|
הבניית ה"בלתי-נמנע" בפרוייקטים גדולים:
המקרה של כביש חוצה-ישראל
ד"ר יעקב גארב
טרם שיוצקים את האספלט בכביש חדש, במיוחד כביש גדול ומרכזי כמו כביש חוצה-ישראל, חייבים
קודם כל "לצקת" אותו בתודעתו של הציבור, להציג אותו כמובן מאליו, כבלתי נמנע. יוזמי הפרוייקט
צריכים להביא לכך שמרעיון אפשרי אחד בין רעיונות אחרים, יהפוך הפרוייקט שלהם לרעיון היחיד הבא
בחשבון. עליו לכבוש כליל את מרחב האפשרויות. ואכן במקרה של כביש חוצה-ישראל תחושת הבלתי
נמנעות שהצליחו ליצור יוזמי הפרוייקט היא אחד מהישגיהם הבולטים, בעוד ערעור תחושה זו היה יעד
מרכזי של המתנגדים.
בהרצאה זו, אני סוקר את האמצעים הרטוריים אשר שימשו את תומכי פרויקט כביש חוצה ישראל
כדי לבסס את תחושת הפרויקט כבלתי נמנע בקרב הציבור הרחב ובקרב מקבלי ההחלטות. אלה כללו:
1) הגדרת הבעיה בצורה כזאת המצביעה בצורה חד משמעית על הפרויקט המוצע כפתרון.
2) שכתוב ההיסטוריה של הפרויקט כאילו מדובר בהתפתחות טבעית של תוכנית עתיקת-ימים הצוברת תנופה.
3) מאמץ אינטנסיבי להגביל את הדיון לנושאים פנימיים לפרויקט ולא לעצם קיומו.
4) ניסיון "להקדים" את העתיד לתוך ההווה על ידי יצירת "עובדות בשטח", הן באופן ממשי והן
באופן סימבולי, כדי לטשטש את המצב המותנה של הפרויקט ולבלום אלטרנטיבות.
מהלכים פוליטיים ורטוריים אלה מעצבים את העבר, ההווה והעתיד במטרה לצמצם את מרחב
האפשריות לתוצאה אחת ויחידה: הפרויקט המוצע.
יצירת תחושת ה"בלתי-נמנע" אינה ייחודית למקרה של כביש חוצה ישראל ואינה מאפיינת רק
פרויקטים "רעים". היא שלב קריטי בקידום רוב הפרויקטים הגדולים, אם לא בכולם. ניתוח תהליכים
אלה מספק תובנה תיאורטית להבנת תהליכים פוליטיים ורטוריים של קידום פרויקטים, והוא גם מספק
סיוע מעשי לאלה המבקשים להעמיד בסימן שאלה את ה"בלתי-נמנעות" של פרויקטים מזיקים.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
יעקב גארב עוסק בלימודי הסביבה, תוך דגש על היבטים חברתיים ותרבותיים הקשורים בסוגיות סביבתיות.
לאחר שהשלים עבודת דוקטורט (אוניברסיטת ברקלי,1993), פנה ללימודי סוציולוגיה של המדע
והטכנולוגיה ב-MIT, וללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, במכון ללימודים מתקדמים
באוניברסיטת פרינסטון, וכן, באוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר גארב פרסם סדרת מחקרים העוסקים
בשיח הסביבתי באמריקה, וכן מחקרי מדיניות במגוון של נושאים הקשורים באיכות הסביבה בישראל ובמרכז
אירופה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בניהול הניידות כסוגייה החברתי והסביבתי. הוא מנהל את
התוכניות האירופית של המכון למדיניות תחבורה ופיתוח (ניו-יורק) ומרצה באוניברסיטה העברית.
|
