ידיעון תש"ע

קישוט
 

שימו לב: לוח הבחינות יפורסם בתחילת חודש ספטמבר.

מבנה החוג

בחוג שבע מגמות, ותכנית הלימודים מושתתת על חלוקה זו. ואלו הן שבע המגמות:

  1. הלשון העברית
  2. בלשנות שמית
  3. מקרא
  4. תלמוד וספרות העת העתיקה
  5. קבלה וחסידות
  6. פילוסופיה יהודית
  7. המגמה הבין-תחומית    

  להלן פירוט תחומי הידע בשבע המגמות:

  1. הלשון העברית -  המגמה שואפת להקנות לתלמידים ידיעה במבנה הלשון העברית על פי גילוייה וסגנונותיה לתקופותיהם ולהציג בפניהם את בעיות מחקרה ואת הישגיו. הלימודים מיוסדים על השיטה ההשוואתית הכורכת את הכרת הלשונות השמיות הקרובות עם עיון בהתפתחותה של העברית לדורותיה, ועם זאת נתונה הדעת אל מחקר הבלשנות בן-ימינו.
    תחומי העיון העיקריים במגמה הם הלשון העברית לתקופותיה, קשריה עם הלשונות השמיות האחרות, לשון המקרא ולשון ימי הבית השני, הלשון בימי הביניים, מדע הלשון ותולדותיו, תחיית הלשון והלשון העברית בת-זמננו, לשון הספרות החדשה, תחביר הלשון לדורותיה, סמנטיקה, חקר המטפורה, חקר השיח ועוד.
  2. בלשנות שמית -  במגמה לבלשנות שמית ירכשו התלמידים ידיעה בסיסית בלשונות שמיות חיות ועתיקות ובעקרונות הכלליים של הבלשנות המודרנית, כדי שיוכשרו לעסוק בשפות שמיות מתוך גישה בלשנית. המגמה מציעה קורסים תיאורטיים להכרת יסודות הבלשנות השמית (פונולוגיה, מורפולוגיה ותחביר), מבססת מתודולוגיה להשוואה בין הלשונות השמיות השונות, ומניחה יסודות למחקר לשונות עתיקות ומדוברות. הלשונות הנלמדות מייצגות את תת-המשפחות של הענף השמי: הלשונות השמיות הצפון-מערביות (כנענית עתיקה [לשון מכתבי אל-עמארנה]; כתובות כנעניות; פניקית, אוגריתית, ארמית עתיקה (בשיתוף עם המגמה ללשון העברית),ארמית מאוחרת  [בדגש על הארמית החדשה]); לשונות אתיופיות (געז ואמהרית); ערבית (בשיתוף עם החוג ללימודי ערבית ואסלאם); אכדית (בשיתוף עם החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום).
  3. מקרא - המגמה  שואפת להקנות לתלמידים כלים בסיסיים בחקר המקרא וידיעה כוללת ברבדיה הרבים של הספרות המקראית, כמתבקש ממעמדו של המקרא כספר תשתית בתרבות היהודית, הישראלית והמערבית. הלימודים מיוסדים על הקניית הבנה עשירה ורבת-פנים של המקרא כ"ספר הספרים" בתחומי המחשבה, הדת, הספרות והאמנות, ועל הקניית כלי ניתוח של המקרא על בסיס הגישות והשיטות המשמשות בחקר המקרא לדורותיו, וכן על בסיס  דרכי מחקר שפותחו בתחומים השונים של מדעי הרוח. המגמה מציעה קורסים המתמקדים בפן הטקסטואלי וכן קורסים כלליים בתחומים אלה: מחשבת המקרא (אמונות ודעות); דרכי העיצוב של הסיפורת ושל השירה במקרא;  חקר המקרא המודרני; ההקשר ההיסטורי-תרבותי שבו התהוותה ספרות המקרא, בייחוד המזרח הקדום; המקרא כתרבות (מגדר ופוסט-מודרניזם); פרשנות המקרא (פרשנות פנים-מקראית, מגילות מדבר יהודה והספרות החיצונית, תרגום השבעים, פרשנות ימי הביניים, פרשנות המקרא בארצות האסלאם). לימודי התואר הראשון של המגמה מייחסים חשיבות מיוחדת למפגש עם ריבוי הפנים של הספרות המקראית. מטרת הלימודים היא להעניק בסיס ידע ראשוני אשר יאפשר לתלמידיה לעסוק במקרא וללמדו כטקסט מרתק, ייחודי בעושרו, המהווה יסוד לתרבות היהודית והישראלית. לימודי התואר הראשון מקנים לתלמידים את הבסיס הראוי להמשך הלימודים לתארים מתקדמים בהיבטים ספציפיים של חקר המקרא, ספרותו ופרשנותו, תוך בחירת כיווני התמחות לפי נטיית לבם.
  4. תלמוד וספרות העת העתיקה - במגמה זו נלמדים שני תחומים: ספרות חז"ל לרבדיה וספרות הבית השני לגווניה. תחומים אלה כוללים את ספרות התורה שבעל-פה בתקופת חז"ל (המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, ושני התלמודים: הבבלי והירושלמי), ואת ספרות החכמה היהודית, הספרות האפוקליפטית והפסידו-אפיגרפית ומגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני. המגמה מפגישה את התלמיד עם נושאי העיון המרכזיים של מרחב יצירה זה ושל התקופה שהוא משקף: היהדות והנצרות, היהדות והגנוסטיקה, הלכה ומשפט עברי, זרמים במחשבת חז"ל, התכנים העיוניים של התפילה, מיסטיקה יהודית בתקופת התלמוד והגאונים. שיטת הלימוד היא היסטורית-תרבותית-טקסטואלית: היא מדקדקת בלשון המקורות ומפרשת אותם לפי תנאי הזמן והמקום, וכן עוסקת בהתהוות המקורות, בתולדות הנוסח שלהם ובתולדות האמונות והדעות הנשקפות מהם.

  5. קבלה וחסידות - מגמה זו עוסקת בתורות הסוד היהודיות לדורותיהן: הזרמים המיסטיים ביהדות לפני עליית הקבלה; התהוות הקבלה והתפתחותה; ספר הזוהר - חיבורו והתפתחותו; קבלת צפת; צמיחת השבתאות וגלגוליה; זרמיה ושיטותיה של החסידות. מקצת מן הנושאים המרכזיים במגמה זו הם: התאוסופיה הקבלית, התפתחות המחשבה המיסטית ומשמעותה הפילוסופית-דתית, החוויה המיסטית ודרכי השגתה, הבעיות הקיומיות של האדם ודרכי התמודדותו עמן, קבלה מעשית, יסודות היסטוריוסופיים (מהותה של האומה הישראלית ומעמדה בין העמים), שאלת הרע, הנפש וגלגוליה, שאלות מגדריות בספרות הסוד היהודית ועוד. כן עוסקת מגמה זו בקריאה ספרותית של הטקסטים הנדונים וביחסי הגומלין התרבותיים בין תורות הסוד היהודיות לבין זרמים אחרים ביהדות ומחוץ לה (פילוסופיה, גנוסטיקה, נצרות ואסלאם). המתמחים במגמה זו זכאים לתואר בפילוסופיה יהודית. 
  6. פילוסופיה יהודית - מגמה זו עוסקת בהוגים היהודיים הגדולים בימי הביניים (כגון שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, הרמב"ם, חסדאי קרשקש ויצחק אברבנאל) ובעת החדשה (כגון שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק, הס, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר, א"ד גורדון והרב קוק). במסגרת מגמה זו נלמדים נושאים מרכזיים בפילוסופיה היהודית: העימות בין דת לפילוסופיה, היחס בין פילוסופיה לבין מיסטיקה ובין פילוסופיה לבין שירה, בריאת העולם, הנס, הנבואה, בחירה חופשית, ההשגחה, תורת האדם, אתיקה ופוליטיקה. כן נלמדת שיטתו של שפינוזה כמעבר מן הפילוסופיה של ימי הביניים לפילוסופיה של הזמן החדש. תשומת לב מיוחדת ניתנת גם למחשבה היהודית בזמננו - תורותיהם של א"י השל, של א' פקנהיים, של מ' קפלן, של הרב סולובייצ'יק ושל ישעיהו ליבוביץ, וכן ליחס בין זרמי המחשבה היהודית בזמננו לבין המחשבה הציונית והסוציאליסטית.
  7. המגמה הבין-תחומית -  מגמת לימוד חדשה זו נפתחה בשנה"ל תשס"ח. מטרתה להציג  בפני התלמידים מגוון של נושאים ובעיות יסוד בתרבות היהודית, העברית והישראלית בעבר ובהווה מנקודות מבט שונות ומתוך גישות מחקר שונות. התכנית מציעה גישה חדשה, המשלבת בין תחומי מחקר והיבטים שונים של לימודי היהדות ושל מרחב התרבות העברית. המתמחים במגמה זו זכאים לתואר בפילוסופיה יהודית.  הלימודים במגמה הבין-תחומית מורכבים משלושה הקבצים. לפירוט ההקבצים ראו להלן (סעיף ט', תכנית הלימודים במגמה הבין-תחומית).

עמוד זה מתוחזק על ידי צוות המחשוב This page is maintained by Humanities WebMaster הצהרה Disclaimer