מטרת הקורס היא להעמיק ולהרחיב את ההיכרות עם תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון, וכן לסקור מספר נושאים נוספים מתחום הלוגיקה אשר לא נידונו בקורס המבוא. בין הנושאים שיטופלו בקורס:
א. מושגי-יסוד בתורת הקבוצות.
ב. תחשיב הפרדיקטים מסדר ראשון עם זהות – כללי היסק וסמנטיקה תורת-קבוצתית.
ג. פרדוקסים לוגיים וסמנטיים.
ד. מושגים ראשונים מלוגיקה מודאלית, כולל הצגת הסמנטיקה של עולמות אפשריים.
במהלך הקורס ינתנו עבודות בית. אחוז ההגשה של העבודות ישוקלל לציון הכללי במשקל של 20%. יתרת הציון תקבע על-ידי בחינת סיום.

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4 ש"ס: שיעור + תרגיל. התרגיל צמוד לשיעור וכפוף לו, וציון אחד ניתן לכל הקורס.

תוכן הקורס:

1. הצגת מושג התקפות: טיעונים (תקפים, בטלים), פסוקים לעומת טענות, המעבר משפה טבעית לשפה פורמלית.
2. שפה פורמלית: הצגה כללית של תחשיב הפסוקים (כללי תצורה, קשרים לוגיים).
הצרנות משפה טבעית לפורמלית ומתן אינטרפרטציה לנוסחאות בשפה פורמלית.
3. סמנטיקה של ערכי אמת - בדיקת טענות וזיהוין כטאוטולוגיות, קונטינגנטיות, או אנטילוגיות; מושג הטאוטולוגיה המתקשר עם המושג של אמת לוגית.
4. טיעונים תקפים, בטלים, מבוססים. בדיקת טיעון תקף כטיעון אשר אין אינטרפרטציה שבה הקדמותיו אמיתיות ומסקנתו שקרית.
5.סיכום הסמנטיקה של ערכי אמת. דיון בתיאוריות של משמעות. הצגת תיאוריה חדשה (סינטקטית במקום סמנטית) שמתבססת על כללי היסק במקום ערכי אמת.
6-7.כללי היסק ברוח גנצן - הצגת מערכת של כללי היסק בה ניתן להוכיח מסקנות מתוך הקדמות באופן "תחבירי". משפט השלמות אשר מקשר בין מושג התקפות הסמנטי לבין מושג ההוכחה הסינטקטי.
8-9.הצגת שפה פורמלית מורחבת - תחשיב הפרדיקטים. פיתוח השפה ועיסוק ממוקד בבעיית ההצרנה - המעבר משפה טבעית לשפה הפורמלית המשופרת.
10.תחשיב הפרדיקטים המורחב - יחסים.
11-12.כללי היסק בתחשיב הפרדיקטים.
13.סוגיות בתולדות הלוגיקה.
14. סיכום.

מבנה זה של הקורס מאפשר להציג בפני התלמידים את הלוגיקה הן כנושא למחקר והן ככלי לניתוח השפה ולבדיקת טיעונים. בסיימו את הקורס יוכל התלמיד להתמודד בהצלחה עם טקסטים פילוסופיים ואחרים, תוך הבנת הטיעונים והנוסחאות המופיעים בהם.

המבוא לפילוסופיה של הלשון מציג סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).
תכנית הקורס עפ"י שבועות:

1. הצגת השאלה: מהי פילוסופיה של הלשון? הבהרת הגבולות בין פילוסופיה של הלשון לבין לימודי לשון אחרים. המפנה הלשוני.
2- 3. אבי הפילוסופיה של הלשון המודרנית - גוטלוב פרגה: מוטיבציה לוגית המובילה לעיסוק בשאלה הראשונית "מהי משמעות?".
4-5. ברטרנד ראסל: מוטיבציה לוגית ואמפיריציסטית לניתוח לשוני.
6-7. ויטגנשטיין המוקדם: ההתאמה בין שפה-מחשבה-עולם. השפה והמחשבה כ"תמונה" של העולם ומקומה המהותי של הלוגיקה כמבנה הכרחי של השפה (והעולם).
8. החוג הוינאי: עקרון האימות וסילוק המטאפיסיקה בעזרת הניתוח הלשוני.
9-10. ויטגנשטיין המאוחר: ראיה חדשה של בעיית המשמעות וקשריה לפרוייקט הפילוסופי בכללו.
11. סטרוסון על שימוש – תשובה לראסל
12. מצב הפילוסופיה של הלשון באמצע המאה ה-20.

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את מבנה הניסיון האנושי ואת שאלת האמת.
הדיון יערך תוך תשומת לב ליחסי הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית והאמנות המערבית, ובפרט, תוך ניסיון להבין את מקורו וגלגוליו של "הריב העתיק" בין הפילוסופיה והאמנות, או לחילופין, את טבעה של האינטימיות המסובכת שביניהן.

בין הנושאים הנדונים:
- התשוקה אל היפה בפילוסופיה היוונית.
- אפלטון על המעמד האונטולוגי של האמנות.
- ייצוג, אשליה ופרספקטיבה בפילוסופיה המודרנית ובאמנות הרנסנס.
- השיפוט האסתטי אצל קאנט וגלגוליו ברומנטיקה.
- האדם האסתטי: על חיים אנושיים כיצירת אמנות.
- אמת וטרגדיה.
- מודרניות ואואנגרד.

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית של תפישות שפה בשנה בה הסתיים שיעור המבוא – 1950. נדון ביחסי משמעות ואמת כפי שהם עולים במספר שיטות פילוסופיות וכן בקשר בין אלה לבין עמדות יסוד באשר למהות הפילוסופיה ואפשרויותיה. בין הגישות הנסקרות: נטורליזם, פילוסופיית השפה הרגילה, תפישות ריאליסטיות ואנטי-ריאליסטיות, סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה. בין ההוגים הנלמדים: קווין, אוסטין, דיווידסון, דאמט, סוסיר ודרידה.

בתרגיל הצמוד לשיעור תיערך קריאה מודרכת בטקסטים משל חלק מן ההוגים האמורים, וכן משל קריפקה ופטנם. רשימות ביבליוגרפיות – לשיעור ולתרגיל – תמצאנה על אתר הקורס.
הקורס יסתיים במבחן בית.

לכאורה, הרציונאליות, הבאה לידי ביטוי בחשיבה ובפעולות של האדם ובתוצאותיהן, על אף היבטיה שרבים והשונים, היא תופעה אחידה במהותה, הנשענת למעשה על תשתית ייחודית לאדם – המכונה "ratio". מטרת הסמינר היא לבחון את סבירותה של דעה מקובלת ומושרשת זו. שיטת הבדיקה תהיה מושגית-פילוסופית, היסטורית ואמפירית. יועלו לדיון בסמינר דוגמאות לכאורה של סוגים שונים – באופן מהותי – של רציונאליות (ושל אי-רציונאליות) לכאורה, ותשאל לגביהם האם אכן הם ראויים לכינוי 'רציונאלי' או 'אי-רציונאלי'. דיון נוקב בשאלה זו יאפשר, מצידו, להרחיב או לצמצם הדיון, את מושג הרציונאליות ומגוון יישומיו ה"לגיטימיים" – כלומר, תספק בסיס "אמפירי" לאנליזה פילוסופית מבוססת של המושג הנ"ל.
המשתתפים בסמינר מוזמנים לערוך חיפושים, עוד בטרם פתיחת שנת הלימודים, על תופעות הנחשבות על ידם או על ידי אחרים, בימינו אנו או בתקופות אחרות, בתרבותנו או בתרבויות אחרות, "רציונאליות" (או "אי-רציונאליות"), לאסוף ראיות וטיעונים אודותיהן, על מנת להציגן בסמינר ואולי להמשיך ולפתח אותן לעבודות סמינריוניות.
רמזים לביבליוגרפיה רלוונטית ניתן לקבל מסטודנטים אחרים המכירים את המרצה או לדלות מהאתר:
www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal

מייקל דאמט מנסה לאתגר את המטאפיסיקה הריאליסטית המושרשת עמוק באופן בו אנחנו חושבים על העולם. בסמינר נקרא מתוך מאמריו המנסים לחשוף את הדוגמה הריאליסטית ולבדוק את טיבה ואפשרותה של האלטרנטיבה האנטי-ריאליסטית בתחומים שונים (כגון מתימטיקה, זמן, עבר). המאמרים ארוכים ומפותלים, ולכן נבסס את הדיונים בכיתה על רפראטים ועל קריאת הכנה בבית.

ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה; שאלת הזהות הלאומית, היחסים הבין-אתניים והקולוניאליזם הפנימי; המהפכה המקסיקנית; המאבקים לדמוקרטיזציה, ההפיכות הצבאיות והתנועות הפופוליסטיות; המהפכה הקובנית וניסיונות ההיחלצות ממערכת התלות והתת-פיתוח בשנות ה-50 וה-60.

אורי פרויס

במהלך התרגיל נתוודע אל השלבים והתהליכים המרכזיים בהתעצבותה של אמריקה הלטינית המודרנית, כמו גם אל הפרשנויות המחקריות הגדולות שהוענקו להם. את זאת נעשה תוך התמקדות במקרים היסטוריים מוגדרים ובגיבורים בשר ודם. הסוגיות המרכזיות שיידונו: מאבקי העצמאות של ראשית המאה ה-19, שורשיהם והשלכותיהם; משבר הלגיטימיות הפוליטית ומלחמות האזרחים שבעקבות העצמאות; דרכה המיוחדת של ברזיל – עבדות ומלוכה; האקלים המחשבתי החדש של "סדר וקדמה", מודרניזציה והתייצבות המדינה בשליש האחרון של המאה; קליטת הגירה, יחסים בין-אתניים ובין-גזעיים ותהליכי הגדרה עצמית; המהפכה המקסיקאית; הופעת האימפריאליזם של ארה"ב והיחסים עמה; דמוקרטיזציה ופופוליזם בין שתי מלחמות העולם ולאחריהן; המהפכה הקובנית.

הסמינר יוקדש לדיון במתודות עבודה עם מקורות אוראליים להיסטוריה של המאה ה- 20. בחלקו נבחן באופן ביקורתי שימושים שונים שהיסטוריונים עשו ועושים במקורות אוראליים, אחר כך ננתח יחד מספר ראיונות שפורסמו לאחר עריכה, חלקם כסיפורי חיים, ואולי גם קטעי ראיונות מתומללים ולא-ערוכים. כמו כן, נעסוק גם בדרכים לביצוע של ראיונות למטרות של איסוף של מקורות היסטוריים. חלק מהחומרים והדוגמאות בהם ניגע יעסקו בהיסטוריה של אמריקה הלטינית, אבל יהיו גם חומרים ממקומות אחרים. הסמינר מיועד לתלמידי מ.א. בהיסטוריה והוא מומלץ למי שמעוניינים לפתח כלי עבודה ורגישות למקורות אוראליים.

תרגום ומגע בין תרבויות, תרגום וזהות

מה תפקידו של התרגום במגעים בין תרבויות? איך צנזורה שותפה לעיצוב תרבות? איך פועלת צנזורה עצמית? איך משתתפים מתרגמים, עורכים ומו"לים בתהליך של עיצוב זהות לאומית, זהות תרבותית, זהות מינית?
שאלות אלה ואחרות יידונו בסמינריון זה. זהו סמינריון המבוסס על תיאוריות מודרניות בחקר התרגום, הרואות בתרגום ובסוכני התרגום חלק ממערכת אידיאולוגית, שותפה למאבקים על שליטה ועל עיצוב התרבות. בסמינריון יידונו תיאוריות אלה, ויוצגו דוגמאות לביטוייהן השונים בתרגומים.
הסמינריון יעסוק בתרגומים משפות שונות, בעיקר מאנגלית ומצרפתית לעברית. תלמידים שיירצו לבדוק את הנעשה בשפות ובתרבויות אחרות יתקבלו בברכה. כל תלמיד יבחר קורפוס למחקר, יבדוק אותו וירצה עליו. עבודת הסיום תהיה במתכונת של רפרט מורחב או סמינריון, בתיאום עם המרצה.

הקורס מציג את אפיקי המחקר בתחום הבלשנות המודרנית. בתחילת הקורס נגדיר את הנחות היסוד של הבלשנות המודרנית ואת מטרותיה. במהלך הקורס נכיר את תחומי המחקר השונים שהיא כוללת: תחביר העוסק במבנה המשפט, סמנטיקה - במשמעות היחידות שמרכיבות את המשפט ומשמעות המשפט כולו, פרגמטיקה - במשמעות ביחס להקשר, מורפולוגיה - במבנה המלה, פונולוגיה - במבנה מערכת צלילי השפה, בלשנות היסטורית - בהתפתחות השפה, ורכישת שפה - באופן שבו ילדים רוכשים את שפת אמם.

הקורס מקנה כלים תאורטיים ופורמליים לניתוח פונולוגי במסגרת התאוריה הגנרטיבית הסטנדרטית. במהלך הקורס נעסוק בניתוח תופעות פונולוגיות בשפות שונות, ובאמצעותן נבחן את הידע הלשוני של דוברים לגבי תכוניות, הגהים, הברות, הטעמה וכו'. חקר השפות השונות יאפשר לנו לראות את המשותף בין השפות ולהעלות השערות לגבי תכונות אוניברסליות. כמו-כן נסתכל על ההיבטים הקוגניטיביים של התאוריה הגנרטיבית, בעיקר בנושא רכישת שפה ולמידה. חובות הקורס: נוכחות, קריאה, שיעורי-בית ומבחן. The first part of the course introduces the standard theory of phonology (SPE and subsequent studies) developed during the 70s, which is primarily a rule-based approach to phonological systems. The second part introduces post-SPE studies of syllable structure, metrical structure (stress), and tone. We consider the systematic regularities that motivate phonological processes in various languages, the rules that account for the processes, their interaction, and the properties of the representations to which they apply. Throughout the course, we will provide and evaluate methods of phonological analysis. Course requirements: Class attendance, reading, assignments, an exam

הקדמה וחזרה: מהי בלשנות תיאורטית?
- מושאי המחקר ודרכי המחקר של הבלשנות התיאורטית לעומת אלו של הבלשנות המסורתית
- אמפיריציזם ורציונאליזם במדע ובבלשנות בפרט
- הנחת מולדות הידע הלשוני והסיבות לה
- דרישות תקיפות מהתיאוריה הבלשנית

המערכת החישובית (תחביר): התחלת בניית מערכת חוקים המייצרת את השפה העברית:
- כללי גזירה
- תפקידים תמטיים והעיקרון התמטי
- תיאורית התכוניות במערכת התמטית
- טרנספורמציות: מיקוד

גזירת מלים: - מבוא למורפולוגיה (תורת צורות המלים)
- אופרציות לקסיקון: כללים ליצירת פעלים

ממשק המשמעות: זמן נטייה ואספקט - המונחים 'זמן נטייה' ו'אספקט'
- ייצוג פורמלי של מערכת הזמנים בשפה טבעית
- האבחנה בין פרדיקטים טליים לא-טליים
- גרירת הסיום והכללת הרצף

ממשק הצליל: טעם ופוקוס - המונחים 'טעם' ו'פוקוס'
- בניית עץ גזירה פונולוגי
- חוק הטעם הניטראלי
- הקשר בין טעם ופוקוס: היזח טעם

נושאים אפשריים נוספים, בהתאם לזמן שייוותר:

המערכת המושגית: - אופני השיוך של מושגים לקטגוריות
- חברות פרוטוטיפית בקטגוריה
- מבדקים לשוניים המזהים שיוך קטגוריאלי וחברות פרוטוטיפית בקטגוריה

Introduction and Revision: What is theoretical linguistics?
- Objects and methods of research of theoretical linguistics vs. those of
traditional linguistics
- Empiricism and Rationalism in science and linguistics in particular
- The assumption of innate linguistic knowledge and the reasons for it
- Adequacy requirements from linguistic theory

The Computational System (syntax): beginning to build a system of rules that generates the Hebrew language:
- Phrase structure rules and phrase markers
- Thematic roles and the theta-criterion
- The feature theory and the theta-system
- Transformations: topicalization

Derivation of words: - Introduction to morphology (the theory of word formation)
- Lexical operations: verb generating rules

The meaning interface: Tense and Aspect
- The terms 'tense' and 'aspect'
- Formal representation of natural language tense system
- Telic vs. A-telic predicates
- The completion entailment and the sequence generalization

The sound interface: Stress and Focus
- The terms 'stress' and 'focus'
- Phonological phrase markers
- The "neutral stress" rule
- The connection between stress and focus: stress shift

Optional topics, according to the time left:

The conceptual system: - Manners of classification of concepts to categories
- Prototypical members of categories
- Linguistic tests that detect concept classification and
prototypical membership

פונטיקה היא המדע החוקר את הפקת הדיבור ותפיסתו. הקורס יעסוק בפונטיקה חיתוכית (הפקת דיבור) ופונטיקה אקוסטית (התכונות הפיזיקליות של הדיבור) וילמדו בו הנושאים הבאים: כיצד נוצרים ההגיים השונים (עיצורים ותנועות) ומהם תכונותיהם ואפיוניהם, מהן פונמות, כיצד משפיעים הגיים סמוכים זה על זה. כמו כן, תילמד שיטת הרישום הפונטי ע"פ IPA המאפשרת רישום כל ההגיים הקיימים בשפות העולם וילמד אופן השימוש בתוכנות אקוסטיות המאפשרות ניתוחים פונטים מדוייקים יותר וחקירת תכונות פיזיקליות של הגיים.

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית. חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות... חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'. חלק 3: סמנטיקה קומפוזיציונאלית מודל-תיאורטית (אכסטנציונאלית) של פראגמנט של אנגלית הכולל פרדיקאציה וקַשָרים. חלק 4: מבוא לא-פורמאלי לתחשיב פרדיקאטים (כלומר לוגיקה עם כימות). משתנים כבולים/חפשיים, נוסחאות פתוחות/סגורות, יכולת התאמה בין משפטים בשפה טבעית לנוסחאות של תחשיב פרדיקאטים. A fairly slow-paced (though in-depth) introduction to truth-conditional semantics of natural language. PART 1: Basic concepts, goals and methods (including connections to syntax and pragmatics). Reference, sense, entailment, presupposition, conversational implicature, compositionality... Reading: chapter 1 of: Chierchia, Gennaro and Sally McConnell-Ginet, 2000: Meaning and Grammar: An Introductions to Semantics, MIT Press PART 2: Detailed discussion of the following article. Frege, gottlob, 1982: 'Über Sinn und Bedeutung', Zeitschrift für Philosophie und philosophische Kritik, pp.22-50. English translation: 'On Sense and Reference', in P. Geach & M. Black )eds.(, 1980: Translations from the Philosophical Writings of Gottlob Frege, Blackwell, Oxford. Reprinted in A.P. Martinich (ed.), 1985: The Philosophy of Language, Oxford University Press, Oxford. PART 3: Compositional model-theoretic semantics (extensional) for a fragment of English which includes predication and truth-conditional connectives. Derivation of truth-conditions, proofs of simple (semantic) entailments. Reading: chapter 2 of Chierchia & McConnell-Ginet 2000. PART 4: Informal introduction to predicate calculus (i.e., logic with quantification). Bound/free variables, closed/open formulas, skill of matching English sentences with PC formulas.

הקורס יעסוק בבעיות המרכזיות הנדונות בחקר השיח. מושג השיח מתייחס לכל מיני טקסטים, בין אם הם כתובים (כמו מאמר) או מדוברים (כמו שיחה). שאלות כמו תקינות השיח (קוהורנטיות), מבנה השיח (האינפורמטיבי, הסיפורי, הבדיחה, וכו') יתבררו מפרספקטיבה קוגניטיבית. ייעשה נסיון להסביר את מבנה הטקסט כמשקף תהליכי הבנה, וכנובע ממבנה הזיכרון. יילמדו מחקרים פסיכולוגיים על מבנה הזיכרון ותהליכי ההבנה, ומחקרים המנסים לתאר את הכללים שעל פיהם אנו פועלים כאשר אנו יוצרים טקסט.

בהינתן מורכבותה של כל שפת אנוש, רכישת שפת-אם יכולה בקלות להיחשב כהישג האינטלקטואלי המרשים ביותר של בן-אדם בימי חייו. העובדה שלהישג זה יש 100% הצלחה היא רק אחת מהעובדות המתמיהות שקשורות לתהליך רכישת השפה. בתחילת הקורס נכיר את סימני הדרך אותם עוברים כל הילדים בדרכם לרכישת שפת אמם ונעמוד על מאפייני התהליך. במהלך הקורס נעמוד על התופעות הלשוניות האופייניות לגילאים השונים: אבחנה בין שפות ומאפייני המלמול בגיל הינקות, הקשיים ברכישת הלקסיקון הן מן ההיבט הפונולוגי והן מההיבט הסמנטי, תופעות תחביריות מוקדמות – מבנה פסוקיות מוקדמות, השמטת נושא ופסוקיות לא נטויות, תופעות תחביריות וסמנטיות מאוחרות יותר – מבני שאלה, מבני סביל ורכישת הכמת האוניברסלי. בחלק האחרון של הקורס נתוודע אל חקר רכישת שפה זרה (בגיל מבוגר), ונדון בשאלות התאורטיות שהתהליך מעורר. דרישות נוכחות והשתתפות בשיעורים הגשת תרגילים (30%) מבחן סיום (70%)

הקורס מאמץ את ההנחה שייצור (production) ועיבוד (processing) ביטויים לשוניים מתבצעים
באמצעות אותם כלים חישוביים (Computational tools). אם כך, הרי שניתן ללמוד מקשיי עיבוד
(processing difficulties) על אופן פעולתה של המערכת החישובית. בחלקו הראשון של הקורס, נתרכז
במבנים המעוררים קושי עיבוד הידוע בכינוי Garden Path (לדוגמה, 'לאחר ששרה שתתה מים נתגלו
בבאר'). נבחן מהם העקרונות המנחים את עיבוד המשפט ונגדיר בכלים תחביריים מהו הקושי הנגרם
במבנים הנדונים, ומדוע המעבד האנושי אינו יכול להתגבר על הקושי באופן אוטומטי (כפי שמעידה
העובדה שהקושי מוחש). בחלקו השני של הקורס נדון בתנועה תחבירית ובמגבלות החלות עליה. מדוע,
למשל, תנועת 'את מי' אפשרית במשפט "את מי חשבת שדן אוהב?" אך לא במשפט ' *את מי פגשת את האשה
שאוהבת?'. נגדיר את המגבלות החלות על תנועה תחבירית, ונשתמש בהן כמבדק לזיהוי תנועה במבנים
שבהם קיומה אינו ברור. לסיום, נגדיר את עקרונות פעולתה של המערכת החישובית ביחס לתופעות
העיבוד והיצור שנדונו.

בקורס זה נלמד ונבקר תאוריות גנרטיביות העוסקות בנושאים הבאים: מבנה ההברה, מערכת ההטעמה, מערכת התכוניות של הצלילים הלשוניים, השפעת הפונולוגיה על מבנה המילה (מורפולוגיה פרוזודית), ומבנה הלקסיקון כפי שהוא מתבטא בקשר בין פונולוגיה למורפולוגיה (פונולוגיה לקסיקלית).

חובות הקורס: קריאה ועבודה (ניתוח תופעה בשפה לפי בחירת התלמיד/ה במסגרת התאוריות
שנלמדו בקורס).

This course introduces post-SPE theories of Generative Phonology, developed during the 80s. These theories are concerned mostly with phonological representations (e.g. syllable structure, feature geometry, metrical structure), and the phonology-morphology interface (prosodic morphology, lexical phonology).
Most notable in these theories is the deterioration in the status of the rules (which were the center of attention in the SPE model), and the rise of non-linear representations and constraints on representations.
Course requirements: Class attendance, reading, assignments, a paper

קורס זה הוא הראשון בקבוצה של קורסים שמטרתם להעניק הכרות מעמיקה עם תחום הסמנטיקה הפורמלית של שפה טבעית ולפתח את יכולתו/ה של התלמיד/ה לעסוק במחקר עצמאי בתחום זה. הקורס משלב (א) הקניית כלים פורמאליים בסיסיים הדרושים לעיסוק בסמנטיקה, ו – (ב) דיון במספר נושאים מרכזיים בסמנטיקה של שפה טבעית. בגלל הצורך בהקניית כלים פורמאליים יהיה לקורס אופי טכני למדי, והוא יכלול עיסוק רק בלוגיקות שונות ובתורת המודלים. יחד עם זאת לא נזנח את המוטיבציה הלשונית ואת הצד האמפירי , ונדון כאמור במספר נושאים מרכזיים בסמנטיקה של שפה טבעית. אלה יכללו את הסמנטיקה של כימות, של צירופים שמנים מיודעים ולא-מיודעים, זמן (tense ) ומודאליות.

נושאי הקורס הם הנושאים הקלאסיים בתחום הפרגמטיקה, כלומר הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות בפרט ותקשורתיות בכלל: פעולות דיבור(speech acts)עקרון שיתוף הפעולה של גרייס, פונקציות תקשורתיות של מבנים תחביריים שונים, סימון של מידע נתון לעומת חדש, הבסיס התקשורתי של הדקדוק הפורמלי, ועוד. תובחן פרגמטיקה לשונית (הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות) מפרגמטיקה מרכזית (עקרונות רציונליים כלליים הממומשים בין היתר, בתקשורת אנושית).

סמינר זה יעסוק במספר נושאים בסמנטיקה של שפה טבעית, ויכלול קריאת מאמרים מקוריים בתחומים אלה. נעסוק בתיאוריה של קמפ והיים (Discourse Representation Theory) , באינטנציונאליות ומודאליות (נקרא מעבודתה של אנגליקה קרצר), ובעוד נושא או שניים.

הסמינר עוסק בסוגיות הקשורות לרכישת שפת אם מנקודת מבטן של שתי תיאוריות מרכזיות בפונולוגיה: פונולוגיה פרוזודית ותיאוריית האופטימאליות. נבחן תהליכים ותופעות ברכישת שפה החל מהפקת המילים הראשונות, ההתפתחות הפרוזודית ורכישת המורפולוגיה והתחביר. נדון בהנחות של המודלים התיאורטיים לאור נתונים מרכישת שפה בהתפתחות תקינה ובהתפתחות המושפעת מהפרעות שונות (לקות שפה ספציפית, לקות שמיעה, דיספרקסיה וכו'). .

בסמינר נדון בחלוקת העבודה בין הלקסיקון לרכיב התחבירי. הנחה מקובלת וטבעית היא שערכים הקשורים זה לזה קשר תמאטי (מושגי), כגון קִפּל, קֻפּל, התקפל או קִפּול, קשורים זה לזה באמצעות תהליכי גזירה. ישנם חילוקי דעות בנוגע לרכיב הדקדוקי שבו מתרחשת הגזירה. בלשנים המצדדים בגישה הלקסיקאליסטית טוענים שתהליכי גזירה אלה מתרחשים בלקסיקון, לפחות בחלקם. גישתם גורסת שהלקסיקון הוא רכיב אופרטיבי, שאופרציות יכולות לחול בו. בלשנים אחרים, לעומתם, טוענים שהלקסיקון אינו אלא מילון מושגים מנטלי (רשימת ערכים), שלא מתבצעות בו אופרציות. תהליכי הגזירה כולם, אם כך, הם תחביריים. במהלך הסמינר נבדוק את הטיעונים השונים לכאן ולכאן. בדיקה זאת תוביל אותנו לבחינת תהליכי גזירת פעלים חוזרים (רפלקסיביים כגון 'התרחץ'), פעלים הדדיים (רסיפרוקליים מסוגו של 'התכתב' אך גם מסוגו של 'התמזג'), פעלים אנאקוזטיביים (למשל, 'נפל' או 'התקמט'), פעלים בסביל, או פעלי 'אמצע הדרך' (middles, כגון 'מתנקה' במשפט: 'תנורים חדישים מתנקים בקלות'). נבדוק את אופיין של קבוצות פעלים אלה, את מבנה הרשת התמאטית של כל קבוצת פעלים, האם הארגומנט המשמש להם נושא הוא ארגומנט חיצוני או פנימי, איזה תהליך גזירה מייצר את הפעלים, והאם הוא לקסיקאלי או תחבירי, או בשפות מסויימות לקסיקאלי ובאחרות תחבירי.

הקורס יעסוק בהתפתחויות שחלו בתיאוריה התחבירית בעשור האחרון. לאחר דיון קצר במבנה העץ, ובעיקר בקטגוריות הפונקציונאליות השונות שהוצעו במהלך השנים האחרונות, ובויכוח הנטוש סביב שאלת קיומן, נתרכז במפנה המינימליסטי, שחל בשנות התשעים. נדון ברקע לצמיחת הפרוגרמה המינימליסטית, ובעקרונות המנחים אותה. במהלך הסמסטר נבחן נושאים אחדים לאור הנחות-עבודה מינימליסטיות: תיאורית הכבילה, מבנה העץ, או עקרונות האקונומיה ואופיים.

בעוד שמקובל כיום בבלשנות להניח שגורמים פרגמטיים (כלומר, קונטקסטואלים, חוץ-לשוניים), משחקים תפקיד מכריע בתקשורת אנושית, אין הסכמה, ובמיוחד בין הפרגמטיקונים, על תיחום הפרגמטיקה. אילו קריטריונים ישמשו להבחנה בין פרגמטיקה לדקדוק? מהי חלוקת העבודה בין הדקדוק לבין הפרגמטיקה? אנו נבקר את ההגדרות הקלאסיות לפרגמטיקה ונציע תחתן את האבחנה בין קוד לבין היסק. על-פי גישה זו הדקדוק מורכב מקודים שרירותיים, בעוד הפרגמטיקה כוללת הליכי עיבוד היסקיים, המתבססים על הרציונליות האנושית. אנו נסקור את שלוש הגישות העיקריות לפרגמטיקה הקלאסית (מחוץ לדקדוק, בתוך הדקדוק ותאוריות על גרמטיזציה של פרגמטיקה). נסיים את הקורס בהכרה בקיומן של "עובדות מכוערות" בדקדוק (היסקים ברי חישוב שמהווים כללי דקדוק למרות זאת). המסקנה היא שעל מנת להסביר תקשורת לשונית אנו זקוקים לקוד, להיסק ול"כיעור".

האם להבין "שברתי את הראש" בקונטקסט של קושי לפתור בעיה הוא תהליך שונה מאשר בקונטקסט של נפילה ופציעה? האם להבין "ציור גיאומטרי מופשט" בקונטקסט של השתקפות פנים במראה לאחר שנת לילה הוא תהליך שונה מאשר בקונטקסט של ביקור בתערוכה? בשאלות אלו ואחרות נדון במסגרת הקורס באמצעות מחקרים שבדקו התנהגויות (זמני קריאה, זמני תגובה, תנועות עיניים בזמן קריאה) ובמקביל מדדים אוטומטיים של פעילות מוחית בזמן תהליכי הבנה.

הקורס מתמקד בבעיות שונות שנתקלים בהן מתרגמי הספרות הערבית לעברית, כגון רמות לשון, מטפורות, חריזה, יסודות תלויי תרבות, צמדי לשון וכיו"ב. בעיות אלה יעלו לדיון בשתי דרכים: א. קריאה וניתוח של תרגומים ידועים בהשוואה למקורותיהם הערביים. ב. תרגום טקסטים ספרותיים ערביים בידי הסטודנטים.

הקורס מתמקד בבעיות שונות שנתקלים בהן מתרגמי הספרות הערבית לעברית, כגון רמות לשון, מטפורות, חריזה, יסודות תלויי תרבות, צמדי לשון וכיו"ב. בעיות אלה יעלו לדיון בשתי דרכים: א. קריאה וניתוח של תרגומים ידועים בהשוואה למקורותיהם הערביים. ב. תרגום טקסטים ספרותיים ערביים בידי הסטודנטים.

תכנון והפקת ספרים וכתבי עת
שמואל פרץ MA

הסדנא כוללת נושאים נבחרים ברמה הנדרשת לתכנון בקרה ופיקוח על הפקת ספרים וכתבי-עת.

בין הנושאים:
- תהליכי ההפקה – מהעורך ועד הכורך
- שיטות ואמצעי הדפסה
- עקרונות בטיפוגרפיה ותכנון סדר-דפוס
- תחשיבי היקף כתב-יד, שכר סופרים וכו'
- הגהה ומניעת שגיאות
- התצלום והאיור
- הפקות צבע והדפסות פרוצס
- הנייר לסוגיו והתאמתו לספר ולכתב העת

שם הקורס: סדנה לתרגום ספרות ילדים ונוער
תשס"ז, ימי ב, סימסטר ב, 11:45-10:15
המרצה: ד"ר חנה לבנת
היקף שעות: 2 ש"ס

תקציר:
הקורס יעלה סוגיות בתרגום ספרות ילדים ונוער בכלל, ובתרגום ספרות ילדים ונוער לשפה העברית בפרט. הטקסטים שבאמצעותם יודגמו הסוגיות השונות במהלך הסדנה יהיו בעיקר אלה שנכתבו במקורם באנגלית. במהלך הקורס יידונו בעיות התרגום שמציבה ספרות הילדים והנוער, וייבחנו הדרכים שבהן מתמודד התרגום לעברית עם בעיות אלה.
הדיון יבקש לבחון את אסטרטגיות התרגום של ספרות ילדים ונוער ואת הגורמים לבחירתן: אילוצים הנובעים מן הטקסט ואילוצים חיצוניים. בין השאר ייבחנו השפעותיו של מעמד התרגום בתרבות היעד והנורמות הפועלות בה על אסטרטגיות התרגום, תוך התייחסות למעמדה הנמוך של הקטיגוריה הספרותית (ספרות ילדים) ברב המערכת. בהקשר זה ייבחנו הנורמות המקובלות בתחום ספרות הילדים. במהלך הסדנה יוצגו הבעיות השונות שבהן נתקלים המתרגמים וייבחנו דרכי התמודדות שונות אתן, תוך התייחסות לטקסט שיעמוד במרכז הדיון.

מטרות הקורס:
1. להעלות למודעות סוגיות מרכזיות הנוגעות לספרות ילדים ונוער
2. להעלות למודעות סוגיות מרכזיות הנוגעות לספרות ילדים ונוער בעברית – מקורית ומתורגמת
3. לבחון בעיות תרגומיות הנובעות מעצם טיבו, מהותו ומעמדו של תחום הדעת
4. לסייע בהתמודדות עם תרגום ספרות ילדים לגיל הרך, בין השאר עם תרגום ספרי תמונות
5. לסייע בהתמודדות עם תרגום ספרות ילדים – סיפורת ושירה
6. לסייע בהתמודדות עם תרגום ספרות נוער

פרקי הנושא:
1. דיון במגוון תופעות בתחום ספרות הילדים והנוער
2. דיון בהיבטים מרכזיים של העברה: העברה של הטקסט הספרותי לילדים מתרבות לתרבות, מדגם לדגם, מסוג מדיה אחד לאחר, משפה לשפה; מעברים וגלגולים של ז'אנרים, של תימות ושל חומרים היסטוריים
3. דיון במושג הילד בגלגוליו בתרבות המערב, והשפעתו על סוגיות של תרגום ילדים ונוער
4. התנסות בתרגומו של ספר תמונות
5. התנסות בתרגומם של טקסטים לילדים ולנוער, המסופרים מנקודות מבט שונות
6. התנסות בתרגומם של טקסטים לילדים ולנוער, ששזורים בהם עגה מקומית זרה והומור

דרכי הוראה:
קריאה משותפת של טקסטים
דיונים בהצעות לתרגומיהם לעברית של טקסטים שנכתבו במקורם באנגלית
דיונים בהקשר של סוגיות מרכזיות ואסטרטגיות אפשריות לפתרונן
הרצאות פרונטליות

חובות המשתתפים:
עבודת תרגום של טקסט נתון באנגלית בסוף הקורס
מטלות תרגום בין המפגשים, כנדרש במהלך הקורס
עמידה בלוח זמנים שייקבע מראש, כנדרש ממתרגמים בעבודתם המעשית
השתתפות בדיונים ובשיחות במהלך הקורס

תכנית עבודה משוערת לסדנה – נושאי דיון:
שיעור ראשון- מעמדו של תחום ספרות הילדים והנוער בתרבות, והשלכותיו בהקשר של תרגום
שיעור שני - התייחסות לספרות ילדים קלאסית לעומת ספרות ילדים עכשווית (רשימה מדגמית)
שיעור שלישי- שפה בספרות ילדים ונוער (טווח אפשרויות, בעיות, איכות ספרותית)
שיעור רביעי- עיבודים כתופעה: בחינתו של תרגום מלא ישירות מן המקור בהשוואה לעיבודים (אפשרויות: לכלוכית; על הדיג ואשתו; הנזל וגרטל; הנסיכה והאפונה; מסעי גוליבר)
שיעור חמישי - ערכו האסתטי וערכו הדידקטי של הטקסט הספרותי לילדים ולנוער: קרב וקרבה.
עיצוב דמויות; רצף אירועים ועלילה; סיפר; אמצעים אמנותיים; תפיסות עולם; מושג הילד (אפשרויות: הלב; אחרון המוהיקנים; אייבנהו; הגשש; גרים; אנדרסן; קרל מאי)
שיעור שישי - נורמות תרבות בספרות ילדים ונוער (אפשרויות: תום החתול הכחול; הפיל שרצה להיות הכי; מקס ומוריץ; יפתח המלוכלך) עניין זה ייקשר לדיון בתרגום ספרו של מונרו ליף סיפורו של פרדיננד
שיעור שביעי - תרגום כותרות, שמות, מסרים ומוטיבים מרכזיים (אפשרויות: גרים; סילברסטין; ג'וליה דונלדסון; סוויפט; פרו; קסטנר; אסטריד לינדגרן [בין פיפי לבילבי ולגילגי])
שיעור שמיני - תרגום של משקל, מקצב וחריזה (אפשרויות: אלתרמן; א.א. מילן [גזרי עיתון]; דונלדסון;) וכן פתיחת דיון בתרגום שיוגש בהקשר לנושא השיעור הבא
שיעור תשיעי - קריאה משותפת בטקסטים מקוריים ומתורגמים להדגמת היבטים מרכזיים בספרות ילדים ונוער (אפשרויות: מיץ פטל, רוני צוחקת, אבא עושה בושות, המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, הנער בפיז'מת הפסים)
שיעור עשירי - סוגי כתיבה ודגמי כתיבה מרכזיים בספרות ילדים ונוער, לרבות התייחסות לתרגום אלמנטים הומוריסטיים ופנטסטיים (אפשרויות: לרחם על סיליה; בורות; חיי פיי; גוני גרין בבית הספר; חרוזים נלוזים; פוליטיקלי קורקט; מכתבים לטליה)
שיעור 11 - תרגום ספרי תמונות (אפשרויות: אנתוני בראון; פגי רתמן; ון אלסברג; איאן פאלקונר)
שיעור 12 - ספרות ילדים ונוער בתרבות: לימוד; עידוד קריאה; תיווך; מפגש
שיעור 13 + 14 - המתרגם בין המערכת (מבוגרים: לקטורים; מו"לים; עורכים; מגיהים; מאיירים; מעצבים; צרכנים; מבקרים; מעבדים; מתרגמים; מספרים; קוראים; אנשי חינוך; ביבליותרפיסטים; פסיכולוגים; סוציולוגים; פילוסופים; היסטוריונים ואחרים) לקוראים (הצעירים)

תכנית עבודה משוערת לסדנה – טקסטים לתרגום (יחידני) ולדיון (במליאה):
שיעור רביעי – להגיש תרגום לספרו של מונרו ליף: The Story of Ferdinand
by Munro Leaf, Puffin Books 1964 [1936]
שיעור שישי – להגיש תרגום של עמוד 424 וכן של עמודים 432 עד 434 [תרגום שלושת המכתבים שכתב הבן לאמו בלבד!] מתוך The Convict Box
שיעור שישי – ייערך בשיעור דיון השוואתי בקבוצות ובמליאה להשוואת התרגומים האישיים של ספרו של מונרו ליף עם התרגום הקיים לעברית משעת 1996 [1989] בהוצאת עם עובד
שיעור שמיני – ייערך דיון בתרגומים ל- The Convict Box
שיעור שמיני – להגיש תרגום של עמודים 416-415 מתוך הסיפור Fabric Crafts
שיעור עשירי – ייערך דיון בתרגומים ל- Fabric Crafts
שיעור עשירי - להגיש תרגום של עמודים 423-422 של אותו סיפור, Fabric Crafts
שיעור 12 – ייערך דיון בתרגום הקטע השני של Fabric Crafts

כחודש לפני סיום הקורס יימסר הקטע שיתורגם כמטלת סיום קורס.

הערה: ייתכנו שינויים במערך השיעורים והתרגומים בהתאם למהלך הקורס ובהתאם להתפתחויות בשדה תרגום ספרות הילדים והנוער

הנחיות:
1. עמידה בלוח הזמנים תיחשב כחלק מן ההתנסות הסדנאית הנתונה להערכה, בהתאמה לאופי עבודתו של המתרגם בפועל. לכן גם הוצגה התכנית מראש. מי שתתעורר אצלם בעיה מבחינה זו באופן חד פעמי, יוכלו לתאם אתי הגשה חלופית
2. טלפון שלי לצורך השארת הודעות: 09-7476400. נא להשאיר מספר טלפון, ואם אפשר גם את השאלה, הבקשה או ההודעה – כך שאוכל להשיב לכם במהירות וביעילות. כתובת הדוא"ל שלי: chani@beitberl.ac.il – נא להשאיר בה שם מלא, שם הקורס והמוסד וגם מספר טלפון, ליתר ביטחון. כמו כן, לקורס נפתח אתר שבו יימצאו הודעות; הטקסטים הסרוקים לתרגום; תכנית ההוראה; והשינויים.

רשימה ביבליוגרפית

אבן-זהר, איתמר, 1970. "לבירור מהותה ותפקידה של לשון הספרות היפה בדיגלוסיה". הספרות ב 2,
303-286
אגמון-פרוכטמן, מאיה, 1984. "הלשון המדוברת כמאפיינת סגנון בשירת הילדים העברית". בתוך: מחקרים בספרות ילדים. עורכות: מירי ברוך ומאיה אגמון-פרוכטמן, ירושלים: אוצר המורה, 194-85
אופק, אוריאל, 1985. לקסיקון אופק לספרות ילדים א-ב. תל אביב: זמורה ביתן
אופק, אוריאל, 1988. ספרות הילדים העברית 1948-1900 א-ב. תל אביב: דביר
אטלס, יהודה, 2003. ילדים גדולים. תל-אביב: ידיעות אחרונות. ספרי חמד
בן-שחר, רינה, 1989. "עליסה בארץ הפלאות – קווים לשוניים-סגנוניים לתרגומו של אהרן אמיר". מעגלי קריאה. כתב עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים. 18 (אדר א), 89-74
דר, יעל. שטיימן, יהודית. לבנת, חנה. קוגמן, טל, 2007. ברוח הזמן – החזרת ספרות הילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי. תל אביב: תמה, מכון מופת.
טורי, גדעון, תשמ"ח. "הדרך ל'גן-עדן התחתון' רצופה כוונות: מטקסט גרמני דרך דגם רוסי לטקסט עברי בשירת הילדים של
ביאליק." מעגלי קריאה: כתב עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים. 17 (אדר תשמ"ח) 71-30
לבנת, חנה, 1985. תרגום מודלים ספרותיים מספרות מבוגרים לספרות ילדים. עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל
אביב.
נויגרטן, רות, 1996. מגמות ונורמות בתרגום מאנגלית לעברית מסוף שנות החמישים ועד לשנות התשעים בספרי ילדים
לגיל הרך (חיבור לקראת תואר מוסמך למדעי הרוח), ירושלים
עולם קטן, 2000. כתב עת לספרות ילדים ונוער: תופעות ותהליכים בספרות הילדים היהודית והישראלית. תל אביב: מרכז ימימה במכללה האקדמית בית ברל והוצאת עם עובד
עולם קטן, 2004. כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער: ספרות ילדים בין דגמים, שפות ותרבויות. אור יהודה: מרכז ימימה במכללה האקדמית בית ברל והוצאת זמורה ביתן
עולם קטן, 2007. כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער: חניכה, הנחלה, עיצוב. אור יהודה: מרכז ימימה במכללה האקדמית בית ברל והוצאת זמורה ביתן
פז-קלפ, מיכל, 2003. סוגיות בתרגום לעברית של אלמנטים הומוריסטיים בספרות ילדים צרפתית מאוירת (חיבור לקראת
תואר מוסמך למדעי הרוח) אוניברסיטת תל אביב
שביט, זהר, 1996. מעשה ילדות. מבוא לפואטיקה של ספרות ילדים. השתתפה בכתיבה: בשמת אבן-זהר. תל-אביב: עם
עובד, האוניברסיטה הפתוחה
Ben-Ari, Nitsa, 1992. "Didactic and Pedagogic Tendencies in the Norms Dictating the Translation of Children's Literature: The Case of Postwar German-Hebrew Translations". Poetics Today. 13:1 (Spring), 221-230/
Du-Nour, Miryam, 1995. "Retranslation of Children's Books as Evidence of Changes of Norms." Target 7:2, 327-346
Even-Zohar, Basmat, 1992. "Translation Policy in the Children's Literature: The Case of Astrid Lindgren". Poetics Today 13:1 (Spring) 231-245
O'Sullivan, Emer, 1993. "The Fate of the Dual Addressee in the Translation of Children's Literature", New Comparison 16, 109-119
Shavit, Zohar, 1981. "Translation of Children's Literature as a Function of its Position in the Literary Polysystem". In: Poetics Today 2:4, 79-171

הסדנה מיועדת לתלמידים השולטים היטב בעברית (ברמה של ילידי הארץ) ובאנגלית ומטרתה להקנות להם כלים לתרגום לטלוויזיה. דהיינו: הבנת הבעייתיות הספציפית הכרוכה בהתאמת אורך הכתובית לרוחב המסך ולזמן המסך. העבודה תהיה מעשית ותמחיש את הגמישות והדמיון הנדרשים בתרגום סרטים מסוגים שונים.

סמסטר א', 2007 ,

סילבוס

הקורס הינו סדנה בתרגום מחזות. תוכנית הלימודים כוללת מבוא לדרמה ותיאטרון, מבוא לתרגום מחזות, סקירת הגישות הקיימות בתחום (הזרה, ביות, כתיבה מחדש), המחזה כפרטיטורה (שפת הבמה); תרגום מחזה בן זמננו, תרגום מחזות תקופתיים, תרגום מחזה שירה, תרגום דיאלקט וסלנג. כל שיעור ילווה בתרגיל תרגום בכתב מתוך המחזות שיילמדו. עבודת הגמר תהיה תרגום מחזה חדש. המחזות שיידונו הם:
Who's Afraid of Virginia Woolf, E. Albee
Hamlet, W. Shakespeare
,Romeo and Juliet
Saved, Edward Bond
Member of The Wedding, C. McCullers
הסטודנטים מתבקשים לקרוא את המחזות בהקדם, ולצפות בשלושת הראשונים בגרסאות מוקלטות.
כמו כן מומלץ לקחת שיעור מבוא לדרמה ותיאטרון ולראות הצגות מתורגמות.

בלשנות ותרגום
ד"ר טל גולדפיין

מטרות הקורס

קורס זה (המשלב שיעור ותרגיל) מבקש להציג את תרומתה של הבלשנות המודרנית לחקר התרגום. נעסוק בכמה עקרונות, מונחים והבחנות אשר הוצעו על ידי הבלשנות המודרנית, בעיקר בתחום הפרגמטיקה ותורת השיח, ונבדוק את הרלוונטיות שלהם לתחום התרגום. באופן ספציפי, נעסוק בסוגיית סימני ה"סובייקטיביות" בשפה ונברר מהן הבעיות המתעוררות בפעולת התרגום. נבדוק כמה קטגוריות לשוניות ויסודות טקסטואליים כגון דיקסיס, זמן לשוני, קוהזיה, סדר מילים, מודאליות וביצוע פעולות דיבור אשר באמצעותם, בין היתר, מסמן הדובר/כותב את נוכחותו בדבריו ומשאיר את רישומו על מבעו. במקביל נדון בהשלכות של סוגיה מורכבת זו לתחום התרגום ע"י דיון בבעיות העיקריות המופיעות בעת התרגום והשוואת תרגומים.

גישות שונות בחקר התרגום
ד"ר טל גולדפיין

מטרות הקורס

קורס זה מבקש להציג בפני הסטודנטים כמה סוגיות מרכזיות הקשורות לגישות השונות בחקר התרגום. נעסוק ביחסים בין תיאוריה ופרקטיקה בתחום התרגום, נסקור אסטרטגיות תרגומיות שונות וננסה לברר כיצד גישות עיקריות בנות זמננו מגדירות מהי אתיקה בתרגום. הקורס יכלול תיאור ודיון ביקורתי בגישות הבאות: הגישה הדסקריפטיבית DTS)), הגישה הפונקציונליסטית Skopostheorie)) ומנעד הגישות הפוסט-קולוניאליסטיות. נקרא מאמרים של חוקרים אחדים המזוהים עם כל גישה ונבדוק מהם המונחים המרכזיים והעקרונות המנחים בכל גישה. במקביל נדון בהשלכות המעשיות של הגישות השונות.

ניתוח השוואתי של תרגומים מרוסית לעברית בטקסטים מספרות רוסית קלאסית.

.

מטרת הסדנה לתת לסטודנטים להתנסות בתרגום טקסטים מספרות רוסית קלאסית, תוך כדי פענוח טקסט המקור: הבנת ניואנסים אידיאולוגיים, הבדלים תרבותיים ייחודיות סטנדרטים לשוניים,אוצר המילים וניבי השפה. סדנה תכלול בתוכה, ניתוח תרגומים קיימים ומידת שייכותם לטקסט המקור. הציון יורכב מציונם של שתי עבודות שיוכנו ע"י תלמידי הסדנה, הראשונה, ביקורת על תרגום קיים מרוסית לעברית, ושנייה, תרגום ע"י התלמידים עצמם של טקסט ספרותי בשפה הרוסית או חלק ממנו. הטקסטים המוצגים כחומר לימוד, נם מאת : נ. גוגול, ל.נ. טולסטוי, א.פ. צ'כוב, א.א. באבל, ס.י. מארשק. בתירגומם של: אברהם שלונסקי, נילי מירסקי , פטר קריקסנוב, לאה גולדברג וס.ז. וולפובסקי.

סילבוס לקורס "תרגום מסחרי"
מטרת הקורס היא להכיר לסטודנטים שלושה תחומים מובילים בתרגום מסחרי: תרגום שיווקי, תרגום רפואי ותרגום משפטי. בכל תחום יוצגו בפני הסטודנטים טקסטים מייצגים, מהקל אל הכבד, כמו גם סקירה של הלקוחות הפוטנציאליים ומאגרי המידע הזמינים באינטרנט ומחוץ לו. הסטודנטים יתרגמו מספר טקסטים כדי לרכוש את אוצר המלים הרלוונטי לתחום.

שיעור
הקורס בא להקנות ידע בסיסי בלשון העברית לתחומיה.
מהי לשון, תחומי הדעת השונים של הלשון, משפחת הלשונות השמיות ומשפחות לשון אחרות, רבדיה של הלשון העברית, מיון אוצר המילים של הלשון (חלקי הדיבר), מושגי יסוד מתחום הפונולוגיה, מושגים מתחום המורפולוגיה, דרכים להרחבת אוצר המילים (המילון) – דרכי תצורה פנים לשוניות ושאילות מן הלועזית, תהליכים ותופעות בלשון, הכתיב חסר הניקוד.

סדנת תרגום מספרדית לעברית
סמ א' וב' – אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר טל גולדפיין
guivony@netvision.net.il

מטרות הקורס

תירגול תרגום מספרדית לעברית של טקסטים מגוונים בז'אנרים שונים. בחינת סגנונות שונים בספרדית ובעיות תרגום. העמקת המודעות לתופעות סמנטיות, תחביריות וטקסטואליות ובדיקת השלכותיהן על תהליך התרגום. נעסוק, בין היתר, בייצוג משלבים שונים לרבות לשון הדיבור, בעיית תרגום מבני הזמן בספרדית, תרגום מודאליות, משחקי מילים, ניבים, מבנים תחביריים בעייתיים, תופעות אינטרטקסטואליות וסוגיות ז'אנריות למיניהן.

שיעור
הקורס בא להקנות ידע בסיסי בלשון העברית לתחומיה.
פרקי יסוד בתורת המשמעות: סוגי משמעות, התקשורת הלשונית – מרכיביה ותפקודיה, השפעתם של גורמים פרגמטיים על התקשורת הלשונית, מעתקים סמנטיים ותוצאותיהם, שאילת משמעות, יחסים בין משמעים, צירופים כבולים לסוגיהם, פוליסמיה ודו-משמעות. לשון וחברה: לשון כתובה ולשון דבורה, לשון פורמלית ולשון בלתי פורמלית, קבילות לשונית ותקינות לשונית, סוגי לשון / תת-לשונות.

סדנת תרגום ז'אנרים מספרדית
סמ א' וב' – אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר טל גולדפיין
guivony@netvision.net.il

מטרות הקורס

תירגול תרגום מספרדית לעברית של טקסטים מגוונים בז'אנרים שונים. בחינת סגנונות שונים בספרדית ובעיות תרגום. העמקת המודעות לתופעות סמנטיות, תחביריות וטקסטואליות ובדיקת השלכותיהן על תהליך התרגום. נעסוק, בין היתר, בייצוג משלבים שונים לרבות לשון הדיבור, בעיית תרגום מבני הזמן בספרדית, תרגום מודאליות, משחקי מילים, ניבים, מבנים תחביריים בעייתיים, תופעות אינטרטקסטואליות וסוגיות ז'אנריות למיניהן.

רב-לשוניות
ד"ר טל גולדפיין

קורס זה מבקש לברר את השאלות המרכזיות הקשורות לרב-לשוניות. נעסוק באופן כללי ביחסים בין שפה לתרבות ובין שפה לזהות. באופן ספציפי, נדון בסוגיות כגון מגע בין שפות, עמדות לשוניות, בחירה לשונית ומדיניות לשונית. נקרא מאמרים של חוקרים אחדים ונבדוק מהם המונחים המרכזיים והעקרונות המנחים בגישות השונות לשפה, תרבות וחינוך.

"הטקסט נפתח כמניפה" –
סיליבוס לסדנת תרגום מיפאנית לעברית
דר' שונית שחל-פורת

לתכנית הלימודים בשני הסמסטרים מבנה דומה:
תרגום של קטע סיפורת מהמאות ה-19 וה-20 – "לילה במסילת הרכבת של שביל החלב" מאת Miyazawa Kenji בסמס' א' ו"ווידוייה של מסכה" מאת Mishima Yukio בסמס' ב'.
תרגום של שירה יפאנית קלאסית ממהדורה שמשולבים בה ציורי קומיקס – בעצם, זהו תרגום בשיטת "מקראות גדולות": השיר במקור, בתרגום ליפאנית מודרנית, בליווי הסברים ופרשנויות, וכמובן, כעיבוד לקומיקס. בסמס' א' נתרגםWaka מ"אנתולוגיית מאה משוררים" ובסמס' ב' – Haiku.
תרגום של סיפורת נשית עכשווית – "עיניים של חדר מיטות" מאת Yamada Eimi בסמס' א' ו"עגילים לנחש/ה" (הבה נתלבט יחד בתרגום השם) מאת Kanehara Hitomi בסמס' ב'.
תרגום של ספר/סיפור לילדים – אחד מספריה של Hoshikawa Hiroko בסמס' א' וסיפור מהסדרה "היֹה היה" Nippon Mukashi Banashi בסמס' ב'.
כמו כן, נדון בשני הסמסטרים בתרגומים קיימים מיפאנית לעברית ונתרגם שירים שהולחנו (פזמונים, שירי נושא מסרטים וכד') כך שהתרגום יתאים למנגינה.
הטקסטים יופיעו באתר הקורס.

"הטקסט נפתח כמניפה" –
סיליבוס לסדנת תרגום מיפאנית לעברית
דר' שונית שחל-פורת

לתכנית הלימודים בשני הסמסטרים מבנה דומה:
תרגום של קטע סיפורת מהמאות ה-19 וה-20 – "לילה במסילת הרכבת של שביל החלב" מאת Miyazawa Kenji בסמס' א' ו"ווידוייה של מסכה" מאת Mishima Yukio בסמס' ב'.
תרגום של שירה יפאנית קלאסית ממהדורה שמשולבים בה ציורי קומיקס – בעצם, זהו תרגום בשיטת "מקראות גדולות": השיר במקור, בתרגום ליפאנית מודרנית, בליווי הסברים ופרשנויות, וכמובן, כעיבוד לקומיקס. בסמס' א' נתרגםWaka מ"אנתולוגיית מאה משוררים" ובסמס' ב' – Haiku.
תרגום של סיפורת נשית עכשווית – "עיניים של חדר מיטות" מאת Yamada Eimi בסמס' א' ו"עגילים לנחש/ה" (הבה נתלבט יחד בתרגום השם) מאת Kanehara Hitomi בסמס' ב'.
תרגום של ספר/סיפור לילדים – אחד מספריה של Hoshikawa Hiroko בסמס' א' וסיפור מהסדרה "היֹה היה" Nippon Mukashi Banashi בסמס' ב'.
כמו כן, נדון בשני הסמסטרים בתרגומים קיימים מיפאנית לעברית ונתרגם שירים שהולחנו (פזמונים, שירי נושא מסרטים וכד') כך שהתרגום יתאים למנגינה.
הטקסטים יופיעו באתר הקורס.

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח מושג ההסבר כפי שהוא נוהג במדע, (ג) הבעייתיות הכרוכה בהצבעה על אמות מידה מתקבלות על הדעת של קידמה מדעית ופעילות מדעית רציונלית.

קבלת קרדיט:
משימת בית: הגשה בתאריך___________

מבוא למחקר התרבות שו"ת פרופ' איתמר אבן-זהר הקורס מציג מפה כללית של המקצוע: הוא מנסה לברר את השאלות המרכזיות ואת אפשרויות המחקר. תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.

"מבוא למחקר התרבות – מסורות ובעיות; סמינריון מ.א." – סמינריון חובה, סמסטר ב', 4 ש"ס פרופ'רקפת סלע-שפי הסמינריון נועד להציג בפני תלמידי מחקר התרבות כמה כיווני מחקר בסיסיים במחקר התרבות, ולדון בחלותם וביעילותם באופן משווה, בזיקה לשאלות כלליות על טיבן של תיאוריה ומחקר, וההבחנה בין גישות פרשניות לבין מחקר של התרבות כארגון פעולה. המחקרים שידונו בסמינר מקיפים שאלות סמיוטיות, חברתיות והיסטוריות, ומציעים דרכי עבודה מגוונות, בנושאים ובהקשרים התיאורטיים האלה: תהליכים תרבותיים ארוכי טווח; שדות תרבות וסוכנים ספציפיים; האדם בתרבות: האביטוס ואסטרטגיות של ייצור זהות; היררכיה וגבולות תרבותיים; ייצור והפצה של רפרטוארים תרבותיים; חידוש ושמרנות, אימוץ או דחיה במעברים בין תרבויות; תרבות מקומית ותרבות גלובאלית. על התלמידים לקרוא חומר ולהכינו לדיון בכיתה, להכין 1–2 סיכומי שיעורים, להציג רפרט, ולהגיש בחינת-בית מסכמת.

קריאת טקסטים במחקר התרבות ד"ר דפנה הירש התרגיל יוקדש לרכישת מושגי יסוד תיאורטיים במחקר התרבות: סטרוקטורליזם וביקורת הסטרוקטורליזם, סמיוטיקה, רפרטואר ודגם, שדה והביטוס, אידיאולוגיה והגמוניה ועוד. מטרת הקורס היא לספק לתלמידים את היסודות המושגיים והתיאורטיים כהכנה לקורסים המתקדמים בתכנית וכבסיס לעבודת המחקר העתידית.

היחידה למחקר התרבות, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב טקסטים בסמיוטיקה של התרבות סמסטר א', תשס"ז, ב' 14:00-10:00 פרופ' זהר שביט הקורס מנתח את הארגון והמבנה של מכלול הפעילויות האנושיות ותוצריהן כמוצרים סמיוטיים – כלומר מכלולים שארגונם והמבנה שלהם תלויים במודלים וברפרטוארים של תרבות\יות של חברה\ות מסוימת\ות בזמן נתון. הדיון יתנהל באמצעות קריאה במבחר מאמרים. לאחר קריאת מאמרים שעניינם מושגי המפתח של הסמיוטיקה של התרבות, ייקראו בקורס מאמרים העוסקים באספקטים שונים של חיי הפרט בחברה: הרגלי אכילה, גידול ילדים, פנאי, תקשורת, צריכה, אהבה, חתונה, מין, מוות, ארגון הבית וארגון הזמן.

אנשים מדברים על חיי היומיום" – סמינריון, סמסטר א', 4 ש"ס פרופ' רקפת סלע-שפי מחקר הדיבור האותנטי (ולא הטקסט הכתוב) בהקשרים היומיומיים הוא תחום המתפתח מאד בעשורים האחרונים במסגרת שדה המחקר הרחב של 'ניתוח השיח' בכלל. בהנחה שהדיבור הוא פעולה ככל פעולה אנושית אחרת, הסמינר יתמקד בשאלות של הבנית הזהות, הצגת העצמי וסימון עמדות ויחסים חברתיים באמצעות הדיבור. נקרא ספרות מחקרית ונעסוק בניתוח הקלטות של דיבור, הן מההיבט התוכני של הבנית דגמי העולם על ידי הדיבור, והן מההיבט המבני של אסטרטגיות הדוברים בהקשר של האינטראקציה וניהול הרושם. נעסוק גם בבעיות בסיסיות של הכנת חומר המחקר: ראיונות, הקלטות ותמלול. חובות התלמידים: השתתפות פעילה בדיוני הסמינר, קריאת חומר מחקרי, והצגת רפרט על בסיס דוגמאות הקלטה שיכינו במהלך הקורס .

גוף ונפש Body and Soul

ישנו קושי של ממש להיפטר מן הדואליזם של דקארט בין גוף לנפש שכן נדמה שההיסטוריה של הדיונים בגוף ונפש, הן לפני דקארט והן אחריו, נבחנת לאורו של הדואליזם הזה. מהו פתרון לדואליזם? באיזה מובן הדואליזם עצמו הוא פתרון? מהן האפשרויות לחשוב את הנפש או הגוף או שניהם כאחד? מהן ההשלכות של קדימות המחשבה על פני הגוף?
סמינר זה יעסוק בצורות לקרוא את הדואליזם בין גוף ונפש לאורה של המחשבה הפסיכואנליטית. לשם כך נקרא כמה טקסטים פילוסופיים: "פיידון" של אפלטון, "על הנפש" לאריסטו, "תשוקות הנפש" של דקרט, "מה נקראת מחשבה?" של היידגר. במקביל נעסוק בטקסטים מכוננים בפסיכואנליזה לאורם ניתן לבחון את הדילמה הפילוסופית הזו: "מעבר לעקרון העונג" של פרויד, התייחסויות של לאקאן בטקסטים שונים וכן סמינר של הפסיכואנליטיקאי ז'.אלן מילר שכותרתו "הביולוגיה הלאקאניינית".
הנוכחות בכל פגישות הסמינר היא חובה.

השיח בתרבות על פי לאקאן
Discourse in Culture according to Lacan

בסמינר שלו בשנת 1969-70 (שכותרתו "ההופכי של הפסיכואנליזה") מציע לאקאן צורת התבוננות במקומה של הפסיכואנליזה ביחס למבני השיח האחרים בתרבות. הפסיכואנליזה, על פי תפיסתו, איננה תפיסת עולם אלא דיסקורס, אחד מיני חמישה אותם הוא מונה: שיח האדון, שיח ההיסטרית, שיח האוניברסיטה ושיח הפסיכואנליטיקאי (השיח החמישי הוא השיח של הקפיטליזם שהוא נגזרת של צורות שיח אחרות). בסמינר זה פורס לאקאן את האפקטים שיש לכל אחד ממבני השיח על התרבות כאשר המבנה הייחודי לכל אחד מהם מופיע דרך תצורות תרבותיות.
הסמינר יוקדש לקריאת קטעים נבחרים מתוך הסמינר, שגירסה רישמית שלו יצאה בשנה האחרונה באנגלית.
לא נדרש בהכרח ידע מוקדם במחשבה הפסיכואנליטית , אך נדרש עניין בסוג השאלות שהפסיכואנליזה מעלה, ונכונות להשקיע מאמץ בתהליך הלמידה. הנוכחות בפגישות הסמינר היא חובה.

היחידה למחקר התרבות

הפקולטה למדעי הרוח



הביטוס: איך נראה, מה לבש ומה קרא היהודי המשכיל

סמינריון, סמסטר ב, תשס"ח, יום ג 14:00-12:00

פרופ' זהר שביט



תיאור הקורס



הקורס יידון במכלול המודלים של ההתנהגות של בני אדם, שאותם כינה פייר בורדייה, בעקבות נורברט אליאס, – הביטוס. נדון במושג ההביטוס כסדרת הנחיות, סמויות בדרך כלל, הקובעות את ארגון החיים של הפרט, שמאמץ אותן בתהליך החברות שלו, מתוך מאגר גדול של הנחיות, וכאסטרטגיות שיוצרות לכל קבוצה את ההון הסימבולי שלה.

כמקרה מבחן נדון בקורס בהביטוס של המשכיל היהודי. הנחת המוצא של הקורס היא שמהפכות אידיאולוגיות באות לביטוי בפרקטיקות יום יומיומית, ושלמהפכה של ההשכלה היהודית, שהתחוללה במאה ה-18 במרחב דובר הגרמנית, היו השלכות מרחיקות לכת על אורחות החיים ועל סגנון החיים של היהודים, המשכילים והלא משכילים כאחד. השלכות אלה באו לידי ביטוי בין השאר באימוץ של הביטוס חדש.

בהנחה שהמהפכה התרחשה באמצעות הקמתו של שדה חדש – רפובליקת הספרים של ההשכלה – ינתח הקורס את הסוכנים המרכזיים והמשניים שהיו פעילים בשדה הזה: יצרני הטקסטים וצרכניהם. מה היה עולם הידע שלהם, מה קראו ובאיזה סיטואציות, איך התלבשו, מה אכלו, מה הייתה תפיסת הגוף להם, מה היו הרגלי ההיגיינה שלהם, איך נהגו בסיטואציות אינטימיות, ואיך נהגו בסיטואציות ציבוריות, מה הייתה חלוקת הזמן שלהם; מה הייתה תפיסת הפנים והחוץ ואיך נהגו בכל אחד מן המרחבים האלה.

במהלך הקורס נקרא מחקרים על ההשכלה, ובעיקר נקרא וננתח מקורות ראשוניים כגון: ספרי זיכרונות, ספרות מסע, מכתבים, תמונות, תוכניות לימוד של בתי הספר של ההשכלה ודו"חות על בתי הספר.

חובות התלמידים

קריאה שוטפת של מחקרים וניתוח של מקורות ראשוניים

הכנת רפרט בעל פה ובכתב

כתיבת עבודה

בריאות, היגיינה ו'האדם החדש' הציוני
סמינר
ד"ר דפנה הירש
ה"היגיינה" מזוהה היום בעיקר עם ניקיון. אבל בעשורים הראשונים של המאה העשרים היתה ההיגיינה תחום הרבה יותר רחב של ידע, פרקטיקות וטכנולוגיות. היא היתה תורה מעשית שסיפקה הנחיות לניהול "בריא" ו"נכון" של החיים, בהתבסס על מחקר מדעי אמפירי ועקרונות "רציונליים". כמעט לא היו תחומים שנתפסו כבלתי-מתאימים להסדרה היגיינית. לפיכך, הרפרטואר ההיגייני הכיל דגמי רחצה ושינה, אכילה, לבוש וארגון הזמן, ורבים נוספים.
כמו בארצות רבות נוספות, ובעיקר בעקבות היוזמות החדשות באירופה ובארצות הברית, התקיימה בישוב היהודי בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים פעילות נרחבת לחינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה. פעילות זו הייתה חלק מתהליך רחב יותר של בניית החברה והתרבות היהודית בארץ, והיא הוצגה במונחים של עיצוב "אדם חדש" . ואמנם, הנחלתה של ההיגיינה הייתה כרוכה לא רק בהפצתם של דגמי התנהגות; היא הייתה חלק מתהליך ה"מדיקליזציה של החיים" – תהליך שהשתתף בעיצובם של אנשים, מערכות יחסים ומבנים חברתיים.
בסמינר ננתח הן את השיח ההיגייני העברי ואת מקורות ההשפעה שלו, והן שאלות הקשורות לפעילות המעשית שהתקיימה בישוב לשם חינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה: מי היו סוכניה וכיצד תיווכו את הדגמים הרפואיים לקהלי יעד שונים? אילו ייצוגים של העולם החברתי ושל קבוצות חברתיות ספציפיות הופצו במסגרתה? מה הייתה דמותו של "האדם ההיגייני"? ועוד.

מי קובע? מאבקים על שליטה ועל טעם בתעשיית הספרות לילדים בארץ



ד"ר יעל דר

סמסטר ב', יום ב, 10:00-12:00.



הקורס עוסק במאבקים בין קבוצות של קובעי טעם בתקופת הישוב ובמדינת ישראל על אופיו של הקנון הספרותי לילדים. מאבקים אלה, שתחילתם בשנות השלושים של המאה העשרים, התמקדו לכאורה ב"יפה הספרותי לילדים", אך נסובו למעשה על אוטוריטה, על תמונת העולם הרצויה לספרות הילדים ועל דמות "הילד הישראלי" המשתמע ממנה.

לאחר דיון עקרוני במושגים תיאורטיים בסיסיים כ"מנגנון", "שדה" ו"שליטה", "קנון ספרותי" ו"קנון ספרותי לילדים", "תהליך קנוניזציה", "מחוללי שינוי" ו"קובעי טעם", יעסוק הקורס בניתוח המאבקים שהתחוללו משנות השלושים של המאה העשרים ועד ימינו על אופייה הרצוי של ספרות הילדים העברית ועל המודלים הספרותיים והטקסטים שראויים לשמש לה מופת.

בצד המאמרים התיאורטיים, ייבחנו במסגרת הקורס מאמרים בעיתונות העוסקים בפולמוסים על אופייה הרצוי של ספרות הילדים, חומר ארכיוני, מכתבים, ראיונות ומקצת מהטקסטים הספרותיים עצמם שעמדו במרכז הפולמוסים השונים.



דרישות הקורס

נוכחות מלאה

קריאה שוטפת של חומר ראשוני ומשני

כתיבת עבודה

ד"ר עינת ברעם אשל

במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.

ד"ר עידית עינת-נוב
מטרתו העיקרית של הקורס היא לימוד שיטת המשקל של השירה העברית המודרנית (המשקל הטוני-סילאבי). כמו כן יידונו בו היבטים נוספים של מרקם הצליל בשירה, כגון הריתמוס, החרוז, סכמות של חריזה, המצלול, החיתוך לשורות והחלוקה לבתים, קיומן של גלישות משורת שיר אחת לבאה אחריה ועוד. מהו משקל, מהם תיפקודי המשקל בשירה, מה בין משקל לריתמוס, והאם יש לצליל ולמשקל משמעות - שאלות אלה יעמדו במוקד הדיונים בקורס. נכיר מאמרי יסוד בחקר התחום ונבדוק את אבחנותיהם התיאורטיות בקריאתם של טקסטים שיריים.

הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.

1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית. בפגישה זו נסקור כמה מן התפישות הקלאסיות של המטפורה בפילוסופיה ובריטוריקה הקלאסית: אריסטו, הריטוריקנים של ימי הביניים, ועד לעידן המודרני.
2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה?
3. המטפורות שאנו חיים על פיהן: תופעת המטפורה הקונצפטואלית על פי לייקוף וג'ונסון.
4. המטפורה בשירה: כאן נקרא וננתח מספר דוגמאות קלאסיות של מטפורות מרכזיות בשירה.
5. המטפורה באמנות החזותית: ניתוח ציורים ותמונות פירסומת.

בקורס נדון בתופעה מרתקת – הסינסזתיה (עירוב חושים). במיוחד נתמקד בנושאים הבאים:

1. סינסתיזה חזקה ("האיש שטעם צורות").
2. סינסתזיה חלשה: היכולת לזהות הקבלות בין גירויים חושיים שונים.
3. על מטפורות סינסתטיות ("קול מתוק", "אור קר") ושימושן בשירה ובשפה הרגילה.
4. על סימטריה ואסימטריה בקשר שבין גירויים חושיים שונים.

נושאים אלה ילוו בדוגמאות מתחומי אמנות ושפה שונים, כמו גם בדיון במחקר הקוגניטיבי והנויירופסיכולוגי של התופעה.

השיעור מכוון להקנות לתלמידים רגישות להבדלי סגנון, לשפר את יכולתם להבחין
במרכיביהם של סגנונות שונים ולצייד אותם בכלי ניתוח לאפיון סגנונות כתיבה. בחלקו
הראשון של השיעור יתוודעו התלמידים אל תמורות סגנוניות שחלו בכתיבת פרוזה עברית
בעת החדשה. התלמידים יכירו מהלכים, הכרעות, סגנונות ואישים שהשפיעו על דרכי
התפתחותה ועיצובה של הפרוזה העברית בת ימינו. הם יתוודעו אל משלביה השונים של
העברית הישראלית. בחלק השני של השיעור יתרגלו תלמידים הבחנה בייחודי סגנון
ומשלבים. התלמידים יתאמנו בזיהוי אפיונים שמייחדים סגנון של תקופה או של זרם
ובאפיון הגורמים המייחדים סגנון של יוצר או של יצירה.

תרומתו של התרגום בהתפתחות התרבות, בהתפתחות הכתב, הלשון והספרות לא ישוערו. הקורס יסקור נקודות ציון בתולדות התרגום בתרבות העולם מאז המצאת הכתב לפני כששת אלפים שנה. הוא יעסוק במבצעי תרגום מפורסמים, כמו פענוח שפת החרטומים באמצעות אבן הרוזטה או תרגומי התנ"ך; הוא יעסוק במתרגמים מפורסמים כמו אוגוסטינוס או התיבונים ואף באסכולות או בבתי אולפנא למתרגמים. בין השאר יעסוק הקורס גם בתולדות התרגום לעברית ובתפקידו בבניית הלשון והתרבות העברית.
הסטודנטים יתבקשו לכתוב עבודה מסכמת על אחד ממגוון הנושאים שהקורס יציג.

סדנה מעשית לתרגום, המשלבת קשת רחבה של בעיות תרגום עם הסתכלות מקרוב בטקסטים ספרותיים. הסדנה בנויה על יסודות ה"מבוא לתורת התרגום" ומבקשת לבדוק בצורה מעשית ומעמיקה בעיות שנידונו במבוא בצורה תיאורטית.

במסגרת הלימודים המעשיים בתרגום, סדנה זאת נועדה להקנות ולפתח את מיומנויות התרגום באמצעות התמקדות בעריכת טקסט מתורגם. הדגש אינו על לשון המקור (שתהיה על-פי רוב אנגלית; ידיעת שפות נוספות אינה הכרחית) ולא על שפת היעד ("עריכת לשון"), אלא על "הדבר השלישי", הנוסף, שהוא מלאכת התרגום. באמצעות שורה של טקסטים בסגנונות, בז'אנרים ובנושאים שונים נדון בבעיות אופייניות לטקסט המתורגם ולעריכתו. אופן הלימוד יהיה בראש ובראשונה מעשי – מדי שיעור נעבוד על טקסט אחר – ובהקשר זה יידונו גם נושאים תיאורטיים בתורת התרגום.

בקורס תידון בפרוטרוט שורה של מושגי-יסוד בתורת התרגום המודרנית: טקסטים מקבילים, תרגומיות מול תרגום, התרגום כפעולה חברתית-תרבותית, כתהליך קוגניטיבי וכתוצר, תרגום "אופטימאלי" לעומת תרגום ממשי, האילוצים שהתרגום כפוף להם מתוך הדגשת מושג הנורמה, יחסים בין תרגום למקור (אפשריים, קיימים ו"נתבעים") ועוד. מטרת הקורס: לפתוח פתח לעיונים מתקדמים בתרגום, ובעיקר מחקרים תיאוריים-הסבריים, וכן לספק בסיס רחב להרחבות יישומיות. חומר רקע: כעשרה מאמרים בתורת התרגום. את רובם יש לקרוא במהלך הקורס, בהקבלה להתקדמותו. לשיעור נלווה תרגול בקבוצות (התרגילים אינם חובה לתלמידי החוג הבוחרים בקורס ואינם נחשבים להם במניין השעות, מלבד לבוחרים בהתמחות בלימודי תרגום). במהלך העבודה בתרגיל ייקראו ויידונו אחדים מן המאמרים הנכללים בביבליוגרפיה של השיעור.

מבוא לפסיכולוגיה קוגניטיבית
סמסטר ב' תשס"ח

מרצה: דר' דפנה ברגרבסט
dafnaber@mta.ac.il
054-6632252

מטרות ותכני הקורס:
כיצד אנו תופסים, חושבים, זוכרים, ומודעים לעולם הסובב אותנו?
הקורס יעסוק בשאלות אלו תוך הצגת הרקע ההיסטורי והפילוסופי, השאלות המרכזיות, שיטות המחקר והממצאים הבסיסיים בתחומים העיקריים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית: תפיסה, קשב, זיכרון, שפה ומודעות. כמו כן, יידונו בקורס ההשלכות ממחקרים עם פציינטים עם פגיעות מוחיות וממחקרים העושים שימוש באמצעי הדמיה מוחית על הבנת תהליכי עיבוד המידע האנושי.

שיטת ההוראה:
הקורס מועבר במסגרת של שיעור. על מנת להפיק את מרב התועלת מן ההרצאות, מומלץ לקרוא את חומר הקריאה הרלבנטי לפני השיעור. ההרצאות יתבססו בחלקן על חומר הקריאה, אך תכלולנה גם חומר רלבנטי שאינו בקריאת החובה.

קריאת חובה:

1. Anderson, J. R. (2005). Cognitive psychology and its implications (6th edition). New York: Worth Publishers.
Chap. 1 - The Science of Cognition.
Chap. 2 - Perception.
Chap. 3 - Attention and Performance.
Chap. 4 - Perpection-based knowledge representation. Only pp. 106-123 and 136-137.
Chap. 5 - Abstraction of imformation into memory. Only pp. 147-169.
Chap. 6 - Human memory: Encoding and storage.
Chap. 7 - Human memory: Retention and retrieval.
Chap. 11 - Language structure.

2. Marsolek, C. J. (1999). Dissociable neural subsystems underlie abstract and specific object recognition. Psychological Science, 10, 111-118.

3. Lavie, N. (2005). Distracted and confused?: Selective attention under load. Trends in Cognitive Sciences, 9, 75-82.

4. Crick, F., & Koch, C. (1998). Consciousness and Neuroscience. Cerebral Cortex, 8, 97-107.

5. Searle, J. (1990). Is the brain’s mind a computer program? Scientific American, January 1990, 26-31.
Churchland, P. M., & Churchland, P. S. (1990). Could a machine think? Scientific American, January 1990, 32-37.

חובות הקורס:
- שתי עבודות בית במהלך הסמסטר בצורת שאלה למחשבה שתדרוש יישום של החומר הנקרא והחומר שנלמד בכיתה (20% מהציון הסופי).
- מבחן בית בסוף הסמסטר שיכלול שאלות פתוחות. החומר לשאלות המבחן יילקח מספר הקריאה, המאמרים וההרצאות (80% מהציון הסופי).

הקניית שיטת ניתוח תחבירי של משפטים המבוססת על קריטריונים דקדוקיים-פורמליים. בסוף הקורס יוכל התלמיד לנתח ניתוח תחבירי מלא את כל סוגי המשפטים הנקרים בעברית בת-ימינו.

From lexical semantics to conceptual semantics
החל משנות השבעים ביססה הסמנטיקה את מעמדה כמקצוע עצמאי שיש בו כיוונים ושיטות חקירה עצמאיות, תאוריות ואף מחלוקות יסודיות. הסמינר יבחן את האופן שבו הסמנטיקה מגדירה את עצמה כענף חקר עצמאי מול התחביר ובזיקה אליו מחד גיסא, ומול הפרגמטיקה וחקר השיח ובזיקה אליהם מאידך גיסא. הדגש יושם על שלושה כיוונים בלתי-פורמליים בסמנטיקה שניתקו את עצמם בדרגות שונות של ניתוק מן המודל הלוגי-פילוסופי-פורמליסטי שהתוו פרגה, רסל וויטגנשטיין המוקדם. שלוש הגישות שייבדקו בפרוטרוט מציגות אפשרות להתייחס לקטגוריזציה, למטפורה, לרב-ערכיות (פוליסמיות) ולתופעות אחרות בתחום המשמעים לא כאל מכשול שיש להסירו בדרך אל התיאור המלא של השפה, אלא כאל אפיונים מרכזיים במהלכי ההמשגה וההתפתחות של הלשון. כיוון מחשבה זה מושפע לא מעט מוויטגנשטיין המאוחר. ייבדק בסמינר נוסח מוקדם של הסמנטיקה הלקסיקאלית (ליצ', לייונס, קרוז, צרפתי, להרר סוויטסר וטראוגוט), יילָמדו מחקרים מייצגים של חוקרים בתחום הסמנטיקה הקוגניטיבית וסמנטיקת המסגרות (לאנאקר, פילמור, לייקוף, ג'ונסון, גריידי ואחרים) ויוקדש זמן ללימוד יסודות התיאוריה של הסמנטיקה המושגית (ג'קנדוף, סוברן) בעיקר בשאלות הנוגעות ל'סמנטיקה וקוגניציה', 'מבנים סמנטיים', 'והארכיטקטורה של הכושר הלשוני'. דגש מיוחד יושם על בעיות בסמנטיקה של השפה העברית ועל האתגרים שהן מציבות לשלוש הגישות האלה. התלמידים יוכשרו לחקור בעיות אלה לאור השיטות שיילמדו ובעזרתן.