|
הביקורות בעיתוני ברלין
(גרמניה, 2006):
"Der
Tagesspiegel"
22.8.2006
"כמו ה'דרווישים המסתובבים',
סחפו המוזיקאים הישראלים [את הקהל] דרך
הפרטיטורה. "לה ואלס" של ראוול – מחול על לועו
של הר הגעש. פעם מחוללים על קצות האצבעות,
ופעם רוקעים בכל הכוח:.. מעין "מכונת
"FUN
משוכללת, היוצאת מכלל שליטה וצועדת באופן
מתענג אל האבדון."
"אקסטזה ואלגנטיות - זהו
שילוב שבדרך כלל איננו מצופה ממוזיקאים
צעירים. אך תזמורת הסטודנטים של ביה"ס למוזיקה
ע"ש בוכמן-מהטה בתל-אביב (אשר נמצא בשיתוף
פעולה עם הפילהרמונית הישראלית) כבר הוכיחה
בדיברטימנטו למיתרים של בארטוק עליצות כה
שגעונית ומתריסה עד כי הקהל שיפשף את עיניו.
האם אלה עדיין סטודנטים? ואם כך, איך יישמעו
כאשר יהיו מקצוענים?"
"והיו גם המעברים העדינים,
עליהם ניצח זאב דורמן בצורה שקולה ומדוייקת:
רגע אחד טוטי דשן, ומייד לאחריו מקצבים חדים
ותווי מחאה פראיים, אשר בפרק האמצעי של
הדיברטימנטו של בארטוק פינו מקום לכרומטיקה
חיוורת ומרעידה."
"לתזמורת הזאת יש בהחלט כבר
צליל ייחודי שאין לטעות בו. טביעת אצבע
משלה..."
"...סיום מוצלח מזה לפסטיבל
של השנה קשה לתאר".
Berliner Zeitung""
22.8.2006
"התזמורת העניקה קונצרט סיום
שהוא מעבר לשכיח".
"ב"לה ואלס"... חשפה התזמורת,
בניצוחו של זאב דורמן, את המורכבות
הפסיכולוגית ואת מבני הצליל והצבע שמאחוריי
מקצבי הריקוד. הגעש, שמתוכו מתפתחת היצירה,
המשיך לרחף מעל למנגינות הריקוד: כערפל, כעשן,
ואף כרעם תותחים...וסחף את המוזיקה לתהומות".
"התזמורת הצליחה ליצור "צליל
גרמני" מבלי להתבוסס בו, ובכך יצרה בהירות
רגשית מאוזנת - דבר המעיד על תפישה צורנית
ביקורתית/מפותחת , שלא שמענו כמותה לעיתים
קרובות".
|
