היחידה למחקר התרבות לשנת תשס"ט

”פרוגרס” ו”אבולוציה” הן שתי הנחות-על מרכזיות בתרבות המאה ה19 ומיוצגות האחת בשיח על החברתי, האחרת בשיח על הטבע החי. במהלך המאה שני מיני השיח משפיעים ומושפעים הדדית ונשזרים זה בזה . הסמינר ידון בשזירה זו בהקשר תהליכי התיעוש, התגבשות מוסדותיה של מדינת הלאום הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות וכינונם של שדות שיח ופרקטיקות חברתיות חדשים.

קבלת קרדיט:
עבודה
רפרט או סמינריונית

'Progress' and 'Evolution' in the nineteenth century.
Both "Progress' and "Evolution" had served as principal underlying suppositions of 19th century culture, and were initially represented the first in the discourse on the social and the latter in the discourse on living nature. Throughout the 19th century these two discourses had interacted and mutually influenced one another. The seminar will discuss these webs of influence and interaction, the constitution of new social practices and discourses, within the context of processes of industrialisaion, the crystallysation of the 'nation state' and its centralising institutions and colonial enterprises.

סילבוס:
בסמינר נדון בנסיונו של דורקהיים לכונן סוציולוגיה מדעית בצרפת בשלהי המאה התשע עשרה כמקרה מבחן למקומם של מודלים מדעיים בכינונה של דיסציפלינה חדשה במדעי החברה , וכתאור של מאבק בשדה התרבות ברפובליקה השלישית בצרפת במפנה המאה.

קבלת קרדיט:
/ עבודה - רפרט או סמינרניונית

Emile Durkheim: constituting scientific sociology and images of science in the Third Republic, France.

The seminar will focus on Durkheim's attempt to constitute "scientific sociology" in France at the end of the 19th century. The seminar will discuss it as a case study for the role of images of science in the founding and establishment of new disciplines in the social sciences, as well as a combat within the cultural field of the Third Republic at the turn of the century

מבוא למחקר התרבות שו"ת פרופ' איתמר אבן-זהר הקורס מציג מפה כללית של המקצוע: הוא מנסה לברר את השאלות המרכזיות ואת אפשרויות המחקר. תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.

"מבוא למחקר התרבות – מסורות ובעיות; סמינריון מ.א." – סמינריון חובה, סמסטר ב', 4 ש"ס פרופ'רקפת סלע-שפי הסמינריון נועד להציג בפני תלמידי מחקר התרבות כמה כיווני מחקר בסיסיים במחקר התרבות, ולדון בחלותם וביעילותם באופן משווה, בזיקה לשאלות כלליות על טיבן של תיאוריה ומחקר, וההבחנה בין גישות פרשניות לבין מחקר של התרבות כארגון פעולה. המחקרים שידונו בסמינר מקיפים שאלות סמיוטיות, חברתיות והיסטוריות, ומציעים דרכי עבודה מגוונות, בנושאים ובהקשרים התיאורטיים האלה: תהליכים תרבותיים ארוכי טווח; שדות תרבות וסוכנים ספציפיים; האדם בתרבות: האביטוס ואסטרטגיות של ייצור זהות; היררכיה וגבולות תרבותיים; ייצור והפצה של רפרטוארים תרבותיים; חידוש ושמרנות, אימוץ או דחיה במעברים בין תרבויות; תרבות מקומית ותרבות גלובאלית. על התלמידים לקרוא חומר ולהכינו לדיון בכיתה, להכין 1–2 סיכומי שיעורים, להציג רפרט, ולהגיש בחינת-בית מסכמת.

קריאת טקסטים במחקר התרבות ד"ר דפנה הירש התרגיל יוקדש לרכישת מושגי יסוד תיאורטיים במחקר התרבות: סטרוקטורליזם וביקורת הסטרוקטורליזם, סמיוטיקה, רפרטואר ודגם, שדה והביטוס, אידיאולוגיה והגמוניה ועוד. מטרת הקורס היא לספק לתלמידים את היסודות המושגיים והתיאורטיים כהכנה לקורסים המתקדמים בתכנית וכבסיס לעבודת המחקר העתידית.

היחידה למחקר התרבות, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב טקסטים בסמיוטיקה של התרבות סמסטר א', תשס"ז, ב' 14:00-10:00 פרופ' זהר שביט הקורס מנתח את הארגון והמבנה של מכלול הפעילויות האנושיות ותוצריהן כמוצרים סמיוטיים – כלומר מכלולים שארגונם והמבנה שלהם תלויים במודלים וברפרטוארים של תרבות\יות של חברה\ות מסוימת\ות בזמן נתון. הדיון יתנהל באמצעות קריאה במבחר מאמרים. לאחר קריאת מאמרים שעניינם מושגי המפתח של הסמיוטיקה של התרבות, ייקראו בקורס מאמרים העוסקים באספקטים שונים של חיי הפרט בחברה: הרגלי אכילה, גידול ילדים, פנאי, תקשורת, צריכה, אהבה, חתונה, מין, מוות, ארגון הבית וארגון הזמן.

המקרים של פרויד

סמינר זה יוקדש לקריאה אינטנסיבית במקרים החשובים של פרויד: המקרה של דורה, "איש הזאבים", "איש העכברים", "הנס הקטן" והמקרה של הגנרל שרבר. דרך חקירה של כל אחד מן המקרים הצליח פרויד להבנות את היסודות של המבנים הנפשיים השונים: מן המבנה ההיסטרי דרך הפרברסיה, האובססיה ועד הפסיכוזה. בסמינר נעקוב אחר המקרים האלה בכתביו של פרויד וכן נתבונן בקריאות מאוחרות יותר של המקרים של פרויד, במיוחד קריאות שמציע ז'אק לאקאן. זאת מתוך כוונה לחשוף את ההשלכות הפילוסופיות שניתן לגזור ממקרים אלה לגבי תפיסת הסובייקטיביות.
הנושאים בהם נעסוק סביב המקרים הם: מהו "סיפור" של מקרה? באיזה מובן המקרה מייצג או מכונן סובייקט? מהי התכלית של התהליך האנליטי על פי המקרים האלה, או למה מכוון התהליך האנליטי? מה היחס בין השיח שמתנהל בין המטפל והמטופל, בין הפרשנויות של המטפל, לבין "האמת" של הסובייקט? האם ל"מקרה" יסודות אוניברסאליים או פרטיקולריים? האם סימפטום הוא המצאה אנליטית או "ישות" קודמת לאנליזה?
הנוכחות בפגישות הסמינר והשתתפות פעילה בו הן חובה ומהוות 25% מן הציון בסמינר.

Freud’s Cases
In this seminar we will read Freud’s main cases: the case of Dora, of “the Wolf man”, of “the Rat man”, “Little Hans” and “Schreber”. Through the analysis of these cases Freud constructed his idea of psychic structures: from hysteria and obsession through perversion to psychosis. In this seminar we will follow Freud’s cases and study also their later interpretations, especially those given by Jacques Lacan. Through this analysis the philosophical implications to be drawn from the cases regarding the conception of subjectivity will be disclosed.
The topics to be dealt with in this seminar are: what is the “story” of a case? In what sense does the case represent or constitute a subject? What is the purpose of the analytic process following these cases? How does the analytic discourse relate to the analyst’s interpretations and to the “truth” of the subject? Is the case universal or particular? Is the symptom an analytic invention or a pre-given entity?

אנשים מדברים על חיי היומיום" – סמינריון, סמסטר א', 4 ש"ס פרופ' רקפת סלע-שפי מחקר הדיבור האותנטי (ולא הטקסט הכתוב) בהקשרים היומיומיים הוא תחום המתפתח מאד בעשורים האחרונים במסגרת שדה המחקר הרחב של 'ניתוח השיח' בכלל. בהנחה שהדיבור הוא פעולה ככל פעולה אנושית אחרת, הסמינר יתמקד בשאלות של הבנית הזהות, הצגת העצמי וסימון עמדות ויחסים חברתיים באמצעות הדיבור. נקרא ספרות מחקרית ונעסוק בניתוח הקלטות של דיבור, הן מההיבט התוכני של הבנית דגמי העולם על ידי הדיבור, והן מההיבט המבני של אסטרטגיות הדוברים בהקשר של האינטראקציה וניהול הרושם. נעסוק גם בבעיות בסיסיות של הכנת חומר המחקר: ראיונות, הקלטות ותמלול. חובות התלמידים: השתתפות פעילה בדיוני הסמינר, קריאת חומר מחקרי, והצגת רפרט על בסיס דוגמאות הקלטה שיכינו במהלך הקורס .

בריאות, היגיינה ו'האדם החדש' הציוני
סמינר
ד"ר דפנה הירש
ה"היגיינה" מזוהה היום בעיקר עם ניקיון. אבל בעשורים הראשונים של המאה העשרים היתה ההיגיינה תחום הרבה יותר רחב של ידע, פרקטיקות וטכנולוגיות. היא היתה תורה מעשית שסיפקה הנחיות לניהול "בריא" ו"נכון" של החיים, בהתבסס על מחקר מדעי אמפירי ועקרונות "רציונליים". כמעט לא היו תחומים שנתפסו כבלתי-מתאימים להסדרה היגיינית. לפיכך, הרפרטואר ההיגייני הכיל דגמי רחצה ושינה, אכילה, לבוש וארגון הזמן, ורבים נוספים.
כמו בארצות רבות נוספות, ובעיקר בעקבות היוזמות החדשות באירופה ובארצות הברית, התקיימה בישוב היהודי בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים פעילות נרחבת לחינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה. פעילות זו הייתה חלק מתהליך רחב יותר של בניית החברה והתרבות היהודית בארץ, והיא הוצגה במונחים של עיצוב "אדם חדש" . ואמנם, הנחלתה של ההיגיינה הייתה כרוכה לא רק בהפצתם של דגמי התנהגות; היא הייתה חלק מתהליך ה"מדיקליזציה של החיים" – תהליך שהשתתף בעיצובם של אנשים, מערכות יחסים ומבנים חברתיים.
בסמינר ננתח הן את השיח ההיגייני העברי ואת מקורות ההשפעה שלו, והן שאלות הקשורות לפעילות המעשית שהתקיימה בישוב לשם חינוך הציבור לבריאות ולהיגיינה: מי היו סוכניה וכיצד תיווכו את הדגמים הרפואיים לקהלי יעד שונים? אילו ייצוגים של העולם החברתי ושל קבוצות חברתיות ספציפיות הופצו במסגרתה? מה הייתה דמותו של "האדם ההיגייני"? ועוד.

שם הסמינריון: בין ספרות ואינדוקטרינציה: ספרות הילדים הפועלית בארץ ישראל, 1930-1939
Between Literature and Indoctrination: The Hebrew Labor Movement's Impact on Children's Literature in Palestine, 1930-1939
ד"ר יעל דר
2 ש"ס, סמסטר ב, תשס"ט

תיאור הסמינריון:
בתחילת הדיון נעסוק בשאלות כלליות באשר לקשרים בין אידיאולוגיה וספרות בכלל ובספרות הילדים בפרט ונדון בשימוש בילדים במאבקים אידיאולוגיים ובתהליכי בניית אומה.
אחר כך נעסוק במעורבות הישירה של תנועת הפועלים הארץ-ישראלית בכתיבה הספרותית לילדים, כחלק מהתגייסותה לפרויקט הבניית תרבות הילד בשנות השלושים של המאה העשרים. נתחיל את הדיון ב-1930 – לאחר הקמת מפא"י והכשרת הקרקע למאבקה על עמדות המפתח ביישוב ובתנועה הציונית. נסיימו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1939.
בסמינר יבחנו התלמידים אכסניות מו"ליות שונות זו מזו באופי הקריאה שהכתיבו, ולכן בעלות פוטנציאל ספרותי ופוטנציאל השפעה ושכנוע שונים. בבחינת מקרי מבחן מקבוצות טקסטים אלה, שלקחו על עצמם במוצהר ובמתכוון לחנך ולהכתיב דרך פוליטית-לאומית בתקופה של פעילות מואצת של הבניית תרבות, יחולצו האידיאולוגיות שדור האבות הפועלי הועיד לבניו ופרקטיקות השכנוע שנקט בהן. במקביל תיבחן השאלה, מהו מקומה של "הספרות לשמה" בטקסטים מגויסים אלה, וכיצד הושמע בה גם הקול ה"לא מגויס" במוצהר.

דרישות הסמינריון:
נוכחות חובה
קריאה שוטפת של מאמרים וטקסטים ראשוניים
הצגת שאלות המחקר והיפותזות עיקריות בכתה
כתיבת עבודת מחקר (סמינריון או פרו"ס)

היחידה למחקר התרבות
הפקולטה למדעי הרוח
פרופ' זהר שביט

מה דיברו העברים
סמינריון, סמסטר ב, תשס"ט, יום ג 12:00-10:00

תיאור הקורס:

הפרויקט המכונה "תחיית העברית", נחשב ובמידה רבה של צדק, סיפור של הצלחה טוטלית, אולי ההישג הגדול ביותר של התנועה הציונית. מתוך הכרה בהישג הזה יבקש הקורס להעמיד סימן שאלה את מידת הטוטליות של פרויקט העבריות, ולשאול באיזו מידה התגשם במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. במסגרת הקורס נבחן, על פי חומר מקורות מגוון, את הסיטואציה הלשונית ביישוב בארץ ישראל, במיוחד מאז ימי העליות הרביעית והחמישית, אך גם קודם לכן. הקורס יבחן כיצד חלק ניכר מן העולים לארץ, בני הדור הראשון, ולעיתים גם בני הדור השני, המשיכו לחיות בספירה הפרטית ובחלקים מן הספירה הציבורית בסיטואציה רב לשונית. בסיטואציה הזו שימשה אותם העברית רק לחלק מצורכי חייהם. בנוסף, גם כאשר ידעו הילדים עברית, התנהלו חייהם לא אחת באינטראקציה רב לשונית.

הנתונים על ממדי ידיעת העברית, על אופן הידיעה שלה ונסיבות השימוש בה אינם זמינים וגלויים כמו חומר המקורות העשיר על תחיית העברית. לכן יתבסס הדיון בקורס על נתונים ועדויות ממקורות שונים: יומנים, זיכרונות, מכתבי אזרחים לרשויות, סיפורי אנקדוטות, תפריטים של מסעדות, סטטיסטיקות שונות, נתונים על שאילת ספרים בספריות, ניירות עמדה, נתונים על יבוא ספרים לארץ, משאלים ושאלונים, מודעות בעיתונים, סקרים ומאמרים שונים בעיתונות.

חובות התלמידים:
• קריאה שוטפת של מחקרים וניתוח של מקורות ראשוניים
• הצגת מאמר מחקרי
• הכנת מחקר שדה על פי חומר מקורות (עיתונות, ספרי זיכרונות, ראיונות ארכיונים של עירית תל אביב-יפו, ראשון לציון, וכדומה)

שם הסמינריון: תרבות הפנאי של ילדים
Children's Leisure
שם המרצה: ד"ר יעל דר
סמסטר ב, תשס"ט
4 ש"ס

תיאור הסמינריון:
במסגרת הקורס נתחקה אחר תפישות שונות של המושג "פנאי" ו"תרבות פנאי", כפי שהתבססו בחברה המערבית במאה העשרים. הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים. תחילה נאתר מהו פנאי של ילדים? ננסה להבין מי מגדיר את הפנאי הזה, מי מעצב אותו, מי מעריך וממדר אותו, מי צורך אותו ומי מרוויח ממנו? סוגיות אלה ייבחנו בהיבט היסטורי ומגדרי.
הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים שמוכתבת ומיוצרת על ידי מבוגרים: החינוך המשלים על כל גווניו (טיולים מאורגנים, חוגים, תנועות נוער, התארגנויות ספורטיביות, פעילות התנדבותיות וכו'), ספרות ועיתונות לילדים, טלוויזיה לילדים, משחקים, תיאטרון, קולנוע, וצרכנות של ילדים. לקראת סוף הקורס נעסוק בפנאי שבו שליטת המבוגרים קטנה יותר, המתחזק בתרבות הילד בעשור האחרון: טלוויזיה בכבלים, מחשב, אינטרנט וטלפונים סלולריים.
התלמידים יתמקדו במחקריהם במקרי מבחן שונים מתחום זה. באמצעות הדיון הכיתתי בשלבי המחקרים הראשונים, יוצג פסיפס של תרבות הפנאי של ילדים בישראל המוכתבת על ידי מבוגרים, ותוצג תמונה של מניעיה התרבותיים.

דרישות הקורס
נוכחות חובה
קריאה שוטפת של מאמרים
הגשת שתי מטלות כתובות במהלך הסמסטר
הצגת שאלות המחקר והיפותזות עיקריות בכתה
כתיבת עבודת מחקר (סמינריון או פרו"ס)

הסמינר יעסוק ביצירתה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנים 1882 – 1948 – במצע האידיאולוגי שלה, במוסדות התרבות, בתוצר הספרותי והאומנותי, ובמערכת הנורמטיבית החדשה – תוך נסיון להבחין בין מה שהוגדר כ"תרבות עברית" ומה שהיה "תרבות בעברית".