ד"ר איתן לה-פיקאר
חתן פרס נובל קתולי בבית חולים יהודי, ניו
חתן פרס נובל קתולי בבית חולים יהודי, ניו יורק מרס 1925:
מפגש בין האסתטיקה של ההתקבלות וההיסטוריה של הרפואה
במרס 1925, הוזמן הדוקטור אלקסיס קארל להרצות
בפני נאמני ביה"ח הר סיני שבניו יורק.
אלקסיס קארל (1873-1944) היה כירוג צרפתי שעבד כמעט כל ימי חייו במכון
רוקפלר למחקר רפואי שבניו יורק. ב-1912, הוא זכה בפרס נובל לרפואה או
לפיזיולוגיה בשל עבודותיו על חיבור בין כלי הדם ועל השתלת איברים וב-1931,
בפרס נורדהוף-יונג לחקר הסרטן. ב-1935, הוא פרסם את ספרו שנהיה במהרה
לרב מכר בצרפת, באצות הברית ובעולם כולו - האדם, הלא נודע. בספר זה,
סיכם קארל לקהל הרחב את הידע המדעי אודות האדם והציע פתרון ביו-פוליטי
לבעיות החברתיות שפקדו את העולם המערבי יחד עם המשבר של שנות השלושים.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, חזר קארל לצרפת וייסד שם בחסות ממשלת וישי
מכון מחקר רב-תחומי בשם "הקרן הצרפתית לחקר בעיות אנוש"; מכון
שהיה במובנים רבים התגשמות הרעיונות המוצגים בספרו. ב-1945, תחת הנהלה
חדשה, הפך מכון קארל למכון הלאומי הצרפתי למחקר דמוגרפי, ונהיה אחד מן
המכונים המובילים בתחום זה בעולם. ב-1947, במשפטי נירנברג, ציטט הרופא
האשי לשעבר של היטלר, קרל ברנט, את רעיונותיו של קארל להגנתו.
אחרי סיכום זה של קורות חייו של קארל, ברור שאירועים
אחרונים אלה מונעים מאיתנו להבין מה גרם להנהלת בית חולים יהודי מכובד
ביותר להזמין חוקר קתולי בעל דעות מפוקפקות להרצות בפני חבר נאמניה.
נשאלת, אם כן, השאלה: הכיצד לשחזר את האמירותיו של דוקטור קארל וכן את
צפיותיו של קהל שומעיו כדי להבין את מה שהיה ביניהם אז?
בעבודת הדוקטורט שלי עסקתי בפענוח הצלחת ספרו
- האדם, הלא נודע. במאמר זה, אציג ואפרש מאמר של קארל שקדם לספרו בעשר
שנים, והמכיל בתוכו את הרעיונות העיקריים של הספר. אעשה זאת בשלושה שלבים.
ראשית כל, אסכם את הארגומט של המאמר בהדגשת השאלות העולות מקריאתי בו
כיום. לאחר מכן, אציג בקצרה את השיטה שהשתמשתי בה לדוקטורט ושאשתמש בה
גם יום, ובמיוחד את מושגי המפתח של שיטה זו - קרי, התקבלות המאמר ואופקי
הצפיות של מחברו וקהל קוראיו. לבסוף אתן כמה דוגמאות של אופקי ציפיות
אלה.