יחידה 2: t למדגמים בלתי-תלויים  >>  2.3: סיכום t לשני מדגמים, רווח בר סמך ועוצמה

סיכום מבחן  t להשוואת 2 ממוצעים

מתי עדיף להשתמש במבחן t למדגמים תלויים ומתי לבלתי-תלויים?

כאשר אנו עובדים עם מדגמים תלויים, אנו מקטינים באופן משמעותי את השונות שבתוך הקבוצות, דבר אשר מעלה את עוצמת המבחן. הקטנת השונות (לטובה) היא הרבה יותר משמעותית מאשר הקטנת ד"ח (לרעה).

אם אנו עובדים עם מדגמים מזווגים, קריטריון הזיווג חייב להיות קשור למשתנה התלוי. אם הזיווג אינו "נכון" אנו רק נפסיד דרגות חופש ללא הקטנת השונות שבתוך הקבוצות, דבר אשר יגרום לירידת עוצמת המבחן.

מידת הקשר שבין הקריטריון לבין המשתנה התלוי תקבע באיזה מבחן נכון להשתמש.

לדוגמא, במחקר הבודק הבדלי זיכרון בין חולי פרקינסון לנבדקים בריאים.

·         דוגמא לזיווג נכון: זיווג לפי גיל, השכלה ומין.

·         דוגמא לזיווג לא נכון: זיווג הנבדקים לפי צבע עיניים (מה הקשר בין זיכרון לצבע עיניים?)

רווח בר-סמך ועוצמה

חישובי רווח בר-סמך ועוצמה הינם עקרונות בסיסיים הדומים בצורתם בכל המבחנים הסטטיסטיים ובמבחני t לשני מדגמים, זהים לחלוטין לאלו שלמדנו עבור מבחן t למדגם בודד. יש לשים לב להשתמש באומדן לסטיית התקן באוכלוסיה ובדרגות החופש המתאימות לכל מקרה.

דוגמא לרווח בר-סמך (מתבססת על נתוני הדוגמא הקודמת):

ברמת בטחון של 95% מהו ההבדל באוכלוסייה בין חשבון הטלפון החודשי של גברים ונשים?

פתרון:

מצאנו שלא ניתן להניח שוויון שונויות.

► חזור                    המשך ◄