במהלך שנת הלימודים יתקיימו שישה סיורים לימודיים לאתרים ארכיאולוגיים ולמוזיאונים ברחבי הארץ סיורים אלה יודרכו על ידי מורי החוג ויתמקדו בנושאים הנלמדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.

הקורס עוסק במהותה של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה מדעית, בטבעו של המידע הארכיאולוגי, בשיטות המחקר בשדה, בקשר שבין הארכיאולוגיה ומדעים אחרים, בשיחזור
ארגונן החברתי, כלכלתן ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות, במגוון הגישות לפירוש הממצא
הארכיאולוגי ובמגמותיה של הארכיאולוגיה בת-זמננו.

הקורס עוסק בתולדות האדם הקדמון בארץ ישראל וסביבתה וסקירת עקרונות הארכיאולוגיה הפרהיסטורית החוקרת את התנהגות האדם הקדמון ותרבותו.
הלימוד מתמקד באדם ותרבותו החל מראשית הופעת בני אדם יוצרי כלים, לפני כשניים וחצי מיליון שנים ועד למהפכה החקלאית והתקופה הנאוליתית, לפני כ 10,000 שנים.
סקירת שלבים משמעותיים בקיום האנושי כגון ראשית יצור כלים מצור ואבן, חיי נוודות לקט וציד, מאפייני קבוצות לקטים-ציידים, התפתחות האדם הנאנדרתלי והאדם המודרני, אמנות מערות, מעבר לישיבת קבע, ביות בעלי חיים וצמחים, התפתחות מורכבות חברתית ועוד.
המשתתפים יכירו את רצף התרבויות הפרהיסטוריות באזורנו בדגש על שחזור אורחות החיים ואופני ההסתגלות של בני האדם הקדומים.
עולמנו המודרני נוסד על גבי תשתית ארוכה מאד של קיום אנושי שנמשך מיליוני שנים. הארכיאולוגיה הפרהיסטורית מאפשרת לבחון תהליכים ארוכי-טווח בהיסטוריה של המין האנושי ולהבין באופן טוב יותר לא רק את עברינו אלא גם את המציאות המודרנית.
אחד הנושאים המשמעותיים שיודגשו במהלך השעורים הוא מערך היחסים המורכב מאד בין האדם וסביבתו וסקירת תפיסות העולם האקולוגיות של האדם הפרהיסטורי, השונות מאד מהתפיסה המודרנית של עולם הטבע ו"משאביו".
מוסכמות חברתיות, כלכליות ותרבותיות רבות, המהוות היום מרכיב קבוע ו"טבעי" בחיינו, התעצבו והתמסדו במהלך התקופות הפרהיסטוריות השונות. תפיסות עולם הקשורות ליחסים בין המינים, אלימות, ניצול משאבי הטבע, חיים בבית קבוע, ריבוד חברתי, קבורה ועוד התפתחו במהלך קיומו של המין האנושי והעיסוק בארכיאולוגיה פרהיסטורית מאפשר לדון בנסיבות היווצרותן של תפיסות עולם אלה. במהלך הקורס יעשה נסיון להבהיר את מקורן של מוסכמות אלה תוך הדגשת הרלוונטיות של המחקר הפרהיסטורי להבנת נסיבות התפתחותה של החברה האנושית.

כלים בשימוש האדם הקדמון החל מראשית הופעת כלי צור ואבן, לפני כשניים וחצי מליון שנים ועד לתקופת הברונזה.
הקורס יתמקד בשיטות הייצור של כלי הציד והעבודה, בשינויים ובשכלולים שחלו בשיטות אלה במהלך הזמן. מגוון רחב של כלים אפיין את "ארגז הכלים" של האדם הפרהיסטורי. בעזרת כלים אלה התמודד האדם עם איתני הטבע, צד וביתר בעלי חיים, קצר ועיבד דגניים ובנה את ביתו.
שיעור זה יעסוק בכל צורות וטיפוסי כלי הצור הקדומים וילווה בהתבוננות ומגע בלתי אמצעי עם כלים אלה. לצד העיסוק בכלים עצמם, בשימוש בהם ובמקומם בעולמו של האדם הפרהיסטורי יידונו שאלות כגון האופן בו משקפים כלי הצור את השינויים בתפיסה וביכולת הקוגניטיבית של ההומינידים הקדומים וכיצד עשויים שינויים טכנולוגיים לשקף את המרקם החברתי-כלכלי של התרבויות הפרהיסטוריות.
שעור 1-3: סקירה תאורטית של שיטות העבודה הנהוגות בעיבוד, ניתוח והבנת מכלולי כלי צור.
מחומר הגלם לתוצר המוגמר – שיטות לטיפול בגוש הצור הראשוני ועד לעיצוב הכלים,
תיקונם ומחזורם.
שעור 4-5: כלים בשימוש ההומו ארקטוס – הכלים הקדומים ביותר, מאפייניהם ושימושיהם.
שעור 6: טכניקת לבלואה, האדם הנאנדרתאלי והאדם המודרני – תחכום, תכנון מוקדם
ומכלולי הצור של התקופה הפלאוליתית התיכונה.
שעור 7: מהגוש הטבעי לגרעין – שיטות שונות להפקת התוצר הרצוי. אופנים שונים של עיצוב
והכנת גושי צור מהם יופקו לאחר מכן פריטים שישמשו להכנת כלים.
שעור 8: כלי יום יום בשימוש האדם הקדמון – כלים ששמשו למגוון מלאכות.
שעור 9: מהפכת הלהבים: הכנת כלים ארוכים ומחודדים. טכנולוגיה חדשנית בעקבות צרכים
חדשים?.
שעור 10: תעשיית צור ממוזערת – כלים מיקרוליתיים והתקופה האפי פלאוליתית.
שעור 11-12: המהפכה הנאוליתית, ראשי חץ, להבי מגל וגרזנים – תעשיית הצור לאור המעבר
לחקלאות, ישיבת קבע וביות בעלי חיים.
שעור 13: תעשיות הצור של התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה.

השיעור יעסוק בתרבות הניאוליתית והכלקוליתית של אנטוליה, צפון מסופוטמיה וסוריה בין השנים 4000-10000 לפנה"ס ויכלול את הנושאים הבאים:
מבוא גיאוגרפי ותולדות המחקר.
המעבר מהתקופה האפי- פליאוליתית לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמיקה.
התקופה הניאוליתית הקדם -קרמיקה במרכז ובדרום מזרח אנטוליה.
התקופה הניאוליתית הקדם - קרמיקה בצפון מסופוטמיה וסוריה.
התקופה הניאוליתית במרכז אנטוליה.
התקופה הניאוליתית במסופוטמיה ובצפון בסוריה.
התקופה הכלקוליתית הקדומה במרכז אנטוליה.
התקופה הכלקוליתית הקדומה בצפון מסופוטמיה ובצפון סוריה.
מודלים של מבנה חברתי בתקופה הניאוליתית והכלקוליתית במזרח הקדום.

במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה:

Akkermans, P.M.M.G.1993 Villages in the Steppe. Late Neolithic Settlement and Subsistence in the Balikh Valley, Northern Syria. International Monographs in Prehistory. Archaeological Series 5.
Mellaart, J. 1975.The Neolithic of the Near East. London.
Singh, P. 1991. The Neolithic Origins. Delhi.
Watson, P.J. 1983. The Halafian Culture: A Review and Synthesis. In:Young, T.C. et al. eds., The Hilly Flank and beyond. Studies in Ancient Oriental Civilization 36. Chicago:231-250.
Yakar, J. 1994. Prehistoric Anatolia. The Neolithic Transformation and the Early Chalcolithic Period. Tel Aviv: Tel Aviv University: Monograph Series of the Institute of Archaeology, No. 9.
Yakar, J. 1994. Prehistoric Anatolia. The Neolithic Transformation and the Early Chalcolithic Period. Tel Aviv : Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel Aviv University. No.9A.

השיעור יעסוק בחיתים ובשכניהם. בין היתר השיעור יטפל:
בתרבות ארץ חתי לפני הקמת הממלכה החיתית (1700-2000 לפנה"ס - תקופת הנסיכויות).
אופיין של מושבות הסוחרים האשוריים באנטוליה.
מבוא גיאוגרפי-מדיני והיסטורי של התקופה החיתית.
מאפייני התרבות החיתית (1200-1700 לפנה"ס)
אתרים מרכזיים בארץ חתי.
מבנה החברה והשלטון החיתיים.
אזורי פריפריה של ארץ חתי הכוללים את עמק הפרת, מישור קיליקיה, אזור העמוק, הרי הים השחור והאזור האגאי.
המינואים והמיקנים בחוף האגאי של אנטוליה.

במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה:

Akurgal, E. 1962. The Art of the Hittites. London.
Barnett, R.D. 1982. Urartu. Cambridge Ancient History, Volume III, Part 1, Chapter VIII:314-371.
Bittel, K. 1970. Hattusha, The Capital of the Hittites. New York.
Bryce ,T. 1998. The Kingdom of the Hittites. Oxford.
Gurney, O.R. 1990. The Hittites. London:Penguin Books.
Hawkins, D. 1996. "The Hittites and their Empire", Royal Cities of the Biblical World. Bible Lands Museum, Jerusalem:69-79.
Macqueen, J.G. 1986. The Hittites and Their Contemporaries in Asia Minor. London.
Orlin, L.I. 1970. Assyrian Colonies in Cappadocia. The Hague.
Yakar, J. 2000. Ethnoarchaeology of Anatolia:The Socio-Economic Organization of te Countryside in the Bronze and Iron Ages. Monograph Series of the Institute of Archaeology, No.17. Tel Aviv.

בשעור זה נבחן את ההיסטוריה והתרבות של מסופוטמיה למן המצאת הכתב ועד לנפילת האימפריות הגדולות של אשור ובבל. השעור ישרטט את המהלכים הפוליטיים המרכזיים של התקופה תוך מתן תשומת לב לממדים חברתיים וכלכליים של החברה המסופוטמית. לצד נצחונות מלכים ועלייתן של אימפריות, נתבונן בחיי יומיום של האנשים הפשוטים שחיו בצל המאורעות. בחטיבה הראשונה נעקוב אחר עלייתן של הערים הראשונות במסופוטמיה, התפתחות התרבות והחברה השומרית, ומפעליהם של סרגון מלך אכד ובניו. החטיבה השנייה תהייה מוקדשת לתקופה הבבלית הקדומה. נעמוד על התבססות השושלות האמוריות בעמק נהר הפרת, ובינהן שושלתו של חמורבי. כמו כן נראה כיצד צלחה העיר אשור במסחר ענף שהתנהל בכל רחבי המזרח הקדום. החטיבה השלישית תעסוק בתקופה הבינלאומית. נראה כיצד הושג מאזן הכוחות בין המעצמות הגדולות, בבל, מצריים, ארץ חת ומיתני, ממלכתם של החורים. בחטיבה הרביעית נעסוק באימפריות ובאימפריאליזם. נראה כיצד עלתה האימפריה האשורית לגדולה והטילה את מרותה ברחבי האזור כולו. נעמוד על דמותו של המלך האשורי, הצבא האשורי והחברה החצרונית. על חורבותיה של האימפריה האשורית נבנתה האימפריה הבבלית. נראה כיצד בנתה שושלת המלכים של נבוכדנצר את אחת האימפריות הגדולות שידע המזרח התיכון, תוך פיתוח התרבות, הספרות, המדע והאדריכלות העירונית.

סקירת מבני היסוד של הדת והמיתולוגיה של מסופוטמיה: היווצרות העולם (קוסמוגוניה), עולם האלים (פנתיאון) והיווצרותו (תיאוגוניה), פולחן האלים,פסטיבלים,כהונה ומקדשים,ריטואלים מאגיים, וניחוש העתיד (דיבינציה).

הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה (האלף השלישי והאלף השני לפנה"ס) ובחלקו השני נעסוק בתקופת הברזל, כלומר, בתקופת ההתנחלות והמלוכה בהיסטוריה הישראלית.

מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה. מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל. דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית ותפוצתו בעולם.מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה.
מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו, תוך התמקדות במספר דמויות מפתח כגון סרגון מלך אכד, אחנאתון המונותיאיסט הראשון, חתושילי מלך חת ונבוכדנצר כובש ירושלים. הסקירה תתמקד במקורות הכתובים והארכיאולוגיים על החברה, המשטר, הספרות, הדת והמיתולוגיה של התרבויות העיקריות במסופוטמיה, אנטוליה, מצריים, סוריה וארץ-ישראל.
דגש מיוחד יושם על המצאת כתב היתדות ותפוצתו, הכתב ההירוגליפי, ועל המצאת האלפבית בכנען ותפוצתו בעולם.

מבוא כללי לתרבות המצרית הקדומה כפי שזו מצטיירת בימי תפארתה, התקופה הרעמססית.
גילויי התרבות יידונו מהיבטים שונים ברמה של הכרה בסיסית. הארץ, השכנים, המלך, האלים, דת ופולחן, פולחן המתים, קברים פרטיים ומלכותיים, הכתב, צבא וכיבושים, חיי יום-יום, עקרונות האמנות, נקודות ציון בתולדות התקופה.

הקורס מציג את תרבויות יוון הקדם-קלאסיות - התרבות המינואית בכרתים והתרבות המיקנית ביוון. זכרן של התרבויות הללו נשתמר במיתולוגיה ובסיפורי האיליאדה והאודיסאה, אך הארכיאולוגיה חשפה את העושר התרבותי הרב שמאחורי האגדות: צמיחת הארמונות המינואיים דמויי הלבירינת בכרתים, החברה המינואית הייחודית וטקסי הדת המורכבים שלה, שליטתו בים של המלך מינוס האגדי, ההתפרצות הגעשית של האי תרה והשפעתה על התרבות המינואית, צמיחת התרבות המיקנית והשתלטותה על הים האגאי, המצודות המיקניות וקברי הפאר של שליטי המצודות, קריסת התרבות המיקנית והירושה התרבותית שהותירו המינואים והמיקנים ליוון הקלאסית.

שיעור זה מהווה שילוב בין הארכיאולוגיה הקלאסית של העולם היווני והרומי בכלל וזאת של ארץ-ישראל. מטרת השיעור היא להציג את ההיבטים השונים של הארכיאולוגיה בשילוב עם המטען התרבותי של העולם הקלאסי, היווני והרומי. השיעור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון (הקצר יותר) יעסוק בהיבטים המקצועיים של הארכיאולוגיה הן כעבודת שדה והן כדיסציפלינה חברתית. תינתן סקירה של התפתחות הארכיאולוגיה בדורות האחרונים בהתייחס לרקע החברתי, הפוליטי והאידיאולוגי. החלק השני (המורחב יותר) של השיעור יעסוק בתחומים השונים של הארכיאולוגיה הקלאסית, דהיינו: ארכיטקטורה, קרמיקה ותחומים אמנותיים (פיסול, ציור, אמנות זעירה). כמו-כן, יוצגו תחומי העזר של הארכיאולוגיה הקלאסית, בעיקר הנומיסמטיקה (חקר המטבעות) והאפיגרפיה (חקר הכתובות). על-סמך המטען המוגש בשיעור תוצג תמונה של חיי היום-יום של העולם הקלאסי. החלק השלישי המוקדש לארץ-ישראל יעסוק בכל הנושאים הללו מההיבט הארץ-ישראלי על-פי הסדר הכרונולגי של התקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית ויחסה למקורות הכתובים (כגון: תנ"ך, הברית החדשה, כתבי יוסף בן מתתיהו, ספרי המכבים, היסטוריה אוגוסטה, משנה, תלמוד, אבות הכנסייה).נעסוק בעיור, ביצורים, אמנות, קרמיקה, מטבעות, כתובות. העיור של הורדוס המלך: קיסריה, סמריה-סבסטה, אפק-אנטיפטריס; בית-המקדש והעיר ירושלים; מבצרי וארמונות מדבר יהודה; קרמיקה מתקופת הורדוס ובני-ביתו. "ארכיאולוגיה" של שתי המרידות של היהודים נגד הרומאים: שכבת החורבן של תקופת המרד הגדול וחשיבותה הארכיאולוגית. ארץ-ישראל כארץ הקודש לנצרות בתקופה הביזנטית.

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס נלמד להכיר את מאפייני ההיסטוריוגרפיה המקראית, ונבחן את הדרך שבה עיצבו מחברי הספרים ההיסטוריוגרפיים את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הבית הראשון. נלמד על עולמם של ההיסטוריוגרפים המקראיים, על מטרות החיבור שכתבו ועל קהל היעד שלו הם ייעדו חיבור זה.
נעמת את התיאור המקראי עם מקורות מידע אחרים כמו ממצאים ארכיאולוגיים וכתובות קדומות, וננסה ללמוד מה הן המתודות ההיסטוריות שבעזרתן ניתן ליצור תמונה היסטורית מהימנה ככל האפשר של תולדות ישראל בימי הבית הראשון.

במהלך הקורס נתאר את תולדות עם ישראל מאז כינון מוסד הממלכה בראשית האלף הראשון לפנה"ס ועד חורבן בית ראשון וראשית הגלות. במהלך שני הסימסטרים נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר דברי הימים) עם הנתונים העולים מן התעודות החיצוניות ומהממצא הארכיאולוגי.
תלמידי הקורס יקבלו תמונה מקפת וממצה על אופן צמיחתן, גיבושן ונפילתן של ממלכות ישראל ויהודה, על ייחודו של המקרא כמקור היסטורי, ועל תרומתם של המקורות שבידינו לחקר תולדות עם ישראל בימי בית ראשון.

השיעור ידון בנושאים מרכזיים במעבר מחברות לקטים-ציידים לחברות יצרני מזון בתקופה הניאוליתית. נתמקד בעיקר במזרח הקרוב שהיה מרכז ראשוני של ביות צמחים ובעלי חיים ונרחיב רק מעט על אזורים אחרים בעולם.
נדון בשאלות היסוד של ראשית החקלאות והמהפכה החקלאית – מתי התרחשה, היכן ואיך התרחשה. נלבן את משמעותה של המהפכה הזו במזרח התיכון, נכיר את מהלכיה ואת ביטויים ביישובים ובתרבות החומרית של הקהילות השונות ונבחן את משמעות הכלכלה החדשה בתחום הארגון החברתי, הטכנולוגיה, החברה ותפיסת העולם של הקהילות הניאוליתיות.
נשתדל להציע תשובות לשאלה למה התרחשה המהפכה החקלאית ובמסגרת זו נדון בשינוי תרבותי ומשמעותו.
הקורס יחייב השתתפות פעילה של התלמידים ודיונים בכיתה בהשתתפותם.

החפירה הלימודית כוללת עבודה מעשית בשטח, תרגול בתחומים שונים של טיפול בממצאים, והרצאות. בדרך כלל הלינה במחנה החפירה, כשהפעילות נמשכת משעה מוקדמת בבוקר ועד שעות הערב. בתום החפירה יגיש התלמיד עבודת סיכום.העבודה תוגש עד תחילת שנת הלימודים שלאחר החפירה.
פרטים על מיקומה ומועדה של החפירה הלימודית יימסרו במהלך שנת הלימודים.

הקורס מהווה מפגש ראשון עם אחד מן הממצאים הארכיאולוגיים החשובים והנחקרים ביותר: כלי החרס, המתגלים באתרים בארץ ובסביבתה. הקורס יפגיש את התלמידים עם כלי החרס הקדומים של ארץ ישראל מראשית הופעתם, באמצע האלף השישי לפנה"ס, ועד לתחילת האלף השני לפנה"ס. דרך לימוד והכרת הטיפוסים העיקריים של כלי החרס לתקופותיהם יידונו הרקע התרבותי, החברתי והכלכלי להופעתה של כל קבוצת כלים, שימושיהם האפשריים ותפקידם כגורמים המסייעים לתארך את השכבות הארכיאולוגיות באתרים בהם הם מתגלים.

שעור מבוא המציג את יחסי הגומלין בין תוכנן של כתובות עתיקות לבין הממצאים הארכיאולוגיים. יוצגו עקרונות היסוד לפענוח ופרשנות טקסטים מסוגים שונים (היסטוריים, ספרותיים, דתיים, וכו') ומתרבויות שונות במזרח הקדום, תוך בחינת תרומתם להבנת הממצאים הארכיאולוגיים ולשחזור העבר.

קורס זה מיועד ללמוד קריאה, תרגום והבנת טקסטים מצריים עתיקים הכתובים בהירוגליפים. במהלך הסמסטר הראשון של הקורס נלמד את השפה ונקרא טקסטים פשוטים ושכיחים, כמו התפילות להגשת נמחות למתים, שתוכלו אחר-כך לקרוא לבד בביקורים במוזיאונים או בטיול למצרים. במהלך הסמסטר השני נקרא טקסטים ארוכים ומורכבים יותר כמו הסיפור של המלח שספינתו טבעה, או התיאור של קרב מגידו מן באנלים של תחותמס ג, (1458 לפנה''ס).

ידיעת השפה המצרית נחשבת לחיונית למחקר התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה. כל סטודנט/ית המתכוננ/ת להתעמק בהתרבות המצרית חייב/ת להיות מסוגל/ת לקרוא טקסטים במקור.

הקורס עוסק באסכולות חשיבה בארכיאולוגיה למן המאה ה-19 ועד ימינו. הנושאים המרכזיים בקורס הם התמסדות הארכיאולוגיה והחשיבה הארכיאולוגית כדיסציפלינה סדירה, אסכולת החשיבה המכונה "היסטוריה של תרבויות", הארכיאולוגיה החדשה והארכיאולוגיה הקונטקסטואלית או הפרשנית. הקורס סוקר את הרקע להתפתחות אסכולות החשיבה השונות ואת עקרונות החשיבה של כל אסכולה ומשמעותם בעבודתו של הארכיאולוג בשדה ובמעבדה. הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל תובא כמקרה מבחן ארוך-טווח לשנויים במחשבה הארכיאולוגית.

קורס זה הוא סדנה לרכישת המיומנויות הנדרשות להתמודד עם הסמינרים של שנים ב'-ג'. המיומנויות האלה כוללות:
קריאה ביקורתית של חומר מדעי.
איסוף חומר מן הספרות המדעית ומהאינטרנט.
כתיבת עבודות סמינריוניות. ארגון החומר והצגתו בכתב באופן ברור, לוגי ומעניין.
הצגת החומר בעל-פה מול קבוצה של אנשים.

נקדיש כמה פגישות לסקר כללי של קבורה במצרים העתיקה ואחר-כך נתמקד בנושאים כמו חניטה, , בניית הפירמידות, טקסי קבורה, היחס בין המתים לחיים, פולחן בעלי חיים קדושים, שודדי קברים, וכו'.

הקורס יעסוק בהופעתן ודרכי התפתחותן של מגוון הטכנולוגיות המורכבות המופיעות בשלב הפרוטו-היסטורי של הלבאנט ומיד לאחריו. יידונו הרקע החברתי והתרבותי להופעתה של כל טכנולוגיה מורכבת והשימושים המשוערים שלה בחברה יוצרתה. הקורס ינתח את מאפייניה של כל טכנולוגיה, אופן הופעתה והתפתחותה. כמו כן ייערך ניסיון לעמוד על המניעים והתנאים שהביאו להופעת הטכנולוגיה, מגוון המוצרים המאפיינים אותה והפרשנויות החברתיות והכלכליות הנובעות ממנה.
מס' שעור נושא אמצעי המחשה*
1 מבואות: הגדרת קטגוריות של טכנולוגיות קדומות, פירוטכנולוגיה, מטרותיה של הטכנולוגיה, אופן המצאתה.
2 ראשית הפירוטכנולוגיה בלבאנט: עקרונות ייצור טיח. סוגי טיח ואופן ייצורם. טיח סיד כמוקד עניין מרכזי.
3 תעשיות טיח בתקופה הניאוליתית הקדם-קראמית: טיח ארכיטקטוני ופרשנותו.
4 תעשיות טיח ניאוליתית קדם קראמית: אמנות ניידת, פרשנויות ומצב המחקר העדכני.
5 יסודות הקרמיקה: שיטות ייצור, היבטים טכנולוגיים.
6 ראשית הקדרות: העדויות הראשונות להופעתה, שימושיה הראשונים.
7 ראשית הקדרות: אתנו-ארכיאולוגיה והיבטים חברתיים ומגדריים.
8 עקרונות המטלורגיה הקדומה: חומרי גלם ושיטות הפקה, יציקה ועיבוד של מתכת (בדגש על נחושת).
9 ראשית המטלורגיה בלבאנט: מקורות, תולדות המחקר ומצב הידע העכשווי.
10 השלמות ודיון פתוח: ראשית המטלורגיה, מקומה ותפקידה.
11 טכנולוגיה ודת: היבטים אתנו-ארכיאולוגיים ואנתרופולוגיים, טכנולוגיה בחברות פורמטיביות ופרשנויות.
12 מטלורגיה, קראמיקה, זכוכית וחליפין בינלאומי באלף השלישי והשני לפנה"ס: מקרי מבחן למערכות ייצור וסחר מפותחות בעידן בינלאומי.
13 סינתזה וסיכום: טכנולוגיות מורכבות במציאות קדם-תעשייתית: דיון ומסקנות.

מטרת שיעור זה היא הקנית מיומנויות בסיסיות בקריאת חומר מדעי ובכתיבת עבודת מחקר בארכיאולוגיה, באמצעות טיפול בנושא ארכיאולוגי מרכזי. במהלך הסמסטר יגישו התלמידים שישה תרגילים בכתב, ויציגו נושא אחד בכיתה (רפראט). עבודה מסכמת תוגש בסוף השנה. הנוכחות בכל השיעורים – חובה. תינתן אפשרות להגשה חוזרת של עבודות במהלך הסמסטר, ושל עבודת הסיום במהלך פגרת הקיץ בלבד.

הנושאים העיקריים:
 רקע: קריסת ערי הברונזה הקדומה, טרמינולוגיה
 קיצור תולדות המחקר (ומי צריך את זה): תילים ואתרים חד-תקופתיים, כרונולוגיה
כיצד בונים "דגם יישוב"?
 אתרים מרכזיים של תקופת הברונזה הביניימית: דו"חות ראשוניים וסופיים
קריאת תוכניות, זיהוי איורים וממצאים במקום נתון
 הקיראמיקה והמטלורגיה של תקופת הברונזה ביניימית; כללי האיור הארכיאולוגי
 האקולוגיה האנושית של תקופת הברונזה הביניימית: היכן העדיפו אנשי התקופה להתגורר? מה היו משאביהם הכלכליים? מה היה אורח חייהם?

הסמינר יתמקד בניתוח המרחבי של בקעת באר שבע ויתבסס על ממצאי החפירות והסקר הארכיאולוגי מתקופת הברזל. הדיונים בסמינר יעסקו בשני מחזורים: נושאים לדיון מכין, ונושאי העבודות הסמינריוניות.
במחזור הראשון תבחן נקודת המוצא של הקורס המניחה כי תולדות ההתיישבות באזור נובעים מיחסי הגומלין בין התנאים החברתיים והתנאים הסביבתיים. מכיוון ששתי המערכות משתנות ללא הרף שחזור ההשפעות ההדדיות מחייב בחינה של תהליכים מורכבים. כבסיס לדיון יבחנו התנאים הגיאוגרפיים של האזור והנתונים על תמורות בתנאים אלה בתקופות ההיסטוריות.
במחזור השני יוצגו נושאי הדיון של התלמידים. הממצא הארכיאולוגי ישמש כמקור העיקרי לשחזור התהליכים החברתיים באזור: בכלכלה (חקלאות, מלאכה, ומסחר), בתהליכים מדיניים (רמת הארגון החברתי) ובתהליכים התרבותיים (פולחן ואומנות).

אתרים ארכיאולוגיים נבחרים בעלי חשיבות מכרעת בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופה הפרסית, בתקופה ההלניסטית, בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית יילמדו וינותחו בראי הביקורת דרך פרסומיהם.

תקופת הברונזה התיכונה (2000-1550 לפסה"נ) היא תקופת השיא של התרבות הכנענית בארץ. סמינר זה יבחן לעומק הבטים ארכיאולוגיים של תקופה זו, מתוך מטרה לעדכן את הדיון בנושאים כגון:
 עיור-מחדש כתופעה בראשית האלף השני
 משמעות הקשר הסורי במהלך הבה"ת
 בנייה מונומנטאלית ואירגון הנוף
 מפעלי מים בב"ת – התגרות ושליטה בטבע?
 קונפליקטים ואלימות
 מלאכות ותעשיות הקדרות
 משבר וכיבוש בשלהי הבה"ת

סקירה רחבה של הסוגיות העיקריות בקשרים הפוליטיים והתרבותיים בין מצרים לשכנותיה מסוף האלף הרביעי ( סוף התקופה הקדם-שושלתית) לסוף האלף השני (סוף הממלכה החדשה). הקורס יסקור גם את הקשרים בין מצרים לנוביה ולוב, אשר שופכים אור חדש על הקשרים בין מצרים וכנען.

השיעור יעסוק בארכיאולוגיה, היסטוריה ובגיאוגרפיה היסטורית של תקופת הברזל באנטוליה (1200-550 לפנה"ס).
השיעור יטפל בתולדות הממלכות הניאו-חיתיות בקפדוקיה ובצפון סוריה.
במאפייני התרבות גית.
בממלכת לידיה ותרבותה.
בתרבות ליקיה
בממלכת אוררטו ותרבותה.
במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה:

Hawkins,J.D. 1982. The Neo Hittite States in Syria and Anatolia. Cambridge Ancient History, Volume III, Part I Chapter IX:372-441.
Mellink, M. 1991. The Native Kingdoms of Anatolia:1-The Phrygian Kingdom, 2-The Lydian Kingdom, 3-Lycia, 4-Caria. Cambridge Ancient History, Volume III, Part 2, Chapter 34a: 619-666.
Metzger, H. 1969. Anatolia II. Geneva.
Zimansky, P.E. 1985. Ecology and Empire: The Structure of the Urartian State. Studies in Ancient Oriental Civilization No. 41. Chicago.
Yakar, J. 2000. Ethnoarchaeology of Anatolia:The Socio-Economic Organization of te Countryside in the Bronze and Iron Ages. Monograph Series of the Institute of Archaeology, No.17. Tel Aviv.

כלי החרס כממצא הארכיאולוגי השכיח ביותר מהווים אמצעי מרכזי בניתוח חפירות ארכיאולוגיות. התרגיל יעסוק בהכרת כלי חרס מייצור מקומי וכלי חרס מיובאים מהתקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אופן ניתוחם, עיבודם, והמידע הכרונולוגי והחברתי הטמון בהם. הלימוד יתבסס על סקירת הכלים והמכלולים האופייניים לכל תקופה ותקופה על שלביה השונים ותרבויותיה האזוריות, לצד שרטוטם תחת מוסכמות ארכיאולוגיות.

הסמינר יעסוק בקשרים הכלכליים והאירגוניים בין שני הסקטורים העיקריים באשור בתקופת התפשטותה המירבית (800-612 לפסה"נ). רוב החומר הוא מאשור גופא, בעיקר מעיר המקדש הראשית אשור, ומהבירות כלח ונינווה. ננתח ונעריך את התעודות בהקשרן הארכיוני תוך דגש על המנהל וההייררכיה בכל סקטור ותוך בחינה מדוקדקת של המינוח המקורי. כמו כן נתחקה על הפעילות הכלכלית במרכזים העירוניים השונים וסביבתם הכפרית (על מרכזי המשנה שלה). קורס זה מטרתו להעמיק את הדיון בסוגיה מרכזית, שנסקרת רק בקצרה במסגרת המונוגרפיה הראשונה של רצף שלוש האימפריות*.

השיעור יתמקד בחלקו הראשון, בקצרה, בסקירת תרבויות התקופה האפיפלאוליתית באזורינו – התרבות הכבארית, הכבארית הגאומטרית ותרבויות המדבר מקבילות הזמן.
בחלק השני של השיעור נקדיש עבודה מפורטת לסקירה ודיון בתרבות הנאטופית. נסקור את רכיביה השונים ואת ייחודה כיישות ארכיאולוגית של ערב המהפכה החקלאית.
נדון בפרוט ביסודות המגדירים של התרבות הנאטופית – יישוב, בית, כלכלה, טכנולוגיה, חברה, אמנות ותפיסת עולם.
הקורס יושתת על קריאת ביבליוגרפיה בסיסית ודיון פעיל בכיתה.

במסגרת הסמינר נלמד מונחי יסוד באדריכלות הקדומה של העולם הקלאסי ונסקור את עקרונות האדריכלות הקדומה כפי שהם באים לידי ביטוי בממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל של התקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, ביוון של התקופה הקלאסית וברומא של התקופה האימפריאלית. נקדיש דיון למקורות ההיסטוריים העוסקים באדריכלות ומהם במיוחד, ויטרוביוס האדריכל הרומי. תשומת לב תינתן לסוגיות הבאות: הביצורים, תוכניות הערים, מפעלי המים, בתי האמידים, מבני הציבור, מבני הפולחן, מבני הפרט, והעיטור אדריכלי.

השיעור יעסוק בפרוטו-היסטוריה של אנטוליה בשישה אזורים גיאוגרפיים: מערב אנטוליה והעולם האגאי; הרמה המרכזית; עמקי ים השחור; מזרח אנטוליה וטרנס-קווקז; מישור קיליקיה באזור הים התיכון; הפריפריה של סוריה ומסופוטמיה בדרום מזרח אנטוליה. השיעור יטפל בסוגיות של תהליך העיור, סחר ריכוזי והקמתן של ערי מדינה.
במהלך הקורס יופנו התלמידים לקריאה בפרקים נבחרים מהרשימה הביבליוגרפית הבאה:

Yakar, J. 1985. The Later Prehistory of Anatolia: The Late Chalcolithic and Early Bronze Age. BAR International Series 285 i-ii. Oxford.
Yakar, J. 2000. Ethnoarchaeology of Anatolia:The Socio-Economic Organization of the Countryside in the Bronze and Iron Ages. Monograph Series of the Institute of Archaeology, No.17. Tel Aviv.

כתובות עבריות רבות נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ ישראל ובסביבתה. לכתובות אלה חשיבות רבה להבנת ההיסטוריה של תקופת המקרא, התרבות, הדת, החברה וצדדים שונים של אורח החיים בתקופה זו.
במהלך הקורס נלמד להכיר את הכתובות הללו ואת הדרך שבה חוקרים מפענחים ומבינים אותן. נבדוק איזה מידע יכול ההיסטוריון להפיק מהכתובות העתיקות הללו, ואילו כלים עומדים לרשותו לצורך כך. בהמשך, ננסה לעמת את המידע שעולה מהכתובות העתיקות הללו עם המידע שיש לנו ממקורות אחרים (ארכיאולוגיה, מקרא, כתובות אחרות), כדי ללמוד את הכלים ואת המגבלות של יצירת סינתזה היסטורית.
מטרתו של התרגיל היא לתת לסטודנטים כלים מתודולוגיים ומידע בסיסי להמשך הלימוד והמחקר של העת העתיקה.

סילבוס (עד 300 מילה): כלי החרס הם הכלי העיקרי בניתוח ממצאי החפירה הארכיאולוגית. במהלך הקורס נלמד באופן פרטני את צורות כלי החרס האופייניים בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. הלימוד מתבסס על אימון בשרטוט כלי החרס בכיתה. בנוסף ללימוד טיפוסי הכלים נעסוק בשאלות הקשורות לכרונולוגיה של מכלולים קראמיים, למשמעות הממצא ביחס לזיהוי של קבוצות אתניות ומדיניות וכן באיתור קשרי מסחר בין האזורים השונים.

הסמינר יעסוק באחת מתקופות המפנה בתולדות העם היהודי, בה עוצבו רבים ממאפייניו הדתיים, התרבותיים והלאומיים. בסמינר נתמקד במערכת היחסים שהתפתחה בין יהודה לבין האימפריות הבבלית והפרסית ובהשפעות שהיו להן על המשטר, החברה והתרבות שהתפתחה ביהודה. על רקע זה נבחן את המגמות הרעיוניות שרווחו במהלך תקופה זו ביהודה, בעיקר ביחס למקומם ומעמדם של ירושלים, של המקדש, של בית דוד ושל מעמד הכהונה. נעמוד על היחס לטריטוריה ונבדוק את היחסים בין קבוצות שונות בעם היהודי ובסביבתו.
נושאי העבודות יהיו מתחומי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה והמקרא, והתלמידים יוכלו לשלב את התחומים השונים בהתאם לכישוריהם ולרקע ממנו באו.

סוגיות היסטוריות, הברתיות וכלכליות בתקופת המושבות האשוריות; תקופת חיתית והניאו-חיתית יעמדו במרכז הסמינר.

הסמינר יעסוק בנושאים הבאים: מעמד הסופר היוצר; סוגי ספרות; השתמרות היצירה הספרותית; השוואה בין יצירות (בתרגום); ניתוח של יצירות מרכזיות מתקופות שונות; השוואה בין מסרי הספרות לאלה הבאים מהאמנות הויזואלית.

הסמינר ייפתח בסקירה קצרה של תקופת הניאולית הקיראמי ותרבויותיה באזורינו. לאחר מכן אפרוש בפני התלמידים בעיקר את היסודות הארגוניים של קהילות תקופת הניאולית הקיראמי, כלכלתן, הטכנולוגיה שלהם ותפיסת עולמם כפי שהיא מקבלת ביטוי בתרבותם החומרית, בעיקר בחפצי האמנות שלהם.
נבחן את אופי היישובים, הבתים והתרבות החומרית של התקופה עם דגש על טכנולוגיות חדשות כגון קדרות.
נדון ב"מהפכת התוצרים המשניים" ובכלכלת הקיום החדשה המתמסדת בתקופה זו וכן בקשר בין המבנה והארגון החברתי והדינמיקה החברתית החדשים לבין עולם הסמלים המקבל ביטוי בתרבות החומרית.
תלמידי הסמינר יידרשו להשתתף באופן פעיל, להגיש תרגילים ולבסוף להגיש עבודת סמינר על נושא נבחר.

מהפכות טכנולוגיות הניעו את האנושות מאז ומעולם. מונוגרפיה זו תעסוק בהמצאות הטכנולוגיות של העולם הקלאסי; סקירה טיפולוגית-כרונולוגית של שיטות הייצור של חפצי החרס, הזכוכית, האבן, המתכת, העצם, והעץ, לצד לימוד התפתחותם של מתקני טחינה, בתי בד, גתות, ועוד. לצד שעורים עיוניים נצא לסיורים באתרים ארכיאולוגיים ובמוזיאון ארץ-ישראל.

הקורס יעסוק באחד מן הפרקים המרתקים בארכיאולוגיה של המזרח הקדום: התקופה הכלקוליתית, המשתרעת על פני האלף החמישי ומחציתו הראשונה של האלף הרביעי לפנה"ס. תקופה זו מייצגת את המעבר האנושי מן העידן הפרהיסטורי אל החברות המורכבות היוצרות ערים והתארגנויות מדיניות והיא מתאפיינת בממצא מרהיב שבמקרים לא מעטים רב בו הנסתר על הנגלה. ייסקרו תולדות מחקרה של התקופה, האתרים המופיעים בחבלי הארץ השונים, נוהגי החיים והקבורה המאפיינים אותה והפרשנויות החברתיות והכלכליות שניתנו לה במהלך כמאה שנות חקירתה.

נבחן את עלייתם של האמורים החל מן התקופה הסרגונית וממלכת אור III לתוך התקופה הבבלית הקדומה. נדון בשושלת של חמורבי וממלכתו של שמשי-אדד. נציג את העיר מארי ואת שושלת לים ונעמוד על האופי של החברה האמורית הנוודית.

סקירה נרחבת של התקופה המתחילה בסוף האלף הרביעי לפנה"ס ועד למחצית האלף השני לפני הספירה (קדם שושלתית מאוחרת ועד ראשית הממלכה החדשה). הקורס ישלב בין טקסטים היסטוריים ויומיומיים לבין הרקורד הארכיאולוגי. בין הנושאים: עליית הממלכה המצרית, ייסוד מוסדות מרכזיים כגון המלוכה, בניית הפירמידות, נפילת הממלכה הקדומה, מאבקי השליטים המקומיים בתקופת הביניים הראשונה, הקמת המנהל הבירוקראטי בממלכה התיכונה, עלייתה ונפילתה של שושלת ההיקסוס.
כמו כן ננסה לברר את השפעת שינויים אלו על האדם הרגיל ועל שכנותיה של מצרים בלבנט ובנוביה (סודן של ימינו).

הקורס סוקר את ההתפתחויות האחרונות בחקר תקופת הברונזה הקדומה למן ראשיתה (סביב 3600
לפסה"נ) ועד פינוי הקולוניה המצרית בדרום-מערב כנען, בשלהי תקופת הבה"ק 1 (סביב 3050 לפסה"נ). לצד הצגת תוצאות מחקרים וחפירות, ננסה להכנס לעומקם של הדיונים הרעיוניים סביב נושאים מרכזיים.
 קריסת המערכת הכלקוליתית במעבר לב"ק 1א
 זיקות תרבותיות אזוריות בב"ק 1
 ראשית הנוכחות המצרית הקבועה בכנען
 מהותה של הקולוניה המצרית
 היחסים בין המצרים לבין הכנענים
 הקבורה בב"ק 1
 האם ראשית העיור חלה בתקופת הב"ק 1 והאם היא קשורה בנוכחות המצרית?

השיעור סוקר את תולדותיה של המערכת העירונית הראשונה בא"י, מהולדתה בראשית הב"ק 2 (סביב 3050 לפסה"נ) ועד קריסתה בשלהי הב"ק 3 (סביב 2300 לפסה"נ). לצד טיפול בתוצאות חפירות ובמחקרים שונים בתחום התרבות החומרית, נבחן גם סוגיות תיאורטיות הקשורות בהולדת הערים ותיפקודן החברתי-כלכלי, ובקריסתן.

חיתית היא שפה הודו-אירופאית שהיתה שגורה בפי תושבי מרכז אנטוליה (תורכיה) באלף השני לפני הספירה. היא נכתבה בכתב היתדות על גבי לוחות חימר, אשר נתגלו באלפיהם בחתושה, בירת האימפריה החיתית, ובאתרים אחרים. במבוא יילמד הכתב עד ליכולת קריאה בסיסית, וכן יסודות הדקדוק החיתי. דוגמאות הקריאה לקוחות מתוך הטקסטים המקוריים, כגון, החוק החיתי, טקסטים היסטוריים, דתיים ומיתולוגיים.

יסקרו ויידונו עיקרי השלבים בהתפתחות האמנות ביוון וברומא, כולל באזורי ההשפעה שלהן, לרבות ארץ-ישראל. יילמדו הסוגים השונים של האמנות ויידונו העקרונות של התאור והנתוח של הפריט האמנותי, כולל ניצולו על-ידי המחקר הארכיאולוגי. האמנות תוצג על רקע המסגרת הגיאו-פוליטית והחברתית של התקופות הנדונות.

הארכיאולוגיה של ירושלים רבתי, מראשית יישובה ועד לאחר חורבנה בידי הבבלים. לצד ההכרות עם הממצאים העשירים והמגוונים מן החפירות בעיר עצמה, ייבחן תפקידה המשתנה של ירושלים במערכת המדינית והכלכלית של ארץ ישראל, תוך התייחסות לסוגיות היסטוריות נבחרות.

במהלך השיעור יתקיים סיור לעיר דוד וסביבותיה, ולפריפריה הדרומית-מערבית של ירושלים. ההשתתפות בסיור חובה.

• מצ'רלס ווארן ועד הווקף: קיצור תולדות המחקר הארכיאולוגי בירושלים
הדימוי של ירושלים – ההבדל בין ביוגרפיה היסטורית לשיחזור ארכיאולוגי -- ראשית המחקר המדעי בירושלים –משלחות ארכיאולוגיות בתקופת המנדט – חפירות קניון ושילה – מתנחלים וחופרים במעבר למילניום השלישי.
• התחלות: הסביבה הטבעית וראשית ההתיישבות
הגיאולוגיה והמורפולוגיה של ירושלים וסביבתה – מעיינות – אפשרויות קיום בירושלים – הדרכים אל ירושלים וממנה – ראשית ההתיישבות במידרון המזרחי
• עירו של מלכיצדק: ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה רקע היסטורי/כתבי המארות -- ה"סטארט-אפ" על הגיחון – ביצורי העיר הכנענית – ממצאים בולטים מתקופת הבה"ת
• הפריפריה הכפרית של ירושלים בתקופות הברונזה הביניימית והתיכונה
כפרים מתקופת הב"ב ומתקופת והב"ת – קברי פיר וקברי מערה בסביבות ירושלים – יחסי עיר-פריפריה
• יבוס: העיר שכבש דוד?
ירושלים של מכתבי אל-עמרנה -- עדויות ליישוב בתקופת הברונזה המאוחרת – הפולמוס על ירושלים היבוסית – קברים מתקופת הברונזה המאוחרת
• בין ממצא למיתוס: ירושלים והממלכה המאוחדת
הבעייתיות המיוחדת של חפירות עיר דוד -- "המבנה המדורג" ושרידים אחרים המיוחסים לימי דוד ושלמה – הפולמוס על המאה הי' והממלכה המאוחדת
• מערכות המים של ירושלים
תולדות מחקרי מעיין הגיחון ואמות המים בקידרון – פיר וורן ושלוחותיו – נקבת חזקיהו –החידושים של חפירות רייך ושוקרון
• עיר דוד, הר הבית והגבעה המערבית בימי מלכי יהודה
שאלת גבולותיה של ירושלים הבנוייה – בתים וביצורים בעיר דוד ועל הגבעה המערבית – העדות לדלדול היישוב בסוף המאה הז' לפסה"נ
• בתי הקברות של ירושלים המקראית
קברים בכפר השילוח, ממילא וכתף הינום ומצפון לירושלים – המשמעות החברתית והסמלית של מערכות הקבורה
• עיר של סופרים: כתובות עבריות בירושלים
כתובת השילוח ושרידי כתובות מונומנטאליות – אוסטרקונים ושרידי כתיבה פרטית – אוסף הבולות מעיר דוד
• ההתיישבות החקלאית סביב ירושלים
המשאבים הכלכליים של ירושלים רבתי -- כפרים וחוות חקלאיות בצפון ירושלים ובדרומה – הרגמים במערב
• רמת רחל ואתרי מנהל אחרים סביב ירושלים
העדויות למנהל ממלכתי בימי מלכי יהודה – הארמון ברמת רחל – מצודות-מנהל מצפון לעיר
• חורבן ירושלים בשנת 587/6 לפסה"נ
העדויות הפיסיות לחורבן הבבלי – המשמעות הכלכלית של חורבן ירושלים – עדויות ליישוב לאחר החורבן.

קורס זה מיועד לשיפור יכולת הקריאה, התרגום, הניתוח וההבנה של טקסטים במצרית קלאסית. זהו קורס המשך למצרית למתחילים ונסמך על המיומנויות שנרכשו בו. תלמידים ייקראו מגוון של תעודות: טקסטים היסטוריים, מכתבים אישיים, טקסטים ספרותיים ומאגיים.

סקירה של הארכיאולוגיה וההיסטוריה של ירדן בתקופת הברזל. ייבדקו נושאים כגון אדום בתקופת הברזל א', צמיחתה של מואב, הפקת הנחושת בפינאן, הסחר הערבי והגל היישובי של סוף תקופת הברזל.

שעור המשך לחיתית למתחילים. הקורס ירחיב את תשתית הידע החיתי תוך קריאת תעודות וניתוחן הלשוני והתוכני. כמו כן, יוצגו עזרי העבודה הביבליוגרפיים השונים. במידת האפשר, יכלול הקורס גם מבוא קצר לחיתית (לובית) היירוגליפית, הכתב השני של אנטוליה אשר נכתב על כתובות אבן באלף השני ובאלף הראשון לפני הספירה.

קריאה בשפת המקור מבחר יצירות מן הספרות האכדית: אנומה-אליש, אנזו, וספרות החכמה.

הקורס עוסק במהות והכרת הסקר הארכיאולוגי, שהוא כלי מחקר בעל חשיבות רבה לצד החפירה הארכיאולוגית ומאפשר יצירת מפות יישוביות ולימודן. לקורס צד עיוני שבו נתוודע לאופיו של הסקר הארכיאולוגי, תכונותיו ושיטותיו, וצד מעשי שבו נבצע תרגיל סקר בשדה. הצד העיוני יילמד בכיתה ואילו הצד המעשי יילמד בימי שדה שייערכו במהלך הסמסטר באזור צפון שפלת יהודה.

כמו בקורס אכדית למתחילים, עיקר הלימוד יהיה בשפה הסטנדרטית, דהיינו בבבלית העתיקה ויורשתה הבבלית הספרותית. הטכסטים שנקרא וננתח מבחינה דיקדוקית ורעיונית יהיו בנוסף לספרות האפית (גילגמש, אתרחסיס ועוד) גם מכתבים (מקצתם בניב האשורי החדש), כתובות מלכותיות ומבחר מצומצם אך מייצג מספרות האותות וההשבעות. לתעודות משפטיות ומינהליות נייחד רק שני שיעורים. את כל הטכסטים נקרא מן המקור בכתב היתדות. הקנייה מודרגת ושיטתית של כתב זה (בעיקר בבלית עתיקה ואשורית חדשה) היא חלק אינטגרלי מהקורס.

שעור זה מהווה סקירה של ההיבטים השונים של השרידים הארכיאולוגיים הקשורים למערך הצבאי של העולם הקלאסי בכלל ושל ארץ-ישראל בפרט. סקירת הנ"ל תיעשה על רקע המצב הגיאו-פוליטי וחברתי של המסגרות השונות, כולל שאלת השלום והמלחמה בתקופות הנדונות. יידונו היבטים ארכיאולוגיים של היערכות התקפית והגנתית, מלווים בנתוחם של מצבים שונים של מאבקים צבאיים, כולל קרבות מפורסמים. המערך הפיזי המלווה כל ההיבטים הללו יהווה את עיקר השעורים, כגון ביצורים, מערך הובלה, ציוד צבאי וכו'. ייסקרו גם מקורות כתובים (היסטוריים ואפיגרפיים) הדנים ו/או מזכירים תורת לחימה ואדריכלות צבאית.

הקורס יבחן את המהפכה המדעית שמתרחשת במדע הארכיאולוגיה במהלך שני העשורים האחרונים. ינותחו המאפיינים של הגישה התהליכית והגישה הבתר-תהליכית ויישומן בתחומי מחקר שונים. יושם דגש על ההפרדה בין התיאוריה החברתית בנושא הנבחר, הצגת שאלת המחקר, בחירת שיטת המחקר המתאימה ובחינת שדה המחקר. הדיון בנושאים חברתיים ייערך בהתאמה לתחומי העניין של משתתפי הסמינר.
הסמסטר הראשון יתמקד בדיונים תיאורטיים ומתודולוגיים של תחומים נבחרים. בסמסטר השני יוצגו הממצאים האמפיריים ויערך דיון בתרומתם לשאלות המחקר הבסיסיות.
חובות הקורס: השתתפות פעילה בדיונים המקדימים והצגת הרקע התיאורטי, שיטת המחקר והממצאים, במהלך השנה.

הציון: ההשתתפות במהלך השנה (50%) והעבודה הסמינריונית המסכמת (50%)

דוגמאות לנושאים נבחרים:
1. הארכיאולוגיה של השלטון
2. הארכיאולוגיה של המלחמה
.3 הארכיאולוגיה של המסחר
.4 הארכיאולוגיה של החקלאות
.5 הארכיאולוגיה של הריבוד
6. הארכיאולוגיה של המגדר
.7 הארכיאולוגיה של המוות

הקורס מיועד לתלמידים מתקדמים המעוניינים לרכוש כלים בסיסיים של המחקר המיקרוסקופי ושימושיו המגוונים בארכיאולוגיה. חלקו הראשון של הקורס יוקדש ללימוד דיסציפלינות שונות במחקר הארכיאולוגי: מיקרומורפולוגיה של אתרים, פטרוגרפיה ארכיאולוגית, בדיקות סימני בליה ושימוש על מגוון של סוגי ממצאים וזיהוי חומרים שאינם נראים לעין הבלתי מזוינת תוך הבנת חלקם בקונטקסט הארכיאולוגי המתאים. כל אלו יוצגו בעזרת מקרי מבחן מייצגים. פרקי המבוא יכללו מבואות למיקרוסקופיה אופטית לסוגיה, העמקה ברקע התיאורטי והמעשי של כל שיטת מחקר ומעבדות מונחות ללימוד חומרים ארכיאולוגיים בכיתת המיקרוסקופים. בהמשך הקורס יערוך כל תלמיד מחקר מונחה על נושא המייצג דיסציפלינה מחקרית נבחרת תוך פנייה לספרות המתאימה, עבודה מעשית מצומצמת שתתבצע במעבדה למיקרוארכיאולוגיה השוואתית של המכון לארכיאולוגיה וכתיבת מאמר סמינרי מונחה. עקב מגבלות ציוד ומשאבי מעבדה תאושר הקבלה לקורס רק לאחר ראיון מקדים עם המרצה שייערך קודם למועדי הייעוץ וההרשמה ובמועד שיפורסם מראש.

כל אתר ארכיאולוגי הוא אתר נטוש, אך האם כל נטישה מותירה סימנים ארכיאולוגיים מובהקים?
בסמינר נלמד על הבטים שונים של הנטישה: הבטים פיסיים המאפיינים התנהגויות נטישה שונות – מעזיבה מתוכננת ועד חורבן אלים, הבטים רעיוניים הקובעים את אופיים של מיכלולים נטושים – מהמטמון ועד הקבר, והבטים הקשורים למשמעותם של מקומות נטושים – מחורבות עתיקות ועד בתים שנעזבו זה עתה. הקורס יכלול התייחסות תיאורטית ומעשית למקומות בסביבתינו המיידית ובארצות רחוקות.

מהותם והיקפם של הקשרים בין הדת האירנית הקדומה (הזורואסטרית) לבין היהדות לזרמיה היא אחת הבעיות הקרדינליות בחקר תהליך התגבשותה של דת ישראל. קביעה זו חשובה למיפויו של הקורס במסגרת התוכנית למ.א. במדע הדתות. לעת-עתה ברור רק עניין אחד והוא שההשפעה היתה חד-סיטרית: נראה שהיהדות הושפעה מן הדת הזורואסטרית ואילו האחרונה לא הושפעה מן היהדות. בפגישות הראשונות של הסמינר השנתי למ.א. אתן מבוא קצר לדת הזורואסטרית תוך התחקות על הרצף הרעיוני בינה לדת ההודו-אירנית הקדומה (האלילית במובהק) מחד והמגעים הפוליטיים-חברתיים בין יהודים לאירנים קדומים מאידך. אחר כך נדון במתודולוגיה ובפרובלמטיקה של הנושא. בהמשך נקרא קטעים מתורגמים מן האווסטה (כתבי הקודש הזורואסטריים) ומהכתובות המלכותיות האכימניות. הגישה הפרשנית הנקוטה לגבי הטכסט של האווסטה מעניקה פרימאט להישגי שיטות הבלשנות ההיסטורית והספרות ההשוואתית ומסתייעת בפרשנות הזורואסטרית המסורתית כברירת מחדל. המסגרת הכרונולוגית היא מן המאה השביעית ועד השניה לפסה"נ (עד מגילות ים המלח ולא בכלל). עם זאת אין מנוס מהישענות על מקורות מאוחרים יותר (עד סוף האלף הראשון לספה"נ) לליבון הנושא המורכב והשלכותיו.

הסמינר ידון בכרייה וחציבה של ואבן, בעיקר צור במהלך התקופות הפרהיסטוריות למין הפלאולית התחתון ועד תקופת הברונזה.
תלמידים יידרשו להשתתף בפגישות הכיתה באופן פעיל, להכין תרגילים ולהציגם.
הקורס ילווה בסיור או שניים לאתרים פרהיסטוריים של חציבה וכרייה של אבן ובקמפוס שדה בן שלושה ימים באתר חציבת צור בדרום הארץ.

מטרת הסמינר הינה סקירה ודיון בארכיאולוגיה של ירדן בתקופות הקלאסיות. שימת לב מיוחדת תוקדש לארכיאולוגיה של הנבטים. במסגרת הסמינר נסקור את האתרים המרכזיים בירדן של התקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, והאסלאמית הקדומה ותרומתם לחקר המזרח הקדום. יידונו בעיקר האתרים הבאים: ואדי ראם, חירבת תאנור, תל אל סעידייה, תל אל מזר, בוסיירה, עיראק אל אמיר, רבת עמון, עין א-זארה, מכוור, פטרה, גדרה (אום קייס), גרש, הר נבו, מידבא, אום רסאס, משאטה וחלבאט. דגש יושם על מיקומם של אתרים נבחרים בתקופות שונות במערך המנהלי של המשטר השלט, על רקע המסגרות החברתיות, האתניות והדתיות.

המחקר הארכיאולוגי וחקר המקרא הם שני הכלים העיקריים שבעזרתם ניתן לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל. המטרה בסמינר זה היא להכיר את שני תחומי המחקר הללו ולהבין את דרך העבודה של ההיסטוריון, בעת שהוא מנסה לשחזר תמונה היסטורית מקיפה של תולדות עם ישראל בתקופת המקרא. במהלך הסמינר נתמודד עם סוגיות מפרקי זמן שונים ונחדד את הקשיים המתודיים בדרך העבודה המדעית של ההיסטוריון.

השנה הסמינר המחלקתי יבחן את יצירת וביטויה של זהות: אתניות ולאומיות, היווצרות של מדינות ויחידות פוליטיות, והגדרת ה"עצמי" יעמדו במרכז הדיון. תוכנית מפורטת תפורסם בתחילת השנה האקדמית.

The seminar will deal with problems related to archaeology and text in the Late Bronze and Iron Ages. The following topics will be discussed, among others: the conquest narrative, the rise of Early Israel, the kingdom of Saul, the United Monarchy of King Solomon, the Omride dynasty, Israel in the early 8th century, Judah in the late 8th century, the Assyrian century in Judah, archaeology and text in the Persian period.

הקורס כולל את הנושאים הבאים:

1.דנדרואכאולוגיה:
א. המבנה התלת מימדי של העצה כמפתח להגדרת עץ בחפירות.
ב.שיחזור תנאי הצומח והמאקרואקלים לפי שרידי עץ מחפירות.
ג.סחר בעץ בעת העתיקה לפי שרידי עץ מחפירות.
ד.שימוש בעץ במבנים עתיקים – מקורות עץ – מקומי ומיובא כמאפיין תקופתי.
ה.דנדרוארכאולוגיה של ספינות עץ טבועות ואיתור אזור בנייתן לפי העצים.

2.דנדרוכרונולוגיה:
א.מקצב פעילות הקמביום ויצירת טבעות שנתיות בעצים.
ב.שיחזור שינויי מיקרואקלים לפי טבעות שנתיות בעצים רצנטיים,בעצים ממבנים עתיקים ומחפירות ארכאולוגיות.

3.הכלכלה הקדומה:
א.הגדרת פירות וזרעי מאכל על סמך המבנה המורפולוגי.
ב.שיחזור התפריט הקדום לפי זרעים ופירות מחפירות.
ג.ביות.

4.פלינולוגיה:
א.מיון גרגרי אבקה לפי המבנה המורפולוגי שלהם.
ב.שיחזור הנוף הקדום לפי שרידים של גרגרי אבקה ובניית עקומות פלינולוגיות.

5. שיטות תיארוך:
א.דנדרוכרונולוגיות.
ב.רדיומטרית – פחמן 14.

6.הגאובוטניקה של ישראל:
החבלים הפיטוגאוגרפיים והמינים המעוצים הטבעיים המאפיינים אותם כיום ובעת העתיקה.

נפתח בשאלות‮: ‬מהי לשון‮; ‬מה חשיבות הלשון ככלי בסיסי לקיום התקשורת האנושית‮; ‬מהי בלשנות‮; ‬מהם הכלים הנתונים לנו ללימוד הלשון‮; ‬מהי משפחת לשונות‮; ‬מהי לשון שמית‮. ‬נדון גם בנושאים כגון‮: ‬דמיון ושוני בין לשונות‮; ‬משפחת לשונות‮, ‬פרוטו-שפה ולשונות אחיות‮; ‬מבני לשון מיוחדים ומאפיינים ללשונות השמיות‮. ‬דגש יושם על מונחים ומושגים בסיסיים בבלשנות בכלל ובבלשנות השמית בפרט‭.‬
לאחר מכן נעסוק בשני ענפי עיון של הבלשנות השמית‮: ‬הפונולוגיה והמורפולוגיה‮.‬
‮ ‬פונולוגיה‮, ‬או תורת ההגה‮, ‬הוא הענף העוסק בהגאי הלשון ותפקודם‮. ‬יידונו עיקרי התורה הפונולוגית של משפחת הלשונות השמיות וייבדקו יסודות להשוואה היסטורית בין המערכות של הלשונות השונות‮.‬
מורפולוגיה‮, ‬או תורת הצורות‮, ‬עוסקת ביחידות הבסיסיות שבלשון שנושאות משמעות‮. ‬נדון במערכות המורפולוגיות השונות בלשונות השמיות‮: ‬כינויים‮; ‬שם-העצם‮; ‬הפועל על מבחר צורותיו‮, ‬כולל נטייה לפי גופים‮, ‬מערכת הבניינים‮, ‬זמנים ואספקטים‮, ‬דרכי הפועל‮. ‬נבדוק את דרכי הבנייה של המילים בלשונות השמיות‮.‬

The language of the el-Amarna letters from Canaan
בתל אל-עמארנה שבמצרים נתגלו לוחות בכתב יתדות המכילים את תכתובת הפרעונים אמנחתפ השלישי ואחנאתון עם ממלכות וערי ממלכה במאה ה14 לפנה"ס. המכתבים מכנען כתובים בלשון מעורבת, שבסיסה האכדית הפריפרית, הלינגוה פרנקה של התקופה, ועם יסודות משמעותיים של הדיאלקטים המקומיים, בהם דיאלקטים של הכנענית העתיקה. נקרא מן המכתבים האלה ונבדוק מה אפשר ללמוד מלשונם על המערך הלשוני ועל המערך הלשוני-חברתי של כנען בתקופה שקדמה לממלכת ישראל הקדומה.

Ugaritic
אוגריתית היא לשון שמית צפון-מערבית שדוברה ונכתבה באלף השני לפני הספירה בעיר העתיקה אוגרית שלחופה של סוריה. לימוד הלשון האוגריתית הוא בעיקרו עיון מתודולוגי בשאלות של גילוי מבנה לשון מתוך נתונים מוגבלים: כתב עיצורי בעיקרו, מיעוט יחסי של טקסטים, והשוואה מתוך לשונות קרובות. נעיין בטקסטים מסוגים שונים, ובעיקר נקרא מתוך הטקסטים המיתולוגיים, שלהם חשיבות רבה לחקר המקרא.