השמש - מבט מכדור הארץ

אין דבר קל יותר מאשר למצוא את השמש בשמים ביום, (כמובן בתנאי שלא יורד גשם).
אבל בשום פנים ואופן אל תסתכלו אל השמש בעיניים לא מוגנות!

מדוע אנחנו רואים את השמש?

אנחנו רואים את השמש וגם את שאר הכוכבים הודות לאור שהם מפיצים.

מדוע לא כדאי להסתכל ישר אל השמש?

האם למדתם פעם על מבנה העין? העין "עובדת" בדיוק כמו עדשה מרכזת.
ועוד שאלה - האם השתמשתם פעם בזכוכית מגדלת, בכדי לצרוב עץ או נייר, על ידי קרני השמש המרוכזות?
ובכן, האם ניחשתם כבר מה יקרה לעיניים שלכם, אם תביטו בשמש?..

איפה ומתי אפשר לראות את השמש בשמים?

התנועה הנראית של השמש בשמים היא שילוב של כמה גורמים:

  • גורם ראשון ועיקרי הוא סיבוב כדור הארץ סביב צירו. דווקא הודות לסיבובו של כדור הארץ סביב צירו, כל הכוכבים בשמי הלילה, השמש והירח, נראים נעים ממזרח למערב - זוהי התנועה היומית של גרמי השמים. (אגב, השאלה "מי מסתובב סביב מי", הטרידה מאד את האנשים במשך אלפי שנים, והסיפור על השתנות תפיסת העולם היה מאוד דרמטי).
    לפרק הזמן שלוקח לכדור הארץ לעשות סיבוב אחד סביב צירו, ביחס לשמש, נתנו שם: יממה שמשית, או פשוט יממה. כלומר, זה הזמן בין צהרים לצהרים. כך, אנחנו מכוונים את השעונים לפי השמש ויודעים, שבבוקר אפשר למצוא אותה בכיוון מזרח, בצהרים - איפה שהוא מעל לראשנו, ובערב - השמש שוקעת במערב. ( פרוט נוסף - ראו שיעור "התמצאות בזמן") .אבל אם אתם תצפיתנים גדולים, בוודאי שמתם לב לכך, שלא תמיד השמש זורחת בדיוק במזרח ולא תמיד היא שוקעת בדיוק במערב. כמו כן, משתנים זמני השקיעה והזריחה, ואפילו בצהרים לא תמיד השמש נמצאת בדיוק באותו גובה מעל האופק. מדוע?
  • עוד שני גורמים מצטרפים לכאן:

  • סיבוב כדור הארץ סביב השמש
  • ציר הסיבוב של כדור הארץ הנוטה ביחס למישור האקליפטי (או בעברית - מישור המילקה)

    שניים אלה מוסיפים לתנועה הנראית של השמש כמה פרטים מעניינים:

    • השמש זורחת בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב רק פעמיים בשנה, בימי השוויון. בשאר הזמן, נקודות הזריחה והשקיעה זזות לאורך האופק דרומה או צפונה. (ראו ציור).
    • גובה השמש בשמים גם הוא משתנה במהלך השנה. (ראו ציור).
    • גם זמני הזריחה והשקיעה משתנים: רק בימי השוויון השמש זורחת בדיוק בשש בבוקר ושוקעת בדיוק בשש בערב. (ראו שרטוט).
    • להלן גרף המתאר את שעות הזריחה, שעות השקיעה ואורך היום, במהלך השנה, כתלות בתאריך הלועזי.
    • הוראות:

      1. שימו לב לכך, שכל הסיפור, על המעקב אחרי השמש, מתייחס לצופה שנמצא במחצית הצפונית של כדור הארץ. בשבילנו השמש תמיד נעה משמאל לימין, כשמסתכלים על השמיים בכוון דרום!
      2. הטעות הנפוצה ביותר ביחס לשמש היא, שבצהרים השמש נמצאת בדיוק מעל הראש, כלומר, בזניט. למעשה, הגובה של השמש בצהרים תלוי לא רק בעונת השנה, אלא גם במיקומו של הצופה על פני כדור הארץ. (חישבו, מדוע?)

  • מה אפשר לראות ולגלות ללא משקפת?

    • דרך זכוכית מפוייחת, או דרך מסנן מיוחד, או ביום חמסין חזק כשיש אובך בשמיים, ולבסוף - בזמן שקיעת השמש - ניתן לגלות, שהשמש היא כדור!
    • לפעמים ניתן לראות על הדיסק של השמש אזורים כהים - כתמי השמש, בתנאי שהם מספיק גדולים. מספר כתמי השמש, המעידים על פעילותה, משתנה עם זמן המחזור, שהוא 11 שנים. בשנת 2002 אנחנו נמצאים בשיא פעילות השמש. אז, יש לכם סיכוי גדול! אגב, הציורים הראשונים של כתמי השמש נעשו עוד לפני 2000 שנים, בסין.
  • מה אפשר לראות עם טלסקופ קטן?

    כדי להסתכל בשמש, במשקפת או בטלסקופ קטן, אתם חייבים להצמיד לעינית שלהם מסנן מקצועי! העניין העיקרי לתצפיות בשמש, עם טלסקופ, הוא כתמי השמש. אפשר לצפות בשינויים במספר כתמי השמש, שינויים בגודל שלהם ובתזוזה של כתמי השמש על פני השמש. אם תבצעו תצפיות ברצף, במהלך של שבועיים לפחות, ותציירו בקפדנות את מה שאתם רואים - תוכלו לגלות במו עיניכם, שהשמש גם היא מסתובבת סביב צירה, ואפילו תוכלו לחשב את זמן מחזור הסיבוב. זהו באמת מחקר אמיתי! על שיטות התצפית בשמש ראו באתר:_________________

  • מהו ליקוי חמה?

    לפעמים נוצר מצב, שהירח עובר בדיוק בין כדור הארץ והשמש. ואז - באזורים מסוימים על פני כדור הארץ - ניתן לראות ליקוי חמה. (חישבו, מדוע לא בכל מקום, על פני כדור הארץ, אפשר לראות את ליקוי החמה?)

    אם יהיה לכם מזל להיקלע בזמן ה"נכון" ובמקום ה"נכון", כלומר, באזור של ליקוי חמה מלא, אז תצליחו לראות את העטרה של השמש! ואם תשתמשו בטלסקופ עם מצלמה שצמודה אליו, אז תקבלו את הצילום המדהים הזה!

    מידע מפורט על הליקויים - תאריכים, אזורים ועוד - אפשר למצוא ב Eclipse Home Page של NASA

         תצפיות נעימות והזהרו שלא להסתנוור.