שיעור זה מהווה שילוב בין הארכיאולוגיה הקלאסית של העולם היווני והרומי בכלל וזאת של ארץ-ישראל. מטרת השיעור היא להציג את ההיבטים השונים של הארכיאולוגיה בשילוב עם המטען התרבותי של העולם הקלאסי, היווני והרומי. השיעור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון (הקצר יותר) יעסוק בהיבטים המקצועיים של הארכיאולוגיה הן כעבודת שדה והן כדיסציפלינה חברתית. תינתן סקירה של התפתחות הארכיאולוגיה בדורות האחרונים בהתייחס לרקע החברתי, הפוליטי והאידיאולוגי. החלק השני (המורחב יותר) של השיעור יעסוק בתחומים השונים של הארכיאולוגיה הקלאסית, דהיינו: ארכיטקטורה, קרמיקה ותחומים אמנותיים (פיסול, ציור, אמנות זעירה). כמו-כן, יוצגו תחומי העזר של הארכיאולוגיה הקלאסית, בעיקר הנומיסמטיקה (חקר המטבעות) והאפיגרפיה (חקר הכתובות). על-סמך המטען המוגש בשיעור תוצג תמונה של חיי היום-יום של העולם הקלאסי. החלק השלישי המוקדש לארץ-ישראל יעסוק בכל הנושאים הללו מההיבט הארץ-ישראלי על-פי הסדר הכרונולגי של התקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית ויחסה למקורות הכתובים (כגון: תנ"ך, הברית החדשה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, היסטוריה אוגוסטה, משנה, תלמוד, אבות הכנסייה).נעסוק בעיור, ביצורים, אמנות, קרמיקה, מטבעות, כתובות. העיור של הורדוס המלך: קיסריה, סמריה-סבסטה, אפק-אנטיפטריס; בית-המקדש והעיר ירושלים; מבצרי וארמונות מדבר יהודה; קרמיקה מתקופת הורדוס ובני-ביתו. "ארכיאולוגיה" של שתי המרידות של היהודים נגד הרומאים: שכבת החורבן של תקופת המרד הגדול וחשיבותה הארכיאולוגית. ארץ-ישראל כארץ הקודש לנצרות בתקופה הביזנטית.