נשים כמודל נתפשו על ידי המבט הגברי יותר כאוביקט ופחות כסוביקט. אמניות צרפתיות ופעילותן האמנותית נחשבו באופן סטריאוטיפי כקישוט, משניות ושוליות. מספרן של הנשים שקנו את מקומן בשמי האומנות היה זעום.
במסגרת שיעור זה נעמיד בסימן שאלה את הייצוג הגברי כקאנון אסתטי. נציג את הדיונים אודות הסובייקטיביות הנשית והיחס לגוף, לתשוקה ולשפה. כל אלה סללו תחומי התנסות אומנותיים וייצוגים חדשים.
לאחר שנבחן יצירות של אמניות אחדות שהשפיעו על ההיסטוריה של האמנות הצרפתית כיחידים
(Vigée-Lebrun; Morisot, Bonheur), כחלק מזוג (Camille Claudel; Sophie Delaunay) או קבוצה (les femmes surréalistes; Claude Cahun; Léonor Fini), נבחן יצירות של אמניות עכשוויות הפועלות בצרפת כ- Annette Messager , Orlan ו- Sophie Calle .
בסוף הסמסטר תתקיים בחינה.