ידיעון תש"ע

קישוט
 

שימו לב: לוח הבחינות יפורסם בתחילת חודש ספטמבר.

היחידה למחקר התרבות לשנת תש"ע

חברות ספר: סוגיות בהיסטוריה של הקולוניאליזם‏ (06216522)

סמינר מ"א

פרופ` גדי אלגזי

זהו סמינר ניסויי, המבקש לבחון סוגיות בהיסטוריה של תהליכים קולוניאליים. אין עניינו בגישות קולוניאליסטיות דווקא, אלא בחברות קולוניאליות, ובמיוחד בחברות ספר, כאלה המתעצבות לא נוכח גבול מוכר אלא בנוכחותם המתמידה של אזורי ספר. הסמינר יתמקד בחברות קדם מודרניות – ובמיוחד בימי-הביניים המרכזיים והמאוחרים, אך ננסה לבחון בו דוגמאות מתקופות אחרות כדי לבדוק את תוקפן של תיאורטיזציות של קולוניאליזם. זהו סמינר ניסויי בהגדרתו והמשתתפות והמשתתפים יידרשו לעבודה עצמית רבה, יציגו גישות מחקריות ויציגו מקרי-מבחן מתחום עיסוקם.
קריאה מוקדמת:
Frederick Cooper, Colonialism in question: Theory, knowledge, history (Berkeley: University of California Press, 2005)
Robert Bartlett, and Angus MacKay, Medieval frontier societies (Oxford: Clarendon Press, 1989)
Robert Bartlett, The Making of Europe: Conquest, Colonization and Cultural Change 950-1350 (London: Penguin, 1993).

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הגירה וזהות באפריקה המודרנית‏ (06544150)

הדרכה

ד"ר גליה צבר

הסמינר יעסוק בסוגיות מרכזיות בהבניית המציאות באפריקה בעת החדשה בדגש על הגירה וגיבוש זהות.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

נוודות - דיסציפלינות מודלים, מטאפורות ואנלוגיות. ‏ (06592035)

סמינר

דר' סנאית גיסיס

הסמינר ידון בשני אשכולות של שאלות שיוצגו כשזורים זה בזה : אשכול השאלות הכרוכות בעלייתן של דיסציפלינות חדשות, בתפקידן של דיסציפלינות קיימות בכינון, לגיטימציה ומיסוד של אלו החדשות; אשכול השאלות על טיבם ועל מעמדם של מודלים , של מטאפורות ואנלוגיות, ֿועל תפקידיהם בכינונם ובהתקיימותם של תחומי ידע במדעים. ידונו טכסטים תיאורטיים וטכסטים היסטוריים.

קבלת קרדיט:
עבודה: רפרט או סמינריונית+ סיכומונים קצרים במהלך הסמינר

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מבוא למחקר התרבות‏ (06691001)

שיעור

פרופ` איתמר אבן-זהר

מבוא למחקר התרבות שו"ת פרופ' איתמר אבן-זהר הקורס מציג מפה כללית של המקצוע: הוא מנסה לברר את השאלות המרכזיות ואת אפשרויות המחקר. תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מבוא למחקר התרבות - מסורות ובעיות‏ (06694008)

סמינר

פרופ` רקפת סלע-שפי

"מבוא למחקר התרבות – מסורות ובעיות; סמינריון מ.א." – סמינריון חובה, סמסטר ב', 4 ש"ס פרופ'רקפת סלע-שפי הסמינריון נועד להציג בפני תלמידי מחקר התרבות כמה כיווני מחקר בסיסיים במחקר התרבות, ולדון בחלותם וביעילותם באופן משווה, בזיקה לשאלות כלליות על טיבן של תיאוריה ומחקר, וההבחנה בין גישות פרשניות לבין מחקר של התרבות כארגון פעולה. המחקרים שידונו בסמינר מקיפים שאלות סמיוטיות, חברתיות והיסטוריות, ומציעים דרכי עבודה מגוונות, בנושאים ובהקשרים התיאורטיים האלה: תהליכים תרבותיים ארוכי טווח; שדות תרבות וסוכנים ספציפיים; האדם בתרבות: האביטוס ואסטרטגיות של ייצור זהות; היררכיה וגבולות תרבותיים; ייצור והפצה של רפרטוארים תרבותיים; חידוש ושמרנות, אימוץ או דחיה במעברים בין תרבויות; תרבות מקומית ותרבות גלובאלית. על התלמידים לקרוא חומר ולהכינו לדיון בכיתה, להכין 1–2 סיכומי שיעורים, להציג רפרט, ולהגיש בחינת-בית מסכמת.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

קריאת טקסטים במחקר התרבות‏ (06694013)

תרגיל

ד"ר דפנה הירש

קריאת טקסטים במחקר התרבות ד"ר דפנה הירש התרגיל יוקדש לרכישת מושגי יסוד תיאורטיים במחקר התרבות: סטרוקטורליזם וביקורת הסטרוקטורליזם, סמיוטיקה, רפרטואר ודגם, שדה והביטוס, אידיאולוגיה והגמוניה ועוד. מטרת הקורס היא לספק לתלמידים את היסודות המושגיים והתיאורטיים כהכנה לקורסים המתקדמים בתכנית וכבסיס לעבודת המחקר העתידית.

None

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

טקסטים בסמיוטיקה של התרבות‏ (06694079)

סמינר

פרופ' זהר שביט

היחידה למחקר התרבות, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב טקסטים בסמיוטיקה של התרבות סמסטר א', תשס"ז, ב' 14:00-10:00 פרופ' זהר שביט הקורס מנתח את הארגון והמבנה של מכלול הפעילויות האנושיות ותוצריהן כמוצרים סמיוטיים – כלומר מכלולים שארגונם והמבנה שלהם תלויים במודלים וברפרטוארים של תרבות\יות של חברה\ות מסוימת\ות בזמן נתון. הדיון יתנהל באמצעות קריאה במבחר מאמרים. לאחר קריאת מאמרים שעניינם מושגי המפתח של הסמיוטיקה של התרבות, ייקראו בקורס מאמרים העוסקים באספקטים שונים של חיי הפרט בחברה: הרגלי אכילה, גידול ילדים, פנאי, תקשורת, צריכה, אהבה, חתונה, מין, מוות, ארגון הבית וארגון הזמן.

None

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

אנשים מדברים על חיי היומיום‏ (06694085)

סמינר

פרופ' רקפת סלע-שפי

אנשים מדברים על חיי היומיום" – סמינריון, סמסטר א', 4 ש"ס פרופ' רקפת סלע-שפי מחקר הדיבור האותנטי (ולא הטקסט הכתוב) בהקשרים היומיומיים הוא תחום המתפתח מאד בעשורים האחרונים במסגרת שדה המחקר הרחב של 'ניתוח השיח' בכלל. בהנחה שהדיבור הוא פעולה ככל פעולה אנושית אחרת, הסמינר יתמקד בשאלות של הבנית הזהות, הצגת העצמי וסימון עמדות ויחסים חברתיים באמצעות הדיבור. נקרא ספרות מחקרית ונעסוק בניתוח הקלטות של דיבור, הן מההיבט התוכני של הבנית דגמי העולם על ידי הדיבור, והן מההיבט המבני של אסטרטגיות הדוברים בהקשר של האינטראקציה וניהול הרושם. נעסוק גם בבעיות בסיסיות של הכנת חומר המחקר: ראיונות, הקלטות ותמלול. חובות התלמידים: השתתפות פעילה בדיוני הסמינר, קריאת חומר מחקרי, והצגת רפרט על בסיס דוגמאות הקלטה שיכינו במהלך הקורס .

None

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

הגוף במחקר התרבות‏ (06694101)

סמינר

ד"ר דפנה הירש

ההנחה, שהגוף האנושי אינו נתון ביולוגי אלא תוצר חברתי-תרבותי והיסטורי מקובלת היום במדעי האדם השונים. עם זאת, מסורות תיאורטיות שונות ממשיגות את היחס בין 'תרבות' ו'חברה' לגוף בצורה שונה: הגוף כאובייקט של הבנייה תרבותית באמצעות השפה; הגוף כסימן; הגוף כיצרן וכנמען של פרקטיקות, ועוד. בהמשגות אלה מגולמות לא רק תפיסות שונות של 'תרבות', אלא גם של 'השחקן בתרבות'.

מהי חשיבותו של הדיון בגוף בתיאוריה החברתית והתרבותית? כיצד מסורות תיאורטיות שונות המשיגו את היחס בין הגוף לתרבות ולחברה ואילו מושגים של 'תרבות' ושל 'השחקן בתרבות' מובלעים בהן? אילו הסברים הן מציעות לתהליכי שינוי של רפרטוארים גופניים? בקורס ייבחנו שאלות אלה ואחרות באמצעות דיון בעבודות תיאורטיות ואמפיריות המתמקדות בגוף, או מספקות כלים לניתוח תהליכי עיצוב, שינוי והנחלה של רפרטוארים גופניים.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

בינוי אומה ולשון הלאום: הפצת העברית בתקופת המנדט‏ (06694110)

סמינר

פרופ` זהר שביט

תיאור הקורס:

הפרויקט המכונה "תחיית העברית", נחשב ובמידה רבה של צדק, סיפור של הצלחה טוטלית, אולי ההישג הגדול ביותר של התנועה הציונית. מתוך הכרה בהישג הזה יבקש הקורס להעמיד סימן שאלה את מידת הטוטליות של פרויקט העבריות, ולשאול באיזו מידה התגשם במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. במסגרת הקורס נבחן, על פי חומר מקורות מגוון, את הסיטואציה הלשונית ביישוב בארץ ישראל, במיוחד מאז ימי העליות הרביעית והחמישית, אך גם קודם לכן. הקורס יבחן כיצד חלק ניכר מן העולים לארץ, בני הדור הראשון, ולעיתים גם בני הדור השני, המשיכו לחיות בספירה הפרטית ובחלקים מן הספירה הציבורית בסיטואציה רב לשונית. בסיטואציה הזו שימשה אותם העברית רק לחלק מצורכי חייהם. בנוסף, גם כאשר ידעו הילדים עברית, התנהלו חייהם לא אחת באינטראקציה רב לשונית.

הנתונים על ממדי ידיעת העברית, על אופן הידיעה שלה ונסיבות השימוש בה אינם זמינים וגלויים כמו חומר המקורות העשיר על תחיית העברית. לכן יתבסס הדיון בקורס על נתונים ועדויות ממקורות שונים: יומנים, זיכרונות, מכתבי אזרחים לרשויות, סיפורי אנקדוטות, תפריטים של מסעדות, סטטיסטיקות שונות, נתונים על שאילת ספרים בספריות, ניירות עמדה, נתונים על יבוא ספרים לארץ, משאלים ושאלונים, מודעות בעיתונים, סקרים ומאמרים שונים בעיתונות.

חובות התלמידים:
• קריאה שוטפת של מחקרים וניתוח של מקורות ראשוניים
• הצגת מאמר מחקרי
• הכנת מחקר שדה על פי חומר מקורות (עיתונות, ספרי זיכרונות, ראיונות ארכיונים של עירית תל אביב-יפו, ראשון לציון, וכדומה)

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

תרבות הפנאי של ילדים‏ (06694111)

סמינר

ד"ר יעל דר

תיאור הסמינריון:
במסגרת הקורס נתחקה אחר תפישות שונות של המושג "פנאי" ו"תרבות פנאי", כפי שהתבססו בחברה המערבית במאה העשרים. הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים. תחילה נאתר מהו פנאי של ילדים? ננסה להבין מי מגדיר את הפנאי הזה, מי מעצב אותו, מי מעריך וממדר אותו, מי צורך אותו ומי מרוויח ממנו? סוגיות אלה ייבחנו בהיבט היסטורי ומגדרי.
הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים שמוכתבת ומיוצרת על ידי מבוגרים: החינוך המשלים על כל גווניו (טיולים מאורגנים, חוגים, תנועות נוער, התארגנויות ספורטיביות, פעילות התנדבותיות וכו'), ספרות ועיתונות לילדים, טלוויזיה לילדים, משחקים, תיאטרון, קולנוע, וצרכנות של ילדים. לקראת סוף הקורס נעסוק בפנאי שבו שליטת המבוגרים קטנה יותר, המתחזק בתרבות הילד בעשור האחרון: טלוויזיה בכבלים, מחשב, אינטרנט וטלפונים סלולריים.
התלמידים יתמקדו במחקריהם במקרי מבחן שונים מתחום זה. באמצעות הדיון הכיתתי בשלבי המחקרים הראשונים, יוצג פסיפס של תרבות הפנאי של ילדים בישראל המוכתבת על ידי מבוגרים, ותוצג תמונה של מניעיה התרבותיים.

דרישות הקורס
נוכחות חובה
קריאה שוטפת של מאמרים
הגשת שתי מטלות כתובות במהלך הסמסטר
הצגת שאלות המחקר והיפותזות עיקריות בכתה
כתיבת עבודת מחקר (סמינריון או פרו"ס)


דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

מדור לדור: הבניית תודעת אקטואליה וסדר יום ציבורי בקרב ילדים בישראל‏ (06696100)

סמינר

ד"ר יעל דר

מדור לדור: הבניית תודעת אקטואליה וסדר יום ציבורי בקרב ילדים בישראל
From Generation to Generation: Constructing a Public Agenda for Israeli Children

הסמינריון יבדוק את האופן שבו בחרו מבוגרים לסמן ולהסביר בעבור הילדים עניינים ושאלות מרכזיים שעמדו על סדר היום הציבורי בתקופת היישוב המאוחר ובמדינת ישראל. באמצעות בחינת ערוצי השיח הבין-דורי המרכזיים (עיתונות ילדים, ספרות ילדים, רדיו, ובעשורים האחרונים טלוויזיה ואינטרנט) יברר הסמינריון כיצד סימנו המבוגרים בעבור הילדים את "אירועי השעה" ואת סדר היום הציבורי, ואיזה תפקיד הם הועידו בהם לבני הדור הצעיר.

לקורס יהיה מבנה היסטורי. בין היתר הוא יעסוק בסוגיית הנחלת תודעת השואה לילדים עוד בעת התרחשותה ובשינויים בנרטיב השואה ובזיכרון השואה, כפי שסופרו לילדים, במהלך ששת העשורים שחלפו מאז.

במעקב אחר עיתונות הילדים בתקופת מלחמת העצמאות, ואחר טקסטים מרכזיים אחרים שראו אור באותה העת נחלץ את התפקיד שיועד לילדים ולנוער במהלך המלחמה, ונבחן כיצד סומן והוסבר לילדים, בעת המלחמה ובסמוך לה, הסכסוך הישראלי-ערבי. בהמשך נדון בתמורות בזיכרון מלחמת העצמאות ובנרטיב הסכסוך, כפי שסופר לילדים במהלך השנים בערוצי השיח השונים.

כן נבחן את סוגיית ההגירה, כפי שהוצגה לילדים, החל בעלייה הגדולה של סוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים, וכלה בימים אלה, ואת סוגיית ה"לינה המשותפת" בקיבוצים, החל בשנות הארבעים ועד "משבר הקיבוצים" בעשורים האחרונים.

התלמידים יתמקדו במחקריהם במקרי מבחן שונים מתחום זה של פעולה מכוונת ליצירת ראיית עולם משותפת של "סדר יום ציבורי" והבניית זיכרון קיבוצי בקרב בני הדור הצעיר. באמצעות הדיון הכיתתי בשלבי המחקרים הראשונים, תיבחן השאלה, כיצד משתלב השיח הבין דורי בשיח הציבורי, ויובהר מקומם של יחסי הדורות בסוגיות מרכזיות שעל סדר היום של החברה הישראלית.

דרישות הקורס:
-נוכחות חובה
-קריאה שוטפת של מאמרים
-הצגת רפראט בכתה
-כתיבת עבודה מחקר (רפראט או סמינריון)

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

תרגום ואידאולוגיה‏ (06807013)

סמינר

ד"ר ניצה בן ארי

מטרת הקורס היא לבדוק כיצד תרגום, ממש ככתיבה יוצרת, יכול לשמש כלי להעברת מסרים גלויים וסמויים.
הקורס יציג ויחקור סוגים שונים של התערבות מניפולטיבית בתרגום, החל משינויים קלים ועד לצנזורה.
מבנה הקורס:
הקורס יכלול מספר שיעורים בסיסיים, ולאחריהם יתבקשו הסטודנטים לבחור תחום מחקר ולחקור אותו.
מטלות:
במהלך הקורס, כל סטודנט יציג עבודת מחקר. בסוף הסמסטר תוגש טיוטה ראשונה של העבודה (רפרט או עבודה סמינריונית, לפי הצורך) לאישור. כחודשיים לאחר מכן יוגש הנוסח הסופי. תיתכן עבודה בזוגות. העבודות ייבחרו מתוך רשימת נושאים שתוצג בכיתה. הסטודנטים מוזמנים להציע נושאים.
לדוגמה:
לפי נושאים: מניפולציות אידאולוגיות בתחום דת או אמונה, בתחום המוסר, בתחום הפוליטי.
לפי מערכות: ספרות ילדים, ספרות נוער, ספרות מבוגרים.
לפי ז'אנרים או מגעים בין ז'אנרים: מדע בדיוני, ספרות וקולנוע, רומנים היסטוריים, ספרות עיון, פסיכולוגיה, פילוסופיה.
לפי תקופות: הבדלי גישה בתרגום לעברית בתקופת הקמת המדינה והיום.
לפי ספרויות מקור: סלקטיביות בבחירת תרבות שראוי לתרגם ממנה.
לפי בתי הוצאה: גישות אידאולוגיות והבדלי מדיניות.
הנוכחות בשיעורים חובה

Translation & Ideology
The purpose of this course is to examine how translation, just like original writing, can become a vehicle for transmission of ideological messages, more often than not subversive. The course will inquire into cases of manipulative interference in translation, from subtle changes to outright censorship.
After a few introductory lessons, students will be required to present their own research into the matter. The final task will be a written form of their research.
Attendance is compulsory.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

שונות לשונית ושונות תרבותית‏ (06903352)

סמינר ב"א / מ"א

פרופ` שלמה יזרעאל


השכלה‏, ‬מוצא עדתי‏, ‬גיל‏, ‬מין‏, ‬השתייכות חברתית‏, ‬מקום מגורים‏ - ‬מאפיינים אלה ורבים אחרים מעצבים את לשונו של אדם‏. ‬אנו משתמשים בלשון אחרת כשאנו מדברים אל אנשים קרובים מזו שאנו מדברים בה אל זרים‏, ‬בדברנו על נושאים אישיים או לא אישיים‏, ‬בדברנו בפני קהל או בדברנו בטלפון‏, ‬כשאנחנו מספרים על חוויה שעברנו או כשאנחנו משוחחים על פוליטיקה‏. ‬נבדוק את השונוּת הלשונית על גווניה המרובים ונראה כיצד התרבות‏ - ‬על פניה השונים‏ - ‬משתקפת בה‏. ‬

Linguistic Variation and Cultural Variation
Prof. Shlomo Izre'el
Graduate seminar. Education, ethnic origin, age, sex, social attribution, geographic location – these and many other characteristics affect language. When we speak with family members we speak differently than we speak to strangers; we use yet a different language when we speak to a large audience or when we speak over the phone; our language differs when we speak about personal vs. non-personal topics, when we tell a story or when we talk politics. We will try to examine linguistic and social variability, and see how culture affects linguistic behavior.

דרישות קדם:

הערות:

בחינות

  • תאריך הגשת העבודה לסיום הקורס מפורסם בלוח הבחינות של החוג.
    בקורסים בהם לא פורסם תאריך , יש להתעדכן במזכירות החוג

עמוד זה מתוחזק על ידי צוות המחשוב This page is maintained by Humanities WebMaster הצהרה Disclaimer