי של הגוף הזה. רוב ספריו של זולה מעמידים מנוע תעשייתי וחברתי במרכז העלילה. בסרט תשוקה אנושית, אדפטציה לרומן של זולה, הקטר של הרכבת מייצר אינטראקציה תרמו-דינאמית שמייצרת פעולה ובחסות אנרגיה זו מתבצעים רצח, ופשיעה בדמות תאונה יזומה של הרכבת כולה. גן-עדן לאישה, ובו מופיע הברון הוסמן בשם הברון הרטמן, מספר כיצד מרשת איל ההון את פריז בשדרות רחבות שחנויות כולבו עם חלונות ראווה ניצבות בצידיהן ומחליפות את בתי העסק הקטנים שעמדו בסמטאות. לגן-עדן לנשים יש איכות אלגורית מפני שגופה של האישה מועצם דרך גודלן הלא-טבעי של הבובות בחלון הראווה, וכמו כן, מכיוון שכול פריט בחלון מקבל תווית מחיר מתעצמת הדינאמיקה של מסחר ופיתוי שעליה מושתת קיומם של הרומן ושל חנות הכול-בו.
לב האפלה מאת ג'וזף קונרד נכתב בתוך מסורת מערבית קנונית שרואה בקונגו אובייקט משיכה אקזוטי לאדם האירופאי ואת האחר היא מייצגת במושגים אוניברסאליים. אך הנובלה מביאה לקדמת הבמה שאלות מרכזיות לגבי הצורה והאפיסטמולוגיה של הנרטיב. צ'ינואה אצ'בה, סופר וחוקר בתיאוריה הפוסט-קולוניאלית מדגיש את הפוליטיות של הייצוג כשהוא טוען שספרו של קונרד "גזעני באופן מובהק." הסרט אפוקליפסה עכשיו, אדפטאציה לנובלה של קונרד מתאר את זוועות הקולוניאליזם. ובכול זאת, רומן כמו לנגד עיניים מערביות מדגים כיצד, גם בעידן המודרני יכולים הגיבורים להגיע להכרה, לעבור אנגנוריסיס—מושג אריסטוטלי שמסביר את הצורה המכובדת ביותר של התודעה—ודרך הנרטיב התשוקה של הקורא נחשפת גם היא להשפעה. הקורא—דעותיו הפוליטיות, הידע שלו, ועמדתו הפילוסופית—יכולים לעבור שינוי, כשבלית ברירה הקריאה הופכת ללא עדכני את עולם המושגים הישן שפג תוקפו.
קריאה וצפייה בעברית ואנגלית: זולה, קונרד, פריץ לנג, פרנסיס פורד קופולה, ג'אד נאמן, מישל סר, ז'יל דלז, צ'ינואה אצ'בה, נעמי שור, פרויד, לורה מלווי, טרנס קייב, פיטר ברוקס, שרה סולרי, גוסטב קורבה, אדוארד מאנה, ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר.
חובות הסמינר: נוכחות; קריאה שותפת במהלך הסמסטר; צפייה בסרטים שיוקרנו במהלך השיעור, לבד או בהקרנות מאורגנות, בימי שישי בשעות הבוקר.

בקורס תידון בפרוטרוט שורה של מושגי-יסוד בתורת התרגום המודרנית: טקסטים מקבילים, תרגומיות מול תרגום, התרגום כפעולה חברתית-תרבותית, כתהליך קוגניטיבי וכתוצר, תרגום "אופטימאלי" לעומת תרגום ממשי, האילוצים שהתרגום כפוף להם מתוך הדגשת מושג הנורמה, יחסים בין תרגום למקור (אפשריים, קיימים ו"נתבעים") ועוד. מטרת הקורס: לפתוח פתח לעיונים מתקדמים בתרגום, ובעיקר מחקרים תיאוריים-הסבריים, וכן לספק בסיס רחב להרחבות יישומיות. חומר רקע: כעשרה מאמרים בתורת התרגום. את רובם יש לקרוא במהלך הקורס, בהקבלה להתקדמותו. לשיעור נלווה תרגול בקבוצות (התרגילים אינם חובה לתלמידי החוג הבוחרים בקורס ואינם נחשבים להם במניין השעות, מלבד לבוחרים בהתמחות בלימודי תרגום). במהלך העבודה בתרגיל ייקראו ויידונו אחדים מן המאמרים הנכללים בביבליוגרפיה של השיעור.