היחידה למחקר התרבות לשנת תשע"א

ההיסטוריה של הרגשות היא תחום מחקר חדש יחסית, שרבות בו השאלות מן התשובות. האם לרגשות יש היסטוריה? מהו היחס בין דגמים תרבותיים לבין ארגון התחושות והרגשות? כיצד עוצבו דגמים שונים של העצמי ושל הארגון הנפשי? בצד היכרות עם מסורות הדיון העיקריות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, בסמנטיקה ההיסטורית ובמחקר התרבות, יתמקד הסמינר במקרי מבחן מימי-הביניים והעת החדשה המוקדמת.

הסמינר מיועד למתעניינים במחקר התרבות במבט היסטורי ודינמי ומבקשים להכיר את ארגז הכלים התיאורטי בתחום. הסמינר יבקש לברר את השלכות תפיסות שונות של תרבות על הפרקטיקה המחקרית ולהציע מבט ביקורתי על מסורות המחקר בתחום.

MA Seminar – open to B.A. students

In the past few decades, "discourse" has become a major category in cultural studuies and an important tool in the analysis of cultural phenomena from literary and visual artworks or semiotic manifestations of ideology such as adverstisements and gendered articulations to social institutins such as psychiatric hospitals and prisons. A major influence on contemporary discussions of "discourse" in cultural studies has been the work of Michel Foucault on "discursive formations" as the conditions of possibility, always including localizatiosn of power and pleasure for the circulation and dynamics of knowledge in different phenomenalizations of the social bond. Foucault's conceptualziation is related to neo-Marxist concepts (e.g. those of Gramsci and Althusser) of discourse as phenomenalization of ideology in subject positions as well as to Bourdieu's concept of discourse as constructing the arbitrary as the legitimate, from which it is also distinct in its non-thematic emphasis. Foucault's conceptualization of discursive fiormations is also distinct from the conceptualization of discourse in narratology as the mode of organziation of story events and from the tools of discourse analysis developed by varius cultural theorists such as T. Van Dijk. In the field of psychoanalysis, the category of discourse accompanies the teaching of Jacques Lacan from its inception, wherein the unconscious is defined as "the discourse of the Other," and, while undergoing various vicissitudes, takes center stage in this teaching in a series of seminars (from the sixteenth to the nineteenth) in which Lacan develops this category, relying on benvenite's disticntion between statement and enunciation, as a strcuture of social relations founded in langauge, and specifies five discourses: the discourse of the master, the discourse of the university, the discourse of the hysteric, the discourse of the analyst and the discourse of capitalism, each of which is constituted by the different positioning of four oepartors which include the subject of the unconscious, knowledge, and the object of surplus jouissance. Lacan's definition of the analyst's discourse determining the course of an analysis as a specific mode of social relation, his conception of crucial moments in the life of the subkect as transitions between discourses, and his specification of the discourse of the master as the discourse of the unconscious emphasize the impossibility of thinking the subject not in relation to the Other, whose manifestations include at once culture and the unconscious as, in Freud's sense, the "Other scene." What this means is that both the concern with the particular unconscious and the inquiry into social phenomena, which is among the concerns of contemporary psychoanalysis, are situated n the same side of the wall of language.
The seminar will concentrate on close reading of theoretical texts conceptualizing discourse from the field of cultural studies and from the field of psychoanalysis in the Lacanian orientation, while specifying the differences among them while at the same time indicating their fertile interfaces and the common cultural context and Freudian roots of the theories of discourse of Lacan and Foucault. On the basis of this inquiry, the seminar will interrogate the possible uses of the category of discourse in psychoanalysis as a tool for the study of literature, the arts, and other cultural phenomena, and of modes of discourse analysis offered in cultural theory in clinical interventions oriented by psychoanalysis.

הסמינר יישם מתודות ותובנות עדכניות של היסטוריה אינטלקטואלית (intellecutal history) לתולדות המחשבה והרעטוינות של המזרח התיכון הערבי המודרני. דגש מיוחד יושם על התפתחות המחשבה המודרנית המצרית ועל יצרני הרעיונות המרכזיים בחברה המצרית משלהי המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20.

Intellectual History, Intellectuals, and Society and
Culture in Egypt, 1892 - 1952
The MA seminar will apply methods and insights suggested recently by intellectual history to the intellectual evolution of the modern Arab Middle East. The development of Egyptian modern thought and the activities of major luminary intellectuals in Egyptian society from the late 19th century to the mid-20th century are emphasized.

בסמינר ידונו קטגורית הגזע ו’גזע’ כמושא מדעי -- הווצרותם, גלגוליהם, תפוצתם, שימושיהם המפורשים והסמויים בהיסטוריה של המערב מן המאה ה18- ועד למאה ה-21 . הדיונים יתפרשו על פני התחום שבין החברתי לביולוגי. יהיו בסמינר דיון היסטורי מובהק, דיון בפרטיקות הגזעה וגזענות עכשוויות דרך מקרי מבחן והתבוננות בהיסטוריוגרפיה של התחום.

שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם - הפסיכו-אנאליזה היא אולי המכאיבה מכולן. היא עימתה את האדם עם העובדה שלא זו בלבד שעולמנו אינו מרכז היקום ולא זו בלבד שהאדם איננו נזר הבריאה אלא שהוא "אינו אדון אפילו בביתו שלו". כך פרויד (1917) המכוון לכך ש"האני" האמור לנהל ולתאם את הסובייקט ולייצגו כלפי פנים וכלפי חוץ, בעצם אינו יודע אותו אלא באופן חלקי בלבד. כל השרוי בעלטת הלא-מודע אינו בשליטתו ונעלם ממנו.
בקורס מבוא זה תושם הפסיכו-אנאליזה על הספה, תוך ניסיון לבחון בראיה ביקורתית את התפתחותה של התיאוריה שהותירה חותם כה עמוק על תרבות המערב ושרדה את חילופי המילניום – קונטרברסלית כתמיד. מלבד הצגת רעיונותיה המרכזיים של הפסיכואנליזה יושם הדגש על זיהוי מאפייני דמות האדם (בתפקידו כמטפל וכמטופל) כפי שאלה מצטיירים במודלים השונים של הפסיכואנליזה מפרויד ועד ימינו. תפיסת דמות האדם מתפתחת במקביל לתהליך התפתחותה של התיאוריה, מ"אובייקט חלקי" המחפש את מהותו האמיתית בעולם של "אמת מוחלטת" – ל"סובייקט שלם" המגלה ובתוך כך גם בורא את "עצמו האמיתי" במרחב אינטר-סובייקטיבי של "אמת יחסית".

מטלת סיום: מבחן בית

The Third Blow - Man's image in Psychoanalysis

Three major blows have been inflicted upon man's pride, and next to Darwinism and the Copernican revolution, the most painful one was probably delivered by psychoanalysis. For psychoanalysis forced man to face the fact that not only that our world is not the center of the universe, and not only that man is not the pinnacle of Creation, but also man is not even "master of his own home". This was Freud's (1917) way of saying that the "ego", which is supposed to manage and coordinate the subject, while representing him inwardly and outwardly, in fact only has very partial acquaintance with it; for everything that lies in the shadow of the unconscious is unknown to him and is beyond his control.

In this course we shall invite psychoanalysis to "lie on the couch"; using a critical approach we shall study the development of this theory, which left such a profound impact on Western civilization but - having survived the passage into the third millennium - remains as controversial as ever. Apart from presenting the main ideas of psychoanalysis, we shall identify the characteristics of man's image (in his role as therapist and patient) as seen in the different psychoanalytic models, from Freud to present day. We shall follow the change in the perception of man's image, as it evolves in parallel to the development of psychoanalytic theory, from a "part object" looking for its real essence in a world of "absolute truth", to a "whole subject" who discovers - and by so doing also creates - his "real self" in an intersubjective space of "relative truth".

החשיבה הפסיכואנליטית עברה, מהלך יותר ממאה שנות התפתחות, שינויים רבים. אלו הביאו להסטת מרכזי הכובד התיאורטיים, הקליניים והטכניים שבה (מהדחפי אל ההתפתחותי, ומשם- אל ההתייחסותי). השינויים אותם עברה הפסיכואנליזה קשורים, כמובן, לרוח התקופה בה היא נטועה. אופני השיח, האתיקה ודפוסי ההתנהלות החברתיים הם, לכן, בין הגורמים שיש להם השפעה מכרעת על אופייה המשתנה של הפסיכואנליזה. באותה עת ממש, הפסיכואנליזה, כמרחב של ידע וכשדה של פרקטיקה, משפיעה על תקופתה ומעצבת אותה, ובכך- מהווה "שחקן פעיל", אם לא מרכזי, בעיצובה של התרבות העכשווית.

מטרת הסמינר היא לבחון את האופן שבו הפסיכואנליזה ורוח התקופה מהדהדים אלו מול אלו. דגש רב יושם במהלך הסמינר על מקומה העכשווי של הפסיכואנליזה, ועל האופן שבו תחום זה, אם בחזיתו התיאורטית ואם בחזיתו הקלינית-פרקטית, מתמודדים עם רוח הזמן העכשווי.

קורסי החובה של ההקבץ הפסיכואנליטי הם תנאי מקדים להצטרפות לסמינר.

Psychoanalysis and its Surroundings: Echoing and Structuring

The psychoanalytic thinking was transformed during more than a century. Its transformation changed its basic concepts, as well as its ethics and derived techniques. The goal of the seminar is to examine the modes by which psychoanalysis and its surroundings echo with each other. Special emphasis will be made on the special position of current psychoanalytical thinking and technique, in the post-modern era.

מבוא למחקר התרבות
שו"ת
פרופ' איתמר אבן-זהר

זהו קורס יסוד מבואי במחקר התרבות. הוא סוקר את תפיסות התרבות בדיסציפלינות השונות, מביולוגיה ועד פסיכולוגיה וכלכלה, ומציע תפיסה סינתטית במסגרת הקונצנסוס שנוצר בין הדיסציפלינות האלה. הקורס מציג את תפיסת התרבות כרפרטואר של אפשרויות לארגון החיים בכל שטחי החיים, ודן בשאלות יסוד הנגזרות מתפיסה זו, כגון המבנה המרובד של הרפרטואר; מושג המודלים התרבותיים; יחסי הגומלין בין הרפרטואר לבין הכוחות החברתיים המתנים אותו ומותנים על ידו (ממסד וכוחות השוק); ואפשרויות המימוש של המודלים התרבותיים ברמת המיקרו של הסיטואציה הקונקרטית. נושאים אלה נדונים במסגרת של המשגה דינאמית, המתבססת על תיאוריות של מערכות הטרוגניות (תורת הרב-מערכת, תורת המורכבות). על בסיס מושגי היסוד, הקורס דן בשורה של היפותזות מרכזיות בנוגע למרחבי הייצור והצריכה של הרפרטואר, שאלת הייזום של רפרטוארים לעומת ההתהוות הסטיכית שלהם, הזיקה שבין חידוש הרפרטוארים לבין הישרדות של קבוצות, ובמעבר של רפרטואר תרבותי בין קבוצות חברתיות.
תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.

לאתר הקורס (רשימת קריאה, שאלות למבחן, קישור למקראות)

היחידה למחקר התרבות, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב טקסטים בסמיוטיקה של התרבות סמסטר א', תשע"א, ג' 14:00-10:00 פרופ' זהר שביט הקורס מנתח את הארגון והמבנה של מכלול הפעילויות האנושיות ותוצריהן כמוצרים סמיוטיים – כלומר מכלולים שארגונם והמבנה שלהם תלויים במודלים וברפרטוארים של תרבות/יות של חברה/ות מסוימת/ות בזמן נתון.

הדיון יתנהל באמצעות קריאה במבחר מאמרים. לאחר קריאת מאמרים שעניינם מושגי המפתח של הסמיוטיקה של התרבות, ייקראו בקורס מאמרים העוסקים באספקטים שונים של חיי הפרט בחברה: הרגלי אכילה, גידול ילדים, פנאי, תקשורת, צריכה, אהבה, חתונה, מין, מוות, ארגון הבית וארגון הזמן.

זהות מקצועית וסטאטוס
סמינריון מחקר
פרופ' רקפת סלע-שפי

מטרת הסמינריון הוא ליצור קבוצת עבודה זמנית של תלמידי התארים המתקדמים המעוניינים לעסוק בשאלות של ייצור ותחזוק זהות, הצגה עצמית וייצור דימויים, ואסטרטגיות של סימון ותביעת סטאטוס, כשהדגש הוא על מחקר זהות מקצועית, תוך התמקדות בחברי קבוצות חצי-מקצועיות, בעלות סטאטוס אמביוולנטי, השואפים ל"תיקון סטאטוס".

הסמינר יתנהל כפגישות עבודה, שיוקדשו לשתי מטרות: הן להכרה של ספרות משנית בתחום, והן לדיון מתודולוגי בבעיות העולות תוך כדי איסוף והכנה של חומר למחקר. לשם כך נקרא חומר עיוני העוסק בניהול וניתוח של ראיונות אישיים וקבוצתיים, ונתרגל תמלול.

חובת התלמיד: השתתפות שוטפת בכל משימות הסמינר ומטלותיו. קבלת ציון מחייבת הגשת רפרט כתוב.

ההבניה של זרות בתרבויות אתניות שונות
ס', 0669.5056
סמסטר ב', יום ד' 12–16
ד"ר תגריד יחיא-יונס
taghreed@netvision.net.il

הקורס ידון בהמשגות ובמחקר הזר והזרוּת בהקשר של המודרניות, האורבניזציה, המטרופולין והגלובליזציה. הוא יעסוק במגוון דוגמאות של זרים בתרבויות שונות ויציג גישות לבחינת זרים וזרות, כגון הגישה הסטרוקטוראלית, הפנומנולוגית, הפוסט-מודרנית והפסיכואנליטית. במובן הזה, הזר והזָרוּת כמיקום וכתופעה חברתיים הם מובנים constructed)) והבניתם מקושרת לקהילה, לחברה, למדינה ואף לפרט.

מגדר, משפחה והחיים הציבוריים:

המקרה של החברה הערבית-הפלסטינית בישראל

ס' מ"א

סמסטר א', יום ד' 12–16

ד"ר תגריד יחיא-יונס

taghreed@post.tau.ac.il

הקורס יוצא מהנחה בסיסית, הרואה במגדר קונסטרוקט חברתי וקטגורית ניתוח בסיסית להבנת הבניית היחסים החברתיים ומערך הזדמנויות החיים של הפרט, אישה כגבר, ביחידות משפחתיות כמו גם בתחומי חיים שמוגדרים כציבוריים, ובוחן דינמיקות שונות שנוצרות בתוך מסגרות אלה ובינן כתוצאה מזאת. במסגרתו הסטודנטיות/ים יכירו "מגדר" לא רק כאחד מיסודות יחסי הכוח בחברה, אלא גם את הדינמיקות הנוצרות בינו לבין בסיסי כוח אחרים כמו לאום, אתניות ומעמד כתוצאה הן של גורמים מבניים והן של גורמים תרבותיים בכל אחד מהתחומים של משפחה, השכלה, תעסוקה, פוליטיקה, בריאות, תקשורת ועוד, תוך התייחסות למקרה הבוחן (Case Study) של החברה הערבית-הפלסטינית בישראל.



רשימת קריאה

לאקאן והפילוסופים
סמינר מ.א.
פרופ' רות רונן

הזיקה הבולטת בין הפסיכואנליזה של ז'אק לאקאן לבין טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית היא זיקה שמעוררת תמיד את השאלה האם המחשבה הפסיכואנליטית איננה ביסודה פילוסופיה. זיקה זו באה לידי ביטוי בכך שמושגי יסוד במחשבה של לאקאן מפותחים באמצעות, סביב ובעקבות מושגים מרכזיים בפילוסופיה המערבית. זיקה זו קשורה גם לכך שהמחשבה של לאקאן חלחלה והשפיעה במידה רבה על הלכי רוח פילוסופיים שונים בימינו.
בסמינר זה נתחקה אחר "ציטוטים" של לאקאן מן הפילוסופיה. זאת כדי להבין את סוג השימוש שעושה לאקאן בפילוסופיה, כדי להתחקות אחר האופן בו המבט הפסיכואנליטי "צובע" את הטקסט הפילוסופי וכדי לפענח מדוע נחוצה הפילוסופיה ללאקאן.
לשם כך נתעכב על שלושה רפרנסים מרכזיים מן הפילוסופיה ונקרא אותם מול/כנגד הקריאה של לאקאן:
הנפש של אריסטו
הקוגיטו של דקרט
ה"דבר" של היידגר.
הנוכחות הפעילה בפגישות הסמינר היא חובה.

LACAN AND THE PHILOSOPHERS
M.A. Seminar
Prof. Ruth Ronen

The close affinity between Lacan's psychoanalysis and central texts in the history of philosophy, is an affinity which always elicits the question of whether Lacanian thought is not to be read as philosophy.
This affinity is manifested in fundamental concepts of Lacaian thought being developed by way of, around and following basic concepts of Western philosophy, a fact also connected to the extent of penetration of Lacanian conceptual language into current philosophical discourse.
In this seminar we will trace some of Lacan's quotations from philosophical sources in order to to comprehend the kind of use Lacan makes of these texts, in order to follow the way psychoanalytic readings affect the philosophical source, and in order to decipher why philosophy is essential to psychoanalysis. For these purposes we will linger over three main references and read them against the Lacanian
texts:
Aristotle's ANIMA
Descartes' COGITO
Heidegger's THING
Active participation in the seminar's meetings is obligatory.

אינטלקטואלים ויזמי-תרבות

Intellectuals and Cultural Entrepreneurs

הקורס עוסק במייצרי רעיונות לצורך שינוי סוציו-תרבותי וביזמים, סוכנים העוסקים בביצוע רעיונות אלה.

דיון מפורט בעניינים הנידונים בקורס נמצא בחיבור הבא:

http://www.tau.ac.il/~itamarez/works/books/ez-Intellectual_Labor.pdf

The course deals with idea-makers, people who provide solutions for change, and the social agents who operate as cultural entrepreneurs, who are engaged in implementing these solutions

"התרבות הפופולארית"
ד"ר דפנה הירש
ס', סמסטר ב', 2 ש"ס, יום ד', 18-16.
הסמינר עוסק בדיון המחקרי על אודות מרחב ספציפי של ייצור וצריכת תרבות המכונה "תרבות פופולארית". במסגרת הסמינר נתוודע לכמה מסורות תיאורטיות במחקר "התרבות הפופולארית" ונבחן סוגיות מרכזיות בתחום. נבחין בין גישות המתמקדות בניתוח פרשני של תוצרים לבין גישות המתמקדות ברובד הייצור או כאלה המעלות שאלות בנוגע לדפוסי צריכה (וכן גישות המתמקדות ביחסים בין הרבדים השונים). בין הסוגיות שבהן נעסוק: אפיון "התרבות הפופולארית" ויחסיה עם מגזרים אחרים של התרבות; היחסים בין מבני כוח לדפוסי צריכה; היבדלות ואומניבוריות; מעבר של מודלים וגלובליזציה; ועוד.

כשירות ואינטראקציה

Competence and Interaction

הקורס עוסק במחקר האינטראקציה בהקשר של הכשירות והאינטליגנציה (CQ) התרבותית והבין-תרבותית.

The course deals with human interaction in the context of the study of cultural and intercultural competence and intelligence (CQ).

תיירות צעירים ומפגש בין תרבויות
ס' מ"א

סמסטר א', יום שלישי, 16–18

דלית בלוך

חקר התיירות מצביע על סוגים שונים של תופעות תיירותיות, ביניהם תיירות ההמונים הממוסדת, תיירות מין, תיירות לצורך קניות, תיירות אקולוגית (ecotourism), תיירות ספורט ואתגר, תרמילאות ועוד. בנוסף לכך ישנה קשת נרחבת של תופעות סוציולוגיות הכוללות מעבר זמני לתרבות/מדינה אחרת כגון הגירה או הגירה זמנית לצורך לימודים, עבודה ועוד (sojourner, expatriate, tourist-employees), וגם תופעות אלו משיקות לחוויה התיירותית.

הקורס ידון בחוויות השונות ויבחין ביניהן מבחינה אנליטית ותיאורטית תוך מיקוד הדיון במפגש הבין-תרבותי הנוצר בין התרבות המארחת והאורחים/המטיילים (הצרכנים). אילו מפגשים מחפשים המטיילים? איזה חליפין תרבותי מתאפשר בנסיבות אלו? ומה קורה למשתתפים לאחר שהמפגש מסתיים וכל אחד שב לביתו? כמובן יש לזכור שזהו מפגש מתווך על ידי תעשיית התיירות שיש לה חלק משמעותי בעיצוב החוויה וגם אותה ראוי לבחון בהקשר זה. נבחן גם מושגי יסוד כגון חליפין בין-תרבותי, מגע בין תרבויות, פרספקטיבה קוסמופוליטנית מול לוקליסטית ועוד.

במוקד הקורס נדון בתיירות צעירים ובעיקר בתרמילאות. מדוע דווקא צעירים? בניגוד לאב הטיפוס של תייר ההמונים הממוסד הנוסע לארץ היעד לתקופה קצרה ומטייל טיול מודרך ויקר, נסיעות של מטיילים צעירים מאופיינות פעמים רבות בכך שהן דלות יותר מבחינה תקציבית אך משופעות יותר בזמן. פעמים רבות הם עוצרים בטיולם במקום מסוים בכדי לעבוד או ללמוד שם בטרם ימשיכו בטיול. בנוסף לכך, המטיילים נמצאים בשלב של מורטוריום בו בדרך כלל עדיין לא בחרו כיוון ברור והם משוחררים ממחויבויות משפחתיות ותעסוקתיות ולפיכך הם יותר ניידים. המחקר גם מצביע על כך שצעירים נוטים לראות במסע התיירותי ובעיקר בטיול הממושך חוויה מעצבת ורבת משמעות בחייהם. כל אלה משפיעים על תיירות של צעירים ועל מה שהם מחפשים בטיול ותורמים לעיצוב המפגש היכול להיווצר בתוך החוויה התיירותית שלהם.

לרשימת הקריאה של הקורס

התפתחות יחסי הסובייקט והזולת בפסיכואנליזה
ס' מ"א

סמסטר ב', יום שלישי, 16–18

ד"ר בועז שלגי
(התוכנית לפסיכותרפיה, ביה"ס לרפואה)
[הקורס מיועד לתלמידי המגמה "פסיכואנליזה וחקר התרבות"]

הקורס יעסוק בהתפתחות התפיסה הפסיכואנליטית על יחסי האדם וזולתו, מיחסים חד־כיווניים שבהם הזולת נתפס בעיקר כאובייקט, אל עבר יחסים דו־כיווניים של יצירה הדדית בין סובייקטים. מתוך מבט הן אל ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית והן אל ההיסטוריה של הפסיכואנליזה, נראה את חשיבותם של שלושה מימדים של הקיום האנושי: קיומו העצמאי של האדם כסובייקט החש ויוצר את עצמו, קיומו כיוצר ונוצר על ידי היחס ההדדי בינו לבין זולתו, והתוקף האובייקטיבי של קיומו מעבר לכל תפיסה עצמית או תפיסה הדדית. הקורס יתמקד בגישות ההתייחסותיות והאינטר־סובייקטיביות בפסיכואנליזה, ובניסיונות השונים הגלומים בהן להתמודד עם ההחזקה הדיאלקטית של שלושה מימדים אלה, ועם משמעויותיה של החזקה זו לגבי הפסיכואנליזה כתיאוריה וכפרקטיקה של ריפוי נפשי.

נישואין בין תרבותיים כזירה של תרגום תרבות

Intercultural marriage as a site of cultural translation

סמינר מ"א
דלית בלוך

נישואין בין-תרבותיים מהווים תופעה כלל עולמית המתרחבת בהתמדה, במקביל למגמות גלובליות אחרות כמו תיירות בין-לאומית, הגירה, הגירת עבודה, ועוד. גם בישראל חיים זוגות של ישראלים וישראליות הנשואים לבני ובנות זוג מתרבויות אחרות. מחקרים רבים מדגישים את האופי המיוחד של נישואין כאלה בהם כל אחד מביא עימו את הנורמות ואורחות החיים שלו, וביחד בני הזוג נדרשים לייצר לעצמם קרקע משותפת ומסגרת בתוכה יתנהלו חייהם המשותפים. דבר זה נכון במידה רבה גם לגבי זוגות בני אותה תרבות, אולם השאלות מתחדדות ביתר שאת כאשר בני הזוג הם מתרבויות שונות.
בקורס נבחן נישואין בין תרבותיים כזירה בה מתרחש באופן מתמיד תרגום בין תרבותי, לא רק תרגום מילולי לשוני אלא "תרגום" של משמעויות תרבותיות. נדון בדרכי ההתמודדות של בני הזוג עם קשיים ובעיות על רקע תרבותם השונה ועל רקע בחירתם לחיות בישראל, על כל המשתמע מכך.

מטרת הקורס היא לבדוק כיצד תרגום, ממש ככתיבה יוצרת, יכול לשמש כלי להעברת מסרים גלויים וסמויים.
הקורס יציג ויחקור סוגים שונים של התערבות מניפולטיבית בתרגום, החל משינויים קלים ועד לצנזורה.
מבנה הקורס:
הקורס יכלול מספר שיעורים בסיסיים, ולאחריהם יתבקשו הסטודנטים לבחור תחום מחקר ולחקור אותו.
מטלות:
במהלך הקורס, כל סטודנט יציג עבודת מחקר. בסוף הסמסטר תוגש טיוטה ראשונה של העבודה (רפרט או עבודה סמינריונית, לפי הצורך) לאישור. כחודשיים לאחר מכן יוגש הנוסח הסופי. תיתכן עבודה בזוגות. העבודות ייבחרו מתוך רשימת נושאים שתוצג בכיתה. הסטודנטים מוזמנים להציע נושאים.
לדוגמה:
לפי נושאים: מניפולציות אידאולוגיות בתחום דת או אמונה, בתחום המוסר, בתחום הפוליטי.
לפי מערכות: ספרות ילדים, ספרות נוער, ספרות מבוגרים.
לפי ז'אנרים או מגעים בין ז'אנרים: מדע בדיוני, ספרות וקולנוע, רומנים היסטוריים, ספרות עיון, פסיכולוגיה, פילוסופיה.
לפי תקופות: הבדלי גישה בתרגום לעברית בתקופת הקמת המדינה והיום.
לפי ספרויות מקור: סלקטיביות בבחירת תרבות שראוי לתרגם ממנה.
לפי בתי הוצאה: גישות אידאולוגיות והבדלי מדיניות.
הנוכחות בשיעורים חובה

Translation & Ideology
The purpose of this course is to examine how translation, just like original writing, can become a vehicle for transmission of ideological messages, more often than not subversive. The course will inquire into cases of manipulative interference in translation, from subtle changes to outright censorship.
After a few introductory lessons, students will be required to present their own research into the matter. The final task will be a written form of their research.
Attendance is compulsory.